שיעור בוקר 28.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
חוה"מ פסח תשפ"ד
ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",
עמ' 2019, מאמר 832, "דגים מתים"
-
קריין: ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', בעמוד 2019, מאמר מספר 832, "דגים מתים".
דגים מתים
""דגים חיים" פירוש שיש לו דאגות על עבודה, אבל הוא חי. היינו, שיש לו כוח לעבוד, ולמצוא עצות איך למלא את דאגותיו. מה שאין כן דגים מתים, שדאגותיו מביא לו בחינת מיתה. היינו שכל כוחות עבודה שלו מתו, ואין לו שום רוח חיים, שיש לו משהו כוח לעבוד ולמצוא עצות, זה נקראים "דגים מתים".
ובמצרים, שקליפת מצרים היתה על היהודים, אכלו דגים חיים, אבל בחינת מצרים נקרא דגים מתים, כמו שכתוב "והדגה אשר ביאור מתה", מה שאין כן דגים של יהודים חיים.
אם הדאגות הם בכדי להגיע לעל מנת להשפיע, זה דאגת ישראל, שהוא דואג, מדוע הוא אינו בחינת ישראל. מה שאין כן הדאגות של המצרים, שצר נקרא שהוא מונח תחת שליטת צר, היינו מדת החסדים, זה "והדגה אשר ביאור מתה". היינו הדאגות האלו מביא בחינת מיתה, היינו מיתת הכוחות ואינו מסוגל לעשות שום דבר."
-
שאלה: מדוע הוא משווה את מידת החסדים לצער, לתכונת מיתה?
חיים או מוות תלויים בחסדים, כי אור החכמה מגיע רק לאותו מקום שכבר מוכן עם חסדים.
שאלה: הוא מסביר פה מה זה דגים. האם בכל מקום שניתקל בדגים זה תמיד עניין של דאגות על עבודה?
בדרך כלל.
תלמיד: אחר כך הוא כותב שיש דבר כזה שנקרא דגים מתים, שהם הדאגות של המצרים. איזה דאגות יש למצרים על העבודה?
על המוות.
תלמיד: מצרי הוא מי שדואג לעל מנת לקבל.
לא רק זה. מצרי הוא מי שדואג לחיות חיים נצחיים, כמו הפירמידות.
שאלה: יש כל מיני ביטויים לגבי חיות במקורות. האם יש כלל שדווקא דג קשור לדאגה, או לגבי כל חיה אחרת?
לפעמים.
תלמיד: מהו הכלל?
את הכלל אני לא יודע.
תלמיד: האם זה קשור לתכונות של החיה?
גם לתכונות. דגים בדרך כלל זו דאגה, ודגים לא צריכים אוויר, הם נמצאים בים, והם חיים לא ממה שהאדם חי.
שאלה: איך האדם יודע שיש בירור מדויק בכל רגע אם הוא נמצא בדגים חיים או בדגים מתים?
האדם צריך להשתוקק למאור המחזיר למוטב, לפי זה הוא יבין איפה הוא נמצא.
תלמיד: כלומר זה בכלל לא בירור שכלי.
כן, ודאי. איזה בירור שכלי יש לך?
תלמיד: למשל אם אני דואג עבור עשירייה, אז זה דגים חיים, או לא להיכנס לזה.
לא.
שאלה: גם ישראל וגם המצרים שניהם שרויים בקליפות. מה ההבדל בין מצרי שנמצא בקליפות, לבין ישראל שנמצא בקליפות?
שניהם מעוררים את המאור המחזיר למוטב, את האור המקיף, אבל ישראל מרגיש בהתאם למצב עד כמה הוא נמצא במצב לא טוב וחייב לצאת מזה, והמצרי מרגיש שהוא בסדר.
תלמיד: אני מבין שבשבירת הכלים כל הנשמות נפלו לקליפות, גם הגוף וגם הראש.
כן.
תלמיד: האם אפשר להגיד שהמצרים שייכים לגוף הפרצוף, וישראל לראש הפרצוף שנשבר?
כן.
תלמיד: המצרים גם רוצים להיתקן.
כן.
תלמיד: מי שצריך לתקן את הפרצוף זה ישראל, התיקון מוטל על ישראל.
כן.
תלמיד: הגוף לא יכול לתקן את עצמו, אלא ישראל צריכים למשוך את הכוח.
לכן פרעה לא רוצה שהם יעזבו את מצרים.
תלמיד: למה הוא לא דוחף את ישראל לברוח ממצרים, להשיג את הבורא, ואז לחלץ אותו?
פרעה לא זקוק לזה.
תלמיד: אז איך הוא יחזור להדבק בבורא אם הוא יישאר במצרים?
