שיעור בוקר 30.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 207, "פתיחה לפירוש הסולם", אות י"ג

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 207, "פתיחה לפירוש הסולם", אות י"ג.

אות י"ג

"ועם זה תבין, מה שאנו אומרים, שע"י עלית המלכות לבינה, נסתיימה המדרגה תחת החכמה, ומשום זה, לא נשארו במדרגה אלא ב' ספירות, כתר וחכמה, ובינה ותו"מ של המדרגה, נתבטלו וירדו מן המדרגה (כמ"ש להלן אות י"ז ע"ש). הנה זה אמור, רק מבחינת הכלים, אבל מבחינת האורות, הוא בהיפך, שהאורות דנפש רוח נשארו במדרגה, והאורות נשמה חיה יחידה נתבטלו מן המדרגה."

שאלה: כשמלכות עולה לבינה, למה הכלים שמתחת לחכמה מתבטלים?

מה זה אומר שמלכות עולה?

תלמיד: זה אומר שעד שם הכלי מוכן לקבל.

כן.

תלמיד: כשהמלכות עולה לבינה, מה המשמעות של זה מבחינת הכלי? מה קורה שם מבחינת הכלים?

כשמלכות עולה לבינה זה אומר שלאן שהיא הולכת היא מגבילה את המדרגה.

תלמיד: תמיד למדנו שהמסך הוא זה שמגביל עד איפה האורות יגיעו.

כן.

תלמיד: אבל פה יש איזו פעולה שהיא כביכול לא קשורה למסך, פעולה טוטאלית כזאת על הכלי. המלכות עלתה לבינה, ולא משנה כרגע איזה מסך יהיה לך, רק בשני הכלים העליונים, כתר וחכמה, רק שם תוכל לעבוד.

כן.

תלמיד: מה זאת הפעולה הזאת? זה לא מסך. האם זה ביטול של הכלים האלה, הצמצום שלהם, עוד צמצום? אני מחפש אחיזה שכלית כרגע, כי אין לי אחיזה רגשית בזה, כי כרגע בשבילי זה מאוד טכני - מלכות עולה לבינה, נשארו שני כלים למעלה, הכלים הגדולים, ונשארו האורות הקטנים - שכלית אני יכול להבין את זה. אני מנסה לתפוס קצת יותר לעומק מה זו הפעולה הזאת.

אז מה זו עליית מלכות לבינה?

תלמיד: זה מה שאני שואל. כי כמה אותיות לפני זה הוא כותב שכל העניין של האדם וההתפתחות קרה בזכות זה שמלכות עלתה לבינה. כלומר זו לא פעולה טכנית.

כן.

תלמיד: אני לא מצליח להבין מה כל כך מיוחד בזה שמלכות עלתה לבינה. אני מנסה לתפוס את זה קצת יותר לעומק ואני לא כל כך מצליח.

ברוחניות, מי קובע את השינויים?

תלמיד: האור. אבל אנחנו אומרים שלפי הכלי כך יש אור, אין אור בלי כלי. יש שינויים שקורים בכלי, ואז האור נכנס או לא נכנס, הוא מתאים את עצמו.

כן. תמשיך, יש לך איזו התחלה.

תלמיד: קורה פה משהו לכלי, הכלי משתנה. אני לא תופס את המהות של השינוי הזה. פעם היינו משרטטים שרטוטים, אז טכנית אפשר לתפוס את זה, אבל יש שינוי מהותי שקורה בכלי, זה לא שינוי טכני.

כן.

תלמיד: זה כאילו שכל הכלי מחליט שיש שם ספירות שהוא לא מתעסק איתן יותר, הוא אומר, "אני עם אלה לא רוצה להתעסק, אני רוצה להתעסק רק עם גלגלתא ועינים, או עם כתר וחכמה". מה זה אומר?

אבל אתה מכיר את הכלים האלה, אז תגיד מה נראה לך?

תלמיד: האם זה אומר שהכלי עסוק רק בהשפעה והוא בכלל לא מתעסק בקבלה יותר? כי אמרנו שהכלים למעלה, כתר וחכמה, הם כלים דהשפעה, מתחת הם כלים דקבלה. האם זה אומר שהכלי כרגע מחליט שהוא עם הכלים דקבלה לא יכול ולא רוצה להתעסק, אלא רק עם הכלים דהשפעה?

כן.

תלמיד: האם זו המהות של מלכות שעולה לבינה?

כן.

תלמיד: זה נשמע כמו עוד צמצום, לכן אולי זה נקרא צמצום ב'.

נגיד.

