בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.12.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*הקדמת ספר הזוהר, אותיות דרב המנונא סָבָא*
אותיות הן כלים, כמו במדע, בכל חכמה יש לנו חוקים של ההתקשרות בין 2 דברים, ובחכמת הקבלה זה אור וכלי. אצלנו זה בין כל מיני כוחות שבטבע, אז באים כוחות כאלה רוחניים, סה"כ 2 כוחות, כוח משיכה וכוח דחייה, כמו בעולם שלנו, והכוחות האלה בונים ביחס ביניהם את כל המציאות. הסימן של התחברות בין הכוחות האלה של דחייה וחיבור מתבטא באותיות, בסימנים, בצורת האותיות. לכן הוא כותב כשרצה לברוא את העולם, באו כל האותיות לפניו, מסופן לראשן.
יש כנגד כל כוח את ה-לעומת שלו, חוץ מ-ב', כי *ב' נובע מהבורא, ומשמעותו ברכה, זה מגיע רק מהבורא. לכן אפילו שיש לכל אחד מהכוחות את ה-לעומת שלו, אבל כוח הברכה שמגיע מהבורא הוא מעל כל יתר הכוחות*. אנחנו נבין את זה והאם זה נכון.
מה
שלא
נעשה,
אנחנו
מגיעים
למצב
שמבינים
שבלי
עזרה
מלמעלה,
ללא
עזרת
הבורא
אנחנו
לא
מסוגלים
לעשות
דבר,
או
שאנחנו
עושים
ואז
טועים.
*לא
משנה
שאנחנו
טועים,
מה
שחשוב
זה
שמגיעים
למסקנה
שללא
הברכה
אנחנו
לא
מגיעים
לשום
דבר.
זה
עוד
לפנינו*,
אנחנו
נקרא
על
כך.
ש:
אפילו
לא
מובן
בעולם
שלנו...
ר:
כמו
ילד
קטן
שמבקש
עזרה
מההורים,
הם
עוזרים
לו
במשהו
עם
הצעצועים
שלו
ואז
הוא
מצליח
בהכל.
ש:
בשבילנו
זו
גם
בחינה...
ר:
זה
לא
עניין
של
נבחן
את
עצמנו
ואת
הבורא,
*אלא
באמצעות
פניות
כאלה
אנחנו
נדבקים
אל
הבורא,
אנחנו
מתקרבים
אליו,
מכירים
אותו.
כנגד
החולשות
שלנו
אנחנו
מכירים
את
ההתנהגות
הנכונה
שלו,
איך
הוא
עוזר
לנו,
מה
הוא
מלמד
אותנו*,
וכן
הלאה.
הבורא ברא כלים, האורות ממלאים את הכלים, מתחילים לשחק או לעסוק עם הכלים. ע"י הקשר בין אורות לכלים, ככל שהכלים, שזה גם אנחנו, מתחילים לקבל תכונות של האור, מבינים איך לעבוד עם האור, כך העולם משתכלל ומגיע לקשר נכון, איך לעבוד כלים ואורות, ואז הכלים מתחילים לשנות את עצמם בהתאם לאורות, שיהיו זה כנגד זה. מצד שני הם יתעסקו זה עם זה כדי להגיע לחיבור, שגם הכלים וגם האורות כולם מכוונים לחיבור כזה שאין הבדל ביניהן, דבקות בין נבראים, הכלים, לבורא, שזה האור.
כל האותיות באות לפני האור העליון, לפני הבורא ורוצות להגיד שכדאי בתכונה שלה לברוא את העולם, שע"י תכונה שלה היא יכולה לברר ולהראות לכולם את תכונות הבורא כלפי הנבראים. כלומר שיש לה תכונות מיוחדת, שמגיע בתכונה שלה לברוא את העולם. אנחנו כבר מבינים שלכל אות ואות יש תכונות מיוחדות, מעניין באיזה תכונה בסופו של דבר הבורא יברא את העולם? האם יש כזאת תכונה שיכולה להיות כיסוד לכל העולם?
