שיעור הקבלה היומי5 יוני 2019(בוקר)
שיעור בוקר 05.06.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 393, מאמר "הערבות", אותיות י"ט – כ'
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמוד 393, מאמר "הערבות", אות י"ט.
למדנו עד כה שערבות זה החוק הכללי של הטבע וכולם מחוברים ביניהם, כל חלקי הבריאה ברשת שנקראת "ערבות". זו רשת קשר בין דומם, צומח, חי, מדבר גשמים, רוחניים, בין מה שלא יהיה. הרשת הזאת היא נקראת "ערבות", הרשת הזאת היא נקראת "בורא", וחוץ ממנה בעצם אין כלום, לא קיים שום דבר.
הרצונות מחוברים ביניהם על ידי רשת הקשר שהיא נקראת "ערבות". מהי הערבות הזאת? אחריות, הדדיות, התקשרות הדדית בין כל חלקי הרשת, בין כל הבריות, בין כל הנבראים, הרוחניים, הגשמיים כאחד, לא חשוב, כולם נמצאים במערכת אחת גלובאלית אינטגראלית שנקראת "השכינה", אותו רצון שהבורא ברא.
אז הקשר שיש בין כל החלקים האלה, הביטוי לקשר השלם בין כל החלקים האלה נקרא "ערבות". זאת אומרת, שכל חלק וחלק יודע ומרגיש מה שקורה לכל החלקים, לכל אחד ואחד ולכולם יחד בכל הצורות וההתקשרויות, והוא מקיים את עצמו בשבילם. תראו עד כמה הרשת הזאת היא נפלאה, אוניברסאלית, שלמה.
אנחנו צריכים לגלות את הרשת הזאת. יותר מזה, אנחנו צריכים להיכנס לתוך הרשת הזאת כהפוכים ממנה על מנת לגלות את השלמות שלה, הנצחיות, הגדלות והיעילות שלה. לכן אנחנו בנויים הפוכים מהערבות, מהקשר בינינו, ובצורה ממש הפוכה באגו שלנו, כל זה כדי שאנחנו נגיע להשגת הערבות.
בהשגת הערבות אנחנו משיגים את הבריאה בצורה האמיתית, את הבורא בצורה האמיתית, משתחווים, דבוקים לכל זה ובזה גומרים את כל הסיפור בהתפתחות שלנו. רק תתפעלו קצת מהתהליך האדיר הזה, איפה אנחנו עכשיו לעומת מה שאנחנו צריכים להשיג, ומה הבורא עשה כדי לפתוח לנו את כל המערכת הנפלאה הזאת, ושהוא נמצא בה. הוא יכול להתגלות רק על ידי זה שהוא נמצא בתוך מערכת הערבות הזאת ולכן ברא אותה ואנחנו הפוכים ממנה, אנחנו משיגים את המערכת, משיגים אותו ומגיעים לדבקות השלמה.
קריין: בעל הסולם, אגרת כ"ה:
"שהכל ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה, כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה. רק עבור "נהמא דכיסופא [לחם בזיון]" יצאה הנשמה בסוד הצמצומים, עד שמתלבשת בגוף העכור, ורק בסגולתו, היא חוזרת לשורשה לטרם הצמצום, ושכרה בידה מכל המהלך הנורא שעשתה, שכללות השכר הוא הדבקות האמיתי. כלומר, שהתפטרה מנהמא דכיסופא. כי כלי קבלתה נהפך לכלי השפעה, ושוה צורתה ליוצרה."
כן, אות י"ט.
אות י"ט
"ורבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות." אנחנו לומדים אתכם שאב ובן זה בדרך כלל שתי מדרגות, ואם רשב"י כתב כלפי עם ישראל על תהליך התיקון והתיקון בעצמו, רבי אלעזר כשמדבר בזוהר הוא מדבר כלפי כל העולם, המדרגה הבאה. "אמנם לא פליגי. כי הכל מודים, שמתחילה די ומספיק אומה אחת לקיומה של התורה. והיינו רק להתחלת תיקון העולם. מפני שאי אפשר היה להתחיל בכל אומות העולם בבת אחת." זאת אומרת, צריכה בינתיים להתארגן מערכת קטנה, אבל המערכת הקטנה היא כוללת בעצם את כל העולם בתוכה בצורה זעירה כזאת, ואחר כך משם כבר ישנה התפשטות לכל אומות העולם, זה נקרא "אור לגויים".
"כאמרם ז"ל, שסבב הקב"ה עם התורה לכל אומה ולשון, ולא רצו לקבלה. כלומר, שהיו שקועים בזוהמת אהבה עצמיית, עד למעלה מחוטמם. אלו בניאוף, ואלו בגזל, ורציחה, וכדומה. עד שלא היה אפילו להעלות על הדעת בימים ההם, לדבר עמהם, אם מסכימים להפרש מאהבה עצמיות."
כמו שבכל מערכת לא מתוקנת, אין לגשת אליה, אלא צריכים קודם להעביר איזה תיקונים ואחר כך אפשר לעבוד עם המערכת. כי הבעיה של כל המערכת שהיא לא מחוברת בצורה נכונה בכל החלקים שלה ולכן אם יש שם רצון אגואיסטי, אז ודאי כל חלק וחלק פועל רק באופן שנדמה לו לטובתו הפרטית, ובזה הוא מנותק מהאחרים וכל המערכת לא יכולה להבין בכלל את העניין של המערכת המחוברת המתוקנת האחידה.
ולכן אי אפשר היה לגשת לאומות העולם לפני שיש לפחות קיום של איחוד, ערבות בנציגים שלהם בעם ישראל. כמו שאנחנו לומדים שעם ישראל הם החלקים, נציגים, קבוצות קטנות שבאו לאברהם עוד בבבל העתיקה, התנתקו מהעמים שלהם, ובאו אליו כדי כן להתחבר יחד. ולכן אם הנציגים האלה יתחברו יחד ביניהם בעם ישראל, אז ודאי שיהיה אפשר אחר כך לגשת לכל העמים והם יקבלו את זה.
ישראל חוץ מזה נקרא "לי-ראש" ולכן אם אותם נציגי כל העמים שנמצאים בראש יתחברו, הם פשוט יעבירו את כל הפקודות האלה לעמים שלהם, לגוף, לכל האנושות, ולכן לא תהיה בזה שום בעיה לקיים את תנאי הערבות בכל העולם, בכל המציאות.
שאלה: מה זה נקרא שכל העולם בערבות?
