שיעור בוקר 21.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תרומות ומעשרות - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: נקרא קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "תרומות ומעשרות". תת כותרת: "כוחו של מעשר".

קטע מס' 9, מתוך ספר "בראשית".

"וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."

(תורה. "בראשית". כ"ח, כ"ב)

זה מה שכתוב בתורה על המעשר. כתוב עוד קצת, אבל בעצם לא הרבה.

קריין: קטע מס' 10, מספר "דברים"

"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה."

(תורה. "דברים". י"ד, כ"ב)

קריין: קטע מס' 11.  

""עשר תעשר", ודרשו, "עשר, בשביל שתתעשר". ולכאורה, איך דרשו חז"ל צווי הפסוק על שלא לשמה, היינו שהכוונה, שהוא יתן צדקה, כדי שיתעשר. ויש לומר על דרך שאמרו, "נעשה ונשמע". שהכוונה, שעל ידי המעשה הם יגיעו לבחינת נשמע, שהמעשה פועלת על הכוונה.

נמצא, שהאדם, בזמן נתינת המעשר, היינו מעשה של נתינה, יכוון "בשביל שתתעשר", היינו שיזכה לבחינת רצון וחשק ליתן, היינו כמו שהמעשה הוא נתינה ולא קבלה, כמו כן יזכה שגם המחשבה והכוונה שלו יהיה רק לתת ולא לקבל שום תמורה חזרה.

ועוד יש לומר "עשר תעשר", היינו "עשר" על המעשה, באם שיעשה מעשה של נתינה, "תעשר", אז יזכה שגם הכוונה יהיה בחינת נתינה ולא קבלה. ומה יהיה אחר כך "בשביל שתתעשר", כי אי אפשר לקבל הטוב והעונג, הנקרא עשירות מה' מטרם שיהיה לו השתוות הצורה. ואז, כשיזכה, שגם הכוונה יהיה בעל מנת להשפיע, אז יזכה לקבל את העשירות, הנקרא "שתתעשר"."

(הרב"ש. 536. "עשר תעשר")

שאלה: האם צריך בכלל לשלם מעשר?

זה חיוב מהתורה, את החלק העשירי מהרווחים שלו אדם צריך לשחרר למען החברה.

תלמיד: כשהגעתי לכאן, לפני למעלה מ-20 שנה, הייתי כשנתיים בקבוצה ורובנו לא שילמנו. לאחר שנתיים אספת אותנו ואמרת, "אתם עושים עבודה טובה בספרים, אבל אם לא תשלמו מעשר, לא תתקדמו ברוחניות". משהו השתנה מאז?

לא.

תלמיד: בזמנו הקפדנו מאוד בעשירייה שכולם ישלמו מעשר ובדקנו. היום יש הנחייה אחרת מהנהלת הארגון, לא לבדוק.

בדיקה לא שייכת לתשלום, זה לפי טבע הקבוצה. כמה אדם משלם וכמה לא זה שייך יותר לחשבון בינו לבורא.

תלמיד: לא כמה, אלא האם בכלל הוא משלם. האם הוא משתתף בפעולה הזאת.

גם זה.

תלמיד: את זה לא עלינו לעשות? זה עניין אישי של כל חבר?

זה בעצם עניין אישי, כן. אלא מה חשבת?

תלמיד: חשבתי שאנחנו צריכים לבדוק האם החברים משלמים, כי זה עניין של התקדמות רוחנית. אם מישהו לא משלם, הוא פוגע אולי בהתפתחות של העשירייה.

ודאי שרושמים את מי שמשלם ואת מי שלא. יש רשימות זה ברור. מעשר זה משהו שכדאי לדייק בו.

שאלה: מעשר זה חשבון פרטי שלי ביני לבין הבורא?

כן.

תלמיד: אז איפה פה העשירייה?

אחרי שתשלם מעשר תוכל להתחבר לעשירייה.

תלמיד: רק אחרי שאשלם מעשר?

כן, אחרי זה.

תלמיד: בלי תשלום מעשר, מה הקשר שלי לעשירייה?

אתה נמצא שם על תנאי.

תלמיד: איזה תנאי?

שתשלם.

תלמיד: אבל זה חשבון שלי עם הבורא.

זה חשבון שלך עם הבורא ובאמת משתמשים בכספים האלה בעיקר למען התקשרות לבורא, אבל זו חובה.

תלמיד: אני חייב דין וחשבון לעשירייה אם אני משלם או לא משלם?

כן, כי העשירייה יכולה גם להינזק על ידי הפעולות שלך.

תלמיד: במה? אני עוד לא חלק ממנה, אני על תנאי.

