שיעור בוקר 29.06.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

משנה, "פרקי אבות", פרק ג', סעיפים ג' – ט"ו

קריין: משנה, פרקי אבות, פרק ג', סעיף ג'.

"ג. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה':"

"ד. רַבִּי חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי אוֹמֵר, הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:"

"ה. רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר, כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ:"

"ו. רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב) אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט) וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב) בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:"

שאלה: מה זה אומר ש"אפילו אחד"?

אפילו אחד שמברך.

תלמיד: על מה הוא מברך? מה אחד יכול לברך?

ממה הוא מתחיל?

תלמיד: "רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב) אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל."

כן.

תלמיד: אז פה זה ברור שיש עשרה שיושבים ועוסקים בתורה והשכינה ביניהם. ואז הוא כותב שאפילו אחד, אבל אין אפילו "ביניהם", הוא רק אחד.

כן.

תלמיד: אז מה העסק שלו בתורה?

"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:"

זו כבר ברכה.

תלמיד: אבל על מה? זה כביכול קשר ישיר עם הבורא, כל מה שאנחנו אומרים.

כן. אז מה?

תלמיד: צריך חברה.

לא, מספיק אחד שמדבר כך שבכל מקום הוא רוצה לברך את הבורא, ואז הבורא מברך אותו.

תלמיד: זה מצב יותר גדול או נחשב מעשרה?

כן, יותר מיוחד. הוא כביכול עושה עבודה של עשירייה.

שאלה: אבל כאן אין ענין של הביטול, אתה פשוט "מתנפח" עד מידת אלוקים, אתה כאילו באותו רגל עימו.

למה?

תלמיד: זה הדבר הכי אגואיסטי שיכול להיות, אם אתה לבד ואתה כאילו באותה שפה.

ואתה רוצה לברך את הבורא?

תלמיד: אז אני כביכול כאלוקים.

למה? לא, אני לא רואה את זה כך.

תלמיד: בעל הסולם באחד המאמרים שלו כותב שהדינים הכי קשים מתגלים במקום שבן אדם נמשך להשפעה ומנצל את זה לטובת עצמו.

כן. אני מבין שככה זה נשמע אולי שהוא יושב לבד, אבל הוא יושב לבד ומרגיש שהוא חייב לברך את הבורא, אז למה לא שורה עליו הברכה?

תלמיד: יכול להיות שאני לא מתאר את המצב הנכון. אז איפה האדם יכול לבטל את עמו? בכל זאת זה דבר אגואיסטי?

הביטול כלפי העליון ודאי שיותר קל בעשירייה מאשר כשאתה אחד.

שאלה: בנקודה הקודמת הוא אומר "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ." מה זה "עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ."?

"עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ." זו שליטה מלמעלה, אבל הוא במקום זה מקבל ברצונו.

תלמיד: הוא מקבל ברצונו שליטה על החיים שלו?

כן, מלמעלה.

תלמיד: ומה זה אומר לקבל עליו "עֹל תּוֹרָה"? מספיק לקבוע זמנים לתורה?

לא, "עֹל תּוֹרָה" זה בעצם כל מה שאנחנו מקבלים מן התורה, בעיקר זה "ואהבת לרעך כמוך".

ז. "רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:"

שאלה: בקטע הקודם רואים שהשכינה שורה בעשירייה.

כן.

תלמיד: אני רוצה לצאת לשאלה כללית יותר. באיזה שלב אדם שמתחיל ללמוד את חכמת הקבלה צריך להשתלב בעשירייה?

אני לא יודע להגדיר את זה. אדם שלומד שחיבור זה הכלי לגילוי הבורא, וכל הלימוד שלו זה שלבים בהסגת הבורא, בדבקות בבורא, הוא מרגע שמתחיל לעכל את זה קצת, מתחיל, אפשר שיהיה מצורף לעשירייה.

תלמיד: מה אם הוא מתחיל לעכל במקצת במוח אבל הלב דוחה את הרעיון הזה?

זה לא חשוב, אנחנו לא בודקים את הלב, הלבבות נמצאים בשליטת הבורא.

