שיעור בוקר 21.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 766,

מאמר "הסתר וגילוי של השי"ת – א'"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "הסתר וגילוי של השי"ת – א', עמ' 766.

הסתר וגילוי פנים של השי"ת – א

הסתר א'

"(ציור) שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין, או שהוא מחוסר פרנסה, ויש לו בעלי חוב מרובים הממררים לו את חייו, והוא מלא טרדות ודאגות כל היום. או שסובל חס ושלום ממחלות. ואינו מכובד על הבריות. כל תכנית שמתחיל אינה עולה בידו לגומרו. והולך כל היום בלי סיפוק נפשי.

והנה באופן זה אין האדם רואה את פניו הטוב של השם יתברך. כמובן אם הוא מאמין שעל כל פנים השם יתברך סובב לו הדברים הללו, או מחמת עונש על העבירות שעשה או כדי להיטיב באחריתו, כמו שכתוב "את אשר יאהב ה' יוכיח", וכן אשר הצדיקים תחלתן יסורין מחמת שהשם יתברך רוצה ליתן להם בסופם שלוה רבה, אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עיור ומטבע חס ושלום בלי חשבון ודעת, אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה, נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך."

הסתר ב'

"הסתר ב' דהיינו הנקרא בספרים הסתר תוך הסתר, פירושו, שאינו רואה אפילו את האחורים של השם יתברך, אלא אומר, שהשם יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העיור והטבע. והוא, כי דרכי ההשגחה נעשים לו מסובכים ביותר, שמביאים לידי כך עד להתפקר חס ושלום.

דהיינו (ציור) שמתפלל ועושה צדקה על צרותיו ואינו נענה כלל, ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה. בכל שעה שמתגבר להאמין בהשגחה, ומטיב מעשיו, פונה לו ההצלחה עורף ויורד אחורנית באכזריות גדולה, ובשעה שמתפקר חס ושלום, ומתחיל להריע מעשיו, אז מתחיל להצליח ביותר, וינשום להרוחה ביותר.

לא יזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, אלא דוקא בדרך הונאה להבריות, או על ידי חילול שבת, וכדומה.

או, שכל המכירים שלו שהם בעלי תורה ומצוה, סובלים עניות, ומחלות מרובות, ומבוזים מאד בעיני הבריות, והבעלי מצוה האלו נדמה לו, שהמה חסרי דרך ארץ, וטפשים מלידה, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב בחברתם אפילו רגע.

וכל המכירים הרשעים, המתלוצצים על אמונתו, הנה המה המוצלחים ביותר, בריאים ושלימים, לא ידעו מחלה, פקחים, בעלי מדות טובות, וסימפטים בכל דרכיהם, יושבים בלי דאגות, ובבטחון ובשלוה רבה נמצאים כל היום ותמיד.

וכשהשגחה מסתדרת לו להאדם באופן כזה נקרא הסתר תוך הסתר, כי אז חס ושלום רובץ תחת משאו לא יוכל עוד להמשיך בהתחזקות, להאמין שיסוריו באים לו מהשם יתברך מאיזה טעם כמוס, עד שנכשל ומתפקר לומר חס ושלום שהשם יתברך אינו משגיח כלל על בריותיו, וכל מה שבא לו חס ושלום מידי הגורל והטבע, שזהו שאינו רואה אפילו את אחורים."

ציור של גילוי פנים

"הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך. והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל על ידי התורה מכונה בשם תורה תבלין, עד שיתקבץ לשעור מסוים והקדוש ברוך הוא מרחם עליו ויערה רוח ממרום זאת אומרת שפע עליונה.

אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השם יתברך, כי אז נעשה מוכשר להשגחה בגילוי פניו יתברך, שפירושו, שהשם יתברך מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב יתברך.

שמו יתברך מראה לנו שהוא טוב ומטיב לכל בריותיו, דהיינו בכל דרכי הטבה המספיק לכל מיני המקבלים שבכלל ישראל, שבודאי אין תענוג וטוב של אחד דומה לתענוג וטוב של חבירו. למשל העוסק בחכמה לא יתענג מכבוד ועושר, ושאינו עוסק בחכמה לא יתענג מהשגות והמצאות גדולות שבחכמה, אלא ודאי שלזה נותן עושר וכבוד, ולזה נותן השגות נפלאות בחכמה.

נמצא (ציור) שמקבל מהשם יתברך רוב טוב ושלוה רבה, ומצוי תמיד בסיפוק נפשי. כי משיג פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ידע טרדות ודוחק לעולם, לא ידע משום מחלה, מכובד מאד בעיני הבריות, גומר בקלות כל מיני תכניות שעולות על דעתו, ובכל אשר יפנה יצליח.

וכשחסר לו דבר מה, הוא מתפלל ונענה תיכף על המקום. כי עונה לו תמיד בכל מה שידרוש ממנו יתברך, אף תפילה אחת לא שבה ריקם. ובשעה שמתגבר במעשים טובים, הצלחתו עולה במדה מרובה, וכשמתרשל, נמצא שבמדה זו יורד הצלחתו.

כל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה. והם המכובדים ביותר בעיני הבריות, ואין להם שום טרדות. והשקט ושלוה רבה להם, כל היום ותמיד. והמה פקחים, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתברך ומתענג ביותר לישב בחברתם.

וכל המכירים שלו שאינם הולכים בדרך התורה, המה מחוסרי הפרנסה, מוטרדים בחובות מרובים, לא ימצא להם אף רגע אחת לנשום בהרוחה, סובלים מחלות, מלאים מכאובים, ומבוזים ביותר בעיני הבריות, והמה נראים לו חסרי דעת, וחסרי דרך ארץ, רעים ואכזרים עם הבריות, חנפנים מלאים שקרים, עד שמאוס לו לישב בסמוך לחברתם."

