שיעור בוקר 28.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

כתבי בעל הסולם, עמ' 421, מאמר "החרות"

קריין: מאמר "החרות" של בעל הסולם, בכותרת "חיוב השמירה על חירות היחיד".

אנחנו נתחיל לקרוא ואז תנסו לשאול, וכמה ששכחתם או רוצים לזכור מהקטעים הקודמים נעבור גם על זה אם צריך. בבקשה "חיוב השמירה על חירות היחיד".

חיוב השמירה על חרות היחיד

"ודע שזהו הרכוש האמיתי של היחיד, שאסור לפגוע בו, או לשנותו." זאת אומרת שחברה צריכה לשמור על זה שלכל אחד תהיה חירות. אז מה היא חירות ואיך לשמור עליה? אנחנו דנים הרבה בכל יום ויום על הזכויות שלנו, על כל מה שיש, משטרה, ממשלה, הכול, גם במשפחה, בכל דבר, איפה החירות של האדם, מתי אני ארגיש את עצמי חופשי? האם אני בזה לוקח מהאחרים את החירות שלהם? בקיצור כנראה יש כאן בעיה איך לקבוע את זה. "כי סופם של כל אלו הנטיות הכלולות ב"מצע", להתפעל ולקבל צורות מושכלות, כשיגדל אותו היחיד ויעמוד על דעתו. כמבואר לעיל. ומכח חוק ההתפתחות השולט בכל השלשלת ההיא הדוחף אותה תמיד קדימה, כמבואר במאמר השלום. נמצא עוד, שסופם של כל נטיה ונטיה, לההפך למושכלות מאד גבוהות וחשובות לאין ערוך.

נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו, הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא, שעתידה לצאת בה באחרית השלשלת." אם אני נברא וקיבלתי מה שיש בי מהבורא ואני נפעל על ידו, שאין עוד מלבדו, אז כל אחד שרוצה להגביל אותי נכנס בזה לשטח שהבורא ייצב בצורה שלי. וכך אנחנו יכולים לקלקל את כל הצורות שהבורא ייצב בעולם. אז מה לעשות עם זה? זה כאילו שאין לנו שום אפשרות להתקדם, כי בכל דבר שאעשה אני פוגע במה שהבורא הכין בעולמו. אז "שב ואל תעשה עדיף". אבל אני צריך לעבוד, אני צריך לתקן את העולם, אני צריך להשתמש בעצמי כדי יחד עם האחרים לגרום למשהו.

איך אנחנו נכנסים בכלל לכל המערכת הזאת אם הבורא ייצב אותה? איפה כאן החרות, חרות בכל אחד ואחד וחרות שלי, איך אני אעשה. במה שאני עושה במערכת הכללית, אנחנו כולנו קשורים יחד, רוצים או לא רוצים אנחנו קשורים מלכתחילה יחד, אפילו שהקשרים בינינו שבורים אחרי חטא עץ הדעת, אז מה שלא אעשה זה יהיה עוד לקלקול. לא יודעים מה לעשות, מה זה נקרא אם כך חרות היחיד, במה הוא נמצא בחופש, בחרות, אם הוא כולו קשור לכולם וכולנו כולנו קשורים בכולם במערכת כזאת שאף אחד לא יכול לזוז אם הוא בזה לא מזיז את כל המערכת. מה עושים? "משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו." לכן אם אני מזיז משהו בתוכי כלפיי כולם, ואני בטוח כלפיי כולם תמיד עושה את זה, רוצה או לא, בזה אני כבר גורם כאלה זעזועים בכל המערכת של האדם הראשון שאנחנו כולנו שם נמצאים.

"כאן צריכים להבין, שבשעה שאיזו נטיה מתהפכת ומקבלת צורת מושכל, אין עוד יותר להכיר בה הבדלות של טוב ורע. כי הבדלות אלו ניכרות רק בזמן היותן נטיות או מושכלות בלתי בשלות, ובשום פנים לא יוכר שמץ מהם, בעת שמקבלות צורת מושכלות אמיתיות. ודבר זה יתבאר במאמרים הבאים, בכל טעמו ונמוקו.

מזה מובן לנו, גודל החמס, שעושים אלו האומות, המטילים מרותם על המיעוטים ועושקים את חרותם, מבלי לאפשר להם להמשיך את דרך חייהם, על פי נטיותיהם, שהגיעו אליהם בתורשה, מאבות אבותיהם, כי כרוצחי נפשות נחשבים. וגם הבלתי מאמינים בדת ובהשגחה מטרתית, יוכלו להבין את חיוב השמירה על חרות היחיד, מתוך מערכות הטבע."

