בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 11.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. אין שום קשר בין כל מה שיש לנו כרגע בגופים שלנו, ברצונות שלנו, לבין הבחנות רוחניות. ההבחנות הרוחניות באות לנו אך ורק כשאנחנו זוכים לרצון להשפיע. בהן אנחנו אז מתחילים לראות, לזהות את התופעות האלו. מה שאין כן, התופעות שיש לנו כרגע הן ברצון לקבל ואין שום קשר, חוץ מכך שהם לאט לאט מביאים אותנו לכוונת ההשפעה ולהרגשת כוחות ההשפעה. זו כבר רוחניות.

2. הנברא רוצה להשפיע, אמנם שיש בו רצון לקבל, אבל ע"י צמצום מסך ואור חוזר הוא עושה את עצמו למשפיע לזולת, למה שמחוץ לו, לבני האדם ודרכם לבורא. מאהבת הבריות לאהבת ה׳, כך אנחנו מתקדמים ונכנסים מגשמיות לרוחניות כלומר הרצון שלנו לא מפריע, מפריעה הכוונה ששורה על הרצון.
   
   הכול תלוי בכוונה שרוכבת על הרצון. הכוונה עושה מהרצון משהו הפוך. אם קודם הוא השתמש ברצון בע"מ לקבל, עכשיו הוא משתמש ברצון בע"מ להשפיע. הרצון הוא כמו איזשהו כלי שאפשר להשתמש בו גם לכאן וגם לכאן. הכל תלוי איך הוא מסובב את הכלי.

3. ש: הכוונה מגיעה מהבורא?
   ר: ודאי שהכוונה מגיעה מלמעלה. מאיתנו יש מלכתחילה כוונה רק להיטיב לנו כביכול, להיטיב במסגרת שאנחנו רואים. ככל שנקבל יותר, יהיה לנו טוב יותר. אתה רואה איך כל העולם פועל, אבל כשאנחנו מתחילים למשוך על עצמנו מאור המחזיר למוטב, אז אנחנו מתחילים יותר ויותר להבין שבאמת הפעולה האמיתית היא לא למשוך לעצמנו אלא להידמות לבורא, כלומר הפוך ממה שאנחנו כרגע. לכן מה שאנחנו צריכים זה לקבל מלמעלה אור עליון שיהפוך לנו את כיוון המחשבה, כיוון הנתינה, כיוון הרצון, כדי שנרצה לחיות בזולת ולא בעצמנו.

4. הרצון לקבל הנוכחי ממש ממית אותנו, סוגר אותנו בתוך עצמנו ואנחנו פועלים לטובתו זה השונא שלנו. הוא נמצא בנו, בקרבנו, בלב שלנו, במוח שלנו. *ככל שאנחנו יכולים דרך העשירייה, דרך הקבוצה הגדולה שלנו העולמית, למשוך את המאור המחזיר למוטב, את הכוח העליון שיבוא אלינו וישנה לנו את השכל, את הרגש, אז נרגיש כמה החיים האמיתיים נמצאים מחוץ לבהמה שלנו ושאנחנו צריכים לעלות, ממש לעלות למעלה מהבהמה*.

5. *האדם יכול רק לבקש*. לבקש. לעשות מעצמו מצב שהבורא יוכל להשפיע אליו קצת מעצמו, זה נקרא אור העליון, וכך משתנה באדם הכוונה. הפעולות לא משתנות, הוא יכול לתת ויכול לקבל בפעולות הגשמיות, אבל ברוחניות, אם היינו רואים את המסך והכוונות האמיתיות, פעולות אמיתיות, אז היינו רואים שהאדם או שהכל עושה לטובת עצמו, או שהכל עושה, או בחלקו עושה, לטובת הזולת. זה מה שאנחנו צריכים לעשות ע"י השפעת הבורא אלינו.
   
   *כדי שהבורא ישפיע עלינו, אנחנו צריכים להכין לו מקום. מקום נקרא רצון, אנחנו מתחברים יחד ומבקשים ממנו שייתן לנו כוח, הבנה ושכל, הכל כדי שנוכל להשפיע זה לזה, ודרכם, דרך חברים, להשפיע לבורא*.

