בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - פסח*

1. זה שאנחנו מכירים ומרגישים בחיים שלנו את תכונות הרצון לקבל וכמה הוא מחזיק, מכוון ומנווט אותנו בכל מיני תכונות שלו, ורק בכך שמתגברים פה ושם על תכונות כלשהן, לומדים אותן, לפי זה אנחנו יכולים לאתר את העולם העליון שכולו נבנה על פני הרצון לקבל, על פני פרעה. לכן אנחנו צריכים לראות את התקופה שלנו שאנחנו מכירים את פרעה, את הרצון לקבל שלנו, כתקופה שנמשכת עד גמר התיקון. כל הרצון להשפיע שאנחנו יכולים לבנות על פני הרצון לקבל, ובזכות זה הוא נברא, נבנה, ואנחנו רק בצורה כזאת מתקדמים.

2. כל העבודה שלנו היא איך להבין ולאתר את הרצון לקבל המיוחד הזה. אנחנו לא מתקנים את עצמנו כל אחד בפני עצמו אלא דווקא התיקון שלנו, בזמננו, כדור האחרון, חייב להיות בכך שאנחנו מתקשרים בינינו.. אצלנו זה צריך להיות כמימוש ממש בכולם, מימוש השלם. תלמידי אבי שמעון היו דור הראשון, ואנחנו דור האחרון, וכך נתקדם.

3. יש הרבה שמות ליצר הרע. שמות כלומר הרבה אופנים לאיך הוא מופיע בתוכנו, בינינו. בעיקר זה בינינו, שהאדם מגלה אותו כלפי הזולת. אבל בעצם כלפי הזולת זה לא כל כך נחשב, אלא כלפי הבורא. ברצון לקבל שלנו אנחנו רוצים ליהנות או להחשיב את עצמנו, במשהו, אפילו הקטן ביותר, ממשהו מחוץ לנו, זה פרעה. כלומר *פרעה נחשב ומתגלה בכך שאנחנו מחשיבים את עצמנו יותר מכל מה שנמצא מחוצה לנו*.

4. *אנחנו שוקלים את עצמנו לפי המידה בה אני יכול, על פני ההפרעות, לחשוב על הבורא. אני לא יכול לחשוב על הבורא, אני יכול לתאר אותו רק כקבוצה, לדבר על הכלים, כי עם האור אין לנו עסק ויכולת לדבר, רק על הכלים. לכן כל הפנייה לבורא מתבטאת בפנייה לקבוצה, וככל שמתחברים, ככל שמשתוקקים לחיבור, דואגים לכך, בהתאם לזה נתקדם*.

5. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עובדים עם כל התכונות ועם כל מה שיש בנו בצורה נכונה, כי הבורא לא ברא שום דבר מיותר. נצטרך לעבוד עם כל מה שיש בנו, עם כל התכונות האלה. *אסור לאדם לאכול את עצמו ולא להיות מרוצה מכך שיש בו כל מיני תכונות שנראות לו הכי גרועות. אני חייב להגיד לעצמי: "יבוא הזמן ואבין איך נכון לעבוד עם התכונות האלה. אז הן שוב יתגלו יותר ויותר ואני אעבוד איתן בצורה נכונה. רק כך, עם היצר הטוב וגם עם היצר הרע, אני אוכל לעבוד את הבורא*".

6. צדיק גמור נקרא שעושה שונאו לאוהבו. יבוא הזמן שאני אשתמש גם בזה נכון, בינתיים אני לא יכול. כך דווקא הבורא מראה לי כמה אני גם במשהו טוב, ולעומת זה מגלה משהו רע בי. אני צריך לקבל הכל בהכנעה ולהשתדל לעבוד בהכל בע"מ להשפיע, כמה שאני יכול. כאן יש הבדלים שאני מצמצם את הרצונות שלי, חלק מהם אני יכול להשתמש בהם בלהשפיע ע"מ להשפיע, ויכול להיות שבחלק מהם אני יכול אפילו להשתמש בלקבל ע"מ להשפיע. *כך אנחנו בונים את הפרצוף*, כלומר שכל התכונות שלנו יהיו מחוברות בצורה מגוונת, שבסה"כ אני עושה מהם מקסימום השפעה בכל מצב בו אני נמצא. נלמד איך עושים זאת, עכשיו אנחנו מתחילים להיכנס לכך.

