כנס "קבלה לעם "העולמי - מתחברים לאין עוד מלבדו

מאי 2025

תפילת רבים לגילוי האחד

שיעור 6

שיעור 24.05.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אנחנו נמצאים בשיעור האחרון של הכנס "קבלה לעם" העולמי, הנושא הוא - מתחברים לאין עוד מלבדו. אני חושב שבסך הכול מיצינו את הזמן והמאמצים שלנו, ונעשה עוד ועוד כנסים כאלו בעזרת ה' ויותר מזה.

קריין: שיעור מספר 6 - "תפילת רבים לגילוי האחד".

"הזוהר הקדוש, נותן עצה לאלו אנשים שיש להם דרישה פנימית, שלא יכולים להשלים עם המצב שבו הם נמצאים. היות שאין הם רואים שום התקדמות בעבודת ה', והם מאמינים בזה שכתוב (דברים ל', כ') "לאהבה את ה' אלוקיך, לשמוע בקולו, ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך". והם רואים, שחסר להם אהבה ודביקות, ולא מרגישים את החיים שבתורה, והם לא יודעים לשים איזו עצות בנפשם, להגיע לידי הרגשה באיברים, במה שאומר לנו הכתוב.

העצה היא, לבקש עבור הכלל כולו, היינו שכל מה שהוא מרגיש שחסר לו, ומבקש מילוי, אז אין לו לומר, שהוא יוצא מהכלל. זאת אומרת, שמגיע לו יותר דברים ממה שיש להכלל כולו. אלא "בתוך עמי אנוכי יושבת". היינו, אני מבקש עבור הכלל כולו, משום שאני רוצה להגיע לידי מצב, שאני לא אדאג שום דבר בשבילי, אלא בשביל שיהיה נחת רוח להבורא. אם כן מה חשוב לי, אם הקב"ה יש לו הנאה ממני, או שאותה הנאה היא יכולים לקבל מאחרים.

זאת אומרת, הוא מבקש מה', שייתן לנו הבנה כזו, שהיא נקראת "כולו לשם שמיים", שפירושו, שיהא בטוח בעצמו, שלא מרמה את עצמו, בזה שהוא רוצה להשפיע לה'. שיכול להיות באמת הוא חושב הכול על אהבה עצמית שלו, היינו שהוא ירגיש את הטוב והעונג.

אי לזאת, הוא מתפלל לה' עבור הכלל. היינו, שאם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, וייתן לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', שתהיה לו נחת רוח.

והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי שהקב"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.

נמצא, אם יש לו כוח לבקש תפילה כזו, אז בטח יהיה לו מבחן אמיתי, אם הוא מסכים לתפילה כזו. אבל אם הוא יודע, שמה שהוא אומר, הוא רק משפה ולחוץ, ומה הוא יכול לעשות, בזמן שהוא רואה, שהגוף לא מסכים לתפילה כזו, שתהיה ממש השפעה נקייה בלי תערובות מבחינת קבלה.

יש רק עצה הידועה, היינו, שיתפלל לה', ויאמין למעלה מהדעת, שה' יכול לעזור לו, ולהכלל כולו."

(הרב"ש. מאמר 15 "תפילת רבים" 1986)

אני מקווה שכולם שמעו.

תלמידה: איך להתפלל נכון על הכלל ולבקש על הכלל אם הלב רוצה להתפלל רק על עצמו?

להשתדל לחשוב כך, שאת תרצי לבקש על הכלל, על הקבוצה, על הזולת, על הקרובים לך, על החברים. הכול תלוי במידה שבה תחשבי על זה, עד כמה תחשבי על זה.

תלמיד: המאמר מדבר על הכלל. מקום העבודה שלנו הוא בעשירייה, אנחנו חיים בעשירייה, עובדים בעשירייה. לפי מה שאנחנו יודעים, חוץ מבורא אין כלום, ודרך החברים משתקפות התכונות הטובות והפחות טובות שלנו. איך אנחנו עושים את העבודה הזאת לפי המאמר?

האם אנחנו עושים?

תלמיד: האם עושים, ואיך לעשות את זה נכון אם העבודה היא בתוך העשירייה והחברים מייצגים לי את התכונות שלי? אני רואה את הקלקולים שלי דרך החברים, האם אני צריך להתפלל עליהם או עליי? איך אני עושה את העבודה הזאת, את התפילה הזאת?

אנחנו צריכים להיות תמיד עם הפנים לבורא, ואז כל מה שאני מתעורר לבקש יהיה תמיד עבור החברים. אני לא מחשיב שום פעולה שלי, עבודה שלי, תפילה שלי, אם היא לא בעד הכלל. זה חייב להיות אצלי כעיקרון הראשון והסופי.

