שיעור הקבלה היומי25 דצמ׳ 2020(בוקר)
שיעור בוקר 25.12.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
נושא: עבודה בהסתרה
הסתרה – קטעים נבחרים מהמקורות
"הסתרה", בשביל מה אנחנו צריכים הסתרה? אנחנו לומדים איתכם מחכמת הקבלה כמה פעולות עושה האור העליון, כוח הבורא, כדי לבנות את המערכת שבה אנחנו קיימים מלכתחילה ומתחילים מאפס ממש, מהמצב התחתון, להתחיל להתפתח. שהוא עובר דרך כל העולמות, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, עד העולם הזה, שובר את הרצונות, מחבר את הרצונות, כדי לבנות מערכת שתוכל לקלוט את הנברא הזה שנקרא "אדם". ואחר כך האדם הזה, שהבורא בורא אותו בדרגת עולם האצילות, איך האדם הזה שהוא בסך הכול אב טיפוס שלנו, נשבר, ואחרי שבירה ונפילה, והרבה הרבה ירידות, סוף סוף הוא מתחיל להתגלות במין חי קטן כמונו, בדרגת העולם הזה, וממנו אנחנו מתחילים לבנות את עצמנו בצורת האדם.
לא כולם, אלא רק אלו שמתעוררת בהם נקודה שבלב, וכל היתר "כולם כבהמות נדמו". אלו שיש להם נטייה להשיג את הבורא, שהתגלו כך בבבל, הם קראו לעצמם "ישר א-ל", והם מתחילים לבנות מעצמם צורה הדומה לבורא, צורת האדם. וכל היתר לא, אלא כבהמות, כחיות, זאת אומרת, נמצאים בדרגת חי, שמרגישים את עצמם בלבד ומה שמתרחש בהם בלבד. כמו ש"הזוהר" אומר, שהעיניים שלהם מסובבות לתוך עצמם והם לא מרגישים מה שקורה מחוצה להם. ורק אלו שמוכנים לצאת באמונה למעלה מהדעת, לצאת מראייה ומהרגשה להרגשה של מה שקורה מחוצה להם, הם נקראים ה"אדם", הדומה לבורא.
לכן כל דרגת האדם, הדומה לבורא, מתחילה מזה שאנחנו רוכשים את מידת ההשפעה, או "אמונה למעלה מהדעת", כלי רוחני, כי אנחנו מתחילים להיות דומים לבורא, אם נמצאים בכלי דהשפעה. ואם לא יכולים לצאת מהכלים האגואיסטים שלנו, אז אנחנו עדיין נמצאים בדרגת "כולם כבהמות נדמו", למרות שבכל זאת מקבלים איזה דחף, דחפים, הבורא רוצה שאנחנו נתקרב להידמות לו, ועושה איתנו כל מיני משחקים, תרגילים, התעוררות בנו, ואנחנו לומדים עד כמה הבורא ברא כל מיני תנאים מיוחדים כדי לתת לנו תנאים שנגיע להידמות לו.
זה לא פשוט, הוא שבר וברא, וסידר את כל הרצונות והמחשבות בהתקשרות מיוחדת ביניהם, כדי שנוכל אחר כך למיין אותם, לבדוק אותם, לברר אותם, ושכל אחד יוכל מעצמו ואחר כך גם מאלו שקשורים אליו, הקרובים אליו, שמצד אחד מנוגדים לו, החברים שלו, ומצד שני הוא מקרב אותם ובונה מהיחס ביניהם דמות השפעה, חיבור, דמות הבורא.
לכן ההסתרה ניתנה לנו במיוחד מצד הבורא, שהוא שבר את עצמו, זאת אומרת, אותה מערכת של אדם שברא, שבר אותה כדי שאנחנו נרכיב אותה, ובזה שאנחנו מרכיבים אותה אנחנו בונים אותו, "אתם עשיתם אותי". באותה מערכת דאדם הראשון, באותם היחסים בין החלקים השבורים, ששונאים זה את זה, דוחים זה את זה, וכל אחד רוצה להתגאות, להתעלות על השני, לשלוט על השני, דווקא ההיפך, אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מבטלים כל אחד את עצמו כלפי החברים, כל אחד מוכן לעשות כל מה שהם רוצים, אמנם האגו שלו לא נותן לו, אבל הוא יותר ויותר מברר כל פרט ופרט, עד כמה שהוא לא רוצה להתבטל ועד כמה שהוא צריך להתבטל כלפיהם, ובצורה כזאת דווקא הוא קושר את עצמו אליהם ואותם אליו.