7. ש: איך אנחנו יכולים להשתמש בפרעה הפרטי בצורה נכונה בעשירייה?
   ר: תשתדל להשתמש בכוח הזה כדי להתקדם, כי בלי כניסה למצרים, בלי שאנחנו נכללים מפרעה, בלי שלוקחים ממנו את כל מה שיש בו, זה נקרא שעם ישראל לוקח הכל מהמצרים, מה שהוא צריך כדי להתקדם אח"כ לרוחניות, ואנחנו צריכים את זה.
   
   כלומר *אסור לנו לזלזל במה שיש לפנינו, אלא אנחנו צריכים רק למיין איך אנחנו משתדלים להשתמש בכל הכוחות, נטיות, תכונות שלנו, בצורה נכונה. במה אפשר להשתמש בכל מה שיש בי ע"מ להשפיע, ע"מ להתחבר. זה מה שאני צריך לבדוק, כל פעם למיין וכל פעם לחזק את הדברים שיכולים לחזק קשר שלי עם העשירייה. וההיפך, כשאני לא רואה אותם נכון, אז אני בינתיים מניח אותם ולא משתמש בהם. כך כל פעם אנחנו נמצאים בבירורים*.

8. מה שלא מתאים לי בעבודה הזאת, אני בכל זאת חייב להשתמש בו כדי להתקיים. אני חייב לקיים את הבהמה שלי, אבל בעצם אני צריך לרכז את הרגש והשכל שלי להיות מחובר עם החברים, כדי לבנות כלי לגילוי הבורא. כביכול במחשבה אין כאן כל כך הרבה מקום לבלבול. וודאי שהחיים שלנו מביאים לי בלבולים גדולים, אבל אין ברירה, אני חייב להבין שכל ההפרעות שיש לי בחיים נובעים מתוך הכלי שלי, ואני כך מברר את המערכת שלי, של אדם הראשון.
   
   ש: לשם הקבוצה ולשם החברים אני צריך לעשות כל מה שאני יכול?
   ר: כך זה נשמע, אבל *אתה לא עושה את זה בשבילם או למענם, אתה עושה את זה למענך. אתה עדיין לא מרגיש שמה שאתה עושה למען הקבוצה, זה אתה*.

9. ש: הבירורים האלה הופכים להיות פרצוף?
   ר: הם יבואו לזה. כל הבירורים שלנו בסופו של דבר יביאו אותי להרגשה שאני כך מברר ובונה את הפרצוף. אני מתחיל לראות איזה רצונות, מחשבות, יחסים עם הקבוצה, נוספים יש בי, וכמה אני יכול למיין אותם יותר ולסדר אותם יותר. כמה כל היחסים האלה צריכים להיות מחוברים נכון ביניהם כדי שאני אראה ביניהם את המערכת. אני אראה אח"כ איך אני מתקדם במערכת הזו יותר ויותר, מה חסר, וכך נתקדם.
   
   אלו דברים שצריכים לאתר אותם בינינו ורק אז לממש. אין כל כך מילים, אם יהיו מילים, נשתמש בהם, ואם לא יהיו, אז לפי מה שנגלה כל אחד בעשירייה שלו, נדבר בין העשיריות איך אנחנו יכולים להסביר את היחסים שלנו, בכל עשירייה ועשירייה, כדי לעזור לעשיריות הסמוכות. איך אנחנו עושים שגם הם יעשו זאת. זו כבר עבודה ששייכת לדור האחרון, אנחנו יוצאים מגבול העשירייה לכמה עשיריות, וכך כבר אנחנו בונים את העם. נעשה זאת.

