בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 11.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ג', 1606 כי את אשר יאהב ה' יוכיח*

1. את אשר אוהב ה' יוכיח, כלומר *הבורא מוכיח את האהבה שלו לאדם בצורה מאוד מיוחדת, היינו מי שהבורא אוהב, הוא שולח לו ייסורים. איך יכול להיות*? היינו שירגיש ייסורים בכך שהוא לא הולך בדרך ה', שהוא רחוק מהבורא. אם אנחנו היינו יכולים מיד להרגיש שכל מה שאנחנו מרגישים כייסורים, הסיבה היא שאנחנו רחוקים מהבורא, היה טוב. אבל עד שאנחנו מגיעים לזה, *עד שאנחנו שנים משתדלים להבין ולאתר את הסיבה לכל הייסורים שלנו כריחוק מהבורא, זה לוקח זמן*.
   
   אבל *אם נדבר על כך בינינו, אם לא נשכח, נזכיר זה לזה, אז הדרך תהיה הרבה יותר קצרה. כל מה שקורה לנו כצרה כלשהי זה סימן לריחוק מהבורא. ריחוק מהבורא הוא סימן שאנחנו רחוקים זה מזה, בין החברים. מי שמרגיש איזושהי צרה, ייסורים כלשהם, לא חשוב מאיזו סיבה, לא חשוב מאיזה צורה, צריך מיד צריך להשתדל לתרגם זאת מיד לכך שסטה מהדרך לבורא*.
   
   *סטיה קטנה מהדרך לבורא, מביאה ייסורים. אתה הולך ישר אליו? אין ייסורים. זה פשוט כל כך*. אם אנחנו מחדדים את עצמנו, את הרגש שלנו, שכל שלנו, הבנה, הכרה, את חושים שלנו, שכולנו נהיה מחוברים בצורה כזאת שמה שטוב? הולכים בדרך הבורא. מה שרע? סוטים מהדרך. כשאני מרגיש שאני מחובר עם החברים ואנחנו הולכים ישירות לבורא, מה שמתגלה זה טוב.

2. אם אני סוטה מהדרך, אני מרגיש ייסורים. אם אני מיישר את עצמי בדרך למטרה, אז אני מפסיק להרגיש ייסורים ואפילו הולך ומתקדם בקבלת התענוגים מילויים וכן הלאה. *אם אנחנו מכוונים את עצמנו להיות ערים רגישים לכך, ההתקדמות שלנו הופכת להיות מאוד מאוד עניינית, קצרה, ואנחנו יכולים גם בכך לעזור זה לזה*.

3. ש: כיצד לפעול ולהרגיש כאשר הוא שולח ייסורים לחבר?
   ר: *לעזור לחבר בכל מיני צורות להבין שהייסורים האלה באו אליו כדי ליישר אותו בדרך לבורא דרך הקבוצה*. לעזור לו להבין זאת, לקרוא, לדבר על כך שאין בעולם יותר מכוח אחד שפועל ומקרב את כל האנושות לחיבור.

4. ש: צריך לבקש שהייסורים ייעלמו?
   ר: לא. יש מאמר שהוא שואל בו איך אנחנו יכולים להתפלל שהצרות ייעלמו, כי אז איך נתקדם? .. לכן טוב שאנחנו מקבלים כל מיני סימנים לכך שאנחנו לא נמצאים בדרך נכונה בבריאות ובעיקר בדרך לבורא. ..

5. *כדאי לנו לא לשכוח, ויותר ויותר להשתדל לקשור את כל הדברים, גם טובים וגם רעים, שכולם נובעים מההתקרבות או התרחקות שלנו כלפי הבורא, דרך החיבור. כלומר יש לנו הבחנה מאוד ברורה מה קורה לנו כשמשהו לא בסדר. אם הייתי רואה מספיק נכון, הייתי מיד מאתר במה בדיוק אני עוד לא מתקרב לבורא לעת עתה*.
   
