שיעור צהרים 11.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1886,
מאמר 545, "יגיעה ומציאה"
קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1886, מאמר 545, "יגיעה ומציאה". הרב.
יגיעה ומציאה
כ' אייר תשל"ז טבריא
"במדרש רבה, "כל מי שמתירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה נתונים בלבו".
ויש לשאול לפי המבואר, "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן". אם כן איך אפשר לזכות לתורה בלי יגיעה. ולפי קושית העולם, איך שייך יגיעה במציאה, הלא מציאה בא בהיסח הדעת, אם כן מהו הלשון יגיעה ומציאה.
ולפי המדרש הנ"ל יש לומר, אם האדם נתן יגיעה ביראה, שענין יראה נקרא בחינת אמונה, שצריך להאמין, שאי אפשר לבוא לידי להתקרבות ה', בלי השתוות הצורה בבחינת רצון להשפיע, ונותן את היגיעה ברצון להשפיע, אז הוא זוכה לבחינת מציאה, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן לו תורה וחכמה, כמדרש הנ"ל.
ובאמת יש לשאול, מדוע דווקא לתורת ה' צריך יגיעה. מה שאין כן לשאר חכמות יכולים להשיג בלי יגיעה, הלא אנחנו רואים ששום דבר לא משיגים בלי יגיעה.
אלא אפשר לומר, שמה שחז"ל מכנים יגיעה, שעל ידה מגיעים לתורה, זה ענין אחר ממה שמתייגעים לשאר חכמות. בכדי להשיג שאר חכמות צריך האדם יגיעת המוח, שעל ידי זה שמתייגע את עצמו בהבנת העניינים, באים לידי השגה, שמשיגים את החכמות שלומדים.
מה שאין כן בתורה, התורה האמיתית נקרא מתנה, ובמתנה לא שייך מילת יגיעה, כי מתנה לא תלוי ביגעת המקבל, אלא בדעת הנותן, אם יש לו רצון, אז הוא נותן מתנות לכל מי שרוצה. אם כן איך שייך לומר יגיעה בתורה.
אלא אנו רואים, שדרך העולם הוא, אדם הרוצה לחלק מתנות, הוא נותן לאוהביו, לכן אם המקבל רוצה שיתנו לו מתנה, אין שייך לומר, שיבקש מהנותן מתנה. אלא אם המקבל משתדל, שהנותן יראה, שהוא מהאוהבים של הנותן, אז ממילא הנותן נותן לו מתנות.
ונמצא לפי זה, כדי לזכות למתנת התורה, הוא צריך להתייגע את עצמו בכל מיני פעולות, שהנותן יראה, שהוא מן האוהבים שלו. אז ממילא הוא נותן לו מתנות.
ובכדי שהקדוש ברוך הוא יראה שהוא מאוהבי ה', הוא יגיעה גדולה, משום שהאדם צריך להשתדל, שלא יתחשק לו שום דבר, אלא כל חשקו הוא להיות משפיע להקדוש ברוך הוא נחת רוח, ולא לאהבת עצמו, אלא אהבת ה'. וזהו יגיעה גדולה, מטעם שזהו נגד הטבע שלו, שנברא.
ועל ידי היגיעה הזאת הוא נעשה מאוהבי המלך, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את זה במתנה.
לכן שייך כאן לומר יגיעה, היינו להיות אוהב המלך ולא לתועלת עצמו, אלא שישפיע נחת רוח לה', אז "מצאתי", היינו שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם את הטוב והעונג בבחינת מציאה, משום שהוא התייגע את עצמו בכיוון הפוך, שהוא ישפיע לה'. ומציאה נקרא, שה' משפיע הנאה ותענוג לאדם.
קיצור מהנ"ל:
א. מדוע בלי יגיעה לא יכולים לקנות תורה, שמשמע, שאר חכמות כן יכולים לקנות בלי יגיעה.
ב. מה היגיעה, שנוהגת דווקא בתורה.
ג. מדוע תורה נקרא מציאה, אם הוא בא על ידי הסח הדעת, כמו מציאה, מה שייך לומר יגיעה.
ד. הלא התורה מתנה ולא מציאה.
