שיעור בוקר 29.08.2022 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

סיכום כנס: התכללות בעשירייה - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא – סיכום כנס התכללות בעשירייה, קטעים נבחרים מן המקורות.

קודם כל אני חושב שאת הסיכום אנחנו נרגיש במשך כל החיים שלנו ועוד נוסיף בכל רגע ורגע ככל האפשר ומדי פעם נחזור לאותו הסגנון שאנחנו מתערבים ושוב חוזרים לעשירייה המקורית של כל אחד, וכך נתקדם.

הרגשתי על עצמי עד כמה זה עובד, פועל על אף שמלכתחילה היה לי פחד לשבור את העשיריות, כי אף פעם לא היה נהוג כך אצל רב"ש. ולכן כשאמרו לי שחושבים לעשות כך, אני מאוד התנגדתי, לא הבנתי איך יכול להיות שאנחנו נסתור ונשבור עשיריות כאלה שרק מתחילות לעמוד על הרגליים, ומה ייצא לנו אחר כך.

אבל במחשבה שנייה הסכמתי, ואני מודה לחברים שלחצו עלי, ובאמת זה עבד. אני מודה שלא הייתי בעל ניסיון בזה ועכשיו כבר מובן לי שהתכללות כזאת שנעשה מדי פעם רק תגרום לטוב, וכולם יחזרו לעשיריות שלהם עם הרגשה מורחבת של החיבור. כי היינו בכלי יותר רחב ועכשיו אנחנו חוזרים עם הכלי הזה ואז יכולים ביתר קלות להתכלל בעשירייה, להכניס אותם לתוך הלב וכך להתקדם הלאה.

לכן אני מאוד שמח על מה שאנחנו עברנו בכנס הזה, תודה לכולכם, לדרום אמריקה ונמשיך. הסימנים האלה שאנחנו מקבלים מהשמיים, הם ממש סימנים טובים. העיקר בשבילנו לא לדעת כמה מלאכים יש בשמיים, כמו שכתוב בזוהר, ולא איך קוראים להם בשמותיהם, אלא העיקר בשבילנו זה לחבר את הלבבות ובתוך הלב המאוחד שהבורא ישפוך את האור שלנו וימלא אותו, ייכנס לליבנו.

שאלה: הרגשת שמה שהשפיע עלינו ועשה את הכנס מיוחד זה הערבוב שלנו בעשיריות אקראיות או הרוח המיוחדת של הכלי הלטיני? איך עובד יחד כל העסק?

אני לא רוצה לפגוע בכלי הלטיני, אבל השפיע יותר שכל אחד הרגיש שהוא נמצא במקום חדש, במצב חדש ובכל זאת צריך במשהו להתנהג בחיבור כפי שהוא למד ועשה בעשירייה המקורית שלו, ולכן זה מה שנתן יציבות. אומנם כל אחד לא היה במקום שלו, אבל גם כך אנחנו מכירים זה את זה, גם כך אנחנו רואים את הפרצופים האלה במסך לפנינו. גם כך אנחנו נפגשים ונקווה שעוד מעט ניפגש, אפילו בכנס הבא, ויכול להיות שבכנס הכללי העולמי, לכן זה טוב.

מפני שכל הכיוון שלנו חייב להיות לחיבור ורק על ידי זה אנחנו משיגים את הנצחיות והשלמות שבטבע, את הכוח העליון הזה, את הבורא היחיד והמיוחד, אז אין לנו עוד פעולות בעצם חוץ מהכינוס, וכל המקובלים בכל אלפי השנים, רק על זה דיברו. כל מה שכתוב בכל מיני מקומות ומקורות, הכול אך ורק כדי להתחבר בלבבות והמוח ניתן כדי לחבר את הלבבות. רק לזה אנחנו צריכים להגיע, וככל שנחבר את עצמנו ברגש, בתוך הרגש נגלה רק את הבורא.

שאלה: איך בתוך העשירייה הקבועה נחדש את המצב וכל הזמן נהיה כמו בעשירייה אקראית, כל פעם נראה את החברים מחדש ותהיה התחדשות קבועה?

אני חושב שזה יבוא מעצמו, מהדרישה הפנימית. נכללנו עם עשיריות אחרות וחזרנו לעשירייה המקורית של כל אחד, וזה יעבוד בנו. זה יעבוד. ההתכללות שהיתה לנו עם ארבע עשיריות נשארת, ועכשיו שאנחנו חוזרים לעשירייה הקבועה שלנו, אז ההתכללות הזאת צריכה בכל זאת להראות את עצמה. אנחנו צריכים במשהו להרגיש שינויים, זה כהתכללות הפרצופים, אתם תראו.

שאלה: מה זה התכללות הפרצופים?

אם מדובר על רוחניות אז התכללות הפרצופים היא על ידי מסך משותף, ואצלנו זה על ידי חיבור משותף בינתיים, ככל שאני יכול להיות גם עם העשירייה הקודמת וגם עם העשירייה הקבועה שלי. זאת אומרת, לא שאני צריך להיות איתם בחיבור, אבל את כל הרושם שיש לי מהם, אם אני רוצה או לא רוצה, אני מביא לעשירייה הקבועה שאני חוזר אליה עכשיו, וכך אנחנו ממשיכים.

אנחנו צריכים להרגיש שינוי, בתפיסה, בהבנה, בהרגשה.

קריין: תרצה לשמוע שאלות והתרשמויות מהחברים מהכנס?

ודאי שכן. זה ייתן לכולם איזה יסוד מיוחד, פלטפורמה מיוחדת כדי שאנחנו נמשיך לחיבור בדרגה הבאה.

קריין: היה לנו פורמט מיוחד בכנס הזה, לא רק אתה העברת את הכנס אלא גם חברים העבירו את הכנס. איך אתה רואה פורמט כזה בעתיד?

אני רוצה לשמוע את כולם, כי זה תלוי באופן שבו האנשים מקבלים את זה. אני לא יכול וגם לא רוצה כל כך להגיד את הדעה שלי, אבל נראה לי שהניסיון בכל זאת היה מוצלח. לעומת מה שאני חשבתי, זו הייתה ממש הצלחה. אני פחדתי שזה יגרום לאיזו התנוונות, התקררות, שאנשים לא יידעו לפתוח את הלבבות זה לזה, אבל זה היה טוב.

