שיעור צהריים 16.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 627

מאמר קמ"ב "עיקר המלחמה"

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 627, "שמעתי", מאמר קמ"ב, "עיקר המלחמה".

נקרא ואז יהיה על מה לדבר. זה מאמר קצר מאוד, קשה לדבר עליו, אבל נראה.

קמב. עיקר המלחמה

שמעתי

"עיקר המלחמה צריך להיות במקום הרשות. מה שאין כן במצוה ועבירה, שם קרוב להפסד ורחוק משכר. לכן שם הוא צריך לקיים, כמו שהוא בלי שום שקולים.

מה שאין כן בדבר הרשות, שם שייך לעשות מלחמה ולקיים מצות בחירה. מטעם, כיון שהמעשה הוא רק דבר רשות. לכן, אפילו שיהיה נכשל, מכל מקום אין החטא גדול כל כך. לכן נבחן קרוב לשכר, כיון, שאם ינצח במלחמה, אז הוא מכניס רשות חדש תחת הקדושה."

מלחמה זה תמיד עניין של האדם שנלחם נגד הטבע שלו שזה האגו שלו, היצר הרע שלו, ולכן כך אנחנו צריכים להתייחס לכל המצבים למיניהם שאנחנו עוברים. ולכן מלחמה היא בעצם "מקום הרשות", שבו אדם יכול להילחם ויכול לא להילחם. אבל בעצם אם הוא מרגיש שהוא חייב להילחם, אז הוא יוצא לקרב נגד היצר הרע שלו, רק על מלחמה כזו אנחנו מדברים, ועל זה אומר בעל הסולם, "מה שאין כן במצוה ועבירה, שם קרוב להפסד ורחוק משכר. לכן שם הוא צריך לקיים, כמו שהוא בלי שום שקולים." זאת אומרת, אין לו שם כל כך מה לעשות אלא חייב לקיים, בלי ששוקל מה זו מצוה ומה זו עבירה אלא חייב לבצע, אם אנחנו מדברים על מקום שהוא חייב להתגבר ולנצח.

"מה שאין כן בדבר הרשות, שם שייך לעשות מלחמה ולקיים מצות בחירה." כלומר, אין לו ברירה, אלא בוחר מה לעשות. "מטעם, כיון שהמעשה הוא רק דבר רשות. לכן, אפילו שיהיה נכשל, מכל מקום אין החטא גדול כל כך." כי מלכתחילה זה היה רשות. "לכן נבחן קרוב לשכר, כיון, שאם ינצח במלחמה, אז הוא מכניס רשות חדש תחת הקדושה." מעביר מרשות רעה לרשות טובה. לכן זה עיקר המלחמה, שיהיה לנו מקום רשות ואנחנו נשתמש בו בצורה כזאת.

שוב,

קמב. עיקר המלחמה

שמעתי

"עיקר המלחמה צריך להיות במקום הרשות. מה שאין כן במצוה ועבירה, שם קרוב להפסד ורחוק משכר. לכן שם הוא צריך לקיים, כמו שהוא בלי שום שקולים.

מה שאין כן בדבר הרשות, שם שייך לעשות מלחמה ולקיים מצות בחירה. מטעם, כיון שהמעשה הוא רק דבר רשות. לכן, אפילו שיהיה נכשל, מכל מקום אין החטא גדול כל כך. לכן נבחן קרוב לשכר, כיון, שאם ינצח במלחמה, אז הוא מכניס רשות חדש תחת הקדושה."

זאת אומרת, האדם נמצא במצב שנקרא רשות. לכן בעל הסולם אומר "עיקר המלחמה צריכה להיות במקום הרשות. מה שאין כן במצוה ועבירה, שם קרוב להפסד ורחוק משכר." אם מלכתחילה יודעים שזו מצוה או עבירה, אז זו לא מלחמה, כי פשוט האדם יודע שאסור לו להיכנס לכאן, או שחייב להיכנס ולהילחם, אבל רווח מזה אין. לכן "שם, הוא צריך לקיים כמו שהוא בלי שום שקולים". זאת אומרת, אין לו ברירה אלא כך הוא מחליט.