כמו שאנחנו רואים שהטבע לא מסכים לזה שיש חופש בחירה, חופש תנועה, הטבע נותן כביכול לכל מין ומין, לכל תופעה ותופעה, חופש לפעול ומסדר את הקשרים ביניהם ואת ההשפעות ההדדיות ביניהם לפי התוכנית הכללית שלו.

"כי עינינו רואות איך כל האומות שנפלו ונהרסו מדור דור, לא היה זה, אלא מתוך הכבדת עולם על המיעוטים, ועל היחידים. אשר על כן התגברו עליהם והרסו אותם. אם כן ברור לכל, שאין אפשרות להעמיד השלום בעולם, אם לא נתחשב עם חירות היחיד, כי זולת זה, לא יהיה השלום בן קיימא. והחורבן ישתרר." זה ברור לכולם בצורה הגיונית, בינתיים אין כאן שום רוחניות אלא הוא מדבר על היסטוריה, על גיאוגרפיה, על מה שנעשה במין האנושי מאז.

"הנה גדרנו היטב את ישותו של היחיד, בתכלית הדיוק, אחרי הנכיון מכל מה שמגיע אליו מהצבור כמבואר. אולם, הועמדה השאלה סוף סוף איה הוא היחיד עצמו? כי כל האמור עד הנה בגדר היחיד, הוא מובן רק מבחינת רכושו של היחיד, שהוא המורשה שהנחילו לו אבותיו. אולם, איה הוא היחיד עצמו, דהיינו, היורש והנושא של אותו הרכוש, התובע לפנינו על שמירת רכושו? כי מכל המבואר עד כאן, עדיין לא מצאנו, את הנקודה האנוכית של האדם, שיהיה עומד לעינינו בתור יחידה עצמית, ומה לי הגורם הראשון - שהוא שלשלת ארוכה, של אלפי בני אדם בזה אחר זה, מדור דור, שקבענו עמהם דמותו של היחיד בתור יורש. ומה לי שאר שלושת הגורמים - שהם אלפי האנשים עומדים בזה אצל זה בדור אחד - - - סוף סוף נבחן כל יחיד, רק בדמות מכונה צבורית, העומדת תמיד הכן לרשות הצבור לתשמישם, לחפצם. דהיינו, שנעשה סביל לשני מינים של צבור. מצד הגורם הראשון נעשה סביל לצבור גדול מדורות שעברו, שהיו נמצאים בזה אחר זה, ומצד שלושת הגורמים האחרים נעשה סביל לצבור הנמצאים עמו בדור אחד."

יש כאן יחס מאוד לא מובן עדיין, אז מהו היחיד? מצד אחד אם זו מערכת וכל מה שקורה במערכת קורה בה בכולה, אז כל מצב ומצב בכל אחד ואחד הוא נקבע על ידי המערכת ואז איפה יש ליחיד בכלל חופש בחירה ובחירה ובמה הוא יכול לבחור? בסופו של דבר, כמו שאנחנו לומדים, הבחירה החופשית שלו היא רק להשתמש בכוחות הטבע שיש לו, בחיובי ושלילי, ולהגיע בחזרה למערכת המתוקנת, להעלות את עצמו בחזרה לתפקידו הנעלה, שהוא חלק ממערכת אינטגרלית וכך הוא צריך להיות.

אם כן, איפה יש כאן בחירה חופשית? גם אין בשום דבר, אלא הוא חייב לבצע את הפעולות שלו יחד עם האחרים, הוא משפיע עליהם טוב, הוא משפיע עליהם רע, אבל משפיע עליהם בטוח, וכך "איש את רעהו יעזורו", בטוב או ברע, בכל מיני תיקונים הדדים, הם מגיעים לחיבור, בסופו של דבר החיבור יתקיים. אז הרבה שאלות כאן הן מיותרות כביכול.

"וזוהי אמנם שאלה כלל עולמית, ומשום זה נמצאים הרבה המתנגדים לשיטה הנ"ל הטבעית, אף על פי שמכירים היטב אמיתותה, ובוחרים ביותר בשיטות מטפיזיות או בדואליזם, או בטרנסצנדנטליות, לצייר לעצמם איזה עצם רוחני, איך שהוא יושב בפנימיות הגוף, בתור נפש האדם. אשר הנפש הזאת היא המשכלת, והיא המפעלת את הגוף וכו', שהיא עצם האדם וה"אנכי" שלו.