תלמיד: זה היה כנס מאוד מאוד חזק. היינו 17 חברים ממדינות שונות, כולל מישראל ומאירופה. היינו אצלי בבית עם כל כך הרבה חברים כאילו אנחנו חיים באיזו צוללת. כל אחד היה כאן כדי לדאוג לאחרים, להתחשב באחרים וזה עזר מאוד לאפשר מקומות לשינה. לא היה פה הרבה מקום וכל אחד מצא את מקומו, הייתה פה תחושת ערבות מלאה, האחדות, החיבור. זה מאוד עזר להתחבר לעשירייה העולמית. זו הייתה הרגשה מדהימה של חיבר ואחריות אחד כלפי השני. הרגשנו מצב של ערבות, מצב של השפעה אחד כלפי השני. לחיים. ואנחנו מלאי הודיה לקבוצה הלטינית שארגנה כנס כל כך מדהים.

תודה רבה לך, הכול היה פשוט מושלם. אנחנו קצת חוששים עכשיו.

שאלה: נתת לנו הנחיות בשאלות ששאלנו לפני הכנס כדי שננסה להשתמש בלקחים שהיו לנו מהכנס הגרמני. ואנחנו הרגשנו שאנחנו נמצאים לפני מדרגה ענקית, מין חלל עצום שנפרס לפנינו, איזו יריעה גדולה של אהבת חברים שנפרסה לפנינו. אני לא שאלתי שאלות במהלך הכנס כי הרגשתי שזה לא מתאים, אבל מהציטוט הראשון שקראנו על גדלות הבורא, אני ממש הרגשתי חיסרון עצום להיות עם חיסרון יותר גדול, למלא את הצורך או לגלות את הבורא כדי שאנחנו נוכל למלא אותו באהבת החברים, ביריעה הגדולה שנפרסה.

אני בטוח שאנחנו נרגיש כמה נעשה הקירוב בינינו ובעיקר בינינו לבין הבורא. אנחנו נרגיש את זה ממש בקרוב, בימים האלה כבר יהיו שינויים.

תלמיד: אנחנו בקייב היינו כארבעים חברים. שכרנו בית והחזרנו את הרגש הנשכח שהיה לנו בפגישות פיזיות, כשאתה צריך להתמודד עם עצמך, צריך לצאת לכל מיני תורנויות פיזיות. היה נראה שזה כבר שייך לחיים הקודמים כיוון שאנחנו בחיים הווירטואליים והכול כבר מובן. אתה פשוט מתאחד עם החברים ואין לך על מה להתמודד מהבחינה הזאת. ופה היה צריך לעשות תורנויות, התנתקויות, לשטוף סירים.

זה באמת גיוון אותנו בחיבור שלנו בצבעים חדשים. היו נגיד שתי עשיריות של גברים שהיו בינינו כל הזמן בערבוב, בפורמטים שונים, אבל באמת הבחנות יפות היו דווקא בעשיריות החדשות. היה יותר קל להתחבר ולא בעשיריות הרגילות שלך. היה נראה שצריך להיות הפוך, אבל לא. הם נותנים התפעלות, התכללות קלה יותר. גם טעונים, בוערים והרגשת החיבור נבנתה דווקא איתם הרבה יותר בקלות.

ובכלל אצלנו בהתפעלות גדולה והרגשת קרבה בינינו וקרבה לבורא, והחיבור הזה באמת הודיה גדולה על כך שנתנו לנו הזדמנות.

תלמיד: יש רגש חדש. היו לנו שלבים שבהם כל אלה שהתאספו, היה לנו אל הכלי העולמי והיה לנו ניתוקים מהכלי העולמי, היינו שוקעים לגמרי רק עם החברים שהיו איתנו באותו חדר באותה עשירייה. לא יודע איך להעביר את הרגש הזה אבל זה היה שונה לגמרי, כשאתה נכלל עם כל הכלי העולמי או שאתה מתנתק מהכלי העולמי ואתה ממוקד אך ורק באותם ארבעים איש שנמצאים איתך פיזית, אתה מתחבר רק איתם וכל הכלי העולמי נעלם.

יפה מאוד, אני שמח, הרושם שקיבלת הוא ממש מופלא, מאוד חזק ומאוד נכון.

תלמיד: אני הייתי בפתח תקווה יומיים וחצי ואיך שאני נכנס לשיעור הראשון אני קיבלתי כל כך הרבה אהבה, שמחה, הודיה. אי אפשר להסביר את זה במילים כי אין פשוט מילים לאהבה הזאת. כוח כל כך גדול וגם ראיתי חברים כאלה ענקיים ויש חברים שראיתי אותם רק בסרטונים בווידאו.

תודה רבה.

תלמיד: בכנס הורגשה בעיקר השמחה, גדלות החברים, הגדלות של החברה והנחישות החזקה מאוד מהחיבור ולהביא את העולם לדרגה הבאה שלו.

יופי.

תלמיד: תודה רבה לך ולכל החברים, ממש התרגשות גדולה. אחרי הכנס אנחנו רוצים שהכנס הזה ימשיך את החיבור בלבבות, יגדיל את החיבור בינינו. הרגשנו את החוזק המיוחד שיש בחברה שאנחנו בונים פה. הרגשנו את המרכז, את השמחה והיה חיסרון מאוד גדול ורק שנמשיך אותו, שיהיה חיסרון כזה כל הזמן,

נשתדל להמשיך.

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק."

(בעל הסולם. אגרת ד')

באמת לא חסר כלום חוץ מלצאת מעצמי ולהתכלל באחרים, בזה אנחנו בונים את הכלי. וכל פעם שאדם עוד ועוד יוצא מעצמו ונכלל באחרים, בעביות גדלה והולכת, בזה הוא בונה את הכלי, גם בזכות שלו, גם בהתכללות שלו. בזה נעשה הפרצוף הרוחני, ושם הוא מגלה את האור העליון, את הבורא שנמצא לפניו ונכנס עמו לקשר בזיווג דהכאה.

שאלה: מה זה לצרף את האיברים המדולדלים לנשמה אחת?

