שיעור צהריים 11.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
שאלות בנושא עבודה בעשירייה
קריין: נושא השיעור שלנו היום הוא שאלות בנושא עבודה בעשירייה. אלו שאלות שבדרך כלל אין מקום לשאול אותן במהלך השיעורים, ולכן ריכזנו במיוחד שאלות של גברים ושאלות של נשים בנושא העבודה בעשירייה ובזה אנחנו רוצים לדון היום.
כן, אני מרגיש לחץ גם מהנשים וגם מהקבוצות כי בכל זאת הצטברו אצלם שאלות על תפקוד האדם והקבוצה בדרך להתקרבות לבורא, ואנחנו צריכים לענות עליהן, מדי פעם נעשה כאלה פגישות.
שאלה: איך להתייחס נכון לחבר שמרגיש שהעשירייה שלו לא מספיק בחיבור ושהיא לא מקדמת אותו ולכן מעוניין לעבור עשירייה?
אני לא חושב שזה מוצדק, אלא דווקא יש לו מקום להוסיף את היגיעה שלו לעשירייה ולדחוף אותם קדימה, לסחוב אותם אחריו וכך להתנהג. לעזוב עשירייה מהסיבה הזאת, זה צריך להיות מקרה מאוד מאוד חריג, אני לא מתאר לעצמי כזה מצב שאדם יעשה זאת.
שאלה: זאת אומרת, הוא צריך ללמוד להסתדר בעשירייה שלו.
הוא צריך להישאר בעשירייה ולהביא אותה למצב שהיא בהחלט תהיה ראויה לגילוי הבורא.
שאלה: מה היחס הנכון לחברים בעשירייה שמעבירים ביקורת על חברים אחרים ועל מצב העשירייה?
צריכים לסדר את הדברים האלה, יש מצב ומקום וזמן גם לביקורת, אבל זה צריך להיות מאורגן ומסודר. יש זמן לאהבה, יש זמן לחילוקי דעות ולבירורים על מנת להוסיף בחיבור ולהתקדם, זה צריך להיות. לכן בלי בירורים מה חסר לנו כדי להתקדם, בלי בירורים למה אני חושב משהו שלילי על החברים והחברה, אין התקדמות. חייב להיות גם קו שמאל, אבל הוא צריך להיות אך ורק כדי שנתקדם על ידו למטרה.
שאלה: אז העשירייה צריכה מראש פעם בשבוע לקבוע זמן ולהגיד "פה יש מקום לביקורת כדי לשפר"?
כן, אבל רק בצורה כזאת לפתוח ביקורת.
שאלה: בתוך העשירייה יש אנשים ביקורתיים ודורשים ויש אנשים יותר נינוחים ורגועים, מה צריך להיות היחס הנכון בין הגישות בתוך העשירייה?
לדבר ביניהם ברוח טובה ולהסביר להמתין ולחכות עד שיהיה שיפור, וכל אחד יבין שהעבודה הרוחנית שלו עם אותה עשירייה היא בכל זאת להתקדם לחיבור. חלק באופן שלילי וחלק באופן חיובי, זה לא חשוב, "על כל פשעים תכסה אהבה" בסופו של דבר, אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה.
שאלה: ישנם חברים שהגשמיות לא מאפשרת להם להיות בשיעור בוקר בצורה רציפה או שהם מגיעים רק לחלק קטן מהשיעור, איך העשירייה צריכה להתייחס לזה?
אם הם לגמרי לא יכולים, אז אולי קודם כל צריכים לעזור להם שהגשמיות תשתנה והם יוכלו להיות בשיעור, ולחפש להם עבודה, לעשות איזה שינוי בבית. אבל מחוסר ברירה אנחנו צריכים לסבול ולהשלים את הדברים האלה, זאת אומרת לחבר אותם אולי דרך הטלפון, להשאיר להם איזה שיעורים מוקלטים וכן הלאה.
שאלה: לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר חברים שחוזרים ללימוד הקבלה ומבקשים להצטרף לעשירייה, איך להתייחס לזה?
ודאי שכן. יש כאלה שעזבו לזמן מה, יש כאלה שעזבו כבר מזמן ואפילו לא זוכרים שהם היו בינינו פעם, לא חשוב, יש מקום לכל אחד ואחד. במיוחד אם האדם חוזר עכשיו ומבין שאין ברירה, הוא חייב בכל זאת להצטרף וכאן הוא מגיע למטרת החיים, אז צריכים לקבל אותו.
שאלה: יש חבר מאוד אקטיבי בהפצה אבל הוא מתחבר לשיעור באיחור, מתקשה לעבוד עם החברים בעשירייה. יש חברים שנוקטים בגישה של ללחוץ ולדרוש ממנו יותר ויש כאלה שהם בגישה יותר סלחנית, "הוא בהפצה, תעזבו אותו ואל תפריעו לו". מה היחס הנכון?
היחס הנכון הוא שאנחנו צריכים לתת לכל אחד ואחד מקום להביע את עצמו. מפני שיש כאלה שנמשכים יותר לחכמה, יש כאלה לעבודה הפנימית, יש כאלה להפצה, ואנחנו לא יכולים ללחוץ על הבן אדם ולקבוע במה הוא יתעסק כי זה נקבע לפי המבנה של הנשמה שלו, לפי ההכנה הפנימית שלו. ולכן צריכים רק לסדר לאדם תנאים שהוא יממש את הנטיות שלו במקסימום לתועלת הקבוצה, אבל בקבוצה כעיקרון צריכים להיות גם כאלו וגם כאלו כיוונים, גם לימוד, גם עבודה פנימית וגם הפצה.
שאלה: מדברייך אני מבין שלא ללחוץ אלא לאפשר.