שיהיה כל העולם בערבות, זה שיהיה בחיבור. ערבות זה נקרא שכל אחד דואג לשני.
תלמיד: וזה כלפי ישראל.
לא כלפי ישראל. כל העולם דואג כולם עבור כולם.
תלמיד: אבל הם מקבלים אור?
הם מקבלים את האור העליון דרך ישראל שיש להם שיטה איך להתחבר, אבל במידה שהם מתחברים האור העליון פועל בהם. בסופו של דבר כולם מגיעים למצב שגם ישראל וגם אומות העולם הופכים להיות עיגול אחד אחרי שמגיעים לגמר התיקון, לתיקון השלם.
"ולפיכך, לא מצא הקב"ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבותם עמדה להם. וכמו שאמרו רז"ל: "האבות קיימו כל התורה, עוד בטרם שנתנה". שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן, היה להם היכולת, להשיג ולבא בכל דרכי ה', בבחינת רוחניותה של התורה, הנובעת מדבקותו ית', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היה להם האפשרות לקיימם כלל, כנ"ל במאמר "מתן תורה", אות ט"ז." זאת אומרת שלא היו להם קבוצות, עשיריות, כל מיני דברים, היו קרובים זה לזה, ובקרובים יש לגמרי מצבים אחרים להתקשרות, זה ברור, כי היצר הרע עוד לא נגלה במלוא תוקפו.
"שבלי ספק, הן הזיכוך הגופני, והן הרוממות הנפשי של אבותינו הקדושים, פעל הרבה מאד על בניהם ובני בניהם אלה. וזכותם זו עמדה להם, לאותו הדור, אשר כל אחד ואחד מחברי האומה, קבלו עליהם את העבודה הגבוהה הזאת, וכל אחד ואחד אמר בפה מלא: "נעשה ונשמע". ומטעם זה נבחרנו, מתוך הכרח, לעם סגולה מכל העמים." אנחנו לומדים את זה מהתורה, שהתגלה בבני יעקב רצון לקבל גדול, שהיה ריב עם יוסף שרצה לחבר אותם והם לא הסכימו. היו הרבה הכנות, אחר כך היו הכנות במצרים, הרצון לקבל גדל בכל ארבעת השלבים, ורק ביציאת מצרים הם כבר היו מצוידים באגו, ברצון לקבל הגדול שנקרא "הר סיני", ואז היו מסוגלים להבין שבלי קבלת כוח החיבור זה מקום קבורתכם, כל האנושות נידונה אז למוות. ולכן קבלת התורה הייתה מצד אחד בהכרח, מחוסר ברירה, ומצד שני בהסכמה מבפנים.
שאלה: שואלים אותי הרבה את השאלה הזאת, מה מיוחד בעם ישראל? למה דווקא הוא? מה יש שם?
אני לא יודע, אתה תגיד לי מה מיוחד בעם ישראל לעומת כל העמים האחרים?
תלמיד: בעל הסולם אומר פה "זכות אבות".
רק את זה שמעת ממני? שמעת ממני בכלל זכות אבות?
תלמיד: אני מדבר על מה שהוא אומר בטקסט.
אני מדבר על מה ששמעת ממני, אם אתה תלמיד שלי ויושב כאן. במה עם ישראל הוא המיוחד?
תלמיד: התגלתה ביניהם יותר עביות, יותר אכזריות, מצד אחד.
למה? למה בעם ישראל מתגלה אכזריות, אגו, יותר מבכל אומה אחרת? מה סוג האגו שמתגלה בעם ישראל?
תלמיד: זה אגו שרוצה להשיג את ההשגה הכי גדולה שיש.
שום דבר הוא לא רוצה להשיג.
תלמיד: אז מה המיוחד?
אני לא יודע למה אתה לא זוכר מה שאני אמרתי אלף פעם. מה המקור של עם ישראל?
תלמיד: המקור של עם ישראל הוא בשבירה שהתגלתה בבבל, זה המקור שלו.
זה המקור של השבירה, של הבבלים.
תלמיד: כן.
אבל מה זה שייך לישראל?
תלמיד: שהם לקחו על עצמם את התפקיד של לשבור את האגו של עצמם ולהגיע ל"ואהבת לרעך כמוך".
מאיפה בא עם ישראל? הוא לא היה קודם.
תלמיד: מתוך השבירה, מתוך זה שאברהם קרא לכל מי שרוצה להתנגד לשבירה הזאת, להתעלות מעל האגו, ללכת איתו.
ומה קרה אז?
תלמיד: התקבצו, למדו שיטה שנקראת "ואהבת לרעך כמוך" של אברהם.
מי התקבץ אליו?
תלמיד: כל האנשים שהייתה להם הנקודה שבלב.
זאת אומרת, מכל שבעים האומות שהיו בבבל, באו לאברהם והיו מוכנים להתקשר ביניהם, והקבוצה הזאת נקראת "ישראל".
אז מובן למה בקבוצה הזאת האגו גדול? בקבוצה הזאת האגו והשנאה והדחייה הם כמו השנאה שבין כל אומות העולם. אנחנו רק לא רואים את זה ולא מבינים את זה, זה לא נראה לעין מפני שאנחנו נמצאים במצב מיוחד שכולם שונאים אותנו. היו זמנים שלא היו שונאים אותנו ואז הייתה מתגלה שנאה כזאת ששחטו זה את זה, כמו שאתה עכשיו מוכן לשחוט, אני לא יודע את מי, ממש כך. היה משהו נורא. השנאה בינינו, אם הייתה מתגלה בצורה הנכונה, זו שנאה כמו שיש בין כל העמים יחד, בין זה לזה ובין זה לזה יחד. כך היא שנאה בין היהודים.
תלמיד: אז למה לתת דווקא להם את הבחירה הזאת?
לכן אחרי כל זה הם קיבלו עוד הגברת הרצון שנקרא "פרעה", וכל התנאים הנוספים, הקשים, כדי שיהיה להם ברור שבלי קבלת התורה הם לא יוכלו להגיע לערבות. כשלכל יתר העמים להגיע לערבות זה לא כל כך בעיה, יחסית, רק לא נותנים להם כוחות לזה בכלל, חוץ מכוח קטן שצריך כל אחד, את עם ישראל הביאו למצב, לשפשוף כזה, כדי שהם יבינו ש"כאן מקום קבורתנו" או שאנחנו נקבל את זה. אז מה עושים? ובלחץ הגדול שאחריהם רץ ערב רב, ולפניהם מקום הקבורה, הם מקבלים את התורה והתחייבות להגיע לערבות. כי האגו שבהם הוא אגו יותר גדול מאשר בכל אומות העולם שביניהם.
