שיעור בוקר 10.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א',

"הסתכלות פנימית", פרק ה', עמ' 21, אות כ"ב

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', עמ' 21, דף כ"א, "הסתכלות פנימית", פרק ה', אות כ"ב'.

פרק ה'

אות כ"ב

מחשבת הבריאה מחייבת כל הפרטים שבמציאות

לצאת זה מזה עד לגמר התקון.

"ועכשיו שזכינו לכל הנ"ל, יובן לנו באפס מה, עוצם יחודו יתברך וית', אשר לא מחשבותיו מחשבותינו וכו', וכל ריבוי הענינים והצורות המושגים לנו, בכל המציאות הזו אשר לפנינו, כל זה מתיחד אצלו ית', במחשבה יחידה אחת, דהיינו, מחשבת הבריאה "כדי להנות לבריותיו", אשר המחשבה היחידה הזאת, מקפת את כל המציאות באחדות גמורה עד גמר התיקון, כי היא כל מטרת הבריאה כנ"ל. והיא הפועל. כלומר, ע"ד כח הפועל בנפעל, כי מה שהוא אצלו ית' רק מחשבה יהיה בנבראים חוק מחוייב בהכרח. וכיון שחשב עלינו להנות אותנו נתפעל בנו בהכרח הענין הזה, להיות מקבלים שפעו הטוב. והיא הפעולה. כלומר, אחר שהוטבע בנו החוק הזה של הרצון לקבל הנאות, אז מוגדרים אנו לעצמנו בשם פעולה, שמחמת שינוי הצורה הזאת, יוצאים אנו מכלל בורא לכלל נברא, ומכלל פועל לכלל פעולה, כנ"ל. והיא היגיעה והעבודה, שמחמת כח הפועל בנפעל כנ"ל, מתגברת והולכת כמות חשק הקבלה שבנו, ע"ד השתלשלות העולמות, עד לבחי' גוף נפרד בעוה"ז, דהיינו בהפוך הצורה מחי החיים, שאין בגדרו להשפיע מחוצה לו כלל וכלל, שהוא המביא לגופים את המיתה, וכל מיני יסורים ויגיעות לנשמה כמו"ש עוד. והוא ענין עבודת השי"ת בתורה ומצוות. כי ע"י הארת הקו במקום המצומצם, נמשכים השמות הק', התורה, והמצוות. וע"י העמל בתורה ובמצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, לאט לאט מתהפכים כלי הקבלה שבנו, לכלי השפעה. וזהו כל השכר המקווה לנו. שכל כמה שכלי הקבלה אינם מתוקנים, אי אפשר לנו להרחיב פינו לקבל שפעו ית', והיינו משום פחד של השתנות הצורה, בסוד מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה. כי משום זה היה הצמצום הא', כנ"ל. אבל בהיותנו מתקנים את כלי הקבלה שלנו, שיהיה ע"מ להשפיע, משווים אנו בזה את הכלים ליוצרם, וראויים אנו לקבל את שפעו עד אין קץ.

והנך רואה שכל אלו הצורות ההפוכות שבכל הבריאה הזו שלפנינו, דהיינו צורת פועל ונפעל, וצורת הקלקולים והתקונים וצורת העבודה ומתן שכרה, וכו', כל זה הוא נכלל רק במחשבתו היחידה ית', הנ"ל, ובתכלית הפשטות, דהיינו "להנות לנבראיו" בדקדוק, לא פחות ולא יותר. ועל הדרך הזו הנ"ל נכללים ג"כ במחשבה ההיא, כל ריבוי המושכלות, הן המושכלות שבתורתנו הק', והן החכמות החצוניות וכל ריבוי הבריות והעולמות, ושינוי ההנהגות שבכל אחת, כל אלו יוצאים ונובעים רק מהמחשבה היחידה, כמו שאבאר בהמשך ביאורנו במקומם."

שאלה: גם במאמר הקודם וגם במאמר הנוכחי אותה מחשבה, שמחשבותיו הם לא מחשבותינו וזה גורם למעין עצירה. איך מתוך הביטול הזה, להפוך את זה למנוף לעבודה ולבנות כאן מקום לעבודה?