"מה שאין כן בדבר הרשות, שם שייך לעשות מלחמה ולקיים מצוות בחירה." כי יש לו רשות. "מטעם, כיון שהמעשה הוא רק דבר רשות. לכן, אפילו שיהיה נכשל, מכל מקום אין החטא גדול כל כך." כי זה היה רשות, הוא לא היה חייב לעשות, אבל אם הלך והפסיד אז יש לו לפחות ניסיון לעתיד. "לכן נבחן קרוב לשכר, כיון, שאם ינצח במלחמה, אז הוא מכניס רשות תחת הקדושה." ואם לא, אז לפחות קיבל ניסיון.

שאלה: איך אדם מאתר בתוכו את מקום הרשות, המקום הנקי הזה ששם יש לו בחירה להשתתף בתהליך?

זה המקום שבטוח הוא לא חייב להילחם. מצד שני, אם הוא נלחם, אז הוא יכול להרוויח, להצליח, להכניע את התכונות שלו תחת היצר הטוב.

תלמיד: בכל רגע יש לאדם מקום רשות?

לא, לפעמים. אתה רואה כמה בעל הסולם כתב, ככה בין המילים, שתי שורות וזהו.

תלמיד: ובמקום הרשות מה נותן לאדם מוטיבציה להילחם?

הוא מנסה, לכן זה נקרא "מלחמת רשות", זאת אומרת אתה רשאי לעשות כך ואתה רשאי לעשות אחרת, מה שתבחר.

תלמיד: מה נחשב ניצחון במלחמת הרשות?

במלחמת הרשות הניצחון הוא בכך שהוא נמצא ב"מלחמת הרשות". זאת אומרת נמצא במצוות בחירה, שהוא בכל זאת רוצה לנסות, לעשות ולשייך אולי בכל זאת את עצמו למצווה, לבחירה.

תלמיד: על מה המלחמה?

המלחמה היא בעצם, האם הוא מעדיף לעשות את זה או לא? כדאי לו לעשות את זה או לא? הוא לא חייב, רק אם הוא יכול, אם הוא חושב שהוא כן יכול לנסות, אז הוא יכול לנסות ומזה הוא גם מרוויח.

תלמיד: אם הוא לא חייב אז למה שיעשה, מהטבע שלו עדיף לו לא לעשות?

כי בכל זאת, זו רשות בין טוב לרע, בין מצוה לעבירה, ולכן האדם כאן בוחר, משהו באמצע. "שאם ינצח במלחמה אז הוא מכניס רשות חדש תחת הקדושה".

שאלה: איך אנחנו יכולים לזהות את המקומות או את הזמנים שהמלחמה היא מלחמת רשות, איך לדעת שהיא מלחמת רשות?

זה עוד לא עכשיו. אני אפילו לא רוצה להיכנס ולהתחיל לברר את הדברים האלה. בדרך כשנגיע למקרים כאלו, נדבר על זה. אבל בינתיים אנחנו לא יכולים לאתר אותם.

שאלה: איך אנחנו מבינים שצריכים להילחם?

אנחנו צריכים כאן לראות האם אנחנו צריכים להילחם נגד היצר שלנו שדוחף אותנו למלחמה, או נגד תנאי המלחמה, או בכלל לא להילחם, וכאן זו מלחמת רשות. הסברים על זה כמעט ואין, באמת חסר. אולי במשך הזמן נגיע לברר אותם יותר ואז שוב נחזור לאותם הקטעים.

שאלה: כתוב כאן, שאם הוא עושה בחירה אז הוא מכניס רשות חדש תחת הקדושה. אם כך בשביל מי הבחירה הזאת?

בזה שהאדם עשה בחירה כזו, הוא מגביר את כוח האהבה, את כוח החיבור, את הקשר בין חלקי הבריאה, ולכן זו בחירה נכונה.

שאלה: אם אין לי את הכוחות לנצח במלחמה, איך אנצח בה?

אם אין לך כוחות, אז את לא מתחילה במלחמה. אבל אם יש לך כוח, אז את משתדלת לקבל את המלחמה ולנצח בה. ואם את לא יכולה לנצח, נגיד שאת טועה, אז לפחות את נכנסת ומקבלת ניסיון.

