שיעור בוקר 23.03.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כתבי בעל הסולם, עמ' 161, פתיחה לחכמת הקבלה, אות א'

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם". עמוד 161. "פתיחה לחכמת הקבלה".

"פתיחה לחכמת הקבלה" זה מאמר של בעל הסולם, מאמר יחסית ארוך שהוא כתב כמו קיצור של חכמת הקבלה כולה למתחילים בעצם. בדרך כלל מתחילים ללמוד את חכמת הקבלה מ"פתיחה" ואחר כך עוברים ל"תלמוד עשר הספירות" אם כבר רוצים ללכת בדרך הזאת, או שנשארים בלימוד מאמרים, אגרות וחוזרים שוב על הפתיחה כמו על כמה הקדמות של בעל הסולם שהם די כבדות ועמוקות.

נתחיל לקרוא. זה טוב גם לנשים וגם לגברים, זה חומר חובה לכולם, כדי שנדע איך עובדת המערכת בצורה קצרה ונוחה לנו, שנוכל לעבוד עם זה, ולכן כשמתחילים ללמוד את חכמת הקבלה מתחילים מ"פתיחה".

פתיחה לחכמת הקבלה

אות א'

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות, והוא ע"ד שאמרו ז"ל לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל (ב"ר רפמ"ד) ויש להבין ענין הזכות הזה שאנו משיגין ע"י תורה ומצות, וכן מהי העביות שבנו שאנו צריכים לזכותה ע"י תורה ומצות. וכבר דברנו מזה בספרי, פנים מסבירות, ותלמוד עשר הספירות. ונחזור כאן בקיצור, כי מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית', ומכאן הוטבע בנשמות רצון וחשק גדול לקבל את שפעו ית', כי הרצון לקבל הוא הכלי על מדת התענוג שבשפע, כי לפי מדת גדלו ותוקפו של הרצון לקבל את השפע, כן הוא מדת התענוג והחמדה שבשפע לא פחות ולא יותר, והם מקושרים זה בזה עד שאין לחלק ביניהם זולת בהיחס, שהתענוג מיוחס לשפע, והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל. ובהכרח ב' אלה נמשכים מהבורא יתברך, אלא שיש לחלק בהם על דרך הנזכר, אשר השפע הוא מעצמותו יתברך, כלומר, שהוא נמשך יש מיש, והרצון לקבל הכלול שם, הוא השורש של הנבראים, כלומר, הוא השורש של חידוש, שפירושו יציאת יש מאין, כי בעצמותו ית' ודאי שאין שם בחינת הרצון לקבל ח"ו. וע"כ נבחן שהרצון לקבל האמור, הוא כל חומר של הבריאה מראשה ועד סופה, עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל, וכל מה שיש בהן באותן הבריות, דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין, כי אינו מחודש כלל, והוא נמשך מנצחיותו ית', יש מיש."

שמענו כאן שישנו בורא והוא מוציא, ממציא רצון לקבל מחוץ לעצמו, כי בבורא אין רצון לקבל, ואת הרצון לקבל הוא רוצה למלא ביחס שלו, ברצון להשפיע, באור, במילוי מסוים, מיוחד, ושניהם נמשכים מהבורא. הרצון לקבל נמשך מהבורא בצורה חיצונית, זאת אומרת לא ממש מפנימיות הבורא אלא לפי רצון הבורא הוא מתחיל להתפתח מחוץ לבורא, והרצון להשפיע, האור, המילוי של הרצון לקבל מגיע ישירות מהבורא.

שניהם נמשכים מהבורא, רק אחד בצורה ישירה ואחד בצורה בלתי ישירה, וכך הם באים, וכל חכמת הקבלה מדברת על הרצון לקבל והרצון להשפיע, האור, שמגיעים מהבורא בצורה ישירה ובלתי ישירה, ואיך הם מתקשרים ביניהם. איך האור או הרצון להשפיע ממלא את הכלי, את הרצון לקבל. על זה מדברת כל החכמת הקבלה.

