שיעור הקבלה היומי16 אוג׳ 2023(בוקר)
שיעור בוקר 16.08.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
כתבי בעל הסולם" עמ' 813, "הקדמה לדור האחרון",
כותרת "בניין החברה העתידית"
קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי בעל הסולם" את המאמר "הדור האחרון". ונקדים ונאמר שרצינו להיכנס לתקופה שבה נלמד על הדור האחרון מהאמרים של בעל הסולם, כי אנחנו רואים את מצב העולם ורואים שחסר חזון, חסרה תמונה ברורה, ציור קדימה לאן האנושות נמשכת והולכת.
ורצינו לברר בסדרת שיעורים איך תיראה ההנהגה בחברה המתוקנת, איך יראו בתי המשפט איך יראה החינוך, החברה, הכלכלה ועוד. זאת אומרת לפרק את ההיבטים השונים במדינה, בעולם מתוקן. אולי תוכל לתת הקדמה לפני שניכנס לקרוא.
בעל הסולם הוא ראשון המקובלים שכותב לנו על המצב של דורנו והדור האחרון. ובזה הוא מיוחד מאוד, כי אנחנו מאוד רוצים לדעת מה קורה לנו ולאן פנינו, לקראת מה אנחנו מתפתחים. כי כוח ההתפתחות דוחף אותנו מאחור, ולאן הוא דוחף אותנו אנחנו לא יודעים בדיוק, ויכול להיות שמיום ליום נראה לנו שאנחנו הולכים לאבד את עצמנו, ולכן כאן אנחנו צריכים לדעת מה קורה בכל המערכת שאנחנו נמצאים בה.
קריין: אנחנו נקרא ב"כתבי בעל הסולם" עמ' 813, את ה"הקדמה לדור האחרון" תחת הכותרת "בניין החברה העתידית"1.
-
בנין החברה העתידית
"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב ואז נזכר באחיו האומללים אמנם כבר נעתק מהם הרבה, עד שלא ידע מקום המצאם מה עשה? התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חבריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו, ויבואו ג"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב.
כן הדבר שלפנינו: הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות, ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב, דהיינו ספרי הקבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלאים אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו.אלא זכרון החברים שלנו, שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, נשאר חרוט בליבנו. אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו. לפיכך ערכנו את השופר הזה, לתקוע בקולות, אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו, ויהיו מאושרים כמותינו.
דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עיקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהו השמימי עד ביאתו לשפלותינו. והמציאות הזו היתה מוכרחת, משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה", ומחשבתו ית' פועלת תיכף, כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו. ולפיכך יצאנו מתחילה באין סוף ברוך הוא (פירוש: במחשבת הבורא להטיב לנבראיו) עם כל השלימות עד לעולם הזה.
ולפיכך קל מאד למצוא בחכמת הקבלה את כל התיקונים העתידים לבוא מתוך העולמות
השלמים שקדמו לנו. ומתוך זה אנו יודעים, האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא. כמו מעלת האדם על הבהמה, שרוח הבהמה יורדת למטה, כלומר שאין רואה אלא ממנה והלאה, ואין לה שכל ובינה לראות מה עבר עליה, כדי לתקן העתיד. נוסף עליה האדם, שרוח האדם עולה למעלה, כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את צרכיו מכאן ולהבא.
ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה, ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה, להבין מתוכה איך לתקן הדברים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם. והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת. וכל זה אמור בדרכי הטבעים החיצוניים, דהיינו טבע המציאות שבסביבתינו, דהיינו מזונותינו ועניננו החצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי.
משא"כ בפנימיותינו ועצמינו, הגם שאנו מתפתחים למקצת, אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו ע"י יסורים ושפיכות דמים. והוא מטעם, שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם, שהיו בהדורות שעברו. ואצ"ל בפנימיות הנפשות והעולמות, איך נשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום. חורבן כה גדול עד שלא תהיה לנו בטיחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים, שאין להם שום עצה למנוע זה.
ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר הסטורי, שהיה מצייר לכם את הדורות
האחרונים, שיהיו אחר עשרת אלפים שנה, מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו מחפשים כל תרופה, איך לסדר את החיים כאן על ידו, עד שהיינו מגיעים ל"ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו", ומתבטלים היו השחיטות והיסורים הנוראים, והכל על מקומו יבוא בשלום.
ועתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר, שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות, וכל סדרי היחיד והצבור, אשר יהיו בסוף הימים. דהיינו ספר הקבלה, שבו מסודרים העולמות המתוקנים, שיצאו עם שלימות, כנ"ל שמה' יתברך יוצאת השלימות בראשונה ואח"כ אנו מתקנים אותם ובאים לשלימות גמורה וקיימת בעולם העליון, היוצאת מאין סוף ברוך הוא, בדרך "סוף מעשה במחשבה תחילה". ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה, ואין העדר ברוחני, ע"כ נשארים כולם קיימים ומצוירים בכל דמוים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.
פיתחו הספרים הללו ותמצאו כל הסדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום בצרכים דעניני העולם הזה, שאפשר ללמוד את ההסטוריה העובר וממנה אנו מתקנים את ההסטוריה הבאה.
וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלות וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם, דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו. ואצא לבני העולם בשופר הזה, אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם לכף זכות".
שאלה: מה חכמת הקבלה שעוסקת בגילוי האלוהות, יכולה להציע לאנושות ולאדם שכולו מעוניין אך ורק במילוי הרצון לקבל שלו?
שאת זה הוא לא יקבל אף פעם, אלא מדור לדור זה יהיה יותר ויותר גרוע, ואם הוא רוצה שיהיה לו יותר טוב, ולדורות הבאים שיהיה יותר טוב, הוא צריך לחשוב איך לתקן את הדור. אין מה לעשות. חוכמת הקבלה לא מציעה לך עכשיו שתמלא את הרצון לקבל שלך, אלא היא מסבירה לך, שאם תחליף את הרצון לקבל שלך לעל מנת להשפיע, אז יהיה לך כל הטוב שבעולם.
תלמיד: אז איך בינתיים היא נותנת עצות לסידור החברה ובתי המשפט והחינוך, מה הקשר בינה לבין כל זה?
היא אומרת לך שאם תתקן את עצמך, אז היחס שלך עם המערכת הכללית העולמית הוא יהיה יחס מאוזן ואז אתה תרגיש שאתה נמצא בתוך מערכת נכונה, טובה.
תלמיד: ויש לזה איזה ביטוי בעולם שלנו במערכות החיים?
יהיה. ודאי אפילו בעולם שלנו יהיו לנו חיים טובים.
תלמיד: ומה סדר התיקון? האם קודם לנסות לסדר את הסדרים לפי מה שאנחנו מבינים מכתבי המקובלים על פי שכלנו, או קודם לתקן את עצמנו ואז יהיה לנו השכל לסדר את הסדרים הנכונים?
אנחנו צריכים קודם כל לתקן את עצמנו בהדרגה, וככל שמתקנים, מרגישים שעל ידי זה אנחנו נכנסים לעולם יותר טוב, ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב, וככה ממשיכים בהדרגה.
תלמיד: ובכל זאת, כשהוא כותב לנו עכשיו, איך צריך להיות בית המשפט ואיך צריכה להיות חלוקה צודקת, אנחנו לא יכולים לבצע את זה לפני שתיקנו את עצמנו.
נכון. אבל אנחנו צריכים מתוך זה לראות את התוכנית הזאת שלפנינו.
תלמיד: מה זאת אומרת לראות את התוכנית? התוכנית היא קודם כל שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו.
כן.
תלמיד: אז לכאורה זה רק יכול לבלבל אותי, שאני עכשיו קורא שכך זה צריך להיעשות. אני מבין בשכל מה צריך לעשות, ואני אולי עלול לנסות לסדר את החיים שלי לפי העצות של המקובלים עוד לפני שתיקנתי את עצמי.
זה לא ילך לך. אתה תרגיש שאתה לא יכול.
תלמיד: לנסות במקביל לסכן את עצמי ולסדר את החברה, או קודם כל להתמקד בתיקון עצמי ורק אז לגשת לסידור החברה?
מעצמי לחברה.
תלמיד: ולפני כן לא לנסות לסדר את החינוך?
איך תסדר את חברה אם אתה מקולקל בעצמך?
שאלה: בעל הסולם כותב בסוף המאמר שהוא בטוח שאם הוא יקרא בשופר אז כל בני הסגולה יגיעו ויתקנו את עצמם. מי הם בני הסגולה האלה?