ואולי היה בכל הפירושים הללו, כדי להניח את הדעת, אבל הצרה בזה, שאין להם כל פתרון מדעי, איך אפשר לעצם רוחני, שיהיה לו איזה מגע כל שהוא, עם אטומים הגשמיים בגוף, שיוכל לגרום לו איזה תנועה. וכל חכמתם והתעמקותם, לא הועילה להם, למצוא כאן איזה גשר מספיק, לעבור על הבקיע הרחב והעמוק הזה, הנמצא בין עצם רוחני לאטום גשמי. ולפיכך לא הרויח המדע ולא כלום, בכל השיטות המטפיזיות הללו."

כן, זו הבעיה הגדולה ביותר. בחכמת הקבלה אנחנו מדברים על כוחות רוחניים. איפה הם נמצאים? במרחב הרוחני. איך אנחנו יכולים למדוד אותם, לעשות מהם משהו? שום דבר. לפי חכמת הקבלה אם אתה מתאמץ פנימה, בפנים בתוכך, לאט לאט אתה מתקשר יותר ויותר לאותם הכוחות הרוחניים. איזה קשר יש בין כוחות רוחניים ובין העולם הגשמי? הקשר איננו. מה זה איננו, הוא ישנו או לא? בכל זאת אנחנו, שנמצאים בעולם הגשמי, מפעילים את הכוחות הרוחניים. לא, אני לא יכול דרך הגשמיות להפעיל רוחניות. רוחניות אני מפעיל בכוחות רוחניים, אם אכן אני מגלה אותם ושולט בהם, ובגשמיות אני שולט בכוחות הגשמיים, וקשר בין שתי המערכות האלה אין. זה דבר אחד.

דבר שני, כתוב שאני נמצא עכשיו בעולם המדומה. זאת אומרת שמה שנדמה לי עכשיו שיש כאן עולם ומלואו גשמי ואני נמצא בו, אומרים לי שהכול מדומה. והעולם הרוחני, שאני לא מרגיש בכלל ולא מבין ולא תופס אותו במאומה, אומרים שהוא עולם האמת. זאת אומרת אני ממש נמצא בההיפך ממה שקורה. מה עושים?

שאלה: הבחירה החופשית שבעל הסולם מדבר עליה היא בגשמיות או רק כלפי רוחניות?

אני לא יודע אם יש בכלל גשמיות, אומרים שזה עולם המדומה. האם יש רק רוחניות? אבל אין לי קשר לרוחניות, אז אני לא יודע מה אתה אומר. אני בינתיים נמצא בין שמיים לארץ.

תלמיד: זהו בדיוק. תמיד היה ברור שבן אדם שבא לדרך הרוחנית אין לו במה לבחור, הוא נתון לכל ההשפעות שהיו לפניו ולכל ההשפעות שסביבו, יש לו רק מספיק כוח לבחור בסביבה, זו הבחירה היחידה.

כן.

תלמיד: מצד שני בעל הסולם מדבר פה על החובה לשמור על חירותו של היחיד. כלפי מי, למי יש חירות לא לשמור על חירות היחיד? זאת אומרת מי יכול לעשות עוד פעולות חוץ מהבחירה? זה מה שמתחיל לבלבל פה את כל הסיפור. אני אשאל שוב.

אתה יכול לשאול עוד כמה פעמים אתה בכל זאת תישאר מבולבל.

תלמיד: אוקיי, בכל זאת.

לא, זה לא יעזור. אני אגיד לך פשוט, הפתרון הוא פשוט, גילוי. כל עוד הבורא לא יתגלה בך אתה לא תדע את האמת. כי אתה תמיד תהיה בכל מיני ספקות ובעיות ומחשבות, אתה פשוט לא מפוקס, זה כמו שאין לך משקפיים, אין לך ריכוז, אין לך קרן אור, מה תעשה? אז כל ההסברים שלך זה כמו שיש לפניך אדם לא רואה, עיוור חס ושלום, ועכשיו תסביר לו, אלף שנים תסביר לו, מה זה להיות לא עיוור אלא עם חוש הראיה. איך תסביר לו? אתה לא יכול להסביר.

על החושים אנחנו לא יכולים להסביר שום דבר. אם אין, אין. ולכן אין כאן שום אפשרות להתקדם אלא כמו שבעל הסולם אומר לך עכשיו, אנחנו צריכים לרכוש רצון להשפיע, אז אנחנו נראה דרכו את האמת.

