012_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/6UwDjbvt?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

נקרא הפיכת פנים. כן? עכשיו נעבור לבפנים, וזה אמרו.

תלמיד: מה ...

רב"ש: ... עכשיו, של"ה.

וזה אמרו, "ואז ההוד הופך פניו אל היסוד ומאיר בו" כי נתבאר אשר ה' זו נבחנת לאור אחורים ולו"ק, ולנקבה, וע"כ, כיון שהפנים של ההוד הוא מבחינת הארת ג"ר, כמו שלמדנו עכשיו. אנחנו לומדים עכשיו מטי בחכמה ולא מטי בבינה ומטי בחסד, לא מטי בגבורה, מטי בתפארת, לא מטי בנצח, מטי בהוד חכמה. לכן וע"כ אינה יכולה להשפיע את אור הה' שהוא בחינת הארת אחורים, חסדים, הוא אומר כאן, אם לא על ידי הפיכת פנים למטה ואחוריה למעלה. דהיינו שהאחור שלה המשפיע ו"ק ומנע ג"ר יהיה עתה להמשפיע ו"ק, ואז משפיע את אור ה... את אור הה' הנ"ל להיסוד.

... שעוד לא דיברנו, שהוד נזדכך מא' לעביות דשורש. רק מה? נותן ה' מטרם שנזדככה. זה הקיצור.

עכשיו נלמד למעלה, נראה.

תלמיד: ...

רב"ש: הוא שואל, אם אנו אומרים, אור הנמשך מכלי דחכמה נקרא ג"ר, ואור הנמשך מבינה, שבינה הוא ו"ק, נקרא ו"ק. לכן הוא רוצה לומר, מאיפה יש שני ביתין בחכמה? אתה אומר, נמשכים בכתר. והב' ביתין שנמשך, שיש שם בבינה נמשך מחכמה, על זה אתה שואל. לכן גם כן נגיד ...

תלמיד: שזה ג"ר? שזה ...

רב"ש: אה...

תלמיד: שזה חכמה נקרא ...

רב"ש: בשביל זה נקרא ג"ר, בשביל זה בינה נקרא גם ו"ק. את זה אני רוצה לראות, היסוד מה שאתה אומר. נתחיל לבאר.

מאין בא ב' לכלי דחכמה? הכתר נזדכך מג' ונעשה ב'. כתר היה מקודם ג' דעביות, נעשה ב' דעביות. בסדר. עכשיו, הב' ביתין שיש לנו בכלי דבינה, מאין זה בא? למדנו כך, האור שיצא על ב' ביתין בכלי דחכמה, אותה קומה, לא קומה שנייה. אם היה הזדככות שנייה, אתה יכול לומר, שתהיה הפרש. זה אותה קומה, והיא קיבלה אותו אור. מדוע הוא מחלק את זה? נשאלת השאלה.

... ב' דהתלבשות שיש בכלי דבינה, מאין יש לו זה? מהתפשטות א'.

אז אני אגיד יו... אני אפרש יותר טוב. אנו רואים בדרך כלל, כל מדרגה תחתונה לגבי עליונה נקרא ו"ק. לא חשוב איזה מדרגה שתהיה, כל תחתון לגבי עליון נקרא ו"ק. אם אני יכול לומר חכמה נקרא ו"ק לגבי כתר, ובינה נקרא ו"ק לגבי חכמה. מזה בטח, מזה הכלל הזה יכול להשתמש. רק כאן מה שאומר לנו, מדוע לא אומר פשוט כמו שאתה אומר? בינה נקרא ו"ק לגבי ג... לגבי חכמה, לכן נמצא ו"ק ...

כאן יש כך. אנו אומרים שבינה קיבלה את האור של אותה קומה שיש בב' של חכמה. לא נעשה שום שינוי. ולכן נשאלה השאלה, אותה קומה, מדוע אני אומר שהאור ההוא מאיר בחכמה נקרא…

תלמיד: ג"ר.

רב"ש: ג"ר ונקרא ו"ק? על זה אנחנו צריכים תירוצים.

תסתכלו, בדף שכ"ו, בדברי המתחיל, צריך שתזכור משמע, ש... מדוע נקרא אור הנמצא בכלי דבינה בחינת נקבה, הגם שהאור יצא על אותה קומה, על ב' ביתין שבכלי דחכמה והאור לבינה? וזאת השאלה. מקודם משמע היה לזו"ן דחכמה ב' ביתין חכמה. ולב' ביתין דבינה…

תלמיד: חסדים.

רב"ש: חסדים. מדוע חסדים? שחכמה הפכה פניה לתת חסדים. מדוע?