שאלה: אמרת שהכלי מתמלא על ידי יחס הבורא, על ידי כוח ההשפעה. מהו בדיוק המילוי הזה של היחס מהבורא ולא סתם משהו מתוק או מתנה בפני עצמה?

כלי זה רצון לקבל שמרגיש שהבורא, שהעליון ממלא אותו, והעיקר בשבילו זה היחס של העליון אליו. היחס הזה שהוא רוצה למלא אותו, זה מה שממלא את הכלי.

תלמיד: כלומר ישנו איזשהו מילוי, תענוג, וישנו גם יחס בנוסף? אלו שני דברים שונים?

אחר כך אנחנו נברר את זה, יש כאן הרבה דקויות.

שאלה: האם השפע מלובש ברצון? זאת אומרת האם הרצון הוא בעצם השפע שמלובש בתוך הרצון לקבל?

כלומר, האם הרצון זה אותו הכלי שבו מתלבש השפע. רצון זה הכלי, הריקנות שמתגלה, והאור, המילוי זה השפע שממלא את הריקנות, את הכלי.

שאלה: הבורא ברא רצון לקבל, למה אנחנו אומרים שאין בו רצון לקבל?

הוא עדיין לא התפתח מעצמו ולכן מה שהבורא ברא נמצא, אבל מפני שהרצון לקבל צריך להתגלות מתוך הנברא עצמו שמרגיש את החיסרון, שרוצה את המילוי, אז עדיין אין לנו נברא.

שאלה: התענוג מיוחס לשפע, והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל. הבורא רוצה לתת את השפע, מה אני צריך לעשות בשביל לקבל את כל השפע הזה?

אחר כך נברר איזה תנאים יש לקבלת השפע.

שאלה: מה זה שפע?

שפע זה מה שממלא את הרצון לקבל.

תלמיד: זה חייב להיות איזה תענוג או שזה יכול להיות גם ייסורים?

מה שהרצון לקבל רוצה זה נקרא השפע בשבילו.

שאלה: כתוב ש"רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל,". מה ההבדל בין שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל?

שיעורים הם בגודל, ושינוי ערכים הוא באיכות.

תלמיד: האם אפשר לתת איזו דוגמה של איכויות של הרצון לקבל?

ודאי שכן. תלוי מה הוא רוצה וכמה הוא רוצה ובאיזו צורה הוא רוצה, יש בזה הרבה אופנים.

שאלה: בעל הסולם כותב פה "דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין,". מה זה אומר "ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת"?

כי יש בריאה מחודשת "יש מאין" שלא היתה בבורא, שהיא לא בורא, אלא מה שהתהווה עכשיו מחוץ לבורא, וזה רצון לקבל.

תלמיד: מה הסיבה שהבורא ברא בנו את הרצון לקבל?

הוא ברא את הרצון לקבל לפי הרצון שלו.

תלמיד: מה זה אומר?

להשפיע, למלא את הרצון לקבל.

שאלה: בקטע הראשון בעל הסולם אומר שנחוץ להבין מהו אותו זיכוך שאנחנו רוכשים ומה העביות שעלינו לזכך על ידי תורה ומצוות. האם את התשובה עלינו להבין מהקטע הראשון או שעלינו להחזיק את השאלה הזאת בראש עד שנמשיך לקרוא?

אנחנו צריכים להשיג את השאלה הזאת ואת התשובה בצורה פרקטית מעשית על עצמנו.

שאלה: מה זו צורה ישרה וצורה בלתי ישירה של השפע והרצון לקבל את השפע?

צורה ישירה היא שיש לנו קשר עם הסיבה ומה שיוצא מהסיבה, עם המסובב. וצורה בלתי ישירה עוברת כמה שלבים ומגיעה בצורה בלתי ישירה למקום שאליו היא צריכה להגיע.

תלמיד: בניהול של הרצון לקבל שלנו, הבורא מנהל אותנו דרך כמה שלבים?