תלמיד: גם בצמצום א', גם בשלב הראשון המלכות החליטה שהיא לא יכולה לקבל, אלא אם כן היא הולכת להשפיע. ופה יש עוד צעד, פה הצמצום הוא כאילו על הכלים ולא על האורות. אני אומר משפט שאני לא בטוח אם הוא בכלל נכון.

בסדר, לא חשוב. אז מה השאלה? שוב חוזרים.

תלמיד: אז אני אחזור להתחלה. כשאנחנו אומרים שמלכות עלתה לבינה, מה קרה שם לכלי שזו הייתה פעולה כל כך משמעותית שממנה אחר כך כל המציאות משתנה, נהיה עולם האצילות, קורים הרבה דברים בעקבות הפעולה הזאת.

כן.

תלמיד: אני מנסה לאחוז קצת יותר במה שקרה שם.

מאיפה מתעורר בעשר ספירות רצון לקבל?

תלמיד: אנחנו למדנו שהרצון לקבל מתעורר מהמלכות, מהספירה האחרונה בתוך הכלי.

לא, שם זה כבר רצון לקבל על מנת לקבל.

תלמיד: אתה מדבר על ד' בחינות דאור ישר?

מהתפשטות האור בתוך הרצון שהוא ברא, מאיזו דרגה, מאיזה מצב, מקום, האור כבר לא יכול יותר להתפשט?

תלמיד: אתה מתכוון לז"ת דבינה?

כן.

תלמיד: מהנקודה שבה בינה החליטה שמכאן והלאה מתחילים להיות כלים דקבלה, כשהיא התחילה לעבוד לקראת היצירה של זעיר אנפין, אז משם אנחנו אומרים שזה המקור של הכלים דקבלה, מתחת לזה אלו כבר כלים דקבלה.

כן.

תלמיד: שאלת שאלה ועניתי, אני לא יודע מה הצעד הבא שאתה רוצה לשאול.

איך מגיעה ההתפשטות הזאת הלאה?

תלמיד: אני לא יודע לענות על זה.

מי יכול להמשיך?

שאלה: האם המשך ההתפשטות זה בגלל הרגשת הנותן שהוא מרגיש שהוא חייב בכל זאת לעבוד עם מה שהוא נותן לו, הוא מרגיש את האהבה שלו?

תלמיד: על ידי שהמלכות עולה לבינה, כך ממשיכים. כמו הדוגמה של רב"ש שאסור לו לשתות ויסקי, אבל מותר לו לאכול עוגה, אז הוא טובל את העוגה בתוך הוויסקי ואוכל את העוגה. התכללות הכלים.

בסדר.

תלמיד: יש רצונות מתוקנים והם נמצאים בבינה, הרצונות הלא מתוקנים הם במלכות. כשהרצונות עוברים תיקון זה אומר שהם מקבלים מאור והם עולים. לאט לאט הרצונות יותר ויותר עולים ממלכות לבינה. כך אני מבין.

תלמיד: אפשר להגיד שמקודם בכלי יש את ההערכה ואת החשיבות של העליון, ואז מהתפשטות האור חייבת להיות עלייה של המלכות לבינה כדי לא להתנתק מהעליון. כל העלייה של המלכות לבינה נולדת מהחשיבות, כדי להישאר דבוקה בעליון. האור לא מתפשט לפני שיש את ההכנה הזאת מצד הכלי. הפעולה לא מגיעה רק מהאור, אלא קודם לכן צריכה להיות איזו הכנה, חשיבות, הערכה של העליון, ואז האור בעצם מוליד את הפעולה הזאת של העלייה.

כן.

שאלה: יש משהו מהותי לא כל כך ברור בעליית מלכות לבינה. מלכות עולה לבינה, אלו הכלים שלה, היא אמורה להשפיע להם, אבל יוצא שהיא נעזרת בהם. יוצא פה משהו לא הגיוני. העלייה הזאת היא כאילו לא משרתת את המהות, היא הרי אמורה להשפיע על הכלים האלה, לכל הספירות, והיא עולה כדי לקבל מהם כוחות.

כן.

תלמיד: איך זה מסתדר?

היא הולכת לבצע את מטרת הבריאה.

תלמיד: היא הולכת לקבל השפעה.

כן, לקבל.

תלמיד: היא מקבלת מהם עזרה, תמיכה, כוחות, אבל היא אמורה לפרנס אותם, להשפיע להם. זה לא מסתדר כל כך.

למה?

תלמיד: מה מהות העלייה הזאת ממלכות לבינה?

היא הולכת להשתוות עם בינה. 

תלמיד: ואז, מה?