תלמיד: בינה ...

רב"ש: משמע מכאן, כשהוא אומר לי כאן, לא... אחד למדנו עד כה, שבינה חפצה בחסדים, וכאן לא אומר את זה. כאן הוא אומר, בכדי שיהיה מציאות שזעיר אנפין יוולד עם קטנות, לכן מוכרח חכמה להפוך פנים בחסדים, לתת בחינה א' לבינה, שיהיה מציאות חסדים בלי חכמה. נמצא, בשביל מי אני... בשביל מי חכמה הופכת פניה שמאיר חסדים? לא בשביל בינה, רק בשביל זעיר אנפין, שיהיה להם מציאות שיוכל להיוולד מקטנות. כך משמע מכאן.

תלמיד: ...

רב"ש: לא, אנחנו מדברים כאן שורש מה שיהיה בעולם האצילות. כאן שורשים מדברים. אם היה כאן שורש כזה, יכול להיות בעולם האצילות מה שהוא אומר כאן, כמו שמדבר, אבא ואימא וישסו"ת דאצילות, ונותן שורש לזו"ן דאצילות. לכן הוא אומר בפירוש, בכדי שייוולד זעיר אנפין בקטנות, מוכרח כאן להיות חכמה, הפיכת פנים לא בשביל כלי דבינה, רק בשביל בחינה א'.

תלמיד: זה לא נולד עד שהוא לא מקבל.

רב"ש: תסתכלו. אם כן, אז אני לומד, מקודם שנתנה ב' ביתין היה הפיכת פנים על חסדים. ואחר כך כשנזדכך הב' לא', גם כן הייתה בהפיכת פנים בחסד. נמצא שני פעמים. אחת, אני צריך לומר, הראשון, שנותן לה הקומה הזו, ו"ק. מדוע נקרא ו"ק? שהיה הפיכת פנים. בשביל מה? כי חפץ חסד.

הלאה. אחר כך הוא אומר עוד דבר, שבזמן שנזדכך בחינה א' של כלי דחכמה, נותן להם עם ח... עם חסדים או בהפיכת פנים? אז אני צריך, יכול לומר שלא היה צריך להיות כאן הפיכת פנים חדשה, רק מי גם נשאר? בחינת, אה, הפיכת פנים עוד מכלי, מב' ביתין של כלי דבינה. רק הוא מוסיף טעם. מה מוסיף טעם? ש... מזה הכנה שתצא זו"ן בקטנות. מה שאין כן, שיהיה זו"ן בגדלות, אז חכמה מוכרחה להשפיע חכמה.

מדוע? מדוע צריך להשפיע חכמה?

אנחנו למדנו כאן, חכמה נותנת, ששש, הפיכת פנים לבינה, או שני טעמים. אחד, בינה כי חפץ חסד, והוא מוסיף טעם, שזעיר אנפין יכול לבוא לבקטנות, הנה גם כן נותן כאן שורש. בכד... אם כן, מה למדנו כאן? נמצא בחינה א' בכלי דבינה, ואת זה אנחנו לומדים עכשיו, שבחינה ב' דחכמה נזדכך לבחינה א'.

עכשיו, בכדי שבינה תהיה לה יכולת להוליד את זעיר אנפין, מוכרח להיות גדלות. כאן נקרא התינוק הצריך לאימו, חפץ חסד. אז מוכרח החכמה להפך, לתת חכמה, ובינה שהיה מקודם כי חפץ חסד, היינו מטרם שהיה לו בחינה א', עכשיו קיבל בחינה, יגיע לבחינה א', יש לה בנים, אז לצורך הבנים היא משנה בחינתה ומקבלת חכמה, לצורך הבנים. מזה נולד עכשיו בחינה א' דכלי דחסד.

אלא הוא שואל שאלה, מדוע אנו לו... הוא לומד כאן, בדף שכ"ו, הוא אומר לנו, טעם משמע על קטנות שהיא יתד על בחינה א' לכלי דבינה, בפעם הראשונה, אז יש לבינה אור דחסדים רק מטעם בינה כי חפץ חסד. כן? ועכשיו שנזדככה בכלי דחכמה דב' לא', שנתנה לבינה, גם כן היה באותו המצב של אחוריים של חסדים. אז אומרים, הב' נתנה בעיקר חפץ חסד בחסדים, בו"ק, אז הא' שנתנה לבינה גם כן היה באותו מצב.

