בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 14.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - ביד חזקה ישלחם*

1. יציאת מצרים היא הכי חשובה בכל הפעולות שאנחנו עושים. אח"כ בפעולות רוחניות אנחנו מציינים שזה *זכר ליציאת מצרים*, כלומר בזכות שאנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל, שיש לנו אפשרות כזאת ויכולים להגיע לע"מ להשפיע. זו נקודה הכי חשובה שיש לנו בהתפתחות הרוחנית.
   
   הדברים מסודרים בדיוק כך שאנחנו בימים האלו חוגגים גם את חג הפסח. מחר בדיוק אנחנו נמצאים בתאריך, אפילו שאין כל כך חשיבות לכך כמו שאנשים חושבים, אבל בכל זאת יש משהו מיוחד בכך שאנחנו כך מתגלגלים איתכם בהתקדמות הלימוד שלנו. מה קורה עם האנשים שרוצים הלאה והלאה לא להתקדם לפי איך שהעולם מתקדם אלא רוצים לזרז את המצבים שלהם, מצבי ההתפתחות. אנחנו עושים את זה ממש, לא במקרה, *לפי הזמנים שכתובים בלוח*. אני בעצמי לא יודע למה זה כך יצא, לא שאני תכננתי אלא כך יצא, אנחנו באמת גם בזמנים האלה נמצאים בתהליכים האלה, וגם קודם התחלנו לשים לב, היה לנו ראש השנה לאילנות וחנוכה שהיו כאלה פתאום צירופי חיבורים בין התאריכים הגשמיים למצבים רוחניים.

2. לפני שאנחנו יוצאים ממצרים אנחנו צריכים לגבש כוחות ליציאה. כוחות היציאה נקראים *יד חזקה*. כלומר הבורא בעצמו מביא לנו הרגשת חושך מסוים, כל פעם יותר ויותר, בהדרגה, כדי שנגלה על פני זה כל פעם אור יותר ויותר גדול. כך הולכים יחד חושך אור, מספר 1 חושך, אור מספר 2 וכן הלאה, עד שאנחנו מגלים למצב כזה, לכאלו השינויים בין חושך לאור, שבאמת מקפיץ אותנו כבר ואנחנו בורחים ממצרים.

3. *כדי שנברח ממצרים אנחנו צריכים להגיע למצב שחושך מצרים יתגלה בנו בכמות ובאיכות כזאת שלא נוכל להישאר בו, במצרים, רגע אחד יותר. אלא נהיה מוכנים, בכל מקרה, בכל תנאי, רק לברוח ממנו*, משליטת האגו שלנו, משליטת הרצון לקבל, עד כדי כך שהוא מראה לנו את החושך שבו, את הרע שבו.

4. אם אתם שמים לב על מה שקורה, אז זה מאוד מזכיר לנו את מה שקורה בעולם הזה. יש תקופות בגשמיות של חושך ושל אור, נו יחסית, ואנחנו צריכים יותר ויותר להתקדם להחלטה מהו החושך האמיתי ומהו האור האמיתי, מה אנחנו באמת רוצים? איך אנחנו בוחרים במצב המתקדם הרוחני יותר, על פני ההבדלים האלו שמלמעלה מראים לנו מה זה טוב ומה זה רע, מה זה חושך מה זה אור.

5. ש: צריך להאמין בכל רגע שה' יכול לעזור?
   ר: אתה יכול, *אם אתה מתאר לעצמך שריחוק מהבורא, ריחוק מהחברים, ריחוק מהשפעה זה חושך, וחיבור איתם, השפעה טובה זה לזה היא האור, אז אתה בדיוק מכין את עצמך ליציאה ממצרים*.
   
   ש: אבל יש תהליך צריך להיות כניסה למצרים...
   ר: למדנו את זה ונמצאים בזה. עכשיו, לפני היציאה ממצרים, אנחנו צריכים לסדר את הדברים האלה יחד, לחבר אותם, *שיהיה לנו ברור באיזה מצב אנחנו נמצאים ובאיזה מצב רצוי שנהיה*.

6. ש: בהקדמה לא הבנתי את הקשר בין גשמיות לרוחניות, בחגים?
   ר: אני לא אומר שזה חייב להיות ושזה כך יהיה. גם רב"ש כותב על כך שיכול להיות יום כיפור פתאום באמצע חורף.. זה לא שייך לתאריכים שעל לוח שלנו האסטרונומי, אבל זה בכל זאת מעניין שאנחנו בדיוק לומדים על יד החזקה ישלחם, שהבורא שולח את אלו שנקראים ישר-אל, ישראל, ממצרים, מהמצב ע"מ לקבל שלהם לע"מ להשפיע, כלומר למעבר הגבול בין עולם הזה לעולם העליון, אנחנו בדיוק יוצא לנו. לא תכננתי את זה שכך יוצא, לכן אמרתי. לא צריך לשים לב ולהתבלבל בזה, תעזבו את זה. *העיקר זה המצב הפנימי שלנו*.