כאן בכלל אי אפשר ללחוץ כי זה נובע מטבע האדם, וכעבור כמה זמן זה משתנה, אבל זה אורך לפעמים שנים עד שאדם שנמשך קודם רק ללימוד פתאום מתחיל להרגיש שיש כאן עניין של עבודה פנימית, עבודה שבלב והוא צריך לשנות את עצמו. לעומת קודם שהיה מקבל את זה רק כדי לבנות לעצמו תמונה נכונה של העולם הזה והעולם העליון והקשר ביניהם. זאת אומרת, יש כאלה שנמשכים למדע, יש כאלה שנמשכים לשינוי רוחני ויש כאלה שמוצאים את עצמם בהפצה. לא ללחוץ על אף אחד, לתת מקום לכל אחד.
קריין: נעבור לשאלות כתובות של הנשים.
שאלה: כשיש מחלוקות או בעיות בעשירייה מתי צריך לפתור את הבעיה ולדבר עליה ומתי צריך ללכת למעלה מהדעת ולהסכים עם העשירייה?
קשה לדעת. הייתי אומר כך, צריכים להשתדל להמשיך מה שלא יהיה ולרשום את הבעיות, ולבדוק כעבור שבועיים, שלוש, חודש, אם הבעיות האלה נעלמות או מתחלפות לבעיות אחרות או שהן נשארות. אם הן ממש נשארות באותה צורה, באותו התוקף כמו שהיו קודם, אז אין לנו ברירה אנחנו צריכים לדון עליהן, ואז אנחנו מתאספים ומדברים על זה. אחרי שיעור בדרך כלל זה הזמן הנכון, לא לפני שיעור כי אז לא תהיו מוכנים לספוג את השיעור.
שאלה: זאת אומרת, ההכנה לכזאת שיחה צריכה להיות לפחות שיעור?
שיעור זה טוב כהכנה לבירורים.
שאלה: כמה צריך להשקיע בתמיכה גשמית כמו בעיות פרנסה, בריאות, משפחה, בחברות בתוך העשירייה?
אני לא יכול להגיד, אין לי שום נתונים להגיד כך כן וכך לא. אני לא יודע, זו בעיה. אני חושב שבמקרים כאלה אולי כדאי להתייעץ גם עם האנשים שלנו שאחראים על הסדר ועל הטיפול בקבוצות, כי כאן הדברים יכולים להיות מאוד מאוד עדינים ומסוימים, מיוחדים.
שאלה: יש מקרים שבהם חברה דומיננטית בעשירייה שולטת בכולם בזמן הפגישות וההחלטות והיא מרגישה את עצמה ממש אחראית על העשירייה. איך העשירייה צריכה להתייחס לזה?
בדרך כלל זה כנראה נוח גם לכל העשירייה, אבל אנחנו צריכים גם להגיד לה שלהיות אחראית זה בכך שהיא נותנת לכולם לגדול, להביע את עצמם וכן הלאה, זה נקרא להיות אחראית. מי שגדול מחברו זה לא שהוא מדכא את כולם, אלא ההיפך, יותר מכולם הוא שומר על הסדר כדי לתת לכולם לבטא את עצמם.
שאלה: זאת אומרת, ההתפתחות שלה צריכה להיות בזה שהיא מאפשרת לאחרות להוביל?
היא רוצה להיות סדרנית, בבקשה, אבל שזה יהיה לטובת כולם.
שאלה: איך עלינו להתייחס לנשים שאינן משתתפות בכלל בפעילות של העשירייה כולל השתתפות בקבוצת הוואטסאפ של העשירייה, ישנן חברות בעשירייה שזה מפריע להן והן מרגישות חוסר יכולת לפתוח את הלב מול העשירייה כשהנשים האלה נמצאות בוואטסאפ אבל לא פעילות במשך שנים?
אין מה לעשות. יש גם גברים וגם נשים שעד שהם מתחילים להבין שההתקדמות שלנו היא בפתיחת הלב, והם יודעים יפה מה שכתוב אבל הם לא מרגישים לא במוח ולא בלב שכך זה צריך להיות, לכן אני לא יודע מה להגיד, בדרך כלל רק סבלנות וזמן.
שאלה: יש נשים שלא משתתפות בעשירייה בגלל עבודה בהפצה, מה דעתך על כך?
כאן אנחנו צריכים להבין שאם לאישה אין הרבה זמן והיא מקדישה את הזמן הזה לא לקבוצה אלא להפצה, שזה מחוץ לקבוצה, אז אנחנו צריכים לראות האם יש לנו באמת בקבוצה עוד נשים, חברות כאלו, או לא. גם אצל גברים זה אותו דבר, ואם אין אז לפחות שהיא תעסוק בזה.
צריך שחלק מהעבודה של הקבוצה תהיה עיסוק בהפצה, מחוץ לעיגול הקבוצה. ולכן צריכים לראות, יכול להיות שאם היא כל כך שקועה בזה וטוב לה מזה והיא מצליחה בזה, אז דווקא לתמוך בזה שהיא תישאר ואנחנו עוד נעזור לה.
תלמידה: מה קורה אם היא בכלל לא תהיה בעשירייה או שהיא תהיה בעשירייה רק רשומה ותעשה רק הפצה?
מדי פעם שתצטרף, אבל בכל זאת לתת לה לעשות את זה. אנחנו נמצאים בזמן שההפצה שלנו היא מאוד מועילה לכולם ומאוד חשובה.
שאלה: העשיריות נבנו באופן אקראי, מה לעשות כשאישה מבקשת להיות בעשירייה ספציפית בגלל סיבה מסוימת, האם היא יכולה לבחור באיזו עשירייה להיות?
צריכים לבדוק. יכול להיות שיש לנו עכשיו כבר עשיריות, אז אם גבר או אישה רוצים להיכנס לעשירייה ספציפית, אני חושב שאם אפשר, צריכים לתת מקום להיכנס. אבל באמת, בסופו של דבר לאן שאדם נכנס אני חושב שזה נעשה נכון, כמו שהיה פעם כשחיברנו את העשיריות וזהו, כל היתר תלוי באדם. כל אחד מאיתנו הוא עולם קטן ואם אדם ירצה לפתוח את הלב של החברים הוא יגלה שמה שיש לפניו זה בדיוק מה שהוא צריך.