תלמיד: אם אני רואה קלקול אצל חבר, אז האם אני צריך להתפלל עליי כי הקלקול הוא אצלי, או אני צריך להתפלל עליו, שהבורא יתקן לו את הקלקול הזה?

גם כן. אבל כאן עולה שאלה, האם זה שאתה רואה קלקולים בחברים זה אומר שאתה לא שייך לאותו הקלקול.

תלמיד: אם אני רואה קלקול, זה אומר שאני לא שייך לאותו הקלקול?

אתה רואה בחבר איזה קלקול. ואז אתה יכול לשאול, "האם אני רואה קלקול בו, או שאני צריך להגיד שאני מקולקל באותו קלקול ולכן אני רואה את זה בו, בחבר".

תלמיד: כן, זה מה שלמדנו תמיד, ואז האם התפילה עליי או עליו?

התפילה עליך.

תלמיד: הרב"ש כותב "עצה הידועה". ממה שאני מבין מזה, אף על פי שאני מבין שהתפילה שאני מתפלל עבור החברים היא בסוף על עצמי, אני צריך להמשיך להתפלל ולצפות לישועת ה'. האם זו העצה הידועה שהוא כותב בסוף?

כן.

תלמיד: האם עכשיו אפשר לחבר את הנושא הזה של אין עוד מלבדו לחיבור בין עשיריות, כשכל אחד מחזיק בליבו את העשירייה ואנחנו מתחברים בינינו?

העניין הוא שהעשירייה זה מושג עמום. לפעמים אנחנו מרגישים שהכול נסגר בעשירייה, לפעמים אנחנו מתפללים עבור העשירייה, ואז יוצא שאנחנו גם דואגים לקבוצה הכללית, בלי מספר. לכן מה שחשוב לנו זה להשתדל להתחבר בינינו בצורה כזאת שהעשיריות שקיווינו להן, יתקדמו ויהיו כעשיריות חזקות, עקרוניות. אך ורק בצורה כזאת אנחנו כן יכולים להתקדם.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לשמור על ההרגשה שהשגנו בכנס כתוצאה מכל המאמצים? חברים רבים נמצאים בחו"ל בקבוצות שונות, בכנסים שונים. איך הם יוכלו לשמור על התחושות שהם הרגישו כאן כשהם יחזרו הביתה? יש לך עצה עבורנו?

כן, יש לי עצה. אחרי שאתם מגיעים הביתה, כל אחד למקום שלו, לעשירייה שלו, אתם צריכים להשתדל להתחבר ביניכם ולהתחיל ללמוד איתנו, רצוי יום יום. כדי שכל מה שקיבלתם בכנס הזה יתפתח הלאה ותוכלו להשתמש בזה כדי להשיג את הבורא.

תלמידה: הגעתי פעם ראשונה לכנס, העשירייה שלי עזרה לי לעשות את הצעד הזה. מה אני יכולה לעשות עבור החברות שלי? איך להביע את התודה שלי בפעולה רוחנית? אנחנו עשירייה וירטואלית.

אתן חייבות להשתדל להתאסף יחד, לא פיזית אלא בעזרת מערכות הקשר, וכך תרגישו שוני אחר הכנס שלנו שאנחנו עוברים כאן.

תלמידה: מה ההבדל בין התעוררות מלמטה להתעוררות מלמעלה? ומה אנחנו צריכים לבקש עבור החבר?

ההבדל בין התעוררות מלמעלה והתעוררות מלמטה הוא מי מעורר אותנו, או הבורא או יכול להיות החברים שלנו. צריכים להבין שעלינו להשתדל להיות מחוברים תמיד כ"איש אחד בלב אחד" ולא להסתכל על המאמצים שלנו. המאמצים שלנו מתחברים בבורא והוא אוסף אותם, עד שאנחנו מגיעים לכלי אחד, פחות או יותר. ואז הבורא ממלא את הכלי הזה, מחבר אותו, ועושה אותו כעשירייה רוחנית.

תלמיד: לפי מה שהבנתי, הוא כותב שעליי לבקש עבור החברים כי לבורא תהיה יותר הנאה מזה שהחברים יהיו קרובים.

כן.

תלמיד: האם כשאני מבקש עבור החברים אני צריך לבקש שהם יהיו קרובים אצל הבורא כי זה יגרום להם הנאה מהקשר, או רק בשביל שלבורא זה יגרום הנאה?

