שיעור צהריים 09.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
הרגל נעשה טבע שני – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: שיעור בנושא - "הרגל נעשה טבע שני".
קטע מספר 7.
"כשעובד לשם ה', אין להגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. אבל כשמרגילין לעבוד בבחינת השפעה זוכין אחר כך לבחינת "אז תתענג על ה'". היינו, כשעובדים לשם ה', מקבלים תענוג."
(הרב"ש. 482. "כך היא דרכה של תורה - ב'")
בהתחלה לא מרגישים בעצם שום רגש וקשר לעבודה הרוחנית, אבל כשמתחילים להתרגל לזה שלא מקבלים כלום, אלא כשמרגילין את עצמם לעבוד בבחינת השפעה, לתת לבורא, לכוון הבורא, אז לאט לאט מתחילים להרגיש בזה טעמים ומהטעמים האלה זוכין לדרגה שנקראת "אז תתענג על ה'". מתחילים לקבל תענוג כמשהו שאין יותר טעים מזה, וזה נקרא "אז תתענג על ה'". למצב כזה אנחנו צריכים להגיע.
שאלה: איפה המערכת שמאחסנת את כל זה ואיך לעבוד עימה?
המערכת שבה יש מחסן לכל היגיעה שלנו, לכל ההישגים שלנו, נקראת ''מלכות דאין סוף'', ושם אנחנו אוספים את כל המאמצים שלנו, את כל היגיעה שלנו. ומתי נקבל את זה? בגמר תיקון. אבל שם הכול רשום על שם כל אחד ואחד מאיתנו.
שאלה: איך לכוון את כל המאמצים מהעשירייה למען הבורא? מה זה "למען הבורא''?
הכול תלוי בכמה כל אחד מאיתנו מתכוון לזה. אני עושה מאמץ בקשר לחברים כדי להתחבר איתם ושכל התוצאות מהחיבור בינינו יהיו מכוונות לבורא. כך כל אחד שרוצה מכוון את עצמו, הכול מצטבר יותר ויותר, וכך הבורא מקבל מאיתנו ונהנה מאיתנו, ואחרי זמן מה שאנחנו עושים פעולות השפעה אליו, הוא מתחיל גם לענות לנו.
תלמידה: איך מתבטא בתוך הכלי הרצון לברר איך עוד לשמח אותו? האם זה מתבטא בחברים?
כן ולא. זה מופיע בכולם וגם באותו אדם שהזמין את זה.
שאלה: מה זה הרצון לשרת את הבורא, מהן פעולות השפעה לבורא?
זה מאוד דומה לפעולות כאלה שאתה עושה כלפי החברים. אם אתה רוצה לעשות משהו טוב לחבר אז אתה רוצה שהוא יקבל משהו ממה שאתה מתאמץ לעשות. אתה רוצה שהתוצאות מהיגיעה שלך יכוונו אליו ויהיו רשומות על שמו, ושעל ידי המאמץ שלך הוא יתקרב לבורא. זה נקרא "על מנת להשפיע", ואנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות כאלה שעל ידן כולנו נתקרב לבורא, אבל זה אך ורק בתנאי שאנחנו מתקרבים בינינו.
שאלה: כתוב ש"כעובד לשם ה' אז לגוף אין תענוג כי הוא לא מקבל כלום וכשהוא מרגיל את עצמו לעבוד בבחינת השפעה אז הוא מתחיל לקבל תענוג". אני מבין שההרגל להשפעה מפתח בו את התענוג. בתקופה הזאת שאדם מרגיל את עצמו לעבוד בהשפעה, הוא במידה מסוימת סובל מזה כי אין לו תענוג?
יש לו תענוג שהוא מכוון לבורא, בכל זאת הוא רוצה פעם להגיע לבורא.
תלמיד: איך לקבל טעמים כוחות ותענוגים בשלבים שהאדם מפתח להרגל את השריר של ההשפעה?
הוא מקווה שמתוך המאמצים שלו שנקראים עדיין לא לשמה הוא יגיע לשמה. שבכל זאת הוא יגיע למצב שהבורא ירגיש שהוא רוצה לגרום לו בזה תענוג.