ה. אם התורה נקרא מתנה, איך שייך לומר יגיעה בכדי לקבל מתנה, הלא הכלי של מתנה נקרא אהבה, היינו למי שאוהבים נותנים מתנות."
זה בעצם המאמר, הוא חשוב וקצר.
שאלה: את המאמצים שאנחנו עושים בהכנה לחיבור, אנחנו צריכים כדי להתחבר אל החיבור ובתוך החיבור המאמצים הם כדי לבנות את הקשר, ואז אנחנו עושים עבודה בשלבים, ביטול, תפילה, התכללות. האם אנחנו יכולים לעשות מאמץ מעבר, מהי היגיעה הזאת?
אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי שהבורא יעזור לנו, כמו שכתוב כאן במאמר, שנבין במה מסתכמת העזרה שלו, מה אנחנו צריכים לעשות בשביל זה כדי שנעשה את זה ונקבל ממנו דחיפה, שהוא ימשוך אותנו אל הקשר איתו.
שאלה: לפי הטקסט "ונותן את היגיעה ברצון להשפיע, אז הוא זוכה לבחינת מציאה, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן לו תורה וחכמה". האם יכול להיות שכל התורה והחכמה כבר נמצאים בנו רק בינתיים אנחנו לא נמצאים בהשתוות הצורה ולכן לא מוצאים?
לא, עדיף לא להגיד כך כי אחרת האדם יחשוב שכל זה כבר קיים בו, לא. הוא מקבל במנות לא גדולות מהבורא, מנות שממלאות אותו והוא מרגיש את זה.
שאלה: כשיש רצון לעשות מתנה לחבר זה חשוב לקחת בחשבון מה אתה רוצה לתת לו, או את התכונות שלו מה הוא אוהב ואיך הוא רואה את העולם?
נראה לי שהתשובה כאן מובנת, שמובן שאנחנו צריכים לתת לאדם מה שהוא רוצה.
שאלה: כשמשקיעים הרבה יגיעה בלימוד התורה, באדם כל הזמן מתגלים כל מיני עניינים גשמיים, מה צריך להיות היחס לתענוגים הגשמיים שמסיחים אותך מהלימוד, איך לעבוד עם זה?
בהתאם לזה תתייחס אליהם. אם הם מושכים אותך מההבנה הפנימית של התורה, בהתאם לזה אתה צריך לדחות אותם.
תלמיד: אבל ככל שאתה דוחה אותם הם יותר נדחפים, צריך להמשיך או איך?
איך אחרת?
תלמידה: זאת העבודה שלנו?
כן, זאת העבודה, לדחות את מה שרוצה למשוך אתכם אל תוך האגו ולבקש מהבורא שייתן לך כוח להיות רק מעל האגו.
שאלה: היגיעה היא לא בתורה, היגיעה היא בלהגיע לתורה, היגיעה היא בהתמדה, בדביקות לחברים ולדרך?
כן.
שאלה: למה המציאה מגיעה בהיסח דעת?
כי אתה לא יכול לפי הדעת למצוא אותה, היא מגיעה אליך כתוצאה מהיגיעה שלך.
תלמיד: אז אני אף פעם לא מוכן, היא באה בהפתעה?
לא.
שאלה: כתוב במאמר שהאדם צריך כל הזמן לשאוף להשפיע לבורא כדי לעשות לו נחת רוח, ולא לאהבת עצמו. מה זה המצב הזה שבו המקובל כל הזמן נמצא במצב שהוא רוצה להשפיע נחת רוח לה'?
זה מצב כזה. מזה שהבורא גדול בעיניו, כך האדם מחשיב, הוא רוצה להשפיע לו, זה היחס שלנו למי שעליון לנו, גדול מאיתנו.
תלמיד: מה זה אומר שאני רוצה להשפיע לו, אני מחפש דרכים או דרך הקשר עם העשירייה?
כן, בכל דרך.
תלמיד: אבל זה איזשהו קשר אינטימי מורגש כזה, לא, עם מי שאתה מרגיש שאתה רוצה את הקשר?
אולי בהתחלה זה לא כזה אישי ואינטימי.
