שיעור בוקר 22.07.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 136,

הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אותיות ה' – ו'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 136, "הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות"", אות ה'.

אות ה'

"ובזה תבין מש"כ בזוהר דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה", זה משפט חשוב מאוד והוא כתוב ב"תיקוני הזוהר", זאת אומרת בזוהר, שהוא "הספר" של חכמת הקבלה, כתנאי, כ"חוק נתן ולא יעבור", שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב העם, לא בחלק קטן, בעשירייה או בכמה עשיריות, אלא "ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה". "וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה, והגם ששלימות הדעת מקוה לנו, בביאת משיח צדקינו, אמנם כתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו' ואומר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, וע"כ להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב".

אנחנו חייבים לפרסם את חכמת הקבלה, לחלק אותה ממש לכל אחד ככל האפשר, שכל אחד במידה שהוא מסוגל יכלול את עצמו עם מה שכתוב בחכמת הקבלה כי בזה הוא מקשר את עצמו לאור העליון וכבר יכול להתחיל לנוע עם כל המציאות לקראת גמר התיקון.

"וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה, ולא היה כן בזמן הקודם מפני היראה מתערובת תלמידים שאינם מהוגנים, כמו שהארכנו לעיל, וממילא היה זה לעיקר הסיבה של אריכת הגלות בעוה"ר עד היום הזה, והיינו שאמרו חז"ל אין משיח בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, היינו שכולם יהיה פרושים מרדיפה אחר התאוה והכבוד, שאז יהיה אפשר לקבוע מדרשות ברבים, להכינם לביאת מב"ד כנ"ל. או בדור שכולו חייב דהיינו בדור כזה, שפני הדור הוא כפני הכלב, ויראי חטא ימאסו, וחכמת סופרים תסרח בהם וכו', אשר אז לאידך גיסא, יהיה אפשר להסיר השמירה היתירה, וכל הנשאר בבית יעקב ולבו דופק להשגת החכמה והתכלית, קדוש יאמר לו ויבוא וילמוד כי אין עוד חשד ופחד, פן ואולי לא ישאר עומד על מדותיו ויצא ויסחור אותה בשוק, כי כבר אפס קונה מההמון כולו, וכבר החכמה מאוסה בעיניהם באופן שאין להשיג תמורתה, לא תאוה ולא כבוד, ולפיכך כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנוס, וישוטטו רבים ויתרבה הדעת בכל אותם הכדאים לה, ובזה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ופדות נפשינו בב"א."

שאלה: מה זה "רוב עם", חמישה מיליון איש יכנסו עכשיו לשיעור בוקר?

קשה לי להגיד, לא קיבלתי על זה שום פירוש וגם לא שאלתי, אני יודע שצריכים להשתדל. זאת אומרת, מה זה נותן לי רוב העם, לא רוב העם, מי משתוקק, כמה, אני לא הולך לספור. אני יודע מה עלי לעשות, להפיץ את חכמת הקבלה ככל האפשר לכל בני דורי בכל הכיוונים ובמה שאפשר להגיע לכל אחד ואחד, ואז יהיה תלוי באדם אם הבורא ירצה שהוא יתרומם ויקום או לא.

אני כממשיך את הפעולה הזאת של הפצת הבורא בעולם צריך להביא לאדם איזו התעוררות ולהביא לו הזדמנות, אמצעים להתקשרות לחכמת הקבלה ולבורא דרך הספרים, דרך האינטרנט וכן הלאה, וזה מה שאני עושה. ומה אצלם קורה, אני לא יודע בדיוק.

אני יכול לדעת בכללות, אבל באמת, איך אפשר להגיד משהו על מה שקרה בימי בעל הסולם, מלחמת העולם וכל הדברים האלה, במה זה עזר לו, ומי הבין אותו, התעניין במה שהוא כתב. כלום, שום דבר, וכך היה אצל הרבה מקובלים במשך הדורות. לכן אני מסתכל על מה שאני מסוגל, איפה אני חייב לעשות. אני לא המשיח, איפה שאפשר לגרום להפצת חכמת הקבלה, אני עושה. אני חושב שזו העבודה שלנו. אומנם אנחנו נמצאים כבר בדור המשיח, אבל בצורה פרקטית לעת עתה איפה שאנחנו יכולים לתרום לזה, אנחנו חייבים וזהו.