שאלה: ברגע שאנחנו מתרגלים לעבודת ההשפעה לבורא ללא שום שכר וממשיכים לעשות את זה אז אפשר להתחיל לקבל תענוגים מהשפעה. ברגע שאתה מקבל את התענוג הזה איך אתה שומר עליו מבלי להשתמש בו לעצמך כדי שניתן יהיה להמשיך בעבודה?
זה לא בדיוק כמו שאנשים חושבים. אתה חושב כך ''אני אעשה עכשיו פעולות כדי להשפיע ולהשפיע ואחר כך אני אוכל לקבל ולקבל''. זה לא עובד בצורה כזאת.
אלא אני עובד עכשיו כל הזמן בלהשפיע, עוד ועוד להשפיע, ואני מגיע למצב שמתוך ההשפעה שלי אני מתחיל לקבל תענוג מזה שאני משפיע, ואת התענוג הזה מותר לי לקבל בעל מנת להשפיע. אז אני נמצא ב''להשפיע על מנת להשפיע'', וזה כבר העולם הרוחני - עשיה, יצירה ואפילו בריאה, שלושת העולמות שנמצאים למטה מפרסה.
ואחר כך, זו דרגה הרבה יותר גבוהה מיוחדת וגדולה, שאני יכול להתחיל ''לקבל בעל מנת להשפיע''. זה דבר מאוד מאוד גבוה, זו כבר דרגת עולם האצילות.
תלמיד: איך ממצב הג', "להשפיע בעל מנת להשפיע", חפץ חסד, מגיעים ל''לקבל בעל מנת להשפיע''? מה עושה את השינוי שמביא אותך למצב האחרון הזה?
זה נפתח בדרך. קשה להסביר זאת כי הדברים האלה לא קיימים לפנינו בצורה גלויה, אבל בהדרגה אנחנו נגיע לזה. קודם ''להשפיע על מנת להשפיע'' בדרגות הראשונות, ואחר כך ''לקבל על מנת להשפיע''.
שאלה: אמרת שאת כל התוצאות מהעבודה שלי צריכות לקבל החברות, אבל את זה אפשר לעשות עכשיו רק בכוונה, לא בפועל. אתה יכול קצת יותר להסביר את זה?
אני לא יכול להסביר את זה וזה לא בדיוק כמו שאת חושבת. נדבר על זה יותר ולאט לאט תביני שזה לא כמו שאת חושבת.
שאלה: בהכנה לשיעור אני אומרת בלב פתוח שאני רוצה לקבל על מנת להשפיע וזה מה שמורגש בי. אתה אומר שזה רחוק מאוד מאיתנו, אבל אם אנחנו עושות חשבון אז זו בדיוק הפעולה, אנחנו באות לקבל כדי להשפיע לעשירייה, לכלי העולמי. מה מוסתר מאיתנו?
מוסתר מאיתנו שכל מה שאת עושה זה כדי למלא את הכלים שלך, בזה שאת נהנית.
תלמידה: אם אני רואה שהתענוג הכי גדול הוא שאני יכולה להשפיע, האם זה שקר נוסף?
כך לומדים, כמו ילדים קטנים שעל כל מה שהם עושים אנחנו אומרים ''כן, זה בסדר, יפה, אתה חכם''. אז תמשיכי.
שאלה: אתמול אמרת שאנחנו נותנים יגיעה ואז עוצרים באמצע ומחכים ושזה לא בסדר. מה גורם לאדם לעצור, האם זו הכבדה מלמעלה, עייפות או שיש לו ספק?
יש הרבה גורמים, אנחנו מפסיקים באמצע, אפילו יורדים קצת, ועלינו להמשיך עוד ועוד.
תלמידה: מה עוזר לאדם לשבור את המחסום הזה?
רק קבוצה. הקבוצה תמיד נותנת לו איזה זעזוע ואז הוא מחליף את המקום שלו, את התנועה שלו וכך מקבל תנועה חדשה.
