*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*סוכות*

1. למה יש 4 מינים? כי יש לנו י-ה-ו-ה, 4 אותיות בשם ה', 4 שלבים בהתפשטות האור מלמעלה אלינו, עד האדם, ולכן כנגד זה יש 4 מינים.

2. בחג הסוכות אנחנו מדברים על בניית העולם, תיקון העולם, שיהיה כבר מתוקן כולו במכלול אחד, בסוכה אחת, מכוסה במסך אחד שכולו כולו מחזיק את האור הפנימי בפנים, בתוך הנשמה הכללית הכוללת את כל הנשמות.

3. סוכת שלום זו שלמות של כולם, שנכנסים תחת הסכך, תחת מסך אחד לכל האנושות. זה מה שמסמל לנו חג הסוכות, ולכן הוא חותם את כל החגים האלה, והכל נגמר ביום האחרון אחרי סוכות שנקרא שמחת תורה, שהאור העליון מתלבש בכל הכלים המתוקנים.

4. לגבי 4 המינים, צריכים להבין שמדובר לא על המינים, לא על אנשים ולא על צמחים, אלא מדובר על 4 בחינות שיש בתוך הנשמה שלנו, ואת 4 הבחינות אנחנו צריכים לתקן ולקשור למקור, לבורא. אנחנו לא צריכים לזכור את הדברים האלה, לא חשוב שנתבלבל בהם, העיקר שאם כולנו מתחברים אז מגיעים לשלמות. זה ענין 4 המינים, לקשור את 4 סוגי הצמחים האלה ולהעלות אותם לשורש העליון, לבורא.

5. אם כולנו רוצים להתחבר כדי ע"י החיבור שלנו לעלות לבורא, להיות כלי שהוא יוכל להתלבש בו, אז כך זה קורה. אנחנו הופכים להיות ל-4 מינים המחוברים יחד והבורא מתלבש בנו. זה סמל, צריכים להבין שאלו לא הצמחים, אתרוג לולב ערבה, אלא מדובר על 4 סוגי אנשים. סה"כ כולם שונים, אבל כשאנחנו מתחברים, אנחנו משלימים זה את זה. כך כבר הוכן מלמעלה, שבחיבור בינינו אנחנו משלימים זה את זה לסט אחד שלם, ואז הבורא יכול להתלבש בנו במלואו, להתגלות.
   
   ש: לא סתם לדרוש, אלא לדרוש חיבור שיתאים?
   ר: אנחנו צריכים ללמוד איך צריכים להיות במסירות נפש בסה"כ, וכל אחד כבר משתדל להיות לפי השורש שלו. אחד בזה, אחד בזה, אחד בזה, כמו אנשים בעולם שלנו. יש חכמים, יש טיפשים, יש זריזים, יש עצלנים, וכל אחד כך משלים את עצמו. אם אנחנו משתוקקים למטרה אחת וכל אחד רוצה להגיע למטרה הזאת, אז בסה"כ בעבודה שלנו אנחנו מגיעים לשלמות.

6. *אם האדם דווקא עושה את העבודה במצב שלא מרגיש בה לא טעם, לא ריח, לא מילוי ולא משהו שמושך אותו, שמסביר לו, שמובן לו בשכל, ברגש, במשהו, דווקא אז הוא מגיע לשלמות*. למה? מפני שהוא חייב בדרגה הזאת שבה לא נראה לו שום תגובה והוא חייב לעשות את זה מאין לו ברירה, אלא עושה את זה למעלה מהדעת, נגד השכל, נגד הרגש, נגד כל מה שיכול לשכנע את עצמו לעשות.
   
   *לכן העבודה דווקא בערבי נחל זו העבודה הכי קשה*, כי אלה דברים שנמצאים בזלזול בעיני האדם, זה לא משהו מיוחד, זה לא אתרוג ולא כפות תמרים, כלומר לא טעם ולא ריח ולא שום דבר. אז אין בגוף שלו שום תגובה לדברים האלה. לכן *מפני שאין בהם שום חשיבות בעיניו, אז אם האדם נותן לדברים האלה חשיבות גדולה ומתגבר על אי האכפתיות שלו, אז זוכה לזה שמתגלות לו אותיות שמך המיוחד, ודווקא בדברים האלה הוא זוכה לייחוד של הבורא עימו בכל השלמות*.