העניין הוא שאצלו הכול נובע מתוך הרצון להשפיע, ואצלנו מתוך הרצון לקבל, ולכן נאמר ש"לא מחשבותיו מחשבותינו, לא פעולותיו פעולותינו" וכן הלאה.

שאלה: את ההשתוקקות בתוכי זה הבורא רוצה לתת לי?

כן, ודאי. הרצונות שמתעוררות באדם, אפילו הרצונות הכי גרועים ורחוקים מהבורא, בכל זאת הבורא הוא שמסדר אותם, הוא מביא אותם לתוך האדם.

שאלה: מה התועלת מכל אין ספור הפרטים שבמציאות, אם הכול נובע ממחשבה אחת יחידה להטיב לנבראיו?

כי כל אין ספור הפרטים כמו שאתה אומר, יש להם אותה מחשבה אחת, מקור אחד ומטרה אחת, ובסופו של דבר גם ההתחלה וגם הסוף הכול מתחבר לאחד, לבורא.

תלמיד: אז בשביל מה צריך את כל הפרטים האלה?

כי מהשגת האיחוד, כשהכול מתחבר בבורא, דווקא יש הנאה הכי גדולה לנבראים.

תלמיד: אז מה הנגזרת של העקרון הזה בעבודה שלנו, מה אנחנו צריכים לשאוף לעשות?

לקיים את רצון הבורא.

תלמיד: ואיך זה קשור לאיחוד הפרטים למחשבה אחת?

את זה אנחנו עושים בפועל, כשאנחנו רוצים לייחד את כל הפרטים למחשבה אחת. אחד, יחיד ומיוחד, שזה תכונת הבורא ואנחנו רוצים להיות מחוברים וקיימים בו.

תלמיד: אנחנו רוצים לייחד את כל הפרטים למחשבה אחת?

מפני שהוא רוצה את זה.

שאלה: איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלנו?

אנחנו רוצים להתחבר בינינו על מנת להשפיע זה לזה, אנחנו רוצים להתחבר זה לזה, להגיע לבורא ולהידבק בו.

תלמיד: מה אפשר להבין על מהות החיבור בינינו, אם התוצאה של זה הוא איחוד כל הפרטים למחשבה אחת?

שבסופו של דבר הם מגיעים לכלל אחד, ה' אלוהינו ה' אחד.

תלמיד: ואיך החיבור בינינו מחבר את כל הפרטים?

לפי הרצון שלנו, לפי התפילה שלנו, הפעולות, הנטייה שלנו.

תלמיד: את כל הפרטים במציאות, החיבור בינינו מחבר?

כן.

תלמיד: איך זה קורה?

כי אנחנו כוללים את כל הבריאה.

תלמיד: אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון באיזושהי צורה בחיבור בינינו, שהאיחוד הזה צריך להיות התוצאה?

כן. אנחנו צריכים להשתדל להתחבר כל חלקי הבריאה יחד. זה נקרא ה' אלוהינו ה' אחד. אין בעולם חוץ מכוח אחד, מטרה אחת, השפעה אחת, ואנחנו צריכים להבין את זה, להסכים עם זה ולגלות את זה.

שאלה: מה זה אומר, שאנחנו מתחברים בתוך הבורא ומתקיימים בו?

זה נקרא שאנחנו רוכשים מהבורא רצון להשפיע, במקום הרצון לקבל שיש לנו מלכתחילה, ואנחנו מתחברים על ידי הרצון הזה להשפיע, עוזרים זה לזה וכך יחד מגיעים לחיבור והבורא מתגלה בתוכנו.

תלמיד: מה זה להידבק אליו כולנו יחד, איך נידבק אליו?

כשאנחנו תלויים בו לגמרי בכול.

שאלה: כאשר הכול מגיע מהבורא, כל הפעולות, כל המחשבות, מה זה אומר שזה לא מחשבותיי, למה זה לא מחשבותיי?

זה שאתה מנסה לתפוס את המחשבה שלו, גם זו מחשבה ממנו, למרות שאתה חושב שזאת מחשבה שלך. אין באדם שום דבר חוץ מאיזשהו רצון התחלתי, אגואיסטי, שום דבר מעצמו, הכול נובע מהבורא.