6. ש: איך אני יכול להחליף את הכוונה ביחס לרצונות שאני לא שולט עליהם. אני אוהב מתוקים או רצון למין מעבר לרגיל.. ?
   ר: אני לא חושב שאנחנו צריכים לעבוד נגד הרצונות עצמם, אלא נגד הכוונה ע"מ לקבל. *ברגע שתתחיל לעבוד על הכוונה שתהיה לא לטובתך אלא לטובת הזולת, אז גם הרצונות שלך ישתנו. הם יקבלו חשיבות שונה, בסדר חשיבות אחר ואז תראה איך לגשת אליהם בצורה הנכונה*. העיקר להחליף את הכוונה, לטובת מי אתה רוצה לעבוד.

7. אנחנו צריכים לחבר את כל הכוונות האלו, שיהיו כאחד. ממני לזולת ומהזולת לבורא. שנגיע למצב שלגמרי לא יהיה אצלי הבדל כלשהו בין להשפיע לחבר לבין להשפיע לבורא, כך שכל העולם ייראה לי כך שאני רק משפיע אליו.

8. *לתקן את עצמי נקרא כמה אני מתייחס, בכוונה שלי, למה שמחוץ לי*. זה יכול להיות לקרובים, יותר רחוקים, חברים, אנושות בורא וכן הלאה. הכל תלוי כמה אני, איך אני מתייחס אליהם, רק בכוונה. בהתאם לכוונה ע"מ להשפיע אני מצרף לפעולות שלי גם רצון כדי לממש את הכוונה. *אם אני לא יכול לממש כוונה ע"מ להשפיע, אני לא פועל, זה נקרא שאני נמצא תחת הצמצום*. אני קודם חושב על הכוונה ע"מ להשפיע, ואח"כ מודד כמה אני יכול לצרף אליה רצון לממש את הכוונה ע"מ להשפיע. כשאני פועל כך אני בונה פרצוף, פעולת השפעה. כך אנחנו עובדים.

9. ש: אם כמות הולכת וגדלה של אנשים משנים כוונה להשפעה, זה ישפיע על העולם הגשמי?
   ר: בהחלט. רוצים או לא רוצים, אנחנו שייכים למנגנון אחד, למערכת אחת שנקראת אדם. כולנו קשורים זה אל זה, ולא רק אנחנו אלא גם עולם החי, הצומח והדומם. לכן היחס בינינו הוא שקובע ומשפיע על כל העולם שלנו, גם על כל המציאות הגשמית. ככל שנתקרב זה אל זה ונשפיע דברים טובים זה לזה, כך נעשה טיפול טוב מאוד באקולוגיה, בעולם הכללי.

10. ש: כדי להגיע לכוונת השפעה, זו פעולה רגשית שכלית?
    ר: אנחנו צריכים לעבוד בשכל כדי לתת לנו איזשהו יסוד, אבל השכל עובד רק לפי הרגש, לכן *העיקר לדאוג על הרגש: איפה אני נמצא, ממה אני מתפעל, למה אני נמשך? אני כל הזמן צריך לבדוק את עצמי ולכוון את עצמי לחיבור. בחיבור אנחנו פותרים את כל הבעיות*.

11. ש: האם ניתן לקבוע כוונה מכאנית לפני כל פעולה?
    ר: *הכוונה נסתרת מהאדם והיא ניתנת לנו כדי שרק עליה נחשוב, רק אותה נטפח. הכל תלוי בכוונה. האדם הוא הכוונה שלו*. למה הוא נמשך? למה הוא מתכוון? מה הוא רוצה בסופו של דבר?
    
    ש: האם ניתן לקבוע כוונה בצורה מכאנית?
    ר: אפשר, צריכים, חייבים, אבל אח"כ צריכים לדאוג כמה הכוונה הזאת תגדל.