כנראה שאלו שכבר יכולים לראות, להרגיש, להיות בתוך המערכת המתוקנת פחות או יותר.
שאלה: מה זה אומר שמתוך הבלתי שלם נולד השלם?
אנחנו מלכתחילה מגלים עולם שהוא בלתי שלם, ואז אנחנו מקבלים כל מיני הבחנות, דחיפות, מה צריך להיות, ניגשים לזה ולאט לאט מרכיבים את העולם השלם.
תלמיד: במאמר כתוב "שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה ואין העדר ברוחני", ואני חשבתי שזה הפוך.
הבורא ברא מהעולם השלם עולם בלתי שלם, ואנחנו במרכז העולם הזה בלתי שלמים, וצריכים לתקן את עצמנו ודרכנו את כל העולם לצורה השלמה.
שאלה: נאמר במאמר שהוא תקע בשופר לכל אלה שרעבים. מי הם הרעבים? רעבים למה?
לחיים, לחיים נורמליים, טובים. לחיים שהם יהיו מסופקים, מרוצים מתוך הכוח העליון ששורה עליהם.
תלמיד: אז כולם צריכים להרגיש שהם רעבים?
כולם צריכים להרגיש שלא טוב להם.
שאלה: כתוב "כי חכמת הקבלה כל עקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו". מה זה אומר "מרום גובהה השמיימי עד ביאתה לשפלותנו?
זה התפשטות העולמות, הספירות והפרצופים מעולם אין סוף עד העולם הזה.
שאלה: עד כמה חשוב להרגיל את הדור החדש לעסוק בכתבי הקבלה?
אני חושב שאנחנו פשוט נראה שאין לנו בידיים שום עצה שיכולה להסביר לנו איפה אנחנו קיימים, למה סובלים, איך לברוח מהסבל ולאיזו צורה להגיע. אין לנו את כל הדברים האלה, אלא רק חכמת הקבלה יכולה לספק לנו את הידיעות האלה.
שאלה: האם אותם אנשים צריכים לעסוק בכתבים עצמם או שאנחנו צריכים להנגיש להם אותם?
לא, הם לא צריכים. מי שלא נמשך ללימוד ממש, הוא לא צריך. הוא צריך רק להשתוקק במידה שמבין שהעתיד הטוב שלו תלוי בכמה הוא יממש את חכמת הקבלה בחייו.
שאלה: במצב שהעולם נמצא בו היום ברור שכל העולם זקוק לאור הבורא יותר מתמיד. איך נוכל לכלול את כל האנושות בתפילה משותפת שלנו כדי שנוכל להביא אותם לתיקון מהר ככל האפשר?
לכלול את כל האנושות בתפילה משותפת זו לא בעיה אבל למשוך באמת את כל האנושות לתיקון הכללי, זה כנראה יבוא בהדרגה, וזה לא עלינו בלבד אלא גם על ידי עזרת ה' מלמעלה. נקווה שזה יקרה. בכל זאת תוכנית הבריאה צריכה להיות מובנת לנו והיא צריכה להתקבל על ידי כל מי שיכול לקלוט אותה ובהדרגה על ידי כולם.
שאלה: בעל הסולם כותב פה שבארון ספרים מונח הספר. מתי הוא כתב את "כתבי הדור האחרון", על איזה ספר הוא מדבר?
הוא מדבר על ספר הזוהר עם פירוש "הסולם" בדרך כלל, על "תלמוד עשר הספירות" יכול להיות, על כל כתבי הקבלה שיצאו מתחת ידו.
שאלה: יש לי הרבה שאלות אבל אני רוצה קודם כל לשאול שאלה טכנית. למדנו את "כתבי הדור האחרון" לפני אחת עשרה שנה, ואני מניח שמאז הצטרפו אלינו הרבה אנשים. האם תוכל להסביר מה הם "כתבי הדור האחרון", מתי בעל הסולם כתב אותם, מה יש שם?
"כתבי הדור האחרון" אלו כתבי בעל הסולם שהוא כתב ממש לדורנו, הדור האחרון, כי ראה שאנחנו באמת נמצאים בחושך, ולכן אז טיפלנו בזה קצת, הדפסנו מיליוני עיתונים ודיברנו על זה הרבה.