כאן מסבירים לנו מקובלים איך האור העליון שכולו קדוש, כולו השפעה, בכל זאת חייב לברוא את תכונת הקבלה ולהעמיד חלק מהתכונות העליונות כאילו כנגד הקדושה. כך יתקיים העולם גם בטוב וגם ברע, וביחס בין טוב ורע, פלוס מינוס, אור וחושך, יהיה מקום לנבראים, ואז כולם יוכלו להתקיים, כך שמכל המערכת הזאת הם בכל זאת יתקדמו לכולו טוב, לגמר תיקון. דווקא בזה שהם עובדים יחד, אור וחושך, אז האור שיתגלה בגמר התיקון יהיה הרבה יותר גדול מהאור שהיה בתחילת הבריאה. דווקא ע"י הגברת האור מחושך ומהאור, מהתנגדות והמשכה, הם יגיעו למצב שיהיה אור פי תר"ך פעמים יותר גדול והבורא יגדל וימלא את כל המציאות.
אותיות הם הכלים שמהם מורכב הכל. יש לנו בסה"כ 27 אותיות בארגז כלים כדי לברוא את הכל, לבנות את הכל, למסור כל דבר לכל מקום. מספיקות לנו 22 אותיות ועוד 5 נוספות, סופיות. זה הכל נובע מהיחס בין האור וכלי. לא שזה מגיע במשך תקופות היסטוריות שלקחו קצת מפה וקצת משם תכונות כלשהן או איזה דברים, אלא זה נובע אך ורק מהיחס בין אור וכלי, ומזה נבנה ה-א' ב'.
אנחנו צריכים לדעת איך לשלוח לבורא שאלה שעליה בטוח נקבל תשובה. *כל הלימוד שלנו הוא איך לפנות לבורא. אתה צריך לדעת בדיוק למי אתה פונה, עם איזו שאלה אתה פונה, מה אתה רוצה לקבל כתשובה, האם מה שאתה מבקש אתה יכול לפנות לבורא ובורא יכול לענות לך? אתה צריך לבדוק את עצמך כדי להיות בדיוק באותו פס, שאתה פונה אליו והוא יכול באותו פס לענות לך*. את זה אנחנו לומדים.
ש:
מהן
האותיות?
ר:
אותיות
הם
כלים.
ש:
איך
פרקטית
להשתמש
באותיות
להרכבת
התפילה?
ר:
*פרקטית
אנחנו
צריכים
לחבר
את
הכלים
כך
שהם
יתנו
לנו
בדיוק
את
הפעולות
הנכונות
של
האורות,
ואח"כ
מתוך
זה
נבין
את
פעולות
הבורא
כלפינו,
תכונות
הבורא
כלפינו.
הכל
דרך
האותיות,
אבל
בתנאי
שהאותיות
מתחברות
ביניהן
בצורה
מסוימת,
מיוחדת,
ואז
בסדר
האותיות
נוכל
להבין
מה
הבורא
רוצה
להגיד
לנו*.
אנחנו
נלמד
גם
את
האותיות
וצורת
האותיות,
חוקי
החיבור
עם
האותיות.
נלמד
גם
איך
אנחנו
מדברים,
באף
אוזן
גרון,
למה
כך
אנחנו
מסודרים
בדיבור,
מה
קשור
הגרון
שלי
עם
האוזן
שלך,
מה
הקשר
בין
הכלים
האלו.
נלמד
את
כל
הדברים
האלה,
הם
שייכים
לקומוניקציה
בינינו,
וחכמת
הקבלה
מדברת
על
כך
מדברת,
למה
הבורא
עשה
כך.
כשהקשר בין הבורא לנברא, בין האור לכלי, אינו נכון, שהאור לא משפיע מספיק על הכלי בצורה נכונה כי הכלי לא מעמיד את עצמו נכון כלפי האור, לכן יוצא שאין קשר נכון בין הבורא לנברא, בין האור לכלי.
ש:
מה
זה
שהאותיות
רוצות
לברוא
את
העולם?
ר:
האותיות
הם
הכלים
לגילוי
הבורא,
והם
נפתחים
ומתמלאים
באורות.