לא, אתה יכול לגרום לחברים שלך הנאה מאוד גדולה, התקדמות גדולה, בזה שאתה מבקש.

תלמיד: אז אני מבקש עבור החברים כדי שגם להם תהיה הנאה מהקשר.

כן.

תלמיד: קודם ענית, שכשאנחנו חוזרים מחו"ל לעשיריות שלנו, אז מה שהשגנו יתפתח בנו בעשירייה, ונוכל לממש בעשירייה. מה יתפתח בעשירייה ואיך להשתמש בזה?

אנחנו לא נמצאים עכשיו בדיוק כל אחד בעשירייה שלו. לכן כשאנחנו חושבים על החיבור, אנחנו חושבים על החיבור בחיבור שונה. לכן צריכים לשים לב האם אנחנו לא שוכחים את העשירייה שלנו, ואני נמצא כאן כנציג של אותה עשירייה וגם חושב עבורם. יוצא שבכנס אנחנו קודם כל מתחברים עם מה שקורה לנו בצורה לא קבועה. לכן אני מבקש מהבורא שייתן לי חיבור עם העשירייה שלי, וגם עם העשירייה כאן כשאני מחובר עם עוד כמה אנשים. עוד נדבר על קשרים כאלו.

תלמיד: אחרי שאני חוזר לעשירייה שלי, מה אני מצפה שישתנה, שיתחדש, שיתעדכן, שיתחדד יותר עכשיו?

אתה מצפה שתוכל להשפיע לעשירייה שלך שאליה אתה חוזר. אתה מצפה שיהיה לך קשר איתם, קשר טוב, הבנה הדדית, ותרגיש עד כמה הכול זורם לאותו מקום, לאותו הקשר.

תלמידה: האם המקובל רואה קלקולים בנבראים?

ודאי שרואה.

תלמידה: מה הוא מבקש עבורם?

תיקונים. הוא מבקש תיקונים עבור כל אותם הנבראים שרואה אותם, שמרגיש אותם, ששייך אליהם, שהם שייכים אליו. הכול נמצא בשדה הקלקול.

תלמידה: אני לא מצליחה לתפוס, איך המקובל רואה קלקולים בנבראים, ולעומת זאת אנחנו לומדים שהמקובל רואה את המציאות מתוקנת, שלמה. זה לא מסתדר לי.

למה לא?

תלמידה: אם הוא בגמר תיקון, האם הוא רואה קלקולים?

הוא לא נמצא בגמר תיקון, על המצבים האלו אנחנו עוד לא מדברים. אלא המקובל שנמצא במדרגה רוחנית רואה בני אדם כמונו, הוא גם רואה עד כמה הם נמצאים כמה דרגות לפני העלייה לדרגה הרוחנית, והוא גם רואה את העולם, את המציאות, בצורה שמאפשרת לו להיות איתם פתוח ככל האפשר.

תלמיד: אמרת קודם "כל מה שאני מבקש, מתעורר לבקש, יהיה תמיד עבור חברים". מראש כל בקשה שלי יוצאת מתוך האינטרס שלי, אז מה זאת תפילה נקייה עבור החברים שאין בה אינטרס לעצמי, אינטרס חבוי?

אבל הם נמצאים בכל זאת באיזו קבוצה.

תלמיד: הם נמצאים איתי בעשירייה שלי, או בקבוצה שלי, אני מבקש עליהם, ואני מזהה שמה שמניע אותי לבקש זה טובת עצמי.

בסדר.

תלמיד: זה המניע שלי. אני לא רואה שאני באמת מבקש עליהם.

בינתיים זה ככה. ועליך גם לבקש מהבורא שהנטייה להצדיק את כולם, לחבר את כולם, תבוא.

תלמיד: מה זאת תפילה נקייה עבור החברים?

תפילה נקייה עבור החברים היא תפילה שאין בה שום רצון עבור עצמו.

תלמיד: מה זה "עצמו" בתוך התפילה?

אותו אדם שמבקש, שמתפלל.

תלמיד: בשביל מה הבורא צריך אותו באמצע?

אי אפשר שלא יהיה מישהו באמצע, כי מי יתפלל?

תלמיד: הוא מתפלל לא עבור עצמו.

עבורך.

תלמיד: אני מבקש עבור החברים, ומה איתי? אם לא צריך לעבור כלום דרכי, אז מה אני?

אם אדם רוצה לנצל את זמן הקשר, זמן הכנס נגיד, זמן החיבור, אז הוא מגיע לכזה מצב שהוא מבקש רק על זה.

תלמיד: איפה האני פה?