אם אתה על תנאי, אז אתה צריך לקיים את התנאי. אבל אחרי שתבחר לקיים את התנאי הזה, בתשלום המעשר או לא, אז כבר יהיה אפשר להגיד האם אתה שייך אליהם או לא.

תלמיד: אם אני משלם מעשר, אני תורם לעשירייה שלי?

כן.

תלמיד: במה?

כאחד מהם השייך לבורא.

תלמיד: התשלום שלי מקדם את החברים שלי?

כן.

תלמיד: ולהיפך, אם אני לא משלם?

אם אתה לא משלם אתה פוגם בך וגם בעשירייה.

תלמיד: בי אני מבין, למה אני פוגם בעשירייה?

כי אתה אחד מעשרה, אחד מהקבוצה, שלא נמצא בקשר עם הבורא.

תלמיד: אם כך, השאלה האם כל אחד משלם מעשר בעשירייה, צריכה להיות גלויה, פתוחה?

כן.

שאלה: צריך לשלם מעשר כך עשינו כל השנים, אין על זה שאלה בכלל. פה הוא אומר "עשר בשביל שתתעשר", לא שתתעשר בגשמיות, אלא תגיע לתכונת הנתינה כמו הבורא. האם אפשר לומר, אני נותן מעשר בשביל העשירייה? או שבכל פעם צריך להיות חשבון אחר ומה שיוצא לאדם זה בסדר? על המעשה אני לא שואל, את המעשה עושים, נקודה. אבל מהי הכוונה העדיפה, הנכונה, המדויקת יותר בנתינה?

הכוונה שבכך אני נעשה חלק מחברה שכולה משלמת מעשר, ועל ידי זה אנחנו מתחברים בינינו ולבורא.

תלמיד: וכל חשבון אחר, כוונה אחרת, פחות טובים מזה?

כן, כי מעשר הוא יסוד החברה, זה המעבר מגשמיות לרוחניות.

שאלה: בימי הרב"ש, היה מישהו שישב אצלו ולא שילם מעשר?

לא.

שאלה: נניח שבן אדם שנכנס ללימוד מבין מה כתוב בקטע, להיות בנתינה, בהשתוות הצורה, אבל מאיפה מתעוררת בו הקמצנות? כאילו חס ושלום לא לתת שום דבר לעשירייה, לקבוצה?

כי זה רוחני. אתה יכול לבזבז נגיד את אלף השקל הזה שאתה משלם לקבוצה, על כלום, אתה יודע את זה, אבל לתת לכאן זה הקושי.

תלמיד: אנחנו רואים בן אדם הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה.

כן.

תלמיד: ומה עושים?

אני לא יכול להגיד לך, אין מה לעשות. כל המקרים שהיו לנו ושאלנו את רב"ש, קיבלנו תשובה אחת.

תלמיד: הוא מבין שזה פוגע בו ביחסים עם הקבוצה, עם החברים, עם כל המערכת הרוחנית, אבל לא יכול.

כן, יש כאן קושי מלמעלה, כי זה דבר מאוד מיוחד שאתה בכסף הגשמי, משלם עבור עלייה רוחנית, ואין שום דבר אחר שאפשר לעשות במקום זה.

שאלה: למה בכלל צריך שזה יהיה קשה? למה מראש יש לנו התנגדות?

תמיד כלפי פעולה רוחנית יש התנגדות מצד הגוף, מצד היצר הרע.

תלמיד: פשוט בגלל שהוא הפוך מהבורא?

כן.

קריין: קטע מס' 12.

"ענין תרומות ומעשרות נותנים דווקא מהרכוש, ממה שהאדם כבר זכה לאיזה רכוש וקנין, ואז שייך, שנותן מזה מעשר. לכן יש מעשר בהמה, היינו הנתנות מבחינת בהמה, שהוא נפש, ויש מפירות האילן, שהוא בחינת אדם. וזמן נתינת המעשרות מתחלת משראו כבר חניטה או נטיעה, שבטוח שהרוויח."

(הרב"ש. 904. "האדם עץ השדה")

בזמננו זה פשוט. אתה פחות או יותר יודע אפילו מקבל דו"ח יכול להיות כמה כן וכמה לא מגיע לך מבעל הבית ומזה אתה משלם. זאת אומרת, לפני כל ההוצאות הפרטיות שלך שם, משכנתא וכולי, מה שאתה צריך לעשות זה להוציא 10% ולהעביר למען רוחניות, למען הבורא.

שאלה: לפעמים יש לחבר חשבון כזה שהוא מפחד לתת את 10% כי הוא דואג אולי זה יכניס אותו לאיזו בעיה כלכלית, הוא לא יוכל לכסות את ההוצאות החודשיות.