שאלה: יש מצבים שבהם העשירייה מאוד גדולה וזה מקשה על העבודה בעשירייה, האם לדעתך כדאי במקרה כזה לפצל לשתי עשיריות?
יותר מעשרה אנשים?
שאלה: כן, יש הרבה עשיריות שיש בהן יותר מעשר נשים.
לא כדאי, יותר מעשרה אנשים זו בעיה. עד עשרה איש, לא יותר. אני זוכר שבזמן הרב"ש הייתה קבוצה אחת של 16 איש אצלנו, ואני הייתי בעשירייה שהיו שם 6 אנשים. ואני חושב שיותר טוב קצת פחות מאשר קצת יותר.
שאלה: ואם יש מצב שיש שמונה עד עשרה שבאים לשיעורים ולפגישות, והיתר הם כמו אורחים?
אז אורחים, אל תיקח אותם בחשבון אם הם רק באים לפעמים. אני מדבר על החברים שהם נמצאים איתנו בכל השיעורים ובאירועים ואנחנו נמצאים איתם בקשר.
שאלה: אז כאלה צריכים להיות עד עשרה?
כן.
שאלה: איך להתמודד עם מצב שבו מורגש שחלק מהחברות מוערכות יותר בעשירייה בגלל עבודה בהפצה או מכל מיני סיבות אחרות?
למה לא? ודאי שאם ישנם חברים, חברות שהם משקיעים את עצמם ואנחנו אז מכבדים אותם, מברכים אותם לפני כולם וכן הלאה, למה לא מגיע להם? ואני מסתכל על זה כך שהם פשוט נותנים דוגמה לחברים שלהם ובכלל לכל בני ברוך הכללי, דוגמה שמזה אפשר ללמוד, שהם עובדים בהצלחה למשל בהפצה ואנחנו מברכים אותם ומכבדים אותם. זה טוב מאוד גם מצידם להראות לכולם כמה שהם עוסקים בהפצה, ואנחנו מצד הנהלת הארגון צריכים לכבד אותם לפני כולם כי אנחנו מכבדים אנשים כאלו.
שאלה: מה לעשות עם הקנאה והשנאה שזה מעורר בתוך העשירייה?
תעבדו. בגלל זה להפסיק? הקנאה היא נושא לתיקון האגו. זה דבר ידוע.
שאלה: איך להתייחס למצב שבו חלק מחברות העשירייה הן גם חברות מחוץ לעשירייה והדבר מורגש קצת כחוסר אחידות בעשירייה?
זה לא כל כך טוב וזה מורגש בעשירייה ואין מה לעשות, יש כאן גם קנאה. רצוי שזה לא יהיה. יש חברים מחוצה לקבוצה, לעשירייה. יש חברים פה ושם אבל זה צריך להיות משהו כחברות טובה, יפה ולא יותר.
שאלה: איך להתייחס בעשירייה לחברות שחוות בעיות גדולות בגשמיות כולל מצבי בריאות קשים?
צריכים לעזור וגם שעשירייה תעזור והם צריכים לספר גם להנהלה שלנו, ואולי ההנהלה תראה לנכון מצד הארגון הכללי לעזור.
שאלה: יש נשים חדשות שרוצות להצטרף לעשירייה אבל רוב העשיריות הם ותיקות וכבר עובדות הרבה שנים ביחד, איך אפשר לדאוג לקליטה נכונה של חברות חדשות בעשירייה?
אצל הגברים זה קל, לנשים זה הרבה יותר קשה קליטת נשים חדשות לעשירייה ותיקה. אני לא יודע, צריך ממש להתייחס לכל מקרה בשיטה ספציפיות.
שאלה: למה לנשים זה יותר קשה?
כי נשים אם הן מתחברות ומכירות אחת את חברתה כבר יותר קל, יותר טוב, יש להן נכונות להתחבר אחרת מגברים. גברים הם כמו ילדים, תראה איך ילדים משחקים בחצר, צועקים, רצים עם הכדור. תראה איך הבנות משחקות, שתיים, שלוש ולא רוצות אחרות שיצטרפו. אתה מבין יש גישה של גברים וגישה של נשים. לכן אני אומר שצריכים להחליט כל פעם בהתאם למה שהקבוצה רוצה.
צריכים לפנות לראשי שפות והם יעזרו בקליטת החברים החדשים ובשילוב שלהם בעשיריות.
קריין: ברור שאף אחד לא נכנס לעשירייה בלי אישורים של ראשי שפות, זה לא קורה.
כן.
שאלה: כשיש עשיריות גדולות יותר מעשרה האם כדאי לצמצם אותן או לערבב מחדש כדי שיהיה משהו חדש?
אני לא חושב שהשינויים הם כל כך לטובה בעניין הקבוצה, זה כמו עשר ספירות או כמו משפחה ולעשות שם שינויים לא כדאי, יש לנו גם כך שינויים יום יום, אדם עם עצמו, ואדם עם החברים, ואדם עם הבורא. ולכן לא נראה לי שאנחנו צריכים ללחוץ על החברים לעשות כל מיני שינויים חדים, לא. לפנות למה שנקרא "ראשי שפות" ולקבל שם ייעוץ וכך נתקדם.
שאלה: השאלה היא רק על עשיריות מאוד גדולות.