10. *מי מכוון אותנו לע"מ להשפיע? פרעה, הוא נותן לנו בדיוק כיוון שהפוך ממנו וכך הוא מכוון אותנו לבורא. זה התפקיד שלו*. לכן אנחנו אומרים שהבורא לא ברא בעולמו שום דבר מיותר, במיוחד כוח כזה גדול, כוח אגואיסטי שבלעדיו לא היינו יכולים להגיע לבורא.. אם אסתכל נכון מכל כוח וכוח אגואיסטי שכל פעם ופעם בכל רגע ורגע מתגלה בי, אז אני אראה כמה הוא מכוון אותו לבורא. אין עזר יותר נאמן, עבד נאמן לבורא, אלא פרעה. *הרצון לקבל שלנו כל הזמן מכוון אותנו. אם אנחנו רוצים להבין למה, אז נראה שהוא כל הזמן מכוון אותנו לבורא. אנחנו רק צריכים להוסיף מחשבה, קצת רצון איך להשתמש נכון בטבע שלנו, ונראה איך כל הטבע שלנו, בכל הצורות שלו, מכוון אותנו לבורא*.

11. הרצון לקבל הוא היחידי שפועל ומכוון את כל הגוף לעבודה שלו. *הנוסחה העיקרית היא מקסימום ליהנות במינימום השקעה. זו הנוסחה העיקרית של הרצון לקבל שלנו*. כמה אני פחות משקיע וכמה אני מרוויח מכך יותר, זו הנוסחה שבטבע, ביולוגית, במחשבות, בכל הרמות שלנו. כך זה עובד, *אנחנו לא צריכים לשנות זאת. אנחנו צריכים לשנות רק את המטרה, את הכיוון* בשביל מה אנחנו עושים זאת, בשביל מה אנחנו מפעילים את המערכות האלו.. *אנחנו רוצים שהרצון שלנו ישנה את הכיוון שלו, למען מה הוא מתפקד, למען מה הוא עושה. אנחנו רוצים שזה יהיה רק למען הבורא*, וזה יוצא הפוך ממני.
    
    איך אני יכול לשנות את הכיוון? ע"י כך שאני נמצא בקבוצה, דרכה אני מושך מאור המחזיר למוטב והוא משנה לי את השכל והרגש. אני מתחיל לקבל כיוון אחר, לעבוד לא לטובתי אלא לאט לאט לעבוד לטובת הבורא. זה נקרא לעלות ממני לאמונה למעלה מהדעת. זאת העבודה שלנו.

12. *הבירור שלנו צריך להיות אך ורק כלפי החיבור בקבוצה, כי אין לנו הבחן אחר וברור לפנינו שלפיו אנחנו יכולים לכוון את עצמנו נכון. אי אפשר, אין*.
    
    *אתם נמצאים בכביש, בדרך ארוכה ואתם לא רואים את הסוף, לאן להגיע, אבל יש לפניכם תמיד איזשהן הבחנות שאתם נמצאים בכביש ומתקדמים בכיוון הנכון. איך? אתם יודעים שאנחנו צריכים להיות בקבוצה וצריך כל פעם לדאוג על החיבור, ואם נחזיק את ההגה וכל הזמן נכוון את עצמנו לחיבור יתר, לפי התנאים הנוכחיים שמתגלים בדרך, אז לא נטעה. אחרת נברח לכל מיני כיוונים ואף פעם לא נגיע למטרה*.
    
    אין לפנינו בדרך שלנו לתקן את הבריאה כולה איך אנחנו יכולים לראות את הדברים האלה אם אנחנו לא רואים אפילו מטר לפנינו. לכן יש לנו אמצעי שהבורא ברא, הקבוצה. בה ככל שאנחנו יותר ויותר דואגים לחיבור בינינו, ברור בטוח אנחנו עושים פעולות תיקון. לכן אני צריך בכך להתרכז. כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה', אחרת אנחנו נאבד את הדרך..
    
    *אמנם שזה קונקרטי ונמצא לפנינו, זה לא נעים ואף אחד לא רוצה את זה, כי כולנו רצון לקבל. נכון, אבל בלי שנדאג על כך בכל רגע ורגע, לא נתקדם לכיוון הנכון. אין לנו ציוני דרך אחרים, אין לנו אפשרויות אחרות. מה נעשה? תביאו לי הבחן חדש, אחר, אני מוכן לשמוע. לא תמצאו*.

13. *פחות מחשבה ויותר מעשה. המעשה יביא לך מחשבות נכונות. אשר ברא אלקים לעשות. לעשות*.