שאלה: אתה מלמד אותנו כך כבר שנים ולא הייתה שאלה על זה, את העבודה שלנו אני מבין. אני פשוט מנסה להבין מה יהיה הסימן שמתקרבים למצב שבעל הסולם מתאר? כי הוא גם לא עושה הנחה פה, הוא מדבר על כך שאנשים לא רק ישמעו על חכמת הקבלה, הם ממש יכנסו וילמדו את פנימיות התורה וסודותיה.

מה עוד אתה יכול עוד לעשות, מה היית חושב שאפשר עוד לעשות?

תלמיד: אני לא יודע. ממך שמעתי לאורך המון שנים שאנחנו צריכים להפיץ את המסר של החיבור, זה מספיק.

כן.

תלמיד: המסר של החיבור הוא לא פנימיות התורה וסודותיה, פנימיות התורה וסודותיה זה עוד אלפי דברים ואלפי שעות לימוד, שאני לא יודע מי בכלל אי פעם יעשה אותם חוץ מאיתנו.

זה אחרי שאנשים מגיעים ללשמה, אחרת מה תלמד אותם. אפשר ללמוד יותר את "תלמוד עשר הספירות", אבל בסך הכול כל עוד אתה לא נכנס לפנימיות, ונמצא במצב שמלא לשמה אתה מגיע ללשמה, אז מה שאתה לומד זו רק טכניקה חיצונית ואין בזה שום דבר אמיתי. לכן לומדים את זה לשם לעורר את האורות העליונים כמו שבעל הסולם כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" אות קנ"ה, שמעוררים את האורות המקיפים את נשמתם, שהם מגיעים ועוזרים להתחברות.

שאלה: האם התפשטות החכמה ברוב עם יכולה להיות דרך עשירייה?

מגיעים אלינו כל מיני קבוצות של תלמידים, בהתחלה לא עושים שום סלקציה, מגיעים גברים, נשים, מי שמגיע מגיע, ומלמדים אותם בצורה כללית. אחר כך צריך להמשיך ללמוד איתם כבר בשלב ב' בצורה יותר פרטית. אז רצוי לחלק לגברים ולנשים. מתי אתם יכולים לעשות את זה? אתם כבר צריכים לראות את זה מהמעשה, מהפרקטיקה שלכם, האם אפשר כבר לחלק אותם, האם זה לא ימצא חן בעיניהם והם ילכו, או שזה דווקא יחזיק אותם. אבל מתחילים בזה אחרי שנה שהם לומדים ומקבלים את כל הידיעות ואת כל הדברים. איך זה קורה אצלכם, אתם צריכים לדעת, אני לא נכנס לזה.

תלמיד: אני לא שואל דווקא על המעשה בפועל איך זה בא לידי ביטוי בלימוד. בעל הסולם כותב "שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה", וכולי. אבל מה ההבדל בין התפשטות החכמה דרך חיבור מתוך העשירייה לבין הפצה בפועל, לימוד והפצת מאמרים, ספרים וכולי?

בזה שאתה מפזר ספרים, זה נקרא שאתה מפיץ את חכמת הקבלה? צריכים להסביר לבני אדם בשביל מה ולמה ואיך, וזה מגיע רק דרך זה שאתה בכל זאת מביא אותם ללימוד. זה לא חייב להיות שהם באים עם הגופים שלהם לאיזה מקום ללמוד, אלא דרך האינטרנט כמו שאנחנו עושים, אבל בלי שאתה מלמד אותם במשך שנה נגיד את כל הא' ב' של חכמת הקבלה, אי אפשר להתחיל, הם לא מבינים את השפה, הם לא יודעים על מה מדובר.

תלמיד: זאת אומרת, שחייב להיות פה תיווך של לימוד וירטואלי בפועל, לא משנה באיזו צורה. האם לא יכול להיות שהם יקבלו את זה דרך צינורות אחרים, פנימיים יותר?

