שיעור בוקר 20.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 464. מאמר "השלום בעולם"
(המשך מכותרת: "שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו")

שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו

ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו.

כי הוכחנו לעיל את השיעבוד המוחלט של היחיד, להציבור שלו, כדוגמת גלגל קטן במכונה. כי הוא נוטל כל חייו ואשרו מאותו הציבור, ועל כן טובת הציבור, וטובתו הפרטית - היינו הך. וכן להיפך. ולפיכך, באותו השיעור שהאדם משועבד לעצמו - הנה בהכרח שנעשה משועבד לציבור, כמו שהארכנו בדברים לעיל.

ומהו היקפו של אותו ציבור. - דבר זה נבחן לפי מרחק יניקת היחיד מהם, כי למשל בתקופות ההיסטוריה הקדומות, היה המרחק הזה משוער רק בהיקף של משפחה אחת. כלומר, שהיחיד לא נצרך לסיוע כלשהו רק מבני משפחתו. אשר אז, ודאי לא היה מוכרח להשתעבד רק לבני המשפחה שלו.

ובתקופות מאוחרות יותר, נצטרפו המשפחות לעיירות ולגלילות, ונעשה היחיד משועבד לעירו. - ואחר כך כשנצטרפו העיירות והגלילות למדינות - היה היחיד מסתייע באושר חייו מכל בני המדינה, הנה נעשה עם זה משועבד לכל בני המדינה.

ועל כן בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.

ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו.

ואע"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת הענינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה.

שאלה: אז טובתי הפרטית תלויה בטובת כל העולם? אני יודע שטובתי תלויה בטובת העשירייה שלי, המשפחה שלי, מי חושב על כל העולם בכלל?

הוא עדיין לא נוגע בעשירייה, הוא מסביר לך שבסופו של דבר הגורל של כל אחד ואחד תלוי בגורלו של העולם, לזה אנחנו מתפתחים.

תלמיד: זה בכלל לא נתפס, אני בקושי חושב על העם שלי.

אני מבין.

תלמיד: אנחנו לומדים לחשוב רק על העשירייה שלנו ומגבילים את עצמנו רק אליה, זה לא סותר את מה שהוא אומר?

לא, זה לא סותר. זה רק מצביע על כך שעדיין לא התפתחת ואתה לא מרגיש כמה אתה תלוי בעשירייה שלך, בסובבים אותך.

תלמיד: אבל העשירייה שלי היא לא כל העולם.

אז נצטרך לחכות עוד כמה שנים.

תלמיד: כדי לחסוך את השנים האלה, האם עליי לחשוב על העשירייה שלי או על העולם כולו?

בסופו של דבר אתה צריך לחשוב שכל זה הוא מערכת אחת, ולא יכול להיות שחלק אחד ייהנה יותר ממשנהו, זה לא עכשיו, אלא על ידי התפתחות.

תלמיד: ואם יש לי עשירייה פורחת וטובה, ויש עשיריות אחרות קצת יותר חלשות?

בעל הסולם לא כותב כאן על זה.

שאלה: הרושם פה שבני האדם עדיין לא תפסו כהלכה את החוקיות של הקשר והוא מוסיף ואומר "כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת העניינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה." מה הכוונה?

הוכחות מהחיים, הן שישפיעו על האנושות ויחייבו אותה להחליף את ההסתכלות שלה על החיים.

תלמיד: זאת אומרת הכרח לקבל מכות בשביל להבין את זה?

כן.

שאלה: בהתחלה בעל הסולם מגדיר את כל הציבור וכל העולם כדבר אחד, ואז אומר שאם מישהו משתמש ויונק מכל הציבור הוא משועבד לציבור. אנחנו רואים גם היום איך כל העולם מקושר ואיך בטלפון אחד יש מרכיבים מכל העולם ואתה אפילו לא מודע לכך שאתה משתמש עכשיו בכל העולם. איפה השבירה בין זה שאתה עדיין יונק מהם לבין שאתה לא מרגיש שאתה משועבד?

הכרת הרע. כשאתה מתחיל להרגיש על ידי השפעת המאור המחזיר למוטב, שאתה לא נותן לעולם מה שאתה חייב לתת.

תלמיד: איך זה קשור להכרת הרע שלי?

זו בדיוק הכרת הרע, שאתה לא נותן לעולם מה שאתה חייב לתת.

תלמיד: אז איך אני יכול לצמצם את ההרגשה הזאת?

את הרגשת הכרת הרע? תפסיק להרגיש. אתה מבין שזה לא התיקון.