אלה חשבונות שכל אחד יכול להגיד.

תלמיד: נכון, רק השאלה, אם אנחנו אמרנו קודם שזו בכלל פעולה של האדם מול הבורא. האם הוא יכול להיות במין ביטחון כזה שהבורא ברגע שאתה עושה את הצעד ממך, אז מצד הבורא גם תהיה איזו שמירה עליך או שאסור לחשוב על דברים כאלה?

לא, מעשר זה תרומה. "תרומות ומעשרות", אחרת יוצא שאתה מקבל פוליסת ביטוח.

שאלה: שמעתי שהחשבון הוא מול הבורא, אבל גם שמעתי שבפעולת המעשר יש לך שם איזשהו יחס כלפי העשירייה, אתה מכריע אותה לטוב או לרע.

כן.

תלמיד: למה זה ככה? למה הפעולה שבסופו של דבר היא חשבון שלך מול הבורא, עכשיו נכנס לי פתאום נתון שאני עושה חשבון גם על העשירייה?

כי חברים רוצים לראות האם אתה איש כשר, האם אתה עושה מה שהבורא רוצה וכן הלאה.

תלמיד: את זה אני מבין, השאלה שלי היא מכיוון אחר. אם אני עכשיו שמתי מעשר, אני עושה טוב לעשירייה או לא? יש קשר בין הפעולה שאני עושה, לעשירייה?

כן, כן.

תלמיד: למה?

כי יש בעשירייה עכשיו חבר שהוא עשה את הפעולה הזאת, והיא מאוד חשובה.

תלמיד: אבל למה זה שאני עושה את הפעולה, קשור אליהם?

כי אתם יחד מתחברים כדי להגיע לבורא ולדרוש ממנו תיקונים.

תלמיד: אני בפעולה הזאת, אם אני עושה אותה או לא עושה אותה, משפיע על הרוחניות שלהם?

ודאי, כי אתה חלק מהקבוצה.

תלמיד: אם אני לא שם מעשר, אני יכול לפגוע בהשגה הרוחנית שלהם?

בוודאי.

תלמיד: למה?

כי אתה לא יכול להצטרף כמו חלק מהחברה, מהבריאה.

תלמיד: אני לא יכול להצטרף, אין בעיה, אבל למה גם העשירייה אשמה בגללי?

כולנו מקבלים מהבורא לכולם.

תלמיד מה שאני לא תופס זה למה יש חשבון עם העשירייה אם אני עושה או לא עושה? למה הם אשמים בפעולות שלי?

כי אתה חלק מהעשירייה. איך זה יכול להיות אחרת?

תלמיד אז עצם זה שאני עושה את הפעולה הזאת, זה פותח לי עוד עולם שלם, אני כאילו גם עושה את זה ובזה אני גם דואג לרוחניות שלהם, זה כבר לא רק שאני דואג לרוחניות שלי.

בזה שאתה משלם, אתה נכנס איתם יחד לעבודה כללית משותפת עם הבורא.

שאלה: עדיין לא תפסתי את העיקרון הרוחני פה, אם אני לא עושה פעולה כלשהי, לא משנה מעשר או כל פעולה אחרת שהיא חוק רוחני, אני בעצם מוציא את עצמי מהכלל?

הכלל בגלל זה חסר.

תלמיד: אז זאת השאלה שלי, למה הוא לא ממשיך בפני עצמו כישות? אני הוצאתי את עצמי, אני לא מקיים.

הוא ממשיך, אבל כבר כישות פגומה.

תלמיד: באיזה שלב זה קורה כבר שאנחנו כמו נפרדים, אפילו שאני יושב פיזית, נפרדים וזה יכול להמשיך להתקיים בצורה מתוקנת בלי קשר אליי, אני יצאתי מהמחנה, אני לא מקיים את החוקים פה.

בסדר, אז אתה אומר לכולם "אני יוצא, שלום להתראות" וזהו.

תלמיד: ומרגע זה העשירייה לא נפגמת מהפעולות שלי כי התנתקתי?

כן.

תלמיד: אני רוצה להבין את מידת הערבות שיש בתוך העשירייה, אם חבר קשה לו, לא מסתדר, לא מצליח, לא משנה מה הסיבה, במשהו הבורא מכביד עליו, אני צריך לדאוג לו? אני בא מצד העשירייה כלפי החבר שקשה לו לשלם.

איך שאתם תסכמו, זה לפי ההסכם ביניכם.

תלמיד: איזו אחריות יש לי כלפי חבר כזה? כי אנחנו באים עכשיו מצד מה שלא בסדר.