וכך כל אחד ואחד מתוך הנקודה שלו, נקודת השבירה, "נקודה שבלב" מה שנקרא, בונה מתוך עצמו בורא, כל אחד, ולכן כל אחד יכול להיקרא "אדם", כמו שכתוב, "אתם קרויים אדם", וזה מה שאנחנו צריכים להשיג. וגם כתוב "אתם עשיתם אותי", שאנחנו עושים את הבורא, אנחנו עושים את עצמנו בכל הפעולות שלנו, במחשבות וברצונות שלנו כלפי הזולת אנחנו צריכים לעשות מאיתנו דומים לו.
וכאן אדם צריך לחשוב איך הוא עושה את זה. בכל מחשבה, בכל פעולה, בכל מעשה, בכל מה שיש לו, האם הוא עושה מזה פעולה שבעצם הבורא נסתר והאדם עושה אותה כאילו שהוא פועל במקום הבורא. זאת אומרת, ההסתרה נמצאת בכוונה סביבנו, כדי שאנחנו נקבע יחסים כאלו בינינו, כמו שכל אחד הוא הבורא כלפי מה שמחוצה לנו, כל אחד כלפי כולם, ובזה אנחנו צריכים לפי תכנית הבריאה להגיע להידמות לבורא, כולנו יחד וכל אחד לחוד.
היום אנחנו מתחילים את הדרך הזאת להידמות לבורא, כל אחד, היום אנחנו מתחילים לממש את זה, לכן אנחנו רואים עד כמה שהאנושות כבר מרגישה את עצמה שבורה, שהיא לא מסוגלת לעשות שום דבר מצד אחד, ומצד שני עד כמה שהיא חייבת את זה. לכן לא יעזור לנו כלום, שום הצלחה באנטי וירוס, בעוד כל מיני דברים, שום דבר לא יעזור לנו. הצלחה צריכה להיות בהתקשרות הנכונה בינינו, שכל אחד יתייחס לאחרים כמו הבורא, שכל אחד ירצה להיות "אדם", הדומה לבורא. וזו בעצם העבודה שלנו. אנחנו צריכים כבר להתחיל להבין שזאת העבודה שלנו, ושום דבר אחר.
הבורא מעריך כל אחד מאיתנו לפי כמה שאנחנו מבינים את כל אותה הדרך שהוא סלל לנו להידמות לו, להצלחה הזאת, להגיע למצב של "אדם", דומים לו, ואנחנו צריכים להבין שהיום באמת לפי מה שמתגלה, אנחנו מתחילים את העבודה הזאת בממד של כל האנושות. יש רק הבדל מי מבין ומי לא מבין, ועד כמה שאנחנו נתקדם בדרך הזאת עד שנדמה את עצמנו לבורא בצורה השלמה.
ובזה כל אחד ואחד, אני כבר מדבר עלינו, על "בני ברוך", צריך להראות את עצמו כנציג של הבורא, צריך להראות את עצמו שהוא דומה לבורא, ולתת דוגמה במשהו שהוא דומה לבורא. ואז, אם אנחנו נצייר את עצמנו כך כל אחד כלפי השני, אז כל אחד בזה הוא ייקרא "מלאך", כי הוא רוצה להידמות לבורא. וכך בצורה כזאת, כשאנחנו בונים מאיתנו יותר ויותר צורות הבורא, אנחנו נגיע להשתוות, להזדהות, לדבקות.
לכן אנחנו צריכים לראות בהסתרה שהבורא ברא באותן המדרגות מלמעלה, מאין סוף עד העולם הזה איך שהוא ברא את כל המדרגות האלה, עד כמה הן כולן מחושבות, בנויות בצורה הדרגתית, כדי שאנחנו נוכל לעלות עליהן, להידמות לבורא ולהגיע אליו, כל אחד וכולם יחד לדרגת ה"אדם", דומה לבורא. ולכן אני בכל רגע ורגע בחיי צריך לחשוב במה אני רוצה להידמות לבורא, ואז יהיה לי ברור מה זה נקרא לעבוד בהשפעה, באמונה למעלה מהדעת, בחיבור, באהבה.
זאת אומרת, כל הדברים האלה הם טבעיים, הכרחיים, הן התכונות של הכוח העליון, שאני כל הזמן צריך יותר ויותר לראות איך אני בונה את עצמי כך, מסדר את עצמי, מרכיב את עצמי, כדי לבצע כאלה פעולות לגבי כל המציאות השבורה בכוונה, שהיא מראה לי איפה שאני נמצא. סך הכול העולם הוא העלם והסתר, וכך אני רואה את עצמי בפנים, זה העולם, ובמידה שאני מתקן את היחס שלי לעולם, אני מתחיל לראות עד כמה העולם הזה הוא הולך להיות יותר ויותר מתוקן, וזה הכול תלוי בתיקון שלי.