12. ש: האם תפילה היא מעשה המעיד על כוונה?
    ר: תפילה מעידה על הכוונה. אנחנו צריכים בתפילה לברר את הכוונה שלנו, ולבקש על תיקון הכוונה. אין לנו מה לעשות אלא רק את זה. *ככל שמתקרבים יותר ויותר לתיקון הכוונה, רואים כמה הוא כביכול בלתי אפשרי ורק ברגע האחרון, שאנחנו ממש רואים שזה בלתי אפשרי ומה בכלל אנחנו רוצים שיקרה, אז נעשה היפוך. מתוך החושך הגמור, כמו במצרים, מגיעה היציאה וגילוי*.

13. ש: אני בודק עצמי ומבין שלמעשה עשיתי הכל ע"מ לקבל שכר..?
    ר: מצוין. כלומר נותנים לך בדיוק לברר כמה אתה לא מסוגל להיות בע"מ להשפיע אלא רק ע"מ לקבל. מייד תתחיל לבקש. *הבורא מראה לך את הכוונה האמיתית שלך שהיא ע"מ לקבל, אז מיד תבקש שהוא יתקן אותה. בשביל מה הוא עושה לך את זה*?
    
    ש: בושה מופיעה...
    ר: גם זה טוב. יש לך לב גדול, יש לך נשמה גדולה. תבקש, תבקש ממנו, זה הכל הוא עושה. אנחנו רק תגובה. אדם זה לא מה שהוא מרגיש. *זה עקרון מאוד חשוב: האדם זה לא מה שהוא מרגיש, אלא איך שהוא מגיב על מה שהוא מרגיש. מה שאנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים את מה שהבורא נותן לנו, אבל איך שאני יכול להגיב על מה שאני מרגיש, זה אני*.
    
    לכן *כמה שאתה מרגיש שאתה מקבל ואתה לא בסדר, זה טוב מאוד. תשמח מזה, תהנה מזה שהבורא מראה לך מי אתה, כמה אתה הפוך ממנו, כי הוא רוצה שאתה תבקש*.

*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה*

14. במלכות בכלל אי אפשר לגעת כל כך, כי שם זה רצון לקבל שרוצה לקבל ומרגיש תענוגים בעצמו ככל שהוא מקבל. לכן כאן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתקנים את הכלים האלו. זה לא פשוט. כשאני עושה טובות למישהו ואני נהנה מכך, אז יש לי תענוג מהשפעה.. מלכות זה הרצון לקבל ששולט בצורה שאין מה לעשות, ממש רצון לקבל במלואו. לכן אנחנו כאן צריכים לחלק את כל המערכת זאת לכלים דהשפעה, כתר חכמה וג״ר דבינה, לבין כלים דקבלה, ז"ת דבינה זעיר אנפין ומלכות ואיך מתקנים אותם.

15. למה יש אור בראש ולא מגיע בג״ר?
    ר: כי כדי להשלים את הראש, ג״ר, אתה צריך לתקן כלים דקבלה בגוף. יש ערך הפוך אורות וכלים. ככל שאתה עובד בכלים יותר כבדים, בהתאם לזה אתה מתקן את הכלים היותר עליונים. לכן הוא כותב שעדיין לא מגיע תיקון בראש.

16. אני יכול לייעץ לך לעשות מה שאני עשיתי. לקחתי עיפרון, פתחתי ספר, אתה יכול לעשות את זה עם מחשב.. ותעבוד על הטקסט, מילה מילה מילה. תברר על מה מדובר.. כך אנחנו צריכים לעשות. לבדוק את החומר, לנסות אותו, לראות כך ולראות כך, לסובב אותו כך וכך. הכל לעשות גם לפני השיעור וגם אחרי השיעור, ולראות כמה אנחנו יותר קשורים לטקסט.
    
    מצד שני, בכל זאת *לא החכם לומד*. כי לימוד בחכמת הקבלה זה לימוד של חיבור מבינינו לבורא, זה העיקר. לכן רק על זה לשים לב. אפילו שאתה עובד עם העיפרון והטקסט ויוצא מזה מבולבל.. ודוחה את כל הלימוד הזה עם הספר או עם הטקסט במחשב, זה לא חשוב. העיקר כמה אתה אחרי זה מבין שהמימוש האמיתי הוא בחיבור בינינו. אז תתחיל להרגיש, להרגיש בפנים, מה קורה. זה לא שייך לשכל, כי בשכל אנחנו לא מסוגלים לתפוס בכל זאת מה שקורה ברוחניות. זה לא לפי התאים שלנו במוח. אנחנו צריכים שכל רוחני והוא מגיע רק מתוך זה שיהיו לנו כלים של בינה ומלכות מחוברים יחד..
    