7. ש: איך להתייחס לחדשות במדיה....?
   ר: אל תתבלבל. אני לא חושב שאנחנו צריכים את זה. *אנחנו צריכים ללמוד רק על המצב הפנימי הרוחני שלנו, ואז את כל הכוחות שיש לנו הקטנים ניתן למקום הנכון*, איך להתעלות למעלה מהעולם הזה. היחס בין 2 העולמות זה עוד אח"כ, כשתתחיל להרגיש ולהבין את תפקוד העולם העליון, אז תוכל לחבר אותו לעולם התחתון שלנו. *אני לא ממליץ להיות שקוע ב-2 העולמות, בגשמיות שלנו וברוחניות. אתה לא תמצא ביניהם לא קשרים ולא שום סדר נכון ותוצאה זה מזה. לא כדאי*.

8. אנחנו חייבים לקשור את עצמנו יותר, ולפי המאמרים מה שכתוב צריכים להתקדם. חוץ מזה, אפילו ללא המאמרים אנחנו מתקדמים. *צריכים רק להיות עקביים ויום יום להשתדל לעשות פעולות עם הקבוצה הכללית העולמית שלנו*.

9. ש: איך לפני כל מפגש בודקים שיש לנו תנאים הכי טובים לקבל אור מחזיר למוטב?
   ר: *אנחנו צריכים לקבל את זה אפילו ללא שום בדיקה, אלא שזה כך. כשאנחנו באים למפגש, לשיעור, לכל דבר ודבר, לא חשוב כמה מרגישים את עצמנו מקושרים או מפורדים, אנחנו בכל זאת צריכים לקבל למעלה מכל הבדיקות שלנו שאנחנו נמצאים במצב הכי טוב להתקדמות, אפילו שיכול להיות שנראה לנו שזה מצב לא כל כך טוב ואפילו הכי גרוע*.
   
   על זה אנחנו צריכים עכשיו ללמוד. *מה זה ביד חזקה ישלחם? דווקא מפני שאנחנו עושים פעולה כקפיצה מהגשמיות לרוחניות דרך גבול מצרים החוצה, שם מתגלים כל הכוחות הרעים שמתנגדים לנו, ואנחנו מחברים את הכוחות שלנו עם הבורא יחד וקופצים, דרך הגבול, ועוברים לעולם הנאור*.

10. ש: חשוב לדעת איפה נמצאים בהתקדמות שלנו?
    ר: אני עוד לא יכול לעשות מדידות כאלה. *אין לי כלי שאני יכול למדוד כמה הוא ריק או מלא. אלא דווקא ההיפך, אני צריך לעשות צעדים קדימה ללא שום הרגשה, כלומר ללא שום חשיבות להרגשה שלי* כמה אני נמצא גבוה או נמוך, בעליה או ירידה. העיקר קדימה, וזה העיקר בהתקדמות שלנו.

11. צריכה להיות הרגשת האפס, אפיסת כוחות, שאין שום אפשרות, *למרות שרוצים מאוד, אבל הם מגלים יחד עם זה שאין להם שום כוח, שום שייכות לרוחניות, כלום. ממש כל כך חלשים, כל כך טיפשים, כל כך סתומים שלא היה אף פעם דבר כזה. שמרגישים כך לפני יציאת ממצרים, זה נקרא חושך מצרים*.

12. *מה הבורא צריך? שאנחנו נרגיש שלא יכולים לעשות כלום. ממש אין לנו שום שכל ורגש, שום הבנה איפה נמצאים, רק הרגשת החושך, שלא מסוגלים לכלום, לא שייכים לרוחניות. יחד עם זה שמאוד רוצים אבל שאין לנו שום סיכוי במשהו לאחוז ברוחניות, כמו שאנחנו רגילים בחיים שלנו להשיג משהו בידיים, כלפי הרוחניות אין שום סיכוי*. מה לעשות, לזה אנחנו צריכים להגיע.
    