שאלה: להילחם באגו, זה כמו להילחם עם הבורא. איך האדם יכול ללכת על זה, ביודעו שמאחורי כל זה עומד הבורא ורק אם הבורא ירצה, האדם יוכל לנצח?

כן, אבל עבורנו בכל זאת העיקר הוא להראות איפה אנחנו נמצאים. שאם זו מלחמה, כלומר התנגדויות למיניהן, אז אנחנו בוחרים בחלק שקרוב יותר לבורא כדי לתמוך בו, ובכך הבחירה שלנו.

תלמידה: איזו עבודה צריכה להיות עם הבורא ברגע שאנחנו נלחמים באגו?

עבודה עם הבורא צריכה להיות כזו, שאנחנו נעשה כל מה שתלוי בנו, ולאחר מכן נבקש ממנו לתת לנו כוחות לנצח.

שאלה: האדם מרגיש שהוא רואה את מקום הרשות וזה כמו איזה גילוי מקדים של הבורא, עזרה ממנו?

כן.

תלמידה: ההרגשה היא שזה דווקא אותו מקום, רגע, שבו הבורא מוכן להתגלות ולעשות תיקונים באדם. איזו יגיעה דרושה מהאדם באותו רגע?

הבורא איננו רוצה להתגלות בפני האדם, הוא יכול לעשות זאת רק באותו מקרה שלפי כל הנתונים הוא בטוח שזה יהיה לתועלת האדם.

תלמידה: מה זה אומר לתועלת האדם? לחיזוק האמונה?

כן.

שאלה: מצווה שיש בה רשות ומצווה שאין בה רשות, זה עשה ואל תעשה?

נכון מאוד.

שאלה: יש לנו מצבים כמו עכשיו שאנחנו מרגישים לחצים חיצוניים שדוחפים אותנו להתייגע, אבל לפעמים מגיעים מצבים כאלה שאין שום לחץ, הכול בסדר, ודווקא שם אני מתחילה לדאוג. למה מגיעים לאדם מצבים כאלה ששום דבר לא לוחץ עליו מבחוץ ואיך הוא אמור להשתמש בהם?

האדם צריך לעשות בחירה. אם שום דבר לא לוחץ עליו סימן שהבורא לא נותן לו לעבוד, הוא לא נותן לו מקום עבודה, וזה יכול להיות גרוע מאוד כי האדם לא הכין את עצמו לקבל עבודה מהבורא. יש כאן עניין של חוסר הכנה מצד האדם.

תלמידה: אם שום דבר לא לוחץ עליי זה סימן לא טוב, כאילו לא עשיתי משהו?

סימן לא טוב. אנחנו צריכים להשתדל להיות במצבים שאנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים, שאנחנו יודעים מה עלינו לעשות, שאנחנו בוחרים את הפעולות הכי קרובות להצלחה, וכך אנחנו מתקדמים.

תלמידה: האם אתה מתכוון ללחץ חיצוני כמו עכשיו שיש מכות או לחץ מהחשיבות של העבודה?

לא, גם יחס חיצוני.

תלמידה: אז אם מצאתי את עצמי במצב שכאילו אין לחץ איך אני מעוררת את עצמי כדי לחזור לתלם?

אני עוזב את הפעולה שציפיתי שאני אעשה וחוזר למצב כמו שהיה לפני התחלת הפעולה.

שאלה: מקום הרשות, שם זה תמיד עשה או אל תעשה, או יש משהו יותר רחב שם בבחירה?

זה תלוי באדם.

תלמיד: והאדם מבין איפה במצווה שלו איפה יש בחירה ואיפה לא?

כן, האדם רואה ומבין איפה יש גבולות לבחירה החופשית שלו.

תלמיד: איך להבין האם זו בחירה פרטית, אישית, או קבוצתית?

אם אתם מדברים ביניכם ומחליטים אז יש לכם בחירה של קבוצה.

תלמיד: אבל אם האדם מרגיש כך והקבוצה אחרת, צריכה להיות בחירה אישית שלו?

אם הוא לא מרגיש, אז הוא לא מרגיש, הוא מקשיב לאחרים, הרי זו עבודה קבוצתית.