7. ש: מה זה טעם וריח בעבודה שלנו?
   ר: כשיש לך עדיין במה לאחוז ולהגיד לעצמך שיש לך איזו תגובה, שאתה עובד ומקבל תגובה, פידבק, אז בכל זאת האדם נמשך, יודע איך לכוון ולנווט את עצמו. מה שאין כן, *בערבי נחל* אין לו שום דבר. הוא כבר הגיע לדרגה הרביעית והאחרונה, הכי קשה. אמנם זה נקרא ערבי נחל, משהו זול, אבל לא. זה לא זול. דווקא כך נראה לעיניים שלנו, לחושים שלנו, שאלה דברים זולים ואין בהם שום ערך, לא טעם ולא ריח, אבל *אנחנו צריכים לכבד את חוסר ההבחנות האלה בעבודה הרוחנית, כאילו שיש בהם הכל אלא אנחנו לא מגלים. אבל אם לוקחים את זה למעלה מהדעת, אז אנחנו צריכים להאמין שדווקא בהם יש את השלמות הגדולה ביותר, הסופית*.
   
   ש: דרך העשירייה מקבל כוחות?
   ר: יופי, זה הכל, אין יותר. דרך העשירייה האדם משתדל להיות למעלה מדעתו. *אנחנו צריכים לפרסם את זה בינינו, בכל עשירייה ועשירייה, שדעת החברים חשובה לכל אחד יותר מדעתו האישית. הוא לא יכול לעשות כך שדעתו האישית תכבד את העבודות האלה. שאין בהם לא טעם ולא ריח. אלא רק אם אנחנו מחליפים את היחס שלנו ליחס של הקבוצה*.
   
   ש: מצב של ערבי נחל, אין טעם ואין ריח, נחשב משפיע יותר?
   ר: בטח. *זה לא תלוי בו עצמו, לכן המסירות שלו היא שלמה, ודרך הקבוצה הוא משפיע לבורא. אם זה עובר דרך הקבוצה, אז הבורא מקבל את זה ובחזרה מתקשר אליו, זה נקרא אני לדודי ודודי לי*.

8. אדם צריך לבטל את עצמו. אם אין לו לא ריח ולא טעם, כלומר *האדם לא מקבל שום תגובה מהעבודה שלו, אז הוא לא יודע האם עובד נכון או לא, בשביל מה לו לעשות את זה, אין לו שום תגובה ברצון לקבל שלו. ודאי שזה קשה, ותמיד יש שאלות חדשות: אני צריך את זה או לא? מאיפה אקח כוחות לביצוע? לכן אלה דברים קשים מאוד. צריכים כל פעם להתקשר לקבוצה ולעזור, איש את רעהו יעזורו יותר ויותר*.
   
   *אם אתם עדיין לא מרגישים שאתם חייבים חיבור חיזוק מהעשירייה, אז עדיין אתם לא נמצאים בשום צורה ברוחניות, בעבודה רוחנית. עבודה רוחנית מתחילה מכך שאני רואה שכאן אני חייב לקבל חיזוק מהקבוצה, אחרת לא אוכל לבצע את מה שנמצא לפניי*.

9. ש: האם נכון לבקש מהבורא שייתן טעם וריח?
   ר: לא. *אנחנו מבקשים מהבורא שלא ייתן לי טעם וריח, אלא שייתן לי כוח לעבוד ללא שום טעם וללא שום ריח, ללא שום חיזוק*.
   
   ש: אין טעם וריח רוחני שאפשר לבקש?
   ר: לא. אתה לא שומע.
   
   ש: אבל אי אפשר לעבוד בלי כלום לגמרי?
   ר: כן, בלי כלום. *שהבורא ייתן כוחות, מה אכפת לי? לא לפי השכל שלך אלא לפי זה שאני רוצה לעשות עבודה, פעולות, ושלא אהיה זקוק לשום דבר כדי לבצע אותם. את זה אני מבקש מהבורא, והוא נותן לי כוח. הכוח הזה שאני מקבל ממנו, שאני יכול לעשות כל פעולה ופעולה ללא שום הצדקה, מטרה, הרגשה וכלום, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. תחשוב*.

10. *כשאין לאדם שום סמיכה, אין לו שום תומכים, אין לו שום יסוד למה הוא עושה את זה, אז העבודה שלו היא ע"מ להשפיע*. איך אפשר לעשות זאת? רק אם הוא מקבל מלמעלה כוח לבצע. אבל *ייתנו לו את הכוח הזה בתנאי שהוא רוצה רק לבצע את הפעולה ולא להשאיר לעצמו שום דבר. אז זו נקראת פעולה רוחנית*.

11. אם אנחנו רוצים לעשות פעולה ע"מ להשפיע, אנחנו צריכים להשתדל שלא תהיה לנו שום הצדקה למה אנחנו עושים את הפעולה, אלא מפני שכך הבורא רוצה. כך אפשר להביע כלפיו את היחס שלנו.
    