תלמיד: אז איך בכל זאת נגיע למצב שנרגיש שאנחנו חייבים לתת חזרה?

רק על ידי חיבור הדדי, כשאנחנו מתחברים ומשפיעים זה לזה.

תלמיד: אני מאוד מרגיש את מה שאתה אומר, אבל לא יכול להבין איך מתוך שנהיה מחוברים נבין שאנחנו צריכים להחזיר בחזרה את מה שאנחנו לוקחים?

פה תן למאור המחזיר למוטב לעשות את שלו.

תלמיד: ומה עלינו לעשות?

להשתדל שהוא יופיע.

שאלה: אם מהלכי ההתפתחות בטבע הם לפי העיקרון שהמעשה מקדים את הבנת העניינים, אז מה התועלת בהסברה?

גם ההסברה שייכת להתפתחות, כי על ידה אתה יכול לקצר את הדרך, להביא את האנשים יותר מהר לנקודת האמת. אתה מביא להם את הפתרון, אפילו אם הם בעצמם לא מבינים ולא מגיעים אליו.

תלמיד: אבל אם המעשה לא יהיה קודם, גם אם אתן הסבר לא יבינו. אם יהיה מקרה שיוכיח לי שטובתי תלויה בטובת הציבור כולו, אני לא אבין מתוך ההסבר, אז מה התועלת בהסבר?

זה בכל זאת מקדם אותך. יש הסבר אחרי מכה והסבר לפני מכה. אם תקבל הסבר ואחר כך מכה, אז תבין. אם תקבל מכה ואחר כך הסבר לא כל כך תבין.

תלמיד: אז המשימה שלנו היא להגיע עם הסבר לפני המכות?

כן.

תלמיד: למה המנגנון הזה פועל כך שהסבר לפני מכה, פועל יותר מהסבר אחרי מכה?

כי בכך אתה מקדם את האדם לאמת. כמו עם ילדים, אתה רוצה להסביר להם ושוב להסביר להם ואחר כך אתה נותן מכה. אחרי המכה הוא זוכר גם את המכה וגם את ההסבר. עוד נדבר על זה.

שאלה: בפסקה האחרונה הוא אומר, "כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת העניינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה." למה הוא מתכוון? איזו התפתחות קדימה, אם העולם לא מבין את העיקרון שהכול היינו הך, שלום היחיד, האומה, והעולם? אילו מעשים ידחפו אותו קדימה?

מעשים רעים.

שאלה: הרעיון ששלום ציבור מסוים ושלום העולם כולו הם היינו הך, משרת את כולם, בין אם אני נמצא בין בעלי בניין ובין אם אני בין בעלי חורבן, כל אחד יכול לקחת את זה ולהוכיח את טענתו. אני שואל מה צריך כדי שתתפתח הכרת הרע? מה נקרא להגיע להכרת הרע?

להגיע להכרת הסיבה.

תלמיד: מה זה אומר?

למה אנחנו רוצים שהציבור יגיע.

תלמיד: כל אחד יגיד שהוא רוצה את טובת כולם.

מה זה טובת כולם? טובת כולם זאת לא מטרה.

תלמיד: אז מה צריכה להיות המטרה?

טובת כולם אין לזה צורה.

תלמיד: אז למה הוא מתכוון כשהוא כותב "שלום העולם כולו"?

"שלום העולם כולו" תלוי בערבות, כשכולם רוצים באותו הדבר, וכולם אחראים עבור האחרים. וכל אחד מרגיש שטובתו תלויה בטובת כל העולם.

תלמיד: איך מגיעים להכרה שאני לא נמצא שם עדיין? איך אני יכול לתפוס את זה שאני לא דואג לטובת כולם?

אתה צריך לזה הוכחות? על מה אתה חושב מהבוקר עד הלילה?

תלמיד: אני מנסה להבין איך להכיר בזה, כי אני לא תופס את כל העולם. לא מצליח להבין מה זה טובת כל העולם, אני יכול לדמיין שאני חושב על כולם, שאני רוצה בטובת כולם, אבל אני עוד לא מגיע להכרה שזה לא המצב.

אז יש חוסר קשר עם החברים. כי אתה חושב מתוך הראש שלך ולא מתוך הראש של הקבוצה. לכן כך אתה חושב וכך אתה לא מגיע לקביעת האמת, לפחות מסוימת.

תלמיד: איך אני יכול לחשוב מהראש של הקבוצה ולא מהראש שלי?

בדאגה לקבוצה.

תלמיד: מה זה הראש של הקבוצה?