    יבוא זמן שנוכל לחבר, נרגיש גם בינה וגם מלכות ואיך שהם מתחברים בכל 125 מדרגות עד גמר התיקון. רק לפי כמה הם יתחברו בנו, יתייצבו בנו, לפי זה נרגיש. אחרי זה נבין מתוך ההרגשה שלנו. מה שאנחנו מרגישים, נקרא השגה. השגה זה שאני מבין מה שאני מרגיש, כי קודם כל הבורא ברא רצון לקבל, כלומר רצון להרגיש מה שיש בו. לכן לא החכם לומד. צריכים אנחנו לעבור את כל המצבים הללו, עד שנגיע.
    
    *למה שנגיע, זו כבר דאגה של הבורא. אנחנו צריכים לבצע מה שאנחנו מסוגלים*. כל אחד לפי כמה שמסוגל, כל אחד שיש לו שכל, שיש לו רגש לתת לזה כמה שאפשר. הבורא כתוב שה' יגמור בעדי. הבורא גומר את העבודה.
    
    *אז להרגיש בנוח, בנוח, ליהנות מזה שיש לנו קשר לבורא, שיש לנו בכל זאת איזושהי התקשרות בינינו, מתוך ההתקשרות בינינו אנחנו נמשכים, מתעלים קצת אליו. זה דבר גדול מאוד. לכן אל תהיו כאלו מודאגים, זה רחוק מהרוחניות, רחוק מהקדושה. אנחנו צריכים לחבר את עצמנו, לעשות מעצמנו כמה שיותר מערכת רוחנית, ומה שיצא, יצא. להתפלל, לבקש, לקוות*.

17. ש: קל לי יותר להיות בקשר עם החברים היותר רחוקים יותר מהעשירייה..?
    ר: כך עובד האגו שלך. הוא לא רוצה לעבוד קשה, לא רוצה להתבטל. תנסה בכל זאת להתבטל כלפי החברים שנמצאים קרוב. תנסה ככל האפשר להגיע למצב שאתה מתחבר עם העשירייה. זה קשה, זה הרבה יותר קשה. בדרך כלל *אחרי כל העבודות מסביב, מאין ברירה, אנחנו שוב נוחתים לתוך העשירייה. כך עובד האגו שלנו, הוא לא נותן לנו בצורה ישירה להתחיל להתחבר בינינו. לפעמים לוקח המון שנים עד שאנחנו בכל זאת מחליטים שאין עבודה אחרת, אלא בעשירייה*.
    
    ש: מה זה לבטל את עצמי?
    ר: *לנטרל את עצמך ולהיות ביניהם מסכים לכל דבר שהם קובעים. תנסה. כשתעשו כך כל אחד כלפי האחרים, אתם תתחילו לשמוע את קול ה*'. הבורא שנמצא ביניכם, כי תגיעו בזה לצמצום. תנסו.
    
    *מה אכפת לך מה קורה בעשירייה? תלך לכיוון אחר, נותנים לך הזדמנות לבטל את עצמך*.
    
    ש: התחלתי להבדיל בין חברים שאני מכבד וכאלה שלא. זה מדאיג אותי.
    ר: *תמשיך, תמשיך. יהיה בסדר, יהיה טוב. מה לעשות, יש לך ברירה? אין. נמשיך יחד ולמה שנגיע, נגיע. אבל אנחנו ממשיכים*.
    
    *אני מודה לבורא על יום יום. הימים האלו הם לא כולם דבש, אבל צריכים לקבל אותם כדבר טוב. זה מה שטוב בעיני הבורא, כי הוא טוב ומטיב. מה שמקבלים ממנו זה בטוח שבא מטוב ומטיב, לכן זה שאני לא מסכים ולא רואה דברים הטובים האלה, זו העבודה שלנו. לקבל, להחליף את עצמנו לכך שבמקום כל הרע, נרגיש טוב*.