בעל הסולם דאג מאוד שהדור שלנו כבר יידע שהוא נקרא "הדור האחרון" כפי שהוא כותב, ולכן אנחנו צריכים להגיד שאנחנו נמצאים כבר בדור האחרון, שאנחנו חייבים להתנהג כך ולמשוך אחרינו את כל האנושות.
שאלה: "הדור האחרון" זה שם שהוא נתן?
כן.
תלמיד: הבנתי שהוא לא רצה לפרסם את זה, שהוא כתב את זה לעצמו.
את זה אני לא יודע, אני יכול להתבלבל.
תלמיד: ויש עוד כתבים אצלך בארכיון שעוד לא פרסמנו?
יש אצלי בארכיון אבל אני לא חושב שזה מה שחסר לנו, הם לא מוסיפים כל כך. זה בעצם אותו דבר.
שאלה: מה נקרא לממש, ליישם בפועל את חכמת הקבלה?
ליישם בפועל, לממש, זה נקרא שאנחנו בונים מעצמנו אותה חברה שעליה כתוב בדור האחרון שצריכה לקום ושבה צריכים לממש את כל החוקים והיחסים שמתאימים לדור האחרון, ואז האור העליון יוכל להשפיע עלינו מלמעלה.
תלמיד: וכשבעל סולם ראה את זה מהמקום שלו וכתב את "כתבי הדור האחרון", למה הוא ציפה שיקרה באנושות?
הוא ציפה לזה שהאנושות כבר תגיע למצב שהיא תזדקק לדעת את חוקי הדור האחרון, כי החוקים האלה כבר צריכים להתלבש באותו דור בפועל.
תלמיד: אז אנחנו לומדים שכביכול הגיע הזמן.
כן.
תלמיד: למה אנחנו לא מרגישים שכולם באים ומחפשים את זה?
אנחנו הראשונים מאותה השורה שנכנסת לאותה מדרגה שנקראת הדור האחרון.
שאלה: מה המטרה שלנו ביחס למלחמות בעולם?
אנחנו רוצים להביא את האנושות למצב שכולם יתכללו בכוח האהבה הכללי שנקרא "הבורא".
תלמיד: יש הבדל בין העבודה שלנו ובין עבודת הציבור?
כן.
תלמיד: העבודה שלנו כלפי מלחמות היא שברור שכל מלחמה בעולם באה ממני. אבל האם התיקון הוא ביחס שלי כלפי המלחמה או שאני רוצה להפסיק את המלחמה?
אני רוצה להפסיק כל עניין המלחמות בין בני אדם ושכולם יבינו חוץ מזה שרק בחיבור לבבי בינינו נמצאת המערכת הנכונה שמקשרת אותנו נכון וכך יהיה סוף לכל המלחמות.
תלמיד: שנאה ואהבה צריכות להתקיים באותו זמן, ביחד, או קודם באה שנאה ואז נביא אהבה?
אנחנו לא יכולים לגלות שום דבר אלא מהיפוכו, ולכן קודם אנחנו צריכים לגלות עד כמה גדול כוח השנאה בינינו ואחר כך ממנו אנחנו לאט לאט מגיעים לכוח האהבה.
תלמיד: שנאה פלוס אהבה שווה שלמות.
כן.
תלמיד: אז קודם יש שנאה, ואחר כך אהבה, או שאנחנו צריכים לעבוד עם שתיהן ביחד?
אנחנו צריכים לעבוד איתן יחד, כדי שיהיה לנו חיבור הדרגתי, בצורה הדרגתית, להשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך לקבל על מנת להשפיע, וכך נעלה לדרגות עליונות.
תלמיד: ואיך לתרגם את זה כלפי הציבור?
כלפי הציבור אנחנו יכולים לתרגם את זה בהסברה, שרק בצורה כזאת יהיה לנו טוב. אחרת אין מנוס, אנחנו ניכנס למצב של מלחמה טוטאלית.
תלמיד: כמו לילדים?
כן.
שאלה: בתכלס, מאז שבעל סולם כתב את המאמר, דווקא האנושות יותר משגשגת, יש יותר רווחה, שפע, אוכל, אנשים חיים יותר שנים, הם יותר בריאים. נראה שדווקא נהייה יותר טוב מאז שבעל הסולם כתב את זה. אז לאן מתפתחת האנושות? כי האנשים שעדיין שואפים לגשמיות, אין בכלל משהו שיסחף אותם לאהבה.