כן. הניהול של הרצון לקבל שלנו מנוהל על ידי כמה שלבים.

תלמיד: אפשר לשאול מהם?

זה סולם המדרגות שיש בין הבורא לבין אותו רצון לקבל שעכשיו מתגלה ונכנס לתפקיד. דרך כל סולם המדרגות מהבורא עד הרצון לקבל מסוים שעכשיו מתגלה בעולמות, יש לנו פעולות והפעולות האלה מייצבות, מולידות וממלאות את הרצון לקבל וכך הוא מתחיל להיות קיים.

שאלה: מה זה רצון לקבל בעצם?

רצון להנות, רצון להנות ממה שבא מהבורא.

תלמיד: זה משהו שקיים או פשוט חסר שם בורא ואז הוא רוצה להתמלא?

לא חסר שם הבורא, אלא חסר שם מילוי. מה שהרצון לקבל מרגיש שחסר לו, המילוי הזה חסר ברצון לקבל, והמילוי הזה נקרא אור, רצון להשפיע.

תלמיד: האם נבין פעם את המהות של הדבר הזה שנקרא רצון לקבל או שהוא תמיד יישאר כזה, כמו שתיארת עכשיו?

את הרצון לקבל אנחנו יכולים להרגיש, להבין ולהשיג. מה שאין כן את המילוי שלו, אנחנו גם יכולים להמשיך, להבין ולהשיג, להרגיש אותו כמילוי שלנו, אבל עד כמה הוא ימלא אותנו, זה כבר תלוי בעבודה שלנו.

תלמיד: כשהאור ממלא את הרצון, זה כאילו בורא, או מה זה הדבר הזה כשהאור כבר ממלא את הרצון?

אור שממלא את הרצון יש בו נרנח"י, חמש דרגות של רצון שמקבלות חמש דרגות של אור, ובכלל יש 125 דרגות של רצון, ו125 דרגות של אור, של מילוי. הכול תלוי בכמה הרצון לקבל נפתח ומסוגל לקבל את האור לפי השתוות הצורה, ולמלא את עצמו.

שאלה: אם הרצון לקבל זה רצון להנות, אפשר להגיד שאנחנו נמצאים בתכונת הקבלה, אנחנו רוצים להנות מקבלה, וכשאנחנו נמצאים בתכונת ההשפעה, אז אנחנו רוצים להנות מהשפעה?

לפי ההסבר שאנחנו מקבלים מחכמת הקבלה, אנחנו לא יכולים לקבל בעל מנת לקבל כי זה הפוך מהבורא, אלא אפשר לקבל אור שיוצא מהבורא, לפי הזדהות עם הבורא, לפי השתוות הצורה, וזה נקרא בכוונה על מנת להשפיע. שבזה שאני מקבל ונהנה, אני עושה תענוג לבורא.

תלמיד: אז הנאה מהשפעה זה כאילו סוג אחר של הנאה?

זו הנאה מהשפעה לבורא. כמו שהבורא נהנה להשפיע לנו, כך גם אנו צריכים להגיע להשפעה לבורא.

תלמיד: וההנאה מהשפעה לבורא, למרות שזו הנאה מהשפעה למשהו שהוא לא אני, ההנאה הזו מורגשת אצלי, או לא מורגשת אצלי?

אנחנו מרגישים את זה, ועל התענוגים האלה אנחנו צריכים לעשות צמצום, מסך, אור חוזר, ואז אנחנו יכולים ליהנות מההשפעה לבורא, יותר מאשר מהקבלה מהבורא.

שאלה: אנחנו לומדים בעשיריות אצלך כבר הרבה שנים, האם הרצון לקבל שלנו גדל או שאנחנו מצליחים להקטין אותו?

במידה שאנחנו יכולים להשתמש ברצון לקבל בעל מנת להשפיע הוא גדל, וכך הוא מתראה לנו.

תלמיד: אם ככל שאנו מתקדמים הוא גדל יותר, מה אנחנו צריכים לעשות איתו?

לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: להפוך אותו?

כן.

שאלה: אנחנו צריכים להיות מעביר, מוליך, שמקבל ומעביר את זה הלאה. האם כדי לעשות את זה אנחנו צריכים להיות בקשר, זו מהות הקשר שלנו?

לקבל בעל מנת להשפיע זו מהות הקשר שלנו עם הבורא, כן.

שאלה: להנות, וליצור משהו חדש, האם אלו יכולות להיות מילים נרדפות, דברים דומים?

אני לא יודע, ולא רוצה לחשוב על זה. אם לא כתוב על זה בצורה ישירה, למה לי להמציא.

שאלה: למה הבורא יוצר את הרצון הזה לקבל כאשר באמת הוא לא יכול לקבל מילוי במצב ההתחלתי שלו?

הבורא מוציא רצון לקבל, מפני שאחרת לא יהיה לו קשר עם הנברא. הנברא חייב להיות שונה מהבורא. שונה, זאת אומרת ברצון הבורא להשפיע לנברא, לתת לנברא כל טוב, לאהוב אותו, למלא אותו. והבורא בורא את הנברא בתכונה הפוכה, שהוא ירצה לקבל, שהוא ירצה למלא את עצמו, ויחשוב על עצמו בלבד. זה הטבע של הנברא. יוצא שהבורא והנברא הם הפוכים, ותלויים זה בזה כביכול. כמו שני דברים הפוכים בטבע.

תלמידה: אם כך, לפי הקו של הקבלה אנחנו רק נסבול? אם הוא לא היה שולח לנו מקובלים, היינו רק סובלים?

אנחנו צריכים ללמוד איך להידמות לבורא, ואיך לקבל ממנו את כל הטוב שיש בו, כי הוא רוצה למסור לנו את הכול, למלא אותנו, להעניק לנו, כמו אימא שרוצה להניק את התינוק. זה מה שאנחנו צריכים ללמוד, איך לקבל ממנו. לכן כל הלימוד שלנו נקרא "חכמת הקבלה", איך לקבל מהבורא את כל הטוב שהוא רוצה שנקבל.

שאלה: מה זה אומר שהרצון לקבל שלנו הוא נצחי?

כי הרצון לקבל שלנו לא נעלם, אלא כל הזמן קיים, ומקבל כל מיני צורות חדשות.

שאלה: מהיכן הבורא הרגיש את השלמות שלו ואת השפע שהיה לו אם אין עוד מלבדו. עם מה או עם מי הוא יכול להשוות את השלמות שלו, עם עצמו?

כן.

שאלה: אמרת שהשפע זה מה שהרצון לקבל רוצה, כדי להרגיש את השפע והמילוי שהבורא רוצה לתת לנו, האם אנחנו צריכים להשתמש ברצון לקבל באופן שבו הבורא חשב עליו מראש לגבי המילוי שצריך להיות בו?

כן, ודאי, הכול כלול בפנים.

שאלה: איך לתת לבורא, ממה אפשר לתת לו?

אין מה לתת לבורא כי הוא שלם. יש לו רק רצון אחד, שבו הוא תלוי בנו, הוא רוצה למלא אותנו בתענוגים. אם אנחנו מקבלים ממנו, וזה ממלא את הרצון לקבל שלנו, ממלא את התענוג שלנו, אז הוא מרוצה. בצורה כזאת אנחנו מחזירים לו את זה כאור חוזר, ובמידה הזאת, מה שהוא נותן לנו, אנחנו נותנים לו, ובהשפעה ההדדית הזאת אנחנו מתחברים ונעשים דבוקים.

שאלה: כתוב פה ש"כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, ... נמשך מעצמותו ית' יש מיש" לפעמים אדם מקבל הנאה משליטה על אנשים אחרים, אפילו מפגיעה באנשים אחרים. איך ההנאה הזו נמשכת מעצמותו יתברך?