תלמיד: אני שואל, כי אנחנו רואים בקרב חלק מהתלמידים בקמפוס, שאחרי חצי שנה של לימוד, אחרי שעוברים את כל היסודות ומבינים, יש להם דחייה מהחיבור בעשירייה. לכן עולה השאלה, מתי נכון לאדם להשתלב בזה? אולי זה מוקדם לו, אולי צריך לתת לו יותר זמן. בדרך כלל זה קורה כקבוצה, לומדים יחד ועוברים יחד לעשירייה.

אני חושב שזה לא תלוי בזמן, אבל בזמננו זה היה אחרי שנתיים בערך, בשנה השנייה אדם היה נכנס לעשירייה. היום אני חושב שאחרי חצי שנה, שמונה חודשים, תשעה חודשים, האדם כבר מסוגל להבין מהי עבודתו בעשירייה ולמה זה נחוץ לו.

תלמיד: אנחנו נכנסו לחיבור בעשירייה אחרי הרבה שנים ואחרי הרבה לימוד. האם בדור שלנו אנשים בשלים יותר להיכנס לחיבור בעשירייה?

נראה לי שכן.

תלמיד: כלומר זה שונה מזה שאדם מגיע יחידי.

האם יש אנשים שלא צריכים להיות בתוך עשירייה, שלא מתאים להם לימוד בעשירייה?

בעצם לא, כי העיקר שאנחנו משיגים הוא על ידי חיבור בעשירייה. הכלי שלנו הוא בהם, בעשירייה, וככל שאני מתבטל כלפיהם, כי אני המלכות כלפי העשירייה. לכן אין לי אפשרות אחרת לרכוש את הכלי השלם אלא רק על ידי ההתבטלות שלי.

תלמיד: מה לעשות עם אנשים שמשתלבים בעשירייה ונדחים ממנה, נפלטים ממנה, עוברים לעשירייה אחרת ונפלטים? יש תופעות כאלה, מה לעשות עם יחידים כאלה?

אלו תופעות טבעיות, ויכול להיות שאלו דווקא אנשים עם כלים גבוהים, גדולים, רק צריכים לראות איך לשלב אותם.

שאלה: בתוך המודל הזה שיש הרבה עשיריות, איך משתלבת הקבוצה הכללית בחיים של האדם? מה צריך להיות היחס כלפי הקבוצה?

אני חושב שהקבוצה הכללית היא אוסף של עשיריות. אנחנו לומדים את זה ממשה, איך הוא חיבר אותם, איך הוא קיבל אותם. נראה לי שהרבה עשיריות בתוך קבוצה גדולה זה מכובד, זה מרשים, זה מוסיף כוח ולחץ על כל אחד שבעשיריות.

תלמיד: מה נותנת הקבוצה לכל עשירייה שהעשירייה לא יכולה להשיג בעצמה?

קודם כל ברור לנו למה עשירייה צריכה להיות, היא כלי של עשר ספירות. ככל שהעשיריות מתחברות לקבוצה אחת, זה כבר נותן כוח חיבור לכל עשירייה ועשירייה, זה מאוד חשוב.

תלמיד: יוצא שיש המון אנשים שמגיעים אלינו כל שנה, אבל לאו דווקא כל אחד בנוי להיות בעשירייה. אם אדם לא מגיע למצב שהוא מוכן, רוצה להיות בעשירייה, האם אף פעם לא תהיה לו התפתחות רוחנית, הוא אף פעם לא יוכל להתקרב לזה?

אם אין לו אפשרות להתבטל כלפי עשירייה, אז אין לו עתיד רוחני.

תלמיד: איך השיטה שלנו תוכל לגעת במסות? האם כולם יצטרכו להתבטל כלפי עשיריות?

מסות זה יותר קל, מסות מתבטלות כלפי מה שיש.

תלמיד: האם כולם יהיו בעשיריות?

לא, לא חובה.

תלמיד: אז כלפי מה הם יתבטלו?

כלפי הקהל הכללי.

תלמיד: האם אצלנו יש דבר כזה להתבטל כלפי הקהל הכללי, או רק בעשירייה צריך להתבטל?

