בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -שמעתי נ"ד, מטרת העבודה - א*

1. היום בבוקר קיבלתי שאלה מאדם שמבולבל ולא זוכר כלום, לא יודע כלום וממש נמצא בחוסר אונים.. כתבתי לו שזה דווקא טוב שהוא מבולבל, ובכלל כל מצב הוא טוב, אבל מצב מבולבל זה טוב. כלומר הוא עכשיו צריך לנקות את מה שיש לו בראש ובלב, שיהיה לו כלי נקי ולהתפטר ממה שהיה לו קודם. זה סימן יפה, עכשיו יהיה לו מצב חדש, דרגה חדשה. כמו שאנחנו רואים גם בחיים שלנו, אני לא יכול להשתמש לכתוב על הנייר שכבר כתוב עליו, צריך להיות נייר נקי.. אנחנו צריכים כלים נקיים.
   
   לכן זה שאנחנו מבולבלים, מגיעים בבוקר לשיעור והראש שלנו לא נקי, זה רק סימן שאנחנו צריכים להתרגל לנקות את הכלי שלנו. לא לחכות שזה יקרה מעצמו, ואח"כ בכלי הנקי אני אבדוק את עצמי מה אני מקבל? במה אני ממלא אותו? וכך להתקדם. כלומר אנחנו צריכים להיות רגישים בבדיקת הכלי, במילוי הכלי, בתחילת הכלי, בתוצאה מהכלי. זה צריך להיות אצלנו ברור, לכן כתוב ויהיה בעיניך כחדשים.
   
   *כל יום אדם צריך להרגיש את עצמו חדש. מה שהיה לי אתמול, אולי אתמול היו לי רגשות יפות מאוד והברקות כאלה, הבנתי דברים שלא יכולתי לפני זה להבין, זה לא חשוב, זה כבר היה. אם אני עובד עם מה שהיה, זה כבר קליפה. אני צריך להשתדל לצאת ממה שהיה לי אתמול, אפילו שהיו השגות והרגשות גם במוח גם בלב מאוד טובים. אני רוצה שהכל יהיה ריק, וכל יום יהיו בעיניך כחדשים. אני רוצה להתחיל מחדש*.
   
   אם אנחנו מגיעים לשיעור לא ריקניים, אז לא חשוב מה שיש לנו קודם, זה לא טוב אם נשאר לנו. אנחנו צריכים להתחיל כל יום מדף נקי. אפילו שאני עומד כמו באמצע השדה ולא יודע מה קורה ומה לעשות, לאן לפנות ובכלל מה יוצא לי, בשביל מה אני כאן? זה טוב אם אתה מתחיל ממצב האפס. אז יש לך יש לפניך ממש עבודה נכונה מחדש.
   
   המאמר מטרת העבודה, אי אפשר לגשת לעבודה הנכונה, נקיה, אם אתה סוחב אחרייך עוד משהו מהעבר. תתחיל כמו ילד ממש מאפס. בואו נראה מה כותב לנו בעל הסולם.

2. כשהתחתון מקבל מהבורא, יכול להיות שזה נתינה מצידו, כי הוא עובד נגד הטבע שלו ומתאים את עצמו לרצון של העליון. אם העליון רוצה לתת, אז השותפות שלנו עם עליון היא בכך שאנחנו מקבלים. לכן היחס שלנו לבורא נקרא חכמת הקבלה, כלומר זה לא פשוט לקבל ממנו, אתה צריך להכין את עצמך, לתקן את עצמך כדי לקבל.
   
   *אנחנו צריכים לרצות לקבל מהבורא מה שהוא רוצה לתת. להשתוקק, להתקרב, ולבקש, ולהיות מוכנים לדעת מראש מה שהוא נותן. בדיוק לזה לפתח את הרצון שלנו. אז נקרא שאנחנו נמצאים איתו בשותפות*.