יש כאן הרבה מילים ומשפטים שאפשר עוד להוסיף. אבל בסך הכול הרעיון הוא כזה, שאנחנו נמצאים במצבנו כדי לבנות מעצמנו, כל אחד וכולנו יחד, את דמות הבורא. פשוט לשחק בזה כמו שהילדים הקטנים משחקים בבובות, בכל מיני דברים שבונים אותם, כך אנחנו צריכים לבנות בינינו יחסים שאנחנו בזה מתכוונים להידמות לתכונות הבורא.
שאלה: אמרת שמעל כל מחשבה וכל מצב בחיים שלי אני צריך להגיע להידמות לבורא. מה זה אומר עכשיו בשיעור, איך אני עושה את זה?
אני עכשיו נמצא בהסתרה, כל הנושא שלנו זה נושא הסתרה שאנחנו לומדים כבר כמה ימים על זה. סך הכול זה מה שהבורא הכין לנו. ההסתרה הזאת היא בדיוק מתאימה בכמות ובאיכות, בכל האופנים כדי שאנחנו בהדרגה נגלה ונגלה אותו, שאנחנו נמצאים באותה צורה כמוהו, שאנחנו מתייחסים אחד לשני כמוהו, שאנחנו חושבים, מרגישים כמוהו יותר ויותר. זה מה שאנחנו צריכים.
אז ההסתרה היא רק מעוררת, נותנת לי תנאים שאני מתוכה אוכל בצורה הכי נכונה לגלות את הבורא.
תלמיד: אבל מה זה נקרא שאני חושב עכשיו כמו בורא, מרגיש כמוהו בשיעור? איך להגיע?
אנחנו לומדים על פעולות הבורא שאלו פעולות השפעה ואהבה בכללות. ואז אני צריך לתאר לעצמי בקשר עם החברים, באיזה צורות השפעה ואהבה אני צריך להיות כלפיהם וכלפי כל העולם, כדי שאני יותר ויותר אתדמה לבורא.
יש עניין של מצוות, אנחנו נדבר עליהן אחר כך, שגם מזה נובע שכדי להידמות לבורא אני יכול לעשות עוד כל מיני פעולות כאלו בלהתייחס לכל פרט ופרט שבמציאות, שגם זה איכשהו מקדם אותי בצורה מסוימת לדמות הבורא. אבל בינתיים מה שחשוב לנו, ואיפה אנחנו צריכים לבנות את עצמנו, זה כלפי עשירייה. שאני מתייחס לכל חבר במידה, בצורה שזה יחס הבורא אליו, והאם אני יכול כך לעשות. כמו שאני מתאר עד כמה הבורא מתייחס לחבר שלי, האם אני יכול להתייחס לחבר גם בצורה כזאת.
תנסו, תראו מה חסר, דברו על זה, ומתוך זה שאתם מרכיבים כאלה צורות היחסים, אתם תראו איך אתם מתקדמים. ובאמת תגלו שהבורא חי בינינו, שאנחנו בונים אותו, שאנחנו מחיים אותו, והרוח הזה, הרוח של השפעה ואהבה שזה הבורא, הוא מתחיל להיות מבוקש ואחר כך מתגלה ואחר כך חי וקובע את כל מה שיש לנו בינינו.
שאלה: נושא השיעור הסתרה. דיברנו על כך שהבורא פועל ביחס אלינו מתוך הסתרה. אם אנחנו מדברים שאנחנו צריכים לבנות יחס כמו שהבורא פועל איתנו, אז מה זה המצב של ההסתרה בפעולות שאני צריך לבנות כלפי החברים וכלפי העולם?
אני צריך לתאר לעצמי מהמצב שאני נמצא, איך אני בונה יחסים ממני כלפי החברים, העשירייה, ואחר כך כלפי כל בני ברוך, ואחר כך כלפי כל האנושות, בצורה שיש בי, שאני מפתח בי, מטפח בי את תכונות הבורא, שאני בזה אקרא "אדם".
שאלה: האם העבודה הנכונה בעשירייה או מימוש הרשימות השונות קובעים את עוצמת הרצון לגילוי?
אתם, בהכנה שלכם בעשירייה, מגלים מה עליכם לעשות כדי ממש להידמות לבורא. אתה צריך לחשוב, איך הבורא מתייחס לחברים שלי, כך אני צריך להשתדל להתייחס אליהם. איך הבורא מתייחס לכל בני ברוך, זה חוג יותר חיצון, איך אני צריך להתייחס אליהם כך. איך הבורא מתייחס לכל האנושות, או בכלל לכל הטבע, כי מדברים היום הרבה על היחס הנכון והיפה לטבע.