הראש של הקבוצה זה מקום שחושב על כל העשירייה. אתה נמצא בעשירייה?

תלמיד: כן.

תתאר לעצמך שאתה נמצא בדאגה לעשירייה.

תלמיד: אני מצליח להבין מה זה לחשוב על חבר אחד, לפעמים על שניים.

זה לא שייך.

תלמיד: אז על מה להתמקד?

על העשירייה.

תלמיד: מהי העשירייה בשבילי?

זה אותו המנגנון שבו אתה חי ומתפתח.

תלמיד: איך לזהות את זה יותר ויותר?

על ידי מאמץ.

תלמיד: מאמץ למה?

מאמץ להרגיש שאתה חי בתוך העשירייה ובמידה שאתה קשור אליה, אתה יכול לקבל ממנה כל מיני כוחות השפעה שיביאו אותך, יגדלו אותך, יחנכו אותך.

תלמיד: לפעמים יש הרגשה שאני מצליח להתבטל כלפי העשירייה. איך אפשר יותר ויותר לבטל את עצמי כלפיה?

חובה תפילה, מעשים, כל מה שאתה יכול.

מידע על אירועי חג השבועות

תלמיד: קודם כל נולד כנס שבועות. זה כבר לא איזה חג קטן, זו לא סעודה קטנה עם עוגת גבינה, אלא ממש כנס מתנה. המשמעות בפועל, שמיום חמישי בשבוע הקרוב, שישי, שבת, יש לנו פורמט מיוחד של שיעור בוקר כרגיל, שיעור צוהריים וסעודה חגיגית.

לשיעור צהריים נתכנס פיזית, מי שנמצא כאן בישראל יחד עם הרב באולם הזה, והשיעור יהיה של שעה וחצי. מצד התוכן נקרא מאמרים שלמים ונתעמק בדברי בעל הסולם והרב"ש, וגם נשתדל לעבור יחד תהליך שלם של מעמד הר סיני, שזה מתחיל בהתייצבות שלנו כעם, כקבוצה למרגלות הר סיני, דרך ההתחייבות שלנו בערבות הדדית, עד ליצירת הכלי השלם של "איש אחד בלב אחד". והשיא, קבלת התורה שאותה נחגוג בצורה סמלית בערב האיחוד שייערך ביום ראשון בערב.

תלמיד: ביום ראשון יהיה השיא של הכנס. נתכנס כאן בבניין עם הכלי הישראלי שיגיע הנה וכמובן הכלי העולמי יתחבר במערכת הערבות להיות יחד במעמד הזה. נתכנס על הגג לקבלת פנים ואחר כך נרד לתוכן המרכזי שיהיה באולם הסעודות.

נתחיל בשיחה עם הרב על המעמד, שהוא רגע השיא של כנס השבועות. אחר כך יהיה עוד תוכן וסרט חדש בהקרנת בכורה שאנחנו מייעדים אותו להפצה "עשרה צעדים לאור".

ושאלתנו אליך הרב, איך להתחיל הכנה לקבלת התורה?

מיהם האחראים?

תלמיד: יש אנשי תוכן, אנשי לוגיסטיקה, כל מיני אנשים. אבל אנחנו ככלי עולמי, עלינו להתכונן לרגע הזה שיהיה בעוד שבוע?

אנחנו יכולים להתקרב לזה אם יש אנשים שיטפלו בנו. גם אני לא יודע מה עלי לעשות. אני לא קובע, אלא יש קבוצה שמפעילה את הפורמט וגם לי היא תגיד מה לעשות.

שאלה: חברי הכלי העולמי צריכים עכשיו להיכנס מהלך של הכנה פנימית. כי בדרך כלל, היינו מציינים את שבועות, אבל עכשיו זה ממש כנס, חמישי, שישי, שבת, ראשון. איך ההכנה הפנימית שלנו צריכה להיות לקראת זה?

סביב החיבור כמו סביב הר סיני. ובאמת זה הר מאוד קשה, גדול. ורק הנקודה הפנימית שלנו הנקראת "משה", יכולה לעלות למעלה. ואם היא עולה, אז שם היא נפגשת עם הבורא. נקווה שאנחנו כך נוכל לעשות. אפילו המאמץ לזה, כבר דבר גדול.

מי יהיה המדריך שלנו?

תלמיד: אני ומשה אדמוני נהיה המנחים, אבל אין הדרכה, וכמו שאמרת, יש ממש חיבור.

בסדר, אז נקודת החיבור שלנו תוביל אותנו לפסגת ההר. קדימה.

(סוף השיעור)