בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 20.5.202*

מצוות הקלדות וטעימות.2

*הגישה ללימוד חכמת הקבלה*

1. המטרה כל הזמן משתנה, מקבלת צורה אחרת, צביון אחר, והאדם כל פעם שרוצה להשיג את המטרה המתחדשת כביכול, הוא משתנה. יש לו יותר שכל יותר רגש, יותר ניסיון, יותר אכזבה, וכך הוא מתקדם עד שהוא מתחיל להבין, וזה לוקח הרבה זמן לכל אחד ואחד, ותלוי ביגיעה שלו, אבל בדר"כ זה לוקח הרבה זמן עד שאדם מתחיל להבין שהשגת המטרה לא תלויה בו אלא עד כמה שהבורא יעזור לו, שזה ברצון טוב של הבורא, אז הוא יכול בעצם להתקדם למטרת הבריאה, למטרת החיים שלו. במה הבורא עוזר לו? ע"י המאור שבה מחזירו למוטב, הבורא מביא איזשהו מאור, כוח...

2. בהתאם לזה האדם כבר מתחיל לממש את הדרך הזאת, השלבים שהוא צריך לעבור, זה התקרבות לחברים, יחד עם החברים ליצור כוחות מיוחדים ומאוחדים שמקרבים אותו למטרה. *האדם מתחיל לראות לא הצלחה אישית שלו כמו שהייתה בהתחלה, אלא הוא מתחיל לראות הצלחה משותפת*....

3. לא יכול להיות שיש כאן משהו שלא תלוי במישהו מהחברים, אלא כולם תלויים בכולם, מה שנקרא ערבות ההדדית. רק על ידי הגברת הערבות, חיבור ללא הבדל ביניהם, אלא כולנו חשובים כולנו מאוחדים, אז הם מגיעים למצב *שבהתקשרות ביניהם, במאמץ להתחבר ביניהם, הם מגיעים למצב שנותנים לבורא מקום להשפיע, להביא את ההשפעה שלו. אז היגיעה מלמטה נפגשת עם פעולת הבורא מלמעלה, ואז הבורא יכול לבנות להם את הכלי ולהתגלות בתוך הכלי*.

4. *אני מעורר על ידי הפעולות שלי כוח עליון הטמון בתוך הקשר בינינו שאליו אני משתוקק*, לכן יש כאן איזשהו כוח נוסף שפועל ומסדר את הדברים, בלעדיו העניינים לא יסתדרו, זה הבורא. על ידי כך שאנחנו רוצים להתחבר בינינו אנחנו בונים את המערכת שבה מתגלה הבורא. ככל שאנחנו עושים מאמץ להיות מחוברים, לפי זה אנחנו מעוררים את כוח הבורא שהוא אחד לכולם והוא מחבר אותנו, ממלא אותנו, מסדר את הכל. זה נקרא גילוי הבורא לנברא. יוצא *שאנחנו לא צריכים סתם לראות את עצמנו מחוברים, מאוחדים, אלא אנחנו רוצים לגלות את מהות החיבור שלנו שנקרא בורא*.

5. נס נקרא מה שאנחנו לא מבינים איך שהוא קורה, שזה מעלינו, לכן *כל ההתקדמות שלנו בתהליך הרוחני היא כולה נס. למה? כי אני לא יודע איך זה קורה. אני צריך להתחבר, בסדר. אני לומד שלבי הקומוטציה בינינו, כמה אנחנו מתחברים יותר בכל מיני צורות, אבל איך? אני מפעיל בכך מערכת גדולה, שלמה, שמתגלה בהדרגה ובולעת אותנו, מתגלה לנו*. אני רק משיג במשך הרבה מדרגות. העיקר בשבילנו זה לבצע.

6. לא למחוק, לא קנאה ולא תאווה ולא כבוד. קנאת ספרים תרבה חכמה. *כבוד זה כבוד החברים, ואחר כך כבוד ה'. שיאכל אותי שאני לא נמצא בזה אולי בכל מיני צורות.. יש הרבה תת-הבחנות מכל מיני כיוונים, כבוד האדם. כבוד הבורא. כבוד הקבוצה, כבוד המטרה. קנאה תאווה וכבוד. 3 ההבחנות האלו מכוונות אותנו למטרה הנכונה*.