אני לא יודע מה להגיד לך. כי יחד עם זה שאנחנו נעשים יותר בשירות כל מיני מערכות מתוחכמות, אנחנו סובלים יותר. אי אפשר להגיד על אף אחד מאיתנו שהוא נהנה מרוגע החיים.
תלמיד: זה נכון, אבל כאילו עולם כמנהגו נוהג.
אפילו אם כן, אפילו כמנהגו נוהג, בכל זאת אנחנו מרגישים מדור לדור שאנחנו נמצאים בירידה.
תלמיד: אבל צריך לקרות משהו ממש קיצוני כדי שהוא באמת יזעזע?
כולם אומרים שזה מה שיש לפנינו.
תלמיד: כשיש קשיים בעולם, העולם מתחמם, אסונות, אז אנחנו פה מדברים על זה שאנחנו רוצים לחשוב שיהיה יותר טוב לאנשים. מה זה ה"יותר טוב" הזה שאנחנו מבקשים לאנשים?
אנחנו לא יכולים לבקש יותר טוב לאנשים, כי לא אכפת לנו שיהיה להם יותר טוב. אכפת לי רק מעצמי, וממני בלבד, ולכן מכל המילים האלו לא נעשה שום דבר טוב. לדור הבא יהיה הרבה יותר גרוע מאשר לנו. אומנם אתה יכול להגיד, שיהיו לו הרבה משחקים, טלוויזיות, טלפונים, ועוד כל מיני דברים, אבל סך הכול האדם יהיה יותר מתוסכל.
תלמיד: חסרה לנו אמונה שזה יקרה עכשיו, בדור הזה, ולא בדור הבא?
אם נתפתח יותר, אנחנו נרגיש את כל הליקויים שלנו עכשיו. סך הכול, אבל אין ברירה, אנחנו נצטרך לתקן את עצמנו כ שכל הטבע יהיה מקושר ואחיד.
תלמיד: לפעמים יש לי מחשבות בראש של, "יאללה, אתה בורא, תעשה משהו שהאנושות תזוז".
הוא עושה הכול לפי כמה שאנחנו מסוגלים לזוז, הכול לפי תוכנית הבריאה. יש לפנינו צעדים שאנחנו צריכים לעבור. אם אנחנו מוכנים לעבור אותם, הוא מזיז אותנו קדימה, ואם לא מוכנים אז אנחנו נעצרים, ואפילו נסוגים אחורה.
תלמיד: אז מה הצד שלנו בזירוז הזמנים, באחישנה?
אם אנחנו רוצים להתקדם בדרך טובה, זאת אומרת אם אנחנו מבינים בשכל ועוברים לחיבור יותר טוב שלנו, בלבבות, בעזרה הדדית וכן הלאה, אז אנו מבינים יותר מה המקום שלנו.
שאלה: כתוב "קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה". למה הוא מתכוון, שלא כולם צריכים ללמוד אלא רק יחידי סגולה?
קודם כל אלה שיש להם נטייה לזה, שרוצים לדעת בשביל מה חיים, מה החיים, מה הטעם בחיינו, וכן הלאה.
תלמיד: ובסוף כולם ילמדו, או שמספיק שרק חלק ילמדו?
כנראה שזה יגיע למצב שכל הדור ילמד, או רובם.
שאלה: אנחנו יודעים שיש בעולם תופעה של הרגשת בדידות, שזו המחלה מספר אחת בעולם. האם התופעה הזו נותנת כבר כיוון מסוים?
אני לא חושב שזאת תופעה כל כך נוראה, היא דוחפת את האדם לשנות משהו. אנשים לא יוכלו לשאת את הבדידות הזאת. לא חשוב איפה שאתה נמצא, איפה אתה גר, זה יכול להיות בעיר הגדולה או בכפר, אבל אנשים לא יכולים לסבול את הרגשת הבדידות. זה באמת נכון, זאת תהיה מכה.
שאלה: הוא כותב "ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו". הוא מדבר על האנושות שנמצא בדרגת ההתפתחות שנקראת "בהמה"? על מה הוא מדבר?
כן, על האנושות, ודאי, לא על הבהמות.
תלמיד: לפני כן הוא כותב לגבי הפתרון "לראות מהעבר עליו כדי לתקן העתיד". על איזה מנגנון הוא מדבר, איך זה עובד?