איזה צינורות אחרים?

תלמיד: אנחנו אומרים שהכל נמצא בתוך העשירייה, ואני שואל, האם גם העם בתוך העשירייה, ובהתפשטות החכמה מתוך החיבור הפנימי בינינו, זה גם יכול להתפשט אליהם?

קודם כל אנחנו רואים שגם משה סידר את העם לפי עשיריות כפי שכתוב ב"פרשת יתרו" וכך גם הרב"ש עשה. אם אתה מדבר כבר על אנשים שאתה מלמד אותם את חכמת הקבלה, אז זה צריך להיות באיזו קבוצה ששם הם גם יוכלו במשהו לממש את הקשר ביניהם, להבין עד כמה שזה קשה אבל עד כמה זה רצוי. אחרת איך תעשה זאת? הם צריכים להמחיש את זה, להרגיש את זה שככה עושים, וכמו העשירייה כך צריכה להיות כל האנושות.

שאלה: כתוב פה שמשיח בן דוד יגיע בדור שהוא ראוי, שיפסיקו לרדוף אחרי הכבוד. אבל עדיין רואים שכולם רצים אחרי הדברים האלה, מכוניות, כסף.

כתוב שהמשיח יכול להתגלות או בדור שכולו זכאי, או בדור שכולו חייב. או שיש גילוי הרע האמיתי שנקרא "דור שכולו חייב", או אפילו בדור שכבר תיקן את עצמו ונעשה "כולו זכאי"- באחד מהשניים המשיח יכול להופיע.

זאת אומרת, האור העליון מופיע באנושות, ו"משיח" זה כוח עליון שמושך אותנו מהאגו שלנו, מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, לחיבור. והוא מופיע או בדור שרוצה את זה ומגיע לזה, או בדור שכולו חייב, שמגלה כמה הוא נמצא ברצון לקבל על מנת לקבל וזה כל הרצון שלו - באחד מהשניים.

אז אנחנו צריכים להגיע לזה. מתי מגיעים לזה? מתי שאנחנו נותנים את כל הכוחות כדי להתחבר ואז מגלים שאנחנו לא רוצים. או אולי כן רוצים אבל לא מסוגלים. בקיצור, אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו קצה, סוף, ואז צועקים לבורא שיעזור. ואז מגיע מה שנקרא "משיח", כוח המושך אותנו מהרגשת העולם הזה למציאות העליונה. ואז נכנסים לממד העליון, שבו מתחילים להרגיש לא את המציאות כמו שאנחנו מרגישים, מציאות החומרים, האטומים, המולקולות וכל הגופים האלו, אלא נכנסים למערכת כוחות רוחניים ולא פיסיים כמו שעכשיו אנחנו נמצאים בהם, אלא כוחות של השפעה וקבלה. ושילוב של שני הכוחות האלו, הם שמחזיקים את מערכת המציאות האמיתית.

שאלה: הוא מזהיר אותנו מתלמידים בלתי מהוגנים. מה זה?

אלה שלומדים אבל רוצים להשתמש בחכמת הקבלה לצורכי עצמם.

שאלה: שבעצם לא רוצים להתחבר ולהשפיע?

לא לטובת הזולת.

תלמיד: אנחנו יודעים שתהליך התיקון שונה לחלוטין לאנשים עם נקודה שבלב וללא נקודה שבלב. אנחנו פונים לכל השכבות, והשפה שאנחנו פונים חייבת להיות שונה. אז מה זה "רוב העם", אלה עם נקודה שבלב?

אנחנו צריכים לפתוח את חכמת הקבלה לכולם, ואנחנו לא יכולים למיין ולחלק את הקהל העולמי לכאלו וכאלו. אלא האנשים בעצמם מתחילים לראות איפה הם נמצאים אם הם שייכים לפנימיות ופחות לפנימיות, מודעים יותר ומודעים פחות, אבל כולם בכל זאת שייכים לאותה הזרימה, שכל האנושות חייבת להתחבר אליה ולהביא את עצמה למערכת אחת, שהבורא יתגלה בחיבור בין כל בני האדם.