אני צריך להתבטל כלפי העשירייה שלי, והעשירייה שלי חייבת להתבטל כלפי כל העשיריות, וכך הלאה לפי הסדר.

תלמיד: מה עושה אדם שלא מצליח למצוא את הדרך להתבטל כלפי העשירייה? איך הוא יכול להשתלב? איך הוא יכול להיות חלק מהקבוצה הזאת, מהעשיריות האלה?

הוא חייב בכל זאת בצורה כלשהי להתבטל כלפי עשיריות או מאות או אלפים, לא חשוב איך, אבל להתבטל איכשהו, חלקית. זה חייב להיות, אחרת הוא לא יהיה קשור, הוא לא יקבל שום דבר מהם, כי מהם הוא מקבל רק בהתאם לגודל ההתבטלות.

תלמיד: אם אנחנו רואים שאנשים עוזבים או הולכים ללמוד במקומות אחרים, האם זו תוצאה מזה שהם לא הצליחו להתבטל?

לא הצליחו להתבטל, לא הבינו, לא הרגישו, מה מביאה להם התבטלות דווקא אצלנו, ולכן הלכו.

תלמיד: מאוד חד העניין הזה של הביטול. יוצא שהיכולת של האדם ללכת בדרך, להתמיד בה, היא רק אם הוא הצליח להתבטל.

כן. זה יכול להיות אחרי כמה שנים שהוא מצליח במשהו להתבטל, ועל ידי זה הוא קושר את עצמו לקבוצה.

תלמיד: במה תלויה היכולת של האדם להצליח להתבטל? איך מפתחים את היכולת הזאת?

בכך שהוא מצפה לזה, מתי הבורא יקבל אותו, יסכים לקבל אותו. זה לא פשוט. הוא יכול להיות מבריק ומה לא, אבל להתבטל הוא לא יהיה מוכן.

שאלה: יש סביבנו אלפים שלא נמצאים בעשיריות אבל תומכים ברעיון.

אצלם אני חושב שלתמוך או להתבטל זה אותו דבר.

תלמיד: האם התמיכה שלהם ברעיון זה בדיוק כמו ביטול בעשירייה?

כן.

שאלה: משה חילק את העם לעשיריות, האם גם נשים התחלקו לעשיריות?

כך היה אפילו בימי רב"ש, כן.

שאלה: אם אני מבין נכון, עשירייה היא כמו תא בגוף. אבל בגוף אנחנו רואים שיש איבר, יש חלקים, מה זו החלוקה הזאת? האם נגיד חמש עשיריות זה כבר איבר?

לא, אפשר להגיד שזה כמו פרצוף. אבל זה לא חשוב. אנחנו רק מחלקים לעשירייה.

תלמיד: אני לא יודע מבחינה רוחנית, אבל מבחינה ארגונית אנחנו רואים שזה לא נכון שיש רק עשירייה ויש כלי עולמי, כי עשירייה יכולה להיות חלשה.

נכון.

תלמיד: לכן טוב שיש בכל אזור כמה עשיריות, נניח יש קבוצת נתניה, קבוצת חיפה, קבוצת ניו יורק, וכשהם מתאספים באזור, זה עוזר. האם כדאי לפתח את זה מבחינה רוחנית? כי כשעברנו לעבוד רק בעשיריות זה נפסק, ומבחינה ארגונית ברור שזה כישלון.

אנחנו צריכים לדבר על כל בני ברוך העולמי, שבתוכו יש כך וכך עשיריות, מאות, אלפים. אז מה?

תלמיד: האם זה טוב שיש מספר עשיריות באזור קרוב, או לפי שפה, והן מתחברות לארגון יותר גדול כמו איבר?

כן. אנשים שמתחברים לפי שפה, או לפי האזור, זה מובן.

שאלה: עשירייה היא נברא. ובקטע כתוב על מניין של חמישה, שלושה, שניים, אחד. יכול להיות שאלה דרגות של התעלות בעשירייה עצמה?

יכול להיות.

תלמיד: אז מה אפשר להגיד על חמישה, הוא כותב ש"אגודתו על ארץ יסדה", מה אפשר להגיד על זה?