תלמיד: מי שרוצה לתקן שבירה, מי שרוצה להתעלות מעל האגו יש לו דווקא אגו יותר גדול? יש לו יותר אכזריות?
"כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", לכן העם הזה הוא עם קשה עורף, יש לו רצון לקבל הגדול ביותר, בהתאם לזה הוא העקשן הגדול ביותר, בהתאם לזה כאילו שהוא חכם יותר מכולם, אבל החכמה שלו תמיד קבורה תחת האגו שלו, ולכן הוא משתמש בה לא לצורך טוב. זה ישראל. הקבוצה הכי גרועה שיכולה להיות באנושות מכל הבחינות.
שאלה: אז עם ישראל הוא העם הכי קשה, הכי אגואיסטי מכולם.
זה לא אני כותב, או אומר, את זה התורה אומרת.
תלמיד: כן, אז למה התיקון צריך להתחיל דווקא מהיהודים? למה לא להתחיל מהקל אל הכבד?
אין בהם מה לתקן. התיקון צריך להיות בחיבור. אז כשאספו את כל הנציגים מכל העמים, והנציגים הכי גרועים, הכי קשים, הכי אגואיסטיים, כי הם ידעו, הם יכלו להבין שצריכים להשיג משהו, איפה החיים, בשביל מה חיים ולמה חיים וכן הלאה, אדם שחי באדמה עם הפרה שלו, אין לו כלום, אלא אדם קצת יותר מפותח, קצת יותר מבין, יותר אגואיסטי, יותר מרגיש, כאלה התאספו לאברהם, כאלה שצריכים לדעת בשביל מה חיים ומה מהות החיים. הם התאספו מכל הבבלים. תתאר לעצמך איזה קבוצה יפה הייתה לו, איך הוא הסתדר איתם, אני לא יודע. כנראה שהוא היה יותר גרוע מהם, זה ברור.
תלמיד: אז באומות העולם אין בכלל מה לתקן?
יש לתקן חיבור, אבל הם לא מסוגלים, הרצונות שלהם קלים, הם מרגישים רק שהם סובלים, "כולם כבהמות נדמו", כל המיץ האגואיסטי הזה הגיע לאברהם. אתה צריך לברר על ידי מה הוא משך אותם. אולי אנחנו נשתמש באותו דבר היום?
תלמיד: זה עדיין לא ברור לי. האם יש בהם מה לתקן, באומות העולם, והם פחות אגואיסטיים מישראל.
לתקן זה קשר, אבל קשר פאסיבי, הם לא מסוגלים לזה. אתה מבין שהקשר פאסיבי? זה כמו שאתה צריך לעבוד כאדם, לחבר חוטים, לחבר ברזים, לחבר כל מיני חלקים במכונה, ללחוץ כפתור והיא עובדת. והחלקים האלה נמצאים בידך. כתוב על אומות העולם שאין בהם יכולת להזיז את עצמם, אין. זה לא חס ושלום בזלזול. פשוט כך הרצון שבטבע מגיע, שיש לך קבוצה שאברהם אסף אותה, הקבוצה הכי גרועה שיכולה להיות. כל השנאה שיש בין כל העמים האלה שהתגלו בשבירת בבל, כל השנאה הזאת הצטברה בקבוצה הזאת של אברהם. הוא לקח אותם, והבבלים הפסיקו להילחם. הם התחילו להתפזר ככה, כל אחד למקום שלו. "איפה שאתה, כאן, אז אני כאן. להתראות, הכול בסדר", כך, התפזרו.
הקבוצה הזאת, תראה מה שקרה לה. איזה מלחמות יש בין האחים, ואחר כך בהגברת הרצון שבמצרים, וביציאה למדבר, כל הזמן ממש נחשים זה לזה. אסור להם להתחתן, אסור להם המון דברים. איזה הגבלות, מפני שהחיבור שלהם צריך להיות מאוד הדרגתי, מיוחד.
טוב, עוד נדבר על זה. וכשזה נפתח, זה נראה באמת אופרה, משהו, איזו יצירה גדולה מאוד.
שאלה: איך אתה פונה לעם קשה עורף לא דרך מכות או איומים?
אפילו המכות לא עוזרות. זה מה שאנחנו רואים, המכות לא עוזרות. אפילו יחד עם המכות, הוא לא מרגיש אותן, הן לא חודרות לאותו מקום שממנו הוא יכול להגיד, "די, אני מוכן להתחבר". לא, זה לא מספיק.
תלמיד: אז אם כך, איך אתה פונה לתופעה כזאת? לייצור כזה?
יש לי רק תשובה אחת. קודם כל, אנחנו חייבים לפנות, אנחנו חייבים להמשיך, בכל מיני אופנים. אפילו דרך אומות העולם, או דרך כל מיני נטיות שיש בעם. אבל מה שהכי הכי מביא לי תקווה ואור לפנינו, זה הקבוצות שלנו. שעד כמה שהן קטנות, הן מאד עוצמתיות. ובהן לאט לאט מצטבר האור ומחבר אותן, ודרך המקורות האלה, דרך האור, אנחנו נוכל להשפיע על האנושות. כי כל אדם שהוא מקור האור, הוא שווה מיליונים אם לא מיליארדים אחרים.
לכן אנחנו צריכים קודם כל להשפיע על עצמנו, ולארגן את עצמנו. ויחד עם זה להשפיע וודאי על כל היהודים, כי בהם ישנו השורש הזה שהם חייבים להתחבר, עד כמה שהם יתעוררו. וגם לאומות העולם, שיבינו את הייעוד שלהם, המטרה, ושמגיעים לזה על ידי חיבור בין היהודים קודם כל, ושהם יעזרו לנו ללחוץ על היהודים, כמו שכתוב בישעיהו, שאומות העולם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם ומביאים לבית המקדש.
"ישראל" בעצמו לא רוצה לעלות. הוא לא רוצה לעלות לבית המקדש, להר ה'. אומות העולם עושים את העבודה הזאת. הם לוקחים וסוחבים אותם לשם. על זה עוד נדבר, עוד יבוא הזמן שזה יהיה לנו יותר מובן, שתהיה פעולה כזאת.
שאלה: דיברנו על השבירה מאברהם, הקרע שנוצר שם בבבל. אבל הרי החכמה מתחילה מהאדם הראשון, האם גם שם הייתה איזו שבירה?
