שיעור ערב 08.08.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

על כל פשעים תכסה אהבה - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: "על כל פשעים תכסה אהבה", קטעים נבחרים מהמקורות, המשך מקטע מספר 8.

באמת למה צריך להיות ש"על כל פשעים תכסה אהבה"? למה צריך להיות קודם פשע? אנחנו בעולם הזה דווקא רוצים להגיע לאהבה, לא דרך ההתקוטטות, לא דרך השבירה, לא דרך השנאה, לא דרך הפשע, אלא רוצים להגיע לאהבה כי זה מושך אותנו, לפחות לא דוחה. ואז אנחנו שמים לב למישהו, למשהו, וכך אנחנו מתקרבים, זה נשמע או זה נראה, וכך אנחנו מגיעים לאהבה.

אבל ברוחניות זה לא כך. אנחנו מגיעים מתוך הרצון לקבל האגואיסטי, ולכן קודם כל דרכו אנחנו רואים את הדחייה מכולם, מבני אדם, מכל דבר ודבר. ולא יכול להיות שאנחנו מגיעים לאיזה קירוב רוחני, חיבור רוחני, אלא אם כן אנחנו מקודם מרגישים עד כמה זה שנוא עלינו, דחוי עלינו ואנחנו לא מסוגלים לסבול את זה. ואז לפחות עוברים איזושהי תקופת אדישות שלא יכולים להסכים, שלא יכולים להבין איך זה יכול להיות להתקרב ולאהוב.

אחרי הרבה זמן, על ידי מאמצים צדדיים, לא על זה, אז אנחנו מגיעים למצב ש"על כל פשעים תכסה אהבה". שרק דרך הדחייה, הסלידה, אנחנו יכולים להתקרב לדבר שהוא צריך להיות הפוך לרוחניות, ואז אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כן מחשיבים אותו על ידי מאור המחזיר למוטב, מוכנים להתקרב אליו על ידי מאור המחזיר למוטב. אנחנו מתחילים להבין שבאמת הדרך לאהבה מגיעה, חייבת להגיע דרך גילוי הרע, גילוי השנאה, גילוי הפשע, עד כמה אנחנו הפוכים מזה.

קריין: אז קטע מס' 8 של הרב"ש מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'".

"האדם צריך להאמין ש"אין עוד מלבדו". כלומר, הבורא מחייב אותו לעשות את המעשים טובים. אלא, היות שאין האדם עדיין ראוי, שידע שהבורא מחייבו, לכן הבורא מתלבש עצמו בלבושים של בשר ודם, שעל ידיהם הבורא עושה את הפעולות האלו, היינו שמבחינת אחוריים הבורא עושה. פירוש, האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין."

(הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה – ב" 1990)

שאלה: האם השנאה למדרגה הבאה היא תנאי הכרחי כדי להגיע אליה? איך לרצות מה שאני שונא?

הכרחיות לשנאה ואחר כך לאהבה. לכן דיברתי על זה בתחילת השיעור.

שאלה: מה הקשר בין עבודה ב"אין עוד מלבדו" על גדלות הבורא, ו"על כל פשעים תכסה אהבה"?

מה הקשר בין גדלות הבורא ו"על כל פשעים תכסה אהבה"? שבמידה שאני אוהב את הבורא, אני מוכן לסבול את הפשע, להפוך אותו לאהבה.

תלמיד: אבל לא יכולה להיות אהבת הבורא בלי שיש אהבת חברים קודם?

זה ברור. אני לא מדבר על זה. אני מדבר שאי אפשר להגיע לאהבה ללא השנאה הקודמת. גילוי השנאה חייב להיות לפני גילוי האהבה, שעל פני גילוי השנאה מתבהרת נטייה לאהבה.

אני צריך קודם להגיע לשנאת חברים, מה יש לנו לדבר על משהו רחוק? אני צריך להגיע לשנאת חברים, לדחייה, לפחות למשהו, ורק אחרי זה אני מגיע למשיכה אליהם. שוב לשנאה ושוב לאהבה ושוב לשנאה ושוב לאהבה. לא צריכה להיות שנאה ממש ואהבה ממש, אלא זה כנגד זה כל פעם, שמאל ימין, שמאל ימין.

תלמיד: והעבודה על לייצב "אין עוד מלבדו" חייבת כל הזמן להיות פה במקביל?