הוא עובד על זה שכולנו צריכים להתחבר, ולראות בחיבור שלנו את דרך ההצלה.
תלמיד: ומה זה "עבר"? איך להתייחס למילים האלה?
שלא היינו כל כך מקושרים, ולא היינו זקוקים לזה.
תלמיד: הוא כותב פה "שאפשר ללמוד את היסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את היסטוריה הבאה". אני לא כל כך רואה שאנחנו משתמשים בזה בעבודה, אנחנו כל הזמן מדברים על המטרה העתידית, על מטרת הבריאה, ומה אנחנו צריכים לעשות היום כדי להגיע למטרה הסופית. זו השיטה שלנו.
כן.
שאלה: אנחנו לא משתמשים במנגנון הזה כשאנו מדברים, שהייתה תקופה בהיסטוריה שלנו, בדור שלנו, היו בעיות, ומזה אנחנו רוצים לעשות משהו היום. למה אנחנו לא משתמשים במנגנון הזה?
אנחנו לא כל כך מדברים בצורה הזו שאתה רוצה להציג לנו, כי אנחנו באמת לא עוסקים בהיסטוריה, אלא בהתפתחות האדם.
תלמיד: כשהוא מדבר על השכל, על איזה שכל הוא מדבר? שאין לנו שכל לראות את העבר ולתקן ממנו?
השכל הכללי הגדול שהאדם יכול בתוכו לראות את כל שלבי ההתפתחות של האנושות, ואת זה בינתיים אין לנו.
שאלה: שמעתי שאני לא יכול לתקן את הציבור, את הכלל, עד שאני לא מתוקן בעצמי. יוצא שאנחנו עוצרים את התיקון?
כן, ודאי שאנחנו עוצרים את התיקון. אם כל אחד יחשוב איך הוא יכול להתקדם, הוא יראה שהוא יכול לעזור לאחרים, וכך כולנו נתקדם.
שאלה: אנחנו רואים שהאנושות לא לומדת מההיסטוריה, המלחמות והטעויות חוזרות על עצמן.
נכון.
תלמיד: האם אפשר בכלל ללמוד מההיסטוריה משהו לעתיד?
לא, אנחנו לא צריכים ללמוד מההיסטוריה, אנחנו צריכים ללמוד מדברי המקובלים, את מה שהם אומרים.
תלמיד: בעל הסולם כותב איך ללמוד מההיסטוריה על העתיד?
זה לא כל כך מההיסטוריה אבל כן, הוא מסביר לנו איך ההיסטוריה עוברת מהעבר לעתיד, ואיך אנחנו יכולים לסייע לעצמנו.
תלמיד: אז המקובל יכול ללמוד מזה משהו?
כן, אבל המקובל לומד על הכוחות שמושכים אותו לעתיד.
שאלה: הוא כותב בסוף שיש בני סגולה שיכריעו את עצמם ואת העולם לכף זכות.
כן.
תלמיד: האם יש להם השפעה על העולם הזה איך לסדר את העניין?
לא יודע אם בזמננו זה יכול להיות. אבל בטוח שהם ישפיעו על העולם או דרך המערכת העליונה או דרך המערכת הארצית.
תלמיד: לפני זה הוא כותב שלפי זה שלומדים את המערכת העליונה אפשר לסדר גם את העניינים של העולם הזה. אבל מה הקשר בין אלה שלומדים לתקן את עצמם ולהכריע את עולם לכף זכות לבין העניינים של העולם הזה?
צריכים להשתדל להתאים את עצמנו למערכת העליונה ואיך על ידי המערכת העליונה אנחנו נתקן את עצמנו.
תלמיד: הוא כותב בסוף שיש בני סגולה "שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות." אני מבין שזה לא עניינים של העולם הזה, זו עבודה רוחנית.
זו עבודה רוחנית של כמה אנשים.
תלמיד: איך מתוך זה הם יוכלו לסדר את העניינים של העולם הזה, או שזה לא הם?
לא, זה דרך רוחניות. זה דרך העולם הרוחני, לא הם בעצמם.
שאלה: האם גמר התיקון יכלול גם קשר חדש בין חכמות רוחניות ברחבי העולם או שיטות רוחניות שונות?