שאלה: אני רוצה להיות כמו בול עץ בים שפשוט חושב על הבורא, על החברים ועל איך לספק אותם. התעייפתי כבר מלקבל החלטות כל הזמן ולא לדעת מה לעשות. איך אני יכול לבטל את עצמי בפניו ב-100% כדי שארגיש את עצמי קל?
אתה רוצה עבודה קלה, חיים קלים, אז כדאי לך לעזוב את חכמת הקבלה ולחפש משהו אחר. לא יהיה לך כאן שום דבר קל כי אתה עובד נגד הרצון האגואיסטי שלך. לכן תתרגל ללכת ולבצע מיום ליום משימות נגד האגו שלך, נגד הרצון שלך ורק לפי מה שהמקובלים, בעל הסולם והרב"ש אומרים לך לעשות. אתה צריך להתחבר לעשירייה ואיתה יחד לבדוק האם אתה מבין מה אתה עושה והאם העשירייה מבינה מה אתה עושה, ובהסכמה הדדית להמשיך קדימה.
תלמידה: האם החישובים והחשבונות אף פעם לא נגמרים? האם גם אתה עושה היום כל מיני חשבונות כאלה?
ודאי, כן. אסור לנו לחפש חופש, כי חופש נקרא שאתה מתנתק מהבורא, מהעבודה הרוחנית ורוצה לעזוב.
שאלה: האם האדם יכול לבקש שתתגלה האמת? למשל, כשהייתי בטוחה שאני עושה עבור החברים אז אמרת "את לא אוהבת את החברים שלך" אבל אני הייתי בטוחה ב-100% אחוז שזה מתוך דאגה. האם האדם יכול לבקש בצורה ישירה את גילוי האמת או שזו תוצאה מחיבור בין החברים?
הוא יכול לבקש, אפשר לפנות לבורא ולבקש כל דבר שרוצים, אבל אפילו שאנחנו לא מבקשים, בכל זאת הבורא מרגיש כל לב בנפרד, כפרט, מביא זאת בחשבון וכך מתייחס לאדם.
שאלה: האם נכון במצב שבו לא מקבלים תענוג, לקבל כוח ותענוג בזה שמנסים לאחוז בבורא ולחשוב שזה הרצון שלו, מפני שהוא מסתיר את עצמו במצב הזה?
כן. עלינו להשתדל לעשות עוד ועוד פעולות השפעה.
שאלה: אם אני מבקש הקלה בשביל מישהו בעולם הגשמי, חבר שיש לו הפרעות גדולות, האם זה לא נגד רצון הבורא?
הכי טוב במקרה הזה להתייעץ עם החברים האחרים ולבקש כולם יחד עבור אותו חבר.
תלמיד: האם זה לא נגד רצון הבורא, שאנחנו כאילו מתקוממים נגדו?
לא.
שאלה: לקבל על מנת להשפיע זה אהבה, ולהשפיע על מנת להשפיע זה חסדים. מה ההבדל בין אהבה לחסדים?
תנסי לברר. אהבה זה כשאת מוכנה לתת את הכול, וחסדים זה כשאת כאילו עושה טובה.
שאלה: האם השלבים להשפיע על מנת לקבל, להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע מתגלים במאמץ שלנו להתחבר בינינו, להתחבר לסדנאות, בהפצה והשיעורים?
כן.
תלמידה: בהתחלה יש איזו ציפייה לקבל משהו מהפעולות האלה, ובמשך הזמן מגיעים לשלב שבעצם אין תענוג בזה, אבל ממשיכים לתת יגיעה בפעולות ההשפעה האלה, ואז אנחנו עוברים להתחיל לקבל מזה תענוגים, עוברים ללהשפיע על מנת להשפיע.
אם אדם כבר נהנה מפעולות החיבור, יחד עם היגיעה להתחבר הוא מתחיל לקבל תענוגים מזה, אז למה זה נקרא "להשפיע על מנת להשפיע" ולא "לקבל על מנת להשפיע"?