אתה מבקש, אתה שואל, אתה מפעיל את הקשר.

תלמיד: מה מניע את האדם לבקש מבלי לקבל כלום?

אין דבר כזה מבלי לקבל כלום, אנחנו עוד לא יודעים מדרגה כזאת. אבל בכל זאת כדאי לנו להבין שתפילה עבור החבר, בקשה עבור החברים, היא מקדמת את האדם הרבה יותר ממה שהוא בעצמו יכול באיזו צורה לקדם את עצמו.

תלמידה: כשהחברים עשו הכנה ואחרי זה היה שיר, אני מאוד התרגשתי, אני הרגשתי שהם הצליחו להוציא ממני ממש תפילה שהם יצליחו. זה כאילו שרק החברים יכולים לסחוט ממני תפילה בשבילם, הם ממש פתחו לי את הלב. אין סיכוי שאני אצליח לבקש בשבילם מעצמי. אני מרגישה שאני לא יודעת איך לעשות את מה שהם עשו, איך שהם פעלו עלי.

אם את מתחברת לחברות שלך, ודורשת מכל המשתתפים שלנו כאן ובכלל התקדמות, התקרבות לבורא, להרגיש אותו, לדבר אליו, שיתייחס לכולנו כאל ילדים, אז זה מה שצריך להיות.

תלמידה: אני ממש הרגשתי את ההבדל הגדול ביני לבינם, שאצלי אלו בקשות טכניות, ומה שיוצא מהם ממש מעצב לי את התפילה שאליה רוצים להגיע. אני רוצה להגיד תודה לחברים שעושים כזה מאמץ בשביל להשפיע, ולהגיד להם שזה עובד.

יפה מאוד, תודה לך.

תלמיד: בהכנה לשיעור הזה כל החברים והחברות העלו תפילה לבורא. האם אנחנו יכולים בשיעור הזה, בסיום הכנס הזה, לשמוע את התפילה שלך רב? אנחנו מאוד רוצים לשמוע מהי התפילה שלך.

התפילה שלי שכולנו נתחבר, גם אנחנו כאן וגם הקבוצות שלנו בכל העולם ויותר מהקבוצות. אני יכול להגיד שבעצם זה בליבי.

תלמידה: לגבי העניין של התפילות שלנו שהן לא נקיות מעצמנו, האם הבורא יכול לנקות את התפילה שלי?

כן.

תלמידה: האם אני צריכה לבקש את זה בכל פעם כשאני מתפללת?

כן.

תלמידה: כשאני מתפללת עבור העשירייה, האם בתוך התפילה הזאת אני עוזרת לכל העולם, או שאני צריכה לבקש עבור כל העולם?

לא, את יכולה לגלות עבור מי את רוצה.

תלמידה: האם זה משפיע על כולם?

לא, זה לא משפיע על כולם, אלא על מי שאת מבקשת עבורו.

תלמידה: אם אני רוצה שזה ישפיע על כל העולם, אז אני צריכה לכלול את כל העולם בתפילה שלי?

כן.

תלמיד: כשאדם מרגיש שהוא שפל, אז הוא רואה שהקבוצה גבוהה ממנו, ואז הוא יכול להתפלל על הפגם שלו עצמו אבל לא על החברה, כי הוא לא רואה בה פגמים. איך להתפלל עבור הזולת במצב כזה?

להשתדל לכוון את עצמך לחיבור עם הזולת, ושהחיבור בינך לזולת יהיה יחד עם הקבוצה והבורא. יוצא שאתה תהיה קשור לכוח העליון ולכוח הקבוצה, ובצורה כזאת כבר יהיה לך מסר נכון כדי להעלות אותו לבורא.

קריין: קטע מספר 2.

"נבין מה חשיבותה של תפילת רבים, כמו שכתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת", שהזוהר הקדוש אומר "ועל כן אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד". והפירוש הוא, שאם האדם מבקש מה', שייתן לו כלים דהשפעה, כמו שאמרו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה רחום", אז האדם צריך להתפלל עבור הכלל כולו, כי אז ניכר שכוונתו היא, שהקב"ה ייתן לו כלים דהשפעה טהורה, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. כידוע, "משמיא פלגא לא יהבין", שפירושו, שמשמיים שנותנים שפע למטה הוא בשביל הכלל כולו."

(הרב"ש. מאמר 15. "תפילת רבים" 1986)

אם אנחנו רוצים לפנות לבורא, אז אנחנו צריכים לתאר כוח עליון שמחבר את כולנו יחד, ושכל אחד מאיתנו משתדל להתפלל עבור הכלל. בצורה כזאת אנחנו יכולים לחכות לרחמים של הבורא, שיתקרב אלינו ברחמים.