תלמיד: איפה המצב הזה של ההסתר? אנחנו תמיד אומרים שזה כנגד זה, וכאן בעל הסולם מתאר מצב ש"נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך." מהו המצב הזה של הסתר? מתי הוא מגיע לאדם וכנגד מה?

כנראה שכנגד הגילוי.

תלמיד: זאת אומרת, יש לאדם שני מצבים, גילוי והסתר, גילוי והסתר?

זה לא חייב להיות כך, אבל גילוי והסתר, שני מצבים.

תלמיד: האם אפשר לומר על אדם שעוד לא היה לו גילוי, שיש לו הסתר?

לא. זה מתחיל מהרגשת ההסתר, אבל אחר כך זה כבר נמצא בידי האדם.

תלמיד: איך יכולה להיות הרגשה שמוגדרת כמו הסתר כשהוא רואה "את האחורים של השם יתברך"?

לא, זו כבר מידת הגילוי.

תלמיד: אם זו מידת הגילוי שיש לו בהסתר, אז מהו המצב הזה, מתי אפשר לומר שאדם נמצא בהסתר שכבר, "נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך"?

לזה צריכים להגיע.

תלמיד: וכשהוא שמגיע לזה, זה אומר שהיה לו גילוי פנים?

לא. יכול להיות שלא היה לו גילוי פנים, אלא עכשיו בפעם הראשונה הוא מרגיש שנמצא בהסתר.

תלמיד: כנגד מה?

כנגד אותו מצב שנסתר ממנו.

תלמיד: הוא אומר שהוא רואה על כל פנים את האחוריים. אחוריים כנגד פנים?

לא, כך זה נקרא. אחוריים זה נקרא שלא רואה פנים, זה נכון, אבל גם לא מרגיש את מצבו, שנמצא מול הבורא.

תלמיד: מה זה אומר שההסתר הזה הוא מידת השגה, שזה כבר גילוי מסוים?

כן, כי בכל זאת יש לו מגע עם הבורא דרך ההסתר.

תלמיד: קשה להבין מה זה מגע עם הבורא דרך ההסתר.

כן. נגיע ותראה.

תלמיד: בעל הסולם כותב "והנה באופן זה אין האדם רואה את פניו הטוב של השם יתברך. כמובן אם הוא מאמין שעל כל פנים השם יתברך סובב לו הדברים הללו, או מחמת עונש על העבירות שעשה או כדי להיטיב באחריתו, כמו שכתוב "את אשר יאהב ה' יוכיח"". מה זה "להיטיב באחריותו"?

נגיע ותראה.

תלמיד: למדנו שכדי לא להגיע להסתר כפול, האדם צריך להעלות תפילה בין הסתר אחד להסתר כפול. כשמרגישים את האחוריים של ה' יתברך ורוצים להעלות תפילה ולא מבינים בדיוק מה הוא עושה, מרגישים את זה, רואים את הפעולה של הבורא, איך מתכווננים?

מתוך זה שמרגישים.

תלמיד: מרגישים מה?

מה שמרגישים.

תלמיד: כתוב כאן בהסתר ב' "דהיינו ציור, שמתפלל ועושה צדקה על צרותיו ואינו נענה כלל, ודווקא בשעה שפוסק להתפלל על צרותיו אז נענה." אם בהסתר ב' הוא מתפלל, מהו המצב הזה? הוא מכיר בשליטה של הבורא ועדיין זה הסתר ב'?

כן.

תלמיד: אבל מה ההבדל בין הסתר א' ל-ב'?

אחוריים. עוד מעט נקרא על זה יותר.

תלמיד: מה גורם להסתר או לגילוי?

מידת גילוי הבורא לאדם.

תלמיד: זה תלוי בעבודת האדם או בעבודת הבורא עליו?

צריכים להגיד שבעבודת האדם.

תלמיד: מה בעבודת האדם גורם להסתר ומה בעבודת האדם גורם לגילוי?

אם אדם משתדל לקיים כל מה שמוטל עליו לפי מדרגתו, אז הוא מקבל גילוי, ואם ההיפך, אז הוא מקבל הסתר. הסתר מוריד אותו לאותו מצב שבו הוא נמצא באמת.

תלמיד: הסתר מביא את האדם למצב שבו הוא באמת נמצא, שם אנחנו.

כן.

תלמיד: ומה מאפיין את המצב הזה של הסתר?

שהוא מרגיש שנמצא בהסתר.

תלמיד: הסתר א' או הסתר ב' זה תלוי בכוונה של האדם?

זה תלוי במצב של האדם.

תלמיד: מה משתנה באדם אם הוא נמצא בהסתר או גילוי?

מידת גילוי הבורא.

תלמיד: בין אם אני בהסתר א' או ב', גילוי כזה או אחר, איך אני צריך להתייחס מצידי בכל מצב?

להשתדל תמיד להגיע לגילוי, זה ברור.

תלמיד: מה זה להשתדל להגיע לגילוי?

שאדם נמצא בתפילה. שהוא רוצה לגלות את הבורא כמסובב לו את כל המצבים.

תלמיד: ואם הוא שם אותי בהסתר, אני צריך להתנגד למצב הזה?

כן. ולהשתדל להגיע לגילוי, כי זה הרצוי בעיני הבורא.

תלמיד: בעל הסולם מתאר כאן הרבה הצלחות והפסדים גשמיים, יש המון תיאורים כאלה. מה הקשר בין זה לבין הסתר וגילוי?

שאדם רואה עד כמה הוא בכל זאת יורד או מצליח.

תלמיד: המצב הזה של הסתר כפול, זה מצב של אנשים שעובדים בדרך.

כן.

תלמיד: האנושות נמצאת במצב של הסתר כפול?

לא.