קודם כל, העיקר בשבילו זו השפעה. אם הוא מקבל עבור זה תענוג, מה הוא עושה עם התענוג? אם זה כדי להגדיל את ההשפעה, אז התענוג שהוא מקבל יהיה בעל מנת להשפיע.
תלמידה: הסברת עכשיו מה זה לקבל על מנת להשפיע. מה קורה בשלב שהוא נמצא בלהשפיע על מנת להשפיע, מה הוא עושה עם התענוג הזה, האם הוא עדיין לא מקבל אותו, האם זה ההבדל?
הוא לא מקבל.
תלמידה: ממה הוא נהנה? הרי יש לו תענוגים.
מכך שהוא נמצא בהשפעה.
שאלה: התחלנו לנהל יומן לפני כמה חודשים לפי העצה שלך והתברר שאנחנו לא כל כך יודעות איך לעשות זאת. התחלנו לכתוב עובדות, כמה נשים אני מרגישה, מה למדנו בשיעורים אבל זה לא נראה רוחני, ולכתוב על מצבי העשירייה היה כל כך קשה שזה היה כמעט בלתי אפשרי, כי אנחנו כותבות על ההתרשמויות שלנו ולא על מצב כללי. האם אתה יכול לכוון אותנו איך לכתוב יומן כפעולה רוחנית?
אני לא יכול. תנסו, תמשיכו לעשות את מה שאתן יכולות, ותראו שלאט לאט תגיעו לתיאור הנכון של הפעולות שלכן. זה יצליח לכן, זה יסתדר.
שאלה: האם התענוג מהשפעה זה חיסרון גדול יותר להשפיע?
התענוג מהשפעה זה תענוג שאדם משפיע, והוא מקבל תענוג מזה שהוא משפיע. ומה הוא עושה עם התענוג הזה מהשפעה? גם אותו הוא משפיע.
תלמיד: הוא משתמש בזה כדלק כדי לקבל חיסרון יותר גדול להשפעה.
נכון, מגיע אליו חיסרון יותר גדול ותענוגים יותר גדולים ואז הוא ממשיך להתקדם איתם.
שאלה: הלבבות שלנו הם בידיים של הבורא. איך אנחנו יכולים לשלב או לחבר את הרצונות של קבלה רוחנית עם רצונות של קבלה גשמית ולתת נחת רוח לבורא בצורה הכרתית?
זה לא הולך לפי איזה תענוגים אלו, גשמיים או רוחניים, איך אנחנו מחלקים ומכנים אותם. אלא זה תלוי לאן אנחנו מעבירים ומכוונים את התענוגים האלה שאנחנו מרגישים, האם לכיוון הבורא, לכיוון האנושות, לכיוון הקבוצה, ודרך כל הכלים האלו אנחנו מעבירים זאת לחברים שלנו ולבורא.
שאלה: מהי נקודת המעבר מהרצונות הגשמיים לרצונות הרוחניים?
רצונות גשמיים נקראים "על מנת לקבל", ורצונות רוחניים זה כשאנחנו מקבלים אותם כדי להשפיע. זה ההבדל בין גשמיות לרוחניות.
שאלה: האם דרך התענוג שמקבלים מהשפעה מתבצע התיקון של התכונות הפנימיות שלנו, ואז אנחנו מתחילים להבין את הבורא יותר ויותר, והאם זה תלוי בנו?
כן.
שאלה: באיזו צורה ניתן לבחון האם אנחנו נמצאים בהשפעה, כשהכול בטעם עפר או כשכולנו בשמחה יחד?
כשכולנו יחד בשמחה.
שאלה: אנחנו יודעים שהכי טוב עבור ההשפעה, זה לעשות פעולות עבור הקבוצה. לדוגמה, להכין סעודה באירוע. האם יש הבדל אם כל אחד יבשל אצלו בבית, ויבנה כוונה, או שנתאסף יחד, נבנה כוונה משותפת, ונכין את הסעודה הזאת ביחד. איך הכי נכון להכין את הסעודה?