כן, אבל אנחנו לא יכולים להבין את הדברים האלה, הם בשורשים יותר פנימיים. זה אדם, שם, יפת, כל אלו, עם המבול, כל הדברים. לא, זה לא כדאי לנו. זו הכנה שעדיין לא שייכת לעמים, עוד לא נגלה השורש לתיקון הנרצה, כמו שהוא אומר.
תלמיד: האם הנקודה שבלב מתגלית כמו שהתגלתה באדם הראשון כנגד איזו שבירה בחברה? איזה פירוד?
אבל כל הדברים האלה כבר נעשו. בזמננו אנחנו רק צריכים לדאוג לחיבור ולתיקון. מה יש לך להיכנס לאדם הראשון? אנחנו לא מבינים בזה כלום. זו מערכת שעדיין לא התגלתה. לא הכוחות נגלים, ולא המצב, והחיבור ביניהם. לכן אנחנו לא לומדים את זה, הכול לומדים בעיקר מהשבירה.
שאלה: בהמשך לשאלה על זך ועבה. אנחנו מציירים את הפירמידה של תיקון הרצון שישראל למעלה, חלק קטן וזך, שאמור להעביר לחלק העבה את התיקון המהותי שהוא באומות העולם.
אם כך אנחנו בונים את זה.
תלמיד: כן. זה קצת נשמע לי הפוך, לגבי זה שישראל דווקא הם העבים.
בגלל שהם עבים הם יכולים להיות למעלה. כי ככל שיש לך יותר רצון, בתיקון שלו אתה יותר למעלה, "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו".. איך אתה מגיע מדרגה לדרגה? נניח שאנחנו עכשיו נרכוש דרגה ראשונה ברוחניות, אמונה למעלה מהדעת. מה נעשה אחר כך? אנחנו נקבל הכבדת הלב, הדעת שלנו תגדל, והבעיות, הצרות, חוסר האונים, ביחסים בינינו יהיו גרועים מאוד, וכן הלאה וכן הלאה, ואז נצטרך לעלות למעלה מזה, לחיבור יותר גבוה, וכך זה יתגלה.
כל דבר מתגלה ברע שבו, בעביות שבו, ואחר כך בתיקון שלו, בזכות שבו. לכן זה נקרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". כך כל סולם המדרגות, אתה רואה את תלמידי רבי שמעון איפה שהם היו? הם רצו להרוג זה את זה. בהתחלה כשהתחילו ללמוד אצלו לא הייתה להם כזאת נטייה.
תלמיד: אז בפירמידה הזאת החלק של ישראל זה דווקא החלק העבה, ואומות העולם זה החלק הזך?
ישראל זה החלק העבה, אבל הוא מזכך את עצמו, ולכן הוא נקרא "זך". מה זה נקרא "להיות אור לגויים"? הוא מלבן את עצמו בלקבל על מנת להשפיע, יש שם כוח גדול מאוד. אבל הוא מאיר, דווקא בגלל הלחץ, הקומפרסיה הזו שהוא רוצה להתחבר בין כולם, בזה יש לו אור והוא מאיר.
תלמיד: בתהליך שאנחנו מתקנים את אומות העולם, זה התיקונים הרציניים? כי אומרים תמיד "זה הרצון לקבל העבה. כשנגיע לשם אז זה גמר התיקון".
כן.
תלמיד: מה זה אומר?
כי שם זו עביות לא כמו שאצלנו של הראש, אלא עביות של הגוף. להשוות בין סוגי העביות האלה אני לא רוצה עכשיו, אתם תתבלבלו. זה לכוח, וזה לפועל, יש דברים. אבל שם זו עביות גדולה מאוד, אבל היא פסיבית.
קריין: לגבי מה שחיפשת קודם בקשר לגויים, אומות העולם. מתוך ישעיהו מ', ט"ו.
"טו. הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ; הֵן אִיִּים, כַּדַּק יִטּוֹל. "
כי אין בהם ניצוץ שמושך אותם לתכלית. כל אדם שיש לו את זה, כך הוא נקרא. חס ושלום לא לגנאי.
קריין: ומתוך בעל הסולם, "שפחה כי תירש גבירתה".
"שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי.
חיצוניות המה אומות העולם
והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, ע"ד שורשם העליון."
כגוף, מה שיש בראש מתפשט בגוף וזהו. בדרך יש ודאי דיפוזיה זה מזה. זאת אומרת, מאומות העולם לישראל ומישראל לאומות העולם. יש עוד הרבה דברים, יצטרפו עוד עשרת השבטים. בלגן עוד יהיה. אבל הכול כבר בנטייה לתיקון.
שאלה: נגיד שלבעלי הנקודות שבלב אנחנו יודעים לפנות, גם אברהם פנה אליהם. אבל איך פונים ל"עם ישראל" היום? כך הוא נקרא, אבל הוא לא עם הנקודות שבלב.
הוא רק נקרא "עם ישראל". הוא לא ישראל. לפי ההגדרה הרוחנית, כשאתה רוצה לגשת אליו לתיקון רוחני אז אין לך למי לפנות. אולי כן נמצא שם איזה אלף אלפיים מתוך שמונה מיליון.
תלמיד: איזו דוגמה יש לנו ממישהו שאי פעם פנה אל העם הזה שהוא לא עם נקודות שבלב? אתה אומר שניקח אולי דוגמה מאברהם, איך שהוא עשה את זה. אבל הוא פנה לבעלי נקודות שבלב.
איך הוא פנה להם לנקודות שבלב? הוא נתן כרוז לכל המדינה. ואז אלו שהרגישו בלב שלהם שהוא מדבר לעניין ושזה באמת תיקון אפשרי, הם הגיעו אליו.
תלמיד: את זה נאמר שאנחנו עושים. השאלה איך אנחנו פונים לעם שאין לו נקודות שבלב, לא התעוררו עדיין?
לא התעוררו, אנחנו צריכים להמשיך בהפצה, להמשיך בהסבר עד שנדליק אותם, עד שנוציא אותם מהמסתור, עד שהם יתחברו בכל זאת אלינו. אין ברירה חייבים את עבודה הזאת לעשות. על ידי מה? תקשורת. למרות שהתפתח האינטרנט וכל הדברים האלו אבל כל בעלי האמצעים סבבו את זה עד כדי כך שזה כלי שלא ראוי להיות "כלי תקשורת", לא ראוי להיות תקשורת, התקשרות.