תלמיד: מה המצב שלה? כי גם היא לא מכירה בכלל ונמצאת בחוסר של חוסר.

אבל היא לא מרגישה שחסר לה. היא לא נמצאת במצב שמאיר לה משהו או לא מאיר.

תלמיד: מדובר פה בעצם בתפיסת עולם של אדם המחפש את הבורא ואז מגדיר, עכשיו אני רואה, עכשיו לא, עכשיו אני בכלל מנותק אבל יודע שאני מנותק.

אדם כזה כבר נמצא ביחס כלשהו לבורא.

תלמיד: אפשר לראות לפעמים על חבר שהוא מלא טרדות, בעיות וטענות כלפי החברה, וגם איך אחר כך הוא פתאום משתנה. אבל מה עושים כשרואים שחבר לא יוצא ממצב קשה, מנסים לחזק, לעודד, לשמח אותו והוא עדיין בטרדות וטענות כלפי כולם ולא מצליח. איך עוזרים לו לשנות את היחס הזה למציאות?

זה לפי מצב החבר ומצב החברה. בכל מקרה שאתה רואה אותו יש לך רצון לעזור לו להגיע לגילוי מסוים. שיגיע להרגשת שכר ועונש או אולי אפילו דרך הסתר כפול או הסתר רגיל, אתה רוצה לקדם אותו. או שאתה לא יכול לעזור לו בדברים כאלה, אלא פשוט תומך בו, כשני חברים שהלכו בדרך.

תלמיד: זו בדיוק הנקודה, כי במאמר הוא מדבר על היחס בין אדם לבורא. הוא אומר שבמצב של הסתר הוא רואה את כל חבריו סובלים ובמצב של גילוי מאושרים. האם אדם צריך לייחס זאת לחבר או לעצמו, שאני כנראה לא מתוקן ולכן נראה לי שהחבר ממורמר?

כן, כך זה יותר נכון. הוא עוד ימשיך.

תלמיד: בהסתר ב' הוא כותב, "ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה". איך יכול להיות שאם אדם מתפלל ויש לו יחס לבורא, דווקא אז הוא מרגיש הפוך? וכשלא מתפלל, הוא מקבל מענה על התפילה?

זה הפוך. כן?

תלמיד: כן, למה הרגשה כזו מגיעה אל האדם?

כך הבורא משחק איתו.

תלמיד: אז מהי צורת ההתגברות? כי ההתגברות היא תמיד בתפילה ובבקשה לבורא, ופה הבורא משחק איתו, דווקא כשהוא מפסיק להתפלל הוא נענה.

אז הוא נותן לו יותר שטח להתגבר, להתפלל להתקרב ולבקש.

תלמיד: אם כך במה אדם צריך להחזיק, באיזו מחשבה? כי כשהוא מתפלל אין תגובה וכשהוא מפסיק יש.

אנחנו רוצים שאדם הנמצא בניתוק מסוים מהבורא יתעורר לקשר. לזה מצפים.

תלמיד: אבל הוא כותב שכשהוא מתעורר לקשר, הוא מרגיש שאין מענה. אני מבין שזה יכול לפתח חיסרון נוסף, אבל כשהוא מפסיק להתפלל הוא מרגיש שנענה. במה למקד את תשומת הלב?

אז הוא כבר לא נמצא בקשר או בחוסר קשר, אלא דורשים ממנו הבחנות יותר עדינות, ועליו לשנות את התגובות שלו.

תלמיד: האם יש משהו בשלושת המצבים האלה בהם אדם פועל וזה תמיד נכון?

נראה.

תלמיד: כי אם בכל מצב יש תגובה אחרת, קשה לאחוז בזה, אתה כמו במטוטלת יכול לנסות פעם כך ופעם אחרת. אבל אם נאחזים בדבר אחד, לא משנה באיזה מצב, אז יש כיוון בו אתה כל הזמן מנסה לפעול.

האדם צריך להגיע לאחיזה בבורא. ממש להיות עמו בקשר הדוק ככול האפשר.

תלמיד: אם הוא לא נמצא בקשר הדוק, אם יש פער, לשם יכולים להיכנס הסתר א' או הסתר ב'? ואם הוא בקשר הדוק, הוא תמיד יהיה בגילוי?

כן.

תלמיד: איך לבדוק שאני נמצא בהסתר א' ולא באיזו אשליה ואני בעצם בהסתר ב'?

להשתדל כל הזמן לבדוק באיזה מצב אתה נמצא כלפי הבורא, כלפי הקשר שלך, כלפי דרכך.

תלמידה: מה האדם עושה לא נכון בעבודה המוביל אותו להסתר ב'?

הוא פשוט צריך לעבור את כל המצבים. זה לאו דווקא שהיה בהסתר א' ונכשל במשהו ואז נופל להסתר ב', אומנם שכך קורה בדרך כלל. פשוט יכול להיות שזה מה שעליו לעבור.

תלמיד: מה מאפיין הסתר שלפני הגילוי?

אני לא חושב שאדם הנמצא פעם ראשונה במצב רוחני כלשהו, יהיה אשר יהיה, יכול להבדיל. כי אין לו עם מה להשוות ואיך לסדר את עצמו. בכל זאת, הבורא דואג לו והוא לא יישאר במצב בו הוא נמצא.

תלמידה: האם ההסתרה היא הכנה לגילוי? האם זה אומר שעומק ההסתרה תמיד קובע את מידת הגילוי הבאה?

כמעט תמיד כך.

תלמיד: במה הציורים שהבורא מצייר לאדם ומלווים את דרכו, משרתים את הדרך שלו לדבקות?

הם נותנים לאדם להרגיש את כל המצבים שעליו לעבור בין הסתר לגילוי. כי אדם צריך לעבור אותם, להתרשם מהם.

תלמיד: כשאדם משיג הבנה איך הבורא מתייחס אליו, זה מכשול או עזרה?