תלמיד: זאת אומרת לא למיין צורת ההפצה לפי הקהל?

אנחנו צריכים להתייחס לכולם כמה שאפשר יותר פתוח. אנחנו לא יכולים מראש למיין את האנשים, לחלק לספר חצי ולאחרים רבע, אלא לכולם לפתוח את חכמת הקבלה בכללות. ועד כמה שכל אחד יוכל להשתמש בחכמת הקבלה, בחיבור, ולהגיע לערבות ודרך החברים לבורא, אז הוא יגלה את המציאות העליונה שהיא כולה מתגלה בחיבור מעל הפירוד, וכך אנחנו נמשוך את כולם.

בסופו של דבר כולם יבואו, רק יש כאלה שנמשכים מתוך הרצון שרדום בליבם, ויש כאלה שאין להם רצון כזה, אז הם יתגלגלו אחרי עוד אירועים שישפיעו עליהם, אחרי עוד קצת צרות.

כששאלתי את הרב"ש, מה לעשות, אנחנו כל כך משתדלים להפיץ את חכמת הקבלה ושום דבר לא עוזר. אז הוא ענה, "חסרות צרות". איך אתה יכול להשפיע על הרצון לקבל, על הבהמות האלה? רק כשעולות צרות ואז הם מתחילים לחפש איך אפשר לברוח מהצרות. ואז בקשר בין הצרות והבריחה הם מתחילים להיות יותר חכמים, עד שמגלים שהבריחה האמיתית היא להתעלות למעלה מהרצון לקבל ובזה בטוח אתה בורח מכל הצרות.

שאלה: הרבה מקובלים אומרים שאנחנו מחכים למשיח בן דוד שיגיע כל יום. אבל יש גם חלק מהמקובלים שאומרים שאני רוצה שהמשיח יגיע, אבל רק אחרי שאעזוב את העולם הזה. יש גם השתוקקות ויחד עם זה פחד מהדין.

אנחנו צריכים לעלות לדרגה שהיא כולה בעל מנת להשפיע, זה נקרא "משיח בן דוד". "דוד" מסמל לנו מלכות, לכן הוא נקרא "מלך". ולכן צריכה להיות התגלות ברצון לקבל, במלכות, הרגשה שאין שום סיכוי לתיקון, אבל זה מגיע דווקא אחרי שאנחנו כמעט מגיעים בעצמנו לתיקון, ואז במעבר הזה בין אי אפשר שיהיה תיקון ושיהיה תיקון, זה נקרא "התגלות מלכות דוד".

כתוב שהרבה אנשים לא רצו לחיות בזמן הזה של התגלות משיח בן דוד, וזה נכון. כי אז מתגלים כל הפערים, כל הבעיות בין הרצון לקבל על מנת לקבל והרצון להשפיע, אבל הדברים האלה הם כתובים ואין מה לפחד מהם והם לא צריכים לעצור אותנו, אלא נתקדם ונעבור. מה שהיה היה, לפנינו רק התגלות מלכות דוד, זאת אומרת התגלות שהבורא מאיר בכל הבריאה שלו ומתגלה. זה מה שאנחנו צריכים.

תלמיד: בכתבים בעל הסולם מדבר על "אומה של צדק", שתעורר את ביאת המשיח. האם אנחנו יכולים להגיד שבדור שלנו בני ברוך היא אותה אומה שנושאת את הצדק?

אנחנו צריכים בכל זאת להשתדל, אם לא להיות דוגמה ואם לא להיות מבנה של הצדק והדור האחרון, אבל בכל זאת נשתדל להגיע לזה, איכשהו להיות מכוונים לזה. אני לא חושב שאנחנו נמצאים בדרגה כזאת, אבל כמו שילדים חולמים אנחנו נחלום שהבורא יעשה מאיתנו חברה כזאת, ארגון כזה, אומה כזאת, קיבוץ כזה, שנהיה דומים למערכת שבמשהו דומה לגמר התיקון. זה הכול תלוי כמה ישפיע עלינו האור מלמעלה.

שאלה: חז"ל אומרים, "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי". אחר כך הוא מדבר על "דור הכלב". למה הוא מדבר פה על שני הפכים?