   אפילו שאני לא יודע ולא יכול לתאר זאת, כמו תינוק שלא מבין מה קורה לו, אבל אני צריך לקבל את הדברים האלה לנכון כך שבהתקרבות בינינו, בהתקרבות לבורא, *כשאנחנו מפעילים תפילה שרוצים מבינינו להתקרב אליו, אנחנו בכך מקבלים תרופה אוניברסלית לכל המצבים שלנו, וזה תמיד תמיד עוזר*. יש תרופות יותר מיוחדות, כמו שאנחנו מייצבים מייצרים תרופות במשך שנים שיותר ויותר מועילות, אבל תמיד התרופה הכללית היא התקרבות מאיתנו בקבוצה והתקרבות מהקבוצה לבורא.

6. ש: אפשר לשמוח מהייסורים?
   ר: כתוב, חייב אדם לברך על הרע כמו על הטוב. מצד שני אם זה כבר מתגלה, סימן שיש כאן 2 דברים. לא הלכתי בדרך נכונה ולכן קיבלתי ייסורים, ועכשיו יש לי הזדמנות לרפא אותם בצורה נכונה ולהתקדם בצורה נכונה. יכול להיות ההיפך: הבורא רוצה לקדם אותי לדרך החדשה, לדרגה חדשה ולכן שם לפניי את המכשולים, ואני צריך לפנות אליו לבקש איך לעבור אותם. זה הכל מתוך הניסיון, ככל שכל אחד ואחד יתקדם, הוא סה"כ יאגור בתוכו כל מיני מצבים כאלו ויהיה בעל ניסיון. יש כאן הרבה דברים ואנחנו צריכים פשוט כל הזמן לעבוד איתם.

7. ש: אם מבקש דרך העשירייה, אתה מפיץ הבעיה לכולם?
   ר: לא שאתה שופך על כולם את המחלה, אלא אתה נותן לכולם את הזדמנות גם להתכלל עם הצרה שלך. גם הם יתכללו מהצרה שלך וגם תהיה להם הזדמנות לפנות לבורא ולהתכלל יחד בקבוצה, לעשות עוד צעד קדימה לדביקות ביניכם על פני הצרה, וגם לבורא. תנסה לפרש זאת נכון.

8. ש: האם אפשר לבוא בטענה לחבר למה אתה לא מחובר?
   ר: תבררו את זה. אני לא אומר שאתה בא בתביעה, אני אומר שתביעה נמצאת כבר בך, רק שאתה לא מבטא אותה. אז תבוא לקבוצה ותדברו על כך כולם יחד ותבררו. אפילו שלא שתגיעו לאיזשהו פתרון כללי כולל שמקובל על כולם, אבל זה שאתה נמצאים בזאת נותן לכם התקדמות. למחרת או בימים הקרובים תרגישו מתוך כך גם התקדמות והבנה, כי הבורא מתוך מאמצים שלכם יסדר לכם עוד ועוד התקדמות וכך תבינו.

9. ש: מי שלא מרגיש ייסורים, ה' לא אוהב אותו?
   ר: *עוד לא ראיתי אדם שנמצא בחכמת הקבלה, שלומד אותה, נמצא בעשירייה ורוצה להתקדם, ולא מרגיש ייסורים. זה לא ייתכן, כי הוא צריך לעבוד נגד האגו שלו, ולכן זה נקרא ייסורים*.
   
   *אם אדם מכוון בדיוק למטרת הבריאה, אז כל דבר, כל רגע שהוא נמצא, הוא מרגיש כייסורים, כי זה מכוון אותו ביתר דיוק למטרת הבריאה*. כתוב שאפילו שאתה רוצה להוציא מהכיס דולר אחד, מכניס יד לכיס ומוציא 2 דולר, גם זה ייסורים כי זה לא בדיוק לפי הרצון שלך. לכן אנחנו לא יכולים להתקדם ולתקן את הרצון לקבל שלנו לכוון אותו לדביקות בבורא אם לא נרגיש כמה אנחנו לא נמצאים בדביקות.