3. סדר העבודה הוא להשתוקק לרוממות ה' שאז הבורא מאיר לנו בהכלים האלו. כלומר להשתוקק לגלות רוממות הבורא. מה זה רוממות הבורא? אני לא יודע אבל אני רוצה שהבורא ישלוט עליי. כלומר באותם הרגשות של הקליפה שכל הזמן הייתה שולטת עליי במוח ובלב בכל החשבונות שלי, בכל מה שיש, ממש באותם המקומות עכשיו אני רוצה שתשרה אהבת ה'. אם אני משתוקק לרוממות הבורא, אז בזה אני מפתח את הרצון לקבל הנכון שלי. זה מה שהוא כותב, שסדר העבודה הוא להשתוקק לרוממות ה' ואז הבורא מאיר לו בכלים האלו לפי כמה שהאדם משתוקק לרוממות. בהתחלה אולי אנחנו לא מרגישים שמאיר לנו, כי מצד אחד זה יכול לעצור אותנו לבלבל אותנו. גם אין לו כלים להרגיש את הרוממות. אח"כ זה לאט לאט מגיע להרגשה.

4. אני חייב להגיע למצב שאני משתוקק להשפעה, משתוקק. לא שאני יכול, לא שאני מבצע, לא. להשתוקק זה שמרבה לעסוק ברוממות ה' ובשפלות עצמו. לפי זה אני מתעלה מע"מ לקבל ומגיע למידת ההשפעה. מה שאם כן, השפע שצריך להתגלות בכלי דקדושה הוא בידי הבורא שמשפיע את השפע לתחתון, ואין בידי התחתון לעזור לזה כלום. זה נקרא הנסתרות לה' אלוקינו.
   
   אין לי שום אפשרות באיזושהי צורה להשפיע על השפע. אפשר להגיד שאנחנו נכנסים בים של השפע, האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, הוא ממלא את הכל. מה שאנחנו צריכים זה רק לגלות אליו רצון להשתוות הצורה, התקרבות בלבד.

5. ש: למה אנחנו לא מצליחים להנות מתהליך הטהרה?

ר: *כנראה שאין לנו מספיק רצון לזה. אנחנו עדיין משתוקקים לתענוגים שלא שייכים לבורא, לע"מ להשפיע, אלא לע"מ לקבל. לנקות את עצמנו מע"מ לקבל, מלהנות מקבלה, זה נקרא עבודת הטהרה. אז איך אני יוצא מזה? אני חייב ממש כמו לקפוץ לתוך המים ולהיות כולי כולי בתוך זה, בתוך האור העליון, ושהאור העליון ישפיע עליי וינקה אותי*.

זה כך בכל דרגה ודרגה כשאנחנו עולים בדרגות השגת הבורא, התקרבות לבורא. בכל דרגה ודרגה יש לנו עבודה בטהרה, זה השלב הראשון. שלב השני זה כבר קדושה, שנמצאים בקשר עם האור העליון. אבל קודם להתפטר מהאגו. גם זה ע"י האור העליון, אבל לנקות את עצמנו זה כמו שאני נכנס לבריכה, לים, אני רוצה לנקות את עצמי, קודם את זה, אח"כ להלביש כבר בגדים נקיים, זה צמצום מסך ואור חוזר.

6. *צריכים לעשות תרגילים. אני לא רוצה לקבל מהעבר שום דבר. אם אני עכשיו עולה למדרגה חדשה, היא מתחילה מאפס. זה עשר ספירות חדשות, אני לא רוצה לקבל כלום מאתמול כי יכול להיות שאתמול טעיתי. ככה זה באמת טבע המדרגות. כל דרגה הבאה מבטלת את הדרגה הקודמת ובונה את עצמה דווקא בהופכיות אליה*.
   
   כמו שאנחנו לומדים בירידת ועליות הפרצופים, כל פרצוף אם רוצה לבנות פרצוף הבא, צריך להזדקף מהפרצוף הקודם. הוא צריך לעורר בו רשימות חדשות, לא כמו שהיו. כלומר הוא חוזר למה שהיה ואז מרשימות החדשות האלו הוא בונה פרצוף חדש. זה ירידה מלמעלה למטה עד העולם הזה, וגם בעליות שלנו מלמטה למעלה.
   
   *אנחנו כל פעם צריכים לדאוג שמה שהיה אתמול, נשרף, אין. ויהיו בעיניך כחדשים. כך נצליח. לאט לאט, אנחנו נסכים לעיקרון הזה, כי ברוחניות כל מצב זה מצב מתחיל מאפס עד עשר, מחדש*.