הוא לא מרגיש את זה בינתיים.
תלמיד: האם המצרי לא רוצה להיתקן, הוא רוצה להישאר במצרים? איך יהודי יכול להרגיש על מצרי שהוא רוצה גם להיתקן?
המצרי רוצה להיתקן במצרים.
תלמיד: אבל איך? אי אפשר במצרים.
תסביר לעצמך קודם, ואז תראה.
תלמיד: אם ישראל יתקנו את עצמם, אז הם גם ירגישו שהמצרים רוצים לצאת?
כן.
שאלה: מה ההבדל בין בחינת היהודים שאוכלים דגים חיים, לבין בחינת דגים חיים של ישראל? הוא כותב, "שקליפת מצרים היתה על היהודים, אכלו דגים חיים", ואחר כך הוא כותב שאם הדאגות הן בכדי להגיע לעל מנת להשפיע, אז זו דאגת ישראל. מה ההבדל?
אלו דרגות בדאגות.
תלמיד: אז מה ההבדל בין בחינת יהודים לבחינת ישראל?
יהודי הוא מי שרוצה לעלות ממצבו. וישראל זו דרגה יותר גבוהה, הם רוצים לעלות ממצבם ולמשוך אחריהם את כל העולם.
תלמיד: בסוף המאמר הוא כותב, "היינו מיתת הכוחות ואינו מסוגל לעשות שום דבר." כלומר הוא סותם את זה. מה זה "לא יכול לעשות שום דבר"? אין פה איזו עצה איך לצאת מזה.
אני קושר את זה למצב שלהם. המצב שלהם הוא עדיין בזה שכדי להיכנס לקליפה הם לא צריכים ליפול, הם כבר נמצאים בזה.
תלמיד: מה קורה אם אתה מגיע לדגים מתים?
אין לך דאגה אמיתית על תיקון העולם.
תלמיד: נגיד שאני מזהה את זה, ואני מבין שפה אני צריך תיקון, עדיין הוא אומר שאין לי שום דבר לעשות.
לנסות להתקרב, להתפלל.
שאלה: הוא אומר, "דאגת ישראל, שהוא דואג, מדוע הוא אינו בחינת ישראל." זו הדאגה. אפשר לקשור את זה למה שהכלי העולמי עובר בפסח הזה? יש משהו מאד מיוחד.
מה מיוחד?
תלמיד: איזו מידת חיסרון באוויר, חיבור מאד חזק. החברים שהגיעו מאוד מוסיפים.
אנחנו נמצאים במצב מיוחד. מצד אחד, מצב שמרגיע אותנו. מצד אחר הוא מעורר דאגה שלא נישאר כך כל הזמן. אז צריכים לברר את המצבים האלה.
תלמיד: מה בתוך המצב הזה נקרא "דאגת ישראל"?
"דאגת ישראל" זה לחבר את כולם רק לכוח העליון, רק לבורא.
תלמיד: בעולם הרגיל "דאגה" נקרא דבר לא טוב. אדם לא רוצה להיות מודאג, הוא עושה הכול כדי לא לדאוג.
כאן אי אפשר אחרת. אנחנו לא יכולים להיות בלי דאגה. השאלה לא להיות בדאגה, אלא באיזו דאגה להיות.
תלמיד: איך מדייקים שנהיה כל הזמן בדאגת ישראל, לא לעזוב את זה?
להיות מכוונים לבורא. לעשות כל פעם צעד קדימה לקראתו.
תלמיד: אמרת שאנחנו נמצאים מצד אחד ברגיעה מצד אחר כן צריך לדאוג בדאגה הנכונה.
כן.
תלמיד: האם אפשר לברר עוד קצת את המצב שהכלי העולמי נמצא היום?
עוד נדבר.
שאלה: מה זה דגים חיים ודגים מתים בעבודה בעשירייה ואיך להבין את זה נכון?
דאגות שיכולות להחיות את האדם ולהביא אותו לתיקון, זה דגים חיים. ודגים מתים - כשאין תקווה על ידם להגיע לתיקון.
שאלה: איזה דאגות גורמות למיתה?
כשמרדימות את האדם.
שאלה: אם מתעוררת בי דאגה לחבר שאני לא רואה בו חיות, איך אני עובד עם הדאגה הזאת?
אני חייב להתעורר, בכמה שאפשר להתקרב לאותו חבר ולנענע אותו בכל הצורות.
שאלה: מה לעשות עם הפרעות בהכרחיות שמושכות לדאגה שלא מכוונת לבורא?
מה לעשות איתם? לנסות לקבור אותם.
(סוף השיעור)