גם על זה צריכים לדון ממש בעדינות ובכובד ראש ולא סתם לחלק עשירייה פתאום לשש ושש או שש ושבע. צריכים לבדוק כמה מהם באים בצורה יום יומית וכמה לא, מאילו מדינות, עד כמה שהן מחוברות, מחוברים. זו בעיה, צריכים לבדוק את זה. אני לא ממליץ לעשות שינויים כל כך מהר. בואו אנחנו נגדל עוד קצת שיהיו לנו קצת יותר סבלנות, ניסיון וקשר בינינו ואז אנחנו נחליט ונהיה כולנו מוכנים לשינויים, נבין שזה הכרחי.
שאלה: אתה תמיד אומר שאצל גברים חבר זה מי שמגיע לשיעור. מה הקריטריון אצל נשים, מי נחשבת חברה?
חברה זאת אישה שמוכנה להיות בקשר עם יתר החברות בקבוצה לפחות פעם אחת ביום ל20-30 דקות. וחוץ מזה, רצוי שהיא שומעת שיעור. וחוץ משיעור לפחות פעם אחת 30 דקות נמצאת בקשר איתן.
שאלה: חבר שעזב והלך לכל מיני מקומות וחוזר חזרה, האם זה לא סכנה שהוא מביא איתו וירוסים?
בטוח שמביא וירוסים, אבל אנחנו צריכים לבדוק. אנחנו נראה אותם בעתיד כמה עוזבים וכמה באים ואנחנו נראה ממש זרימה שהם יבואו. אבל השאלה היא באמת באיזו צורה הם באים, באיזו כוונה הם באים, האם הם מבינים מה קורה כאן באמת. ואפשר לתת לו איזה פרק זמן של חודשיים, שלושה שהוא נמצא איתנו אבל אין לו שום זכות להחליט ולדבר ולהשפיע, אלא הוא נמצא בחזקת נוכח, נגיד ואחר כך נראה.
אחר כך אנחנו צריכים להתיישב כולנו, חוץ ממנו, ולדון בצורה מאוד מאוד החלטית האם אנחנו הולכים איתו יחד, אם הוא יכול להצטרף אלינו למטרה או שאנחנו נצטרך לסחוב אותו כל הזמן ולוותר ולהשתנות. אז כאן צריכה להיות באמת שאלה נכונה בקבוצה, אם זה לטובתנו או לא?
קריין: נציין שכל הפניות לראשי שפות דרך הכתובת הידועה שלנו boardworldkli@gmail.com, אנחנו לא עושים שום שינויים לפני שפונים לראש השפה כמו שרב הסביר עכשיו ואז יהיה דיון בנושא והחלטות ספציפיות.
אנחנו עוד בדרך נברר את כל הדברים האלה.
שאלה: איך אנחנו מסדרים את החיים הרוחניים והגשמיים בצורה הומוגנית ביניהם?
אני לא יודע, אצל אחד זה שונה. אנחנו נמצאים בכל המקומות בעולם סביב כדור הארץ ולכל אחד יש תנאים אחרים, שונים, ואין לי מה להגיד לך. הכול תלוי באדם עצמו איך הוא מצטרף.
אנחנו לא מתחשבים כביכול באף אחד. יש לנו סדר כמו שהיה עם רב"ש וכך הוא קבע ואנחנו בצורה כזאת משתדלים להמשיך את שעות הלימוד. ועוד חסרים לנו מפגשים של פעם בשבוע ופעם בחודש ופעם בשלושה חודשים, אנחנו עוד נעשה את זה. בינתיים בגלל ווירוס הקורונה אנחנו לא כל כך מסוגלים לזה. וגם לא שלא מסוגלים, נגיד אני מפחד לתת דוגמה שאפשר להתאסף ולהתחבר ולהמשיך כי יש הרבה מקומות, הרבה מדינות ששם מסוכן לעשות. ואני לכן לא רוצה לתת דוגמה שהם יעשו. ולכן נחכה. אבל בעצם כל השעות וכל סדר הזמנים הכול זה פחות או יותר כמו שהיה עם הרב"ש.
שאלה: אתה תמיד אומר שהחיבור בין הנשים הוא מאוד קשה, אבל אתה גם אומר שהנשים יעשו את השינוי. האם אתה יכול לעזור לנו להבין לעומק מה הפונקציה והמטרה של העשיריות של הנשים?
כל הנשים הן כמו אישה אחת, וכל הגברים כמו גבר אחד. ואנחנו צריכים לכן להגיע כך שנשים מתחברות עם נשים, גברים עם גברים ובזה אנחנו רואים בינתיים את העבודה שלנו. אבל, סך כול קבוצת הגברים עם כל קבוצת נשים, שתי הקבוצות האלה הולכות למטרה לדבקות בבורא, ובזה אנחנו גם עוזרים זה לזה בצורה חיצונה וגם מפיצים יחד לכל העולם את הדרך שלנו.
שאלה: מה האחריות שלי במקרה שחברה מגיעה ומשתתפת, אבל יש הרגשה שאין קשר רגשי, פשוט לא קיים כאילו?
אם אין קשר רגשי אז את אשמה וחייבת לפתוח את הלב שלך.
שאלה: לגבי סדר העבודה בעשירייה. אם אנחנו נפגשות כעשיריית נשים פעם אחת בערב, מה יותר חשוב ללמוד מאמר משיעור הבוקר של אותו יום או להתכונן לשיעור למחרת וללמוד את המאמר של מחר?
יותר טוב להכין את עצמכן לשיעור של מחר, אומנם זה באמת לא מספיק פעם אחת.
שאלה: מה צריך להיות האיזון בין משפחה לבין העשירייה אם שני בני הזוג בקבוצה?
זאת אומרת בעל ואישה נמצאים בקבוצות שונות, הוא בקבוצת גברים היא בקבוצה נשים, ומה האיזון שצריך להיות ביניהם? אני לא מבין את מהות השאלה.
תלמידה: מה צריך להיות האיזון, בין המשפחה לבין העשירייה כאשר שני בני הזוג בקבוצה?