מהרצון לקבל שלנו שזה מהבורא, זה עובר לרצון לקבל, והרצון לקבל ללא התיקון שלו בהשתוות עם הבורא נהנה. הוא נהנה מזה שהוא נמצא בקבלת תענוג, אפילו בהפכיות מהבורא, זה נקרא תענוג של פרודא, של פירוד. אבל זה נמצא בהפכיות צורה מוחלטת מהבריאה, ממה שהבורא התכוון, ועל ידי קבלה כזאת של תענוג, אנחנו מתרחקים מהבורא.

שאלה: באיזה מצב אנחנו צריכים להיות בשביל להרגיש את התענוג ואת כל האושר של הבורא?

באותו מצב של הבורא. זה נקרא שאנחנו צריכים להגיע ולהיות בהשתוות הצורה עימו, ואז נרגיש כמוהו בכל מצב ומצב.

שאלה: האם אנחנו צריכים לדרוש להשיג את העביות הגרועה ביותר, כדי שנוכל להתעלות לחמשת דרגות האור?

כן, זה נכון. צריכים לברר את זה, יפה שאלת. צריכים להשתמש ברצון לקבל הכי גס, הכי רחוק מהבורא, הכי עבה, כדי להפוך אותו להזדככות ולכלי גבוה מאוד בעל מנת להשפיע, כדי להרגיש את הבורא בצורה שלמה. לכן כתוב, "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", עד כמה האדם יכול להיות גדול, ככל שהרע שבו יותר גדול. אבל הרע הזה מתוקן, הוא הפך להיות לטוב.

שאלה: מה קודם למה, המילוי או הרצון?

הרצון קודם ותמיד הוא קובע את המילוי.

שאלה: האם הרצון לקבל שאנחנו קוראים עליו, הוא נמצא בנו, או שגם אותו צריכים להשיג?

לא, אנחנו מקבלים את הרצון לקבל וכשאנחנו עושים עליו פעולות, אז אנחנו הופכים אותו לעל מנת להשפיע על ידי הכוונה הנכונה וכך אנחנו יכולים לקבל בו מילוי של האור.

שאלה: בשלב הזה של ההתפתחות, הנברא נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא?

כן.

תלמיד: בשלב הזה הנברא והבורא נמצאים בהשתוות הצורה?

אתה מתכוון שכל אחד רוצה להשפיע לשני?

תלמיד: כן, אבל הנברא נטול הרגשה מהשפע של הבורא?

זה תלוי על איזה שלב ההתקשרות ביניהם אנחנו מדברים.

תלמיד: בדיוק בשלב הזה, האור ממלא את כל המציאות ועדיין אין לו רצון לקבל?

האור ממלא את כל המציאות. "מציאות" זה נקרא כלי, רצון לקבל שהבורא ברא, והאור שממלא את הרצון לקבל, ממלא אותו. הוא נותן לרצון לקבל הרגשה מי ממלא אותו. זאת אומרת מישהו שאוהב אותו, שרוצה את טובתו וכן הלאה. ואז הרצון לקבל שמרגיש את זה, מגיע בסופו של דבר לצמצום. הוא לא יכול לסבול את האור שמאיר בו, עד כמה שהוא הפוך מהטבע של עצמו.

תלמיד: זאת הייתה השאלה. זאת אומרת שהוא כן מרגיש?

בוודאי. רק על ידי ההרגשה, קורה מה שקורה ביניהם.

שאלה: במצבנו אנחנו עדיין לא יכולים לקבל את השפע הרוחני, והשפע הגשמי כבר לא ממלא, אז מה זה השפע בשבילנו?

השפע בשבילנו זה האור העליון שיכול להיכנס לתוך הכלי, לפי מידת השתוות הצורה של הכלי עימו.

תלמיד: אפשר לקבל שפע רוחני לפני מחסום?

בוודאי שלא.

תלמיד: אז מה זה השפע בשבילי עכשיו, ממה אפשר להתמלאות?

כלום. אתה חי מתוך איזושהי הארה קטנה שנקראת נר דקיק.