זו תמיד עזרה, אם כי היא נראית לנו כמכשול. בסופו של דבר אנחנו רואים שזו עזרה.

תלמיד: על מה האדם שומר שיהיה פתוח בהבנת הבורא, ומה שומר שיהיה נסתר?

אדם פתוח לכל הפעולות הבאות מהבורא, כי כולן תיקונים על מצבים בהם הוא נמצא או שעבר אותם.

תלמיד: איך הבנת ההשגחה לא מגבילה את האדם?

היא לא מגבילה. זה אולי נראה כך מילולית, אבל אדם תמיד מתקדם, את זה אני יכול לומר.

תלמיד: כתוב פה שבציור של גילוי פנים, האדם אמור לראות את הבורא כטוב ומיטיב. אז איך הוא רואה את הבורא כטוב ומיטיב, ועדיין יש אנשים שלא הולכים בדרך התורה, שהוא רואה אותם מחוסרי פרנסה ובמצב לא טוב? הוא אמור לראות את כולם כטוב ומיטיב, לא?

לא, אבל לא שזה מצבם האמיתי. זה נראה לו, לאדם.

תלמיד: אבל הוא רואה את הבורא כטוב ומיטיב, לרעים ולטובים, אז מה זה שנראה לאדם..?

אז אם כך אז כל העולם צריך להיות ממש מאושרים, צדיקים גדולים וכן הלאה.

תלמיד: מה הקשר בין הולכים בדרך התורה לבין זה שטוב להם או רע להם?

אז זה מי שהולך בדרך התורה, יש לו טוב ורע, שני המצבים האלה, ועל ידם הוא כמו על שני רגליים, כך הוא פוסל.

תלמיד: איך במצב כזה שהוא בטוב ומיטיב והוא מרגיש שהבורא טוב איתו, וכל דבר שהוא עושה הוא מצליח, איך הוא לא נופל לתוך זה שהוא מנצל את הבורא, שהוא מפחד לאבד את הטוב הזה שיש לו?

יש לו לפעמים דברים כאלה. הבורא מלמד אותו להיות יותר עצמאי, יותר זהיר וכן הלאה. אבל בכל זאת, מי שמשתדל להיות בחברה, אז לא מיד, אבל הוא מתחיל לראות שהרבה הבחנות שהוא צריך לעבור מתבהרות על ידי זה שהוא נמצא בחברה.

תלמיד: ואז החברה עוזרת לו?

כן, אפילו מראה לו, שהוא רואה עד כמה שאיזה חבר נכשל, או איזה חבר עושה משהו, זה מלמד אותו.

תלמיד: ואם הוא רואה שחבר נכשל או עושה משהו, הוא רואה שחבר סובל, או שנמצא באיזה מצב של מצוקה, של מה שכתוב פה.

אז כבר יש לו אפשרות לעזור.

תלמיד: איך?

איך שאנחנו לומדים. זה לגשת לאותו חבר, לעזור לו, או בגילוי או בהסתר, להפעיל את עצמו למען החברה.

תלמיד: אתה עכשיו אמרת שכל המצבים ניתנו כדי לעורר את האדם לקשר יותר חזק עם הבורא.

כן.

תלמיד: וכאן בהסתר ב', זה מצב כביכול מאוד בעייתי. איך הסתר ב' מעורר אדם לחפש קשר עם הבורא כי בכל מה שמתאר בעל הסולם הבורא מכשיל את האדם. לא רק שהנקודה שבלב שלו היא תחת שליטת האגו ואז הוא רואה ציור כזה של הסתר ב' שאפילו אחוריים הוא כמעט לא רואה, אלא נותנים לו להבין שאם הוא מרע את מעשיו, שהוא עושה דברים נגד או שפעם הוא היה יודע שזה מעשים לא טובים, אז מראים לו להיפך, שהוא מצליח, שכך יוצא לו יותר טוב.

אז נותנים לאגו שלו עוד יותר להבין שצריך להרשיע את הדרך. איך מהמצב הזה בן אדם מוצא כוחות לחפש קשר עם הבורא?

יוצא. הבורא פועל בדרך כלל בכמה מסלולים, ובזה הוא מלמד את האדם.

תלמיד: אז חוץ מההשפעה של הסביבה החיצונית אין סיכוי לאדם בכלל להבין איפה הוא נמצא.

להתפלל זה הסיכוי היחידי.

תלמיד: אתמול קראנו פרשת השבוע, "רבות רעות לצדיק", שלכאורה, זה מצב בדיוק הפוך ממה שמתואר פה. שמקבל את המכות ודווקא נמצא בהצדקה, מזהה שזה מאותו מקור "טוב ומיטיב". איך להבין שיש תמונות שמצייר לנו המקובל, פעם צורה כזאת, פעם הצורה ההפוכה? שתיהן, כנראה, אמת.

זה תלוי בתוכנית הבורא, מה הוא רוצה להראות לך.

תלמיד: זאת אומרת, יש מצב של גילוי שדווקא מקבל את המכות ומצדיק, ויש מצב של גילוי שלכאורה, זה לא מכות?

כן.

תלמיד: כל מיני פריימים?

תבדוק.

תלמיד: ממצב של הסתר ב' אדם שנמצא מנותק מהחברה, כמעט שאין לו סיכוי לצאת מהסתר ב', אם הבנתי נכון.

כן.

תלמיד: עכשיו, הוא כותב פה, "שכל המכירים שלו שהם בעלי תורה ומצוה, סובלים עניות, ומחלות מרובות, ומבוזים מאד בעיני הבריות, והבעלי מצוה האלו נדמה לו, שהמה חסרי דרך ארץ, וטפשים מלידה, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב בחברתם אפילו רגע." אז כשאדם נמצא בהרגשה הזאת כלפי העשירייה, וכבר הרבה זמן ככה, הוא ממש מרגיש, ואפילו אומר שככה הוא מרגיש, מה העשירייה יכולה לעשות כדי לעזור לו לצאת מזה?