תלמיד: אם כך, מה אנחנו בכלל עושים כאן?

אנחנו מנסים לגלות את זה, שכל המחשבות שלנו, הרצונות שלנו, הפעולות שלנו, נקבעים אך ורק על ידי הבורא.

תלמיד: כשאנחנו נגלה את זה, מה יהיה הלאה?

הלאה אנחנו נסכים לחלוטין עם זה, למרות שכביכול זה הורס לנו את האגו. אז איפה אנחנו? ואנחנו בשום מקום, אנחנו זה רק אותה מחשבה שקבעה את הבורא, שאבחנה את הבורא.

תלמיד: קשה לקבל את זה, אבל תודה.

למה קשה לקבל?

תלמיד: כיוון שאני שום דבר ובשום מקום.

כשאנחנו משיגים את זה, אז אנחנו מתחילים להרגיש את הקשר שלנו עם הבורא.

שאלה: כתוב, בעקבות "השתלשלות העולמות", מגיעים לאדם, "כל מיני יסורים ויגיעות לנשמה ... .... והוא ענין עבודת השי"ת בתורה ומצוות. כי ע"י הארת הקו במקום המצומצם, נמשכים השמות הק', התורה, והמצוות. וע"י העמל בתורה ובמצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, לאט לאט מתהפכים כלי הקבלה שבנו, לכלי השפעה". ושאלתי, מה זה השמות הקדושים?

השמות הקדושים זה אותם הרצונות שיכולים להתמלא באור העליון וכך להופיע.

שאלה: אם יש לי רצון בתוכי לא קשור לבורא בכלל, אחר, אולי גשמי לגמרי, איך אני יכולה לעבור לרצון כלפי הבורא, איך להגיע לרצון שמכוון את זה לבורא?

קודם כל אנחנו צריכים להבין שכל הרצונות שלנו באים מהבורא. אין לאדם שום רצון. כי רצון זה היסוד של הקיום שלנו, זה הבורא ברא ומחייה אותו, מעורר אותו ולכן אין דבר כזה שבאדם מתגלה איזה רצון והוא לא מופיע מהבורא. דווקא מהבורא. לא חשוב איזה רצונות, מהנקיים והטובים ביותר, ועד הכי גרועים, מלוכלכים.

הרצונות שלנו זה העיקר, זה מה שיש לנו כי הם מפעילים אותנו והם כולם באים מהבורא. והעבודה שלנו היא לסדר את הרצונות האלו שעל ידם, לא חשוב איזה הם, אנחנו בכל זאת נתקרב יותר ויותר לבורא.

תלמידה: אבל הוא מביא לנו איזה רצונות שכל כך רחוקים מהבורא, למה הוא מלכלך אותנו עם הרצונות שהם גשמיים מאוד, או לא קשורים בכלל לרוחניות?

הרצונות הגשמיים האלו, הם דווקא מקרבים אותנו לבורא כי הם הכי טבעיים, הם ממש באים ומתעלים בנו מהפנימיות שלנו.

שאלה: האם אפשר לומר שכל מחשבה, כל רצון, כל פרט זה מצב שאנחנו צריכים לעבור, אנחנו צריכים להשיג כמו שלבי הסולם?

כן.

שאלה: כתוב, מה שנמצא אצל הבורא כמחשבה, הופך לחוק עבור הנבראים. איך מחשבת הבורא הופכת לחוק עבור הנבראים? כאשר אנחנו רק המחשבה שמגדירה את הבורא כמו שאמרת.

זה קורה לפי ד' דרגות של השתלשלות האור ויוצרות בנו את הרצון.

שאלה: מה זה הפחד להשתנות? האם זה תהליך שכל חבר יכול לעבור אותו, איך אני מרגיש מה זה פחד להשתנות, לקבל שינוי צורה?

אתה מפחד להגיע לעל מנת להשפיע?

תלמיד: כן, מה זה הפחד הזה?

זה מפני שאתה לא מכיר את המצב הזה, אז מצב שאתה לא מכיר אתה מפחד ממנו, הוא הפוך ממך. מה הוא יכול להביא לך?