אנחנו כולנו מנשמה אחת, נשמת אדם הראשון. הבורא ברא רק רצון אחד וכדי שהרצון הזה יגיע לאותה מהות כמו הבורא, להשפעה ולחיבור, הוא שבר אותו מלכתחילה להרבה מאוד חלקים ואנחנו צריכים, בכל חלק מאותה מערכת שבורה, להחזיר את עצמנו לחיבור.

אז כל אחד מרגיש שהוא נחתך מהאחר, רחוק ממנו, דוחה אותו, שונא את האחר וכן הלאה. אנחנו נמצאים בכל מיני צורות של ריחוק זה מזה. אנחנו צריכים להתחיל בחיבורים בינינו למרות שאנחנו לא מסוגלים להתקרב איש אל חברו, בכל זאת להשתדל לעשות חיבורים. לא מסוגלים? כאילו שמסוגלים ומבקשים מהבורא כמו ילד קטן שמנסה לעשות משהו אבל לא הולך לו, אז הוא בא לאבא, בוכה ורוצה שאבא יעזור לו, כך אנחנו צריכים לעשות.

נקווה שנעשה הרבה תרגילים בכל הזדמנות, הרבה פעמים ביום כל אחד מאתנו והבורא יעזור לנו. כך נתקרב לכלי אחד. וככל שאנחנו נתאחד, נקרב, נחבר את עצמנו, לפי זה נגלה אורות יותר גדולים שמתחילים לזרום בינינו ובנו ויחד עם זה איך החלקים שלנו מצטרפים זה אל זה, בגלגלתא עיניים ואח"פ בכל מיני חלקים בהתקשרויות, כמו בפרצופים שהראשון עולה על השני והשני עוזר לראשון וכן הלאה. על ידי הביטול שבו אנחנו מבטלים את עצמנו כלפי הזולת, כך אנחנו מתחברים.

כל אחד שתבטל מתוך עצמו, נכלל בחרו וההוא שמבוטל נכלל באחד. כך כולנו בכולנו עד שאנחנו מגיעים לכדור אחד, לאותו המבנה שהבורא ברא.

שאלה: אחרי שחווינו את העשיריות האקראיות, כלפי מי בדיוק עבודת הצירוף שלנו צריכה להיעשות?

כלפי העשירייה, כי אתה כל הזמן נמצא איתה בקשר, לא?

תלמיד: כן. עכשיו זה פתח את מושג העשירייה מעבר לגופים ולפרצופים.

בסדר, מה שיש, יש. זה נכלל וזה כבר נמצא וזאת כבר עובדה. עכשיו אנחנו רק צריכים לעבוד על החיבור בינינו בתוך העשירייה, ועם כל ההתרשמויות שאיתן אנחנו חוזרים לעשירייה המקורית, ניכנס לחיבור בינינו. אז אותה עשירייה שהייתה לי לפני הכנס, עכשיו תיראה אחרת, הרבה יותר עבה, מהותית, בוגרת. תנסו להרגיש, להמחיש את זה, אתם תראו שזה כך.

תלמיד: אז אם אני עכשיו נפגש עם חברים מחוץ לעשירייה שלי, במרכז או בעבודת הפצה, מהי עבודת החיבור שלי איתם?

כרגיל, כמו שאתה תמיד היית נפגש איתם. תנסה רק שהמפגש יהיה יותר לבבי, יותר קרוב, יותר עמוק. תנסה, אין חכם כבעל ניסיון.

שאלה: היציאות האלה מעצמי באיזשהו אופן מצטברות וכאשר מגיעות למידה שלמה מאפשרות לצאת כבר בצורה מבוקרת?

כן, נכון.

תלמיד: המשימה הפרקטית של כל אחד אחד זה למשוך את העשירייה שלו, כמו בדוגמה שלך, פשוט להשקיע בלי לצפות לשום תגובה או תוצאה, בצורה מתודית, כל הזמן להשקיע ולהשקיע בעשירייה?

בעצם כן.

שאלה: אני מרגיש שאני כביכול מתחיל מאפס עכשיו ביחסים שלי עם העשירייה, מה הצעד הראשון שעלי לעשות על מנת להתקשר עמהם?

להתקשר עם העשירייה המקורית שלך זאת העבודה הקבועה שלנו, להיות בקשר איתם בזמן השיעור, בזמן ההפסקות, בכל מצב בחיים שאתה מסוגל תשתדל להתכתב איתם, ללמוד משהו ביחד, לדבר על משהו יחד. עכשיו אנחנו נמצאים בשיעור, תבדוק האם כולם נמצאים, מה חסר להם כדי להיות בשיעור. אחר כך יהיה לנו שיעור בצהרים, ויהיו עוד כל מיני פגישות, תנסו כמה שיותר להתערבב. אומנם יחד עם זה אתם חוזרים כמו הביתה לעשירייה המקורית, אבל אתם יכולים גם להיות בקשר עם חברים שלכם בעשיריות אחרות, אתם לא סגורים בבית סוהר.

שאלה: התחושה היא שאנחנו כמו אורגניזם ענק עם אין ספור איברים. האם אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיסדר את האורגניזם הזה, שיחבר אותו?

בוודאי, אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיסדר אותנו, התפילה שלנו צריכה להיות בכך שאנחנו רוצים להיות "כאיש אחד בלב אחד", בחיבור השלם כמו שהיינו לפני השבירה, לפני חטא עץ הדעת ואנחנו מבקשים על כן להיות בחיבור שלם. אתה צודק.

שאלה: קראנו "ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים". בכנס הייתה כל הזמן התכללות, אז היה מה ללקט, אבל מה בדיוק אתה מלקט כשאתה נמצא בעשירייה הקבועה שלך?

העשירייה הקבועה שלי מהווה לי שלד ואליה מצטרפים כל האיברים המדולדלים מנשמת אדם הראשון ואני מלקט עוד ועוד את כל החלקים האלה ומרגיש עד כמה הם יותר מתחברים אלינו, אלי, לעשירייה שלי, כך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: אבל מהי פעולת הליקוט הזאת, מה אתה מלקט?

אני מרגיש מפעם לפעם, מיום ליום ואפילו מרגע לרגע איך כולם, כל החברים מהכלי העולמי מצטרפים לעשירייה שלי, אני מרגיש שהם נמצאים יותר ויותר קרובים אלינו פנימה, נכנסים לתוך העשירייה.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בשדה שברכו ה', כמו שהיינו בכנס והתחברנו, האם נכון להרגיש את כובד האגו הפרטי?