תלמיד: קראנו עכשיו "כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד", ואתה דיברת על הרחמים של הקב"ה. מה הם הרחמים של הקב"ה?

יש רחמים גלויים, יש רחמים נסתרים. אבל "רחום" הכוונה שהוא מתייחס למישהו לא לפי המשפט אלא לפי הרחמנות.

תלמיד: כי על פניו כשמסתכלים מסביב קשה לראות רחמים?

זה תלוי מאיזו נקודה אתה חושב.

תלמיד: איך אפשר להתקרב לנקודה הזאת של להרגיש את רחמי הקב"ה?

אם אתה רוצה לסדר את עצמך כלפי הבורא, אז אתה קודם כל חייב להיות בהתאמה עימו - "הוא חנון, הוא רחום, גם אתה"¹.

תלמיד: איך לבקש מראש עבור הכלל כולו, ולא רק אחרי שאדם מתייאש או מנסה לבקש על עצמו?

זאת צריכה להיות תפילה תמידית, שאתה מבקש עבור כל החברים, בכל הקבוצות, ואתה מתפלל לזה שהבורא יתייחס אליהם בצורה פתוחה.

תלמיד: אבל המציאות היא שזה קורה מעט מאוד, אם בכלל אני נמצא בתפילה.

תנסה. תנסה גם לזה להוסיף משפט משלך.

תלמידה: אני עדיין לא מבינה, האם את הבקשה אני צריכה לבקש עלינו ואני כלולה בתוכה, או כמו שהיה בקטע הראשון לוותר על עצמי ולבקש עבורם?

גם זה וגם זה, אבל יותר טוב אם את נמצאת בפנים.

תלמידה: אם אני נמצאת בפנים, אז תמיד יש את ההרגשה הזו שזו בקשה לטובת עצמי בסופו של דבר.

למה?

תלמידה: כי אם כולם יקבלו, אז גם אני אקבל.

בסדר, כך צריך להיות.

תלמידה: איך להפוך את הבקשה הזו ליותר טהורה, להשפעה טהורה?

טהורה זה לא שאת מוציאה את עצמך מהכלל, אלא ההיפך, את רוצה להיות בתוך הכלל, "בתוך עמי אנוכי יושבת", וכך את מתקדמת.

תלמיד: אמרת היום שכל החברים שחוזרים הביתה, הציפייה שלך שכל מה שקיבלו בכנס הזה הם יחברו ליום יום. מה מיוחד ומה חשוב לחבר וללמוד יום יום?

אם אתה מביא את עצמך לשיעור, אז אתה נותן מקום לבורא להשפיע אליך יחד עם כל המשתתפים. אם אתה לא נמצא בשיעור, לא מתחבר לכל המשתתפים, אז אתה כביכול מרחיק את הבורא, ואז אין לך לקוות שזה יקרה. אנחנו צריכים להשתדל להיות יום יום בשיעור, ולא פחות.

תלמיד: בתפילה בעשירייה אנחנו תמיד מתפללים אחד עבור האחר שיהיו כוחות לחברים ושהם ימשיכו. מה הבורא רוצה מאיתנו כדי שהתפילה שלנו באמת תהיה בשלמות?

רק חיבור, תפילה בחיבור, זה מה שהבורא רוצה. תתחברו ותצליחו.

תלמיד: מה הבורא רוצה שנבקש ממנו?

שהוא יתקן אותנו, ועל ידי זה ילמד אותנו איך עלינו לפנות אליו נכון כדי לבקש את התיקון השלם עבורנו.

תלמיד: האם אני מבקש עבור הכלל, שיעזור לחברים שיבקשו את התיקון?

כן.

קריין: קטע מספר 3.

"עניין "תפילת רבים" פירש אאמו"ר זצ"ל, מה שהאדם מתפלל עבור הרבים, זה נקרא תפילת רבים. וזהו שתפילת רבים נקראת עת רצון. כי בזמן שהאדם מתפלל עבור עצמו, אז יש לו מקטרגים, אם באמת כדאי תפילתו להתקבל, או לא. מה שאין כן אם הוא מתפלל עבור הרבים, לא שייך לומר, שצריכים לעיין בדינו, לראות אם כדאי הוא לענות לו על תפילתו, הלא הוא לא מבקש שום דבר עבור עצמו, אלא בשביל הכלל.

ומשום זה אמרו, שתפילת רבים נקראת עת רצון, שתפילתו מתקבלת." 

(הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפילת רבים" 1986)

אם אדם בעצמו מבקש, מתפלל, אז יש כאלה מיליונים בעולם. אבל אם הוא מרגיש שהוא מחובר עם עוד ועוד אנשים כמוהו, וכולם פחות או יותר מכוונים לבורא כדי לעלות במדרגות רוחניות, אז יוצא שהאדם כבר פונה לבורא עם כל החברים שלו ובזה הוא מצליח.

תלמידה: מה אנחנו צריכות לעשות בעשירייה אחרי הכנס? איך אנחנו ממשיכות את ההתעוררות מלמטה?

אני חושב שאחרי הכנס אתן צריכות לממש את מה שלמדנו, חיבור בעשירייה, חיבור בין עשיריות, ובצורה כזאת תתקדמו.

תלמידה: האם לחבר את כל העשיריות יחד איתנו או רק לדאוג לעשירייה שלי?

קודם כל לדאוג לעשירייה שלך, לדאוג שהעשירייה תהיה כמה שיותר מושלמת, ועם זאת להשתדל להיות מחוברת עם כל אחד שנמצא בבני ברוך. לא לסגור את עצמך רק בעשירייה.

תלמידה: להתחבר עם כולם.

כן.

תלמידה: יש נפח של עבודה בכל מדרגה שממצה באופן מלא את מידת הגילוי. האם אפשר לומר שמעלת המדרגה השלמה זה לעלות לגדלות הרב, לגדלות החברים ולאחר מכן לגדלות התלמידים?

אנחנו לא לומדים ככה.

תלמידה: הבורא שבר אותנו לחתיכות, נתן לנו רצון לקבל, אצלנו אומרים "שברת שילמת". למה אנחנו צריכים לתקן כל כך הרבה זמן?

זה מה שהוא הכין לנו, כתוצאה מהתיקון הוא ייתן לנו שכר.

תלמידה: האם יהיה לנו שכר גדול כשאנחנו נתקן?

כן.

תלמידה: אבל זה קשה, אנחנו משתדלים כל יום.

תמשיכו ותראו עד כמה השכר עוד יותר גדול ממה שאת יכולה לתאר.

תלמידה: אז נתפלל עכשיו כולנו שבעזרת ה' נעשה ונצליח.

כן.

תלמידה: לגבי הקטע, הוא אומר שאם האדם מתפלל לבד, אז המקטרגים באים ומראים למה לא כדאי לענות לו. ובאמת יש תחושה לפעמים שהתפילה לא מתפתחת, אי אפשר להרחיב אותה, להעמיק אותה, להעשיר אותה, כמו סטקטו כזה, היא חוזרת על עצמה בצורה יבשה. לעומת זאת, כדי להתפלל באמת עבור החברות אני חייבת להרחיב את הלב, אני חייבת להרגיש אותן, שהן יחיו בי, אבל הן לא יחיו בי אם הבורא לא ייתן לי את זה. יש פה איזה מעבר שבלי תפילה זה לא יקרה, והתפילה הזאת עדיין אגואיסטית, והבורא שם לך מעצור וכביכול אומר לך "התפילות האלה לא מספיק טובות בשבילי".

זה לא נכון. אם התפילות שלך מכוונות לתיקון, אפילו שזה רק בתחילת הדרך, הבורא מתייחס לזה.

תלמידה: למה התפילה לא מתפתחת?

את זה את צריכה לברר עוד יותר.

תלמידה: איך?

תפילה, בקשה, חיסרון, לעשות כול מה שהוא רוצה ממך כדי שתוכלי לבקש ממנו.

תלמידה: אני הכי רוצה לעשות מה שהוא רוצה ממני.

אני עניתי לך.

תלמידה: אם בכל נקודה שאני רואה חוסר התאמה אני מבקשת תיקון, ואני מבקשת בתוכי, בשביל עצמי, אז איך להפוך את התפילה הזאת לתפילה עבור כל הכלל, כל החברה?

תוסיפי לשם מילים שבהן את מתפללת עבור כולם.

תלמידה: שהתיקון האישי הזה ישפיע על הכול?

כן.

תלמידה: בכנס הזה הרגשתי כוונות ותפילות מאוד פנימיות בין לבבות החברים מכל העולם, וזו הייתה כמו זרימה של כל הנהרות לתוך הנחל האחד הזה של הבורא. אבל מה שהרגשתי הכי חזק בזרימה הזאת שזה היה בחינם. אולי לא מושלם, אבל זה היה בלי אינטרס רגשי, אני מרגישה שזה נקי בין החברים שלנו.