14. אם לא תעשה פעולות, המחשבות שלך סתם יביאו תיאוריות שלא יביאו אותך לכלום, רק תתבלבל ביניהם. אם תעבוד, תעשה פעולות ללא מחשבה, אז תסתובב ללא כיוון ברור. צריך גם וגם. לא יכול להיות שתהיה מחשבה ללא פעולה ותהיה פעולה ללא מחשבה. הדברים צריכים להיות מאוזנים, במיוחד להיות מאוזנים בעשירייה.

15. אם אנחנו נכללים יחד ומרגישים שהחיבור שלנו עובד, אז *לא חשוב לי מי מאיתנו כביכול עושה נחת רוח לבורא, כי כל אחד מאיתנו הוא סה"כ תוצאה מחיבורים שלנו. נגיד שתעשה כביכול נחת רוח לבורא, זה לא אתה, זו תוצאה מכל העבודות, החיבורים ומהמאמצים שלנו*. אין כאן בינינו אף אחד שנשאר כאינדיבידום, כבולט, כאחד, שלא קשור לאחרים.

16. אם אתה חושב שיש משהו לא נכון, אז זו רק המחשבה שלך שהוא לא נכון. כל מה שקורה זה מה שצריך לקרות. אנחנו צריכים רק לתקן את היחס שלנו למה שקורה, זה הכל, אלה כל התיקונים. אתה לא עושה שום דבר במציאות, שהיא תשתנה כך או אחרת, *אתה משנה רק את היחס שלך למציאות שמתגלה לפניך. לכן מה שאתה משנה, נקרא התיקון שלך. אתה לא מתקן את המציאות, אתה מתקן את היחס שלך למציאות. המציאות מתראה לך בהתאם לכמה אתה צריך לתקן את היחס שלך אליה*.

17. חסר לנו רק דבר אחד, חיבור. כל אחד לא רוצה אותו, דוחה אותו בצורה גלויה או סמויה, נסתרת מעצמו, הוא אפילו לא מרגיש זאת. אבל כך *פתאום אני מגלה את עצמי, אחרי כמה שעות, שאני לא נמצא בחיבור ולא אכפת לי ממנו. אנחנו צריכים להגיע למצב שכולנו נמצאים בתפילה בלתי פוסקת מהבוקר עד הלילה. בלתי פוסקת, כאן בראש, באחרית של ראש. אנחנו כל הזמן חושבים על החיבור, כי במערכת מחוברת בינינו, שם נגלה את הכל. אז לא יהיה לך קשה ולא ספקות ובעיות, ואפילו שאלות לא יהיו, כי כל השאלות נפתרות בחיבור*.

18. ש: ההתמדה במחשבה מספיקה כדי לייצר עוד סינפסות וקשרים?
    ר: ודאי, כי התמדה יכולה להיות ע"י זה שכל אחד איש את רעהו יעזורו, אחרת לא נוכל. מי כמוני מרגיש שאם אני לא מקבל איזושהי תגובה מאחרים, זה זורק אותי מיד, זורק אותי החוצה, מהעשיריות, מהכלי העולמי, מכל דבר. דאגה לעצמי זו רוחניות הפוכה, כלומר קליפה, לפחות היא מחזיקה אותנו, אבל זו לא הגישה הנכונה, הקצרה והישירה.

19. לחשוב על הבורא בצורה של השפעה, של הכוח עליון, אתה לא יכול. לכן נתנו לך אינדיקציה, בירור כלפי הקבוצה. *אם אתה חושב על הקבוצה, אתה חושב על הרוחניות. אם אתה חושב על הבורא או על כל דבר אחר, אתה חושב על גשמיות, על ע"מ לקבל, שיהיה לך טוב. רק כשאתה חושב על הקבוצה, אתה יכול להבין איפה אתה נמצא כלפי הרוחניות. לכן בינינו ובין הבורא נמצאת הקבוצה, רק כלפיה אנחנו יכולים לאתר את הכיוון הנכון שלנו לבורא* האמיתי, בוא וראה.

