בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. הרצון שלנו נשאר רצון לקבל, הוא לא משתנה, זה חומר הבריאה, אבל הכוונה איך להשתמש ברצון לקבל תהיה במקום ע"מ לקבל, ע"מ לעצמו כמו שזה עכשיו בכל אחד ואחד, היא תהיה בע"מ להשפיע לזולת. אני אשמש בעצמי כדי להשפיע לזולת, ובנטייה הזאת אני ארגיש את עצמי בצורה אחרת לגמרי, בעולם העליון, במציאות העליונה, כמו הבורא. אני ארגיש את עצמי כמשפיע, כמו הבורא. זה נקרא שהבורא מתלבש בי, וכך אנחנו מגיעים לתיקונים.

2. ש: במצב הג' הוא יקבל מענה על כל הצרכים שלו?
   ר: ודאי, כי לא יהיו לו יותר שום רצונות לעצמו אלא רק כדי להשפיע לזולת. במה תתבטא ההשפעה שלו לזולת? בכך שהוא יקבל ב-100% את מה שיש לו ברצון לקבל, אבל זה הכל כדי למסור דרכו לאחרים. זו העבודה שלנו במצב המתוקן.

3. ש: מה הקשר בין המלחמות של הרצון לקבל לבין זה שמחלישים את הגוף בכל מיני מחלות?
   ר: ודאי שזו תוצאה ישירה מכך שאנחנו דואגים על עצמנו. כל הבעיות שלנו נובעות מכך שאנחנו דואגים על עצמנו, וכך מתפתח כל הרע שבעולם, ממחלות, בעיות פרטיות, גופניות, ועד בעיות אנושיות, חברתיות וכן הלאה. הכל מתוך כוונה ע"מ לקבל. ככל שאנחנו מתפתחים, אנחנו נתקעים בבעיות יותר גדולות. הרצון לקבל יותר גדול, וההמחלות שבו יהיו יותר גבוהות, גדולות, מיוחדות. כתוצאה מכך כולנו נינזק מזה אם לא נספיק לתקן את הרצון לקבל.

4. ש: כל דבר שלא נוח לרל"ק מוגדר כייסורים?
   ר: כל דבר, אפילו הקטן ביותר, אם לא הולך לפי הרצון המקורי שלנו, מוגדר ברצון לקבל כ-סבל.

5. אנחנו *צריכים למדוד את עצמנו רק כלפי החברים, רק כלפי הקבוצה. זו ממש בעיה גדולה עד שאנחנו מבינים בכל הכלים שלנו, בכל הרצונות, בכל העצמות, שהחיבור בינינו הוא המקור לכל ההשגה הרוחנית, לכל ההצלחה הרוחנית. אין לנו ברירה אלא רק בזה להשקיע את הכוחות*, כמו שכותבים מקובלים, ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה. סה"כ להגיע לחיבור בין החלקים האלו, רצונות השבורים שיש בנו, כלומר לנסות לצרף את הנטייה הזאת שיש בכל אחד לעלות לפני כולם, ולהבדיל שתהיה לו דווקא ההיפך, נטייה לחיבור עם החברים, עד שנרגיש את עצמנו כגוף אחד.
   
   בחיצוניות, העובדה שאנחנו נמצאים בגופים ביולוגיים שונים, לא תרחיק אותנו. זה דבר שנמצא לגמרי בדרגה אחרת מהנטיות הפנימיות שלנו. אלה גופים, והרצונות להתחבר הם רצונות....
   בתיקון הרוחני אנחנו מגיעים לחיבור הרבה יותר גדול מעובר בתוך אימו, כי אנחנו מתחילים ממצב שאנחנו מבטלים מלכתחילה את כל המחיצות בינינו לבורא, זה אותו דבר כמו בינינו. *במידה שאנחנו מבטלים את המחיצות בינינו, אנחנו מבטלים את המחיצות מאיתנו, מכל אחד, לבורא. רק בהתכללות לבורא אנחנו יכולים להתחבר ולהשיג את הרוחניות*.