שיקרא כמה פעמים מה שאתה קורא, גם כן לפני זה ואחרי זה, כל העניין. ואז יראה.

תלמיד: בגילוי פנים בן אדם תופס תמונה שלמה של המציאות?

לא. תמונה שלמה אף פעם לא תופס.

תלמיד: כי החלוקה הזאת היא לא ברורה. כאילו, לחלק, לאלה שלומדים תורה הוא כותב פה, שמה הכול בסדר, הם מוצלחים, מכובדים, יש להם פרנסה, אין מחלות. חלק השני, בעייתי.

ככה הוא כותב.

תלמיד: למדנו לא מזמן חלוקה גם בדרגות של אהבה, תשובה מיראה, תשובה מאהבה. יכול להיות שזה, לא יודע, גילוי פנים חלקית, אם אפשר להגיד ככה? בכלים דהשפעה הוא עדיין רק תופס את המציאות?

כן.

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 766, מאמר "הסתר וגילוי פנים של השי"ת – א'".

הסתר וגילוי פנים של השי"ת – א

הסתר א'

"(ציור) שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין, או שהוא מחוסר פרנסה, ויש לו בעלי חוב מרובים הממררים לו את חייו, והוא מלא טרדות ודאגות כל היום. או שסובל חס ושלום ממחלות. ואינו מכובד על הבריות. כל תכנית שמתחיל אינה עולה בידו לגומרו. והולך כל היום בלי סיפוק נפשי.

והנה באופן זה אין האדם רואה את פניו הטוב של השם יתברך. כמובן אם הוא מאמין שעל כל פנים השם יתברך סובב לו הדברים הללו, או מחמת עונש על העבירות שעשה או כדי להיטיב באחריתו, כמו שכתוב "את אשר יאהב ה' יוכיח", וכן אשר הצדיקים תחלתן יסורין מחמת שהשם יתברך רוצה ליתן להם בסופם שלוה רבה, אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עיור ומטבע חס ושלום בלי חשבון ודעת, אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה, נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך."

הסתר ב'

"הסתר ב' דהיינו הנקרא בספרים הסתר תוך הסתר, פירושו, שאינו רואה אפילו את האחורים של השם יתברך, אלא אומר, שהשם יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העיור והטבע. והוא, כי דרכי ההשגחה נעשים לו מסובכים ביותר, שמביאים לידי כך עד להתפקר חס ושלום.

דהיינו (ציור) שמתפלל ועושה צדקה על צרותיו ואינו נענה כלל, ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה. בכל שעה שמתגבר להאמין בהשגחה, ומטיב מעשיו, פונה לו ההצלחה עורף ויורד אחורנית באכזריות גדולה, ובשעה שמתפקר חס ושלום, ומתחיל להריע מעשיו, אז מתחיל להצליח ביותר, וינשום להרוחה ביותר.

לא יזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, אלא דוקא בדרך הונאה להבריות, או על ידי חילול שבת, וכדומה.

או, שכל המכירים שלו שהם בעלי תורה ומצוה, סובלים עניות, ומחלות מרובות, ומבוזים מאד בעיני הבריות, והבעלי מצוה האלו נדמה לו, שהמה חסרי דרך ארץ, וטפשים מלידה, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב בחברתם אפילו רגע.

וכל המכירים הרשעים, המתלוצצים על אמונתו, הנה המה המוצלחים ביותר, בריאים ושלימים, לא ידעו מחלה, פקחים, בעלי מדות טובות, וסימפטים בכל דרכיהם, יושבים בלי דאגות, ובבטחון ובשלוה רבה נמצאים כל היום ותמיד.

וכשהשגחה מסתדרת לו להאדם באופן כזה נקרא הסתר תוך הסתר, כי אז חס ושלום רובץ תחת משאו לא יוכל עוד להמשיך בהתחזקות, להאמין שיסוריו באים לו מהשם יתברך מאיזה טעם כמוס, עד שנכשל ומתפקר לומר חס ושלום שהשם יתברך אינו משגיח כלל על בריותיו, וכל מה שבא לו חס ושלום מידי הגורל והטבע, שזהו שאינו רואה אפילו את אחורים."

ציור של גילוי פנים

"הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך. והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל על ידי התורה מכונה בשם תורה תבלין, עד שיתקבץ לשעור מסוים והקדוש ברוך הוא מרחם עליו ויערה רוח ממרום זאת אומרת שפע עליונה.

אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השם יתברך, כי אז נעשה מוכשר להשגחה בגילוי פניו יתברך, שפירושו, שהשם יתברך מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב יתברך.

שמו יתברך מראה לנו שהוא טוב ומטיב לכל בריותיו, דהיינו בכל דרכי הטבה המספיק לכל מיני המקבלים שבכלל ישראל, שבודאי אין תענוג וטוב של אחד דומה לתענוג וטוב של חבירו. למשל העוסק בחכמה לא יתענג מכבוד ועושר, ושאינו עוסק בחכמה לא יתענג מהשגות והמצאות גדולות שבחכמה, אלא ודאי שלזה נותן עושר וכבוד, ולזה נותן השגות נפלאות בחכמה.

נמצא (ציור) שמקבל מהשם יתברך רוב טוב ושלוה רבה, ומצוי תמיד בסיפוק נפשי. כי משיג פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ידע טרדות ודוחק לעולם, לא ידע משום מחלה, מכובד מאד בעיני הבריות, גומר בקלות כל מיני תכניות שעולות על דעתו, ובכל אשר יפנה יצליח.