7. אני צריך להסתכל על האחרים ולא לדכא אלא לעורר בי קנאה. הבורא ברא אותה ממש בכוונה בצורה נכונה כדי שניתן לקנאה שלנו צורה נכונה של תחרות בהשגת המטרה, שנבין שבלי זה לא נגיע לכלום.. *טוב שתהיה קנאה, זה כוח טוב. היא כאילו כוח רע, אנחנו צריכים לגלות רק עזרה הדדית, רחמים? לא, דווקא קנאה תאווה וכבוד מעלים את האדם מהדרגה שלו לדרגה יותר עליונה*.

8. *לא להתבייש מכך שיש לך כל מיני תכונות, נטיות כביכול לא יפות. על זה כתוב לך לאומן שעשאני*.. ההיפך, *ככל שיותר מתגלים דברים רעים, קשים, לא להתבייש מהם אלא לראות בהם אמצעים להגיע למטרה יותר עליונה*. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ככל שהיצר יותר גדול, בהתאם מחכה לפניך מטרה יותר גבוהה. רק צריכים לדאוג שתתייחס נכון ליישום.

9. *עשירייה צריכה רק לדאוג שתהיה לכל אחד ואחד אפשרות להתקשר לאחרים, לחברים, ולפנות לבורא כך שכולם יקבלו ויממשו את ההזדמנות שיש להם*.

10. *בלימוד שלנו אנחנו תמיד צריכים להיות בכוונה שהוא יהפוך לנו את היחס למה שאנחנו לומדים, לבורא ולקבוצה. שאני אתייחס לכל הדברים שמחוצה לי כאל הדבר החשוב ביותר. אני רוצה להדבק לזה, ממש להדביק את עצמי בלב ונפש. הלימוד יגרום לי את הדבקות הזאת, אני מאבד את האני שלי וארצה להרגיש רק אותם*.
    
    *למה זה טוב שאני מאבד את עצמי? האמת שאני לא מאבד את עצמי, אני רק מתחיל להרגיש אותם בי, זה נקרא לאבד את עצמי*.
    
    *אני כולי רוצה לפרמט את עצמי, את הרצון לקבל שלי, לפי הקבוצה, לפי החברים, שהם יתלבשו עליי. לזה אני מחכה, מצפה, שהם יתלבשו עליי ויסדרו לי את הרצון לקבל כך שאוכל להיות בקשר השלם איתם, ומתוך זה אני מגלה את הבורא*.

11. אין הבדל באור, אלא רק הבדל בהכנת הכלי להשפעת האור.

12. הכל תלוי מה אתם בוחרים. על זה כתוב שיותר טוב להיות לזנב לאריות מאשר ראש לשועלים. לכן תמיד צריכים להשתדל להיות שייך לקבוצה יותר גדולה חשובה. בקבוצה שאנחנו נמצאים שנעורר את הדרייב, את חשיבות המטרה יותר ויותר.
    
    *הקבוצה נמדדת לא לפי כמה שהיא מתקדמת, אלא לאן היא רוצה להתקדם, זאת אומרת מה הכיוון שלה, מה החלום שלה, לפי זה אנחנו בודקים*.
    
    כי לכולם אין כוחות, אין הבנה ואין שום דבר, *כולנו ריקים וכולנו שבורים. אבל לפי כמה אנחנו בכל זאת יכולים מתוך השבירה שלנו לאתר את המטרה, לפי זה אנחנו בודקים את האדם*.

13. כדאי לנו להגיע למצב שאת כל העולם אני ארגיש כמחובר אליי ואני מוכן לעבוד בשבילו, להתפלל עבורו וכך להתקדם. זה מביא לתיקונים גדולים אם כך אחשוב על כולם.

14. מה זה לפנות ביחד לבורא בעשירייה? זה לא נקרא שאנחנו יושבים יחד ועושים מניין, שזה עשרה אנשים שמתפללים, שאז באמת היחס הוא יפה נכון חזק, אלא *בכל דבר שאנחנו נמצאים, בכל רגע שאנחנו נמצאים, אנחנו רוצים לשמור על החיבור בינינו כמניין. אז בטוח אנחנו מגיעים לכניסה לבורא, ובטוח מעוררים בו חיסרון לענות לו לנו, בהכרח, והוא עונה*.
    
    *הבורא עונה בדיוק באותה הדרך שאנחנו פונים אליו. כשמתחברים בינינו אנחנו בונים קו קשר עימו, ובאותו קו קשר הוא מחזיר לנו את התשובה, תגובה*. זה עניין של צמצום מסך אור חוזר שהופך להיות לכלי לקבלת אור ישר וכבר בונים בכך את המצב הרוחני החדש.