אני חושב שצריכים להתקרב הבעל והאישה גם בצורה רוחנית זה לזה עד שיהיה מורגש בקשר ביניהם שהם באמת שייכים למערכת אחת. אני לא רואה בזה שום בעיה. לפי מה שאנחנו לומדים, רק יותר ויותר להתקרב ולוותר. הקשר הנכון מגיע מתוך הוויתור.
שאלה : איך להרגיש תלות מוחלטות בעשירייה?
לחשוב על זה כמה שיותר.
שאלה: מאז שהתחלתי לעשות הפצה כל יום, אני מרגישה שהפרנסה שלי נפגעה. האם יש קשר ומה עושים?
צריכים לבדוק. תנסי לבדוק עם עוד החברות אם זה נכון או שזה נדמה לך, ואחר כך נדון בזה.
שאלה: האם חשיבות העבודה בעשיריית גברים שווה לעשיריית נשים, האם צריכה לבחור בין זה לזה?
זה לא שייך אחד לשני, את צריכה להתייחס לבעל כמו לבעל ולעשירייה כמו לעשירייה, ולא לבלבל זה עם זה. לחתוך באמצע.
שאלה: יש לנו בעיה גדולה בעשירייה ממש סכסוך מאוד גדול במשפחה והיא צריכה לבחור.
שלא יהיו סכסוכים. הם לא צריכים להסתכל אחד על השני כמו שותפים רוחניים במקרה כזה, אלא רק כבעל ואישה.
תלמידה: אבל הוא מפריע לה להיות בעשירייה, הוא אוסר עליה להיות בעשירייה ושם תנאים לעשירייה שלנו?
אז היא צריכה לוותר.
תלמידה: על מה?
היא צריכה לעשות כמו שדורש הבעל.
שאלה: באיזו מידה ניתן לאפשר לוועידה לקבוע כמה העשירייה תשתתף בכנס הגדול?
אני לא יודע. אתם צריכים להחליט ביניכם בתוך העשירייה. לדבר גם בין העשיריות. אחר כך גם עם ראשי השפות וכולי, תתעסקו בזה, זה כדאי. כי בכל זאת מדברים על החיבור ומבררים את החיבור רק לצורך ההתקדמות הרוחנית, מה כדאי לעשות למען ההתקדמות הרוחנית, בלבד.
שאלה: איך העשירייה יכולה לעזור לחבר שיושב לבד, לא מדבר, רק שומע, ואיך ניתן לעזור לחבר שיש לו בעיות בריאותיות?
אם האדם לא רוצה להיות בקשר איתנו בדיבורים, באיזו התקשרות בינינו, אנחנו צריכים להשאיר לו מקום שיתבשל בינתיים בצורה כזאת. זה כמו שאתה מבשל מרק, אתה זורק למים כל מיני דברים, מתחיל להרתיח את המים, הירקות מתבשלים, אחרי כמה זמן אתה מוסיף עוד קצת ירקות וגם הם מתבשלים, ואחרי זמן נוסף אתה יכול להכניס עוד כמה ירקות ועוד כל מיני דברים. זאת אומרת לכל ירק זמן משלו. כך גם בקבוצה, תן לאנשים להשתתף ככל שהם מסוגלים, יכולים, והם ירגישו עד כמה הם נמצאים בקבוצה או לא, כדאי להם להמשיך או בכלל לצאת. ככה זה.
שאלה: בעשירייה יש חלק יותר פעיל וחלק פחות פעיל, איך החלק הפעיל יכול להשפיע חוץ מדוגמה אישית על יתר החברים שהם פחות פעילים?
כלום. אל תרוץ, אתה שאלת, שאלת. השאלה קצרה והתשובה קצרה, רק דוגמה אתם יכולים לתת ולא שום דבר אחר.
שאלה: במידה וחבר חווה מצב של ירידה, מה אנחנו צריכים לעשות ממש באותו זמן כדי להחזיר אותו וגם לא לפגוע בכוונה המשותפת שלנו ובעבודה שלנו.
לתת דוגמה שתחזק אותו, תעלה אותו, תחבר אותו אלינו, תחמם אותו.
שאלה: יש לנו חבר שהיה מגיע בצורה לא קבועה כמה פעמים בשבוע ולאחרונה הפסיק להגיע בכלל. ניסינו בצורה עדינה לגרום לו להתקרב ולא הצלחנו. האם עלינו להמשיך לנסות קצת יותר בלחץ או לעזוב אותו?
אני לא חושב שצריכים להמשיך. אם אתם השתדלתם להזמין אותו, לקרב פעמיים והוא לא רצה, אתם יכולים לעזוב.
תלמיד: לעזוב זה להשאיר אותו כרשמי או לעזוב אותו בכלל, להוציא אותו מהקבוצה?
אתם צריכים לדבר עם ההנהלה שלכם לפי איך שנהוג.
שאלה: אם יש בקבוצה חברות נהדרות, רגישות, אבל בזמן השיעורים הן נמצאות בסביבה טובה, הן צופות שם ולא במערכת הערבות וגם לא מגיעות כל יום לפגישות שלנו, מה לעשות כדי בכל זאת למשוך אותן?
צריכים להשאיר להן פתח לחזור לקבוצה ולהשתתף בקבוצה כמה שאפשר. אולי להשקיע בהן פחות שיחזרו, לא יחזרו, אבל ללחוץ עליהם לא כדאי. להשאיר להם פתח לחזור.
נתתי פעם דוגמה שיום אחד, כמו עכשיו אנחנו למדנו ונפתחת הדלת ונכנס מישהו, מתיישב ליד השולחן, לוקח ספר, פותח את הספר ושומע. אז היה אפשר לעשן לפני כולם, הוא הדליק סיגריה והתיישב איתנו ללמוד. אני לא ראיתי אותו ואני כבר כמה שנים נמצא וליד הרב"ש כל הזמן. אחריו כעבור כמה זמן עוד מישהו שאני לא מכיר בא באותה צורה, עושה לעצמו כוס קפה במטבחון שלנו, מתיישב עם הקפה, פותח ספר, שומע.