אם אנחנו מוכנים שיבוא האור העליון ויקדש אותנו ויעלה אותנו לדרגה עליונה יותר, אז אנחנו מתפללים, מושכים, והוא מגיע ועושה את הפעולה. אם אנחנו לא מוכנים, אז אנחנו מגלים שאנחנו לא מוכנים, שאנחנו הפוכים ואז אנחנו צועקים שיבוא ויתקן אותנו. ואז על ידי התיקון הוא יעלה אותנו וימלא אותנו, זאת אומרת התוצאה צריכה להיות אותה תוצאה, שיהיו כלים מתוקנים והאור עליון ממלא אותם.

אבל הנקודה ההתחלתית צריכה להיות, או בזה שאנחנו כולנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים ואז האור העליון מתקן אותנו, או שאנחנו כבר הגענו לאיזשהו תיקון בינינו ואז האור העליון רק משלים את התיקון שלנו.

תלמיד: יכול להיות שזה קשור ל"תלמוד עשר הספירות" שגם שם הוא מדבר על שני הפכים, שאז אפשר להגיע לתיקון.

יכול להיות שכן.

"ועפ"י הדברים האלה, הסרתי מעלי טענה גדולה, בזה שהרהבתי מכל הקודמים אותי, ובאתי בספרי [פנים מאירות ומסבירות] זה, בגילוי יסודות החכמה שדרכן לכסות, שעד הנה לא עבר בה אדם עוד, דהיינו מהות העשר ספירות לכל משפטיהם, בישר וחוזר, ופנימי ומקיף, וסוד ההכאה, וסוד ההזדככות אשר המחברים שקדמוני, בכונה פזרו הדברים הנה והנה, וברמיזות דקות, באופן שידו של אדם אינו ראוי לקבץ אותם אשר אנכי באורו יתברך שהופיע עלי, ובעזרת רבותי קבצתי אותם, וגליתי הדברים די באר, ובצביונם הרוחני, למעלה מן המקום ולמעלה מהזמן. והיו יכולים לבוא עלי בטענה גדולה, ממה נפשך, אם אין פה נוספות על רבותי, א"כ האר"י ז"ל ורח"ו ז"ל, בעצמם והמחברים האמיתיים מפרשי דבריהם, היו יכולים לגלות ולבאר הדברים בביאור גלוי, כמו שעשיתי אנכי, ואם נפשך לאמר שלפניהם היה גלוי, א"כ מי הוא המחבר הזה, אשר ודאי, זכות גדול היה לו להיות עפר ואפר תחת כפות רגליהם ז"ל, לומר שנחלתו שפרה לו ה' יותר מנחלתם. אמנם כן, לא הוספתי על רבותי, ולא באתי בחדשות כמו שתראה במראה המקומות, ע"י החיבור, שכל דברי כבר רשום וכתוב, בשמנה שערים, ובעה"ח, ומבוא שערים, מהאר"י ז"ל, ולא הוספתי עליהם אף מלה אחת, אלא המה כיונו לכסות הדברים, וע"כ פזרו אותם אחת הנה ואחת הנה, והוא מפני שדורם לא היה עוד כולו חייב, והיו צריכים לשמירה יתירה, כנ"ל, משא"כ אנו שבעוה"ר נתקיימה בנו כל דברי רז"ל האמורים מראש לעקבתא דמשיחא, שבדור כזה שוב אין פחד מלגלות חכמה, כמו שהארכנו לעיל, וע"כ דברי מגולים ומסודרים."

זאת אומרת הוא רוצה להגיד מדברי האר"י ותלמידיו שסידרו את כל דברי האר"י כמה שסידרו, כבר אפשר לעסוק בחכמת הקבלה וזה כבר דור המשיח. הכול תלוי רק בנו ולנו מותר לעשות הכול.