העבודה היא צריכה להיות בזה שאני משתדל כל הזמן להגיע לאהבה, אבל זה שאני בדרך מגלה שנאה זה לא מקרר אותי, אני מבין שזה צריך להיות.

שאלה: אתה מגיע לשנאה מאוד מהר מאוד, ממש בין רגע, אבל אהבה נבנית בהדרגה בצורה איטית, אז יש כאן אי התאמה בין אהבה לשנאה.

מפני שאת השנאה אנחנו מגלים על ידי הטבע שלנו, היצר הרע, האגו שלנו, ואהבה אנחנו מגלים רק בתנאי שאנחנו מקבלים מלמעלה מאור המחזיר למוטב, ואז אנחנו יכולים להתייחס לזולת כמו לעצמי.

שאלה: יוצא שהעבודה היא מאוד אישית על הפגמים שהבורא מראה לי. השאלה, האם יש מקום להראות לחבר על העבודה האישית שלו? כלומר, אם אני רואה חבר שממש כועס על חבר אחר על איזה פגם שברור לי שהפוסל במומו פוסל, מה התפקיד של העשירייה במצב הזה, להעיר לחבר או לחבק אותו עד שיבין לבד שיש איזה פשע?

העבודה שלי לתת דוגמה לחבר, לתת דוגמה מהדוגמאות שלי ולא להראות לו איך הוא צריך להתנהג.

שאלה: מה זה אומר שהבורא מחייב את האדם לעשות את המעשים?

הבורא בסופו של דבר מחייב את האדם לעשות פעולות השפעה עד האהבה, בזה שכל הזמן מסובב אותו מרע לטוב ומטוב לרע, כך שהאדם מתחיל לזהות מה זה נקרא באמת היחס הטוב.

שאלה: אני מנסה להלביש את הדברים האלה למושגים פשוטים לשם הפצה. האם אני חושב נכון. הבורא מתלבש בחומר, כלומר כל ההנהגה של ביו רובוטיים זה על ידי תכנית הבריאה.

אני לא יודע בדיוק על מה אתה מדבר, ואני חושב שאתה סתם מתבלבל בדברים. תתייחס לכל זה פשוט, ישנה שנאה, ישנה אהבה, אתה צריך להגיע למצב שאתה אוהב את כולם. זה הכול.

תלמיד: צריכים פלוס ומינוס?

לא צריכים פלוס ומינוס, צריכים להיות פלוס. אל תחשוב לפי השכל שלך, תקרא ותנסה לחשוב לפי השכל של מה שכתוב.

שאלה: מקודם דיברנו שעל כל פשעים מגיע מאור. האם קודם אני מכסה באהבה או שאני מחכה למאור שיגיע?

תנסה לכסות באהבה מיד. כך צריך להיות.

קריין: קטע מס' 9 מתוך "שמעתי" סז "סור מרע".

"מי שחושב שמרמה את חברו, אינו אלא שמרמה להשם, משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכול הוא "מלוא כל הארץ כבודו". לכן כשמשקר לחברו, הוא משקר להבורא ית'. וכשמצער לחברו, הוא מצער את הקב"ה."

(בעל הסולם. שמעתי. סז. "סור מרע")

פשוט, איך אנחנו רואים במקום כל חבר את הבורא, שהבורא נמצא בכל חבר וחבר וכך מתנהג כלפינו. איך אני מתאר לעצמי שכל המציאות, כל בני האדם זה בעצם הבורא שכך רוצה לתאר לי את המציאות, שזה הכול הוא באלפי ומיליוני אופנים שלו, כדי שאני אתייחס לכל אחד ואחד בהבנה ובאהבה. איך אני עושה את זה, לפחות כלפי החברים. גם נשים וגם גברים, כולם מחויבים לזה. איך אנחנו מתייחסים לחברים כמו לבורא, שבעצם מייצג את עצמו בצורה כזאת.

שאלה: זה לא פשוט שאני משכנע את עצמי שמאחורי החבר עומד הבורא וזהו, אלא אני צריך איכשהו דרך תפילה או איזושהי התכללות בעשירייה להרגיש את זה, לגלות את זה.