שאלה: זה ברור. רק כשאנחנו מסבירים את המאמר הזה לסטודנטים חדשים, אז אני אומר ברור מאוד שלבן אדם יש רק בחירה אחת, בסביבה. כי כל השאר, אני כמו מכונה, הכניסו בי ואני פועל לטובת הרצון לקבל. זה ברור. אבל מה זאת אומרת שבעל הסולם כותב שצריך לשמור על חירות היחיד, על מי הוא מדבר למי יש בחירה חופשית חוץ מלבחור בסביבה? חשבתי שאין בחירה חופשית חוץ מלבחור בסביבה. אז איפה יש עוד מרווח שבו לאנשים יש כן איזו בחירה, והם יכולים כביכול לקלקל דברים?

מה אתה דוחף לנו את הפילוסופיה שלך? בואו נראה מה הוא אומר. אתה הרי לא עונה וגם מה שאתה שואל, כולם נמצאים בכל מיני שאלות כאלה. תן לנו לראות מה בעל הסולם כותב. אני חושב שאף אחד לא יכול להגיד כלום, חוץ מלשאול שאלות וכולן חוזרות על אותו דבר. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מבינים שום דבר. איפה חירות שלנו, איך אנחנו מגיעים אליה, איך אנחנו מממשים אותה, איך אנחנו לא פוגעים בגללה באחרים, כי כל אחד קשור לאחרים? זו כל הבעיה.

תראה איך באמריקה יש לכם היום ויכוחים באמצע הרחוב, ממש מלחמת עם, מלחמת אזרחים. זה מה שקורה. גם אצלנו בישראל יש כל מיני הפגנות וכל מיני דברים, וכך יהיה בכל העולם יותר ויותר כי המצב יהיה יותר ויותר גרוע.

העולם מאבד את הקשר אגואיסטי שהיה לו, של תן וקח, תן וקח. אז לכולנו היתה מערכת, וכולנו חיינו באותה מערכת אלפי שנים. עד שייצבנו אותה, הגענו לייצוב יחסית יפה וטוב נניח בשנות החמישים, אולי קצת לפני זה, לפני ארבעים חמישים שנה, אחרי מלחמת העולם. ומאז מיד התחלנו לקלקל אותה, וזו חובה, אחרת לא נגיע לתיקונים הרוחניים.

לכן אנחנו נמצאים עכשיו בעולם שמגלה את הקלקול שלו בצורה כזאת שהוא אפילו לא יכול לחזור אחורה, וגם לפי התכנית הוא לא צריך לחזור, אבל הוא מגלה שהוא לא יכול לחזור למה שהיה קודם. יש הרבה מוחות שחושבים איך אנחנו יכולים לשמור על מה שיש. כי היה קשר בין כמה שהאדם משקיע, לכמה שהוא מקבל, ולכמה שהוא יכול לקנות, או לא יכול לקנות. המערכת האגואיסטית הייתה מאוזנת איכשהו. כמה שכל אחד מקבל, כמה שכל אחד מרוויח, יחד עם מערכות של שמירה, של עזרה הדדית אפילו במשהו, משטר והכול.

הכול היה מסודר איכשהו כמה שנים בצורה אגואיסטית, אבל ידענו שאלו החיים. ופתאום נגמר, ואף אחד לא יודע איך לתקן ואיך לקיים את זה הלאה. איך להביא איזה כוח תיקון? מה יקרה בעתיד, מה קורה איתנו, אנחנו לא יודעים.

אנחנו נמצאים במצב שהרצון לקבל הקודם הפסיק לעבוד. האגו שלי, שזה הכוח שלי שכל הזמן מעמיד אותי מול הזולת, שאני אקח והוא יתן, והוא יתן ואני אקח, וככה כל הזמן יהיה בינינו איזה קשר אגואיסטי, אבל בואו נשמור עליו. עכשיו הקשר האגואיסטי הזה לא עובד. אז מה יכול לעבוד?

רק עכשיו סידרנו צבא, משטרה, את המודעות של בני האדם, הפעלנו חינוך, תרבות, מערכות כספיות, איזה מערכות יש לנו, איך עשינו את הכול? האגו שלנו דחף אותנו לבנות את כל המערכות ועכשיו זה לא עובד. זה לא עובד.