תלמיד: אז איך לעבוד עם זה? אם המטרה זה השפע, אז איפה לחפש אותו?

לחפש אותו בחיבור עם החברים ותפילה לבורא.

תלמיד: אין בזה באמת תענוג.

לכן אין בזה תענוג, כדי שתמצא את זה בצורה נכונה, על מנת להשפיע ולא על מנת לקבל.

תלמיד: אז בינתיים בלי שפע ממשיכים ככה?

עד שתדע שאתה רוצה להשפיע.

שאלה: הוא כותב ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות." לקב"ה יש יחס מיוחד לישראל ויחס מיוחד לאחרים שהם לא ישראל?

אלו שמשתוקקים לבורא, להתקרב אליו, הם נקראים "ישראל", ישר-אל. מי שמשתוקק לבורא, הוא יכול להיות, כמו שכותב בעל הסולם, שחור, לבן, אדום, צהוב. לא חשוב מי מכל בני האדם, אם הם משתוקקים לבורא, הם נקראים "ישראל" לפי המטרה שלהם. אם הם לא משתוקקים לבורא, אז הם נקראים "אומות העולם".

היום יכול להיות שהוא עדיין נמצא במדרגת אומות העולם, לא אכפת לו בורא וכל מטרת הבריאה ומחר הוא כן רוצה להשיג את זה ולהרגיש את זה ולכן הוא נעשה ישראל.

כמו שאנחנו רואים את זה מבבל, אלה שהתחברו לאברהם וחיברו את עצמם לקבוצה הראשונה של ישראל, הם נקראים "ישראל", ישר-אל, והם מכל הבבלים שהיו שם.

תלמיד: יוצא מזה שכל מה שכתוב אחר כך, מיועד למצב הזה שנקרא ישראל?

כן.

תלמיד: כי אם אתה לא מרגיש נברא, אתה לא מרגיש בורא.

לא חשוב מי ומה.

תלמיד: אני מסתכל על עצמי במהלך היום, יש דקות ספורות שאתה מרגיש ישראל, אולי שעות ספורות, ושאר הזמן אתה לא מרגיש שום דבר.

כן, אתה מתנתק מהעניין הזה. זה ברור. אבל החשבון הוא לפי אותם הדקות שאתה קשור.

שאלה: איך להיות יותר דקות "ישראל"?

מזרזים את ההתפתחות על ידי החברים, שכל אחד יחשוב על זה ואז כל הנטיות שלנו, הן יתחברו וימשכו אותנו למקור אחד, לבורא.

שאלה: הבורא ברא אותנו כרצון לקבל והתפיסה שלנו מתחלקת להרבה רצונות שונים בדומם, צומח, חי, כסף, כבוד, מושכלות וכולי, ויוצא שאת כל זה עלינו להביא להשפעה בסופו של דבר?

כן.

תלמיד: איך עכשיו להפריד בין מה שאנחנו יכולים לתקן למה שלא יכולים, או שכל מה שנגלה לי כרגע, אני כבר יכול לעבוד איתו?

כל מה שמתגלה לך. בכלל אנחנו כבר חיים בזמן כזה שאנחנו יכולים לתקן את הכול, הכול פתוח לפנינו.

שאלה: מה צריכה להיות הגישה בעשירייה, כדי להישאר בכוונה על מנת להשפיע ולהגיע להשתוות צורה אמיתית?

להיות מחוברים ויחד כולנו להשפיע זה לזה ומתוך זה לבורא. אבל העיקר בשלב הראשון זה להתקשר בינינו שנשפיע זה לזה.

שאלה: כתוב פה ש"יש להבין ענין הזכות הזה שאנו משיגין ע"י תורה ומצות," הזכות הזאת זו אהבת החברים?

כן, הזכות הזאת זה להשפיע לחברים.

שאלה: האם גילוי של רצון משותף של עבודה בעשירייה ולהתפלל למילוי, זו העבודה שלנו, ועד אז להתפלל לגילוי הרצון המשותף בינינו? כי כל עשירייה היא שונה וכל בן אדם הוא שונה.