כן, יש הבדל גדול. אם אתן מכינות יחד בכוונה משותפת, בפעולות משותפות, עוזרות אחת לשנייה סביב שולחן אחד, עורכות את השולחן יחד. כולם מתאספים, כל החברים והחברות, יש לזה משמעות מאוד גדולה. סעודה משותפת כזו עם הכנה, מקרבת ביניכם יותר מהרבה שיעורים.
תלמידה: איך לבנות את הכוונה כשאנחנו מבשלים. על מה אנחנו צריכים לחשוב?
שאתן רוצות להיות יחד בלב אחד, בבטן אחת, בגוף אחד. אתם רוצים ביחד להכין את הסעודה הזאת. לשתות, ולאכול סביב שולחן אחד, כי זה מאוד מקרב בין בני אדם.
אל תמהרו, תעשו סעודה כזו. תתחילו לטעום טעמים בכל חלק, בכל כפית, בכל מזלג, בכל פרוסת לחם, בכול מה שאתם עושים. ואתם תראו עד כמה זה מחבר ביניכם, וגם מחבר רוחנית. אתם יכולים לקרוא בתורה ובזוהר, יש חומרים על סעודה, ועל כמה טוב לשבת יחד סביב שולחן עם החברים. אתם יכולים להיות בטוחים שסעודה כזו תקרב ביניכם, וביניכם לבין הבורא.
תלמידה: גם אתה הכנת ביחד את הסעודה אצל רב"ש?
גם היום אנחנו מכינים, אנחנו לא שוכרים אף אחד מבחוץ, יש לנו מטבח. היית במטבח שלנו?
תלמידה: אולי מישהו בישל בבית והביא? זו שאלה קבוצתית שהופיעה לנו. החברים שלנו משום מה החליטו, שכל אחד יבשל בבית ויביא
אין אצלנו דבר כזה. יש לנו מטבח טוב, השקענו בו הרבה מאוד אמצעים. ורק החברים שלנו מכינים את האוכל, אין מישהו שבא מבחוץ ומכין.
אפשר להביא אוכל מהבית, אבל אז זו כבר לא תהיה עבודה משותפת. היא יותר משותפת כאשר אתם מתאספים יחד, אולי אין לכם מקום ותנאים, לנו יש את כל התנאים. השקענו הרבה, הרבה אמצעים בזה, כדי שיהיה לנו מטבח כזה. בפעם הבאה שתבואו תבקשו מראש, שיקצו לכם זמן ומקום במטבח, כדי שתוכלו להשתתף בהכנה המשותפת.
תלמידה: תודה. אני תמיד משתדלת להשתתף בתורנויות, כי אני מבינה שזו השקעה כל כך גדולה ברוחניות, שאתה עושה דווקא עבור הקבוצה. זה הרבה יותר קל מאשר לבנות כוונה בבית. יש לי הרגשה פנימית של זה.
טוב מאוד, תבואי ותשתתפי.
שאלה: לגבי להשפיע על מנת להשפיע, אמרת שאנחנו מקבלים תענוג מהשפעה. האם זו הרגשת הבורא?
לא, הרגשה זו הרגשה, והשפעה זו השפעה. זאת פעולה מהצד שלי, או מהצד שלך, כלפי החברים או כלפי הבורא.
תלמידה: כן, אבל אמרת שהתענוג שאנחנו מקבלים מהשפעה, זה תענוג מהתקרבות לבורא?
כן, נאמר שכן.
תלמידה: עכשיו אנחנו עדיין לא בלהשפיע על מנת להשפיע, זאת דרגת לשמה. עכשיו כשאנחנו עושים את פעולות ההשפעה, הרי אנחנו גם מרגישים תענוג, מגיעה הרגשה של התקרבות לבורא.
אנחנו מתקרבים לקראת זה, אנחנו כבר מרגישים מעין הארה מרחוק שמגיעה אלינו.
שאלה: איך אפשר למדוד את מידת ההשפעה של האדם בפעולות הפיזיות, או בכוונה?
בינתיים אנחנו עוד לא יכולים לעשות את זה.