אות ו'

"ועתה בנים שמעו לי, כן החכמה בחוץ תרונה, והנה עתה מרחובות קוראה אליכם מי לה' אלי, לא דבר ריק אני מכם, כי אני חייכם ואורך ימיכם, כי לא נבראתם לחזור אחר מעשה דגן, ותפוחי אדמה אתם וחמוריכם באבוס אחד. וכמו שלא יהיה מטרת החמור לשמש את כל חמורי עולם בני גילו, כן לא יהיה מטרת האדם, לשמש את כל גופות הבריות בני גילו של גופו הבהמי, אבל מטרת החמור לשמש האדם הנעלה הימנו כדי להועילו, ומטרת האדם לשמש להשי"ת ולהשלים כונתו כמו שאמר בן זומא, כל אלו לא נבראו אלא לשמשיני, ואני לשמש את קוני, ואומר כל פעל ה' למענהו, כי השי"ת חושק ומתאוה אל השלמתינו כמו שאמרו בבראשית רבה פ"ח בדבר בריאת האדם, וז"ל שהמלאכים אמרו לפניו יתברך, מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הצרה הזאת למה לך, אמר להם הקב"ה, א"כ צונה ואלפים למה וכו' למה הדבר דומה למלך שהיה לו מגדול מלא מכל טוב, ואין לו אורחים מה הנאה למלך שמלאו וכו'. מיד אמרו לפניו, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, עביד מאי דהניי לך עכ"ל, לכאורה יש להרהר אחר המליצה הזאת, כי איפוא מצוי ועומד, זה המגדל המלא מכל טוב, אשר בזמנינו זה, באמת, שהינו ממלאים אותו אורחים על כל גדותיו. אמנם כנים הדברים, כי הנך רואה שלא טענו המלאכים, על שום בריה מכל הבריות שנבראו בששת ימי בראשית, זולת על מין האדם לבד, והוא להיותו נברא בצלם אלקים, ומורכב מעליונים ותחתונים יחד, והמלאכים שראו את זה, כן תמהו ונבהלו, איך נפש הרוחני זכה וברה תרד מרום המעלה, ולבוא ולדור בכפיפה אחת, עם גוף הבהמי המזוהם הזה, והיינו שתמהו הצרה הזאת למה לך. ולזה הגיע להם התשובה, שמכבר נמצא מגדל מלא מכל טוב, וריקן מאורחים, וכדי למלאותו באורחין, למציאותו של אדם זה, המורכב מעליונים ותחתונים יחד, אנו צריכין, ולסיבה זו, בהכרח שתתלבש הנפש הזכה וברה, בצרה של הגוף המזוהם הזה, ומיד הבינו זה, ואמרו עביד מאי דהניי לך [עשה מה שטוב לך]."

הוא מספר כאן דבר גדול. זאת אומרת שהבריאה חייבת להיות עגולה. קשורים בה כל החוקים, הנטיות, כוחות עליונים ותחתונים – מנוגדים - אבל איך לעשות אותם שיתחברו יחד ויפעלו כאחד. זאת אומרת שגם הפלוס וגם המינוס, הכול פועל למטרה אחת. זה נמצא למעלה מפלוס ולמעלה ממינוס מכל כוחות הבריאה. לכן אנחנו לא יודעים, לא רואים, לא מגלים את מטרת החיבור, וזה מה שאנחנו בעצם צריכים לגלות.

שאלה: הוא כותב פה ש"החכמה בחוץ תרונה". איך חכמה כזאת - כמו שיש לנו - באמת יכולה לקרוא לאנשים? אנשים לא ממש יכולים לשמוע את זה בצורה שלו.

זה נכון אבל אין לנו ברירה. אנחנו צריכים ממש ככל האפשר להגיע להפצה רחבה ביותר, כמו שאומרים לנו המקובלים. הם מבינים ומרגישים איפה אנחנו נמצאים מבחינת האורות שמגיעים מלמעלה, מהעולם העליון דרך המערכת העליונה אלינו לעולם הזה, ואנחנו כבר כנראה מוכנים באמת להתקשר לאותם הכוחות הרוחניים ולעלות יחד עם כל העולם לדרגה יותר עליונה.