7. אני משתדל כשאני קם בבוקר, זה יכול להיות בשתים עשרה בלילה, אני רוצה לקום כמו בהמה, כמו בהמה. אין לי שום דבר, אני לא מבין ולא מרגיש ולא שום דבר, ואני מתחיל ממש היום מחדש, מאפס, כמו שכתוב ויהיו בעיניך כחדשים. אני לא מפחד. בהתחלה פחדתי, מה אני זוכר, לא זוכר כלום, מה היה, איפה זה אתמול? אין. כמו אצל הבעל שם טוב, שהעוזר שלו התחיל לדבר אליו מילים ואז הוא התחיל לזכור מה זה המילים האלה ואח"כ מה זה המושגים, עד שהגיע מירידה כל כך גדולה, שהיה כבהמה ששום דבר לא ידע, ועד הגובה, שעלה לכל הסולם. לכן *אין לנו שום אפשרות להגיע למצבים חדשים, אם אנחנו לא נסכים לקבל דרגת אפס בהתחלה*.

8. ש: איזה פעולות צריכים לבצע היום כדי שמחר נוכל להתחיל עבודה שלנו מאפס?

ר: *אם אני הולך לישון ולא רוצה לזכור שום דבר, ואני קם אחרי כמה שעות שינה מבולבל או לא זוכר, ואין לי שום דבר, זה נקרא סימן טוב, עברתי מצב. אין מצב אחד מחליף את השני אלא שיש ביניהם הפסק. זה כמו חושך, כמו ניתוק. לכן אנחנו לא צריכים לפחד מהמצבים שאנחנו ממש לא יודעים איפה אנחנו נמצאים. אז לא, מה יש? אני בכל זאת נמצא בכוח עליון, בשליטת הבורא, אז יפה, שיהיה ככה*.

*צריכים להתרגל להיות ולראות את הדברים האלה דווקא כטובים. זה שאין לי כלום, לא ברגש ולא בשכל, זה כמו שאני נולד מחדש ועכשיו אני נמצא כמו תינוק בידיים של אמא. כך אני נמצא בידיים של הבורא. מה עליי לעשות עכשיו כדי לסייע לכוח העליון להתחיל לטפל בי? כמה שאני יותר ויותר מוסר את עצמי אליו, כך אני יותר ויותר מתקרב ומתחיל את הדרגה חדשה*.

לכן *לא צריכים לפחד מזה שאנחנו מאבדים מה שלמדנו, ודאי שמאבדים. תראו כמו שבעל שם טוב, אפילו אותיות לא זכר, ואח"כ זה יחזור, אבל במדרגה יותר עליונה. לכן זה חייב להיות לפנינו כדבר הכרחי. אתם עוד תראו כמה שיש בזה הפתעות, ממש גילויים חדשים*.

9. *לא חשוב לי איזה רצונות יש לי, כי רצונות זה בידי הבורא לגלות בי, אלא חשוב שאני על פני כל הרצונות רוצה להיות קשור, דרך הקבוצה, לבורא. זה מה שחשוב. אני לא מסתכל כל כך על מה שהוא נותן לי, על המצבים שהוא מסדר לי, אני לא מסתכל עליהם. כי אני לא יודע איך זה בא אלי, איך זה מתלבש, למה זה צריך להוביל אותי. אני לא מבין בזה, אני כמו ילד שלא מבין מה קורה כאן מסביב, מה רוצים ממנו. אני יודע רק דבר אחד, מה עליי לעשות, לפי מה שאני מבין, בחיים שלי הקטנטנים. זה העיקר, כלומר בכל מצב ומצב חיבור לקבוצה בנטייה לבורא. דרך הפעולות האלה אני מתקדם*.

10. ש: יכול להיות מצב שהרצון יורד לאפס ואין לי יכולת עבודה?

ר: נו ודאי שיכול להיות שאין רצון. מה אני צריך לעשות? כתוב קנאה תאווה וכבוד מוציאים את האדם מן העולם. אני צריך להתקשר עם החברים וע"י ההתקשרות בינינו, בתכונות האלה שיש לי קנאה תאווה וכבוד, אני מעורר בי רצון, אגואיסטי יכול להיות בהתחלה ודאי, והוא עוזר לי לצאת מהמצב, לצאת מהאדישות. אחרת אני הולך לישון ולא רוצה לקום. רק ע"י קשר עם החברים, שאני מסתכל עליהם וע"י קנאה תאווה כבוד אני מוכן לעשות עבודה, לתת יגיעה.