עכשיו, מה היה שהב' דחכמה נזדככה? נמצא לא מטי בחכמה. ... לא מטי בחכמה נתנה בבינה בחינה א'. אז היינו, אז משמע מכאן, מדוע אין חסדים בבחינה א' הנמצאת בכלי דבינה? מטעם חכמה לא מטי, נזדככו בחכמה. רק מה אנחנו לומדים? לא מטי בחכמה, מטי בבינה. ומה יש בבינה? שלוש האורות, הרשימה ואור הזכר ואור הבחינה א', והכול בחסדים. מדוע? הכלי דחכמה לא מטי, כן? עכש... כך לומדים, שלא מטי בחכמה.

אנחנו לומדים, שהלא מטי בכתר, הג' ב' שבכלי דכתר עלו לכ... לכ... ל... לכתר, זה נקרא לא מטי בכתר. היש שם עכשיו לא מטי בכתר ומטי בחכמה, לכ... אה, אה, להפך, מטי בכתר. לא מטי בחכמה עדיין הוא לא, לכתר מטי בכתר ולא מטי בחכמה, מטי בבינה, בבינה יש שלוש אורות עכשיו. אחר כך מזה למדנו, שוב נעשה למטי בכתר, אז שוב נעשה מטי בחכמה. עכשיו יש מטי בחכמה, בינה עולה לחכמה, מה פתאום?

מקודם שהיה בחכמה, למדנו, בינה קיבלה הפיכת פנים. עכשיו אני לומד, לא, בינה עלה לחכמה. מדוע מקודם לא? אז צריכים ללמוד, עכשיו שיש לה בחינה א', בנים, והיא לא רוצה להוליד את הבנים, אז היא עולה לחכמה בכדי לקבל חכמה, שלא יהיה בהפיכת פנים ושבנים יהיו גדולים. אז אני יודע עכשיו שיש מטי בחכמה ומטי בבינה, והאור שמבחינה א' נמצא בכלי דבינה הוא כבר גדול, יכול לצאת לחוץ.

עכשיו נשאלת שאלה, אם הוא אומר שבינה לא יכולה לתת לכלי דחסד עד שנזדכך הב' שלה. הב' שלה נזדככה, הכול נזדכך, הוא אומר. גם ב' שלה, מקודם חכמה גם כן נזדככה, והכול בחינה אחת, אנחנו לומדים. למדנו שהם עולים נעשה קומה אחת, למדנו עכשיו. אם למדנו קומה אחת, כמו שלמדנו נזדככה בינה, נזדככה חכמה, אותו דבר. אם כן עכשיו, מה זה מצב? לא מטי בחכמה. מאיפה יש עכשיו לחסד אור החכמה?

אז מוכרחים לומר עכשיו צורה חדשה, שכל זמן שלא מטי בכתר, אז עדיין אין לנו השליטה של אור הכתר, שלא ייתן, שלא... אין לנו השליטה של אור הכתר שימנע בכל המדרגות מלהאיר חכמה. רק מה אחר כך? שאני אומר שמטי בחסד חכמה, אז מה היה? היה הזדככות הב' והג' של כלי דחכמה ובינה, ועלו לכתר. והכתר המשיך על רשימות האלו אור חכמה, אור ד... אור ד... אור על ג' ד'. ושבא אור על ג' ד', אז באה השליטה של אור הכתר בשביל לא נותן להאיר חכמה, אז נעשה הסתלקות אור החסד. אז אנחנו לומדים, מטי בכתר ולא מטי בחכמה בינה, ומטי, ולא מטי בחסד, אז מטי בגבורה.

הוא שואל לא על כלי דחכמה, כלי דבינה. הוא שואל, מה השיעור או ה... מה שהוא אומר. אותה קומה שיצאה על שני ביתין בכלי דחכמה נבחן לג"ר. כשירדה לבינה נקרא ו"ק. לכן הוא אומר שהב' אורות הנמצאים בכלי דבינה, שהוא עצם הבינה, דהיינו, הזכר נקרא ו"ק. מה זה זכר? אור שכיוון לכלי דחכמה. והרשימו דהתלבשות שנשאר בכלי דבינה נקרא ג"ר, וזה נקבה. מדוע נקרא ג"ר? זה הרשימו שנשאר מקומת כתר, מבינה דכתר, אבל זה ג"ר. מה שאין כן, זה ו"ק. זה השאלה.

לכן, אתה הבנת השאלה? לכן הוא מתרץ, אחת, בינה כחפץ חסד. נמצא, הקומה הזו שהאיר בג"ר, בחכמה, עדיין נבחן לג"ר, חכמה. כשירדה לבינה הייתה בהפיכת פנים, רק חסדים הוא מכנה ו"ק. זה טעם אחד.