שחמישייה זה גם חיבור שמספיק לקליטה הרוחנית.

תלמיד: ואיך אנחנו מרגישים שינוי בעשירייה, התקדמות בעשירייה, איך אנחנו פועלים לקראת זה?

אם אתם מחוברים לעשירייה, אתם צריכים להרגיש שמתוך האיחוד שלכם, ביניכם, אתם נמצאים בשינויי מצבים, רמות, ואפילו נמצאים בעלייה.

תלמיד: ומה שיקרה מתוך חיבור היתר תמיד יהיה מבורך?

כן.

שאלה: מה זה נקרא להתבטל כלפי העשירייה?

להתבטל כלפי העשירייה, זה נקרא שאתה נכלל יחד איתם, במה שהם מחליטים, ובמה שהם רוצים לייצב, ואתה מסייע להם בכל מה שהם צריכים להשיג.

תלמיד: אם אני מתפלל עבור החברים שלי בעשירייה, זו גם פעולה של ביטול?

כן.

שאלה: כתוב באות ה' "מקבל עליו עול תורה". בערי מקלט מי שהיה נכנס ונאחז בקרנות המזבח, החוק המקומי יותר לא היה חל עליו, הוא חוזר בתשובה, ואף אחד לא נוגע בו. בעולם יש את המונח של שגרירות שזו ריבונות לא של המקום שבו השגרירות נמצאת, אלא ריבונות של ארץ המקור. האם אתה רואה שהקבוצות של בני ברוך, המרכזים שלנו, בעתיד יהפכו לשגרירות שהריבונות שלהן תהיה של בני ברוך. ואף אחד לא יכול לגעת בתלמיד שנכנס בדלת, ואומר אני רוצה ללמוד, להיכנס לקבוצה. האם אתה רואה מצב כזה?

לא.

שאלה: נניח שהיינו עושים תכנית טלוויזיה שבה מספרים על חיים של עשירייה. רואים את המפגשים שלהם, את הסדנאות שהם עושים, את החיים של העשירייה. נניח הפרק היום הוא על קבוצת קרסנויארסק. ויושב בן אדם באיזה כפר בשוויץ, וצופה בזה. האם דרך הקשר הזה הוא יכול להגיע לביטול כלפי העשירייה הזאת?

כן, לקבל איזו דוגמה.

תלמיד: הוא צריך לעשות משהו נוסף, כדי להתחבר לעבודה של ביטול כלפי העשירייה?

לא.

תלמיד: זה מספיק לו?

רק לבטל את עצמו, כן.

תלמיד: ומה הוא צריך לראות, לחוות, כדי להרגיש שהוא עושה עבודה של ביטול?

הוא צריך לראות את העבודה שלהם, את היגיעה שלהם, את הביטוי שלהם, ואז אם הוא מתבטל כלפיהם, ורוצה להיות שייך להם, הוא מקבל את מה שהם מקבלים.

תלמיד: כלומר אפילו שזה חד צדדי, כי הוא צופה דרך מסך הטלוויזיה, אבל הוא רואה קשר שקיים בעשירייה, הוא כבר יכול לעשות עבודה?

כן. זה הביטול.

שאלה: בזמנו אמרת שאנחנו עושים את החיבור בתוך העשיריות, ויגיע שלב שנחבר בין העשיריות. האם הגענו לשלב הזה, האם אנחנו קרובים אליו?

אתם תגידו לי.

תלמיד: איך אפשר לדעת אם אנחנו קרובים לזה?

מתוך עבודת החיבור שעשיתם קודם בתוך העשיריות.

תלמיד: וזה יהיה דחף שיבוא לנו להתחבר יחד עם עשיריות אחרות, צריך להרגיש מין תחושה כזאת?

כן.

תלמיד: בשיעור בוקר אנחנו יושבים כעשיריות, ובהרגשה שלי זה משהו שקצת מפריע לייצר חיבור בינינו. האם בשיעור בוקר זה נכון לשבת בעשיריות, או שבגלל שאנחנו פה ביחד, באותו אזור אפשר לשבת ביחד, ולא בצורה של עשיריות?