לא נראה לי, יכול להיות שקצת. בטוח שאנחנו נרגיש קשר בין כולם ואיך כל השיטות האלו דוחפות את האנשים להתפתח לקראת ההתפתחות הפנימית. אבל לא שהם יתחברו וישלימו זה את זה. ישנן כאלה שבכלל לא בנויים על פי רוחניות.
שאלה: האם הקבלה היא הדרך היחידה לבורא או למטרת הבריאה?
אני חושב שהיא היחידה מפני שהיא פועלת לפי עקרון אחד - של אהבה בין כולם ולא מוסיפה לזה שום עקרונות אחרים אלא רק את זה.
תלמיד: מה היתרון של "אחישנה" על פני "בעיתו"?
יתרון של אחישנה, שאנחנו בעצמנו משיגים את גמר התיקון ולא על ידי ייסורים. ולכן אנחנו נמשכים לבורא ורוצים להתחבר אליו.
שאלה: אנחנו מבינות שהחלום של בעל הסולם הוא חברה חדשה. האם אפשר להשיג את זה מבלי להעלים את הדבר הקודם, ובלי לעשות שינוי טוטלי?
במידה שאנחנו מקבלים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" אנחנו בונים חברה חדשה, מערכת חדשה וכולנו מתחברים יחד.
שאלה: שמעתי שאנחנו צריכות להיתקן, ואז לתקן את האחרים כי אנחנו מקולקלים בעצמנו. אבל האם התיקון שלנו לא מתבצע בעזרת הלמוד שלנו את האחרים?
בעזרת הלימוד שלנו, כן. את האחרים גם כן, יש בזה משהו. אבל העיקר זה על ידי החיבור בינינו.
תלמידה: האם החברים הצמאים במדבר הם כל אלו שלא הגיעו ללימוד חוכמת הקבלה?
כן.
שאלה: כשאנחנו עובדים בעשירייה, האם זה בסדר לכלול את כל האנושות בתפילה משותפת שלנו?
בטוח שכך צריכים.
שאלה: איך עלינו להתייחס למאורעות של ההיסטוריה?
כל ההיסטוריה מתפתחת לפי הטבע שלנו ובמידה שאנחנו מתקרבים לבורא. ולכן אנחנו צריכים לראות בה רק את שלבי ההתפתחות ובמידה שבני האדם מסוגלים לגלות את שלבי ההתפתחות האלה ולנוע בהם, להתקדם בהם.
שאלה: אנחנו למדנו שסוף ההתפתחות של חוכמת הקבלה היה בשנות החמישים. מתי יהיה השלב החדש של יחס העולם כלפי חוכמת הקבלה? כי קבוצת בני ברוך כבר כמעט בני שלושים שנה, אז מהו השלב הזה בחיים שלנו, בדור האחרון הבא?
אני לא יודע. אני עושה מה שמוטל עלי לעשות. אם היית שואל אותי, מה הייתי עושה לבד? לבד הייתי הולך לי למדבר, לא יודע לאן. אבל אין לי ברירה אלא אני חייב להמשיך. לכן יום יום אני קם ומחייב את עצמי שוב להגיע לשיעור ושוב להמשיך.
אני חשבתי שאנחנו נגיע לזה יותר מהר, כבר לפני כמה שנים. אבל לא אני כותב את ההיסטוריה. אין מה לעשות, לכן ממשיכים והבורא יעשה מה שטוב בעיניו.
שאלה: אנחנו לומדים עשרות שנים את המאמר הזה. וההרגשה כאילו הוא יושב איתנו עכשיו, כל בוקר וכאילו כל מה שהוא כתב לפני עשרות שנים, הכול מתגשם. ואז הוא כותב "שאין להם המראה, להבין מתוכה איך לתקן הדברים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם."
איזה פתרון הוא נתן לנו? זאת אומרת הוא כתב את הנבואה הזאת וגם ניבא מה יקרה בשואה, והפחד הוא באמת שכל מה שהוא כתב, הכול הולך ומתגשם. זאת אומרת אנחנו מתקרבים לקראת אסון, גם כל העולם, איך אתה רואה שאפשר לתקן את זה?
אנחנו מתקדמים להבנה מה עלינו לעשות כדי שלא יהיה אסון אלא יהיה תיקון העולם, זה הכול. כך אני מבין.