ע"י
כניסת
האורות
בתוך
הכלים
נעשה
הכל
ברור,
מאיפה
זה
בא
ולמה,
איך
נבנה,
ואיך
נברא
הכל.
*גם
אנחנו
נמצאים
בתוך
האותיות,
אנחנו
גם
כלים,
הרצונות
שלנו
הם
מרכיבים
של
הכלים.
לכן
כך
אנחנו
מתקיימים
ומתחילים
דרך
האותיות
להכיר
את
הבורא*.
ש:
כל
נברא
נברא
באות
מסוימת?
ר:
לא.
האותיות
לא
שייכות
לכל
נברא
ונברא,
אלא
הם
הכלים
שבהם
הבורא
מתגלה
כלפי
הנבראים.
ש:
איך
יודעים
שנמצאים
בקו
אחד
נכון
עם
הבורא
כדי
לפנות
אליו
נכון?
ר:
*אם
אנחנו
מקבלים
מהבורא
תגובה
על
השאלה
שלנו,
אז
סימן
שאנחנו
נמצאים
איתו
באותו
קו.
התגובה
יכולה
להיות
חיובית,
שלילית,
אבל
כבר
אנחנו
נמצאים
בקשר*.
ש:
האם
אותיות
הן
כלים
של
קבלה
או
השפעה?
ר:
*האותיות
הם
כלים,
ולבנות
מהם
השפעה
או
קבלה,
זה
כבר
תלוי
במי
שמשתמש
באותיות*.
יש
בין
האותיות
כאלה
שיותר
קרובות
להשפעה,
יש
יותר
קרובות
לקבלה,
יותר
כבדות,
יותר
קלות,
אבל
להשתמש
בהם,
זה
כבר
בידי
האדם.
הבורא ברא אותיות כדי על ידם לנהל את העולם, שהעולם יקבל את הכוחות שלו, את הניהול שלו, ובצורה כזאת יתקדם לתיקון הנרצה.
ש:
פרקטית
גם
אנחנו
נשתמש
באותיות?
ר:
לא
כמו
שכתוב
כאן,
אבל
כן
נשתמש
בהן.
אנחנו
נתקן
את
העולם
ואת
האותיות
בזה
שנמלא
אותם
באור
באמצעות
המסך.
בצורה
כזו
נמלא
את
כל
העולם
באותיות,
נעצב
את
כל
הרצונות
שלנו
כך
שהם
יהיו
כולם
מכוונים
להשפעה.
ש:
תמיד
אמרת
שלומדים
זוהר
ותע"ס
תמיד
לחשוב
על
למשוך
מאור,
ולאו
דווקא
שאלות..?
ר:
*אתה
צריך
לחשוב
איך
תהיה
מחובר
עם
כולם
דרך
העשירייה
עם
כל
העולם,
ע"מ
למשוך
את
המאור
המחזיר
למוטב
ולבנות
כלי
שלם
בכל
המציאות*.
ש:
הזוהר
כמו
סרט,
והשאלות
מפריעות,
זה
כמו
שיצאנו
לפרסומות...
ר:
נכון.
אני
אשם,
אתם
צריכים
להחזיק
אותי
יותר,
כי
אני
הולך
לפי
הסימנים
שאני
רואה
שרוצים
לשאול,
ויש
לי
דחף
לענות
להם.
אבל
אח"כ
אני
שומע
שאלות
שלא
שייכות,
לא
לעניין
ולא
לכלום.
נו,
מה
לעשות,
אבל
בינתיים
הם
שואלות
ומלכלכות
את
האוויר
של
השיעור.
ש:
מה
העיצה
לתלמידים
חדשים
שמרגישים
שהזוהר
גבוה
עבורם..?
ר:
לימוד
הזוהר
לא
יכול
להיות
גבוה,
כי
הוא
ממש
מתאים
לכולם.
זה
שאנחנו
לפעמים
משתמשים
בכל
מיני
הגדרות
מתוך
זה
שלמדנו
פתיחה
ותע"ס,
זה
נכון,
אבל
את
זה
אפשר
להסביר
להם
ממש
ב-2
מילים.