זו דוגמה עד כמה כל דבר בעולם שלנו שמתגלה, רק פועל לצורך מילוי הכיס של מישהו.
שאלה: ההסבר הזה שעם ישראל הוא סוג של מדגם של כל שבעים אומות העולם, שבעים סוגי רצונות, הוא מאוד חזק, מצד אחד. מצד שני איך להוכיח שזה כך?
ישראל הם לא מדגם של שבעים אומות העולם. אין בו נציגים של שבעים אומות העולם מבחינה שאתה אומר שמה שיש בו, כך חושבים אומות העולם. במה זה מדגם? זה שהתאספו באגו שלהם, זה נכון, וזה שהתחברו באגו שלהם בכל מיני צורות, נכון. לכן יש כאן 40 מפלגות, יהיו לא 40 יהיו 120 מפלגות, בכל מפלגה חבר כנסת אחד. ככה זה יהיה.
תלמיד: זה ברור, כי השנאה של אומות העולם בעצם מתקבצת בעם הזה ולכן אנחנו רואים כזה פירוד וכאלה סכסוכים.
זה ודאי, כן.
תלמיד: איך אפשר להסביר שבעצם אנחנו נציגים של שבעים אומות העולם? מה עם אומות העולם שלא היו אז בבבל, כי היום יש מלא עמים שלא היו שם.
זה לא נחשב. יש שבעים אומות העולם העיקריים כמו שכתוב בתורה, מבחינת הרצון לקבל זה כך. אני לא הולך לספור איזה אינדיאנים שם ומישהו באוסטרליה או אינדונזיה, מיקרונזיה וכן הלאה. כדור הארץ היה מכוסה בכל מיני שבטים, זה נקרא שבעים אומות העולם.
תלמיד: אותם אינדונזים, אסקימואים, לאיזה סוגי רצונות הם שייכים?
הם גם יצטרפו ויתכללו עם כולם. כנראה שהתיקון שלהם הוא רק מעכשיו והלאה. הכול מגיע בהדרגה גם כן, קודם ישראל וגם ישראל בחלקים. ואחר כך אומות העולם גם בחלקים, בדרגות. ואחר כך אלו שלא נחשבו לשבעים אומות העולם, ואחר כך חי, צומח ודומם, כולם מתקשרים באותה המערכת. ומשנים את הטבע שלהם עד כדי כך, שחייב להתקיים עד העולם הזה, "וגר זאב עם כבש"1.
שאלה: אני נפגש עם אנשים ואני משפיע ואני נותן פשוט לבורא לעשות את העבודה. מה יוצא מזה? אנשים באים, מתחילים לדבר איתי ויוצא שבמקום שאני אמשוך אותם לבוא ללמוד פה, הם רוצים שאני אלמד אותם וזה לא מתאים לי. אני רוצה לדעת אם יש לך המלצה מה אפשר לעשות עם אנשים כאלה?
קח לעצמך חבר שיוכל יחד איתך ללמד אותם, ואז תראה איך הוא מלמד ולאט לאט תלמד.
תלמיד: זאת אומרת לפעול בזוגות?
אם הם אומרים שהם מוכנים לשמוע ממך ואתה אומר שאתה לא יכול בעצמך להסביר, אז קח לך עוד שותף ותתחיל להסביר. תנסה, אחר כך נדבר הלאה.
שאלה: מה מנע מתלמידי רשב"י לשרוף אחד את השני?
להרוג אחד את השני.
תלמיד: להרוג, אמרת שהם רצו לשרוף אחד את השני.
ככה אמרתי, כתוב להרוג. כך הם הרגישו שהם רוצים, זה הרצון.
שאלה: מה עצר אותם מלהרוג? אמרת שהדחייה והשנאה בתוך עם ישראל היא חזקה כמו בכל אומות העולם. האם הדבר שמנע מהם להרוג אחד את השני, זה בעצם הדבר שאנחנו צריכים להפיץ?
לא. אנשים באו כדי ללמוד תורה, הם באו כדי לתקן את עצמם, להגיע לערבות בדרגת 100 או 120 נגיד. בדרגה הזאת שהם באו כדי להתחבר לב אל לב, הם הרגישו את דחייה פנימית שיש ביניהם שהיא נקראת להרוג זה את זה, לשחוט זה את זה. כך הם מרגישים. בגלל שהם רוצים להתחבר עד כדי כך חזק, כך הם מרגישים שהם רוצים להרוג אפילו זה את זה.
תלמיד: מה עצר אותם? הם הגיעו להרגשה כזאת חזקה, עוצמתית.
על פני מה הם הרגישו? הם רוצים להתחבר, על פני זה הם הרגישו שממש יש להם דחייה. אז מה?
שאלה: מכמה שיחות שעשינו כבר עם אמריקאים, חלק בעד יהודים, חלק נגד יהודים, יש שתי הבחנות. האחת, אני רואה שהיהודי שדיברנו איתו, שומע את המסר אבל לא חושב שזה משהו שהוא צריך לעשות. הוא חושב שהוא קשור לזה אבל לא נראה לו שהוא עכשיו צריך להפשיל שרוולים ולעשות. זו בעיה אחת.
זו לא בעיה, בינתיים הוא שומע, בינתיים הוא נכלל בזה, תן לו קצת להתיישב עם זה.
תלמיד: בנושא האנטישמי שדיברנו עליו, יש שם הרבה מאוד תגובות גם בנוגע למסר שלנו, שזו עוד מזימה יהודית, עוד ניסיון להיות בראש העולם. כאילו מאוד קשה להם לשמוע מהיהודים שגם כך לא אוהבים אותם, הסבר הגיוני שבו כביכול היהודי שוב יוצא למעלה. מה אנחנו עושים עם זה?
היהודי לא יוצא למעלה, אלא ככזה שיש לו תפקיד וכולם מכירים בתפקיד הזה, בזה שכולם מצביעים על אותה אומה קטנה, אז ודאי שבזה הם אומרים "יש לכם תפקיד, אתם צריכים לעשות משהו אחרת". הם בעצמם כך עושים. אנחנו לא בחרנו, הם בוחרים בנו כדי לשנוא, אני לא מדבר על "בך בחר ה'" וכן הלאה. אבל יוצא ככה, שהם מצביעים עלינו, הם מצביעים על זה שהם תלויים בנו, הם מצביעים על זה שאנחנו צריכים משהו לעשות לכל העולם. אנחנו מסבירים רק מה קורה. אנחנו הולכים איתם יחד, אני מסכים איתך שאני לא בסדר, אני מסכים איתך שבגללי כל הצרות בעולם, אני מסכים איתך שאני צריך לתקן את כל הדברים האלה. אז מה אתה רוצה? אתה רוצה להמשיך סתם לצעוק עליי? תצעק. אבל אני רוצה להסביר לך איפה הבעיה, זו בעיה משותפת שלנו, בוא נפתור אותה. זה הכול.