    *כך אומר הבורא: "אבל אני לא דורש מכם שתוכלו ללכת על דרך האמת בהשפעה, רק אני צריך שיהיה לכם כלי לקבל את השפע, חיסרון. לכן כשתתחילו לעבוד בע"מ להשפיע אז תראו שאין אתם מסוגלים לעבודה הזו, שלא שייכים לרוחניות, שלא שייכים להשפעה, שאין לכם שום יסודות, שום התחלה לאיזושהי נטייה, נתינה, אהבה, חיבור זה עם זה. שום דבר*, כל אחד ירגיש את עצמו שאף פעם לא היה מרגיש כמה הוא אגואיסט בודד, לבד, לא קשור לכלום. אז תראו שאין אתם מסוגלים לעבודה הזו, לחיבור, להשפעה. אז אני אתן לכן מה שנקרא ביד חזקה ישלחם". אז נתחיל לקבל מהבורא כל מיני כלים לצאת ממצרים, כוחות, הבנה כמו שכתוב.

13. .. עכשיו אני מגלה כמה הרצון לקבל לגמרי לא מוכן, לא מותאם, לא מסוגל לעזור לי לעשות אפילו צעד אחד קדימה. הוא נגמר בגבול ביציאת מצרים, אז אני מרגיש שאין לי עם מה להמשיך, לחזור לחיים הרגילים כמו כל העולם. כאן בדיוק ההפרעה הגדולה ביותר שנקראת *ביד חזקה ישלחם*. זו הנקודה.
    
    נעשה *סדנה* ונדבר כולם על הנקודה הזאת. מה זה נקרא נקודת יציאת מצרים.

14. *אי אפשר להתקדם ברוחניות בלי לעבור את מצרים. האדם חייב להיכנס לתוך הרצון לקבל שלו עד הסוף, עד הסוף ואח"כ לצאת ממנו ולהמשיך לתקן אותו, וכך להתקדם* לגמר תיקון. לכן זה נקרא גמר תיקון, מתקנים את כל הכלים, כל הרצונות האגואיסטיים שמוציאים ממצרים.

15. אתה נמצא עכשיו בכל העולם הרוחני, הוא לא נסתר. *אתה מסתיר את העולם הרוחני בכלים שלך. אתה חושב שיש איזה גבול, קיר? אין כלום. כמו שבעל הסולם כותב באגרת, נראה שיש קיר, דלת, אין. זה אתה בכוח שלך, בתכונות שלך, בונה את הקיר הזה. זה קיר בתוך הלב שלך*.
    
    *כמו שאתה עכשיו, אתה לא יכול להרגיש את הזולת. נסה להרגיש את החבר כמו שאתה מרגיש את עצמך. איפה הגבול הזה? בתוך הלב. אז איך אפשר לראות מה שיש בלב של חבר? רק אם אתה תפתח את הלב שלך*. אתה יכול לראות את העולם הרוחני, בבקשה, הוא נמצא, אתה עכשיו נמצא בו.
    
    *הכל תלוי בכמה אתה פותח את עצמך. אין שום הסתרה מצד העליון, יש רק הסתרה שנמצאת בנו. ככל שאנחנו מתקרבים זה לזה, אנחנו שוברים את הגבול בינינו, ודרך זה אנחנו רואים את העולם העליון. רק בצורה כזאת. תשתדלו, תנסו ותצליחו*.

16. הכל נמצא לפנינו, ועכשיו בדיוק זה המצב שאנחנו לומדים על הגבול, איך עוברים את הגבול. הגבול נמצא בנו, זה גבול פסיכולוגי, זה לא גבול שנמצא כמו קיר שצריכים להעלות לך את המחסום ואתה עובר. לא, *אין כאן גבול, אין ולא בודקים כאן את הפספורט שלך, לא שואלים אותך לאן אתה ולכמה זמן באת. כלום, אתה עובר את הגבול בתנאי, זה גבול אוטומטי, אתה מתקרב, אם אתה יכול להתקרב לפי התכונות שלך, לגבול, אם אתה יכול להתקרב אתה מתקרב ואז אתה עובר. הכל תלוי בתכונות שלך. התכונות משתנות, משתפרות, זה נקרא שאתה עובר*. ההכנה לכך היא שיש לנו חברה ואנחנו צריכים בתוכה לעבוד על התכונות שלנו כדי להתקרב זה לזה. במידה הזאת מתקרבים לגבול, במידה שיכולים לעשות חיבור ראשון, עוברים את הגבול.

17. ש: מה זה אומר לפתוח את הלב לחבר?
    ר: זה לרצות רק דבר אחד, שהחבר יהיה בתוך הלב שלך. אין יותר מה להוסיף. תן לחבר להיכנס ללב שלך, זה הכל.