אני לא רוצה להרגיש את כובד האגו הפרטי שלי. הייתי רוצה להרגיש את עצמי עף באוויר בכוח ההשפעה, ברוח ההשפעה, להרגיש שאני רץ, עף, אבל אם אני מרגיש שכל הרצונות והחשבונות האגואיסטים שלי מחזיקים אותי ברגליים, אז אין ברירה, אני חייב להתמודד איתם, ולמרות שהם קושרים את עצמם לרגלים שלי, לא נותנים לי לעלות, לעוף, אני בכל זאת משתדל להתרומם, מבקש את הבורא, מבקש את החברים, יחד איתם אני רוצה קצת לעלות לאוויר ההשפעה ולא להישאר דבוק לקרקע בתכונות הקבלה.

שאלה: בשיעור מספר 3 בכנס ישבנו בעשיריות אקראיות, גם בהכנה, וגם בשיעור לא דיברנו, כי לא הייתה סדנה. ואז שאלתי את עצמי על איזה בסיס משותף אנחנו מתקשרים כי אין דיבור, אין שירה, אין משהו מיוחד שכרגע קושר אותנו. נניח אני יושב עם אנשים שאני לא מכיר או לא מתנהל איתם ביום יום כעשירייה קבועה, איזו תקשורת צריכה להיות בינינו, מה זה להתכלל איתם?

אני לא אחראי לדברים האלה, אני לא יודע, לא העברתי ביקורת על איך שסידרתם את הכנס, אלא קיבלתי אותו כמו שהוא. אמרו לי כאן אתה נכנס, נכנסתי, כאן אתה שותק, שתקתי.

לא הייתי מעורב בכל מבנה הכנס ובזרימה שלו. אתם צריכים לעשות סיכום ולראות לעתיד מה היה טוב ומה לא, ולרשום כי אתם תשכחו, וזה יתבלבל עם כל מה שאנחנו עוברים יום יום. לכן אני לא יכול להגיד.

תלמיד: ברור. נעשה סיכום. אני בכל זאת רוצה להבין באופן אידיאולוגי, נניח עכשיו אין סדנה, אנחנו יושבים אחד עם השני פה, בעשירייה קבועה או אקראית, זה לא משנה, מה זה פעולת ההתכללות? כי יכולתי גם לשים סביבי תשע בובות ואני כאילו עובד. אם אין דיבור בינינו, מה זה פעולת ההתכללות? על בסיס מה היא?

התכללות זה כשאני נמצא איתם יחד בלב ובמוח, ולמרות שכולנו שונים, מקבלים מידע חדש ורוצים לעכל אותו יחד, אז אנחנו כל הזמן משתנים כי זה פועל על כל אחד מאיתנו בצורה קצת שונה, אז כל פעם אנו נמצאים בשינויים, וזה מה שמקדם אותנו, זה נקרא "ויהיו בעיניך כחדשים". השוני בהתחברות בינינו שנעשה על ידי קליטת ההשפעות מבחוץ, זה מה שמקדם אותנו.

תלמיד: וזאת העבודה שלי, עד כמה שאני משתדל להתכלל בתוכם?

כן. ודאי, וכך כל אחד בתוך העשירייה שלו.

תלמיד: ואיפה אנחנו ביחס אליו? איפה הנקודה המשותפת בינינו?

בינתיים בתוך העשיריות, אחר כך נדבר איך אנחנו נכללים בין העשיריות. אבל זו בכל זאת קפיצת מדרגה. בינתיים אני "חוזר הביתה" מה שנקרא, לעשירייה שלי, ואני רוצה להביא איתי את כל מה שאני יכול להתכלל, להתרשם, לספוג מהכלי הכללי שאליו התחברתי במשך הכנס, עם זה אני חוזר, ורוצה בזה להתקשר עם הכלי שלי. אז תאר לעצמך שעשרה חוזרים כך לכלי שלהם, ומתחברים, כמה התרשמויות חדשות, ספירות משניות וכן הלאה יש להם עכשיו. זאת אומרת, עכשיו הם ממש בונים ביניהם קשר חדש.

תלמיד: כשחוזרים לעשירייה אקראית, המיזוג הזה הוא טבעי? הערבוביה הזאת קורית לבד?

מי יכול לקבוע את זה חוץ מהם? רק הם שנכללו זה עם זה, ואפילו הם לא מרגישים מה קרה, אבל בכל זאת הם מרגישים שקורה משהו. כי קורים דברים שהם עדיין לא יכולים לשקול, לספור, יש כאן ספירות, ופרצופים אפילו משניים, שלישיים, בתוך המבנה שלהם. וחוץ מהמבנה שהיה, עכשיו מתאספות עוד ספירות, ואפילו עוד פרצופים חדשים.

שאלה: הכנס היה מאוד עוצמתי, חלקנו עדיין מרגישים קצת המומים, שמעתי שאמרת שהיית מופתע שזה הצליח. היינו בכל השיעורים, כל פעם התערבבנו מחדש, ממש נפגשנו עם אנשים שאנחנו כמעט לא מכירים, וכל פעם מחדש גילינו שתוך כדי התהליך הרגשנו מחדש כמה נפלא שאנחנו מסוגלים להתחבר לאנשים אחרים או לכוחות אחרים, ולראות את ההשתקפות שלהם ממש בתוך העשירייה שלנו.

לגבי סדנאות, האם אצל הרב"ש גם היו סדנאות מהסוג הזה שעזרו לאנשים להתחבר? ואיך בונים שאלות כדי לחבר אנשים בצורה כזו כל כך מיוחדת?

אצל רב"ש לא היו סדנאות ולא היו כנסים. אני לא רוצה להגיד מה אני חושב על הקהל שהיה שם, למה הוא לא רצה לעבוד איתם בצורה כזאת, אבל הוא לא עבד כך. כנראה שהחליט, וההחלטה הייתה נכונה. איתם הוא לא רצה לעבוד בצורה כזאת. אתכם אנו עושים מה שעשיתי עימו בדיבורים, בחיבורים, וכך אנחנו ממשיכים.