תלמיד: לפעמים זה מסתיים לא טוב, או פחות טוב אם הוא מקשיב לאחרים, הולכים בדרך קשה יותר במקרה הזה?

בכל מקרה כשהקבוצה מחליטה יחד באופן כמעט החלטי היא לא טועה.

שאלה: כתוב במאמר ש"המעשה הוא רק דבר רשות." מה הכוונה שהמעשה הוא רק דבר רשות?

רשות זאת אומרת שהוא יכול לקבל את מה שעומד לפניו כהכרחי לתיקון וכלא הכרחי לתיקון. אנחנו עדיין לא נמצאים בזה, לכן אני לא יודע למה בחרו בכל המאמרים האלה.

תלמיד: כשהוא אומר, המעשה הוא דבר רשות הוא מתכוון לפעולה פיסית, בידיים וברגלים או לאו דווקא?

לא, הוא לאו דווקא מתכוון לפעולה פיסית, זו פעולה שהוא בוחר ברצונות שלו, למה לשייך את עצמו.

תלמיד: אפשר לומר שמסגרת הלימודים ומפגשי העשירייה שלנו הם מצוות שאין עליהן שיקולים כמו שהוא אומר וכל מה שאני רוצה להוסיף מעבר למסגרת הרגילה זו רשות?

כן.

שאלה: הבורא יודע מראש איזו בחירה נעשה, כמו אם נתגבר על האגו או לא?

הבורא יודע הכול, אבל אנחנו לא מסוגלים לקחת את זה בחשבון.

תלמידה: יוצא שהוא יודע אם אני אפר את אותה מצווה, או לא, ובכל זאת הוא שולח אותה?

זה לא נוגע לך, זה עניינו של הבורא.

תלמידה: איך נכון להתייחס לזה כשאני מפירה מצווה מסוימת כי האגו גובר עלי, אני צריכה לכעוס על עצמי?

את חייבת תמיד במלוא הרצינות לשקול מה נמצא לפניך, לקבל החלטה ומה תהיה התשובה וההחלטה הנכונה. וכאשר תקבלי אותה, אז את פשוט תתקני אותה על ידי אותה החלטה.

שאלה: הבחירה העיקרית שלנו היא בכוונה?

כן.

תלמידה: כלומר, כאשר אנחנו יוצאים בכוונה על מנת להשפיע אנחנו מנצחים?

כן.

שאלה: כשאנחנו עושים את הבחירה בצורה הכרתית, זה לא מצב בחירה, כי אנחנו עושים את זה בקלות ואין מלחמה. מצוות הבחירה היא במקום שמורכב לנו לעשות את זה ואז אנחנו עובדים עם העשירייה. האם כדי לעשות את הבחירה הנכונה עושים זאת דרך העשירייה?

נכון.

שאלה: מה ההבדל בין הבחירה כשיש רצון לעשות משהו, אבל אין הבנה לשם מה, אבל יש הרגשה שזה מה שאני חייבת לעשות, לבין כך שאין רצון, אבל בשכל אני לחלוטין מבינה שזה מה שצריך לעשות, ועושה זאת כבר כאילו מעל לרצון, מעבר לזה שאני לא רוצה. מה ההבדל בין שתי הבחירות?

זו הבחירה שלך, את לומדת אחר כך על פני זה אם עשית דבר נכון או לא.

תלמידה: למה הם מתחלפים ביניהם כל פעם, כאילו בהתחלה אני זורקת את השכל והולכת עם הרגש. או שאני כבר מבינה מה צריך לעשות, אבל אני גוברת על חוסר הרצון שלי. איך ללכת בדרך הנכונה, הם צריכים להתחלף ביניהם כל הזמן?

הכול תלוי בבחירה שלך ואי אפשר לומר שום דבר מראש. את צריכה לבדוק את עצמך.

שאלה: האם מדובר על בחירה לטובת החיבור, לתועלת החיבור, לטובת ולהגברת הקשר הטוב כדי לעשות לו נחת רוח?

זה תמיד כך.