10. ש: איפה התקדמות?
    ר: התקדמות בכך שאני כל הזמן משתדל לשלב את עצמי, הקבוצה והבורא. כל הכוחות האלה שיהיו כאחד.
    ש: אבל אני כבר רגיל לפעולות האלה. מה הרגישות שצריך להעלות, יש אפתיה?
    ר: לא לא. סימן שאתה לא שם לב על איחו הבחנות אתה עובד.
    ש: איזו רגישות להעלות?
    ר: רגישות לבדיוק אילו הבחנות שלך ושל החברה אתה מחבר כדי לייצב את דמות הבורא. *תנסה*.

11. ש: אפשר להגיע לתיקון בלי ייסורים?
    ר: לא, אבל *אנחנו צריכים להחליף את הייסורים הגשמיים למיניהם לייסורים של אהבה. למה אין לי אהבת חברים? למה בתוך אהבת חברים אין לי אהבת הבורא*?
    
    ש: ומתי האדם משתחרר מהיסורים לגמרי?
    ר: כשהוא מגיע לגמר התיקון וכל הייסורים האלה הופכים להיות לכלי שבו הוא מרגיש דביקות בבורא כחיסרון גדול, עביות גדולה. אז מתגלה שם מידת הקשר שכל אחד נמצא ממש בדביקות, בספיגה שלמה אדם ובורא.

12. קראנו 2 שורות ודיברנו על כך 45 דקות. אני לא נגד כי ביררנו דבר חשוב מאוד. כל הייסורים שאנחנו מקבלים מהבורא, וודאי שהם לא ייסורים אלא מלכתחילה כוחות שמכוונים אותנו למטרת הבריאה, לדביקות בו ובין כולנו יחד למצב אינסופי הכי טוב. כך אנחנו צריכים להתקדם. *להבין שהשורות האלה שאנחנו קוראים, נשתדל עכשיו לקרוא כל פעם לפני כל שיעור ושיעור, הם מאוד מאוד חשובות ואנחנו חייבים בתוך היום ממש לממש אותם*.

13. ש: אם מתקרב לחברים ודרכם לבורא וחושב שהעבודה היא תענוג, אז איפה הייסורים?
    ר: *לא צריכים להיות ייסורים, כל פעם שאני מתאר את הייסורים שאני לא דבוק בחברים, שאני לא דבוק בבורא, זה שאני מגלה בצורה כזאת את המצב שלי, זה נקרא ייסורים. אני לא מרגיש שהם ייסורים כי הם מקדמים אותי לדביקות, לחיבור עם החברים ועם הבורא. לכן אני שמח גם בהרגשת הייסורים כשמכוונים אותי למטרה*.
    
    להבדיל, אם יש חולה ולא ידענו מה קורה לו ועכשיו ביררנו וגילינו שיש לו איזושהי מחלה, אז אנחנו שמחים שלפחות אנחנו יודעים מהי המחלה ועכשיו יכולים כבר לחפש תרופה. הכי גרוע שאנחנו לא יכולים לאתר את המחלה. לכן הייסורים מכוונים אותנו לריפוי.

14. ש: המלצת לקרוא את הקטעים. איך מממשים מה שלומדים?
    ר: אני רק מזכיר, בטוח שאתם עושים זאת. אני גם שומע פה ושם שאתם חוזרים על השורות שאנחנו למדנו בבוקר ודנים בהן. אתם בסדר גמור, אבל בכל זאת אני כמורה דרך חייב להגיד לכם יותר ויותר.
    
    ש: איך אתה מימשת..?
    ר: פורמלית הייתה קבוצה אבל כך, הרב"ש סגר לי את כל האופק. אני הייתי מחובר אליו וכל הזמן הייתי לידו, רוב שעות היום הייתי איתו. לכן אני לא יכול להגיד שהייתי מחובר לחברים. אני קיבלתי ממנו הבחנות להתחבר אליו. חברים לא היו לי.
    
