שיעור הקבלה היומי18. kvě 2020(בוקר)

חלק 4 בעל הסולם. השלום

בעל הסולם. השלום

18. kvě 2020

שיעור בוקר 18.05.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 406, מאמר "השלום"

קריין: עמ' 406, מאמר "השלום", כותרת "חיוב הזהירות בחוקי הטבע".

חיוב הזהירות בחוקי הטבע

"כולנו רואים, מתוך הכרה פשוטה, אשר מין האדם מוכרח לחיי החברה. כלומר, שלא יוכל להתקיים ולהתכלכל, זולת ע"י עזרת החברה.

ולפי זה, צא ודמה לך את מאורע הזה. למשל, אם יארע לפנינו איזה יחיד, הולך ופורש את עצמו מהחברה, למקום שאין שם איש, והוא חי שם חיי צער ויסורין גדולים, משום חולשתו להספיק לעצמו את צרכיו. הרי, שאין לו שום רשות להתרעם, על ההשגחה או על גורלו. ואם הוא עושה זאת, דהיינו שמתרעם ומקלל את גורלו המר, אינו יותר, רק מכריז ומפרסם על טפשותו. כי בעת, שההשגחה הכינה לו מקום נוח ורצוי, בין החברה, אין לו הצדק, להפרש ממנה למקום שמם. ולאדם כזה, אסור לרחם עליו, להיותו הולך נגד טבע הבריאה, ולהיות שיש לו עצה, לחיות, כפי אשר גזרה עליו ההשגחה. על כן, הוא נטול הרחמים.

ומשפט הזה, מוסכם מכל חברי האנושיות, לבלי חולק. ואני יכול להוסיף, ולהטעים את הדבר, על בסיס דתי, וליתן לו צורת משפט כזה: כיון שהשגחת הבריאה, נמשכת מבורא ית', שבלי ספק, יש לו איזה מטרה בפעולתו, כי אין לך פועל בלי תכלית, נמצא, שכל העובר על איזה חוק, מחוקי הטבע, אשר הטביע לנו, הריהו מקלקל את המטרה התכליתית.

כי המטרה נבנית, בלי ספק, על כל חוקי הטבע ביחד, אחד לא נעדר. כמו שנאות לפועל חכם, שלא יחסיר ולא יעדיף, כחוט השערה, על פעולותיו, המוכרחות אל המטרה.

ונמצא, אשר המקלקל חוק אחד, הרי קלקולו פוגע ומזיק במטרת התכלית, אשר הציב השי"ת. ולכן יענישהו הטבע. ולפיכך, גם אנו, ברואי השי"ת, אסור לנו לרחם עליו. כי חוקי הטבע הוא מחלל, ומטרת השי"ת הוא בוזה. וזהו צורת המשפט, לדעתי.

ואני חושב, שאינו כדאי למי שהוא, לחלוק עלי. על הצורה הזו, שנתתי להמשפט, מתוך שדבריף המשפט אחד הם. כי מהו החילוק:

אם אומרים, אשר המשגיח נקרא "טבע", דהיינו חסר דעה וחסר תכלית,

או לאומרים, אשר המשגיח הוא חכם נפלא, יודע ומרגיש, ויש לו תכלית במעשיו?

כי סוף סוף, כלנו מודים ומסכימים, שמוטל עלינו החוב הזה, לקיים את מצות ההשגחה, כלומר, חוקי הטבע. וכלנו מודים, שהעובר על מצות ההשגחה, כלומר, על חוקי הטבע, ראוי וכדאי לקבל את העונש, אשר יענישהו הטבע. ואסור למי שהוא, לרחם עליו."

זאת אומרת, ברור לנו היחס הזה. לא חשוב מי הוא הבורא ואיך הוא, או שזה הטבע העיוור או החכם המיוחד והגדול, אנחנו חייבים לקיים אותם חוקים שבהם אנחנו קיימים, אחרת אנחנו נסבול. לכן אנחנו צריכים ללמוד מה הם החוקים האלו. זה חוק ההשפעה שהמקובלים שהשיגו אותו מעבירים לנו, ואם לא נקיים את חוק ההשפעה, יהיה לנו רע בסך הכול. זאת אומרת אין כאן איזה משהו שזה חוקי דת אלא חוקי הטבע בלבד. זה דבר אחד.

דבר שני, מכאן אנחנו מבינים שאנחנו קיימים במערכת אחת, במערכת שכולנו תלויים זה בזה. ולכן ההתקשרות ההדדית בינינו לאותם החוקים שנמצאים במערכת היא הכרחית בשבילנו, כדי להתקיים ולא ליפול מהקיום הנכון של המערכת כי אז אנחנו נסבול. זה בסך הכול מה שכתוב.

אז כדאי לנו להיות בעשירייה, התחלנו עם זה את השיעור היום, לשמור את חוקי העשירייה ולהצמיד את העשירייה לכוח העליון הכללי, לבורא, וכך בעצם להגיע ליישום המטרה.

(סוף השיעור)