שאלה: כשאנחנו עובדים בעשירייה אנחנו עושים הרבה מאמצים בחיבור, אבל כשאנחנו נפגשים עם עשיריות אחרות החיבור מורגש הרבה יותר חזק, אין מחיצות, יש רק כוח, עוצמה, איכות של מחשבות. איך להחזיק מתנה כזאת בקבוצה, האם זה אומר שאנחנו מוכנים לחיבור עם הכלי העולמי?
יכול להיות שאתם כבר מוכנים, אבל בכל זאת זה משהו שעדיין צריכים לחזק ולפתח.
שאלה: איך לשלב נכון בין היגיעה שלנו לבין אהבה לבורא, כי לפעמים נראה שאחד מבטל את חברו?
תנסו לקשור את הכול יחד ומזה לבקש מהבורא התקרבות אליו.
שאלה: איך למרות שהבורא מאוד אוהב לא לעצור ולהוכיח אהבת חינם? מה זה אומר להיות תלמידה טובה של הבורא?
תלמידה טובה של הבורא היא זו שמנסה לברר מהו רצון הבורא כלפיה ולקיים אותו. תלמידה טובה היא זו שמחשיבה שאם היא עושה משהו למען הבורא אז זה לא תשלום עבור מה שהיא מרגישה, אלא זה הבורא שמראה לה תשומת לב ועל זה היא תצטרך עוד להתחשבן.
שאלה: כתוב במאמר "אלא אם המקבל משתדל, שהנותן יראה, שהוא מהאוהבים של הנותן, אז ממילא הנותן נותן לו מתנות." איך לגרום לבורא להרגיש שאנחנו אוהבים אותו?
הבורא מבין את הרגשות שלנו ללא שום הסתרה, מה שאדם מרגיש בליבו הבורא מרגיש כמו בלב האדם. לכן רק להשתדל להעביר את זה ללב.
שאלה: כתוב במאמר שהתורה היא מתנה עבורנו, הבורא אוהב את כולנו ונותן מתנות למי שאוהבים. למה את התורה יכולים לגלות רק אלה שיש להם נקודה שבלב, למה לא כולם מבינים את התורה?
כיוון שהם לא יכולים לעלות למעלה מהאגו שלהם, הם יושבים בתוכו מאוד עמוק בפנים. אבל, אט אט מתנקים מהאגו ועולים מעלה מעלה עד שמתחילים להרגיש שמה שהבורא רוצה מהם זה את תכונת ההשפעה.
שאלה: האם היגיעה זה כמו כוח כזה שסולל את הדרך לגלות את כל מה שקיים, להגיע למודעות של מה שכבר קיים?
ודאי שמה שאנחנו משיגים כל הדברים האלה קיימים, אלא אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל אותם ולהתמלאות בהם.
שאלה: אם כל מה שאדם עושה זה מנסה לאהוב את הבורא, להודות לו, לבקש ממנו, אבל הוא מרגיש תמיד שהכול נובע מאהבה עצמית, מה הוא עושה לא בסדר?
אין לי מה להגיד לך, אבל אני רואה שכך זה היה או ישנו, וכך יהיה איתך.
תלמידה: רק איתי?
רק איתך.
תלמידה: איך להשיג את הניתוק הזה מאהבה עצמית?
לא צריכים להתנתק מאהבה עצמית, צריכים לחשוב על אהבה כלפי הבורא ובני אדם. הבורא לא מקבל אותך מפני שאת שונאת את כולם.
תלמידה: אני לא מרגישה שאני שונאת את כולם אבל אם אתה אומר אני מאמינה לך.
שאלה: חברה מרגישה שהיא לא מצליחה ללמוד קבלה מהלב, אלא רק מהשכל שכל הזמן משתלט.
בסדר.
תלמידה: איך עליה לעצור את השכל כדי ללמוד מהלב?
שהיא תלמד איך שאפשר, לא חשוב איך, ואחר כך הבורא יסדר לה ללמוד מהלב. שהיא תלמד כפי שהיא בנויה, כפי שהיא התפתחה.
שאלה: איך האדם הופך להיות שייך לאלה שאוהבים את ה' לפני שהוא מקבל תורה במתנה? הרי כולנו אגואיסטים למען העליון, איך להראות אהבה לפני שהיא בליבי?
הבורא רואה מראש באיזו דרך הולך האדם, שהוא מנסה לפתח בו את תכונת ההשפעה ועל ידי זה להתקרב לבורא.