    ש:מה שחסר לנו זאת עבודה נכונה?
    ר: תעשו ותראו. לאט לאט תקבלו יותר ויותר נקודות הרגשה, אחיזה, וכך תתקדמו. יש דברים שאי אפשר לבטא אותם במילים, הפוך, שאתה מנסה לעשות את זה במילים אתה יכול לבלבל אנשים. לכן הכי טוב זה לכוון אותו ושהוא ישיג ויטעם. כמו שאתה נותן למישהו, תטעם. אתה לא מסביר מה יש בפנים, כמה קפה, כמה סוכר, איזה ריח. איזה חום וכן הלאה. אתה אומר: תטעם. אם הוא טועם הכל, מבין טעמים, אלה האורות שמתפשטים מלמעלה למטה בתוך הפרצוף, ואז מהם הכל מובן.

12. ש: אם נמצאים בלי טעם וריח כלפי החברים?
    ר: אם אנחנו יכולים להיות בלי טעם וריח בעבודה החברתית, ולהיות בלי טעם וריח כלפי הבורא, ובכל זאת לבצע פעולות השפעה, גם כלפי חברים וגם כלפי הבורא, אז אנחנו כבר נמצאים במדרגה מאוד גבוהה.

13. ש: במה תלוי טעם וריח בעבודה?
    ר: טעם וריח בעבודה תלויים באור חכמה ואור חסדים. ריח זה אור חסדים, וטעם זה אור חכמה.
    
    ש: אז איך עוברים ממצב של בלי טעם ובלי ריח?
    ר: בהתחלה, כשאין לך בינתיים כלים לקבל את הטעמים, ריח וטעם, קודם ריח ואח"כ טעם, אתה עובד בינתיים על הכלים שאתה מוכן לעבוד כאילו בלי שום תמורה. לא נותנים לך. כי התמורה שתקבל תהיה בע"מ לקבל. אם אתה מגיע לכלים דהשפעה, לכלים של בינה, אז כבר אתה יכול לקבל בע"מ להשפיע, רוח, מה שנקרא ריח. ואם אתה יכול אפילו לקבל בע"מ להשפיע חוץ מריח גם טעמים, כלומר אתה כבר מקבל טעם, אתה טועם, אז אתה כבר עובד עם אורות חכמה ע"מ להשפיע.
    ש: במה תלוי המעבר הזה בין חוסר טעם ..?
    ר: בכמה שאתה מקבל כוחות מלמעלה שבונים לך מסך.

14. ש: איך להרגיש טעם וריח ולהרגיש שמחה?
    ר: תלוי למה אתה קשור. *אתה קשור למטרה ורוצה להיות בה אפילו שאתה מוותר על הכל, רק להיות קשור בנקודה אחת לבורא. אתה קשור אליו, את כל העולם להביא אליו, ואתה לא צריך יותר אלא רק להיות קשור בנקודה אחת. זו העבודה שלך*.

15. הכל תלוי באור החסדים, כמה רוצים לקבל אורחים, כמה רוצים לפתוח לפניכם כניסה רחבה, שולחן ערוך, וכן הלאה. הכל תלוי באור החסדים בלבד, והאור החכמה כבר יתלבש לפי האור החסדים. לכן *אושפיזין* זה שדואגים דווקא להרחבת החסדים.. חסדים זה רחב, יד רחבה. אור חסדים פותח דרך לאור החכמה. לפי נכונות החסדים בכלי, הוא מוכן לקבל את אור החכמה בע"מ להשפיע. הכל תלוי בחסדים. חסדים זו כוונה ע"מ להשפיע. אור החכמה שמתלבש באור החסדים דווקא הולך לפי הכלים דקבלה, רוצה לקבל.

16. ש: איך מתבטאת בעשירייה העבודה הזאת?
    ר: אנחנו רוצים להיות יותר צמודים זה לזה, להשפיע זה לזה, ובכלי שאנחנו כך בונים מההשפעה ההדדית זה לזה, כך כולנו בעשירייה בונים את התנאי לקבלת אור החכמה. כך מגיעים מאור החסדים לאור החכמה. חסדים נקרא רחב, ואור החכמה נקרא בחינת *אושפיזין*. אנחנו מכינים את הכלי כדי להגיע לקבלת אורחים, לאור החכמה.

17. ש: מה זה סכך, מסך, בעשירייה?
    ר: שאתם רוצים להשפיע זה לזה כוחות כדי להתגבש בפנים ולא לקבל אלא רק ע"מ להשפיע. זה נקרא שאתם כבר נמצאים בסוכה.

18. ש: אפשר להשתמש בתענוג כסימן שיכוון אותנו לפעולה נכונה?
    ר: ודאי. כשתעשה פעולת השפעה, וככל שהיא תהיה יותר רחוקה מהרצון לקבל שלך, כלומר יותר קשה, אתה תהנה מזה יותר ויותר.
    