15. ש: האם אתה קינאת ברב"ש ובעה"ס ?
    ר: אני לא יכול להגיד שהייתי מלא קנאה לרב"ש, מכל שכן לבעל הסולם. הרגשתי את עצמי מאוד מאוד קטן לידם. ליד בעל הסולם אני לא יודע, אבל *ליד הרב"ש פשוט הרגשתי שאין כאן מה לעשות. זה הוא וזה אני. קנאה? לא יודע, לא הרגשתי כל כך קנאה מפני שראיתי אדם שכל כך גדול בהשגה, שבכלל איפה יש לי השגה? הוא נמצא כבר בעולם אחר ומרגיש מה שקורה שם, נמצא בקשר ישיר עם הבורא, ואני נמצא כאן בתאוות הגשמיות שלי. אז אין יסוד לקנאה*.

16. מה שחסר לנו זה בכל זאת להיות בפניה לבורא. *חסרה לנו תפילה, שכל אחד ואחד יתפלל מתוך עצמו, אבל עבור כולם*. כי המצב שאנחנו נמצאים בו נקרא דור האחרון, זה תיקון הכללי של כל הכלי דאדם הראשון, ואנחנו צריכים להתפלל על כל האנושות שתגיע לגילוי הבורא אליה.

17. *צריכים להבין שההתקדמות שלי היא לא בכך שאני מרגיש שאני מתקדם, אבל אלא כמה אני יכול לתמוך באחרים כדי שהם יתקדמו. זה נקרא בעל מנת להשפיע, וזו כל העבודה שלנו*.
    
    אין מה לעשות, אם אדם לא שומע, לא שומע, אז כמו שהוא נולד, כך ימות. ערבות היא הדבר ההכרחי ביותר שיש לנו. אין יותר מכמה שאני עוזר לאחרים, לחברים במיוחד, לעשיריה, לכלי הכללי שלנו. *אם אני לא יכול לעורר את כל אלו שנמצאים עכשיו לפניי במסך, אז אסור לי להירגע, אסור. זאת אומרת, אני צריך לראות אותם ולשלוח להם מתוך ליבי מסר להתעורר, להתקשר, להתחבר*. אם אני לא עושה זאת, אז אני לא מבצע תיקון של מערכת אדם הראשון.

18. ש: היינו רוצים לעורר קנאה בילדים שירצו להיות שייכים לדבר הזה שבו כולנו.. ?
    ר: אנחנו צריכים לחשוב על זה ועל איך אנחנו עושים כאלו יצירות שעל ידן ילדים יכולים להבין במה אנחנו עוסקים ולהעריך את התיקונים שאנחנו עושים בכל האנושות. חשיבות העבודה שלנו היא שאנחנו החלק המתקדם ביותר מכל האנושות, וכקבוצה אנחנו נמצאים באמת קבוצה גדולה ומיוחדת שנמצאת בטיפול הבורא. זו התקדמות לא כל כך קלה, היא איטית כי הנפח הוא גדול, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לחשוב על חשיבות העבודה, והילדים גם אז יתפעלו מכך. זה עובר אפילו בלי מילים. החשיבות שהאדם נותן ליגיעה שלו, לעבודה שלו, מורגשת בסביבה.

19. ש: איך נכון להעביר מסר של התעוררות מהלב שלי לחבר?
    ר: על זה כתוב *הלב מבין. איך אני שולח מהלב שלי ללב של חברים מסר? אני לא יודע, אני צריך רק לחשוב על כך ולהשתדל לבצע זאת, וגם לבקש מהבורא שיסייע לי, וכך נתקדם*.

*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית חלק ב*'

20. אם יש לך עביות ויש עליה מסך של בחינה ד', אז אתה נמצא בעולם אדם קדמון. אם יש לך עביות דבחינה ג', רצון לקבל דבחינה ג' ומסך דבחינה ג', אז אתה נמצא בעולם האצילות. בחינה ב' א' ושורש זה עולמות בריאה יצירה עשיה אבל אם אין לנו עביות הזאת, ומכל שכן שאין לנו עליה מסך, אז אנחנו לא נמצאים בהרגשה הזאת. זה מחוצה לנו לגמרי..

21. אנחנו לא נמצאים באף עביות, אין בנו עביות. היא אחרי צמצום כללי שיש על הרצון לקבל הכללי. העביות יכולה להתגלות רק במידה שיש לך כוח הצמצום וכוח המסך. אז מתגלה בך עביות שתוכל להשתמש בה נכון עם צמצום ומסך. אבל אם אין לך כוחות כאלו של התגברות אז אתה לא יכול לגלות אפילו את העביות הזאת, מכל שכן את האור שאז מופיע בדרגת העביות.