    ש: אז תיאורטית אם אני מתחבר איתך, אני יכול גם בלי חברים?
    ר: לא. *אני בכוונה לא לוקח לי לעצמי מישהו ומתחיל לקשור אותו אליי כמו שרב"ש עשה. אני רוצה וגם הזמן אחר, העיקר הזמן אחר. אתם צריכים להיות מחוברים בקבוצה ולממש בקבוצה חיבור, אך ורק אז אתם מגלים את הבורא בצורה שמתאימה לדור האחרון*.

15. ש: איך להצדיק אם חברה חולה בסרטן?
    ר: אנחנו לא מבינים איך אפשר להצדיק זאת אבל כל המקרים של חולי, מוות, ובכלל פגיעה ברצון לקבל, אנחנו נצטרך להצדיק אותם בתיקונים שלנו עד גמר התיקון. אנחנו צריכים לראות את האמת, להתעלות למעלה מהייסורים פרטיים, כלליים, וצריכים להבין שכל הייסורים האלה מתגלים מפני שאנחנו עדיין לא נמצאים בע"מ להשפיע. אם היינו יכולים לעלות מע"מ לקבל לע"מ להשפיע, אז לא היינו מרגישים שום ייסורים.

16. ש: יסורים ריקנות בלי סיבה נראית לעיין. מה העצה לחזור לשמחה?
    ר: הסיבה היא שאין בעשירייה שלכם מהות החיבור, מטרה, תהליך. סימן שאתם בכלל לא נמצאים בקשר נכון, בהסתכלות הנכונה על מה שעובר עליכם. זאת הסיבה. אם כך יימשך, אז אתם ודאי שתעזבו.
    
    ש: אז איך לחזור מהר לשמחה מהתקרבות לחברות ולבורא?
    ר: *אם התקרבות לחברים ולבורא לא מביאה שמחה, סימן שזו לא התקרבות*.

*מאמר השלום, כותרת גלגלת שינוי הצורה*

17. ש: האם טוב באמת שנברא האדם או לא?
    ר: אם אתה שואל אותי אני לא יודע לענות לך מיד, כי אני צריך לשקול למי אני עונה.. אני צריך לשקול למי מגיעים גלי קול שאני פולט וכמה הם יכולים לשנות את האדם לכיוון טוב או לכיוון רע, כלומר שיקדמו אותו לתכלית או יעצרו אותו במשהו, יבלבלו אותו. לכן אני לא יכול להגיד לך כך.. אני צריך לדעת למי אני עונה, כי אני רוצה בתשובה שלי לא להפריע לאדם להתקדם, או אפילו לעזור לו להתקדם, אבל לא שאני עוצר ומבלבל אותו. לכן אני לא יכול להגיד...

18. ש: יש צרות וצריך להיות שמח?
    ר: כי *הצרות האלו כי צרות האלו מכוונות אותך לתיקון, לדבר השלם, לכן אלו לא צרות, אלא דוחפים אותך לדבר טוב ואתה מתרגז על הכוחות האלה שדוחפים אותך*.
    
    ש: איך אני צריך להתייחס לזה?
    ר: *באהבה.. למרות הקושי, לקבל אותם באהבה ולהשתדל לשנות את עצמך כך שתאהב את הכוחות האלה שדוחפים אותך, שתרגיש בהם אהבה. אז הכוחות האלה יהפכו להיות במקום לחץ, לחיבוק*.
    
    ש: את כל זה אפשר לעשות רק בעשירייה..?
    ר: כן, *העשירייה עוזרת לך להבין ולעשות את הטרנספורמציה, את השינוי הזה ביחס לכוחות הטבע, מרע לטוב. אבל שוב, הכל בתנאי שאתה רוצה לסדר את הדברים האלו*.