ואז היא משתווה אליה, מתחברת עם בינה.

תלמיד: מה היא רוכשת בזה? מה זה מאפשר לה?

היא רוכשת בזה אותן אפשרויות ופעולות כמו הבינה.

תלמיד: כלפי איזה כלים, אם היא נטרלה כל כלי הקבלה שלה, למי היא תשפיע?

איפה נעשה צמצום ב'? 

תלמיד: בתפארת.

כלומר איפה שמלכות יכולה להתחבר עם כלים דקבלה שם היא עושה את הצמצום, ואחר כך שם היא עושה את התיקון. 

תלמיד: מה זה התיקון שם?

שהיא מספקת לאותה נקודת הצמצום את תכונת הבינה. 

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי אם היא נמצאת עכשיו בתפארת והיא עובדת רק כלפי כתר וחכמה?

תפארת היא בינה דגופא. 

תלמיד: אבל לפי מה שאני מבין היא כרגע עובדת כלפי כתר וחכמה, כלי הקבלה שלה מנוטרלים, מצומצמים.

כן. 

תלמיד: אז מה זה נקרא שהיא משפיעה להם, שהיא עובדת איתם?

היא משפיעה עליהם בזה שהיא לא מצמצמת אותם. אלא דווקא ההפך, היא מקבלת בתוכם בעל מנת להשפיע.

תלמיד: זה מנגנון שאנחנו נלמד.

עוד מעט. 

שאלה: העניין של עליית מלכות לבינה מוסבר באותיות ט"ו וט"ז שעוד לא הגענו אליהן, אולי אפשר לקרוא כמה שורות ולשאול על זה.

תקרא.

תלמיד: באות ט"ו זה מוסבר בשיתוף מידת הדין במידה הרחמים. "בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין, דהיינו במלכות בלבד, שהיא מדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין (ב"ר ספי"ב), שע"י עליתה של המלכות לבינה, מקבלת המלכות צורת הבינה, שהיא מדת הרחמים, ואז מנהגת המלכות את העולם במדת הרחמים". מה זה שמלכות מנהגת את העולם במידת הרחמים?

מלכות, שהיא מידת הדין, עולה לבינה, זה נקרא צמצום ב', זה לא על ידי כוחותיה. וכשהיא מקבלת בתוך הכוחות האלה אור, אז היא יכולה מנקודה זאת והלאה להשפיע, זאת אומרת לתפקד לפי מידת הרחמים. 

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שמלכות שקודם הייתה מידת הדין, ולכן איפה שהיא הייתה היא שלטה על הכלים ברצון לקבל שלה, ואסור היה לקבל באותם הכלים, אז באותם הכלים אחר כך יהיה אפשר להוריד את הרצון לקבל של המלכות ולהשתמש ברצון להשפיע. 

תלמיד: כשכתוב שמלכות מנהגת את העולם במידת הרחמים, מה זה העולם?

העולם הוא מלכות שיתגלה.

תלמיד: מלכות, אחרי העלייה שלה לבינה, האם היא עדיין רצון לקבל או משהו אחר?

המלכות היא עדיין נמצאת ברצון לקבל.

תלמיד: אז מה השתנה בה?

השתנה הקשר שלה עם בינה. היא יכולה להיות למעלה מבינה, בתוך בינה ולמטה מבינה. 

שאלה: יוצא שהמלכות שעולה לבינה כביכול לוקחת על עצמה התנהגות, תכונה של בינה על אף שהיא מלכות? זאת אומרת היא נשארת מלכות, היא רוצה לקבל את כל האור היא רוצה לשלוט, אבל היא כנראה מקבלת על עצמה מטעם גדלות האור, גדלות הבורא, גדלות ההשפעה, להתנהג בפעולה של בינה, להיות משפעת, להיות לא מקבלת.

כן.

תלמיד: האם זה העניין של עליית מלכות לבינה? יש לי ציור בראש, הוא לא מוזכר פה, שזה כמו אריה שרוצה לטרוף את כל העולם ופתאום הוא מתעטף בעור של כבשה ומתנהג כמו כבשה. הוא עדיין אריה אבל הוא מתנהג עכשיו בהשפעה. האם זה מה שקורה כשהמלכות עולה לבינה?

אני לא כל כך מתלבש באריה שלך, אבל נגיד שזה כך.

תלמיד: המלכות מחליטה שהיא לא רוצה להיות מלכות, היא לא רוצה להיות הרצון האכזרי הזה אלא היא רוצה להתנהג עכשיו בהשפעה, על אף שבמהותה היא עדיין מלכות.

כן. 