6. אנחנו צריכים לעזור אחד לשני לחמם אחד את השני, שאנחנו צריכים סה"כ לתאר לעצמנו שהחיבור הפנימי בינינו הוא בעצם עליה לרוחניות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

7. ש: התפילה המשותפת שאתמול השתדלנו כל היום......?
   ר: זה העיקר. *אנחנו צריכים לראות איך התפילות שלנו מסודרות. אנחנו ואנחנו ואנחנו. מאיתנו הכל צריך לבוא, אנחנו מתארים לעצמנו כנמצאים ברצון אחד, בגוף אחד, וממנו אנחנו מבקשים, מתפללים*. כי אין לרצונות שלנו שום שייכות למרחק הגשמי, לגוף הפיזי ביולוגי, אלא כולנו צריכים להשתדל, למעלה מזה, למצוא חיבור. במידה שאנחנו מתארים את הבורא כאחד לכולם, שבו אנחנו צריכים להתכלל, להתחבר, ולהיפגש בו, כך אנחנו מתקרבים אליו, לגילוי שלו.
   
   ש: אז למה הבורא נותם ייסורים בתוך הגוף?
   ר: כדי לעזור לנו, להראות לנו איפה אנחנו נמצאים במצב לא טוב, ואז אנחנו, בצורה טבעית, כבר מתחילים לראות האגו שלנו. הרצון לקבל שלנו לא סתם נקרא *עזר כנגדו*, כלומר הוא עוזר לנו בכך שמראה לנו כמה אנחנו לא בסדר. האמת *שהוא עוזר, הוא עבד נאמן של הבורא, הוא עובד כך שאפילו שאנחנו שונאים אותו הוא ממשיך לעבוד ולהראות לנו כמה כדאי לנו לשנות אותו*.
   
   ש: איך לעזור לחברים להתעלות מעל המכות?
   ר: דווקא ע"י דוגמה אנחנו יכולים לעזור אחד לשני, ואז כל אחד ע"י *קנאה תאוה וכבוד* ירצה להידמות לחבר המוצלח, וכך להתקדם.

8. ש: מה עלינו לעשות כדי שכל באי העולם יסכימו פה אחד?
   ר: הפצה. הפצה היא העיקר. את מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות בינינו, ההפצה תעזור לנו לפתור. תארו לעצמכם שאנחנו רוצים להתקרב בינינו, *אם מיליארד אנשים היו מתקרבים במילימטר אחד לשני, זה במקום שבתוך עשירייה אנחנו נצטרך להתקרב במטרים או אפילו קילומטרים אחד לשני*. זה נקרא לחלק את העבודה להרבה מבצעים, זה הבדל בין כלל ופרט. לכן הבורא שבר את הכלי, האדם הראשון לא היה מסוגל במבנה הזה לעשות תיקון, ואנחנו ע"י הרבה פעולות ובהרבה שנים כן עושים את העבודה. לכן אנחנו צריכים, *בעיקר נשים* יכולות לסייע לפרסם, לפזר את שיטת הקבלה ולהראות לכולם שזה בעיקר גורם לתיקון העולם. *חיבור העולם תלוי בתיקון העולם, ותיקונו תלוי בחיבור בינינו*.

9. כשאני מקבל חברים כמו שהם, זה לא אומר שאני אוהב אותם, זה לא אומר שאני מתחבר אליהם, זה רק אומר שאני מבין את הטבע שלהם ומסכים להתקיים כך איתם. אבל זה לא אומר על חיבור, זה אומר שאני מדלג על האנטגוניזם שבינינו, על הדחייה, מבין את הנטיות שלהם מסכים עם זה שהם כאלו. אבל חיבור זה מעבר לכך. *בין לא לשנוא את האנשים לבין לאהוב אותם, יש הבדל*.