הרב"ש אומר לי בצד "הם למדו לפני עשר שנים נדמה לי, אפילו יותר". עכשיו באו ללמוד שוב. לא היה מורגש עליהם שהם היו חסרים עשר שנים. אני לא הרגשתי, כאילו שיצאו לשירותים או שעכשיו באו לפחות לשיעור, אבל לא עשר שנים. ככה זה. לכן אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל את החברים שלנו בכל מחיר. התהליך הוא תהליך וצריך לתת לכל אחד מקום.
שאלה: אנחנו עושות הכול כדי להתפתח רוחנית ואנחנו מרוצות מההתפתחות שלנו. האם זה טוב או רע?
זאת לא שאלה, תמיד צריך להיות יותר.
שאלה: האם זה בסדר לפני השיעור להגיד "היום אני לא מגיע כי אני מאוד עייף" או באמצע השיעור להגיד "אני צריך ללכת לסבתא שלי" ולספר ולחלוק את זה עם כל העשירייה?
כן. אם יש איזה שינוי בנוכחות שלי בשיעור בגלל שאני קצת חולה או בגלל סבתא, אז אני צריך להגיד את זה לחברים שלי. ככה זה נהוג.
שאלה: שאלה מהעשירייה אחרי לא מעט בירורים. חבר מעשירייה אחרת רוצה להיכנס לעשירייה שלנו, איך להתייחס לזה, איך לקבל החלטה?
והוא נמצא בעשירייה אחרת?
תלמיד: כן.
אני לא הייתי מקבל אותו. אם אדם נמצא בעשירייה הוא רק צריך לעשות עם עצמו כל מה שאפשר כדי להתכלל בעשירייה ולא לקפוץ ממקום למקום. באף מקום הוא לא ימצא מה שהוא חושב.
שאלה: על אילו נושאים כדאי לעשות בירורים בעשירייה ובאיזה נושאים עדיף לא לגעת?
על זה אתם צריכים להחליט מתוך זה שאתם קוראים את כל המאמרים ובכלל מה שמקובלים דיברו על הקבוצה, על העשירייה ומתוך זה להחליט. אין לי כאן מה להוסיף.
שאלה: באיזו צורה אפשר להיות בתחרות בין העשיריות והאם זה אפשרי שעשירייה אחת תספר עד כמה הן מתקדמות ומחוברות מה שגורם לקנאה ואפילו לדחייה. האם הגיע הזמן הזה?
אני חושב שאם עשירייה אחת מספרת על ההצלחה שהשיגה לעשירייה אחרת, בזה היא עוזרת לעשירייה השנייה גם לרצות להתקדם. אני לא חושב שזה לרעה ואני לא חושב שהתחרות היא לרעה ותפסיקו להסתכל על זה כמו נשים מסתכלות זו על זו. ההפך, זה צריך לקדם אותנו. איזו טיפשות לחשוב שאסור לי לגלות דברים טובים שיש לנו בעשירייה, מפני שזה מעורר קנאה. אנחנו חייבים לעורר קנאה מעשירייה לעשירייה, מאדם לאדם. על זה כתוב "קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם" זאת אומרת ממדרגה שלו לדרגה יותר גבוהה. בלי קנאה לא היינו מתקדמים. את צריכה טוב טוב לחשוב על זה ולהוציא מהראש את הגישה הקודמת שלך. זה יכול להגיע למושג הקליפה.
שאלה: האם תוכל להסביר למה הלימוד של הגבר חשוב יותר מהלימוד של האישה.
כך אנחנו לומדים בכל השיעורים שלנו, שגבר נקרא כוח, "גבר" מהמילה "התגברות". אישה נושאת את העביות, גבר נושא את המסך. וודאי שעבודת הגבר היא יותר חשובה מעבודת האישה, אף עלפי שהם שווים ובסופו של דבר מתחברים כולם, אבל אם אנחנו נמצאים במצב שצריכים להחליט אחד מהשניים, אז אנחנו מעדיפים את הגבר. אני לא מתבייש ולא מסתיר את הדברים האלה מצד אחד, מצד שני אני דווקא מושך נשים בכל מחיר, ככל האפשר ללימוד והשתתפות בתהליך התיקון.
תלמידה: האם האישה תרוויח מההתקדמות שלו כי בעצם שוללים ממנה את ההשגה בזה, האם היא הולכת להשיג את מה שבעלה משיג?
זה לא שייך אחד לאחר. אם יש נניח מקום אחד שנלחמים עליו שני אנשים, גבר ואישה, אז אני מעדיף גבר, מפני שגבר שייך יותר למסך שאנחנו בונים, האישה שייכת יותר לעביות שבכלי, ולנו חשוב יותר המסך. אנחנו לומדים את כול הדברים האלה, וזה לא בגלל שבא לנו לעשות כך או כך, או בגלל שאני פלורליסטי ושונא או אוהב נשים וכן הלאה, אנחנו לומדים את זה מתוך מערכת הבריאה, שכך העולם נברא, כך מתקיים.
שאלה: יש עשירייה שרוצה לגרש חבר מסוים בגלל סיבות מסוימות ומציעה לעשיריות אחרות לקחת אותו, איך להתייחס?
במקרה כזה יש לפנות לראשי שפות, זה מה שאני חושב. אם הפעולות שלכם הן פעולות מחוץ לקבוצה, להוציא מישהו או לקבל מישהו מבחוץ, וכל הדברים האלה שרויים במחלוקת, אז אתם צריכים לפנות לראשי שפות ולהסביר להם את העניין, לדון יחד איתם ולא לעשות החלטות לבד.
תלמיד: נניח שעשירייה מסוימת רוצה להוציא חבר מהעשירייה שלה.