תלמיד: אני שואל את זה כי איך אני יכול לזהות את זה אצל חברים שאולי הם במצב הזה, איך אנחנו מממשים פה איש את רעהו יעזורו, אם חבר נכנס לפחד כזה ואיך באמת אפשר לזהות את זה בעבודה בינינו?

אתה לא צריך להגיע לדברים כאלה, אתה צריך רק להשתוקק להיות יחד, זה הכול. ואם אתם תשתוקקו להיות יחד, זה יהיה מספיק לכולם.

תלמיד: זאת אומרת, אם אנחנו עושים מאמץ לחיבור אז גם הפחד הזה לא יהיה בעצם.

ודאי.

שאלה: אם כל הרצונות מהבורא ולפי זה הוא מתקן אותנו, איך אני יכול להתעלות מעל הבושה?

בזה שתעשה פעולות השפעה, תעזור לחברים ואז אתה תצא מהבושה.

תלמיד: אז איך העבודה שלי, איפה העבודה שלי? כי כל הרצונות באים מהבורא, אז איך לסדר את עצמי בעבודה שאני אוכל להתעלות מעל הבושה?

להתעלות למעלה מהבושה אתה היכול במידה שאתה משתוקק לחברים ולבורא, וזה עוזר לך, זה מנקה אותך מעל מנת לקבל ואתה מתחבר אליהם, לבורא ולחברים. תנסה. ככה זה עובד.

שאלה: למה הפרטים יוצאים זה מזה?

כי הם כולם קשורים למקור אחד.

תלמיד: למה נגיד מאבא יוצא ילד שהוא כביכול בן דוד ופה יוצא מהאבא בן ומהבן יוצא עוד בן? למה לא כולם יוצאים מהאחד?

זה לא שייך לרוחניות, אני לא מבין מה אתה מתכוון. מהעליון יוצא תחתון, מהתחתון יוצא עוד תחתון וכך זה ממשיך.

תלמיד: למה מחשבת הבריאה מחייבת את הפרטים של המציאות לצאת זה מזה?

כי זה מחשבת הבריאה, "סוף מעשה במחשבה תחילה", שם מתחברים ההתחלה והסוף וכך הכול משתלשל, מתגלגל עד לשלב האחרון.

תלמיד: מה ההבדל בין הפריט הראשון שיצא לפריט האמצעי והפריט האחרון?

שככל שמשתלשלים, מתגלה מטרת הבריאה יותר, שהיא להטיב לנבראיו.

שאלה: מה מגביר את התיאבון שלנו כדי לקבל את השפע שלו? החיבור בינינו אמור להיות המעדן הכי נעלה בעולם, אבל בכל זאת האדם נופל בזה שהוא מרגיש טעם עפר, אז איך אפשר להגביר את התיאבון?

אין לנו תיאבון כדי לקבל את האור העליון ולהתמלאות בו, אין לנו לזה שום תיאבון. אחר כך אנחנו מתחילים לגלות את הרשימות הנכונות ולהתכלל מהן.

שאלה: אמרת שמה שקודם לכל רצון בנו זה ארבע בחינות דאור ישר. איך עלינו לגלות זאת כדי שבאמת מאחורי כל רצון ורצון נראה את מעשה הבורא?

רק בחיבורים שלנו בינינו אנחנו נוכל לגלות אותה המערכת בתוך הקשר בינינו, שבה האור עובר דרך כל החברים עד אלי וככה אצל כל אחד מאיתנו.

תלמיד: מה זה אומר שהאור עובר דרך כל החברים עד אלי?

כלומר, הוא צריך לעבור בכל החברים שלי, הוא צריך להתגלות בכל אחד מהם, ואז אני בהיותי נמצא במדרגה האחרונה, גם יכול לגלות אותו.

תלמיד: אז החברים שבתוכם מתגלה האור הזה, הם תמיד אילו מדרגות מעלי?

הם עומדים מעלי כי הם למעלה ממני. הם אותן המדרגות דרכם האור משתלשל אלי, מלמעלה למטה.

תלמיד: ועכשיו כדי לעלות מלמטה למעלה, איך עלי להתחבר איתם?