וכשחסר לו דבר מה, הוא מתפלל ונענה תיכף על המקום. כי עונה לו תמיד בכל מה שידרוש ממנו יתברך, אף תפילה אחת לא שבה ריקם. ובשעה שמתגבר במעשים טובים, הצלחתו עולה במדה מרובה, וכשמתרשל, נמצא שבמדה זו יורד הצלחתו.

כל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה. והם המכובדים ביותר בעיני הבריות, ואין להם שום טרדות. והשקט ושלוה רבה להם, כל היום ותמיד. והמה פקחים, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתברך ומתענג ביותר לישב בחברתם.

וכל המכירים שלו שאינם הולכים בדרך התורה, המה מחוסרי הפרנסה, מוטרדים בחובות מרובים, לא ימצא להם אף רגע אחת לנשום בהרוחה, סובלים מחלות, מלאים מכאובים, ומבוזים ביותר בעיני הבריות, והמה נראים לו חסרי דעת, וחסרי דרך ארץ, רעים ואכזרים עם הבריות, חנפנים מלאים שקרים, עד שמאוס לו לישב בסמוך לחברתם."

תלמיד: גם הסתר ב' זה הכול סביב הבורא, הוא מתחיל בזה שהוא זנח אותו, מסתיים בסוף בזה שהוא זנח את כולם, כל העולם נבחן אצלו על פי רשעים שלא הולכים בדרך וכאלה שכן הולכים בדרך, זה עדיין מקום אדיר להיות בו, שאת כל המציאות שלך אתה תופס רק לפי הבורא, ולפי היחס שלך ושל כל המציאות לבורא.

כן.

תלמיד: מה אנחנו יכולים לעשות כדי שיותר ויותר נסתכל על העולם רק ככה, נאמץ את הגישה הזו של הכול לפי הבורא והיחס לבורא, ממש הכול?

כי רואים מכאן שבאמת הכול תלוי ביחס לבורא ועובר דרך הבורא אלינו, והיחס שלנו לבורא הוא הקובע איך אנחנו נרגיש את המציאות, את הגורל שלנו.

תלמיד: גם ההרגשה הלא טובה, כל עוד אתה מייחס אותה לבורא יש בה ערך, זה לא סתם.

כן.

תלמיד: ממה באה, מאיפה מגיעה התפיסה הזאת של הכול רק מהבורא? כל החיים, כל המציאות שלי, הם רק לפי היחס שלי ושל האחרים לבורא.

זה באמת נכון.

תלמיד: אני לפחות, רוב הזמן לא מצליח כך לייחס.

זה תלוי באדם.

תלמיד: אז זה מה שאני שואל, במה הוא יכול להתחזק בדבר הזה, שבאמת שהמציאות שתקיף אותו כל הזמן, החוט הזה של הכול לפי הקשר והיחס לבורא לא יתנתק?

איך להתחזק בזה, פשוט לקרוא. ככל שתקרא יותר תראה דרך כל מיני מצבים של המחברים או אנשים אחרים שסובבים אותם, שהכול תלוי ביחס לבורא.

תלמיד: הקשר למקור?

כן.

תלמיד: זה משנה איזה מקור, אם זה רב"ש או "תהילים", או פשוט מקור?

זה לגמרי לא חשוב.

תלמיד: אנחנו לומדים שמטרת החיים, זה גילוי הבורא, זה הוא כתב לנו שחכמת הקבלה מיועדת להביא את האדם לגילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה וכולי, בהרבה מקומות, אנחנו חותרים לכיוון של גילוי. אני מנסה לחשוב מה בעל הסולם רוצה להגיד לנו במאמר הזה, ובאמת אני לא מבין, כי אנחנו עוברים את כל המצבים כל הזמן. וגם כשהוא כותב שיש גילוי לכאורה, שהוא מגלה שהבורא הוא טוב ומטיב לכל הנבראים, הוא אומר אחר כך שיש כאלה שהוא רואה שאם הם לא הולכים בדרך התורה, אז רע להם, ואלה שכן אז טוב להם. מה אנחנו יכולים לקחת מזה משהו לאיזו השכלה, להבנה, לעבודה שלנו?

שכל אדם יוכל מתוך המאמר הזה להבין למה הוא נמצא במצב מסוים, ואיך להיטיב לעצמו.

תלמיד: יש אדם שיכול להגיד אני כבר בגילוי ואני לא נסתר ממני? כולנו נמצאים בסוג מסוים של הסתרה.

זה גם מקרה.

תלמיד: קראנו פעמים ואני מכיר את המאמר הזה, פעם חשבתי שהוא נורא פשוט, הוא עושה לנו רשימה ככה וככה, אז נראה שזה מאוד עמוק ולא תופסים ממנו כלום, אני לא מחזיק ממנו משהו שאני יכול להגיד יש פה משהו לעבודה.

אין מה לעשות, כך כל מה שמקובלים כותבים.

תלמיד: הוא מתאר פה מצב אידיאלי, שבן אדם נמצא בגילוי אז יש לו פרנסה טובה ומקבל כבוד, יש לו בריאות, ואנחנו רואים שמקובלים לא בדיוק היו במצבים כאלה. הם עוברים הרבה דברים והם נמצאים בדבקות, מתחזקים באמונה. מה זה בדיוק הגילוי?

גילוי הבורא לאדם שעובר כל מיני מצבים בדרך.

תלמיד: ולמה הוא מכוון כאן שבן אדם יזהה גילוי כאיזה מצב גשמי טוב או אידיאלי?

הוא לא יודע במה לצייר לנו, איך הוא ידע? אלא בכללות ככה קובע לכל אחד.

תלמיד: אז יותר דוגמה לאדם הפשוט שיוכל לצייר לעצמו איפה הוא נמצא במצבים האלה של הסתר כפול, הסתר, גילוי? אבל האדם שבדרך הרוחנית שרוצה לגלות את הבורא, מה הוא צריך לצייר לעצמו?