18. ש: איך לעורר חבר ליציאה?
    ר: אין כאן שום ויתור על אף אחד. לפעמים אני שומע שטוב, נוותר עליו, הוא נגד, הוא מקלקל הכל. אי אפשר, נזרוק אותו. זה דבר האחרון ביותר שצריכים לעשות. גם לא צריכים לעשות אלא הבורא שיעשה. *אנחנו צריכים להבין שלכל חבר וחבר שנמצא בקבוצה יש מקום, ואנחנו צריכים בכל זאת לשמור אותו, לסחוב אותו, עד שנניע אותו והוא יתקדם איתנו יחד*.

19. *אתה צריך להיות מוכן ומזומן לזה, להרגיש שאתה מחבר את כולם והם כולם תלויים בך ושייכים לך. אתה עובר ביקורת גבולות והם כולם עוברים אחריך. אתה מעביר אותם כך ברשותך, וכך כל אחד מהם עושה עם האחרים. זה נקרא ערבות*.

20. אם אתה מרגיש סבל, אז אתה מרגיש את הגלות מרוחניות. אם אתה מרגיש גלות, אז אתה מרגיש את הסבל. אחד לא שייך לשני כאילו, אבל אחד ממש קובע את השני.. לא יכול להיות שאני נמצא מחוץ לרוחניות ואני מרגיש טוב, וההיפך, שאני מרגיש טוב ואני נמצא מחוץ לרוחניות. *אני צריך לעשות כאלה תרגילים*, זה יקדם אותי מאוד למעבר הגבול.

21. ש: איך מתחבקים עם הקוצים בינינו?
    ר: *אנחנו רוצים להתחבק כך שכל אחד מרגיש שכל הקוצים שיש בינינו הם קוצים שלו ולא של החבר*. אלה קוצים שלו בלבד. אני מתחבק עם אחרים וככל שאני מרגיש קוצים מכולם, דחיות מכולם, הם הדחיות שלי ולא דחיות שלהם. אפילו שאני ממש מרגיש בכל החושים שלי שזה מהם, אבל זה שלי. כך אנחנו בכל זאת מתחברים.

22. ש: ביחס לחבר, איך לייצר את התפרצות גדולה...?
    ר: להתפלל על החבר, לקבל אותו בפנים עם כל ההפרעות שלו, ולחפות על כל ההפרעות בכוח הכללי של הקבוצה. *ככל שנתפתח יותר, נבין יותר שאין בנו שום אפשרות לעשות כלום חוץ מלחבק את כולם ולשייך את כולם ללב אחד*.

23. דברו ביניכם, חפשו איך בכל זאת עושים את החיבור, כי בחיבור אנחנו מאתרים את מקום היציאה, דרישות היציאה ואיך מבצעים אותה. הכל בתוך החיבור בינינו, גם היציאה, מעבר הגבול, קבלת העולם הרוחני שמעבר ליציאה, הכל נעשה בחיבור בינינו, הכל מתגלה בחיבור. בינתיים אנחנו נמצאים בפירוד וצריכים מהפירוד לעבור לחיבור. לכן למדנו גם היום שהכל נעשה ביד חזקה. זה שמתגלה בינינו הפרעה גדולה, רב גוונית, בין כל אחד לאחרים, בין כולם לכולם, זה דווקא עזרה מלמעלה, היא עוזרת לנו טוב טוב לחשוב על החיבור בינינו מעל ההפרעות האלו, כדי שנצא ממצרים.

24. *סיכום השיעור*? אני מקווה שתתנו במשך היום ומחר, סיכום השיעור הוא שאנחנו נעבור את הגבול וניכנס מעבר למצרים. יש לנו בכל זאת ללמוד את זה עוד שבוע ימים במשך הפסח. פסח לא עובר בבת אחת, אלו מאמצים. מאמצים שאנחנו אוספים ואז אנחנו יוצאים ובורחים. גם היציאה היא לא בבת אחת. עד שיוצאים ממצרים עצמה ועוברים את ים סוף, כל הדברים האלה הם תהליך ואנחנו עוד נלמד זאת.
    
    נקווה שכל אחד יגלה את עצמו בכך, ואנחנו יחד נתחבר יותר ויותר עד שנגיע למצב שנקרא קבלת התורה, שאותו האור העליון שנקרא תורה יוכל להופיע בנו, בתנאי שאנחנו כבר מתחילים להתאחד בלב אחד.
    
    *יש לנו עוד תהליך לפנינו, ונקוה שנעבור אותו בצורה מהירה. בטוח שנעבור, רק שיהיה לנו בהצלחה, בעזרת ה׳. אין לי יותר מה להוסיף, רק קדימה. נתאסף במשך היום, נקרא את הדברים, נלמד, נדבר. כל אחד שיחזק את החברים וכך נתקדם*.