תלמיד: ברור שיותר אנשים צריכים לשמוע את זה. אבל זה נשמע כאילו האנטישמי תלוי ביהודי.
אבל הם בעצמם גם אומרים בצעקה עלינו שהם תלויים בנו, בצעקה עלינו, בזה שהם מאשימים אותנו שאנחנו עושים רע. למי עושים רע? להם. זאת אומרת, הטוב שלהם או הרע שלהם תלוי בנו. הם בעצמם אומרים את זה. אם אתה רוצה תסדר לי את כל השאלות אחת אחר השנייה, ואני אענה לך עליהן. אתה תראה שמבחינה לוגית פשוטה אין כאן שום בעיה. אני מוכן ללכת לכל האסיפות של האנטישמים, הפשיסטים, מי שאתה רוצה, בבקשה, אני מוכן. אני מרגיש שיש לי מה לענות לכל אחד ואחד. זה הכול, רק להסביר הכול. אני לא מצדיק או לא מצדיק אותם, אלה כוחות הטבע שכך פועלים. אין לי שנאה לאף אחד, מלבד לאלו שיכולים לעשות תיקון ולא עושים ומתנגדים, שם זו כבר בעיה גדולה שלנו.
שאלה: איך מצליחים להסביר למישהו שמה קורה בעולם אלה חוקי הטבע, ולא איזו מקריות ושיגעון של אנשים?
איזו מקריות, רק מטומטם יכול לחשוב שהכול מקריות, אם בעוד רגע יקרה משהו, זה יקרה. זה יקרה מפני שאני לא רואה סיבה ומסובב. אבל במערכת שאנחנו לומדים כאן, שכל יום ויום אנחנו ניגשים למערכת הזאת וכמה שאנחנו מבינים אותה יותר ויותר כמערכת אינטגראלית, כללית, אז איך יכול להיות שיש מקרה בעולם? מה זה מקרה? זה כמו תינוק שאומר, זה נפל בעצמו?
תלמיד: כן, כך כל העולם חושב. חוץ מאשר פה בחדר הזה או בקבוצות שלנו בעולם.
אז אלה תינוקות, תסביר להם שדבר כזה לא קורה בטבע. הטבע הוא כולו מערכת חוקים.
תלמיד: זה מה שאני שואל, איך מראים את זה? אני מבין מה אתה אומר, אני רק שואל איך מצליחים להסביר שיש פה חוקי טבע?
יותר ויותר מסבירים בכל מיני צורות, דרך סרטים וקליפים וקטעים, במשהו, כן יוצאים ומסבירים. ומיום ליום זה מתגלה יותר ויותר.
תלמיד: באמריקה נניח, אנחנו רואים את התהליכים של הגברת האנטישמיות, שעליהם דיברת כבר לפני עשר, חמש עשרה שנה, זה קורה עכשיו ואף אחד עדיין לא קולט את זה. איך מצליחים להסביר שיש פה מערכת שעובדת? זה מה שאני לא מצליח לתפוס.
להסביר בעל פה. [וגם] דרכנו שעובדים על זה קשה בינינו, בחיבור בינינו, להכניס את זה בכוח רוחני לאנושות. עד כמה שאנחנו נתחבר ונייצב בינינו את כוח החיבור, שזה בעצם אותו דבר, אז הוא ישפיע על האחרים. גם בעל פה וגם בפעולות שלנו. אבל אין ברירה. ועד כמה שזה יעבוד או לא, אני צריך לעשות הכול. למרות שכשאני רואה מה קורה עם הממשלה, עם העם הזה, בא לי לעוף לאיזה כוכב. מה לעשות.
שאלה: האם נכון לומר שישראלי, לפי הגדרה רוחנית, נקודה שבלב, הוא למעשה חוקר של האגו שלו?
כן, ודאי.
תלמיד: אם כך, קבוצת מקובלים בעשירייה היא כמו מעבדה שבה אנחנו עורכים את הניסוי הזה, את המחקר הזה?
כן.
תלמיד: אז תוצאת המחקר היא התיקון שלנו, או למצוא את אותם תיקונים הכרחיים שצריך לבצע כדי להתחבר?
כן.
תלמיד: האם אפשר להפיץ ולומר, אם אתה מתעניין בחכמה הזאת, אפשר לקרוא לה לא קבלה אלא שיטת חיבור, אנחנו בעצם נותנים לך שיטה שבאמצעותה תחקור את האגו שלך ודרך זה תגיע להרגשה עמוקה יותר של חיבור, של אחדות.
בבקשה, אתה יכול להגיד את זה ככה. אתה יכול לספר להם עוד יותר, שדרך זה שאתה חוקר את האגו שלך בקבוצה, אתה בעצם הולך לחקור את הטבע כולו, עד כמה שהכול מקושר והכול מסודר בצורה כזאת שמשפיעה בצורה הדדית זה על זה. אתה פותח מערכת שהיא כולה, כולה שלמה, נצחית, גדולה ונסתרת ממך. אבל אתה עכשיו, על ידי כניסה לעשירייה, פותח אותה ומגלה.
תלמיד: אז בעצם הקונפליקט היחיד הוא שאנחנו צריכים לדבר עם האנשים על האגו. זו מילה גדולה, יש לה המון קונוטציות והגדרות, אבל אולי נצליח לגרום לאנשים לקבל את זה שצריך לחקור את האגו?
אולי לא לדבר על האגו, על המילה הזאת, אלא על ההתנגדות לחיבור. אולי זה יותר טוב, התנגדות לחיבור, כי זה יותר קרוב לבעיה שהאנושות מגלה. תראה מה מתגלה היום, ויהיו יותר ויותר, עוד מעט כולם יהיו מסוכסכים עם כולם, כל המדינות עם כל המדינות, ולא יהיו בריתות בין המדינות, כולן יהיו ממש מסוכסכות זו עם זו. ולכן שיטת החיבור, שנקראת חכמת הקבלה, אל תקרא לה חכמת הקבלה, אלא שיטת החיבור, אותה אנחנו רוצים ללמד, או להציג בפני האנושות, ללמד איך לעשות את זה.