כבר נתתי לך תשובה, עליכם לפנות להנהלה. מאיפה אתם יודעים מה אתם עושים את הערבוביה הזאת, מאיפה אתם יודעים מה עושים במערכת הרוחנית. אתם כמו ילדים קטנים, זה מציע לזה "הנה יש לנו פה מישהו מיותר, קחו אותו" או משהו כזה. איזו שטות.
שאלה: האם ההתקדמות של העשירייה תלויה ברצון שלה להוסיף בחיבור?
ההתקדמות של עשירייה תלויה אך ורק בלהוסיף בחיבור ביניהם, מתוך זה הם יתחילו להרגיש את הבורא.
שאלה: כשחברה עוזבת את העשירייה נוצר ריק, חלל מאוד גדול. איך אנחנו יכולות להשתמש בכאב הזה כדי לתת כוח, אנרגיה חדשה בעשירייה?
אתן צריכות עוד יותר להתחבר ביניכן על מנת להשלים את המקום הריק.
שאלה: הבורא שבר את העשירייה שלי ואחרי שנה נתן לי עשירייה אחרת. אני כתבתי, התפללתי ואף אחד לא ענה לי. אחרי זה התשובה הגיעה מהבורא, מה לעשות עם זה?
אני לא יודע מה להגיד לך, את צריכה לכתוב ל- boardworldkli@gmail.com ולחכות לתשובה. תקבלי תשובה מהירה.
שאלה: כשבכנס או בערב איחוד מערבבים בין העשיריות, איזו עבודה צריכה להיות?
בכנס אנחנו כולנו מעורבבים זה עם זה בלי שום מסגרת של עשירייה, אנחנו פשוט רוצים להיות מחוברים יחד בלבד.
שאלה: אם בעשירייה שלנו נפטרה חברה ואנחנו נפגשות בשיעור בוקר ובצהריים קוראות תהילים ובערב מתכוננות לשיעור. האם אנחנו צריכות לכלול אותה במעגל שלנו, האם אנחנו צריכות להגיד את השם שלה?
לא, שום דבר. עשיתן מה שעשיתן, אתן זוכרות אותה בלב, ואתן לא צריכות יותר שום דבר, לא לעשות כל יום איזו פרידה חדשה.
שאלה: בעשירייה אנחנו 14 חברות והשבוע נכנסת חברה חדשה לעשירייה, האמת היא שלמרות הדחיות אנחנו עשירייה חזקה, האם זה באמת טוב לחלק את העשירייה?
את זה אתן צריכות להחליט. אני לא יכול להגיד על זה שום דבר. תחכו בינתיים, תראו איך זה יהיה, ואחר כך תחליטו.
שאלה: בעשירייה אחת החברות מודאגת ממצב העולם ומציעה לנו להתפלל עבור העולם. האם אנחנו צריכות לכלול את זה בתוך התפילה שלנו, ואיך לעשות את זה?
אנחנו כן צריכים לדאוג למה שקורה בעולם, ולהאמין שכשאנחנו פועלים לחיבור זה בעצם האמצעי הכי טוב כתרופה לתיקון העולם.
שאלה: בעשירייה שלי חבר שמע אותך אומר שזה יותר רוחני לא לראות את הפנים של החבר, ומאז אותו חבר שכנע תשעה מתוך עשרת החברים לשמור את המצלמות שלהם כבויות במהלך השיעור. איך היית רוצה לראות את העשיריות במהלך השיעור עם מצלמות או בלי?
אני אפילו לא רוצה לענות לשטויות כאלה. הוא לא רואה את מה שקורה כאן?
תלמיד: מדובר בכל העשירייה שנסחפה זה לא רק חבר אחד.
מטומטם אחד יכול לסחוף אחריו את כל העשירייה.
שאלה: אנחנו נמצאים באותן עשיריות כבר כמה שנים, האם יש לזה חשיבות מיוחדת, או שיש מקום לחשוב על רוטציה בעשיריות מידי פעם?
לא. אתם צריכים לחפש הבחנות חדשות במצב שאתם נמצאים עכשיו. אין שינוי בחומר ובדרגה שלנו הגשמית, הכי נמוכה, אלא כל השינויים יהיו בתוספת רוחניות אלינו.
שאלה: מה ההבל בין עבודה עם חבר שהוא במסגרת מלאה לבין עבודה עם חבר שהוא במסגרת חלקית?
בהתאם לזה, עבודה מלאה או עבודה חלקית.
תלמיד: מה זה אומר עבודה מלאה או חלקית?
כמו שאתם עושים ביניכם, אלא שלחבר שמגיע בצורה חלקית אתם מתייחסים בצורה חלקית.
תלמיד: או מאה קילו או חמישים קילו יחס?
נכון. הוא צריך להרגיש שכך אנחנו מתייחסים אליו.
שאלה: באיזו צורה אנחנו הנשים יכולות להביא חיסרון לקבוצה של הגברים?
אתן לא צריכות להביא את החיסרון שאתן מרגישות, אנחנו נמצאים בכלי אחד גברים ונשים וכך משלימים זה את זה. בלי שום מגע חיצוני יותר או פנימי יותר, אלא כמו שאנחנו לומדים ועובדים כך אנחנו צריכים להמשיך. וכל מה שאתן תגלו ואיך שתתקדמו זה גם יכנס לחלק הגברי. וההפך, איך שהגברים יתקדמו זה יכנס לחלק הנשי.
שאלה: האם ההחלטה בעשירייה צריכה להיות לפי הרוב או בפה אחד?
אני לא מבין את זה, תפנו לראשי שפות, הם מנהלים את העשיריות.
שאלה: מה עושים אם יש חילוקי דעות בעשירייה האם לצרף חברה חדשה לעשירייה, ויש לחץ והשתקה מצד אלה שבטוחות שכן צריך?
תפנו לראשי שפות.