תלמיד: זה מין רצון נורא גדול של המלכות להידמות להשפעה.

להידמות לבורא מפני שלפי הרצון שלה היא לא יכולה להיות מקושרת לכאלה פעולות, מקושרת להשפעה. 

תלמיד: הפעולה הזאת היא מהפכה גדולה מאוד במלכות.

כן. 

שאלה: עדיין לא ברור איך יכול להיות שמלכות נשארת במצב הזה? מה יש בה שרוצה את המצב של בינה?

זאת בעיה. אבל יש כאן שני כוחות שמשחקים ביניהם, מלכות ובינה. פעם מדובר על מלכות ופעם מדובר על בינה, מי מגביל את מי. מכך שמלכות מגבילה את הבינה נשארים לנו בבינה רק כלים דקטנות, גלגלתא ועיניים. מכך שהבינה תומכת במלכות, הבינה מוסיפה ממלכות את כל הכלים המצומצמים, זאת אומרת מבינה עד המלכות. ואז יוצא שבתיקון הכלים מבינה ועד המלכות אנחנו בעצם יכולים לצמצמם אותם ולתקן אותם. יהיה לי קשה עכשיו להסביר את זה בעל פה.

שאלה: האם בזמן שמלכות זוכה שמעלים אותה לבינה דרך זעיר אנפין, בזמן שהיא נמצאת שם, היא יכולה להתחיל להיכנס לעבודת המסכים?

כן.

שאלה: באות י"ב כשבעל הסולם מסביר לנו על ערך הפוך כלים ואורות, הוא אומר שכשהכלי מגיע לסיומו הוא מקבל את כל הנרנח"י, מתמלא באור. ואז באות י"ג הוא אומר שמלכות עולה לבינה, הוא לא אומר למה, אבל כנראה שמלכות לא רוצה להשתמש באורות האלה כי היא מרגישה שהיא מקבלת על מנת לקבל, אלו כלים דקבלה והיא לא יכולה להחזיק את האורות האלה והיא לא רוצה להתנתק מהאור העליון, אז היא עושה צמצום על עצמה והיא עולה ומפסיקה את האור עד בינה. ואז הוא כותב "נשאר האורות נפש ורוח" שהם האורות שמתקבלים בתוך חכמה ובינה, אלו האורות היחידים שנשארים. מלכות צמצמה את עצמה עד בינה עם כל הכלים שמתחת להם היא לא מקבלת אורות, ואז נשארו הכלים העליונים עם האורות.

אורות דנפש ורוח מתקבלים בכתר וחכמה.

תלמיד: כן, זה מה שבעל הסולם כותב לנו. אחר כך אנחנו יודעים שנוצרה מציאות חדשה של פרצופים חדשים שיכולים לקבל את האור, יש תהליך כדי לתקן את כל הכלי, כדי לקבל את כל האורות בעל מנת להשפיע, אבל כרגע זה מה שהוא מסביר לנו, שהמלכות מצמצת את עצמה, מפסיקה לקבל את האורות, נשארים רק כלים חכמה ובינה והיא מקבלת אורות נפש רוח.

בכל הספירות.

תלמיד: הוא לא מדבר עליהן, לא יודעים מה קורה, כנראה שאין שם אורות, האורות מסתלקים משם, הם קיימים אבל לא מקבלים אורות לתוכם.

טוב, נשמע עוד.

שאלה: זו באמת שאלה, האם כשמלכות עולה לבינה אז כל הכלים מתבטלים או נשארים בהם רק הכלים כתר וחכמה? אם היא לוקחת על עצמה את התכונה של בינה עכשיו, כלומר מבינה ומטה יש את תכונת הבינה, אז למה לא יכולים להתפשט נפש ורוח גם בכלים האלה? למה הוא כותב שהכלים האלה מתבטלים?

זו שאלה.

שאלה: ההחלטה שמלכות עולה לבינה מתבצעת על ידי המסך?

איך יכול להיות אחרת?

תלמיד: זאת אומרת, זו לא החלטה של המלכות? אלא במסך מתקבלת החלטה שבכלים האלה פועלים לפי התכונות האלה. ורק כשמייצבים את הנקודה הזאת שמלכות עולה לבינה, רק אז אפשר לזהות ולעבוד עם הכלי, כי לפני כן הכלי כל הזמן עף?

כן.

שאלה: אני חושב על הדוגמה של החבר, על האריה שמתלבש בלבוש של כבש. רק בזכות הסביבה, בזכות החברה, בזכות כתבי מקובלים, פתאום האדם, במקום להתעסק עם הרצונות הטבעיים שלו מתעסק באיך להידמות לתכונת ההשפעה, איך להעלות את חשיבות הבינה. אפשר להגיד שזה אותו מנגנון שמעלה את האדם לבינה, מהמלכות לבינה.