שאלה: בעל הסולם כותב פה "ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצוינים ביותר שבמין האדם", איך נוכל להיות המצוינים או יחידי הסגולה בדור כדי לעשות את העבודה עליה מדבר בעל הסולם?
התשובה היא פשוטה, רק על ידי חיבור בינינו, אך ורק. אנחנו לא צריכים יותר שום דבר, רק להתחבר בינינו.
שאלה: איך אני יכולה להתגבר על החולשה שאני מרגישה ביחס שלי כלפי האנושות כולה, אני לא באמת מרגישה אהבה כלפיה?
יותר לחשוב שכולנו שייכים לנשמה אחת, ולכן אין לנו ברירה אנחנו חייבים להיות יחד.
שאלה: שמעתי קודם שכל עוד לא נהיה מתוקנים לא נוכל לתקן את הציבור, את העולם. אז מה בדיוק התפקיד, החובה שלנו כלפי הציבור הרחב כרגע?
לפרסם על העתיד, ועל תיקון העתיד העומד לפנינו, וכמה שיותר ללמד איך נגיע אליו בצורה מהירה נכונה, טובה.
תלמידה: זאת אומרת הפצה לא נקראת לתקן את העולם, אז מה היא נקראת בעצם?
זה חלק מתיקון העולם, מה שאפשר לעשות.
תלמידה: ואיך נוכל לבדוק שאנחנו באמת מבצעים את התפקיד שלנו בצורה מרבית, מיטבית?
אני לא יודע מה להגיד לך, אנחנו צריכים להמשיך בהפצה ובחיבור בינינו, ולהראות לכל העולם כמה ההפצה והחיבור הם בעצם הצעדים שיכולים להוציא אותנו מכאן, ולשמיים.
תלמידה: אתה רואה שאנחנו עושים את המקסימום מהבחינה הזאת?
לא, ודאי שלא, אבל אפשרי.
שאלה: לא הגענו אם כך למצב שציפית שנשיג. ואם יש חברים שהתקדמו המון בעבודה בעשיריות, אולי חצו את המחסום, איך הם יכולים לעזור לנו?
בכל יום צריכים לצפות לזה שיבוא והחיבור יתקיים בינינו עד כדי כך שהבורא יוכל להתגלות בו לכל הנבראים. זה לא החשבון שלנו ולא ההרגשה שלנו, האם היא נכונה או לא נכונה, זה לגמרי לא שייך. אנחנו צריכים לזה להשתוקק, ואני מבין שזה קורה. מיום ליום אנחנו יותר ויותר מבינים, מרגישים, מכוונים את עצמנו וכך זה יקרה. אני בטוח שהבורא יסדר לנו עוד בדורנו איזו הפתעה יפה. אני מקווה לזה.
שאלה: אתמול נשלח קטע משיעור צהרים על פתיחת הלב. איך פותחים את הלב זה לזה, איך מסכימים לפתיחת לב החבר?
מה כתוב בקטע שנשלח?
תלמיד: דברים שאמרת אתמול "כל אחד ואחד צריך קצת לפתוח את הלב שלו, להרגיש מה בליבו ולהסכים לחבר את מה שיוצא מהלב שלו עם מה שיוצא מליבם של החברים, שכל התפילות האלה ייצאו מהלב ויעלו ישירות לבורא יחד, ואז הבורא לא יוכל לסרב ולא יוכל להמתין אלא מיד ייתן לנו תשובה, תגובה. אני מאוד מצפה שזה יקרה, מאוד מצפה."
אני חושב שאם כל אחד ואחד מאיתנו יפתח את לבו זה יחייב את האחרים. פשוט אף אחד לא יוכל להישאר עם לב סגור, זה לא יהיה תלוי בו. אם חבר מגיע ובאמת ליבו פתוח הוא בזה פותח את ליבי. אנחנו נמצאים לפני פתיחה של הלב הכללי שלנו, ובהחלט אין לי ספק שלא נצטרך לחכות לדורות נוספים, בדורנו זה יקרה.
תלמיד: בהזדמנות זאת נגיד שנושא הכנס שלנו שיהיה בסוכות הוא "פותחים את הלב", הולכים ממש לעסוק, להעמיק בזה, לקרוא וללמוד. "לפתוח את הלב" פשוט כך.
(סוף השיעור)
-
הקריין הקריא מאמר ערוך מתוך הארכיון ששמו "בנין החברה העתידית"↩