שאלה: מה לעשות עם חברה שלא משתתפת בשום פעילות הרבה זמן ונכנסת לפעמים?
כך גם להתייחס אליה, כאורחת.
שאלה: מה לעשות אם חברה בעשירייה שמדברת בשם הרב ומלמדת את החברות, ושמה את עצמה כמדריכה בעשירייה?
אסור לאף אחד לעשות כך. אני לאף אחד, גם לגברים וגם לנשים, לא נתתי כזאת יכולת לדבר בשמי, ולכן להשתיק אותה בצורה גסה ביותר.
שאלה: כשנגרמות כל מיני מריבות בעשירייה שמקשות על העשירייה להשתתף בחיים של העשירייה, מה אנחנו צריכות לעשות במקרים כאלה?
להבין שזה קורה כדי שאתם תתקדמו למעלה מזה. לקרוא חומר על זה, ולהבין שכל גילוי הרע הוא כדי שאתם תעלו למעלה ממנו. אי אפשר לעלות ברוחניות אלא רק על פני הרע שמתגלה.
שאלה: בעשיריות של תלמידים לפעמים מתגלה צורך לעבוד בזוגות, הם מתקשרים במהלך היום ומתפללים, הם עושים את הפעולה לצד העשירייה על בסיס קבוע. איך לכוון אותם?
אני לא יורד לדברים כאלה, תפנו לראשי שפות.
שאלה: אם חבר מבקר חבר אחר, האם גם אותו צריך להשתיק באופן גס כמו שאתה אומר?
זה לא בכל המקרים. יכול להיות שהוא צודק, יכול להיות שהוא עושה את זה בצורה נכונה, ויכול להיות שעל ידי הביקורת שלו אנחנו נוכל לשפר את העשירייה כולה. אנחנו לא יכולים להפסיק את הביקורת, אנחנו רוצים רק להסדיר אותה בצורה כזאת שהיא תהיה ביקורת בונה, כי ביקורת בונה היא התקדמות למטרת הבריאה, ולהבדיל בין מחלוקת בונה לבין מחלוקת לא בונה. יש על זה מאמרים, כמו מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, ואנחנו נצטרך ללמוד מהי מחלוקת ואיך לעבוד עם המחלוקת.
שאלה: אם חברה באופן קבוע נכנסת ויוצאת מהעשירייה ואומרת שהיא תמצא עשירייה אחרת, ובכך היא נותנת דוגמה שלילית ומחלישה את החברות. מה העשירייה צריכה לעשות?
קודם כל אסור לצאת מהעשירייה. היא יכולה לגמרי לצאת מבני ברוך, בבקשה, אבל לצאת מעשירייה אחת ולהיכנס לעשירייה אחרת זה אסור, פשוט לא קיים דבר כזה. לכן על מקרים כאלה אני לא רוצה לשמוע. אם רע לך, תצאי, שלום. לא יותר מזה. עם נשים זה תמיד כך, רוצות, לא רוצות, אין דבר כזה. את לא רוצה להיות חברה שלנו? בבקשה, גם אנחנו לא צריכות אותך.
שאלה: לפי העצה שלך, יש מקום שבו מרכזים את התפילות של כל העשיריות וזו פעולה מאוד חזקה. עד כמה חשוב להמשיך בזה?
אני לא יודע עד כמה זה חשוב להמשיך. תפרסמו את זה לכולם, תדאגו שזה יהיה ברוב השפות, ויכול להיות שזה יעזור. אני אשמח.
שאלה: ביום שבת אנחנו מזמינים חברים שבדרך כלל לא קמים לשיעור בוקר. האם לפי דעתך צריך להזמין חברים שכבר לא בעשירייה שלנו בכלל, שכבר לא נמצאים איתנו ביחד?
אני לא מבין בדברים האלה. אני לא נמצא עם יד על הדופק בעניינים של כל קבוצה ושל הקבוצות כולן. אני לא מטפל בדברים האלה שנמצאים בזרימה יומיומית.
תלמיד: לגבי השאלה של החבר, ההמלצה שלנו הייתה, וזו החלטה של ראשי השפות יחד איתך בזמנו, שביום שבת בבוקר אנחנו מזמינים את כל מי שקשור אלינו גם אם הוא עזב, להביא אותו בחום לאחד השיעורים בשבוע. בדקנו מתי היום המתאים ביותר, עשינו סקר גדול, המסקנה הייתה יום שבת. אז התשובה היא כן, מי שמוכן לשמוע נזמין אותו בשמחה ובאהבה.
בסדר. אתם צריכים להכין שיעור בהתאם, שהוא יהיה שייך גם לכל אותם אנשים שמגיעים רק ביום בשבת בבוקר.
שאלה: אם אני מתעסקת בתיקון עצמי ובהתנהגות של החברה שהיא משתמשת במילים של הרב, וגם מפרה את חוקי הסדנה, האם אני צריכה בכל זאת להעיר על זה, להגיב על זה, או שזה הפגם בי?
אסור לך להגיד ש"רב אמר כך וכך". אם את רוצה להגיד בשם הרב או בשם בעל הסולם ורב"ש, את צריכה להביא את המקור, שכולם יראו מה כתוב שם ולא מה שאת אומרת בשמם, זה אסור. זה מה שאמרתי.
שאלה: האם אתה רוצה להביע התרשמות מהשאלות?
ההתרשמות שלי שהקבוצות עדיין נמצאות במצב של בירורים, ועדיין אין להן דעה יסודית על מה הן יושבות ואיך הן צריכות להתקדם. יש עדיין מן מצב ביניים, הן עוד לא התיישבו, עוד לא ייסדו את עצמן. צריכים להמשיך.
תלמיד: האם כדאי לעשות כאלה שיעורים מדי פעם?
זה לפי מה שאתם מחליטים. אני לא יכול להגיד.
(סוף השיעור)