תלמידה: האם אפשר לומר שאם יש לי השתוקקות חזקה לבורא זו כבר מתנה, הוא מקדים אותי, כלומר קודם אני מקבלת מתנה ככוח כדי שאני איישם יגיעה.
כן.
שאלה: איך אנחנו משלמים על תשומת הלב של הבורא?
על ידי תשומת לב אליו, כלפיו, דרך תשומת לב לחברים.
שאלה: איך לגלות את היחס האמיתי לזולת, לחברים והאם צריך לעשות את זה?
צריך, בטח. רק במקרה כזה תביני מהו יחס החברים כלפיך וכלפי האחרים.
שאלה: אנחנו צריכים להגיע לאהבת הזולת ורק אחר כך נגיע לאהבת הבורא. מה זאת אומרת לאהוב את הזולת, אנחנו צריכים לראות בזולת את הבורא ודרך הזולת לכוון את האהבה לבורא או לאהוב את הזולת כעצמנו?
כעצמך.
תלמידה: כלומר בינתיים אהבת ה' זה רק משהו שנדמה לנו, אין לנו מושג מה זה.
כן.
תלמיד: אנחנו לא קרובים להגיע ל"ואהבת לרעך" עם כל החסרונות או להפך לראות בו כספירה עליונה?
תקראי יותר ושם תראי את הכול.
שאלה: איך אני יכולה לברר שאני יכולה לעשות נחת רוח לבורא, מה לעשות עם פחד שאני לא אצליח לעשות את זה?
להמשיך. להמשיך והכול יבוא.
שאלה: אנחנו צריכים לעשות מאמצים באמונה כדי להבין את המתנות שהבורא נותן לנו, האם הכול מושג על ידי היגיעה או שאנחנו מקבלים דברים, מתנות מהבורא בלי קשר ליגיעה שלנו?
לא, הבורא נותן לנו תמורת היגיעה שלנו כל פעם יכולת להתקדם כלפיו, להתקרב אליו.
שאלה: יש הרגשה שלפעמים באים לפעילות או לשיעור כאילו שחייבים לנו, שישלמו לנו, ויש פעמים שבאים כאילו כבר שילמו לנו, ואנחנו באים להחזיר חוב. האם זה אופי או שזה משתנה עם הדרך?
זה משתנה בהתאם למצב הפנימי של האדם.
תלמיד: נקווה שנחזיר.
כן.
שאלה: אם האדם מתעניין בקבלה, שומע חומרים שלנו אבל אין לו רצון לעשות מאמצים בלימוד, האם כדאי לדחוף אדם כזה או לחכות שהרשימו יתגלה?
לדחוף תמיד כדאי, זה אפילו למענכם.
שאלה: אם בלב מתגלה לא רק אהבה לבורא, אלא שאלות אליו, איך לתקן את זה?
להשתדל לשאול את השאלות האלה ולהשתדל להביע אהבה במשותף.
שאלה: איך להתגבר על אותה התנגדות פנימית כדי שניתן יהיה לעשות עבודה טובה בקבוצה?
אתה צריך להילחם נגד הרצון שלך, ולדאוג לחברים כמו שהיית דואג למישהו שקרוב ומאוד יקר אליך.
שאלה: איך להקל במאמץ לקבלת התורה?
ללמוד יחד עם החברים, ככל שיהיו יותר חברים כך יהיה לך יותר קל.
שאלה: המתנה של העשירייה היא הכי יקרה, איך חוץ מערבות אפשר להחזיר לחברות את האהבה?
להתפלל עבורן. להתפלל עבור חברה זו או עבור חברה אחרת וכך להתקדם. הבורא מקבל תפילות כאלו הרבה יותר מהר מאשר את התפילות שלנו. אם אני מתפלל כ"אני" או מתפלל במקום החבר שלי, אז עבור החבר אני יותר מצליח.
תלמידה: אני מרגישה הודיה גדולה עבור העשירייה שלי ואז התפילה זה הדבר הנכון ביותר?
כן.
שאלה: איך תפילה עוזרת לבנות מסך אם אנחנו לא מבקשים אותו בצורה ישירה?