מה שנהוג בחברה. איך אתה שואל אותי? אני לא יודע, אלה לא חוקים שאני קבעתי.

תלמיד: העשירייה צריכה לדבר בינה לבין עצמה ולהחליט מהם התנאים שלה?

כן.

תלמיד: האם תנאי המעשר שונה משאר התנאים כמו השתתפות בהפצה, לקום לשיעור בוקר או שזה עוד חוק רוחני שווה?

לא, תשלום מעשר הוא קבוע וקיים ולא משתנה. התנאי הזה לא משתנה.

תלמיד: האם יש דין דומה לעשיריות נשים?

לא, זה לא כלפי נשים, בדרך כלל מתייחסים למשפחה.

שאלה: באתי לכאן לתקן את הנשמה שלי.

זה אחד מהתנאים לתיקון הנשמה.

תלמיד: לצורך זה גם קיבלתי עשירייה ואני מתחיל ממנה, אני צריך ללמוד לאהוב את החברים. לא משנה לי מי הם, מה הם, מה אופיים, אני צריך לאהוב אותם. אדם כן מגיע לשיעור, לא מגיע לשיעור, כן משלם מעשר, לא משלם מעשר, אני צריך לאהוב אותו.

כן.

תלמיד: זה מה שאני רוצה להבין, אין פה יחס אחר שצריך להתעורר.

לא.

שאלה: האם אדם יכול לשלם מעשר על ידי עבודה?

את זה אפשר לסכם. נאמר שאנחנו צריכים לצבוע את האולם הזה ומישהו אומר, אני מסוגל לעשות זאת, אז אנחנו נותנים לו את העבודה ובמקום תשלום המעשר, הוא עושה את העבודה, זה אפשרי.

שאלה: אם מישהו לא עובד תקופה מסוימת, האם הוא חייב לשלם מעשר?

אצלנו זה היה נדמה לי, כמאתיים שקל. כי בכל זאת הוא מתקיים, לכן על הכסף שהוא לוקח מאיזה מקום, שזה הרווח שלו כביכול, הוא חייב לשלם.

שאלה: איך מעשה גשמי הופך לפעולה רוחנית?

זה תנאי מלמעלה. בעיניי זה פשוט, כי האדם תורם ממה שמרוויח לפעולה של הקבוצה.

תלמיד: מהי הנקודה שממעשה זה הופך לפעולה רוחנית?

הקבוצה מחליטה או מישהו מחליט, שכך הם משתמשים במעשר. יש בזה הרבה חוקים.

תלמיד: אם מחליטים אז הבורא מקבל את זה?

כן. נניח שהקבוצה מחליטה בכסף הזה לצבוע את כל הבניין, בכסף הזה לעשות כך וכך, מהכסף הזה לעשות לאיזה זוג חתונה.

שאלה: אמרת שאדם שאין לו הכנסה לאורך תקופה והוא חי איכשהו, משלם איזה סכום שקבעו. אם בתקופה הזו הוא מתקיים מהלוואות, לאורך חודשים הוא לוקח הלוואות ועל בסיס זה הוא מתקיים, האם מההלוואה עצמה הוא מפריש מעשר?

כן, מההלוואה הוא צריך להפריש מעשר.

שאלה: אנחנו משתמשים במעשר לצורך הפצה, מוציאים ספרים, סרטים, אז קל להבין שאנחנו רוצים להפיץ את המסר. פעם, לפני מאה, מאתיים שנה, אפילו בזמנך, היו נותנים לרב. מה הרב היה עושה בזה, הרי לא הייתה הפצה?

כן, הרב"ש היה כותב לי פתקים מה הוא צריך ואני הייתי הולך וקונה. אוכל, עוד דברים בשבילו.

תלמיד: אנחנו משתמשים במעשר אך ורק למטרות הפצה, לא לצרכים שלנו. הבניין הזה מוחזק על ידי תשלום נוסף, תשלום אחזקה, ואנחנו דואגים לא לערבב זה עם זה. אני לא יודע על הרב"ש, אולי לפניו, האם היה יותר קשה לתת לרב או לא?

אני לא חושב. יכול להיות, זה תלוי באדם.

תלמיד: איך היו משתמשים במעשר לפני מאתיים שנה, לאן זה הלך?

היו מעבירים לרב.

תלמיד: ומה הוא היה עושה בזה? או שזה לא עניין אף אחד?

מה שהוא רצה, הוא היה חי מזה. ברור שכולם חייבים להתפרנס, והוא היה מתפרנס מכך שהיו לו הרבה תלמידים, היה חי מזה.

(סוף השיעור)