20. פרעה אומר: מי ה' אשר אשמע בקולו, מי זה הבורא? אני השולט. כך אומר היצר הרע שלנו, פרעה. מה אנחנו צריכים לעשות? להתפלל לבורא שייתן לנו כוח, ש נוכל בכל זאת, למרות ההפרעות שכל הזמן ישנן, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, כלומר *ככל שנתקדם יותר, ההפרעות יהיו יותר ויותר גדולות. אנחנו צריכים כל הזמן להיות בתפילה לבורא על כך שיעזור לנו, עד ש-ויאנחו בני ישראל מהעבודה. כלומר שכולנו נבכה, נצעק, נדרוש ממש בכוח שהבורא יעזור לנו. רק כך נוכל, נפרוץ את המחסום*.

21. ש: אתמול התחברנו, והיום בשיעור לא נשאר מזה כלום.....
    ר: זו בדיוק הצורה הנכונה של ההתקדמות. *השקעתם הרבה כוחות אתמול ורציתם להיות היום בשיעור צלולים, חכמים, במוח וברגש טוב, ואתם רואים שנמצאים כמו ערפל, שאין כל כך כוח, אין רצון, אין צלילות בראש, אין רגשות בלב, הכל אטום. מה זה אומר? יש לכם כלים חדשים. אחרי שהתקדמתם אתמול ועשיתם אתמול, בעה"ס כותב על קדושת היום, זה דווקא בגלל שעשיתם אתמול הכנה נכונה. הגעתם היום לשיעור והרגשתם שאתם טיפשים, אין לכם לא בראש ולא בלב כלום חוץ מערפל, טיפשות, זה יפה, סימן למצב חדש*. אבל זה סימן חדש מפני שעשיתם אתמול הכנה ורציתם להיות היום מוכנים. זאת ההכנה שהבורא סידר לכם. כך כתוב, זה לא שאני עכשיו אומר לכם את זה כדי להרגיע אתכם. לכן אנחנו בדרך לומדים ומתרגלים. לא להתפעל מכל מיני מצבים כאלו אלא שיעברו עלינו, אנחנו בכל זאת הולכים קדימה. העיקר להמשיך, כמו שכתוב, חוץ מ-צא. יש כאלה בקבוצה שלנו שנמצאים בעליות, יש כאלה שבירידות, אבל בסה"כ אנחנו הולכים קדימה ממש על 2 רגליים, שמאל ימין, וכך כולם מתקדמים.

22. ש: אז האם ניתן להתעלות מעל פרעה באופן פרטי או שזה רק ע"י העשירייה?
    ר: *אין פרעה ללא עשירייה*. האגו שלנו האגואיסטי שיש לפני שאנחנו הולכים להתחבר לעשירייה, אנחנו מכירים את האגו שלנו, את הטבע שלנו הפרטי, אבל זה עדיין לא ממערכת האדם.. *לפני שאנחנו משתדלים להתחבר ממש בתוך העשירייה, אין לנו עבודה רוחנית ממשית. במיוחד בזמננו, כדור האחרון*.

23. אנחנו לא מסוגלים בכל זאת להיות מחוברים. לא מסוגלים להיות מחוברים עד שנברח, נתנתק מהרצון לקבל שלנו, כלומר נצא ממצרים. יש כאן תהליך מאוד גדול בחיבור בינינו וכולו קורה אך ורק בתוך העשירייה. לכן מי שעדיין לא מסודר בעשירייה, כולל נשים, חייב לסדר את עצמו מהר וכמה שיותר להתכלל, ללמוד איזה חוקים הוא צריך לקיים כדי לצאת מהעולם הזה לעולם הרוחני. אחרת, יישאר כך.

24. ש: מה לעשות אם אתה מפחד לפנות לבורא מחשש לקבל עוד מכות?
    ר: זה יכול להיות וזה טבעי. מצד שני, אז מה, מה לעשות? *אם אני מחובר עם האחרים, אם אני מבקש חיבור, אז זה לא הכלי האישי שלי, אני עובר לכלי אחר, לכלי של הקבוצה. אני מסתתר שם עם החברים, בין החברים, ואז אני לא מפחד*, אני לא מפחד. למה אני צריך לפחד? זה כבר כלי אחר.