באופן טבעי אתם מבקשים אותו. כיוון שאת מתפללת על הזולת אז לכאן בטוח מגיע מסך. לבקש עבור האחר זה האמצעי הבטוח ביותר לשנות את עצמך ומצבך, כלפי כל הכלי.
שאלה: אנחנו עכשיו מממשים בעשירייה וגם באופן פרטי תפילות בעברית, ויש הרגשה שהן משפיעות עלינו בצורה שונה לחלוטין, תוכל לבאר איך זה משפיע?
לא. תשתדלי לעסוק בזה ובמה שעושה התפילה שלכן והמילים שלך, ולמה בעברית זה כך וברוסית אחרת. תשתדלי.
שאלה: איך להגיע לכאב ולא לקבל זאת כמובן מאליו, אם אני רואה שאין בי אהבה והשנאה שלי גדלה?
את לא יכולה לעשות דבר, זה נמצא בך. מראים לך את האמת ולא את כולה. ואת צריכה אט אט, בהדרגה בבקשות, בתפילות שלך לבורא, להביע את הרצון שהתכונות האלה ייעלמו ממך, יעזבו אותך.
שאלה: הבורא פועל עלינו דרך האור. וכדי להרגיש את הנותן ואת היחס שלו כלפינו, אנחנו צריכים להתחבר בצורה בה נוכל להתכייל על אותו אור דרך מאמצים רבים, דרך הבחינות של האור ישר. בונים מסך, עובדים עם האור חוזר, ומתוך זה מתחילים להחזיר לבורא, הופכים להיות הנותנים, הכתר כלפי הבורא. ואנחנו לא יכולים לחלוק את ההתרשמויות שאנחנו מקבלים בתהליך הזה, אבל האם נוכל לחלוק את התרגילים הפנימיים, את האופן בו אנחנו מגיעים לזה? אצל בעל הסולם ובזוהר כתובים הרי כל המצבים האלה וכיצד עלינו לפעול. האם אנחנו יכולים לדון בזה בינינו?
אתם יכולים לדון, כן.
שאלה: במאמר כתוב שאדם צריך להשקיע מאמצים בכל מיני פעולות השפעה כדי שיהפוך להיות כמו הבורא. האם תוכל לתת לנו כמה דוגמאות של פעולות קונקרטיות הנקראות "נתינה", כדי שנבין שהנה התחלנו לתת?
תבקש מהבורא שיעשה כך וכך עבור ההוא, עבור השני, עבור השלישי וכן הלאה.
תלמיד: ואנחנו צריכים לעשות משהו בצורה גשמית?
גשמית, רק בקבוצה. אם הקבוצה עורכת סעודה משותפת או משהו אחר, אז צריך להשתתף בזה, אחרת לא. כלום.
שאלה: הגענו לעולם הזה לא ממש בשביל עצמנו, כמו כדי להעביר את האור ליתר העולם. אחרי ששמעתי זאת, משהו בי התהפך ואני מרגיש אחריות מאוד גדולה, עבור החברים עבור כל העולם, עבור כל הכלי עולמי. יש תקווה שיש אפשרות בצורה כזאת להשפיע לבורא, איך כל הזמן להחזיק ולהישאר במצב הזה, עם החברים?
תנסה לחזור על המצב הזה בך. תשמור אותו ותחזור אליו.
שאלה: האם עליי למקד את היגיעה בתיקון הכלי שלי, או לכוון אותה ישירות למען הבורא וזה כבר יתקן את הכלי שלי?
כן, זה טוב, לתקן את הכלי למען הבורא, כדי שתהיה לו אפשרות להשפיע דרך הכלי הזה לכל האנושות.
שאלה: איך נוכל לכוון את עצמנו בכנס הבא בצורה נכונה, כדי שנהיה יחידה מועילה, פעילה?
יהיה כתוב שם.
תלמידה: ואיזו עבודה בחיבור נעשה עכשיו?
עכשיו אנחנו צריכים רק להתחבר בינינו בקבוצה, בכיתות, ולהתכונן לזה שנהיה מחוברים בינינו כולנו יחד.
שאלה: האם יחד עם היגיעה צריכה להיות לנו גם איזו יראה מהתרחקות מהבורא, או מפעולות אגואיסטיות?