11. ש: אולי גם אנחנו לא ראויים למאמרי שמעתי?.....
    ר: ודאי שכן. אנחנו יותר ראויים למאמרי שמעתי מכל הדורות הקודמים, מכל מי שהיה לפנינו, כי יש ירידת הדורות. הדור הבא יהיה עוד יותר גרוע והוא יצטרך את מאמרי שמעתי עוד יותר. לכן היום זה מגיע לכולם. אנחנו מדפיסים ומפיצים את זה בכל המקומות, איך שלא יהיה. דווקא בגלל ירידת הדורות, נפילת הדורות, אורות יותר גרועים, הם יותר זקוקים לתיקון ויותר ראויים לתיקון. דווקא האנשים הכי גרועים, הכי מלוכלכים, הם שמגיעים לתיקונים ולדרגות הגבוהות, לפי הכלל כל הגדול מחברו, שמגיע למעלה מחברו, יצרו גדול ממנו. הוא צריך להיות למטה במינוס קומות, כמו שנמצא בפלוס קומות. הוא הגיע לקומה פלוס מאה, אז הוא נמצא גם למטה במינוס מאה.

12. ש: איך במהלך היום מזכירים אחד לשני, כי יוצאים מהשיעור ונעלם....

ר: לא לא. *לא יכול להיות שלא מזכירים, לא יכול להיות שאתם מתעייפים, או שזה כבר רגיל. הרגל חייב להיות טבע שני, ולא שהרגל מפיג טעם. אתם חייבים, חייבים כל הזמן. אז יש גבאי, יש סדרן. אין ברירה*, אין ברירה.

*תעשו כך שיום יום יהיה ביניכם מישהו שיחבר 5 משפטים של תפילה מהקבוצה, מהעשירייה שלכם לבורא. 3 משפטים מה-5 יהיו עבור החברים, שאנחנו מבקשים להתחבר. ו-2 משפטים מתוך החיבור אנחנו פונים לבורא. תעשו דבר כזה, לא יכול להיות שאתם כך עוברים את היום בזה שאתם סתם קוראים מאמרים או מדברים על איזשהם דברים. חייבת להיות כאן תפילה, פנייה לבורא*.

13. צריכים להשתוקק כל יום להבין שלא צריכים לעשות סיכום מעבר ליום שעבר?

ר: *כל יום עם הסיכום שלו. כל בוקר, כל צהריים וכל ערב סיכומים משלו. בבוקר איך אנחנו מתחילים את היום. בצהריים מה השגנו, מה עבדנו, על מה צריכים עוד לעבוד עד סוף היום. בסוף היום מה היה במשך היום. זה חייב להיות, כמו 3 פעמים תפילות*.

14. ש: איך עשירייה מוחקת את היום הקודם ומתחילה כל יום כל רגע מחדש?

ר: *הכי טוב זה שאדם, כשהוא מתעורר לעבודה הרוחנית*, זה יכול להיות אצלו באמצע יום, באמצע יום עבודה, יכול להיות בלילה, בבוקר, בערב, תלוי באיזה מקום על פני כדור הארץ הוא נמצא, הוא *צריך להתחיל את ההכנה שלו לשיעור בזה שהוא פונה לבורא, פונה לקבוצה, מתקשר איתם. ביחד איתם מגיע לכמה משפטים לבורא*.

*שוב אני אומר, מ-5 משפטים, ב-3 משפטים הם פונים בינינו, איך הם בעצם מתחברים ביניהם, וב-2 משפטים האחרונים הם כבר פונים לבורא, מבקשים ממנו ומודים לו*.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

15. חוץ מגלגלתא, יש לנו בכל פרצוף 2 ראשים, רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות. יש התכללות הרשימות, רשימו דעביות בהתלבשות, ורשימו דהתלבשות בעביות. יש לי רשימו מאתמול, שהיה לי נגיד 100דולר, נכנסתי למסעדה, אכלתי, נהניתי מאוד. היום אני נכנס לאותה מסעדה אבל יש לי במקום 100 רק 50 דולר. מה אני יכול לעשות? אומרים לי: אתה לא יכול לקבל כמו אתמול. מה אני אעשה? אז אני עושה חשבון מה אני יכול לעשות כמו אתמול אבל בצורה פחותה. זה מה שעושה פרצוף ע״ב לעומת פרצוף גלגלתא. לכן הוא עושה *חשבון בראש דהתלבשות*, כאילו יש לו אותו כוח כמו מקודם. אבל כאילו, כאילו. מזה בונה ראש של הכתר. אח"כ הוא עושה חשבון לפי המקום שלו, לפי כמה שיש לו בכיס, ולפי זה הוא עושה *ראש דעביות*, זה נקרא אבא ואמא כאן במקרה. מהראש הזה יש התפשטות בגוף, כי הוא כבר יכול לקבל בע"מ להשפיע .
    