שאלה: האם האדם צריך לשאול את הבורא שהוא נמצא עם עצמו בצורה פיזית, או כשהוא מגיע לעשירייה, "תראה לי איפה אני, האם אני עכשיו בהשפעה, בקבלה". האם זה נכון?
אתן יכולות לעשות כל מה שאתן רוצות, לשאול כל דבר, לבקש כל דבר. אם הבורא יצטרך לענות, הוא יענה.
שאלה: כשתלמיד מרגיש בשפלות או בחושך, ויכול לייחס את זה לבורא, ולהשתמש בזה כקרש קפיצה, להגיע לאמונה למעלה מהדעת. האם זה נחשב קבלה בעל מנת להשפיע?
לא.
תלמיד: מה ההבדל?
קבלה בעל מנת להשפיע זאת מדרגה מאוד גבוהה, זו הדרגה האחרונה. ואנחנו עדיין מאוד רחוקים ממנה, אז עדיין אין מה לדבר על זה, זה רק יבלבל אותנו.
תלמיד: אבל כשאדם מסוגל להצדיק את הבורא, ולמעשה הוא מקבל את החושך או השפלות הזאת כמגיעה מהבורא. זה למעשה קבלה או שלא?
אני לא מבין מה אתה שואל.
תלמיד: כשאנחנו מסוגלים להצדיק את הבורא, אפילו שאנחנו לא מרגישים שום תענוג, אנחנו מרגישים מצב של שפלות. אבל אנחנו מצדיקים אותו, ומבינים שזה מגיע ממנו. ואז לפתע מרחמים עליו מלמעלה, והוא מבין שהחושך הזה מגיע לו מהבורא. אז הוא יכול לקבל את זה כמגיע מהבורא, והוא מרגיש שזה מקרב אותו לבורא, כדי שהוא יכול להשפיע לו, להשפיע לבורא בשמחה. כדי שהוא יוכל ללכת באמונה למעלה מהדעת. במה המנגנון הזה שונה מלקבל בעל מנת להשפיע?
אני לא הולך לברר את זה עכשיו. אבל זה עוד רחוק, רחוק ממה שאנחנו יכולים להבין.
שאלה: מה זה להיות בן אדם בהשפעה?
האדם נקרא יצור, רצון לקבל, שלא רוצה לעבוד עם הרצון לקבל שלו בשביל עצמו אלא רק להיות דומה לבורא, לכן הוא נקרא "אדם", הדומה לבורא.
קריין: קטע מספר 8 כותב הרב"ש.
"אם יש מקודם סיבה של קבלה, אזי הסיבה הזאת גורמת שירצה לעשות עוד מעשים בתורה ומצוות. מה שאין כן בחינת השפעה קשה לגוף לתת כח להוסיף, אלא כל פעם צריכים התגברות מחדש. מה שאין כן שלא לשמה נותן כח כל פעם להוסיף. ועל ידי זה שהאדם מתרגל בעבודה בזמן ההכנה, יש לו כבר כלים מוכנים לעבודה בזמן שהולך על דרך השפעה.
(הרב"ש. 14. "כה תאמר לבית יעקב")
שאלה: האם כל עוד אנחנו בתוך הגוף, תמיד יהיה סבל יחד עם שמחה, או שכאשר ניכנס להשפעה, אז הגוף גם יוכל להתגבר על הסבל ולהיות בשמחה?
כן, הגוף יתגבר על הסבל ויהיה בשמחה.
שאלה: איך ההרגלים שאנחנו רוכשים בעבודה, מגיעים כל יום לשיעור, מעירים זה את זה, כל הפעולות שאנחנו עושים וכבר מורגלים בהן, הופכים אחר כך לכלים לתכונת ההשפעה, כמו שכתוב שההרגל נעשה לכלים?
בוודאי, כי אנחנו מתחילים לעבוד עם הרצונות האלה.
תלמיד: איך אנחנו מתחילים לעבוד איתם? אדם מגיע כל יום לשיעור, בשבילו זה כבר משהו שבשגרה, איזושהי יגיעה רגילה שהוא עושה. איך הוא הופך זאת לכלים לגילוי רוחני?