כן. בדיוק כמו שאמרת. יראה מהתרחקות, יראה מלעשות משהו לא נכון, יראה שלא יבינו אותי נכון. יקלקלו לי את הפנייה לבורא, לקבוצה, לקבוצות.
שאלה: כשאדם מתפלל על חברות או חברים הוא מרגיש תענוג. מה הוא המצב הזה, איך להעביר את התענוג הזה לבורא ולאנשים אחרים?
להודות לבורא על כך שהוא נותן לנו כאלה תשובות בצורה של תענוג. ולהשתדל ללמוד ממנו איך אפשר לפעול כך, שגם הפעולות שלי יעוררו תענוג בו.
תלמידה: איך עושים את זה?
תראי מה הבורא עושה איתך ושממנו את נהנית, ותעשי אותו דבר כלפיו ותקווי שהוא ייהנה.
שאלה: לפני הקיצור הרב"ש כותב, שהבורא נותן לאדם תענוג כמציאה, כי הוא התייגע בכיוון ההפוך. אנו גדלים בעולם הגשמי, מלמדים אותנו להתייגע כדי להשיג, לקבל משהו. איך לברר שעכשיו בעבודה הרוחנית, אנו מתייגעים בכיוון הפוך?
תמשיכי וזה יתבהר לך. זה משהו שאני לא יכול להסביר, אבל בקרוב יתגלה. בהתאם לשאלות שלך, אני רואה שזה יתבהר.
שאלה: אתה אומר לנו להתפלל עבור החברים. אבל אני רואה את הרע שבי, אז האם עליי להתפלל על עצמי או לשכוח מעצמי ובכל זאת להתפלל עבור החברים?
להתפלל עבור החברים. כתוב המתפלל על חברו זוכה תחילה. זאת אומרת, אם אני מתפלל עבור החבר, מבקש שהבורא יתקן בו משהו, אז גם אני זוכה לאותו תיקון, אם הוא נדרש אצלי.
שאלה: הזולת שכלפיו אני צריך לגלות או לעבוד באהבה הוא עשירייה או כל אדם?
זו עשירייה.
שאלה: אם הבורא מראה לנו ייסורים בעולם הרגיל, אצל אנשים רגילים ואנו קשורים לזה, האם יש כאן איזו עבודה שלנו, איזה תיקון שלנו כעשירייה?
ודאי שיש. בזה שאנחנו מסוגלים להשתתף בייסורים של מישהו, אנחנו לוקחים חלקיק מהייסורים שלו ונעשה לו יותר קל.
שאלה: מה עלינו לעשות, איזו פעולה, האם להתאסף לתפילה משותפת?
אנחנו צריכים פשוט לבקש שיהיה טוב לכולם.
שאלה: אם אני רואה חסרונות באחרים, זה כמו שאני רואה את עצמי במראה. האם פעולה נכונה היא לפנות מיד לבורא לתקן את עצמי? איך להביא את הנוסחה הזו לאוטומטיות או שזה יפריע?
תלוי מה את מבקשת. אם את מבקשת לתקן את התכונה הזאת בך, אז מובן שאת צריכה לצפות שבמשהו זה ישתנה בך. אם את מבקשת עבור החברים או חבר, אז את צריכה לראות עד כמה הם משתנים. בכל מקרה יהיו שינויים.
תלמידה: אם החטא הזה שאני רואה, העבירה הזאת, היא שלי, האם צריך באופן אוטומטי להגיד, "זה שלי, זה אני, אותי צריך לתקן"?
כן.
תלמידה: האם יוצא שכל בקשה היא על תיקון עצמי, וצריך להביא את זה לאוטומטיות?
האמת שככה זה. לא לדאוג, העיקר לבקש.
שאלה: איך כל הזמן לפעול יחד עם הבורא? אם הבורא עושה הסתרה, האם עליי להסתיר את האגו או להביע אהבה?
עדיף להסתיר את האגו שלך, ולגלות אותו רק במידה שבה את רוצה להראות אותו לבורא, ולבקש ממנו שיתקן אותו. כלומר להיות ככל שניתן ביכולת לשלוט על האגו.