בעל הסולם גם כותב שערך הרוממות ניתן רק לסביבה. היכולת לעלות היא רק על ידי הסביבה. חשוב להזכיר את זה, כי כביכול אנחנו לומדים על הפרצופים והעולמות אבל בסופו של דבר כל העלייה היא מתוך העבודה בעשירייה ובקבוצה, זה לא שם למעלה, זה בעבודה הפרקטית בינינו.

כן. איך זה קשור?

תלמיד: איך זה קשור לעליית מלכות לבינה?

כן.

תלמיד: שהאדם לא מתעסק ברצונות לקבל שלו. הוא עוסק ב-איך להעלות את חשיבות הבורא בעשירייה, איך להעלות את חשיבות ההשפעה, איך לתת דוגמה, איך לאהוב את החברים.

כל אלו תכונות של בינה.

שאלה: אני אנסה אולי להעביר את זה לעבודה פרקטית. כל הזמן שואלים אותך, איך לעזור לחבר, ואתה אומר, תנו דוגמה לחבר. אותו דבר בינה, היא נותנת דוגמה למלכות ואז מלכות מנסה לחקות את בינה, וכך היא לומדת ממנה. אבל כדי שחבר ייקח ממני דוגמה או שמלכות תיקח דוגמה מבינה היא צריכה לבטל את עצמה, היא צריכה לחקות את העליון. כך נוצר הצמצום ממלכות מבינה, אני לוקח דוגמא מהעליון ואני מנסה לחקות אותו על ידי זה שאני מתחיל לבטל את הרצון לקבל, את עצמי, כדי ללמוד להשפיע. אפשר להסביר את זה בצורה פרקטית כזו?

כן.

קריין: נקרא שוב את אות י"ג.

אות י"ג

"ועם זה תבין, מה שאנו אומרים, שע"י עלית המלכות לבינה, נסתיימה המדרגה תחת החכמה, ומשום זה, לא נשארו במדרגה אלא ב' ספירות, כתר וחכמה, ובינה ותו"מ של המדרגה, נתבטלו וירדו מן המדרגה (כמ"ש להלן אות י"ז ע"ש). הנה זה אמור, רק מבחינת הכלים, אבל מבחינת האורות, הוא בהיפך, שהאורות דנפש רוח נשארו במדרגה, והאורות נשמה חיה יחידה נתבטלו מן המדרגה."

קריין: אות י"ד.

אות י"ד

"ועם זה תבין מה שלפעמים אומר הזהר, שבעלית המלכות לבינה, נחלקו ה' אותיות של השם אלקים, באפן, אשר ב' אותיות מ"י נשארו במדרגה, וג' אותיות אל"ה יצאו ונתבטלו מן המדרגה (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר דף כ' בהסולם ד"ה צייר). ולפעמים אומר הזהר להיפך, שבעלות המלכות לבינה נשארו ב' אותיות א"ל במדרגה, וג' אותיות הי"מ נתבטלו וירדו מהמדרגה (כמ"ש בזהר בראשית א' אות נ"ט). והענין הוא, כי ה' אותיות אלקים ה"ס ה' ספירות כח"ב תו"מ, או ה' אורות נרנח"י. ובעלית המלכות לבינה, הנה מבחינת הכלים נשארו כתר וחכמה במדרגה, שהם ב' אותיות א"ל. וג' אותיות הי"ם, ירדו מן המדרגה. ומבחינת האורות הוא להיפך, שב' האותיות התחתונות מ"י, הרומזות על ב' אורות התחתונים, נפש רוח, הם שנשארו במדרגה, וג' האותיות העליונות, אל"ה, הרומזות על יחידה חיה נשמה, הן שיצאו ונתבטלו מן המדרגה. לפיכך, בהקסה"ז, מדבר הזהר, מה' אורות נרנח"י המרומזים בה' אותיות אלקים, ע"כ אומר, אשר מ"י נשארו, ואל"ה יצאו מן המדרגה. ובזהר בראשית א', מדבר מה' כלים כח"ב תו"מ המרומזים בה' אותיות אלקים, וע"כ אומר להיפך, אשר, אל נשאר במדרגה, וג' אותיות, הים, יצאו מן המדרגה. וצריכים לזכור דברים אלו, ולהתבונן בכל מקום אם המדובר הוא באורות או בכלים, ועם זה יתישבו הרבה סתירות מדומות."

(סוף השיעור)