הזוהר
מיועד
לכל
אחד
שרוצה
להתחיל
את
חכמת
הקבלה,
אין
לו
שום
בעיה
עם
ספר
הזוהר.
הוא
פשוט
צריך
רק
להשקיע
בזה
קצת
כוח.
תסבירו
להם,
תעשו
להם
שעה
בשבוע,
או
משהו,
כדי
להסביר
להם
קצת
יותר.
עד כאן, בסדר. טוב, *מה נצטרך לעשות? לקרוא את זה אם אפשר בבית, בכל ההזדמנות לחזור על מה שעכשיו קראנו. זה דבר לא פשוט, ככל שנשמע את זה, כך נהיה יותר קרובים*.
*הקדמה לספר הזוהר*
נלמד ונראה כמה בעל הסולם השקיע בהקדמה הזאת ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה. באמת דבר גדול מאוד הטקסט שלפנינו.
ש:
איך
לא
לטעות
בעבודה
שלנו
בעשירייה
ולפנות
בתפילה
שלנו
לא
אל
עצמותו
אלא
לבורא?
ר:
כשתתחיל
להשיג
את
הבורא
מתוך
פעולותיו,
אז
תבין
איך
לפנות
אליו
ולמי
לפנות.
אתה
צריך
לעבוד
על
עצמך
כדי
שתתקרב
יותר
ויותר
לבורא,
ותבין
איך
לפנות
אליו.
ש:
אני
יכול
לתאר
אותו
בעשירייה?
ר:
תאסוף
את
העשירייה
יחד
בתחושותיך,
ותתחיל
עם
ההרגשה
הזו
להתקרב
אל
הבורא.
ש:
בסדר,
אני
ברוך
ה׳
מרגיש
את
העשירייה
ר:
זה
רק
נדמה
לך.
ש:
אבל
נדמה
לי
אני
משתדל
להשקיע
ר:
לא
משנה
שאתה
עושה
מאמצים,
גם
תינוק
עושה
מאמצים,
ילד
קטן
עושה
ועוד
איך
מאמצים.
בקיצור,
תמשיך
קדימה
וזהו.
ש:
מה
השאלה
שאמורה
להתעורר
באדם
כדי
שיכנס
נכון
למאמר?
ר:
שאני
הולך
לחקור
את
מה
שכתוב
בכל
ההקדמה
הזאת
כדי
להבין
מה
המטרה
האמיתית
בחיים
שלי.
ש:
איך
אני
נעזר
בעשירייה
בשביל
זה?
ר:
רק
דרך
העשירייה
אתה
יכול
לברר
את
זה.
ש:
במהלך
היום
לדבר
איתם
על
שאני
מכין
את
עצמי
למאמר?
ר:
כן,
ודאי,
*אתם
צריכים
לשבת,
לדבר,
לקרוא
יחד
ולהזכיר
את
זה*.
ש:
איך
יכולים
לשלב
את
ההקדמה
הזאת
עם
הזוהר?
ר:
*תנסו
לשלב,
אבל
אין
ברירה,
אתם
חייבים.
יש
הרבה
חומר
ואנחנו
צריכים
ללמוד
אותו,
ולהשתדל
לשלב
אותו
בתוך
החיים
שלנו,
במוח
ובלב*.
ש:
יש
רק
24
שעות
להכניס
את
כל
החומר.
ממה
חשוב
להתחיל?
ר:
*לאט
לאט
זה
יסתדר.
בינתיים
אתם
נמצאים
בהקדמות,
אתם
עוד
לא
מבינים
איך
ללמוד,
מה
ללמוד,
באיזו
צורה
ללמוד,
מה
צריכים
להשיג
כתוצאה
מהלימוד.
לאט
לאט
זה
יסתדר,
יתקשר
וייכנס
כל
דבר
למקומו*.
ש:
כדאי
בזמן
שנפגשים
להתמקד
איזה
שאלות
להביא
לשיעור..?