גם אותם המצבים באותה דרך.

תלמיד: בתפיסת מציאות שלו את כלל העולם הוא רואה, ככה כמו שבעל הסולם מתאר, או את עצמו?

בתפיסת מציאות משלו.

תלמיד: הצלחה, פרנסה טובה?

לא, במה שיש לו. במה שמקבל, בזה הוא מבחין איך המציאות מסתובבת לעומתו.

תלמיד: לפני זמן קצר נורה טיל מתימן, הלכנו כולנו למקום מוגן, נעצר השיעור לכמה דקות, איך המקובל מפרש את האזעקה ואת הטילים באמצע שיעור, מה הבורא אומר בזה?

הבורא מסובב לנו את השיעור בצורה כזאת שאנחנו נקבל אותו עם כל מה שנמצא בתוך השיעור, בתהליך שאנחנו עוברים, שכך מגיע לנו לעבור את השיעור. ובכל זאת, אפילו עם כל ההפרעות, היותר חיצוניות, היותר פנימיות, אנחנו רוצים להיות דבוקים למטרת השיעור.

תלמיד: האם לפי המצב הגשמי אפשר לקבוע באיזה מצב אני נמצא מבחינת הסתר וגילוי?

רק לפי המצב הגשמי, לא.

תלמיד: ואם אני רואה שאני יורד להסתר ואין לי כוחות לשמור את עצמי בגילוי, אז מה אפשר לעשות במצב כזה?

להתפלל.

תלמיד: הוא כותב קודם כל בהסתר א', "אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה," לָמה זה מצב של הסתר, אם הוא מצליח כבר ממש לקשר את הדברים שהוא עובר לה' יתברך?

כי עדיין לא מרגיש שיש לו קשר עם הבורא.

תלמיד: אז אם לא מרגיש שיש לו קשר עם הבורא, איך הוא מצליח בכל זאת לקשר את מה שהוא עובר לבורא?

מתפלל, מתחנן שיהיה לו קשר.

תלמיד: למה בעל הסולם כתב פה את המאמר בצורה שהוא התחיל מהסתר א', אחר זה הסתר ב', ואחרי זה גילוי. כאילו לפי מה שאני מבין הסתר א' זה שלב יותר מתקדם, יותר קרוב לבורא מהסתר ב'.

תקרא כמה פעמים ואז תראה, יכול להיות שאתה לא הבנת.

תלמיד: בהסתר ב' הוא מתאר מצב ממש של אנטי קורלציה, כל דבר שהוא עושה, הוא רואה ההיפך, הוא אומר "ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה." אחר כך הוא אומר, "לא יזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, אלא דוקא בדרך הונאה להבריות, או על ידי חילול שבת, וכדומה." אם בהסתר א' הוא לא תמיד רואה קשר בין המעשה שלו ובין התוצאה, אז בהסתר ב' הוא רואה ממש קשר הפוך, קשר של 180 מעלות לְמה שהוא עושה. כאילו הסתר ב' יותר קרוב לגילוי מאשר הסתר א'. וזה הרי לא אקראי, זה כאילו מכוּון.

כן.

תלמיד: זה הקושי שאני נתקל בו עכשיו. אם אדם רואה בדיוק הפוך, אז הוא מבין שזה לא שאין שליטה בעולם, אלא השליטה הזאת דווקא עושה ההיפך, וזה נשמע לי יותר קרוב לגילוי. איך מיישבים את זה?

בכל זאת הוא מקבל את זה שהוא מרגיש קרוב לבורא וחייב כך להמשיך.

תלמיד: שאלתי אותך אם הסתר ב' הוא הכרחי ואמרת שהוא לא הכרחי. האם מקובל עובר תמיד גם דרך הסתר ב', מי שהולך בדרך ה' יגיע גם למצבים כאלה?

אני לא יכול להגיד לך בוודאות שכך זה יקרה, אבל למי שזה קורה, זה קורה. מה זה חשוב לנו? אם נופלים לאיזה מצב, אז נופלים וחייבים להמשיך ממנו.

תלמיד: הוא כותב בתחילת הכותרת של "ציור של גילוי פנים", "הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך". אחרי זה הוא מתאר מצב שכל אחד מקבל לפי הרצון שלו. מה נכנס בפער בין הביקוש של האדם לבין מה שהוא מקבל בפועל שנקרא גילוי?

מה הוא רואה בגילוי?

תלמיד: נראה שבגילוי הוא מקבל מה שהוא אמור לקבל כלפי הרצון שלו.

לפי עומק ההסתרה הוא מקבל את הגילוי.

תלמיד: האם ההסתרה היא ביחס לביקוש, לרצון שיש לו?

כן, לתנאים האלו.

תלמיד: ובפער הזה מתגלה ההסתרה.

כן.

תלמיד: אבל מאיפה מגיע לו רצון יותר גבוה כל פעם?

מהרשימות, הכול מתחיל מרשימות. אם לא יהיו בו רשימות, אז איך הוא ירגיש את המצב הנוכחי, יותר גרוע או יותר טוב, בחושך או באור?

תלמיד: איך הוא כל פעם מצליח לזהות את הרשימות האלה ולממש אותן?

מתוך זה שהוא נמצא בחברה. החברה מביאה לו מה שלא מתגלה לפניו, עוד סיבות.

תלמיד: אם אדם נמצא בהסתר כפול והוא לא מזהה את ההתקדמות שיש, את הפוטנציאל, אז מה בכל זאת עוזר לו לממש את הרשימות, את הפוטנציאל?

אם הוא לא מרגיש רשימות ולא צריך להתעלות מהן ולקשור אותן ביחס שלו עם הבורא, אז הוא פשוט נופל כמו כולם.