הוא בעצמו לא יודע איך זה עובד, זה האור שפועל עליו ואט אט מביא אותו לכך שהוא מתחיל לשקול עוד ועוד את התועלת, שהיא השפעה על פני קבלה. האור פועל עליו בצורה כזאת שהוא מתחיל לחשוב שהתועלת מהשפעה עולה בהרבה על התועלת מקבלה.
תלמיד: איך זה עובד באדם כאשר מופיע אצלו רצון, פעולה או מחשבה? איך הוא שוקל זאת?
הוא שוקל זאת כך, שיותר טוב לו להשפיע, לדוגמא, לתת 5 דולר מאשר לקבל 5 דולר.
שאלה: קיבלתי תענוג מהשפעה ואני צריכה להעביר אותו לבורא, לאנושות ולקבוצה. איך זה קורה בצורה פרקטית? איך אני יכולה להעביר את הרגש הזה? לבורא אני מבינה, אבל איך להעביר לאנושות ולקבוצה?
את קושרת את עצמך עם הקבוצה, את רוצה לקשור ולכוון אותה לבורא כדי שיהיה ניתן לקבל ממנו כוחות שיקרבו אתכן זו לזו בקבוצה, שתהיו יותר ויותר קרובות כל הזמן, ושכל האנשים בעולם יהיו יותר ויותר קרובים.
שאלה: אם האדם מגיע למצב שהוא מבין שיש תנאים של האגו והוא כבר מכיר בזה, האם להביא את זה לקבוצה כדי לדון על זה או לבורא?
הכי טוב לקבוצה, לבורא כבר ידוע במה תדונו בקבוצה, אבל הקבוצה תתרומם מכך.
שאלה: איך האדם משתמש בהרגשה של תענוג מהשפעה כדי להשפיע יותר?
צריכים לנסות בחיבור עם החברות להשיג כזה מצב שבו יהיה לכן רצון משותף להשפיע שתוכלו לעבוד איתו.
שאלה: איך אנחנו יכולים להעלות את חשיבות המטרה מלבד דוגמא אישית ותפילה כדי לתמוך בחברות ולעזור להן להתגבר על בעיות העולם הגשמי ועל בעיות בריאות?
אני לא יודע.
תלמידה: יש לנו תהליך כזה בקבוצה, הייתה עלייה, היינו בחיבור, הייתה הרגשה שעוד רגע נגלה את הבורא, ועכשיו יש תהליך שכולן מפוזרות לצדדים.
אתן אשמות, מה אתן רוצות מאיתנו? אם אתן עוזבות זו את זו ואת החיבור שלכן, אז אתן מקבלות את מה שאתן מקבלות.
תלמידה: האם עלינו לעשות פעולות של חיבור?
אך ורק.
שאלה: אנחנו כל הזמן משתדלים להשתוקק למדרגת לשמה, אבל יש כאן הבחן, האם זה בעל מנת לקבל או בעל מנת להשפיע. אתה משתוקק להשקיע בעשירייה כאילו על מנת להשפיע, אבל אין הבחנה אם זה על מנת לקבל או על מנת להשפיע. האם אנחנו צריכים להשתוקק לדרגה גבוהה כדי להשפיע?
להשפיע בעל מנת להשפיע.
שאלה: שמענו עכשיו שאהבה היא כשאתה מוכן לתת הכול וחסדים זה כשאתה עושה טובה. ויש לנו בירורים פרקטיים כאלה בעשירייה. מהו היחס הנכון שלי כלפי התיקונים שהחברות עוברות בעשירייה, האם אני צריכה להתכלל כאילו זה שלי או שאני משתתפת בצערם מהצד? איך לממש זאת, האם באהבה?
להתכלל בזה ככל שאת יכולה.
שאלה: העבודה למען הבורא צריכה להפוך להרגל. האם כך מגיעים למצב שהוא שוכן בנו? ואיך להיות במצב כזה של איחוד שאני והבורא ממש הופכים לאחד?