19. *הכל הבורא עושה בשינוי כוונה קטנה. האור הקטן מאוד שלו מעורר את כולם*. אתה איש מודרני, איך אתה לא רואה שזה אפשרי? עכשיו הבורא משנה קצת את היחס שלו לאנושות, וכולם מתחילים להיות שוב מפחדים מקורונה וירוס או מעוד ממשהו ונכנסים לכל מיני פעולות והגבלות.
    
    *אין שום בעיה, מי אנחנו סה"כ? אנחנו נמצאים תחת 2 כוחות, ייסורים ותענוג, וע"י שניהם יכולים לנהל כל אחד מאיתנו לכל כיוון, בלי רגש ובלי שכל לשום דבר אחר, העיקר ייסורים ותענוג. לכן סה"כ אנחנו צריכים בין ייסורים ותענוג לבנות את עצמנו כך שנרצה להיות, למעלה מהייסורים והתענוגים, שייכים לאותו מקור שמנהל אותנו על ידם, ואותו המקור הוא הבורא*.

20. ש: לא נגיע לחיבור ללא עזרת ה', אז אולי להגיע לשיעור… ?
    ר: *לא רק שאנחנו צריכים לשיעור להגיע עם דרישה כזאת לבורא, אלא כל הזמן, יום ולילה, אנחנו צריכים לסדר בתוכנו יחס כזה לבורא, שיתקן אותנו, יחבר אותנו וימלא אותנו בדעתו. זה מה שאנחנו צריכים, כל הזמן להיות בפניה לבורא, אבל כולנו יחד, אחרת הוא לא שומע*.. לפחות בעשירייה ואח"כ כולנו יחד.

21. כולם, כל העולם, חייבים להגיע לחיבור וזו באמת מה שנקרא ברכת האבות, ברכה גדולה מלמעלה שיכולה להחזיק את כל השפע שממלא את כל בני האדם, כל האנושות, ומגלה להם את בורא בשלמותו. אני מבין שאתם מבינים אותי ואנחנו מבינים אולי במשהו את בעל הסולם, לא הייתה לו ברירה אלא לטשטש כאן את כל העניין הזה, לכן הוא פונה לכל מיני פסוקים, לכל מיני עניינים, כמאמר ישעיהו וכן הלאה. אנחנו כאן נמצאים באמת בחוסר אמונה, בחוסר ידיעה, אלא מקבלים בינתיים את זה כך, אמנם זה מאמר השלום, אבל השלום עדיין רחוק מאיתנו.

22. ש: איך לקבל מתנות מהבורא ולהיות מסוגלים לתת לו?
    ר: לקבל ברכות מהבורא אנחנו יכולים כשאנחנו בונים חברה שיכולה לקלוט את יחס הבורא אלינו, זה נקרא ברכה.

23. ש: כמה צריך לפנות זמן להפצה וכמה ללימוד?
    ר: *אני לא יכול להגיד, זה תלוי גם בזמן, במצב, זו בעיה. אבל כל אחד ואחד צריך לשקול בתוך ליבו מה יותר טוב לקבוצה שלו ומה יותר טוב לעולם, ולא שישקול את עצמו, מה נוח לו. כך יתקדמו*.

24. ש: ...אנחנו אוהבים את החכמה וללמוד, האם זה מיותר?
    ר: לא מיותר, אבל אתם צריכים להשתדל לחבר את הלימוד למה שאתם עושים. אם אתם לומדים ולא מממשים את הלימוד, אז הלימוד הזה לרעתכם.

25. קריין: נשמח לשמוע סיכום שיעור?
    ר: *אנחנו באמת הקדשנו הרבה זמן לבירור של 2 השורות שהביאו לנו החברים. מצד שני אני שמח שכך זה כי באמת זה נותן, תנסו לשמוע את זה שוב ותראו כמה זה חשוב*.
    
    *מתקדמים, מתקדמים מאוד. אם נראה כמה אנחנו מבררים יום יום ואם אנחנו משתדלים לחבר כל יום לאותם הימים שכבר עברנו, אז נראה כמה זו בכל זאת הליכה קדימה. בינתיים תנוחו ותהיו בשמחה*.