תלמיד: נופל עד שמה קורה?

עד שהבורא שוב מעורר אותו.

תלמיד: למה הוא שם פה את הדגש על הגילוי בהבחנות של מר ומתוק, נעים לי, לא נעים לי, ולא אמת ושקר? אנחנו לומדים שאנחנו צריכים להתעלות מעל מה שאני מרגיש בכלים דעולם הזה, יש לי פרנסה, אין לי פרנסה, יש בריאות, אין בריאות, ומעל זה כל הזמן להיות דבוקים באין עוד מלבדו טוב ומיטיב. ופה הוא שם את זה בכלים של העולם הזה, וזו ההבחנה של גילוי או הסתר. למה?

הוא רוצה לקשור אותו להבחנות יותר רוחניות.

תלמיד: זה נראה הפוך.

כן, אני מבין אותך.

תלמיד: באיזה כלים מקבלים את הגילוי הרוחני? כביכול מקבלים פה את הגילוי הרוחני בכלים דקבלה, מבחינתו גילוי זה לקבל על מנת להשפיע. ואפילו שהוא לא מדבר פה על זה שאת כל הטוב והשפע שהוא מקבל בגשמיות הוא מקבל כי הוא רוצה להשפיע נחת רוח לבורא, הוא לא שם את זה בציור, אבל איפה כל התהליך של להשפיע על מנת להשפיע, של לקבל גילוי בכלים של אמונה?

כל הכלים האלה נכללים בשינויים האלו שעליהם מדובר כאן.

תלמיד: השלב הזה של לנסות לקבל את הגילוי כמו ההסתרה, זה רק רלבנטי לשלב הסתר א', נכון?

כן.

תלמיד: בהסתר א' זה ברור שהוא מתחזק בביקוש ובאמונת הבורא, ואז הוא מקבל נניח מצב של גילוי, ברורה התנועה בין הסתר א' לגילוי, הסתר וגילוי. אבל אם בן אדם נופל פתאום להסתר ב', אז אין לו יכולת, כמו שהוא כותב, לבקש ולהתחזק באמונת ה' יתברך. אז מה הוא עושה? בשביל מה בא המצב הזה?

גם לתקן. הוא פונה לבורא ורוצה לצאת מהסתרה לגילוי.

תלמיד: גם בהסתר ב' יש לו יכולת לבקש.

כן.

תלמיד: והאם הוא יכול להיות אקטיבי? כי זה נראה שלא.

כאן כביכול לא.

תלמיד: דווקא עכשיו, אחרי השאלה של החבר, זה נראה שזה ממש הולך מהקל לכבד. בגילוי זה הכי קשה, כי מסתדרת לו כול התמונה, ואז הוא לא מבקש, ודווקא שם הוא צריך לבקש על הכלל ולהתחזק עוד יותר באמונה. והסתר ב' הוא פחות קשה מאשר הגילוי עצמו, כשאדם חושב שהוא בגילוי, כך לפחות נראה.

תלמיד: אני מסכים עם החבר.

אתה מסכים עמו?

תלמיד: כן, נשמע הגיוני.

בסדר.

תלמיד: הוא לא צודק?

לי זה לא נראה, אבל נראה יחד.

תלמיד: רציתי לשאול על הציורים של בעל הסולם לכל מצב. נקרא לזה המצב הכלכלי של עובד ה'. אני למשל מאוד מקנא בחברים שמאוד מסודרים כלכלית, הם מצליחים להיות בדרך וגם הגשמיות מסודרת. אם אני מסתכל על המאמר הזה, אז אני אומר שכנראה אני צודק, הם נמצאים כנראה בגילוי, כי הכול מסודר אצלם, אין להם משברים, הכול טוב. איך להתייחס לציורים האלה של בעל הסולם? או שזו רק פרפרזה יפה, זה לא באמת משהו אמיתי.

תתאר לעצמך אדם שזה עובר עליו. האם אתה רוצה להגיד שהוא נמצא במצב שהוא בסדר, שההתפתחות שלו היא לפי החוקים, שכך הוא מקבל את זה?

תלמיד: אני לא יודע, אני גם לא יכול לדעת על אדם אחר באיזה מצב הוא. הוא מדבר פה על "מכירים", איך אני יודע במה הם נמצאים?

כמוך.

תלמיד: יופי, אז זה כמו שאני אומר. אני מסתכל, יש חברים מוצלחים יותר, חברים מוצלחים פחות, מסתדרים טוב יותר בחיים, האחד נוסע בטסלה, לשני אין אוטו, יש לו משברים כל הזמן. מה אני עושה עם הציורים הגשמיים האלה לפי המאמר הזה? או שהמאמר הזה הוא רק לקריאה בלבד מה שנקרא.

המאמר הזה מספר לך על החברה האנושית.

תלמיד: כלומר?

איך היא מתנהגת.

תלמיד: האם המאמר הזה לא מופנה כלפינו?

כן.

תלמיד: אז תעזור לי לחבר למה שאמרת שהמאמר מדבר על החברה האנושית.

כן.

תלמיד: מה היחס הנכון לציור הגשמי שהוא מתאר פה?

לא יודע.

תלמיד: האם אפשר להשתמש בציור הגשמי הזה כאינדיקציה למשהו?

אפשר להשתמש.

תלמיד: האם אפשר ללכת מהציור הגשמי לכיוון המצב הרוחני? נגיד שאני נמצא עכשיו במשבר כלכלי מתמשך, ואז אני אומר שלפי המאמר הזה כנראה שאני בהסתר ב'. האם כך אני יכול להגיד?

כן.

תלמיד: אז מה שאני חושב זה נכון. אם אני רואה חברים שבעיניי הם מסודרים, מצליחים, אז סימן שהם נמצאים בגילוי.

כן.

(סוף השיעור)