זה משבר שלא היה כמותו. הגענו למצב שכבר כמעט ראינו את האנושות מסודרת יפה, נכון, וטוב. לפי הטבע של הרצון האגואיסטי שלנו, היינו איכשהו בדרך להסתדר בינינו. טיילנו, ראינו את העולם, הכרנו את האנשים, כל אחד הבין את השני, איך הוא חי, כי לכולם היה אותו רצון להתקיים, אותו רצון להרוויח. הכול היה בסדר, אז מה היה חסר. מה חסר? חסר רק דבר אחד, אנחנו לא מקיימים בזה את מחשבת הבריאה. ותראו מה קורה, איך הבורא שובר לנו את כל ההכנות היפות שלנו לחיים הטובים. ואנחנו מגלים ששום דבר ממה שהכנו קודם לחיים הטובים לא עוזר, ולא עובד. מה לעשות? בואו נראה.

הרצון לקבל - יש מאין

"וכדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעית - רק לחכמת הקבלה אנו צריכים! כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה. ונתבאר אצלינו, בענין "אורות וכלים הרוחניים" (בפנים מסבירות לעץ החיים ענף א') אשר כל עיקר החידוש מבחינת הבריאה שברא ית' יש מאין, אינו חל רק על ענין אחד בלבד, המוגדר תחת השם "רצון לקבל". וכל שאר הענינים הנמצאים בכל הבריאה, אינם בבחינת חידוש כלל, שאינם מבחינת יש מאין, אלא, יש מיש. כלומר, שנמשכים בהמשכה ישרה ממהותו ית' עצמו, כמו האור הנמשך מהשמש - שאין שם כל חידוש, שמה שנמצא במהות השמש מתפשט ויוצא לחוץ.

מה שאין כן, בענין "רצון לקבל" האמור, בזה יש חידוש לגמרי, כי לפני הבריאה לא היה דבר זה במציאות, שהרי הוא ית' אינו כלול ולא כלום, מבחינת רצון לקבל, להיותו קדמון לכל דבר... ממי יקבל? ולכן נבחן הרצון לקבל הזה, שהוציאו ית' בבחינת יש מאין בחידוש גמור. מה שאין כן כל היתר אינו כלול בבחינת חידוש שיתכן לכנותם בשם בריאה. ולפיכך, כל הכלים וכל הגופים, הן מעולמות הרוחניים, והן מעולמות הגשמיים, הם נבחנים לבחינת חומר רוחני או גשמי שטבעו הוא "לרצות לקבל"."

זאת אומרת שהרצון לקבל, הרצון זה כוח רוחני. באמת כוח שנמצא בכל בריה ובריה במידת מה, ולפי זה אנחנו מדברים על הבריות, דומם, צומח, חי, מדבר, ובכל אחד מהם יש עוד ועוד מדרגות, מדרגות. רק לפי הרצון לקבל שבכל פרט, אנחנו יכולים לקבוע מיהו ומהו. זה נותן את כל ההבחנות. יש לנו אין סוף הבחנות בכל חלק וחלק מהבריאה. אז הרצון לקבל הזה מגיע יש מאין. זאת אומרת, זה מגיע מהבורא, מזה שיש לנו הפכיות ממנו.

שאלה: מה התועלת בגוף הגשמי אם הוא לא יכול להפעיל כוחות רוחניים?

אנחנו לא יודעים כמה תועלת יש בכל זאת כשאדם מתקיים בעולם הזה, בקשר עם האחרים, סובל, נהנה. הוא בכל זאת מבצע איזו פעולה. אין לך ברייה, אפילו נמלה קטנה, קוף, אדם, אבן או ענן, לא חשוב באיזו צורה זה מתגשם, שאין בו צורך. אלא הרצון לקבל הכללי, האינטגרלי, מוציא כל מיני צורות, שבצורה כזאת כולם יתקיימו ויגיעו ליישום. ואנחנו לא מבינים עד כמה בכל המערכת הכללית הזאת, כוחות הדומם, צומח, חי, ומדבר, איך הם צריכים להתקשר ביניהם, באילו צורות, וכמה פעולות צריך לעשות בדרגת הדומם כדי שתצא מזה איזו פעולה אחת בדרגת הצומח.

תראו את היקום שלנו, נגיד שהמדענים צודקים, נניח שיש מיליארדי שנות התפתחות של החומר הדומם עד שהוא מגיע, ואיפה, נניח על פני כדור הארץ, העניין הזה של הצומח? ההבדל בין דרגת הדומם, שזה כל היקום, ודרגת הצומח, שהיא רק על פני כדור הארץ הוא עצום. אז ודאי שיש הכרחיות לעשות כל מיני פעולות ותיקונים בדרגת הדומם, בלא לשמה, וכן לשמה, בהכרה, ולא הכרה, כדי שתצא ממנו דרגת הצומח. אלו דברים שאנחנו לא יכולים לעכל.