שאלה: אני עוסקת בצורה אקטיבית בהפצה ברשתות החברתיות ויש שם קריאה לחיבור, יחד עם זאת יש המון אינפורמציה שלילית שתומכת בערבים. מה הטעם לענות לרע ומי ערב לכך שלא ישנאו את העם היהודי יותר וחלילה תהיה כמו שואה שניה?

אנחנו לא מסתכלים ולא שמים לב על מה שכותבים עלינו. ברור לנו שהעיתונות שלהם כולה נגדנו ולכן היא ממציאה כל מה שרק אפשר כנגד. לכן אין לנו שום דבר משותף איתם, שום מגעים פרקטיים, בשום אופן.

תלמיד: האם לא להגיב, לא לענות?

ברור שלא לענות. מה יש לך לענות, אם מילדותם הם מחונכים לשנאה?

שאלה: נראה שאין לנו בחירה. אם המטרה היא "נצחוני בניי", אז אנחנו חייבים לנצח במלחמה הזאת.

כן.

תלמידה: אז איפה בחירה?

הבחירה היא לא אם לנצח או לא לנצח. הבחירה היא איך אני מתייחס למלחמה הזאת, כמלחמת רשות או מלחמת מצווה. וגם אנחנו לא מדברים כלפי המלחמה של היום. האדם שרוצה לנצח את האגו שלו ושואל את עצמו ,"לשם מה אני הולך להילחם"? הוא צריך לענות על זה. יוצא שהמלחמה שלו היא כדי להוכיח לעצמו שהוא הולך למעלה מהדעת ושהוא הולך לנצח מפני שהוא רוצה לעשות מצווה. "מצווה" נקראת דבר השפעה.

שאלה: בדרך כלל כשאדם עובר איזה דבר, האם הוא לוקח מהעשירייה את הכוח לבחירה נכונה?

מצוין. זה טוב. זו באמת הבחירה הנכונה. הוא מתקשר לחברים, מקבל מהם הבחנות, בירורים, כוחות ובזה מנצח את היצר הרע שלו. כל המלחמות הן כנגד היצר הרע.

שאלה: האם אפשר להגיד שמלחמת רשות או מלחמת מצווה זה כמו המדרגות משלא לשמה ללשמה?

כן.

שאלה: נראה שחבר כבר לא עומד במסגרת והחברים לא שואלים מה קורה, איך העשירייה עוברת מצב כזה, האם זה הדבר הראשון שהם צריכים לתקן?

כן.

תלמיד: איך לחדש קבלת החלטה בעשירייה בצורה נכונה?

בצורה כזאת שאנחנו מוכנים ללכת על כל סוגי החיבור על מנת להתקרב לבורא. זו למעשה הנוסחה שעל פיה אנחנו בוחרים מה לעשות.

שאלה: מאיזה שלב בהתפתחותנו הרוחנית אנחנו יכולים להתחיל את המלחמה עם היצר הרע, מה אנחנו צריכים לבקש?

אנחנו צריכים להבין בצורה בטוחה מהו היצר הרע כדי לא לטעות, חלילה. לנסות לדרוש מהבורא כל מיני סוגי עזרה שיכוון אותנו בצורה נכונה להכרה, מהו הרע, מהו אגואיזם, איך אנחנו יכולים להכניע אותו.

שאלה: האם זה הנשק הכי חשוב שלנו?

חיבור.

שאלה: שמעתי שאנחנו לא מספיק מוכנים. איך עלינו להתכונן כדי לקבל את העבודה מהבורא?

רק על ידי חיבור.

שאלה: אם המלחמה היא פנימית נגד האגו, נגד היצר הרע, אז האם הדרך להוביל אותה בצורה נכונה היא בעזרת תפילה מתמדת לבורא כל הזמן?

תפילה זה נכון. אבל מתמדת וכל הזמן - זה קשה. כי אדם צריך גם להרגיש איפה הוא נמצא, מה הבורא מסדר לו. איך הוא קשור עם הקבוצה, עם החברים. ורק אחרי זה הוא יכול להתקשר לחברים ולהתפלל לבורא. לכן אם כל הזמן יתפלל, אז איך הוא ירגיש את המצב שלו?

(סוף השיעור)