10. *אני צריך שיהיה לפניי אובייקט, חבר שאני רוצה להשפיע לו. כדי להשפיע לו אני צריך להרגיש את הרצונות שלו, אותם אני רוצה למלא. כשאני מתחבר עם החבר בצורה כזאת שאני רוצה למלא את הרצון שבו, אני יכול לגלות גם בי את הרצונות שבהם אני הולך להתחבר אל החבר ולמלא את הרצונות שלו*.
    
    *במידה שאני ממלא את החבר, אני כלפיו דומה לבורא*. לכן אני אקרא אדם, הדומה לבורא בכך שאני ממלא מישהו כמו שהבורא ממלא אותנו. אני מגלה כמה אני קשור לבורא, כי אני צריך לקבל ממנו את הרצון ואת המילוי עצמו, כדי להעביר אותו לחבר. זה נקרא *מאהבת הבריות לאהבת ה*'.. אין לי מעצמי את הרצון הזה, את המילוי הזה. לכן אנחנו צריכים לראות את התנאי הזה, מאהבת הבריות לאהבת הבורא.
    
    *לא יכול להיות אצלי קשר עם הבורא, קשר מהותי, באמת קשר, אלא רק בתנאי שאני קודם מחובר עם החבר*. אני רוצה, יכול, מסוגל להעביר לו משהו מעצמי, מילוי. כך במערכת הכללית כולנו צריכים להיות מחוברים עם כולם, אז אני זקוק לבורא שיעזור לי למצוא קשר עם החבר ולהעביר אליו מילוי. כך כל אחד לכולם, וחוזרים למערכת אדם הראשון המתוקנת.

11. ש: איך מבדילים בין רצון לכוונה?
    ר: אתה לא מבדיל בין כוונה ורצון? תנסה כל הזמן לבדוק את עצמך איך אתה עובד, איך אתה מתייחס לאחרים, בכוונה או ברצון? אתה תראה, הרצון הוא רצון, וכוונה היא כוונה.
    
    ש: אפשר דוגמא מעשית איך להבדיל ביניהם בעשירייה?
    ר: *קודם כל יש לי כוונה לתמוך בחברים, להתחבר איתם, להתכלל בהם. לפי זה אני בוחר באיזה רצונות ומה בדיוק אני יכול לעשות כדי לממש את הכוונה הזאת. הכוונה היא קודם, היא העיקר, וככל שאני יכול לשייך אליה רצון, אז אני משייך*.
    
    ש: מה זה אומר להוסיף רצון לכוונה..?
    ר: קודם כל אני נמשך לחיבור עם החברים כדי לתמוך בהם, ואז אני בודק במה אני יכול לבצע זאת בפועל. כמו בחיים שלנו, קודם כל יש לנו מחשבה ואח"כ מעשה. כוונה ואח"כ מעשה.
    
    ש: למה הנטייה הזו להתכלל בהם היא לא נקראת מעשה אלא כוונה?
    ר: כי אתה לא מממש את זה בפועל. כוונה בלי מימוש היא רוח, דבר שאין לו שום חיות.

12. *סבל הוא כמו מצפן, הוא מסובב אותי כדי שאהיה מכוון בדיוק למטרה*.

*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה*

13. דווקא מחוסר כוחות, לא מסוגלים לבצע פעולת השפעה בבת אחת על כל הרצון ובכל המסך הגדול, ולמלא בזה את כל הרצון, לכן יש לנו הרבה פעולות. אנחנו מדברים על ההשתלשלות העולמות, השתלשלות הפרצופים והספירות, כמה הם מאבדים את כוח המסך, כוח השפעה. יש הרבה פעולות נוספות כדי לבצע את הפעולה העיקרית, ע"י ריבוי הפעולות. אפילו בחיים שלנו כך אנחנו עושים כשאין לנו אפשרות בבת אחת לעשות משהו. בונים בונים כל מיני מערכות, אלו ע"י אלו, ואז מגיעים למטרה. כן גם כאן.