מה שאנחנו עושים, לא קורה בכל קבוצות המקובלים שנמצאו אי שם וכן הלאה. אצלם העיקר היה הלימוד, לימוד של הספירות, הפרצופים, דרגות עביות, דרגות האור וכן הלאה, מה שכתוב ב"תלמוד עשר הספירות", זה העיקר. ואיתכם אנו לומדים בעיקר על ההשגה הרגשית של מה שצריך להיפתח מהשמיים.

שאלה: הייתי רוצה לדייק, דיברת על ספירות שניות ושלישיות בחיבור, מה זה בדיוק?

אלה פרצופים שמתלבשים על פרצופים, ומגיעים לגדלות. נניח נרנח"י, אז יש לך עשר ספירות של נפש, אחר כך עשר ספירות של רוח, והן נבנות אחת על השנייה ונכללות זו בזו, זה כבר מבנה פרטי. עוד נלמד את זה.

שאלה: ראיתי בכנס שיש הבדל מאוד מהותי בין העבודה בעשירייה הקבועה להתכללות בעשירייה אקראית. בעשירייה הקבועה, הרבה יותר קשה להתפעל מהחברים, והרבה יותר קל לבקר אותם. אתה מכיר את כולם, אתה מרגיש כל הזמן שאתה האיבר המדולדל שהעשירייה מחזיקה, ואתה מרגיש שבאמת בזכותם אתה בדרך, ויש לך כל הזמן את החיכוך הזה, ואת התחככות הלבבות.

עם עשירייה אקראית ובכלל בכנס בהתכללות הכללית, היה מאוד נעים. אתה מרגיש את כל החברים כגדולי., אתה סופג מהם, אתה שמח איתם, הכול טוב, אבל לא מורגשת עבודה, לא מורגש מאמץ, המחויבות. מה המחויבות של כל אחד מאיתנו בתוך עשיריות אקראיות? מה העבודה של כל אחד מאיתנו בעשיריות אקראיות?

אני חושב שבעשיריות אקראיות צריכה להיות אותה העבודה, ואפילו יותר רצינית מאשר בעשיריות הקבועות. מפני שבעשירייה האקראית אתם נכנסים להתקפה, כמו במלחמה כשיש לך התקפה, בתוכה אתה קיים, ואין מה לעשות, אתה חייב להצליח.

אם אתה מבין שאתה הולך לקרב כדי להתכלל איתם, ולהכניס אותם לליבך, אז זו העבודה שעכשיו נמצאת לפניך, וזו עבודה לא פשוטה. זה זמן מיוחד, נניח שיש לך לזה רק שעתיים, ואתה חייב לספוג ולאמץ את ההזדמנות הזאת. ואילו בעשירייה שלך יש כאילו עבודה יומיומית, נמרחת, נמשכת במשך יום ועוד יום, לכן יש הבדל.

קריין: ציטוט מס' 2 כותב רב"ש.

"אמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.

תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. מה שאין כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, ונכנסו כולם לרשות היחיד.

(הרב"ש. אגרת מ"ב)

זאת אומרת, למרות שכולנו שונים, כי מה זה "אין פרצופיהם דומים זה לזה"? אלה פרצופים רוחניים, ולא פרצוף גשמי, הפנים שלנו שונים לגמרי זה מזה, ולכן גם דעותינו לא דומות ושונות זו מזו. כל אחד לגמרי שונה מהשני.

איך אנחנו יכולים לדבר, איך אנחנו יכולים להבין זה את זה? באמת אנחנו לא מבינים. אנשים בעולם מסתובבים ולא מבינים זה את זה, כל אחד בקושי מבין את עצמו. אבל באמת, כמו ש"הזוהר" אומר כולנו מסתובבים עם עיניים מכונסות פנימה, ואף אחד לא רואה מה יש בחוץ. אז איך הם יכולים להתחבר?

רק דרך החיבור אנחנו יכולים לראות משהו מחוצה לי, כי אני לא יכול לצאת מעצמי, אלא אם אני מתחבר לזולת, ודרך הזולת אני יכול לראות את העולם. ככל שאני מתבטל לשני, דרכו אני יכול לראות את העולם.

לכן בדאגה הדדית, בחיבור הדדי כשכל אחד מבטל את עצמו, ורוצה להתחבר עם הזולת, אנו מתבטלים מעצמנו, ומתבטלים כלפי הכוח האחד, הבורא, ומתחילים להרגיש אותו.

כן המעשה הוא לצמצם את עצמו, להתכלל בעשירייה, ודרך העשירייה להתחיל להרגיש את הבורא. כך אנחנו מתפתחים.

שאלה: כשאנחנו בהתכללות מאסיבית כמו שעברנו בכנס, הרגשתי כל הזמן מאבק לצאת מעצמי ואילו כולם סביבי השפיעו בטבעיות כל טוב לכולם, אז איך נכון להתייחס לעצמי?

סך הכול אתה תוצאה ממידת ההתכללות שלך בזולת. אם אתה רוצה להשיג את עצמך, להבין את עצמך, לגלות את עצמך, זה בתנאי שאתה מתבטל כלפי הזולת ואז תראה את עצמך בזולת. כי זה מה שיקרה לך בביטול האגו שלך, ואז תראה את עצמך בצורה אמיתית.

תלמיד: יש נטייה טבעית לחפש משהו בי שאני יכול למסור לאחרים ואני לא מצליח למצוא את זה. אז אתה אומר שאני צריך ללכת לכיוון אחר?

רק לתת דוגמה. אם אתה רוצה למסור משהו לאחרים, תעשה מעצמך דוגמה במשהו שאתה בטוח שכדאי את זה להראות לאחרים ובזה לעזור להם להתקדמות הרוחנית.

שאלה: אתה אומר שהמטרה שלי לבטל את עצמי בפני העשירייה ולהתכלל, ורוב העבודה שלנו היא דווקא לימוד. המקובלים והכתבים שלהם הם גדולים ונראה שהם כבר מבטלים אותי, איפה נמצא הביטול הזה מהצד שלי בזמן השיעור?

אני רוצה בזמן השיעור לקבל כוחות לבטל את עצמי ולהתקשר לאחרים. מה אני רוצה מהשיעור? לצאת מהשיעור יותר חכם - אני לא יכול. מה אני אדע? כמה מלאכים יש בשמיים, כמו שהמקובלים צוחקים.