שאלה: איך אנחנו יכולים להפוך להיות אנשים שהבורא אוהב, כשאנחנו כל כך זקוקים לטהרה וכל כך הפוכים מהבורא? מה האמצעי להגיע לזה?
האמצעים הם מה שאנחנו עושים - מאמרים, תרגילים, קריאה, חיבור בין החברים, וחיבור עם הבורא.
שאלה: יוצא מהמאמר שאמונה למעלה מהדעת זו היגיעה העיקרית שלנו, זו המטרה שלנו, זה האמצעי שלנו. אבל כשאנחנו מקבלים באמונה למעלה מהדעת, האם זה אומר שקיבלנו את אהבת הבורא?
לא. אנחנו עוד לא מרגישים את זה בנו. משמע שעדיין אין לנו את זה.
שאלה: מה מחזיק את האדם כשהוא מגלה שהוא שונא את כל העולם?
זה מה שמחזיק אותו, שהוא שונא את כולם.
תלמיד: האם לבקש תיקון על זה?
תיקון, אם אתה מסכים עם זה.
תלמיד: אם אתה מרגיש ככה, אז אתה בטח תבקש תיקון, לא?
לא יודע, תבדוק.
תלמיד: פעם, באחד הקונגרסים כשהרגשת לא טוב, אמרת שגם אתה פעם רצית שיישרף כל העולם, אבל אמרת שזה לא כך.
כן.
שאלה: למדתי ממך, במהלך שנים רבות, שהכול במציאות הזאת הוא הרצון לקבל. החל מאבנים, דרך השמש, עצים, המים, זה הכול רצון לקבל חי, זה כלי. בנוסף אנחנו יודעים שאנחנו תמיד צריכים לברר כלים מהאור, בכל מדרגה שאנחנו נמצאים. נאמר שאני מרגיש צמא, אז יש לי רצון לשתות מים, אבל מה שממלא את הצמא שלי הם לא המים עצמם, אלא דרך המים זה הבורא שממלא. כשאני רעב, כשאני אוכל, זה לא האוכל ממלא אותי אלא הבורא שמשתמש בכלי הזה. האם ניתן לומר שהכול הוא כלי, ומה שאנחנו מרגישים דרך הלבוש של אותו הכלי, זה האור?
כן. בסדר גמור. נכון.
תלמיד: שמעתי הרבה חברים בשיעור שאומרים שהאהבה לא קיימת בהם. שאהבה לא קיימת בעולם הזה. אני מרגיש שיש קליפה שהרצון לקבל מאוד אוהב, זה להרגיש רחמים על עצמך, שזה תכלס מפריד אותך מהבורא. איך האדם יכול להתגבר על זה ולהתחיל לשבח, להלל את הבורא ולראות שהאהבה נמצאת בכול?
רק על ידי תרגילים, כפי שאנחנו לומדים. התרגילים בינינו, תרגילים עם הבורא, עם המציאות, עם האנושות. רק על ידי התרגילים.
תלמיד: שמעתי אותך מספר סיפור, שזקני העם ביקשו ממשה רבנו שיזמין את הבורא אליהם, "אנחנו רוצים לדבר אתך". והם ישבו סביב שולחן וחיכו לבורא. ובעודם ממתינים, אדם זקן עבר שם ואמר שהוא רעב. הם שאלו אותו, "מי אתה יא מכוער? לך, אנחנו מחכים לבורא". והם שלחו אותו משם. חיכו חיכו, וכלום. אמרו למשה, "אמרת שהבורא יגיע והוא לא הגיע". ואז הבורא אומר להם, "באתי, אבל לא קיבלתם אותי". למה הרצון לקבל רואה, מרגיש את הבורא, נוגע בו, אבל מתוך הבושה הרצון לקבל עושה כל דבר כדי להסתיר את הבורא. לא רוצים לראות, לא לגלות אותו. למה?
כי זה רצון לקבל. מה שלא בדיוק לפי הטבע שלו, הוא לא רוצה לקבל.
שאלה: איך אנחנו יכולים לארגן, לסדר את היגיעה הפנימית שלנו לצד היגיעה החיצונית?
איך שכל אחד מבין. אין כאן כלל ברזל.
שאלה: איך להראות את אהבתינו לבורא אבל לא בשביל לקבל מתנות?
אלא בשביל מה?