כן, ודאי שכך הוא.

תלמיד: אם כך אנחנו צריכים להכיר אחד את השני?

לא, אנחנו לא צריכים להכיר שום דבר, אנחנו צריכים רק יחד ללמוד והאור העליון שמשפיע עלינו, הוא יברר לכל אחד את הטבע שלו, את נקודת המוצא שלו וכן הלאה.

תלמיד: והגילוי המשותף?

את הגילוי המשותף האור יעשה לנו בתוך כל עשירייה ועשירייה.

שאלה: את הערך של התענוג, של השפע עליו מדובר בקטע, אנחנו יכולים להרגיש ולכן מדובר על חכמת הקבלה כעל חכמת הרגש?

אנחנו יכולים להרגיש ולהבין ולחוש, הכול, להתמלא בזה.

תלמידה: השכל בעצם אין לו כוחות להבין את זה?

השכל לא יכול להרגיש, השכל יכול רק להבין מה שאדם מרגיש. זאת אומרת קודם הרגשה ואחרי זה שכל.

שאלה: האם אפשר לומר שהאור הוא בעצם גילוי הבורא בתוכנו וההשפעה היא בעצם לעזור להדליק את האור הזה בזולת?

כן אפשר להגיד ככה.

שאלה: האם המצב השלם הוא אור ורצון ביחד?

כן, ודאי שהאור ממלא את הרצון והרצון מהכוונה שלו לקבל, בהשתוות עם האור - ממלא את האור.

תלמיד: הכלי צריך לקבל את הצורה הנכונה כדי למשוך את האור הנכון?

כן.

תלמיד: ובעבודה בינינו בעשירייה אנחנו מעצבים את דפנות הכלי ביחס שווה ונכון לחברים, זה העיצוב של הכלי?

נכון.

שאלה: האם התנאי השכלי בקבלה יגיע לצמצום זה רק דרך הרגשת המקור שממלא אותו, או שיש עוד הזדמנויות איך להגיע לצמצום בדרך מלמטה למעלה?

אי אפשר, רק להגיע ליחס למקור. ואז מתוך זה הוא מתחיל בעצמו להסתדר ולהצטמצם ולהגיע להשפעה בחזרה למקור.

שאלה: במשפט כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, הכוונה לאיזה יצר, לרצות את הבורא, זו הכוונה שהיצר הרוחני גדל?

רצון לקבל.

תלמידה: רגיל?

רגיל.

שאלה: אנחנו רצון לקבל והבורא רוצה ליהנות לנו, אבל עם זאת כמו שכותב בעל הסולם אנחנו ריקים.

זה בגלל שאין לנו תשובה נכונה.

תלמידה: ואז יש רושם שמה שאנחנו מבינים כתענוג ומה שהבורא מבין כתענוג שהוא רוצה לתת לנו, זה שני סוגי תענוגים שונים.

הפוכים לחלוטין. אנחנו רוצים ליהנות מקבלה והוא מהשפעה.

תלמידה: איך להגיע לרצון האמיתי הנכון, כי אין שום קשר?

תבקשי מהבורא שיחליף בך את הרצון הזה.

שאלה: אז אם אנחנו צריכים לשמור על איזון, האם זה שאנחנו נדבקים כביכול יותר מדי לאהבת החברים זה יכול להיות משהו שדווקא שובר את האיזון?

לא, אנחנו צריכים ללכת גם על ימין וגם על שמאל, על שניהם יחד וכך אנחנו בדיוק נגיע לאהבת חברים. אנחנו עוד נדבר על זה, יש בזה הרבה אופנים.

שאלה: אנחנו נעשה סדנה לסיכום שיעור. מה הדברים העיקריים שלקחתי מהשיעור מה שמעתי, נשתף את זה בינינו וככה אנחנו נגיע לסיום.

תעשו את זה, בבקשה.

(סוף השיעור)