    *אם אין לנו כוחות, והאמת אף פעם אין לנו כוחות לעשות פעולה אמיתית ב-100%, תמיד יש לנו 2 ראשים: מה שהייתי רוצה לעשות ומה שאני מסוגל לעשות, גם בחיים שלנו*.

16. ש: מה ההבדל בין אור החכמה לחסדים?

ר: *אור חסדים זה תענוג מזה שאני משפיע, זה תענוג של בינה. אור חכמה זה תענוג מזה שאני מקבל ע"מ להשפיע. זה הבדל עצום, לכן באור חסדים אתה לא יכול להישבר, אתה לא יכול לטעות, כי אתה משפיע, זה הכל יוצא ממך החוצה כך. בזה אף פעם לא טועים. מה שאם כן, באור חכמה תזהר לקבל ע"מ להשפיע יותר מהמסך, כי אתה משחק שם עם תענוגים. באור החסדים אתה רק נותן תענוגים, ובאור החכמה אתה מקבל תענוגים ומזה משפיע. זה הבדל גדול מאוד*.

לכן באור חסדים, זה נקרא קטנות, אתה כמו ילד קטן, אתה לא יכול לעשות שום דבר, אתה נמצא באור העליון, באור החסדים. אבל באור החכמה כבר זה מסוכן מאוד. לכן אנחנו בסולם המדרגות תמיד עולם שורש א' ב' כן 0, 1, 2 מדרגות הגענו למדרגת בינה, זה הכל עדיין קטנות. הלאה מדרגת חכמה וכתר זה כבר גדלות זה 3 ו4 זה גדלות. אתה כבר מקבל כאן אור חכמה בע"מ להשפיע, ובכלים הקודמים אתה רק משפיע. זה ההבדל. למה? כי בהם אתה מבטל את עצמך, קטן מתבטל לגדול, ובכלים דקבלה כבר אתה חייב לקבל כדי להשפיע לעליון. כבר אתה עובד עם כלים דקבלה, כאן ישנה הבדיקה, מדידה, עבודה במסכים. זו הכנה גדולה.

17. ש: האם נלמד איך להימנע מהשבירה?
    ר: ודאי. מזהירות, מפחד שאנחנו יכולים גם להישבר, אנחנו כבר לא מסוגלים, *לא יתנו לנו להישבר. כל הפעולות האלו שקרו בעולם הא״ק, ניקודים, עקודים, בפרצופי אצילות בריאה יצירה עשיה, כל ההכנה הזאת זה כדי שאנחנו כבר אף פעם לא נישבר. תמיד נהנה בהכנה נכונה, נקבל תמיכה ונעלה במדרגות. זה הכל קורה לנו ממש מתוך ההכנה של העולמות. אין לנו מה לפחד. אנחנו צריכים לפחד, זה ברור, אבל זה לא יקרה בפועל אף פעם. זה יכול לקרות בעולם שלנו בכל מיני תקלות, כדי ללמד אותנו, אבל במדרגות רוחניות, עליהם כתוב מעלים בקודש ולא מורידים בקודש*.

18. ש: מה בכל זאת צריך לעשות כדי להגיע למשהו אמיתי?
    ר: *כדי להגיע למשהו אמיתי, אנחנו צריכים קודם כל להצטער על זה שלא מגיעים לשום דבר, ולפי זה לעשות חשבון מה אנחנו צריכים לעשות כדי כן להגיע למשהו. זה הכל לפנינו, זה לא כל כך קשה*.
    
    *רק צריכים להזכיר זה לזה כולנו לכולם, בכל רגע ורגע, מה יש לפנינו, להגיע בחיבור בינינו כמה שאפשר. הבורא לא נותן לפנינו שום דבר שבלתי אפשרי. אם אני מרגיש שזה בלתי אפשרי סימן שאני התבלבלתי. אנחנו צריכים כמה שיותר להשתדל להתחבר בינינו ולבנות בקשר שלנו פרצוף רוחני. פשוט תנסו, ובהצלחה*.