צריכים לדון על זה, זה תלוי בכם.

שאלה: מה זה אומר שהייתם עשירייה אצל רב"ש. זה היה משהו פיזי, ישבתם בשיעורים ביחד?

לא, לא.

תלמיד: מה זה אמר להיות בעשירייה אצל רב"ש?

שדואגים זה לזה, שרוצים להרגיש כמו כולנו יחד. שכל אחד מרגיש שהעתיד שלו קשור לעתיד של העשירייה, ושחייבים להיות בתוך העשירייה.

תלמיד: אז היה ביניכם ממש קשר פנימי, קשר של עשירייה פנימית, לבבי?

כן

תלמיד: וזה מה שבעצם הגדיר אתכם.

כן.

שאלה: האם אפשר לעלות לדרגה רוחנית אם החברים לא משתתפים בשיעור בוקר? ומה העבודה שלי כלפיהם? מה אני צריך לעשות כדי להתבטל? למי אני מתבטל?

זו בעיה. לפי מה שאמרת, אז אין לך עשירייה. כנראה שאתה מרגיש לבד, וכך זה באמת יהיה. אני ממליץ לחשוב על שינוי מצב, להתחבר עם עשירייה אחרת, להתבטל כלפי עשירייה אחרת. זה מצב מאוד לא נעים.

שאלה: למה חשוב להזכיר את התורה כשאנחנו אוכלים יחד עם החברים?

כדי שהאכילה שלך לא תהיה אכילה גסה כמו בהמה, אלא שהיא תהיה כמו של בן אדם, שהוא מקבל אוכל כמו שמקבל אוכל רוחני, כך זה נקלט בו. לכן דווקא בזמן הארוחה נהוג לדבר על דברי תורה.

שאלה: פעם ראשונה התאספנו יחד עם קבוצת סין, השקענו בזה הרבה מאמצים כדי להתאסף יחד. מה זה מוסיף לכל הכלי העולמי שהתאספנו?

זה בכל זאת מוסיף. אם כאלה קבוצות רחוקות זו מזו החליטו להיות יחד, אז זה בהחלט מאוד מכובד. נעים לשמוע, בהצלחה.

שאלה: הייתה שאלה על כך שיש חברים שאין להם רצון לעבוד בעשירייה. יש חברות שיש להן צורך רק פעם בשבוע לעבוד בעשירייה ואפילו פחות. מה זה אומר עבודה בעשירייה? באיזו תדירות, האם כל יום, פעם פעמיים בשבוע?

פעם בשבוע יש חובה להיפגש וירטואלית, לקרוא מאמר, לפתור בעיות, וכך כל שבוע. בנוסף, אם יש שאלות על שיעורים, אז צריך לדבר על זה, להעביר ידע זה לזה.

תלמידה: ואם העשירייה היא מגוונת, חצי מהעשירייה נפגשות כל יום והחצי השני מגיעות פעם בשבוע, איך אפשר להתחבר?

זה לא טוב, זו כבר לא אחידות, זו כבר לא עשירייה. להפך, בעשיריות האלה יתעוררו כוחות שיפרקו את העשירייה מבפנים. בסופו של דבר, לא ייצא מזה שום דבר.

תלמידה: לא ברור איך לתמוך בחברות כאלה, כי ברור שיש בהן את ההשתוקקות לבורא. איך לשמור על מעגל כזה של אנשים שלא יכולים כל יום להשתתף?

כל יום זה אולי קשה, אבל פעמיים, שלוש בשבוע, כן.

תלמידה: כלומר, צריכה להיות איזו הומוגניות בעשירייה שיהיה משהו ממוצע בין כולן.

תחליטו בעצמכן.

שאלה: בעשיריות נשים יש תופעה של חברות שרשומות בעשירייה, נמצאות אתנו בקבוצה בווטסאפ, אבל הן לא פעילות כבר שנים. האם לכלול אותן בתפילות שלי? האם הן צריכות להיות בעשירייה? האם זה מזיק לעשירייה? איך להתייחס אליהן?