לא, אני רוצה מהלימוד ללמוד כוחות. כוח רוחני זה כוח השפעה, כוח הביטול, כוח החיבור, זה מה שאני רוצה מהלימוד שלי. ולכן אני בא לשיעור עם הכוונה הזאת ובזמן השיעור אני חושב על זה. ואחרי השיעור אני יכול לעשות סיכום, כמה עזר לי השיעור להתעלות למעלה מהאגו שלי, להתכלל באחרים ולראות את העולם דרכם.

שאלה: בכנס הייתה הרגשה שכל פעם אני צריך לבנות בי את העשירייה מחדש ומעין הרגשה שצריך להיות כל הזמן בהתקפה על החיבור. איך אנחנו מביאים את ההרגשה הזאת של ההתקפה לעשירייה הקבועה?

תנסה, אני לא יודע. תגיע לעשירייה הקבועה, ותרצה בחזרה להתכלל בה בלב ונפש תוך כמה זמן, יום או יומיים. אתה מתקשר איתם, מדבר איתם, נמצא איתם בשיעורים, בשיחות. וכדאי לכם לעשות שיחה ביניכם בצורה משותפת. אתם לא נמצאים במקום אחד, אתם נמצאים בכל איטליה, באזורים רחוקים זה מזה.

תלמיד: אנחנו נמצאים בזיכרון.

סליחה, גם בזיכרון זה מקום די רחב. תנסו, תראו עד כמה שאתם יכולים ואם אתם יכולים להתאסף ולדבר, או שתעשו ועידה בינכם.

תלמיד: אנחנו נפגשים באופן קבוע בשיעור פעמיים ביום במפגשים.

בסדר. אז תדברו ביניכם, איך אתם רואים נכון להתכלל זה בזה, אחרי שהתכללתם עם הקבוצות האחרות.

תלמיד: אני שואל על ההתקפה שעשינו בכל פעם מחדש בהתכללות בעשיריות האקראיות, איך אנחנו עושים את ההתקפה הזאת, כל פעם מחדש בעשירייה הנוכחית?

אני לא יודע. יש לכם ניסיון משם, תעשו את זה כאן.

שאלה: קודם כל רציתי להביע את הכרת התודה שלי לחברים מהכלי הלטיני ועל המאמצים והיגיעה שהרב עושה כל בוקר עבור כל העולם. והשאלה שלי, האם זה מועיל לבנות תפילה מיד לאחר שיעור הבוקר, כדי שלא נאבד את הרשמים ואת הכוח הרוחני שקיבלנו בשיעור, ומה אתה מציע לנו כדי שנוכל להמשיך את החיסרון הגדול הזה עד לשיעור הבא?

המקובלים כך היו עושים, הם היו יושבים אחרי השיעור בלי המורה, והיו מדברים על השיעור, מה הם יכולים לקחת מהשיעור לעבודה רוחנית, באיזה צורה, לידיעה. כתוב שכך היו עושים.

שאלה: אני רוצה להגיד שהכנס שגרם לי להבין עד כמה זה חשוב וכמה אני אסיר תודה לעשירייה שלי. זה עזר לי מאוד ועשה את זה הרבה יותר קל עבורי להתחבר לעשיריות חדשות, בזכות העבודה שאני עושה בעשירייה שלי.

תודה לך.

קריין: ציטוט מס' 3, כותב הרב"ש,

"בכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עימהם".

(הרב"ש. מאמר 1, חלק ב', "מטרת החברה - ב" 1984)

סדנה

קריין: סדנה על קטע, ציטוט מס' 3 של הרב"ש.

שאלה: יצא לי להשתתף בפגישה פיזית במוסקבה וגם להיות בפגישה ווירטואלית עם העשיריות החדשות. וזה לא ברור מאליו שאני מגיע לעשירייה חדשה ומיד רואה את יתרונות החברים, הרי הם חדשים עבורי, אני לא מכיר אותם, אני לא יודע מי הם, אני לא יודע איך הם מתייחסים.

אני אגיד לך. אני מסתכל על כל החברה הזאת של בני ברוך, אני אצטרך להתחבר איתם אם אני רוצה או לא רוצה, כי זה הכלי של גמר התיקון שבינתיים עכשיו נגלה לפניי. ואני חייב, רוצה או לא רוצה, להיות מחובר איתם, אז אני מסתכל על כל אחד ואחד במה אני יכול להיות מחובר עימו. כי אני חייב, אין ברירה. עם כל בני אדם שבעולם אני אצטרך לגלות את החלק הפנימי שבהם ולהתחבר.

אז אני לא מדבר עכשיו על כל העולם, על כל מיליארדי האנשים, אני מסתכל על מה שיש לפניי מהכלי, ובינתיים אלו האנשים שרוצים להגיע לתיקון, לחיבור עם הבורא, והם מוכנים אפילו בשביל זה לבטל קצת על האגו שלהם כדי להתחבר עם כולם, כדי להתחבר עימי, וכך אני גם צריך להסתכל עליהם - ומזה מתחילים חיבור.

אז אני מסתכל על כל אחד ואחד במה אני יכול להיות מחובר עימו? יכול להיות שבניתים ב99% אני לא מסוגל לחשוב שאני מחובר עימהם, אבל ב1% יכול להיות שכן. אז אותו אחוז, גם הוא טוב. וכך אני מקרב את עצמי לתיקונים, עוד אחוז ועוד אחוז ועוד אחוז וככה מתקדמים. מה אפשר לעשות, זאת העבודה שלנו.

תלמיד: לכן הייתי רוצה שעוד ידברו ובהמשך גם לבקש מהם שיגידו מתוך הניסיון שלהם, מהו הדלק שהם השתמשו בו, כי כולם מספרים שמיד נכללו בעשירייה, מיד ראו את גדלות החברים, כיוון שעבורי זו עבודה.

כן, אתם תצטרכו אחר כך במשך היום ועוד מחר, מחרתיים לדבר על זה ולהתחלק בהתרשמויות מהתכללויות ממקומות אחרים, אנשים אחרים, ועד כמה שהם יכולים ואתם תוכלו לבנות מזה את הפרצוף שלכם שמתפתח יותר ויותר.