שאלה: איך על ידי זה שאנחנו מתעוררים כל פעם לחיבור אנחנו מעוררים את הפוטנציאל של הרצון לקבל.

כי מה זה חיבור, בין הרצונות לקבל אתה עושה חיבור. אין פעולה יותר מועילה לשינוי הרצון לקבל.

שאלה: כשחכמת הקבלה מסבירה שהחיים זה ביטוי מהנשמה, האם לא מדובר על הקשר בין העולם הרוחני והעולם הגשמי?

לא. החיים הגשמיים, הם גשמיים, בהמיים, והם העתקה מהמצב הרוחני שלנו בלבד.

שאלה: הסברת שהמערכת האגואיסטית הישנה לא עובדת. למה צריכים לעבור למערכת חדשה אלטרואיסטית ולא לחדשה יותר אגואיסטית. תמיד יהיו אנשים רחוקים, שהם לא יוכלו מיד להתאים את עצמם למערכת אלטרואיסטית.

ישנה תכנית עליונה, והתכנית הזאת פועלת. אתה מהמצב שלך לא יכול להגיד זה נכון, זה לא נכון, כך או כך. מי אתה? מה אתה מבין בכל המערכת? אתה לא רואה אותה אפילו בדרגה שלך שאתה נמצא, לא מכיר אותם הכוחות, אותה המערכת, מכל שכן דרגות עליונות.

מקובלים מסבירים לך. אתה רוצה להשתמש בזה, בבקשה תשתמש ותתקדם. אם אתה לא רוצה לקבל, אז תישאר בדרגה שלך ככה ללא שום הבנה ותחכה עד שזה יעבור עליך, עד שתחכים בכוח. זה נקרא "חכם בלילה". זהו, אין לך ברירה, אבל לעשות ביקורת על מה שכן, למה לא ככה ולמה לא ככה עושה הבורא, באיזו דרגה אתה נמצא שאתה יכול לדבר על זה?

אפילו אתה רואה שכל בני האדם, כל החכמים שבעולם הזה לא מבינים היום כלום ממה שקורה, הם לא יודעים מה קורה עם כל המערכת, למה היא פתאום מסתובבת בצורה כזאת, שום דבר.

שאלה: אני אחדד את השאלה. בסופו של דבר, בסוף התיקון, תהיה מערכת אלטרואיסטית אחת או מערכת אגואיסטית קשה, נוקשה, חזקה?

אתה [צריך] ללמוד, אתה אפילו לא יודע מה העקרונות? מה למדת עד כה? בסוף, בגמר התיקון כל המערכת תעבוד גם מצד האגו הגדול וגם מצד כוח ההשפעה הגדול. ושניהם יעבדו יחד זה מול זה ובאמצע הנברא ישתמש בשניהם בצורה האינטגראלית, בהרמוניה השלמה. את זה אתה צריך לדעת.

שאלה: איך אנחנו משתמשים בכל המגמות המנוגדות האלה כדי להגיע למצב ההפוך, השלם ?

אתה משתמש בקבוצה כדי להגיע לאיזון. נקודה.

שאלה: איך יש מאין מתקשר עם יש מיש? איך הם מתקשרים ביניהם?

זה גם בדרך שאנחנו נמצאים בה, כשעובדים בג' קווים, שם זה מתקשר. שם אנחנו מגיעים למצב שכל הכוחות, גם הרעים וגם הטובים משתלבים יחד.

שאלה: בחוץ, בעולם אין מחשבה על תכנית. קורה משהו והם מנסים להתמודד איתו. איך מסבירים שיש תכנית ושיש כיוון? מה ייתן לנו את הכוח להסביר להם את זה, כי זה נראה לי המכשול העיקרי.

אתה חייב להסביר. בעל הסולם כותב את זה בהרבה מקומות, הוא משקיע בזה הרבה כוחות להסביר שהעולם מתקדם לפי התוכנה ולפי החוקיות, ורצון לקבל יש מאין כמו שאנחנו עכשיו לומדים גם בכל יתר המקומות, והכול מתקדם לפי התוכנה שמביאה את הרצון לקבל לרצון להשפיע.