שאלה: נניח שאדם מאומות העולם מתעורר יום אחד ומחליט לממש את מערכת הערבות, מרגיש את הנחיצות בערבות, איך הוא יכול לממש את זה? האם הוא צריך לראות דוגמה של אותה חברה אינטגראלית שעליה אתה מדבר פועלת?
אז הוא משתדל להגיע למקום איפה ששם נמצאת הערבות הזאת או חיבור וכן הלאה. נכנס לאינטרנט ומוצא את בני ברוך. איך הוא מוצא את זה? כי אותו הכוח שמעורר בו רצון לחיבור, לערבות, לברר את המערכת הכללית של הטבע, אותו הכוח מוביל אותו הלאה והלאה עד שהוא מוצא את המקום שבו הוא יכול לממש את עצמו, אתם לא רואים, אבל לקראת הנטייה הזאת הולכים כולם. ממש כולם.
תלמיד: אז אנחנו צריכים לנסות ולממש עוד ועוד אותה מיני חברה אינטגראלית כבר עכשיו כדי שהם יוכלו ממש לראות את זה באופן מודע או שהם יכולים להרגיש את זה באופן לא מודע?
לא, אנחנו צריכים לעשות בינינו חברה אינטגראלית גדולה חזקה, ואז היא תמשוך, היא תהיה כמו מגנט, כמו מרכז שמושך כל אחד ואחד שיש לו נטייה לזה לפי הנתונים הפנימיים שהוא כבר גדל לזה, אז הוא ימשך אלינו. לכן מה שחשוב לנו היום זה לחזק את העשיריות. שכל עשירייה תבין, תרגיש איפה היא נמצאת, באיזו צורה, באיזו התקשרות עם אחרות, מה אנחנו צריכים לעשות בעולם. לחזק את העשיריות. לחזק את המערכת בינינו.
אנחנו כאן נמצאים עכשיו בשלבים מאוד משמעותיים קריטיים. אתם לא מבינים מי אתם.
שאלה: איך אנחנו מכינים את עצמנו לקראת מתן תורה בעשירייה לקראת סוף השבוע?
אנחנו לומדים. גם עכשיו אנחנו לומדים ערבות, זה מדובר על מתן תורה. יישום של מתן תורה נקרא ערבות. ומה אנחנו עושים? אנחנו נעשה את זה עד סוף השבוע כולל שישי, שבת, ראשון, כולל ליל שבועות, את הכול אנחנו נעשה לכבוד היום הזה המיוחד שנקרא "מתן תורה".
תלמיד: הייתי מבקש אם אפשר משהו אקטיבי, משהו מעשי שאפשר לעשות.
משהו מעשי לעשות זה ללמוד איתנו יחד, להכין כאלו מאמרים, קטעים בכל מיני חלקי האינטרנט ולפזר את העניין הזה. העיקר זה פיזור. אם אתה שם לב אני כל לילה קם באחד עשרה, בשתיים עשרה בלילה ומתחיל למלאות את הטוויטר שלי. אני דואג כל יום במשהו להשתתף בהפצה. תשאל את עצמך אם אתה עושה משהו.
שאלה: כשחבר שאל אותך לגבי דברים שהוא מספר והוא אומר לאנשים אמרת לא משנה עכשיו אם מקשיבים לך או לא העיקר שתמשיך לדבר ולספר את זה.
אז מה?
תלמיד: לגבי הטוויטר שלך, אני מסתכל עליו ואני מתבייש שכתלמידים שלך בעולם אנחנו לא מפיצים את זה הלאה. שלחתי פרזנטציה גם לבן שלך וגם למחלקת האנגלית שאפשר להפוך את הטוויטר למקור הפצה כך שכל העולם ידע עלייך ועל הקבלה.
תשלח אליי ונראה מה אתה ממליץ.
קריין: אנחנו באות י"ט בפסקה האחרונה שלה בעמ' 393, טור ב', דבר המתחיל "ונמצא".
"ונמצא, שרק בני האומה הישראלית לבד, נכנסו בערבות הדרושה. ולא בני אומות העולם כלל, כי לא השתתפו בדבר. וזה פשוט, כי מציאות הוא.
ואיך יוכל רבי אלעזר לחלוק עליו?"
זאת אומרת שכל העולם הוא צריך להגיע גם לערבות. הרי אין להם שום נטייה לזה ושום יסודות, שורשים לזה, במשך ההיסטוריה לא התכללו, לא התחברו ולא נפרדו זה מזה, אז איך יכול להיות שיהיה?
שאלה: זה לא בדיוק לשאול זה יותר אם אתה יכול לתת עצה. ביום שישי הזה יש לנו פגישה עם מחלקת שיווק פה במפעל, הצוות שהקמנו.
כן.
תלמיד: הרגע דיברת לפזר כמה שיותר את החומר שלנו ולעשות סרטונים, אז אמרתי אולי יש לך עצה מכוונת לזה.
אין. אני לא מבין בזה כל כך. אבל אני מקווה שאתם תדברו ביניכם ותמצאו משהו. אני לא יודע. וודאי שצריכים לפזר את החומר שלנו מה שלא יהיה. נפזר ונייצב עוד ונעשה עוד ועוד נפזר ועוד נעשה ועוד נפזר וככה זה גל אחרי גל וה' יעזור, מלמעלה תבוא עזרה. צריכים להשקיע.
אות כ'
"אולם הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'", "וינהרו אליו כל הגוים וגו'".
אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כנ"ל באות י"ט, כמובן.
כן מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית', כמבואר.
באופן, אשר כל מצוה ומצוה, שכל יחיד מישראל עושה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמיית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות דרגתי לאט לאט, עד שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצוי. וזהו המכונה במליצת חז"ל "הכרעת הכף זכות". כלומר, שנגמר המשקל של הזדככות הרצויה. ודימו הדבר, כמו שוקל בכף מאזנים, אשר הכרעת הכף, הוא גמר המשקל, הנרצה להשוקל."
אתם ראיתם את זה כשהשומשום האחרון נופל על צד אחד, ואז יש לך הכרעה, בצורה כזאת אנחנו צריכים לעבוד.
שואלים אותי כל יום ויום בקשר לכנסים, תן לנו הסבר ברור מה קורה עם כנס אחד ועם כנס שני ואולי עם איזה עוד נסיעות, מה קורה? כי אני לא יודע מה לענות ואנשים שפונים פתאום אליי הם חושבים שאני כאן מודיעין או שאני סוכן נסיעות, אני לא יודע מה עשו ממני. כנראה שאתם לא מספיק עושים בזמם ולכן פונים אליי.