22. האדם קודם צריך להכין את המסך שלו, ואז לפי זה הוא מקבל את העביות בפועל שיוכל לעבוד איתה.

23. ככל שהעולם יותר עבה, אם יש מסך הוא יותר חשוב. אם אין מסך אז הוא יותר גרוע. לכן אנחנו רואים שהנברא מגלה את העולמות ממטה למעלה לפי המסך שגדל בו מתוך העבודה הרוחנית שלו. כך אנחנו מגלים את העולמות, מהעולם הזה לעשיה ליצירה לבריאה וכן הלאה.

24. ככל שהעביות יותר גדולה בלי מסך, אז זו עביות וחושך. ככל שהעביות יותר גדולה אבל עם מסך, אז זו זכות ואור..
    
    אנחנו לומדים על הכלים. כלים יכולים להיות עם מסכים ובלי מסכים.. *וודאי שאנחנו רוצים להשיג את העולמות האלה, לחיות בתוך העולמות האלה, ואנחנו צריכים להיכנס לתוך העולמות האלה. חובה להיכנס, חובה לחיות בהם*. אנחנו צריכים עביות ומסך, עביות אנחנו מקבלים לפי היכולת שלנו להתגבר על העביות ולהיות למעלה ממנה. לעלות למעלה מהעביות נקרא שאנחנו רוכשים מסך. אין יותר בחכמת הקבלה, עביות שבורא ברא ומסך שאנחנו דורשים ממנו, מקבלים ואז עובדים נכון עם העביות במקום לרצות לקבל. אנחנו אז פונים לבורא ורוצים להשפיע.

25. ש: איך אנחנו רוכשים עביות ומסך במצבנו?
    ר: *אני רוצה להתקשר עם החברים למרות כל ההפרעות, בזה אני רואה כמה אני מסוגל, לא מסוגל, מבקש עזרה מלמעלה ומקבל עביות עוד יותר גדולה. יחד עם זה אני מקבל על כך יכולת להתגבר על העביות*.

26. ש: אני לא רוצה ללכת לסעודה… אז מה חסר לנו כדי לבנות את המסך הראשון?
    ר: *זה שאתה הולך לסעודה עם החברים, אתה עושה זאת כדי לא להתבייש. זאת אומרת זה לא תיקון אלא זו בריחה מבושה. ותיקון זה אם היית חושב לטובת החברים או לטובת הבורא*.
    
    אבל כאן אתה חושב לטובת עצמך כדי שלא יגידו שום דבר, לא יחשבו, יהיה לי לא נעים מחר. אז כדי למנוע אי נעימות אתה הולך אליהם. זאת אומרת *אתה סה״כ הולך להרוויח, לא לתרום מעצמך כלפיהם אלא להרוויח, ועוד חושב שע"י זה תהיה לך איזושהי תועלת רוחנית. כך זה קורה אצלנו, זאת אומרת צריכים לדעת איך להשתמש בעביות*.
    
    ש: כל הזמן בורחים מהבושה אז איך לעשות את התיקון ..?
    ר: *רק להתכלל בתוך החברים. זה יהיה לך סימן ברור שתוכל גם לבדוק את עצמך לשם מי אתה פועל, לבורא או לעצמך? לכן נתנו לך חברים, הבורא סידר את כל המערכת בצורה כזאת שיש לך חברים, ואם אתה פועל לטובתם אז אתה יכול לבדוק האם הכוונה שלך נכונה או לא*.

27. ש: מה זה אומר שפנימיות ועביות הן היינו הך?
    ר: ככל שאני יכולה להתגבר על העביות ולהיות בקשר עם מה שאני מרגישה שאני מתרחקת, אם אני מדלגת על המרחק בינינו, ביני לחברה ורוצה להיות קשורה אליה, במידה הזאת אני עולה מעל העביות לזכות. לפי זה אם אני אעשה *כאלה תרגילים*, אני אתחיל להרגיש את ההבדל בין החושך לאור.

28. ש: איך לדעת שאני מגיעה לשיעור לטובת החברים ולא לטובת עצמי?
    ר: פשוט להבין שאנחנו צריכים לראות את המערכת שלנו, איפה אנחנו נמצאים? ע"י מה אנחנו יכולים לעלות? ע"י מה אנחנו יכולים לעלות במדרגות. זה הכל. *תחשבו יותר ויותר על כל המצבים האלו ואיך לעלות בסולם לעומתם*.

29. מ