את הרצון לקבל אי אפשר לתקן, זה כוח מהטבע, אבל בעל מנת להשפיע זה נקרא תיקון עליו ואותו אנחנו חייבים לעשות, ועל ידי זה אנחנו מגיעים עם כוח השפעה שזה הבורא. למרות שאנחנו הפוכים מהבורא, ברצון לקבל והוא רצון להשפיע, על ידי הכוונה על מנת להשפיע אנחנו מגיעים למצב שאנחנו והוא משתווים, אבל לא משתווים לפי הטבע שלנו, אלא משתווים לפי הנטייה שלנו.

שאלה: יש איזו דרך להוכיח להם שיש תכנית? יש משהו כזה באיזה מקום?

לא. להוכיח זה להראות בעיניים שלהם שזה קיים, באיזה חוש מהחמישה חושים, ואין לנו. לא. רק בחוש השישי, שזה [חוש] השפעה. רק בזה.

שאלה: הנקודה שבלב היא משהו פיסי, היא משהו רגשי, היא משהו רוחני, או שזה מחובר ביחד?

הנקודה שבלב לא מחוברת עם כלום. הנקודה שבלב זה חלק א-לוה ממעל, זה רצון להשפיע מהבורא, איך זה נמצא אי אפשר להסביר, אבל זה נמצא בתוך הרצון לקבל של הנברא. לכן הלב שלנו, הרצון שלנו הוא כולו אגואיסטי, רצון לקבל, והנקודה שבלב היא רצון להשפיע. ושניהם קיימים בחסד עליון, בכוח עליון.

ואנחנו פותחים גם את הלב וגם נקודה שבלב ומתחילים לעבוד איתם, כדי שכל הרצון לקבל שזה הלב יבצע פעולות לפי הנקודה שבלב. זה מה שאנחנו עושים, זה נקרא תיקון.

תלמיד: למה יש לנו כזה פער, כזה מרחק בין החיים הרוחניים לחיים הגשמיים?

אלה שני עולמות, סגנון אחר לגמרי של קיום, מטרה אחרת, בטח. אלה תוכנות שונות לגמרי, או שאני עובד כדי לתת או שאני עובד כדי לקבל, אין דבר הפוך ומנוגד זה מזה.

תלמיד: איך אני יכול לחבר את השכל, להבין את זה ואת זה ביחד?

רק למעלה מהדעת, דווקא למעלה מהשכל.

שאלה: מה ההבדל בין אלטרואיזם גשמי לאלטרואיזם רוחני?

אלטרואיזם גשמי, שאתה עושה הכול כדי שיהיה לך טוב. אלטרואיזם רוחני, זה שאתה עושה הכול כדי שלזולת יהיה טוב.

שאלה: מה ההבדל בין לדרוש מהיחיד לבין להגביל את היחיד?

אנחנו לא מגבילים אף אחד, אנחנו רק גורמים לכל אחד הכרת הרע, ומתוך זה הוא כבר מגביל את עצמו.

תלמיד: כשאנחנו מהדקים את הקשר בינינו, בכל הידוק כזה צריכה להתברר לעשירייה הערבות הכללית, איפה אנחנו נמצאים וגם הערבות של כל אחד?

כן. ואנחנו משתדלים לעשות את זה דרך כוחות האהבה. לא מגבילים, אלא על ידי כוחות האהבה עושים אווירה כזאת, שהוא מגביל את עצמו. אחרת זה כמו שרב"ש היה אומר, שזה "חינוך קופים", זאת אומרת שעל ידי לחץ, על ידי מכות.

שאלה: איך אפשר להקל על ההבנה של שפת הקבלה?

תסביר בדוגמאות פשוטות יותר, מהעולם הזה. אנחנו עושים את זה, משתמשים בזה ככה, ודאי.

שאלה: לאגו יש אלף טריקים איך לא לראות את חשיבות המערכת, האם יש אפשרות להערים על האגו שלנו?

הבורא עושה לך עכשיו כאלו תרגילים, שאתה תראה עד כמה שהאגו לא יכול לבצע שום דבר בחיים שלנו. מה אתה רוצה עוד חוץ מעזרה כזאת שהוא עושה? הוא ברא את העולם, הוא סידר את העולם, הוא סידר את האגו שלו, הוא נתן לך רצון לשלוט באגו שלו, ועכשיו הוא שובר אותך עם כל העולם, שאתה לא מסוגל לכלום והעולם הולך לאבדון.

תראה איזו עזרה הוא נותן לך, מה אתה רוצה? הוא מראה לך שהתוכנה הקודמת לא עובדת, שהכוחות שלך לא יכולים עזור, שאין לך שכל לנהל את העולם, את החיים שלך אפילו הקטנים. תראה מה שהוא עושה, זו לא עזרה? אם אתה היית אבא, היית עושה משהו אחר לבן שלך כדי להראות לו שהחיים שלו הם לא נכונים? הוא עושה את זה בעדינות. אני לא יודע איך עוד אפשר לשכנע את בני האדם לחשוב על החיים.

