ערב שבת

טיש – חיבור

שיחה 12.10.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

עוד לפני הטיש, אני רוצה להגיד לחיים להנהלת קבוצת הנשים. הן היו אצלי היום ומאוד דאגו איך קבוצת הנשים יכולה להתארגן לפני הכנס ולהשתתף בו בעשיריות ובחלקים שונים של כדור הארץ, איפה הן ואיך הן מתחברות. אסור לנו לשכוח שהן יותר מחצי מהעוצמה שלנו של בני ברוך. ובאמת היה לי מאוד, לא יודע איך להגיד, נעים זו לא מילה, לראות עד כמה הן דואגות שכל הנשים בעולם יתחברו בזמן הכנס ויהיו כאגודה אחת מול הגברים, לא כנגד, מול הכוונה היא לחיבור הנכון בינינו. ובהחלט תודה רבה להן ובואו נעשה לחיים לנשים, שיהיו מחוברות אלינו נכון בכנס.

קריין: קטע מספר אחד.

"עשו כפי כוחכם ותשועת ה' כהרף עין, והעיקר העומד היום לפניכם, הוא אחדות החברים והתאמצו בזה יותר ויותר כי יש בה לשלם בעד כל החסרונות."

(בעל הסולם, אגרת י')

אני אומר לכם מתוך הניסיון, כמה שנים צריך אדם לשמוע אותו דבר עד שמתחיל לאט לאט לעכל את זה. כי השמיעה לא תלויה בכמה שהוא שומע, אלא האם הכלי הפנימי מוכן. ולכן, הרבה שנים לוקח עד שהוא שומע שרוחניות מקבלים דרך חברים. ידע מקבלים דרך הלימוד. ידע תלוי בשכל והשגה רוחנית תלויה בחיבור עד כדי כך שאין דרך אחרת.

יש הרבה אנשים שרוצים ללמוד הרבה, עוד חלק, עוד חלק בתע"ס, עוד ספר ועוד ספר, ממש חורשים את הדברים האלה וחושבים שזה יביא אותם למשהו. לכלום. בעל הסולם קורא להם מקובלים ירושלמים. אלא אך ורק בחיבור. בחיבור במרכז, באמצע, בין כל החיבורים בינינו, משם באה השגה.

אי אפשר להסביר את זה לאדם. הוא שומע, מהנהן עם הראש, עוברות עוד עשר שנים והוא מהנהן עם הראש, ועוד עשר שנים וגם כך עושה עם הראש. אבל לאט לאט זה מטפטף ואז הוא שומע. שומע מבפנים, לא מהמורה, לא מהבורא אלא מבפנים. ואז מבין שבאמת רק החיבור הוא נקודת הקשר שלו עם האור העליון.

(שיר – "לצאת ממצרים")

כתוב "הרבה השגתי מרבותיי ועוד יותר מתלמידיי". למה? כי כדי להשיג משהו מרבותיי, הוא משתמש בגלגלתא עינים שלו כדי להתחבר לאח"פ שלהם, ואלה לא כלים דקבלה, אלה כלים דהשפעה, הכלים הזכים. מה הוא יכול לקבל מזה? רק כוחות, התעלות למעלה מהטבע שלו. מה שאם כן, כשעובד עם "חבריי", הוא כבר מייסד את עצמו. וכשהוא עובד עם "תלמידיי", עם התלמידים שלו, הוא עובד עם האח"פ שלו, ואז הוא מקבל על ידי התחברות עם גלגלתא עיניים שלהם את ההשגה הרוחנית. לכן, הכי הרבה אדם מקבל דווקא מהתלמידים. אני ממליץ לכל אחד שיהיו לו הרבה תלמידים ואז תבינו עד כמה אתם משיגים על ידם. לחיים לכם.

קריין: קטע מספר שניים.

"העיקר הוא התחברות ואהבה וחיבה באמת בין החברים, זה גורם כל הישועות והמתקת הדינים, שתתאספו ביחד באהבה ואחוה וריעות, ועל ידי זה מסולקים כל הדינין, ונמתקים ברחמים, ונתגלה בעולם רחמים גמורים וחסדים מגולים על ידי התחברות."

(מאור ושמש, פרשת דברים)

הבורא שולח לנו המון המון, הרבה מאוד הפרעות, אישיות וקבוצתיות למיניהן, כנגד כל אדם וכנגד עמותה וכנגד כל דבר ודבר. זה רחמים, כי בזה הוא מחייב אותנו להתעלות בכוח למעלה מהרצון לקבל שלנו. ואנחנו צריכים לגלות את זה. זאת אומרת, לא מספיק לנו להסכים עם זה ולהגיד, "כן, מה לעשות, הכול בא מלמעלה, "אין עוד מלבדו"" וכן הלאה. לא. אנחנו צריכים להגיע למצב שאותם הדברים שהיו נראים לנו כל כך רעים, והייתי רוצה להפטר מהם, להסתלק מהם, הייתי רוצה להרוג את כל השונאים שלי וממש שייעלמו, אני רוצה להגיד, לא, הם שליחים של הבורא, הם לא שונאים אותי, הם שונאים את האגו שלי. אני צריך לנשק אותם, כמו שרב"ש אמר שהיה צריך לנשק את המקל כשהמורה ב"חדר" היה נותן להם מכות. כך אנחנו צריכים להתייחס לחיים.