איך לקחת את כל הזרימה הזאת ולהגביר אותה בעשירייה אחרי הכנס, שנרגיש יותר את החינם ואת השמחה הזאת שהבורא מזרים בינינו?

כמו שאת אומרת, כך תעשי.

קריין: קטע מספר 4.

"וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. וזה עניין נצחיות. ודווקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.

ועוד טעם שצריכים להתפלל רק עבור הכלל, הוא מטעם שצריך לגלות את אור הרחמים, שהוא בחינת אור דהשפעה. וזה כלל שאין יכולים לקבל שום דבר בלתי השתוות, אלא תמיד צריך להיות בחינת השוואה.

לכן כשהוא מעורר רחמים על עצמו, נמצא שעוסק אז בחינת קבלה לעצמו. וכל כמה שהוא מרבה בתפילה, לא די שלא מכין כלי דהשוואה, אלא אדרבא, שניצוצי קבלה מתרקמים אצלו.

נמצא שהוא הולך בדרך הפוך, היינו שהוא צריך להכין כלי דהשפעה, אך הוא הכין כלי דקבלה. ו"הדבק במידותיו" הוא דווקא "מה הוא רחום אף אתה רחום".

לכן כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי דהשפעה, שיכול להתגלות על זה אור דהשפעה, הנקרא "רחום".

ועל ידי זה שמקבלים אור הרחמים, יש יכולת אחר כך להתגלות מידה של "וחנון"." 

(הרב"ש. מאמר 217. "ברח דודי")

תלמידה: גם לפי הקטע הקודם וגם לפי הקטע הזה, כשיש עת רצון, כלומר תפילת רבים, היא מתקבלת, אין מקטרגים. ולפי הקטע הזה אי אפשר לקבל שום דבר בלי השתוות. האם תפילת רבים היא בתנאי שזה חיסרון משותף?

כן.

תלמידה: אם אני מבקשת משהו עבור רבים, אבל זה לא אותו חיסרון של כל העשירייה או של הכלל הזה, אז זה בעצם לא יתקבל.

לכן צריכים להכין את עצמנו שיהיה חיסרון של כולם בתפילה, ואז תראו עד כמה זה עוזר. אתם חושבים שאנחנו לומדים משהו מאוד מופשט, מנותק מבני אדם. זה לא מנותק, אנחנו צריכים פשוט לקחת חיסרון כללי של עשירייה, או יותר מעשירייה, לעטוף אותו במילים נכונות, להתמודד עם העצלות וכך נצליח.

תלמידה: איך אני יכולה לדעת שהחיסרון המשותף בראש או בלב שלי הוא נכון? איך אני יודעת שאני לא משקרת לעצמי כשאני מתפללת עבור רבים?

תנסי לדבר עם החברות על מה את חושבת שכדאי לכן יחד לבקש, וכך תגיעו לבירור, קודם כל במילים, אחר כך במחשבה, וכך זה יהיה.

תלמידה: מה ההבדל בין תפילת רבים מיחיד לבין תפילת רבים מעשירייה?

יחיד לא יכול להתפלל תפילת יחיד. תפילת רבים הכוונה היא או שזו תפילה עבור רבים, או שזו תפילה שאדם מתפלל מתוך העשירייה שלו. ככה זה. תבדקו.

תלמיד: כשאנחנו מנסים להתחבר בעשירייה, נראה שיש הרבה הפרעות, כי אנחנו בעצם רוצים בשביל עצמנו, לא בשביל הזולת. אולי בגלל זה אנחנו לא מצליחים להגיע לתפילה. גם אם נצליח להגיע לתפילה, נגלה תוך כדי שבעצם הכנו כלי קבלה ולא כלי השפעה. לכן נראה שיש כמה שלבים בתפילה. צריכים לעבור את השלב הראשוני.

נכון.

תלמיד: ובאמצע צריך לעצור ולהגיד שאנחנו רוצים השפעה, לא קבלה, להתמודד עם זה.

גם נכון.

תלמיד: האם צריך להיות מוכנים לכל התהליכים האלה מראש?

תרשום לפניך שאתה רוצה את זה ואת זה, וגם לא לשכוח את הקבוצה ואת כל בני ברוך, ואחר כך תנסה לתת דגש מה קודם ומה אחר כך, מה יותר חשוב, מה פחות חשוב. כך תגיע לאיזו צורה, תחזיק את הדבר הזה לפניך, וכך תצליח.