עוד הוא אומר, היות שהוא רוצה כאן לתת שורש שייוולד אחר כך בעולם האצילות, חסדים בקטנות בלי חכמה, אז יש כאן המציאות שנולד הבחינה א' בכלי דחכמה, נולדה הבחינה א' בלי חסדי... רק עם חסדים. זה כתוב.

ומתי השורש של זעיר אנפין ייוולד בגדלות? זה דווקא תהיה בשלב ב'. היינו, בשלב ב' אנחנו אומרים אחר כך, מטי בחכמה, והוא כבר יש לבינה בחינה א', אז לצורך הבנים, אז היא, מי? חכמה, אה, בינה עולה לחכמה, ומקבלת חכמה בשביל הבנים, אז נעשה שניהם בחינה אחת, אז לא מחלקים לג"ר וו"ק. ואז נקרא, זעיר אנפין הוא בגדלות, כבר יש לו חכמה.

נמצא לפי זה, בעיקר מדוע נקרא זה ו"ק? מטעם כי חפץ חסד של בינה. במקום אחר הוא נותן עוד דבר, היות שנולד למעלה, ההוא נקרא ג"ר, התחתון מקבל רק ו"ק. אני זוכר איפה זה כתוב.

נחזור לענייננו, דף של"ט, טור א', ועתה נבין ביותר מה שהרב מדגיש לעיל. "ואמנם הבינה לא הפכה פניה להאיר למטה בחסד, מדוע? מה כאן המדובר? עכשיו כבר שכחנו, דיברנו הרבה. עד כאן דיברנו שההוד, שהיא בחינה א', נתנה את הה' לכלי דיסוד מטרם שנזדככה מא' לעביות דשורש. מה שאין כן, בבינה למדנו שלא יכולה לתת את הה' וגם הא' וגם עבור הדעת, מטרם שנזדככה מב' לא'. זה שאומר כאן.

כאן הוא אומר, ההוד שהוא בחינה א', נותן לכלי דיסוד. איזה אור יכול לקבל כלי דיסוד? לא לשכוח, העביות דשורש. אור המלכות בכלי דיסוד, ושם כן נתנה. היינו, בינה לא יכולה לתת, שהוא ב' לא', מטרם שב' נזדככה לא'.

אז הוא אומר, ועתה נבין ביותר מה שהרב מדגיש לעיל. "ואמנם הבינה לא הפכה פניה להאיר למטה בחסד, כי לא היה כח בחסד ובו"ק לקבל אור גדול כזה פנים בפנים רק אחור באחור". כונתו בזה לאור הה' הנ"ל, שמכנה אותו בשם הארה משום שיצאה על ידי זווג, ולא בסדר הפשוט של הזדככות והתאצלות האורות זה מזה כמ"ש לעיל. וכמ"ש הרב לקמן.

ועל זה הוא מדגיש שאור הה' הזו, לא באה להו"ק, לזעיר אנפין, לכלי דחסד, בטרם הז' אורות הבאים בסדר הזדככות הפשוט על דרך הזכר של הבינה הנולד מזווג זו"ן דחכמה שהוא בא לכלי דבינה בטרם שבא אור החסד ע"י הזדככות הפשוט.

שם למדנו, הזיווג שהייתה בכלי דחכמה על שני ביתין, בא לכלי דבינה בלי הזדככות. כמו שהיה שם ב', נותן כאן ב'. מדוע הזיווג של שני ביתין שהיה בכלי דבינה לא יכול לבוא לכלי דחסד בלי הזדככות? אנחנו למדנו, באמת זה קומה אחת, זה ג"ר וו"ק, תגיד גם כאן אותו דבר. כאן הוא אומר, לא יכול לתת, הה', רק צריך להזדכך. זה הוא שואל. כן? והוא את זה שואל ואחר כך נבין.

ועל זה הוא מדגיש שאור הה' הזו, אני חוזר, לא באה להו"ק בטרם הז' אורות הבאים בסדר הזדככות הפשוט על דרך הזכר של הבינה, שנקרא ו"ק, הנולד מזווג זו"ן דחכמה, ב' ביתין, שהוא בא לכלי דבינה בטרם שבא אור החסד ע"י הזדככות הפשוט.

וכאן מה זה הזדככות הפשוט? בטרם שב' דחכמה נזדככה על א', נתנה הב' לבינה. אם כן, גם כאן נגיד אותו דבר, שהזיווג שנעשה על שני ביתין בכלי דבינה שיוצא ה', ייתן גם כן לכלי דחסד מטרם הזדככות הפשוט, שב' יזדכך על א'. רק מה למדנו, מתי נותן את הה'? לאחר שב' נזדכך על א', אז נותן את הה' בכלי דחסד.