זה עניינך מה שתעשה. אבל אתה צריך כך לתאר לעצמך בסופו של דבר, שאחרי כל מה שאתה רואה, שומע, מדמיין לעצמך, מבין, אחרי כל הדברים האלה נמצא הבורא, כך אתה מגיע לדבקות השלמה בו.

תלמיד: איך אני נדבק בבורא בצורה השלמה דרך החברים?

כמו שאמרתי, ככה תעשה.

שאלה: מה זה אומר שמשקר, שמרמה את חברו?

לא להתייחס אליו לפי הנטייה הישרה שלך מהלב שלך ללב שלו.

שאלה: אם התעוררה אצלנו שנאה בין החברים, אנחנו לא צריכים לברוח אלא להשתדל להמשיך את השיח כדי להכניס את הבורא לשיח?

נכון.

שאלה: מה לעשות אם מה שהחבר מבקש זו סיכה כדי לגרד את העין שלו?

להסביר לו בצורה רכה, יפה, מתוך אהבה, שאתה חושב שזה לרעתו.

שאלה: בקבוצה זה עניין קל להגיד לעצמי שהבורא מתבטא באהבה ונתינה, אבל בהפצה בחיים הרגילים, איך העיקרון הזה ניתן למימוש?

בדיוק אותו דבר, תנסה להראות לאחרים שאתה מתייחס באהבה. זהו, פשוט.

שאלה: מה מחייב אותי אם זה הבורא ולא החבר, מה אני אמור לעשות עם הידיעה הזאת?

זה לא חשוב אם זה החבר או הבורא, אתה צריך להביע אהבה. פשוט מאוד.

שאלה: עם החברים אני יכול להבין, יש איזושהי התייחסות, יש איזשהו פידבק וכולי, אבל עם העולם כולו, יאכלו אותי אם אני אראה אהבה.

למה אתה צריך להראות להם שנאה?

תלמיד: שנאה לא, אבל אתה יודע.

בסדר, אתה לא חייב לשרת אותם, בינתיים הם לא דורשים את זה ממך, עד שאתה לא תגלה שאתה חייב והשירות שלך זה הפצה. אבל תתייחס אליהם באהבה, שזה הבורא שבינתיים מראה לך את עצמו בצורה כזאת.

תלמיד: גם כשקורים דברים רעים, קשים?

מאיפה הם באים אם לא ממנו, אין עוד מלבדו. אלא כלפיך הוא לא יכול להתגלות בצורה אחרת. אתה מבין מי אתה? איך אפשר להתייחס אליך יותר יפה?

תלמיד: אבל בכל זאת, אתה רואה דברים לא פשוטים שקורים ולפעמים אתה צריך להילחם במערכות.

על זה תגיד "כל הפוסל במומו פוסל", ואז הוא נלחם. איפה שהוא לא מסכים עם הבורא באגו שלו שם הוא נלחם, וזו הטעות שלו.

שאלה: אומרים "על כל פשעים תכסה אהבה", אבל השנאה נשארת.

איך זה יכול להיות שהיא נשארת? אתה מרגיש אהבה על פני השנאה. זאת אומרת, יש לך [אותה] בפנים, אתה מכיר שהשנאה נמצאת, אבל אתה מכסה אותה באהבה, ואז אתה נמצא בצורה בריאה בין שתיהן עד שאתה מרכיב קו אמצעי. עליו עוד נדבר.

שאלה: למה המצב הזה שאנחנו מדברים עליו מגיע דווקא ברגע הקריטי שהנשמה עוזבת את הגוף והוא מרגיש שהוא צריך להתנצל בפני כולם?

לא יודע על מה אתה מדבר, אתה מדבר שאדם הולך למות?

תלמיד: כשהאדם נכנס למצב של שנאה, למה דווקא אז מגיעה אהבה?

מפני שאפשר לגלות את האהבה רק מתוך שנאה. כל דבר מתגלה רק מתוך היפוכו, מדבר ההפוך ממנו, אז האהבה לא יכולה להתגלות אלא על פני השנאה. מתי שאדם מרגיש את עצמו כטיפש, אז הוא זכאי להגיע לחכמה, וכן הלאה.

שאלה: עם איזה סוג של אהבה אני חייב לכסות את השנאה?