תלמידה: בן אדם שנמצא בחברה הקדושה שלנו, שרוצה להגיע לבורא ולחיבור, איך הוא יכול להגיע לתפילה נכונה כשהוא נמצא כרגע ללא עשירייה, שהוא נתקל בסיטואציה כזאת בתוך החברה שלנו? איך אפשר להתחבר לכולם במידה כזאת?

הוא לא יכול. הוא חייב למצוא לעצמו עשירייה ולהתקשר איתם, ומתוך הקשר שלו איתם להעלות תפילה.

תלמידה: אבל אם הוא נמצא תחת עונש או דברים כאלה שלא נותנים לו, אז איך הוא בכל זאת פועל כשהוא כן רוצה להיות מחובר לבורא ולחברה?

אין דבר כזה, תשמעי מה שאני אומר לך, הוא חייב למצוא עשירייה.

תלמידה: אם תפילת רבים נותנת נחת לבורא, אבל אני עדיין לא מרגישה את זה ואני פשוט עושה את זה למעלה מהדעת, האם התפילה שלי עדיין נחשבת?

בסדר, לא חשוב, לא לעזוב את זה וכל הזמן להתפלל. אני מקווה שאחרי הכנס, ממחר, כל אחד מאיתנו ישתדל להיות איתנו ביתר קשר ועם כולם, ואז התפילות שלנו יתחילו לפעול בכל המציאות ונצליח יותר מהר.

תלמיד: הבורא יצר פאזל ענק המורכב משש מאות אלף חלקים ועוזר לנו להרכיב אותו בעזרת הקבלה, התורה, הנחיות של הרב ותמיכה של חברי "בני ברוך". התמונה, הפאזל, לא בנויה כול עוד לא מתחילה התפתחות רוחנית, רק אז מתחילים לראות את התמונה על החלק. הבורא ו"בני ברוך" מאחדים את החלקים בעשיריות ואחר כך מהם לבלוקים גדולים יותר. איך אנחנו יכולים לעזור יותר בזה? אנחנו מתחייבים לקחת חלק פעיל בתהליך.

תתקדמו יותר ויותר, תוסיפו כמה שיעורים בשבוע ותראו שזה רק מקדם אתכם.

תלמידה: אני מבינה שאנחנו רוצים ליצור קשר עם הבורא, שהוא כבר קשר משותף מתוך כלי אחד. איך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו ביחד לבורא ולהתחיל לקבל ממנו כדי להשפיע לו?

אתם צריכים להיות בהתכתבות או בדיבור לפחות פעמיים בשבוע. מה צריך להיות בהתכתבות? על מה לחשוב, איך אנחנו מצטרפים זה אל זה, מה אנחנו צריכים להרגיש בליבנו ולהפנות את זה לבורא. אם אנחנו נשתדל כך להתקדם, אז תאמינו שזה דבר קרוב מאוד.

תלמידה: איזו התכתבות?

התכתבות. שיהיה איזה דף שעליו אתם כותבים - על מה חושבים, מה מבקשים, דברים כאלה קצרים.

תלמידה: מכל עשירייה?

מכל אחד. אבל לא לבלבל אחד את השני.

תלמידה: וזה יבנה תפילה משותפת מכל הכלי?

תפילה משותפת מכל הכלי זה מה שיהיה. רק לא להגיד שזאת תפילה משותפת, אלא בצורה כזאת, פשוטה יותר.

תלמיד: סיימנו את שיעור מספר 6 ואת הכנס כולו. אם אפשר לסכם לנו את כל שלושת הימים, את ששת השיעורים איתך, מה אתה מרגיש שקיבלנו בכנס?

אני מרגיש שאנחנו יכולים להתחבר ולהתקדם יותר ממש, מהיום והלאה. תנסו להיות כמה שיותר מחוברים, תנסו להיות כמה שיותר מרוכזים בחיבור, וכך אנחנו נתקדם.

תלמיד: מה הדרגה הבאה של "בני ברוך", לאן פנינו?

דרגה הבאה זה כבר לראות עשיריות מחוברות נכון, מוכנות, מתקדמות לחיבור בין עשיריות. אני חושב שכבר מאוד מגיע לכם. אולי לא לכולם.

תלמיד: יצא לי להיות בקשר עם הרבה קבוצות מהכלי העולמי, עם המון חברים, וממש כולם פה-אחד מוסרים את אהבתם אליך, את התודה לך, את כל היגיעה והכוחות שנתת בכנס הזה. זה מורגש וזו דוגמה לכולנו, תודה לך.

תודה.

(סוף השיעור)

---

1. אלא מה המקום נקרא רחום וחנון אף אתה הוי רחום וחנון ועשה מתנת חנם לכל. (סוטה יד, ע"א)↩