ר:
כן,
להשתדל
להביא
שאלות
לעניין
גם
לשיעור,
כך
שיהיה
ברור
שאת
השאלות
האלה
קיבלתם
מהשיעור.
ש:
למי
הוא
מייעד
את
זה?
ר:
אני
לא
יודע,
אליך
אני
חושב.
אני
חושב
אליך,
ואתה
תנסה
לדרוש
את
ההבנה,
הרגשה,
חיבור
עם
מה
שיש.
ספר
הזוהר
מחייב
אותו
כך
לכתוב
את
ההקדמה.
ש:
אנחנו
צריכים
להכניס
את
החומר
בתוך
החיים
שלנו.
איך?
ר:
*תדברו
גם
על
זה.
אתם
צריכים
הכל
לבנות
בתוך
העשירייה.
יש
לכם
עשיריות,
אז
בקשה,
תתכנסו,
תתחברו,
תדברו
ותנסו
לפתור
את
הבעיות.
לא
לפנות
אליי,
שאנחנו
עכשיו
נכתוב
שאלות
לרב
ונשאל
אותו
בשיעור,
לא.
אתם
רוצים
לקבל
תשובות
עכשיו,
שאתם
שואלים
את
הבורא
מתוך
החיבור
שלכם.
ככל
שתעמדו
בזה,
כך
תראו
כמה
אתם
מבינים
יותר
מזה,
ומרוויחים
מזה*.
ש: מה העצה פרקטית מתוך חצי שעה של המפגש, כמה להקדיש לקריאת הטקסט וכמה לבירור בינינו? ר: לא יודע, אבל *אני רוצה שאתם תהיו בלחץ. ככל שתהיו בלחץ, כך יהיו לכם תוצאות יותר מתקדמות*.
ש:
איך
להתמודד
עם
התסכול
שיש
לנו
בעבודה
שלפנינו
העולם
לא
מתוקן?
ר:
העולם
לא
מתוקן
ואנחנו
נמצאים
לא
מתוקנים
בעולם.
דווקא
אנו
לא
מתוקנים,
ולא
שהעולם
לא
מתוקן,
אלא
*אנחנו,
דרך
תכונות
הלא
מתוקנות
שלנו,
רואים
את
העולם
כלא
מתוקן.
צריכים
לתקן
את
התכונות
שלנו
ואז
נראה
את
העולם
המתוקן*.
עולם
זה
ממילה
העלמה,
אז
ככל
שאנחנו
מקולקלים,
כך
אנחנו
מעלימים
את
העולם
האמיתי,
עולם
אין
סוף,
ובמקומו
אנחנו
מתארים
לעצמנו
את
העולם
מקולקל.
ש:
אני
לבד
לא
יכול,
אני
מתוסכל....
ר:
*תבקש
את
החברים.
תשבו
יחד,
תדברו,
תגיעו
לאיזושהי
שאלה
ברורה
שאתם
צריכים
עליה
לענות.
תחשבו
על
זה,
תדברו
על
זה.
אני
בטוח
שתמצאו
את
התשובה
הנכונה
על
השאלה
ההיא*.
ש:
איך
עשירייה
נכנסת
ללחץ
בריא
שיביא
תוצאות
טובות?
ר:
*אנחנו
חייבים
להתקשר
בינינו
עד
כדי
כך
שמלחץ
ההדדי
כל
אחד
ואחד
יתפעל
מחברים,
ונגלה
צורך
בתשובה
מהבורא,
עד
כדי
כך
שנחייב
אותו
לענות*.
ש:
איך
אנחנו
מייצרים
לחץ
כזה?
ר:
לא
יודע,
*תדברו
ביניכם
בעשירייה
ותראו
שזה
כנראה
אפשרי*.
ש:
אנחנו
מקבלות
סדנאות
מוכנות.
עדיף
שנבנה
את
השאלות
בעצמנו?
ר:
בבקשה,
בוודאי
שזה
טוב.
אם
אתן
יכולות
לעשות
את
זה,
והשאלות
שלכן
יהיו
ממש
מהלב,
אדרבה,
בבקשה.