25. *אתם יכולים כל הזמן להיות באווירה כמו שהייתה בשיעור, במשך כל היום, עד שיעור הבא. אין בכך שום דבר שמעכב, ההיפך. השעות שאתם מנותקים מהשיעור ניתנו לכם כדי שתגבירו, תגבירו את ההרגשה שקיבלתם בשיעור ע"י השתתפות שלכם, ותעלו את עוצמת הקשר, או עוצמת הרגשה שיש בשיעור, הרבה יותר ממה שקיבלתם. תנסו ותראו*.

26. ש: מתי המחשבה הופכת לתפילה?
    ר: מחשבה הופכת להיות לתפילה כשהיא עד כדי כך חזקה שהיא לא נותנת לאדם להתפטר ממנה. היא מביאה לאדם צער, היא מביאה לאדם צער מטרתי, ואז הוא מבין למי לפנות, איך לפנות ומה לבקש. כך זה קורה לו.

27. ש: היום הגעתי לשיעור ולא הצלחתי לשמוע אף מילה עד שלא חשבתי על עשירייה...?
    ר: לפעמים זה קורה כך, לפעמים בצורה אינדיבידואלית. אני נכנס ויוצא מהשיעור ולא חשבתי אף פעם על העשירייה. עד כדי כך הייתי אולי מנותק מהעשירייה ומחובר לנושא השיעור בצורה שכלית, אבל אנחנו צריכים לעורר נכון את עצמנו לחיבור.
    
    *יש לפנינו באמת תקופה מאוד יפה. בואו לא נפחד ממנה. אני מרגיש שיש הרבה שמפחדים. לא נפחד ממנה אלא פשוט להשתחרר מהפחד, מהחרדה הפנימית. בוא נמסור את עצמנו לבורא שיעשה, שיחבר בינינו*, כמו גננת בגן ילדים, שהיא תעשה מה שצריך להיות. לא נפקח על מה שהוא עושה איתנו, אלא קצת יותר מסירות נפש לכוח העליון.

28. אני חושב שלנשים שלנו יש כל כך הרבה שכל ורגש, הזדמנויות וכלים. הן יכולות לעשות כל מה שצריך כדי לבנות את הרשת, ובתוך הרשת הזאת לצוד את כל הגברים וגם למשוך אותם ממצרים. כך נשים צריכות לעשות.

29. *מתקדמים לפסח, אנחנו פשוט מבררים מה חסר לנו כדי להיות עם שנמצא במצרים, בתוך האגו, איך אנחנו מגלים זאת. לכן יחד עם הדברים הטובים שאנחנו שומעים שאנחנו צריכים לבצע בינינו, אנחנו גם מבררים, מגלים כמה אנחנו לא מסוגלים לבצע את הדברים האלה, וזה טוב, זאת בכל זאת התקדמות. לכן להיות שמח מכך שאני מגלה שאני סוף סוף נמצא במצרים*. לפניי להבין את הדבר הזה במלואו, זה נקרא 7 שנות שובע ואח"כ שבע שנות רעב, אח"כ לעשות קפיצה ולצאת ממצרים לעולם הרוחני. נקווה שזה יקרה בקרוב, בינתיים נתעמק במה שאנחנו.
    
    ש: נתת תרגיל כל הזמן לא להפסיק לחשוב איך אנחנו כל הזמן במערכת אחת?
    ר: העיקר אנחנו לומדים מהתורה שמספרת לנו על כל התהליך הזה, שלא רוצים להיות מחוברים האנשים שנכנסו למצרים. אפילו את החיבור שביניהם שנקרא יוסף, שאוסף את כולם יחד, הם מכרו אותו. מתוך הדחייה שלהם, הוא נכנס להרגשה שנקראת מצרים, ואחרי זה הם התגלגלו אליו ודווקא כשהם הגיעו למצרים, אז הוא קיבל אותם, עשה סעודה, ואז הוא שר: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. כך נתקדם.
    
    *נתקדם, והעיקר ע"י זה שכל אחד רוצה כמה שיותר מהר להרגיש שהוא נמצא במצרים, גם זו התקדמות, עד גמר התיקון. אבל עכשיו, כרגע, זה לפנינו. בואו נעבור אותו מהר ונגיע. בכל זאת, כל צעד קדימה זה לגאולה*.