תלמידה: כי אז יש שכר. אם אנחנו רוצים להראות לו את אהבתינו בשביל לקבל ממנו מתנה, אז אנחנו מלכתחילה פועלים מתוך רצון לקבל מתנה.
כן, את צודקת.
תלמידה: אז שוב, איך להראות את אהבתינו לבורא בלי הכוונה לקבל מתנה?
פשוט, זה נקרא "אהבה ללא תנאי".
תלמידה: בשביל לאהוב אותו.
מה בשביל לאהוב אותו?
תלמידה: שהכוונה שלנו תהיה בשביל לאהוב אותו ולא כדי לקבל מתנות.
כן, אז לבטא את זה כך במילים.
שאלה: אמרת שלהתמקד בבקשה לתיקון עצמי, יהפוך לחלק טבעי מהתפילה והעבודה הרוחנית. אז זה צריך כל הזמן להחזיר אותי פנימה, לבקשה על תיקון עצמי. לאן נעלם אחר כך "המבקש עבור חברו"? כי אם אני כל הזמן אחזור פנימה, זה כביכול יתפוגג?
את צריכה לבקש גם "עבור חברו", ודאי. את צריכה לחבר את כולם ולראות איפה את ואיפה החברות שלך, מפני שאת רוצה לבקש עבורן, מה חסר להן לפי מה שאת רואה, לפי מה שאת שומעת, לפי מה שאת מרגישה. ואחרי שביקשת עליהן, את יכולה לבקש גם על עצמך. תראי איך זה כתוב בסידור, על זה, ועל זה, ועל זה, ועלינו - בסוף. כך אנחנו צריכים לבקש.
שאלה: אנחנו בתפילה אומרים הרבה פעמים "כדי לעשות נחת רוח לבורא". מה זאת אומרת שהבורא נהנה?
בוודאי שכך זה ישתקף, זה יתבטא בצורה כזאת. אנחנו רוצים על ידי הפעולות שלנו, לעשות לו טוב, זה אומר להנות לו, ואנחנו צריכים לזכור את זה.
שאלה: כשעושים תפילה בצורה נכונה, מה הכי מועיל? האם תפילה של יחיד שמבקש עבור התיקון של עצמו, או תפילה שהעשירייה עושה עבורו?
ודאי שהעשירייה זה כוח יותר חזק כשהיא מבקשת משהו, אבל גם היחיד זה לא אפס.
שאלה: כשהבורא נותן לאדם מתנה, איך עליו לקבל את המתנה הזו כדי לא ליפול חזרה לתוך האגו ולתוך הרצון לקבל?
צריכים לחשוב כל הזמן על הנתינה ואז כל הפעולות והכוונות לקבלה, יתבטלו.
שאלה: אני מרגישה שמתקיים בתוכי מאבק בין שני כוחות, הרצון לקבל והרצון להתגבר עליו ולהתחבר לכוח האהבה. האם יש צורך לעשות חיבור בין שני כוחות אלה, או שזה בלתי אפשרי, ותמיד אחד יגבר על השני?
לא צריך לחבר, כך להמשיך.
שאלה: שמעתי שכשאני מבקש עבור תיקון לחבר, גם אני אזכה, אם זה קיים בי. איך יכול להיות שאם אני מבקש עבור החבר, זה לא קיים בי? שאני רואה את זה בו וזה לא קיים בי? יכול להיות?
גם זה קורה.
תלמיד: כלומר לא תמיד לנסות להשתדל לייחס את זה לעצמי.
לא. אבל כשאני מבקש על הקלקול הזה, אז אני יכול באותו זמן גם לבקש על עצמי.
שאלה: הרצון לקבל בעל מנת להשפיע זאת אהבה?
בעיקרון זה מסמל יחס טוב, בוודאי.
שאלה: איך אנחנו הנשים יכולות להתחזק יותר, להתחבר יותר? מה חסר לנו בכניסה לערבות כדי לעזור לגברים שלנו ולהעביר להם את הרצון שלנו כדי שהם יתחזקו ויתחברו?
לדבר ביניכן, להשתדל להתקשר, להתחבר עוד יותר קרוב זו לזו ולהיות בכל המפגשים שלנו, בכל הלימוד שלנו.
(סוף השיעור)