אותה תכונת השנאה שקודם מתגלה, היא צריכה להתכסות באהבה בדיוק בצורה ההפוכה. ושתיהן, שנאה ואהבה, הן צריכות להחזיק זו את זו. לכן אם לא מתגלה השנאה, אתה לא תוכל לגלות את האהבה. לכן "בראתי יצר רע" אומר הבורא, כי על פני היצר הרע אדם מגלה את היצר הטוב שמכסה את היצר הרע, ואז יש לו אהבה על פני השנאה.

שאלה: אם "על כל פשעים תכסה אהבה", אז למה הבורא חילק את אדם הראשון לחלקים קטנים?

כדי שיהיה יותר קל לתקן כל חלק וחלק קטן, כמו שאנחנו עושים את זה בחיים שלנו. כי אם היה מתגלה איזשהו רע גדול, לא היינו יכולים לעשות עימו שום דבר.

שאלה: בזמן האחרון אני לא מצליח לשקר לאנשים בכלל בעולם הגשמי, האם יש כאן השפעה של המצב החדש הרוחני?

יכול להיות. אל תצטער.

שאלה: האם "על כל פשעים תכסה אהבה" מתייחס גם לפשעים שאתה עשית או שזה אגואיסטי?

לא. זה נובע מכל מיני סיבות מתוך הנשמה שלך, שאתה עוד לא יודע אפילו. כל הכלים המקולקלים מנשמתך עוד מחטא עץ הדעת, הם מתגלים.

שאלה: אם מגיע אלי משהו מהבורא, איזו דילמה, בעיה כלשהי, איך אני יודע האם הבורא שלח אותה כדי שאני אעשה עם זה משהו או רק שאני אחשוב או אכסה באהבה?

אפילו שאתה לא יודע, אתה חייב בכל זאת להשתדל להגיב עליה כמה שיותר לכיוון התיקון.

שאלה: כשאני מדבר עם אנשים על המושג "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", פחות או יותר כולם מקבלים, ברגע שמגיעים ל"ואהבת לרעך כמוך" מתחילים פה אלפי פירושים, וכל אחד עושה עם זה מה שבא לו.

נכון. כי אל תעשה רע לזולת, זה ברור לכולם לא לעשות רע, אבל איך לאהוב את הזולת, בזה אנחנו בכלל לא מבינים על מה מדובר. לכן לאט לאט אנחנו נצטרך להרגיש את זה בעצמינו ולתת דוגמאות וכך להתקדם.

תלמיד: כך גם קורה כשמדברים על האיחוד.

על מי אתה מדבר?

תלמיד: אני מדבר רק על אנשים מבחוץ.

אני חושב שזה עוד מוקדם. אתה צריך להסביר דברים כאלה בצורה מאוד מאוד עדינה, במנות קטנות.

שאלה: אתה אומר לכסות באהבה, להתגבר אבל מאיפה הכוחות? פעם היינו מתגברים, עושים מאמצים, אבל עם הזמן יש הרגשה שזה לא בשליטתנו.

אם אתם בקבוצה לא נותנים דוגמאות טובות זה לזה ואתה מתוך קנאה לא משתדל להיות גם כמו החברים שלך, אז אין לך כוח. בקבוצה כל אחד צריך להראות את עצמו כאילו שהוא כבר מתוקן, עם החברים ועם הבורא. בזה הוא מעורר בחברים קנאה, ואז לאחרים יהיה גם רצון להיות כמוהו, אומנם הוא לא מתוקן, אבל הוא משחק שהוא מתוקן. אם אתם לא תעשו כך, לא יהיה כוח לאף אחד לעשות ואז הקבוצה לא תתקדם.

שאלה: מה זה נקרא לשקר ולרמות את הבורא?

שאתה רוצה לעשות לו כמו שהלב שלך.

שאלה: למה הבורא הסתיר את עצמו אחרי לבושים של העולם הזה?

הלבושים של העולם הזה נקראים "רצונות אגואיסטיים שלנו", שאנחנו לא יכולים לזהות אותם מפני חוסר התאמה, שאין השתוות צורה. הוא עשה את זה כדי שאנחנו נדע איך לתקן את עצמנו להשתוות הצורה, ובהתאם לזה נגלה אותו עד שנוכל לראות אותו, לגלות, להידבק בו במלואו.

תלמיד: אני משכנע את עצמי לראות אחרי החבר את הבורא, אבל זה לא מספיק כדי באמת לראות את הבורא. מה חסר עוד?