תלמיד: מהבירור שביררנו גם בכנסים במולדובה וגם בבולגריה הם פתוחים לכולם, כל מי שרוצה להגיע.
האם זה כתוב או שאתה אומר לי עכשיו? אתה אמרת לי את זה לפני שבוע ימים גם ושאלתי לפני שבוע ימים האם זה כתוב ואיפה זה כתוב?
תלמיד: היום אני אדאג שזה יהיה.
מי צריך לדאוג לזה? אחראי על הכנס זה משהו אחר, אני מדבר על כך שזה יהיה כתוב. איפה זה יהיה, ממתי עד מתי, מי מוזמן לזה, האם כולם יכולים לבוא, עם ילדים, בלי ילדים ובאיזה גיל. לפני זה, ואחרי זה, אם אדם רוצה לבוא. כל דבר ודבר. כמה זה עולה, איפה לקנות כרטיסים, איך לשלם, כל המידע. גם על הכנס האחד וגם על הכנס השני, שיהיה סוף סוף מסודר. נמאס לי לדבר על זה שבועות ואחר כך אולי מישהו עושה וגם כן לא בצורה שלמה.
תלמיד: מי שלקח אחריות על זה, כבר היום הוא יפתח רשימה, יזמין את כולם, גם ינסה לבדוק אפשרות של טיסות קבוצתיות והוא מתחיל לעבוד על זה. הוא מבין בזה הוא עשה את זה כמה פעמים.
יהיה מוכן כבר היום. עם טיסות, עם כרטיסים, עם כל מה שיש. וגם עם הטלפון שלך והכתובת שלך.
תלמיד: מתחילת השבוע במיילים ובסביבה טובה מפורסם לו"ז, שלחנו כמה פעמים, מחר ניתן דיווח בשיעור, נראה שקופיות, נעבור על זה לאט לאט שלכולם יהיה ברור.
שבועות נכנס במוצאי שבת, אנחנו נכנסים לשישי שבת, שישי רגיל, שבת שתי סעודות. בערב תהיה סעודה חגיגית לכבוד שבועות. בלילה, ב-10:45 יש לנו הכנה לשיעור לילי מ-11:00 עד 01:00. למחרת אנחנו חוזרים ב-6:45 ומתחילים לו"ז, יש שני שיעורים, בוקר וערב, יש סעודה חגיגית בבוקר, סעודה בשרית, וכך אנחנו יהיה לנו סופ"ש ארוך, שישי שבת וראשון.
בסדר גמור. יופי.
תלמיד: לשיעור של לילה דכלה אנחנו מזמינים את כל החברים והחברות מהכלי הישראלי, אנחנו רוצים לראות פה כמה שיותר חברים, שתהיה פה ממש חגיגה של כל החברים שלומדים בארץ.
אנחנו יכולים לעשות יותר מ-11:00 עד 01:00. איך שאתם רוצים וכמה שאתם רוצים. אתם רוצים להרחיב את זה לפני ואחרי זה בבקשה. איך שאתם רוצים.
שאלה: נדבר על זה במהלך היום. כי נניח לחברים בישראל יוצא ככה שהשנה גם הזמנים הם יחסית נוחים, זה אחרי שבת, פשוט אנחנו מזמינים את כולם בלב גדול ושמח להגיע. החברים מכל קבוצות ישראל.
אין שום בעיה, אתם יכולים לפני זה לקבוע שנעשה עוד איזו שיחה או שיעור או איזה ערב שירה קצת, איזה חצי שעה או מה. מה שתרצו. אתם רוצים בזה למשוך אותי, גם אני מוכן.
שאלה: על ידי מה אברהם משך לעצמו עשרות אלפי אנשים?
הוא היה ידוע לפני זה, הוא היה איש ידוע. קודם כל אבא שלו היה ידוע, תרח, הוא היה ככה עבריין גדול, הוא היה מוכר את כל הפסלים שלו, את כל התורה שלו, הוא קיבל כסף, נתן פתקאות למיניהם, ברכות, קיבל כסף, הוא היה ידוע בזה. כזה בבא תרח. ואברהם היה בעקבותיו הולך. אתה יודע, זה עסק טוב. עד שנתגלתה הנקודה שבלב. אפילו לאדם שיש לו כזו משרה טובה ועסק טוב והכול בסדר, באה מלמעלה איזו מכה והוא מתקלקל. הוא הפסיק להאמין בפסלים האלה, שבר אותם, ונעשה ההיפך מהאבא שלו.
תלמיד: על ידי מה הוא משך עשרות אלפי אנשים?
הוא כנראה שלקח כל פסל ואמר, אתה מאמין לו? כן מאמין. זה גדול, זה וזה, ושבר אותו. עכשיו אתה רואה מה הוא? כן רואה, רק לא בצורה גשמית, בצורה גשמית זה לא פועל, אבל בצורה רוחנית.
תלמיד: אצל כל עשרות אלפי האנשים האלה הייתה נקודה שבלב? למה הם הלכו אליו?
כנראה שראו שהוא מדבר לעניין. אבל גם לא כולם, רק חלק קטן. אתה היית פעם במזרח? ראית את בודהא או משהו כזה, עשרה מטר גובה שם, תאר לעצמך חס ושלום אם היית לפני כולם שם שובר אותו, מה היה?
תלמיד: היו הורגים שם פשוט. אם אתה בהודו הורג פרה, אז הורגים אותך, אז כנראה אותו דבר.
אתה מבין. אז הוא לא פחד. וכנראה שהיה לזה מקום. אני לא יודע איך להסביר את זה. אפשר להיכנס לזה, אבל זה באמת מעניין, מיוחד מאוד. כאלו דברים אני לא הולך לפתור, אני לא יכול להתלבש בהם, זה עוד לא, אנחנו נגיע לזה. גם כמו שאי אפשר להגיע לכמה דברים בתוך מצרים, בתהליך של קבלת התורה והמדבר. אנחנו נרגיש את זה, אבל אין עדיין יסודות מספיק.
שאלה: יכול להיות אז באותו אדם היה כוח כמו בכל הקבוצה, שעכשיו אברהם יכול להיות רק קבוצה שלמה?
אתה כבר אומר משהו, יופי, תמשיך.
(סוף השיעור)
-
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם" (ישעיהו יא)↩