לכן למרות שיש לנו הרבה מאוד אכזבות, בעיות, טרדות, את כולן לאהוב. אין סיבה אחרת, אין מקום אחר שעושה לנו את זה אלא "אין עוד מלבדו". ורק כשאנחנו מקבלים את כל ההפרעות האלה בצורה יפה, טובה, ואני מרגיש שזו תרופה לאגו שלי, שכל הדבר הזה הוא עובר עליי ומרפא אותי, בצורה כזאת אני מגיע לריפוי באמת ולמקום שהבורא יכול להתלבש. שם, רק שם, בתוך הייסורים האלה הבורא יכול להיות מגולה ואני יכול להיות דבוק בו.

(שיר – "אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך")

עבר עלינו שבוע טוב. באמת היה לי קשה. לעבור מהכנס הרגיל לפורמט חדש, לתבנית חדשה, לשאול, לענות, לסובב את הדברים בצורה כזאת, אני לא יכול לספר לכן מה שקורה, באמת הייתי כולי, אין לי מילים, זה עדיין לא נרגע, ואני לא מתיישב בתבנית הברורה, אבל כבר יותר טוב. אבל זה אחרי שבוע ימים. זה משהו חדש.

אני מאוד מקווה שאנחנו כולנו על ידי הסדר החדש נתחיל להרגיש שהכול תלוי בחיבור, וזה יציל אותנו, רק זה יציל אותנו. מאוד מקווה שתבינו את זה, תרגישו את זה, תתכללו בזה. וכמה שכל אחד ואחד לא יראה את הכלי על המסך, כל מיני קבוצות, כל מיני אנשים, כל מיני שאלות ותשובות, אלא אמצעי לחיבור ללא גבול עם כולם מעל המסכים האלו, זה יכול להציל אותנו. אני מאוד מקווה שאתם תשתמשו בהזדמנות הזאת.

בעל הסולם כותב בכמה מקומות שישנן הזדמנויות לאדם שאם הוא מפספס זה חוזר אחרי שנים רבות אם זה חוזר בכלל. אני מזהיר אתכם, חבל לפספס את זה, אנחנו יכולים עכשיו בחיבור, וזה תלוי בנו, לא תלוי באנשים בדרום אמריקה, בצפון אמריקה, באירופה, באסיה, לא חשוב איפה, אלא זה תלוי בנו. אני פונה אליכם קודם כל, אתם הקבוצה העיקרית המרכזית, תנסו לתפוס את ההזדמנות, לקפוץ עליה, להתחבר עם כולם, לצאת אליהם, ממש כך כמו שרוצים להתנפל עליהם בצורה טובה, בחיבוק חזק, ואז אנחנו כן יכולים להביא את עצמנו לכלי הרוחני המיוחד.

אני מאוד מקווה שזה יקרה, לפחות המגע הראשון ואחר כך נמשיך. אנחנו לא נעזוב את זה, אלא כל חודשיים נגיד נעשה כאלה כנסים, מה מפריע לנו? פשוט קובעים אפילו ליום אחד בחודש, בחודשיים, וכבר יש לנו חיבור של כולם יחד. אני מאוד מקווה שאנחנו נתפוס את האמצעי הזה לחיבור ונצליח.

(שיר – "את אחי אני מבקש")

בשבועות האלה יש לנו עבודה מיוחדת בהפצה. אני מאוד מבקש מכול בני ברוך ומזכיר לכם שזה עניין רוחני. אנחנו צריכים להשקיע כוחות כדי להילחם על הבית שלנו, על הדרך שלנו ועל המטרה שלנו. מי שמבין אותי מצטרף בשמחה, מי שלא מבין אני לא מחשיב אותו. אז נשתה לחיים עבור אלה שהם מבינים מהי דרכנו. לחיים.

(שיר – "יש לנו שיטה")

שאלתי את רב"ש, איך אני יודע מהי פעולה רוחנית? הוא אמר, תסתכל על החברים, מה שהם עושים, זו [פעולה] רוחנית. מה הם עושים? מה שהם עושים, זו [פעולה] רוחנית, זהו. אם אתה דבוק למה שהם עושים, זו הרוחניות שלך. באמת, צריכים הרבה רחמים מהשמיים כדי להסכים עם זה ולעכל את זה ולעבוד לפי זה.

(שיר – "אהבת אחים")

אולי באמת נצא לאנטילופות. הגיע הזמן נראה לי, יש איזה חיסרון נכון?

תלמידים: כן.

נעשה את זה בערך חודש אחרי הכנס הווירטואלי. באמת יש בזה איזה טעם אחר, ניתוק מהמקום הזה, מכל העולם הזה, בתוך השדה, בתוך האוהל הזה, זה קצת אחרת. נראה שיש דרישה לזה, נקווה שנצליח.

(שיר – "יש עוד אהבה בעולם")

יש בינינו בחור מאוד מוצלח. אני מקווה שככה יהיו כל הילדים שלנו ושהוא ייתן דוגמה לכולם ויעזור לכולם להיות כמוהו. באמת, הוא עושה דברים טובים והרבה.

יש לנו שבוע ימים, אז כל החבר'ה ששייכים לארגון הכלי העולמי לקראת הכנס, אני מבקש מכם תעשו מקסימום מאמצים, תעלו למעלה מהאגו שלכם והחשבונות שלכם, ובאמת שנחבר את כולם יחד ונגלה בזה מה שעומד להתגלות. חבל לאכזב את הבורא, לחיים.

(שיר – "הנה מה טוב ומה נעים")

שבוע ימים יש לנו עד הכנס, אני מאוד ממליץ לכם לחשוב איך כל אחד יכול לתרום כדי שהכנס יהיה מוצלח, חם ואחד.

(סוף הטיש)

mlt_o_rav_2018-10-12_lesson_hibur_n3_p1_fEg6Ljav