זאת אומרת שבשכל, ברגש, בכל מה שיהיה לנו כאן בעולם הזה, יתגלה יותר הכוח העליון, חיבור, נחיצות, אנחנו נפתח את העיניים, נפתח את השכל, המוח, רגש, כך שאנחנו נראה איפה אנחנו קיימים. לא נהיה כמו איזה חתולים קטנים, גורים שנולדים ולא רואים ולא מבינים כלום. אנחנו חייבים כך להשתדל להגיע לכל האנושות ולהראות לה שהגיע הזמן.

אנחנו נמצאים בתפר בין מלחמת העולם האטומית, כמו שאומר בעל הסולם - מלחמת עולם שלישית תהיה מלחמת האטום - ואם אנחנו לא נגיע לפני זה לתיקונים, הסכנה הזאת חייבת בכל זאת לדחוף אותנו קדימה ולהביא אותנו לתיקון.

תלמיד: באמת מורגש שאנחנו בזמן מאוד מיוחד. באוקראינה יש 14 מיליון פליטים, מספר פשוט לא ייאמן, כל האנשים האלה עומדים שם במרכז העיר. מה היינו יכולים להסביר להם כדי שיגיעו לאיזו מסקנה?

אני לא יודע מה לענות לך, אין לי מילים. אני חושב שבכל זאת אנחנו צריכים, אבל בצורה עדינה, אנשים שנמצאים במצבים כאלו הם מאוד רגישים וצריכים להתקרב אליהם לאט לאט. אני חושב שאתם באוקראינה כן יכולים לפתוח את הפצת חכמת הקבלה ברשת האינטרנט, לאן שזה מגיע ובעוד כל מיני אפשרויות וכך לפחות להכין את עצמכם להפצה למדינה. ודאי שהמלחמה תסתיים ונקווה שבקרוב. ואחרי זה בכל זאת, לא יהיו טילים, ולא יהיה אותו מצב כמו עכשיו. ואנחנו צריכים, באותו המצב הרגיש שאנשים נמצאים, להשתדל להביא להם את שיטת התיקון הנכונה. התקרבות בין כולם תציל את האנושות כולה, אבל קודם כל את המדינה, את העם, תציל אותו מהצרה.

וכשנתחיל לעסוק בזה, להפיץ את שיטת התיקון אז נתחיל להבין למה דווקא עלינו התגלגלה הצרה הזאת. אני מדבר מצד העם האוקראיני. תבינו למה זה מגיע לכם ולא למישהו אחר. ואז תראו בעבר הרחוק ובעבר הקרוב מה עשיתם, ולמה עכשיו אתם צריכים עבור זה לסבול, מצד אחד. ומצד אחר בעקבות זה אתם מגיעים לתיקון. אני לא רוצה יותר מדי לפתוח את זה. כשיתגלו עוד דברים אז יהיה אפשר לדבר.

שאלה: אחרי כל מה שקוראים, לא נראה לך שאנחנו צריכים איזה נס כמו נס יציאת מצרים?

אם תתפללו שיהיה נס יהיה נס - בבקשה.

תלמיד: כי מה שאני רואה, לא לפה ולא לשם. הבורא יתערב בכל התהליך הזה?

הבורא כל הזמן נמצא בערבוביה ובמרכז כל העניינים. הבעיה היא שלנו, שאנחנו צריכים להשתדל להתעלות למעלה מהטבע שלנו. לרצות לבקש ממנו שיעלה אותנו למעלה מהטבע שלנו. אנחנו לא רוצים להישאר בטבע שלנו ועוד דורשים שאנחנו כן נישאר בטבע שלנו ועוד שלתוך על מנת הלקבל שלנו, שיביא לנו את התיקונים. איך זה יכול להיות? אנחנו צריכים לבקש ממנו לעלות מעל הטבע שלנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, מפירוד לחיבור, מדחייה לחיבור, ואז הכול יסתדר.

תלמיד: אם כך הכול תלוי בחיבור בינינו?

הכול תלוי בנו, יותר נכון בך.

שאלה: בעל הסולם כותב משל על האדם שמורכב מהעליונים ומהתחתונים.

כן, אנחנו.

תלמיד: באמת יכול להיות דבר כזה, חידוש בבריאה של הבורא?