    ש: התענוג מראה שאני בכיוון הנכון?
    ר: חוסר תענוג. נגיד שאתה נותן מתנות לאנשים שנמצאים בחצר שלך, ואח"כ אתה נותן מתנות לאנשים שנמצאים מעבר לים. גם אלו וגם אלו לא מכירים בך ואתה לא מגלה להם שהם מקבלים מתנות ממך. אז כשאתה שולח מתנות לאלו שמעבר לים, זה מביא לך יותר תענוג.

19. *זה שאעבוד בלי שום שכר, זה בשבילי שכר, כי בזה אני דומה לבורא*.

*חלק 2 – אושפיזין אברהם – ספירת חסד*

20. ש: מה זה אומר שתכונת החסד מתלבשת בעשירייה?
    ר: *חסד* זו התכונה הראשונה. כתר חכמה בינה זה ג"ר, זה ראש, זה נמצא למעלה מאיתנו. מה שאנחנו מקבלים מהראש זה ספירות אחרות, תכונות אחרות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. אז חסד זו תכונה עליונה שקודם כל מתלבשת בנו.
    
    ש: איך זה קורה? אנחנו מרגישים בעשירייה מצב חדש?
    ר: בטח. אתם מרגישים מצב חדש, יש רוח חדשה, הבנה חדשה.
    
    ש: רוח הבנה חדשה, אנו מגלים שלי שלי שלך שלך?
    ר: כן, אבל לפני זה אתם עושים מאמצים להגיע לזה בעצמכם. אחרי המאמצים האלו אתם מקבלים את התכונה שנקראת חסד, ואז אתם נקשרים זה לזה בתכונת חסדים.
    
    ש: שלי שלי, שלך שלך, זה כמו שחבר עושה פעולות רק כלפי חברים?
    ר: ודאי, אלא בשביל מה הגעת לשיעור? כדי להתקדם בהשפעה.
    
    ש: אז זה יבוא?
    ר: *זה בא כמתנה, זה יבוא. רק צריכים לצפות לזה, לחכות לזה, לרצות את זה, לבקש*.
    
    ש: איך ליצור תנאים לצפות לזה כמו אושפיזין?
    ר: *תסתכל על החברים ותראה. ככל שהם רוצים, כך גם אתה תרצה*.

21. *כשאתה רוצה להשפיע לחבר, זה עושה אותך ראוי לקבלת המתנה ממנו*.

22. ש: אין לנו עדין יכולת להתבטל בדרגת אברהם.. שהכי קרובה לחסדים?
    ר: היא הכי קרובה, אבל זה לא אומר שהיא הכי עבה. בסה"כ בעבודה שלנו צריכה להיות גם מידת העביות הכי גדולה וגם מידת הזכות הכי גדולה.
    
    ש: אין לנו את זכות כזו, אנו עובדים בביטול...
    ר: אני אגיד לך מה הבעיה, אנחנו לא מבטלים את העביות, אפילו שמדברים לפעמים כך. אנחנו מזכים את העביות, אנחנו הופכים את העביות לזכות. *למרות שאני נמצא ברצון לקבל הגדול ביותר, אני רוצה לגנוב, אני רוצה להרוג, אני רוצה את כל העולם, אני רוצה לשלוט על כולם, אבל אני מתגבר על זה ועושה מכל הכוחות שלי הפוך. אני משרת לכולם, אני אתן לכולם, אני אדאג לכולם. זו העבודה שלנו*.
    
    ש: אז ביטול הזה מאפשר לנו למשוך חסדים?
    ר: העביות מושכת את האור הגדול, והזכות, הרצון להשפיע, עוזר למלא את כל העולם באור חכמה שמלובש באור החסדים שאני מייצב.

23. לעבוד בלי שכר זה לעבוד ללא שכר לכלים דקבלה. כלומר שכלים דקבלה שלי לא יקבלו שום מילוי.

24. ש: איך לקבל את תכונת החסד?
    ר: *אתה צריך להרגיש בלב שלך שאתה רוצה להשפיע לחבר, ואז מה שתעשה יהיה בתכונת חסד*.
    
    ש: איך להגיע להרגשה בלב?
    ר: תנסה. *תנסה כל הזמן, תלחץ על הלב שלך ביחס לחבר. אתה רוצה לגרום לו דברים טובים, וכך תתחיל להרגיש לאט לאט איך החסד ממלא את ליבך*.

25. ש: אני רוצה לעבוד בעשירייה ופתאום הרצון לקבל גונב את הכל ...?
    ר: מצוין. מפה והלאה אתה רואה שאם ה' לא יעזור, אז לא תוכל לעשות שום פעולת השפעה.
    
    ש: מה זה שה׳ יעזור?
    ר: *הבורא לא ייתן לך את תכונת ההשפעה אלא רק לפי היגיעה שלך. אתה לא צריך להצליח, אתה צריך לטרוח, אתה רוצה להגיע לזה, ואז תקבל*.