14. לא בבת אחת מגיעים למצב שמתחילים להיות בגדלות. גדלות נקראת לקבל בע"מ להשפיע. קטנות נקראת להשפיע ע"מ להשפיע. דרגת הבינה נקראת קטנות, דרגת החכמה נקראת גדלות. יש לנו 2 צדדים שאנחנו בהם משלימים את הספירות כדי שיקבלו בע"מ להשפיע את אור החכמה.

15. ברגע שהכלים של התחתון עולים לעליון, דבוקים לעליון, הם מרגישים שהגיעו לשורש שלהם ואין להם יותר שום חיסרון. *מצד אחד ברוחניות זה טוב שיש ביטחון, יש הרגשת המקום שאתה יכול להיות קשור אליו ולקבל ממנו. מצד שני זה ודאי שלא מספיק, כי צריכים חסרונות הנוספים כדי לגדול הלאה*.

16. כשהתחתון עולה לעליון, הוא דבוק לעליון ומשתמש בכוח של העליון, יש לו כוחות להחזיק בעליון. אבל זה לא מספיק לו כדי לרדת למטה ולהיות עצמאי. כי בירידה מהעליון הוא חייב להיות עצמאי, וזה עדיין חסר לו. לכן זה נקרא השלמה חלקית, השלמה ראשונה.

17. ש: איך לקבל ברגש את מה שקוראים?
    ר: תנסו לתאר את זה, תנסו ממש איכשהו להתפעל ולהרגיש את זה. אלו דברים שקורים לנו גם בעולם הזה, בין ילדים והורים, זרע ורחם, תינוק ושד של אמא. אתם תראו איך שזה קורה, אפשר לדמיין את זה למצבנו ולפרצופים שלנו עם הבורא. הבורא הוא העליון שמקבל כל מיני צורות, כמו אבא אמא כתר וכן הלאה, אנחנו צריכים כל הזמן להתאים את עצמנו אליו.
    
    *אנחנו רק צריכים להבין שכאן מדובר אמנם בצורה טכנית* על מערכות, עולים יורדים, מקבלים ונותנים וכן הלאה, *אבל זה ברגש נעשה מאיתנו כלפי הבורא. הבורא כל פעם מתייצב לפנינו, הוא כמו אבא, כמו אמא, כמו ישסו"ת, כמו כתר, באור החסדים, באור החכמה, בכל מיני צורות כאלו כדי לגדל אותנו, כדי לסובב אותנו כל פעם בצורה כזאת שבסופו של דבר נרגיש אותו*.

18. *כל אחד מהחברים בעשירייה הוא כמו תחתון ועליון. בעשירייה אנחנו מגלים הכל*, או"א ובורא, את הכל נגלה דרך העשירייה.

19. אם העליון מוריד את עצמו לתחתון, הוא מסדר את עצמו כך שהתחתון ירגיש שהוא נמצא עימו. אח״כ הוא מסתיר את עצמו כדי שהתחתון יידבק אליו בכוחותיו עצמו ושהתחתון יתחיל לחפש קשר עם העליון, שיתפלל עליו, שיבקש שהעליון קצת יתגלה אליו. לא כדי שהוא יהיה דבוק לעליון אלא כדי לדעת איך להתקשר, איך לבקש, איך להתחיל את הקשר עם העליון.
    
    *אם נעלה כאלו בקשות, כאלו שאלות, אז העליון יתחיל לטפל בנו יותר ויותר. אנחנו צריכים להקדים את התפילה שלנו ככל האפשר, יותר ולברר אותה, במה היא צריכה להיות עכשיו מועילה, פעילה, בהתקדמות שלנו. מה בדיוק עכשיו העליון היה רוצה לקבל מאיתנו? אילו שאלות, איזה חסרונות מביאים אותנו לדבקות* הדרגתית.