האדם הוא "אדמה לבורא", מפני שהוא מורכב מהרצון לקבל ההפוך מהבורא, ומאותה נקודת השפעה שבאה מהבורא, משתי הנקודות האלה, כלומר, משני הכוחות האלה המנוגדים מורכב האדם. ולכן עלינו רק לעשות בירור ביניהם עם מי אנחנו רוצים להיות.

שאלה: מה החידוש שאנחנו מוסיפים לבריאה של הבורא?

את הבחירה שלנו. כי אנחנו עם כל זה נמצאים בעל מנת לקבל, ועל ידי החיבור בינינו ועל ידי המאור המחזיר למוטב אנחנו מתחילים להבין שעל מנת להשפיע זו באמת המטרה הרצויה, היפה שאנחנו צריכים להגיע אליה.

תלמיד: וזה לא היה קודם?

ודאי שלא, על ידי בחירת התחתון זה לא היה אף פעם. הבורא ברא דבר שלם את אדם הראשון לפני החטא, ושם לא היה מורגש שזה חטא ותיקון העולם, אלא זה הורגש כמו תינוק שנולד.

תלמיד: איך הבורא לא השלים את הבריאה?

כי זו לא העבודה שלו, בזה שאנחנו משלימים את הבריאה אנחנו מגלים את הבריאה, אנחנו נכנסים להרכב של הבריאה, אנחנו יכולים לראות אותה, להבין ולהרגיש אותה מבפנים.

תלמיד: אבל אנחנו אומרים שמצב הג' תמיד קיים מראש.

זה חייב להיות קיים מצד הבורא אבל לא מצדנו.

תלמיד: השאלה היא אם יש באמת חידוש בבריאה?

וודאי זה חידוש כלפינו, אלא כלפי מי? זה דומה לילד קטן שאתה רוצה שיהיה לו כך וכך, , והוא לא יודע אבל אתה מביא אותו לאותו המצב בצורה הדרגתית, עד שהוא מגיע ואז הוא משתנה.

שאלה: כתוב בקטע שכל מה שהבורא עשה הוא עשה ופעל למענו, ופתאום הבורא נראה כאגואיסט הכי גדול.

הבורא עושה את זה מפני שהוא רוצה למשוך אליו את כל הבריאה. אמנם נראה לך שזה הכי אגואיסטי, אבל לשם מה הוא עושה את זה? כדי שנעלה לפסגה מעל הטבע וכל הטבע יהיה תחתינו, גם הרצון לקבל וגם הרצון להשפיע, ונהיה בדרגה כמו הבורא. כל הטבע שהוא על מנת לקבל ועל מנת להשפיע יהיה תחתינו, ואנחנו כמו הבורא נהיה אפילו מעל הרצון לקבל ומעל הרצון להשפיע. כך הוא רוצה שזה יהיה. אלה דברים שיתכן ואנחנו לא כל כך מבינים אבל תחשבו על זה.

תלמיד: אבל את הפעולות שלנו אנחנו עושים כביכול בשבילו.

זה לא שאנחנו עושים את זה בשבילו ובגללו למרות שכך זה נראה, הבורא לא צריך את זה. בעצם אנחנו רוצים לעשות את זה כדי להתנתק מעל מנת לקבל שלנו.

תלמיד: האדם הוא כביכול כמו חמור בעיני הבורא כמו שהחמור הוא כלפי האדם ולא נראה לפי הכתוב שהבורא ברא אותנו כדי לתת לנו תענוג, ולפי הקטע זה נראה שכן .

הבורא ברא אותנו כדי להעלות אותנו לדרגה שלו, כדי שנהנה מזה שאנחנו נעשים כמוהו, אבל המצב הזה להיות כמו הבורא הוא ההיפך ממה שהוא עשה אותנו. יוצא מכאן שכשאנחנו מגיעים אליו, אנחנו מעלים את עצמינו בבחירה החופשית שלנו, לדרגה שאנחנו לא רוצים להיות קשורים לעל מנת לקבל, אלא אנחנו רוצים להידבק בבורא, פשוט בהתנתקות ממה שהיינו קודם. אין כאן מילים, צריך להשתדל לחשוב על זה עוד ועוד ואז יהיה לנו מובן.

(סוף השיעור)