תלמיד: הרצון שלי זה לא לשלוט אלא לראות יותר, כי אני באמת מרגיש שהבית נשרף.

לראות זה נקרא לשלוט, כי אתה אז תשלוט עם השכל שלך. עכשיו מובן לי הכול, ברור לי הכול, זה בסדר גמור, עכשיו אני אראה שהעולם נשרף בצדק. ומה אז? אז אתה יושב בשקט ולא מתקן את עצמך. אלא כל החכמה היא מצד הבורא שהוא פותח לך כאלו דברים, שאתה חייב לרוץ ולעשות את כל הדברים ברצון לקבל שלך. הוא לא מבטל את הרצון לקבל, הוא רק עושה לך כאלה תנאים שעם אותו רצון לקבל לא תהיה לך שום ברירה, אלא אתה תעבוד בו לאט לאט בעל מנת להשפיע.

הוא לא יתן לך רצון להשפיע, רצון להשפיע זה הוא בעצמו. הוא מביא אותך למצב שאתה תרצה להשתמש ברצון לקבל שלך כדי להשפיע. זה נקרא שאתה תבקש ממנו צמצום על העל מנת לקבל, מסך, אור חוזר, וכל הפעולות שילמד אותך, איך אפשר ברצון לקבל שלך לעשות פעולות כמו שהוא עושה ברצון להשפיע שלו. הוא לא הורס את הרצון לקבל, רק על מנת לקבל, רק את הכוונה שלו, שיטת השימוש שבו, אבל החומר בעצמו הוא נשאר. אתה עוד תעבוד עימו.

שאלה: הקשר בין רוחניות וגשמיות זה התיקון של התכונות שאיתן באנו לעולם הזה, התכונות הטבעיות שלנו?

כן, נגיד.

שאלה: אמרת שצריך לבקש מהבורא שיתן צמצום, מסך ואור חוזר.

פשוט לבקש, זהו, תבכה, תבקש, תנדנד, ככה וככה, גם בטוב גם ברע, בכל דבר, זה משפיע עליו. רק אל תעזוב, כל הזמן תהיה בקשר עם הבורא וכל הזמן תבקש, "תן לי, תן לי, תן לי", כל הזמן ככה.

תלמיד: אמרת שאנחנו בכלל לא יכולים להבין מהי בחירה חופשית אלא רק כשנגלה את הבורא נבין. מה זה אותו גילוי הבורא שבו אנחנו מבינים?

כשיתגלה בי רצון להשפיע קצת, אז אני אדע מתוכו מי זה הבורא, אוכל להשתמש בו, אוכל לפנות אליו בצורה יותר מכוונת, יותר ישרה. זה עניין אחר לגמרי. זה כמו שאתה לא מכיר את האדם ומבקש ממנו, או שאתה כבר מכיר אותו, מצד אחד, מצד שני, כך וכך. כבר אתה יכול מתוך התכונות שלך להרכיב את הדמות שלו. זה כבר אחרת, אני כבר מתאר לעצמי אז מי הוא, כך וכך, אני מתחיל לראות אותו. באיזו צורה אני רואה אותו, בצורה שאני מפצל את עצמי, בונה את עצמי כאדם הדומה לבורא, מתוך זה, זה נקרא "ממעשיך הכרנוך", אז אני מתחיל להכיר אותו.

תלמיד: אם הבנתי נכון, אמרת שאני מחלק את עצמי כאדם, ואז אני יכול להבין את התכונות שלו?

בכמה שאני דומה לבורא, מתוך זה אני מכיר אותו. אני לא מכיר את הבורא הוא לא נמצא לפניי, אני מכיר אותו רק בתוך הדמות שאני בונה בי. לא יכול להיות שמישהו יתגלה לפניי וזה יהיה בורא, כמו שחושבים אלה מכל מיני דתות, אמונות וכן הלאה, אין דבר כזה. אני מתאר אותו בדמיון שלי, בכוח המחשבה שלי, אבל לא שהוא נמצא פיסית לפניי.

שאלה: התיאור הזה של הבורא במחשבה, זאת נקודת הבחירה החופשית של האדם?

כן ולא, עוד נדבר על זה. אתה מושך אותי לכל מיני כאלה עומקים ששם אנחנו נטבע.

(סוף השיעור)