20. *ע"י זה שאח"פ דעליון מעלה אותנו, מעלה את עצמו מאיתנו, אז אנחנו מתחילים להרגיש שעלינו לצעוק ולבקש להיות דבוקים אליו, לא להתנתק ממנו. כך אנחנו מחפשים את העליון ומוצאים אותו*.

21. *ברור שהאח"פ דעליון כלפיי אישית זה הקבוצה, זה עשירייה, זה החברים שלי. אני צריך להתבטל כלפיהם, ורק במידת ההתבטלות כלפיהם אני אעלה*. לא חשוב כאן כמה הם גדולים או לא, כמו בדוגמא של רבי יוסי בן קיסמא שהיה גדול, אבל תלמידים היו קטנים והוא התבטל כלפיהם וזה היה מספיק לו כדי לעלות.
    
    ש: איזה שאלות ובקשות העליון היה רוצה לקבל מאיתנו ברגע זה?
    ר: הבורא מציג לנו את צורת העליון כקבוצה, ואנחנו צריכים להתבטל כלפי הצורה הזאת ככל שאפשר. זה מה שאנחנו צריכים.
    
    בתוך עמי אנכי יושבת. אנחנו צריכים כך להרגיש. *אם אני מתבטל כלפי הקבוצה, שם ממש אני נפגש עם הבורא*. אמנם שאני לא מגלה את זה, יכול להיות, עד שזה יבוא. *אני אצטרך באמת להתבטל כלפי העשירייה, אבל שם הבורא נמצא, בטוח. כך מסבירים לנו המקובלים. איפה תמצא אותו עוד? אלא אך ורק בתוך הקבוצה שלך*.
    
    ש: מתוך מאמץ להתבטל יכול להרגיש מה בורא היה רוצה?
    ר: אתה מגיע להרגשת החיבור עם החברים, ובתוכם אתה מרגיש את הרגשת הבורא, אתה מרגיש את הבורא.
    
    פנימיות החברים זה הבורא. לכן כתוב אתם עשיתם אותי. *אין בורא שקיים מחוץ לעשירייה, לקבוצה, לאנושות. אין דבר כזה. חפש אותו איפה שאתה רוצה, זה לא יקרה*.
    
    ברור? טיפה וטיפה מצטרפת לחשבון גדול, עד שבאמת נבין שכך זה עובד. *אין ברירה, נצטרך בכל זאת לבטל את עצמנו ובעיניים עצומות להתחבר לחברים, לפנימיותם. בפנימיותינו, שם יחד נמצא את הבורא, נחזיק בו, ונתפתח יחד עימו בעיבור יניקה מוחין, בכל המדרגות שצריכים בהן לעלות*.

*חלק 3 – אמונה למעלה מהדעת*

22. *תפסיק לעבוד עם השכל. לא שאתה לא צריך את השכל, אלא תאמין שיש שכל יותר עליון ממך*. לעלות משכל הקטן לשכל יותר גדול אתה יכול רק בתנאי שאתה מקבל שיש משהו למעלה ממך. זה נקרא לעלות למעלה מהדעת, למעלה מדעתך. אז אתה כל פעם נעשה עם דעת יותר חזקה ולמעלה מהדעת זה נקרא ללכת, לקבל, לקנות שכל יותר גדול. גדול לא לפי השכל שלך, אלא לפי זה שהוא באמת יותר גבוה במימדים אחרים, הוא עובד בשכל עליון. לכן אתה צריך להתפטר מההגבלות שלך השכליות ולקנות שכל יותר גדול.
    
    *תאר לעצמך שחתול מסתכל עליך ואתה רוצה להגיד לו משהו, הוא רוצה להבין מה שאתה רוצה לספר לו אבל הוא לא מסוגל. איך אתה תרחיב לו את כלי הקליטה שלו, להרגיש את העולם הזה, את הסיבות, את התוצאות וקשרים בין הדברים? איך אתה יכול להסביר לחתול? כך אנחנו נמצאים, הרבה יותר גרוע, כלפי המקובלים, שרוצים להעלות אותנו לדרגה שלהם*.