שאלה: רציתי לשתף בהתרשמויות שלנו. היום אנחנו מארחים פה לשיעור בקר חברים ממוסקבה ומקייב ומקשיבים לעשיריות שהכינו את ההכנה לשיעור. הרושם שאני קיבלתי שאנחנו יכולים לראות יותר, לא רק במובן הפיזי של החברים, אלא אנחנו יכולים לראות יותר, אנחנו מרגישים יותר את המובן הרוחני של החברים. הרגשתי הרבה יותר קרוב לכל עשירייה שדיברה היום, האם זה הכיוון הנכון, האם זו הבחנה נכונה שיש לי מהכנס?

כן. יפה מאוד.

שאלה: מהציטוט שקראנו עכשיו ברור שהחיבור הוא דרך למצוא את מעלות החברים ודרך הביטול. הייתי מבקש קצת יותר הסבר איך אנחנו יכולים לקדם את התיקון בעשירייה אם אנחנו מרגישים שיש משהו שפוגם בקשר בינינו? איך לעשות את זה בצורה נכונה, איך נתבטל בצורה נכונה, נראה את גדלות החברים, איך אפשר להתקדם יותר בתיקון כשאנחנו מתרכזים בביטול ובמעלות החברים שיש משהו שלכאורה היינו רוצים שהחברים ישנו או ישתנו בו?

רק כלפי החיבור, ועוצמת החיבור, אתם יכולים להשתנות, כי בזה כל ההתקדמות שלכם. בהצלחה.

שאלה: בכנס היה נדמה לי שמתוך התכונות שלי, יותר קל לי להיפתח לאנשים, אבל למה הרבה יותר קשה לאפשר לאחרים להיכנס פנימה לתוך הלב שלי? איך לאפשר להם את הכניסה הזאת? לי נדמה שאולי זה הרבה יותר קשה מאשר להיפתח מצידי. תוכל להרחיב את העניין, למה זה ככה?

זה הרגל, וצריך לעבוד על זה. ככל שנרגיש שזו חובתנו, שיש הכרחיות בפתיחת הלב לשני, כך אנחנו נתקדם. תנו לזה לעבוד, ותדברו על זה. אתה צודק שאתה מעורר את העניין הזה, תמשיכו, מידי פעם תדברו על זה, תשאלו על זה. אתם יכולים לעשות על זה סדנה, תחברו סדנה טובה ונעשה אותה יחד בשיעור שלנו, כמו עכשיו, וכך נתקדם.

שאלה: מרגישים שהרוח של הכנס התחילה עם כוח הגדול מהכנס שעשו החברים בבלטיה, ומהכנס שהיה בגרמניה. משם כל כלי עולמי, לא רק הכלי של דרום אמריקה התחיל להיכנס לרוח הזו ולבנות את הכנס הזה.

כמוובן שהעבודה של הרב, ושל העשירייה הכינו אותנו ללכת ולחפש יתר חיבור. לפחות לפי נקודת מבט שלי בכנס חיפשנו דרך להתחבר במשהו מעבר לפרצופים ולגופים, לעבור ולראות מה כל אחד עובר בהתכללות בתוך הכלי העולמי.

בכל אחד מהכנסים שעברנו ביקרו הרבה תלמידים שעזבו את הדרך, וחיפשו מקום לחזור אליו, וכאן כל פעם הגיעו יותר תלמידים חדשים, וחזרו יותר תלמידים ישנים. אז תודה רבה לכולם. רק רציתי להודות.

בסדר.

קריין: ציטוט מס' 4 רב"ש.

"יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים. היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני. וע"י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה." 

(הרב"ש. מאמר 14 "הצורך לאהבת חברים" 1988)

אפשר להוסיף לזה רק דבר אחד. אם אדם לא נכלל עם האחרים, אין לו כלי. פשוט אין לו כלי. הוא לא יוכל להבין, להרגיש, או להשיג שום דבר רוחני. לכן הוא אומר כך. "יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים. היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני. וע"י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה."

זאת אומרת, אם אני לא נכלל עם אחרים, אין לי איפה לגלות את הרוחניות. אני חייב להתחבר איתם. זה מה שאני חייב לבנות, כי בזה אני בונה את הכלי הרוחני שלי.

שאלה: אני מאוד מאוד נרגש מהכוח של החברה שלנו. הכנס הזה הראה לנו עד כמה העבודה ש"בני ברוך" עושים ברמה העולמית היא מדהימה. היה מדהים לראות עם כל החברים בכל כך הרבה מדינות, בכלי הלטיני, בדרום אמריקה איך חכמת הקבלה מתפתחת, מתפשטת. סרטים, מוסיקה, שפות שונות, זה פשוט מדהים עד כמה הארגון שלנו מיוחד. ואני פשוט כל כך נפעם, וכל כך מתרגש ורציתי לשתף אותך ואת הכלי העולמי.

תודה רבה. אתה חבר מיוחד, ותיק ומסור. אנחנו מאוד אוהבים אותך.

שאלה: בקטע הזה מדובר על כך שדעות ומחשבות עוברות מאחד לאחר. איך זה מתבטא בדיוק? אני לא תמיד מרגיש שזה עובר, למה רב"ש מניח את זה כהנחה?

הוא לא מניח את זה כהנחה. הוא אומר לך שכך זה צריך להיות ואתה צריך להתאמץ להרגיש כך. להתאמץ, ועל ידי עוד ועוד השתדלות להתחבר עם החברים אתה תפתח את הרגש שלך, תפתח את הכלי הרוחני שלך, כי הוא לא נמצא בך, הוא נמצא בהתקשרות שלך עם הזולת.

קריין: ציטוט מספר 5, רב"ש.

"אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד." 

(הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)

זהו. לא חסר לנו כלום, לא חכמה, ולא כל מיני ידיעות. אם אני רק דבוק איתם, אני כבר מקבל מה שיש בהם. אני יכול להיות הכלי הכי קטן, אבל אם אני נכלל עם הכלי הגדול, מתבטל כלפיהם, מה שיש בהם נכנס בי.

קריין: שוב ציטוט 5.

"אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד." 

(הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)

זאת אומרת, מספיק לנו לבטל את עצמנו כלפי החברה וכל מה שיש בה גם נשפך לתוכי.

קריין: ציטוט 6, בעל הסולם.

"אם הוא אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכוח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים." 