אני צריך לדחוף אותם, לעזור להם, להוסיף להם את הרצונות שלי, את החיסרון שלי, את הלחץ שלי ואז בהתאם לכך אני אדחף אותם למעלה ואעלה יחד איתם לקבל אותו האור שאני מעורר בהם.

תלמיד: מה היא המערכת שבה אני יכול להזמין את האור בחברים?

אלה הן עשר הספירות בהן כל אחד מאיתנו עובד.

תלמיד: איך זה נבנה, יש מבנה לזה?

ממלכות לכתר ומכתר למלכות.

תלמיד: מה הכתר במערכת הזאת?

הבורא.

תלמיד: ומה הם שלבי הביניים בין כתר למלכות?

כול החברים שלי.

שאלה: אמרת שהכוונה משפיעה על הרשימות. מהו הקשר בין כוונה לבין אור?

האור כולל בתוכו את הכול. כל מה שיוצא מהבורא כלפי הנבראים נקרא "אור", והוא כולל בתוכו את כל מה שהבורא ברא, כל היחס של הבורא לבריאה.

תלמיד: ואיך זה משפיע על הרשימות?

האור משפיע על הרשימות מפני שהוא מפעיל את הרשימות ודוחף אותם למימוש. ואז יוצא שהוא מקדם את כל הבריאה לתפקידה, למטרתה.

תלמיד: אפשר להגיד שהגורל בידיים שלי?

מצד אחד, כן.

תלמיד: אז איך לקשור את זה אם הכול בא מהבורא, אין עוד מלבדו?

אנחנו חייבים לקשור את זה לבורא, כי אני שפועל ומציג את כל הפעולות, אני מעורר בנו את כל המחשבות והחסרונות - הכול בורא, אין עוד מלבדו.

שאלה: אמרת, שאם אין לנו תיאבון, הוא יבוא אחר כך. האם זה מצב נורמלי שאין תיאבון כלפי השיעור, כלפי מפגשים עם חברים, אבל התיאבון מגיע עם הפעולה. זאת אומרת, כאשר אני פותח את הספר, מגיע לשיעור, מופיע התיאבון, האם על זה מדובר?

כן, כל עבודתנו היא שיהיה לנו רצון. הרצון מגיע מהבורא, אבל אנחנו מתחילים את הרצון הזה, הבורא מעורר אותנו ואנחנו צריכים לייחס אותו לבורא.

שאלה: האם השאלות שהחברים שואלים מעיד על כך שאנחנו בהשתוקקות לעלות מדומם לקדושה לצומח דקדושה?

כן.

שאלה: כל הרצונות באים מהבורא כי אין באדם שום רצון ותפקידנו לסדר אותם. כשאני מנסה להיות בשקט, באות מחשבות ללא קשר מכל הכיוונים, ממי זה?

מהרצון לקבל.

שאלה: האם יש סדר מסוים של כל הקלקולים, או הכיוון הוא חד כיווני? נניח ויש תכונה דומיננטית ששולטת בך, או אם אתה בשליטה, או בכסף, הקלקול יהיה סדר קבוע כזה?

כן.

שאלה: הכול יופיע, לא מוותרים על כלום?

אל תדאגי, הכול מופיע.

שאלה: אם כל המחשבות וכל הרצונות מגיעים באמת מהבורא, במה בא ליד ביטוי הכרת הרע?

בזה שאנחנו לא רוצים לשמוע בקולו, שכל אחד רוצה לשמוע רק את מה שהוא רוצה לשמוע. את ההכרה להרע אנחנו צריכים להשיג ולהכיר.

שאלה: כדי לגלות את האור בחברה שלי, האם אני צריכה להתבונן בתכונות הרוחניות שלהן, או שיש עוד אינטראקציה אחרת שאני צריכה לשים לב אליה?

רק להשתדל להיות דבוקה בחברות כך, שתתקשרו ביניכן עד הדבקות זו בזו, ואז אני אבין מה קורה שם, קורה בהן, מה הן רוצות וכן הלאה.

תלמידה: האם אפשר לראות את התכונה הרוחנית של מישהו אחר?

לא. את תמיד תקבלי את זה בכלים שלך ולא בכלים של החבר.

(סוף השיעור)