רק להיות ישר עם החברים. כמה שיותר להידבק בהם, ומזה אתה תתחיל להבין מה עוד חסר לך כדי במקומם, בתוכם, להידבק לבורא. ככה זה.

שאלה: לאחר שעלינו מעל השנאה, הרגשת החבר הופכת להיות יותר יקרה. האם צריך להודות לבורא?

אתה תראה. קודם תעלה לדרגה הזאת ואז תבין מה אתה צריך לעשות.

שאלה: מהי שנאה רוחנית ובמה היא מתגלה בין החברים?

שנאה רוחנית מתגלה בזה שאני לא יכול להתחבר עם החבר כדי לגלות את הבורא, בזה אני שונא את היחסים האלה בינינו.

שאלה: אמרת שצריך לתת דוגמא לחבר ולשחק שאתה מתוקן, איך מתנהג אדם מתוקן?

האם לא ברור לנו מכל מהמאמרים שקראנו, של בעל הסולם ושל רב"ש, איך האדם צריך להתנהג? מה אתה שואל?

שאלה: שאנחנו מקבלים את השנאה זו תמונה שמראה לנו הבורא וההתעסקות שלי היא עם הבורא ולא עם החבר. איך מביאים את כולם לעבודה, איך לשכנע את החברים בכך?

רק מתוך דוגמא.

שאלה: מה זה נקרא לצער את הבורא?

שאתה לא מקיים אהבת חברים.

שאלה: שאני רוצה לעזור לחבר, לזרוק לו חבל, להוציא אותו מהרצון לקבל שלו, אני צריך לעשות את זה באהבה. אבל אין לי אהבה ואז החבר מקבל דחייה והוא לא רוצה לקבל את העזרה שלי, מה עושים?

להתפלל.

שאלה: אני לא רואה בחבר גוף אלא רק רצון ובורא מאחוריו שמקיים את הקשר בינינו, האם מה שבינינו זו אותה המערכת?

כן. ובתוך מערכת היחסים שלנו, שם נמצא כוח יותר פנימי שזה הבורא.

שאלה: אם במהלך הסדנה יש חלק מהחברים שמדברים לפי הנושא מהלב וחלק אחר מדברים מהשכל. זה מאוד מעצבן אותי, מה לעשות עם זה?

דבר אחד, את העצבנות שלך אתה צריך לשים בצד. דבר שני, וודאי שיש בני אדם שנמשכים לחיבור וכאלה שנמשכים ללימוד טכני. יש כאלה ויש כאלה, ואנחנו צריכים לקבל זאת כך, שגם את זה צריכים וגם את זה צריכים. ולא כל כך להתפעל מזה, אלא להבין ששניהם צריכים להיות. שניהם צריכים להיות כמו בעולם הגדול שלנו.

שאלה: מה עושים אם יושבים בעשירייה ומרגישים אדישות, לא מרגישים כלום.

לא יודע. צבוט את עצמך, תן לעצמך מכות, תחשוב על זה שאתה עוד מעד הולך למות, אני לא יודע עוד במה אתה יכול לעורר את עצמך. תשתדל. תגיד לחברים שאתה אדיש, שאין לך שום התעוררות, אולי הם יעזרו לך.

זה יכול להימשך שנים, אבל בכל זאת בודקים אותך אם לא תעזוב. כתוב "חוץ מצא", כל דבר אדם יכול לעשות, חוץ ממה שאומרים לו מהשמיים. אפילו אם הבורא אומר לך "תצא, אני לא רוצה שאתה תישאר כאן, לך לחיים הרגילים". אתה חייב לענות לו, "אני לא שומע. את זה אני לא שומע ממך". אפילו שהבורא מתגלה ואומר, "לך מפה", אתה לא הולך.

יש הרבה כאלו מצבים בחיי האדם שאומר "אני אחזור לחיים הרגילים, אני אהיה כמו כולם, מה יש". לא, זה אסור, הבורא מפתה אותך שאתה תצא, ואתה אומר "זה לא".

שאלה: אמרת שאם חבר שומע אותך, תתפלל עליו. אבל אם אתה מתפלל בעוצמה, יוצא שיש לך שנאה.

תחשוב שזה מגיע לך לא מהחבר אלא מהבורא, שהבורא עומד ביניכם. ולכן, אפילו שהוא אומר לך כאלה דברים לא נעימים ודוחה אותך, תחשוב שזה הבורא דוחה אותך.