(בעל הסולם. "שמעתי", צ"ט, "רשע או צדיק לא קאמר")

שאלה: קודם כל, תודה רבה על הכנס. הבחנתי בעשיריות המעורבבות שכל אחד שהגיע לשם היה צריך להתחבר, מצד אחד. מצד אחר, הוא כאילו רצה להראות את עצמו בצורה טובה ביותר, הכי יפה.

כשאתה מגיע לעשירייה שלך זה כמו משפחה. אתה יכול להרים את הקול, אתה יכול לריב. זאת אומרת, יש קו שמאל, ימין, אנחנו יכולים לעשות שם איזה משהו ואחרי זה אנחנו מכסים את הכול באהבה. איך אנחנו יכולים לעשות כך שבעשיריות הקבועות נהיה בקו האמצעי?

זה לא שייך לזה שאתה בא מבחוץ, ואתה נכלל, כך או כך. אתה צריך להגיע איתם לחיבור, להתכללות בצורה השלימה ככל שאתה יכול, ואז תבין מה זה קו האמצעי שאתה רוצה להשיג.

שאלה: נדהמתי מההאצה, זירוז התהליך שקורה בכל עשירייה. זה התחיל כמובן בדחייה, שנאה, כשאתה לא מכיר את החברים, אבל איך שהתחילה הסדנה והמחשבה דילגה מחבר לחבר, אז ההתפעלות וההתרשמות של האחדות תפסה את כולם. וממש לקראת אמצע השיעור זו הפכה להיות קבוצה של אנשים שהם ממש כמו משפחה, קרובים. במיוחד התפעלתי בשיעור האחרון מכך שהחברים היו כל כך בדבקות זה עם זה שהם פשוט לא רצו להיפרד. זאת אומרת, לא היה שום ספק, הם פשוט נשארו כעשירייה גם לישיבת החברים שהייתה אחרי השיעור.

מצוין. תודה רבה.

שאלה: בקטע 5 הרב"ש מוסיף למילה דבקות "מעריך אותם", ובקטע 6 הוא כבר עולה ואומר "מוצאים חן בעיניו". יש כאן עבודה מעשית?

עבודה מעשית יש לך לא רק בקטעים 5 ו-6. בכל קטע וקטע יש לך הרבה הרבה עבודה מעשית.

שאלה: אני חושבת שבמרחב הווירטואלי שינינו יותר מדי. היינו צריכים לעשות את זה כמו בכנס פיזי, לקבל עשירייה ואיתה להישאר במשך כל הכנס. עשירייה שונה בכל פעם גרמה לי לניתוק.

יכול להיות, אני לא יודע, אבל אתן יכולות לכתוב את ההתרשמויות שלכן.

קריין: אפשר לשלוח בכל שפה התרשמויות, מסקנות, הצעות, ביקורת לכתובת boardworldkli@gmail.com.

תכתבו לשם מה שאתן רוצות. בפעם הבאה שיהיה לנו כנס, וודאי שנעשה גם אותו עם כל מיני שינויים שמועילים מאוד להתכללות, אז יביאו את זה בחשבון. מה שהיה היה, כדאי להביא את זה בחשבון, ללמוד מזה ולהמשיך.

שאלה: כאשר אני חוזרת לעשירייה שלי יש תחושה של חזרה מהעולם הגדול לעולם צר וצפוף. איך אחרי הכנס להרחיב את תחושת העשירייה הצרה להרגשה שחוויתי בכנס של עולם רחב ועצום?

יפה מאוד, התרשמות נכונה. ומה לעשות? אני לא יודע. איך אחרי הכנס אנחנו מרחיבים את העשירייה שלנו שנראית לי כל כך קטנה אחרי שהייתי בכנס בכל מיני עשיריות, ובכלל בהתכללויות אני לא יודע, אתם צריכים וצריכות לתת על זה תשובה.

עוד יהיו לנו הרבה התרשמויות, אנחנו נצטרך ללמוד אותן. אין לי תשובה, אני גם לא רוצה לתת לכם תשובה, אתם צריכים וצריכות ללמוד על עצמכם את הדברים האלה, אבל זה כלי רוחני שעכשיו מתחיל להתפתח בכם. אתם מבינים מה שקורה? זה כלי רוחני. לכן ככל שתפתחו את הלב, ותרגישו מה היה בעשירייה זרה, כאילו זרה, חדשה בוא נגיד, וכשאתם חוזרים לעשיריה שלכם תעשו על זה כל מיני חשבונות, ממש עבודת מחקר, זה מאוד יעזור, זה יפָתח בכם כלי רוחני.

שאלה: בכנס הורגשה התחדשות בכוחות, הורגש מאוד שהפוקוס הוא על חוטי הקשר ולא על חבר כאובייקט עצמאי, יחד עם זה היה בלבול לאיפה נעלמה העשירייה הקבועה, לאן נעלם הכיוון המדויק של להתפלל דרך העשירייה?

זה הולך וחוזר, זה טוב מאוד. נעלמה, לא נעלמה ההרגשה, זה יתייצב.

שאלה: לעולם לא אשכח את הרגע שבו באמצע השיעור הראשון נעלמו כל הפרצופים ונשארה רק תחושה אחת מכל חברה - הרצון שלה למטרה, וזה קירב אותי אליהם, הרגשתי כמו עיוורת. מהו המצב הזה של תחושת עיוורון מוחלט?

אלו דברים שצריך להתרגל אליהם. אנחנו מחליפים מצבים, אנחנו מחליפים את התפיסות שלנו, זה קורה. אנחנו עדיין לא בעלי ניסיון, תתרגלו לזה ותראו עד כמה אפשר לראות לא פנים אלא עולם חדש.

שאלה: אולי ההשתתפות בעשיריות יכולה להיות חצי מהזמן בעשיריות אקראיות ובחצי השני תהיה חזרה לעשיריות הקבועות?

תכתבו למארגני הכנס ותדונו על זה ונראה. בכנס הבא נראה, מה שתחליטו נעשה.

שאלה: רוב העשיריה שלי לא קמה לשיעור בוקר ואחרי הכנס החיסרון שלי לשבת בחדר עם הרבה חברות נהייה מאוד גדול ומציק. מה לעשות, האם לעבור לעשירייה שכן קמה לשיעור?

את זה אני לא יודע, תפנו למארגנים.

(סוף השיעור)