תתחברו ביניכם עד כדי כך שתהיו בלב אחד, ואז תרגישו שהבורא נמצא בתוך אותו הלב.
שאלה: לא שמעתי אותך הרבה זמן, אני לא יודעת איך להמשיך ולהתקדם בעבודה. מה עליי לעשות?
את לא שמעת אותי מפני שלא היית בשיעורים שלי, ולכן כדאי לך להתרומם, לחזור ולהיות בכל שיעור שלי, ואז שוב נבין זה את זה.
שאלה: האם קבוצה שלא יכולה להגיע להחלטה משותפת לא נמצאת בהשפעה?
כמובן שלא.
שאלה: הייסורים הם רגשות אגואיסטיים בעולם הגשמי, איך להעלות אותם לדרגה רוחנית? מה הם ייסורים רוחניים?
תתחילו להתייסר מזה שאתם לא אוהבים או שאת לא אוהבת את האחרים.
שאלה: הבורא כל הזמן מקרב אותנו אליו בצורה מאוד מפתיעה, מה עלינו לעשות כשאנחנו רחוקים ממנו? האם צריך סבלנות גדולה?
זה תלוי בכם, אין תור לבורא, מי שרוצה להיות קרוב אליו יותר, דבוק אליו, משיג את זה. כך שאין על מי להתלונן אלא על עצמך.
שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לעבור שלוש דרגות, קודם כל להשפיע על מנת להשפיע אחר כך להשפיע על מנת לקבל, ואז לקבל על מנת להשפיע. האם יש לנו איזו אחיזה קטנה בלהשפיע על מנת להשפיע? האם אנחנו צריכים להשפיע על מנת לקבל או שישר לקבל על מנת להשפיע?
אל תתבלבל ואל תשחק עם כל השמות האלה, זה רק יבלבל אותך. אתה רק צריך ללמוד לפי הספר, אחרת זה יצא לגמרי משכל ורגש.
תלמיד: האם להמשיך בלהשפיע על מנת להשפיע ואז נקבל את השאר?
כן.
שאלה: מתוך השיעור הזה אני רואה שאנחנו צריכים תמיד לעשות את הכול כאילו אנחנו כבר נמצאים בהשפעה והבורא רק מגלה לנו שיש לנו בזה קבלה. אנחנו נוהגים כאילו אנחנו בלשמה והבורא מגלה לנו שאנחנו עדיין בלא לשמה. בצורה כזאת אנחנו כל הזמן שואפים להשפעה והבורא מגלה לנו שאנחנו עדיין נמצאים בקבלה ונותן לנו הזדמנות להיתקן. כן?
כן.
שאלה: אני נמצאת עכשיו במקום שבו התאספו עשרת אלפים אנשים. מה ההבדל בין קהלים כאלה מאיתנו? כי נראה שיש כאן עולם שאנחנו בונים, זה בא לידי ביטוי בזה שכולם דואגים לכולם.
אין לי מה להגיד לך כי אני לא מכיר את אותה החברה שבה את נמצאת כרגע.
שאלה: העבודה הזו של הכוונה הנכונה דורשת מאמץ מאוד מאוד גדול, איך להימצא במאמץ הזה? איך מקובלים עושים את זה?
הם מתחברים ביניהם, רצוי לא יותר מעשרה, ואז פונים לבורא עם התפילה ומשתדלים לשמוע בחזרה את מה שהבורא שולח להם.
שאלה: איזו חשיבות יש לתפילות הבוקר אם אין לך רצון להשפיע? האם זה יוצר הרגלים?
אפילו הרגל זה טוב, צריכים ללכת גם לפי ההרגל.
שאלה: אם אנחנו רוצים להתקרב ללהשפיע על מנת להשפיע, אז האם אפשר לקחת דוגמה מעולמנו של השפעה של אימא לילדים שלה, שהיא רוצה שהכול יהיה רק בהם בלי לקבל? האם אפשר להקביל את זה במשהו לזה?
את כרגיל צודקת.
(סוף השיעור)