שאלה: האם כשאנחנו מתכללים בקבוצה בצורה מלאה אנחנו הופכים להיות אדם או אנחנו נשארים בהמה.

במידה שאנחנו נכללים זה מזה, אנחנו כבר נולדים בדרגת אדם.

שאלה: כשהבורא רוצה להגיד לי דרך החברים שהוא לא רוצה אותי בסביבה, מהי הצורה הכי מהירה לנשק את המקל ולברך את החברים.

תשאל את החברים מה הם רוצים, איך הם רוצים לראות אותך ותעשה את זה. תשאל את החברים באיזו צורה הם רוצים לראות אותך בהתנהגות, בצורה חיצונה, בכל דבר ותבצע. זו תהיה ההתקדמות הראשונה לבורא.

שאלה: איך להרגיש את צער החברים?

צער החברים, אתה יכול להרגיש רק בתנאי שאתה מחפש במה אתה יכול לעזור להם.

שאלה: חבר שציערתי אותו או שיקרתי לו, האם אפשר לקנות אותו, זה לא כמו שוחד?

לא חשוב שוחד, שוחד. מה אתה עושה חשבון? שמשחדים אותך אז אתה מקבל את זה. למה אתה לא יכול לעשות את זה לשני?

תלמיד: אני לא הבורא. אם החבר הוא כמו הבורא, אז לשחד את הבורא נשמע קצת מלוכלך.

מלוכלך, לא נורא, העיקר תעשה לו נעים.

קריין: קטע מס' 10 של בעל הסולם "שמעתי" סב "יורד ומסית עולה ומקטרג".

"מי שעובד על דרך הטוהרה, אינו יכול לקטרג על אחרים. אלא תמיד הוא מקטרג על עצמו, ועל אחרים הוא רואה אותם במדרגה יותר טובה, משהוא מרגיש את עצמו."

(בעל הסולם. שמעתי. סב. "יורד ומסית עולה ומקטרג")

תמיד להשתדל לראות את האחרים יותר מוצלחים, יותר חכמים. יותר, יותר צדיקים ממנו, מעצמו. אם עושה את זה אז מצליח יותר מהר.

קריין: 11. מתוך הרב"ש מאמר 17 "בענין חשיבות החברים".

"אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ"ל, לא שהוא צריך לראות, שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו."

(הרב"ש. מאמר 17, חלק א'. "בענין חשיבות החברים" 1984)

זה קטע מאוד מאוד מיוחד. זאת אומרת, אף פעם אני לא רואה את העולם נכון. אלה בצדק, אלה לא, אלה טובים, אלה רעים. אני תמיד רואה את ההשקפה שלי, העתקה שלי, המראה שלי על כולם. ואף פעם אני לא רואה בני אדם, אף פעם. נגיד אני רואה עכשיו אתכם על המסך, יש שם נגיד 150 איש לפני, פרצופים, אני לא רואה אף אחד, אני רואה רק איך שאני מופיע על פניכם, ככה זה.

שאלה: האדם רואה את החסרונות של עצמו, את ההשתקפות של עצמו וכתוב בקטע שכשהוא יתקן את עצמו אז הוא יראה את מעלות החברים. האם אדם יכול לתקן את עצמו?

ודאי שזה דרך הבורא.

שאלה: האם תוכל לתאר איך המורה שלנו, הרב"ש הביע את האהבה שלו לחברים?

זה אי אפשר היה לראות, ממש בכלום. זו לא דוגמה, המורה אף פעם לא דוגמה.

שאלה: איך יוצאים מהתפיסה המקולקלת כדי לראות את החברים האמיתיים?

במידה שאתה מצדיק את כולם. כל החברים שנמצאים במסגרת שלך, אתה משתדל להצדיק אותם ולקדם אותם, במידה הזאת אתה תראה אותם כמחוברים ותגלה ביניהם את הבורא. הכיוון הוא פשוט רק כזה.

שאלה: אם כולם רואים את אותו החיסרון אצל חבר מסוים, מה הבורא מראה בזה?

קודם כל לא יכול כל אחד לראות אותו דבר, כי אף אחד לא רואה את זה דרך השני, זה דבר אחד. דבר שני תשמע יותר ופחות תשאל.