ככל שהן נכללות בכן, ככל שאתן מרגישות אותן, אז תקבלו אותן, ואם אתן לא מרגישות אותן, אז אל תקבלו אותן, למחוק. אתן יכולות לשלוח להן הודעות ולשאול, אם הן מוכנות להצטרף כמו שצריך או לעזוב.

שאלה: העשירייה מתאספת שלוש פעמים ביום, אנחנו עובדות יחד בעשירייה, אבל אנחנו לא מתאספות בזמן השיעורים יחד, לא מצליחות. מה צריכה להיות העבודה של אלה שכן מגיעות לשיעורים כדי לקדם את כל העשירייה?

להיות מקושרות זו עם זו באופן הדוק ככל האפשר.

תלמידה: כלומר, אנחנו מתקשרות בפגישות שלנו וזה מספיק, ומשתוקקות לקשר הזה.

כן.

שאלה:, מה צריכה להיות צורת הקשר הרגשי בין החברים בעשירייה כדי שהעשירייה תהפוך להיות לפרצוף של עשר ספירות?

צריכים לשאוף להרגיש זה את זה.

"ח. רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:"

שאלה: איך להבין את הדברים האלה נכון? אנחנו שוכחים כל הזמן, למדנו על הדוגמאות האלה שמקובלים שכחו את הא' ב' וגם היו מבקשים לשכוח. מה אסור לשכוח?

מה שכתוב בתורה ומה ששמע מרבו.

תלמיד: אבל שוכחים, זו המציאות.

שוכחים וחוזרים על זה. שוכחים ועוד פעם חוזרים.

תלמיד: אם אדם שוכח דבר אחד ממשנתו, אז למה הוא כאילו מתחייב בנפשו?

כי מה אז יש לו לעשות?

תלמיד: הכתוב לא אומר "תיזכר", אלא "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים".

כן. כלומר עוד יותר גרוע.

תלמיד: לא נשמע שזה ניתן לביצוע.

תשתדל. אין מה לעשות.

תלמיד: מה בדרך שלנו חייבים לזכור? מה אסור לשכוח?

את הבורא. כל דבר אחר אתה יכול לשכוח.

"ט. רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:"

זה צריך להיות ברור.

"י. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:"

שאלה: למה שיחה עם הילדים מוציאה את האדם מהעולם?

כי אתה יורד לדרגה שלהם.

"י"א. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:"

זה כבר חמור.

"י"ב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לְרֹאשׁ, וְנוֹחַ לְתִשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה:"

"י"ג. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה. מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר. נְדָרִים, סְיָג לַפְּרִישׁוּת. סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה:"

שאלה: על מה שאומר שהאדם "אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים," אבל הוא עושה אחד מהדברים שרשומים פה, "אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:". אז זה לא מובן, יש לו תורה ומעשים טובים ויש לו גם מעשים רעים מסוימים, למה אין לו חלק לעולם הבא. יש מישהו שאין לו מעשים רעים, שיש לו רק תורה ומעשים טובים?

אני לא יודע אבל כנראה שכן.

תלמיד: כל הדרך שלנו מורכבת מחטאים, אלף פעמים ייפול צדיק וכולי, אז מה זה?

לא יודע. אבל תיזהר, אחרת לא יהיה לך עולם הבא.

"י"ד. הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:"

שאלה: מהו כלי חמדה?

הרצון לקבל.

"ט"ו. הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה:"

שאלה: הרשות נתונה למה?

לכל דבר.

תלמיד: וכשהוא אומר לפי רוב המעשה, מהם המעשים הטובים שאנחנו יכולים לעשות?

כתוב לפי רוב המעשים שלך, כך אתה נידון.

תלמיד: גם קראנו במשנה קודמת שלבעל הבית יש שכר מאוד גדול, העובדים עצלים, הכול מוכן וחופשי שנפעל הרבה בכל כיוון וכך אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו. איך להיכנס למגמה של הרבה מעשים טובים?

צריך לברר מהם מעשים טובים ולמה אתה מתקשה בהם דווקא.

שאלה: אם הרשות נתונה, אז איך זה שהכול צפוי?

מפני שהרשת נתונה.

(סוף השיעור)