תלמיד: אני רואה חבר אחד גבוהה, ואילו חבר אחר נמוך, הכול בפנים בתוכי. מה התיקון שלי?

התיקון שלך לראות את כולם בצורה שווה ובאהבה ובחיבור ובשלמות.

שאלה: לגבי תיקון עצמי. אנחנו מדברים על ביטול כלפי חברים בעשירייה, אנחנו מדברים על לתת דוגמא. תיקון עצמי מה שרב"ש דיבר, מה זה לתקן את עצמי, לבקש כוח מהבורא? איך אני מבקש כוח ומה זה בכלל לבקש מהבורא?

אתה מבקש מהבורא מה שחסר לך כדי להשלים את כול הכלי הכללי לשלמות. על זה תבקש ואף פעם לא תטעה, זה ברור.

תלמיד: גילוי הבורא זה הקשר בינינו והקשר הוא לא מתוקן.

אז מה?

תלמיד: אני רוצה לתקן את זה.

אז תתקן, מה אתה שואל אותי?

תלמיד: אני שואל איך אני מבקש?

כמו שאתה מרגיש ככה תבקש, מה אתה שואל? אם יש לך בפנים חיסרון, תפנה ישירות לבורא.

תלמיד: זה נקרא פנייה לבורא?

כן, שום דבר חוץ מזה. מה אתה מחפש עוד כל מיני דרכים, לא יודע מה? תפנה ישירות אליו.

תלמיד: רציתי לשאול איך לפנות?

מהלב, אין כאן משהו, אין כאן סוברדינציה, אין כאן איזו דרך מסוימת, תפנה ישר, הבורא נמצא בליבך.

קריין: אתה בקשת לפני שבועיים שנכין תפילה משותפת של הגברים ותפילה של הנשים לקראת הכנס. נקריא אותן עכשיו.

תפילת הנשים.

"אנחנו נשות הכלי העולמי מבקשות שנצליח להתעלות מעל האגו שמפריד בינינו, מבקשות להתחבר כאישה אחת בלב אחד. אנו מבקשות להיות אמהות אוהבות לאנושות כולה. שיהיה לנו רצון משותף להשפיע שיעשה אותנו צינור שמפיץ את האהבה לכל העולם, שנשרת את הבורא בשמחה. אנחנו מבקשות לתקן את האנושות ולעשות נחת רוח למורינו ולבורא."

תפילת הגברים.

"בורא יקר, אין עוד מלבדך, טוב ומיטיב. תודה על כל מה שנתת לנו, ועל כל מה שאתה נותן לנו כעת, ועל כל מה שתיתן לנו בעתיד.

כולנו ניצבים היום לפניך ומבקשים את אהבת החברים, להיות איש אחד בלב אחד, ומתוך זה להידבק בך.

אנחנו מבקשים להיות צינור של אור לתיקון העולם, וזועקים למען איחוד הנשמה.

אין עוד מלבדך, הראה נא לנו את גדלותך, ותן הצלחה בדרך המבורכת.

אנו מבקשים את תכונת ההשפעה כדי לשרת אותך, ללמוד ממך ולהידמות לך.

ותן לנו את ההצלחה בהפצה ובכנס, כדי להביא הכול לגמר התיקון. אין בנו מעשים, אלא לבקש כל זאת מלפניך. אמן!"

קריין: נקווה שתפילת הגברים והנשים יתקבלו, נתפלל ביחד.

אתה רוצה להגיד כמה מילים לסיכום?

אצלי זה לא סיכום, אני עובר עכשיו לקבוצת הנשים ונקווה שאיתן אנחנו באמת נמשיך את כול אותן הנטיות שיש בלב הגברים ונעלה אותן באמת הלאה למעלה.

אני חושב שבאמת בשבועות האחרונים הקבוצה התאחדה, יותר מבינים, יותר מרגישים, נמצאים יותר בנטייה לחיבור. עוד לא מרגישים תוצאות מזה כל כך, אבל כבר יותר ויותר מבינים שזו הדרך, ואני מאוד מרוצה, מאוד מרוצה מכם.

תודה לכל הגברים, אתם יכולים להישאר מאחורי הקלעים, מאחורי המסכים ולתמוך בנשים. ואני אייצג אתכם כלפי הנשים.

(סוף השיעור)