כך אנחנו צריכים להתייחס לכולם. לעשירייה, שזה העיגול המינימאלי שלי, זו הנשמה שלי. אחר כך כשהנשמה שלי מתרחבת יותר, זה לבני ברוך העולמי, אחר כך לכל האנושות ואחר כך בכלל לכל המציאות. ואני צריך לקבוע את היחסים שלי לכל העיגולים האלה כמו הבורא, זאת אומרת באהבה, בחיבור, ביחס יפה וטוב, כשחשוב בשבילי רק דבר אחד, שהם יתקיימו, ויתקיימו בחיבור, באהבה, ביחסים הדדיים ביניהם, ש"על כל הפשעים תכסה אהבה". ואני צריך לראות בזה שסך הכול הפשעים האלה שאני מגלה ביניהם, אני זה שיכול לכסות באהבה, ואז כל הפשעים האלה הם הופכים להיות לחיבור, וכך אנחנו מתקדמים משנאה לאהבה, וזה אני בעצם מתקדם, וכך כל העולם מגיע לפי התפיסה שלי לגמר התיקון. זה הכול לפנינו, זו העבודה שישנה לפנינו.
אבל העיקר שאני צריך להבין, שלהיות אדם זה להידמות לבורא, להיות דומה לבורא. זאת העבודה וזאת הבעיה שנמצאת לפניי בכל רגע ורגע כלפי כל דבר ודבר שנמצא לפניי.
שאלה: אם בחבר מתעוררת שנאה חזקה, האם זה אומר שהוא נמצא במצב הסתר? ואם כך, איך אנחנו צריכים להתנהג איתו כדי להגיע למטרה?
את היחסים בינינו אנחנו צריכים לראות אותם כולם שהם באים מהבורא, מהכוח הכללי. רק יש ביחסים בינינו כאלו יחסים חיוביים או שליליים שאני יכול להתמודד איתם ולא יכול להתמודד איתם. בהתאם לזה אני צריך להעמיד את עצמי בצורה יותר קרובה או יותר רחוקה מהחברים, מהיחסים האלו, מכל מה שאני רואה וקורא. בהתאם לזה, זאת אומרת בלהידמות, להיות לכולם באהבה, עד כמה שאני יכול, עד כמה שלא, זה יותר, זה פחות, זה אחר כך, עם זה בכלל אני לא יכול להתמודד, אני כאילו שמתרחק מזה, זה עדיין לא בשבילי, כך אנחנו בונים יחסים שלנו למציאות, אנחנו עושים מיון על כל המציאות עד כמה להיות יותר קרובים, יותר רחוקים.
תראו מה שאנחנו מקבלים ממקובלים, מהמורים שלנו. הם אומרים קודם כל תעשו עשירייה, תתחילו לבנות את עצמכם בעשירייה. אחר כך אפשר להרחיב את העשירייה לחוג יותר גדול, לבני ברוך העולמי, גם גברים וגם נשים. אחר כך אתם תתייחסו דרך זה גם לכל העולם, לכל האנושות, אחר כך לכל הטבע, כאילו לאקולוגיה, לכל הדברים האלה. תתחילו, אבל העניין הוא להרגיש שאני כל רגע ורגע מעמיד את עצמי במרכז המציאות ושאני רוצה להתייחס לכל המציאות כמו הבורא, ''להיות אדם'', לפתח מעצמי אדם. כך אני צריך כל פעם יותר ויותר לקבוע.
יכול להיות שאת זה לא רואים מבחוץ, יכול להיות שלא רואים מבחוץ, זו ''תורת הנסתר'', זה נסתר מאיתנו, ונסתר מאיתנו כל אחד מחברו יכול להיות. אבל בסך הכול אנחנו צריכים מעצמנו, מתוכנו, כל הזמן לדאוג האם אני דומה לבורא או לא, דומה או לא, בכל רגע ורגע. ואז, על ידי זה, אנחנו נראה עד כמה אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו, מדפדפים כאילו דפים בתוכנו. אני בודק את עצמי ממה אני מורכב, ואיך אני צריך לסדר את היחס שלי לכל דבר ולכוון את עצמי, להתקרב, להרחיק את עצמי, להתייחס כך או אחרת. ובכל העבודה הזאת, הפנימית, אני בעצם מכייל את הכלי שלי, את הנשמה שלי, את הכינור שלי הפנימי הזה, אני מכייל אותו להיות בכולם כטוב ומטיב. ובזה אני הופך להיות ''אדם'', ''הדומה לבורא''.
דרך ארוכה, אבל בהדרגה אנחנו יכולים להתחיל לעשות את זה. אנחנו הגענו לזה לכן אני מדבר על זה עכשיו כבר. וגם כל העולם הוא נמצא במבוכה, הוא לא יודע מה לעשות, בואו אנחנו גם בעבודה כזאת, לאט לאט, אחר כך שיהיה לנו קצת ניסיון, נתחיל לדבר אליהם כי אין ברירה, אנחנו כך צריכים להתייחס אחד לשני, כי זה בעצם תיקון העולם.
שאלה: שמעתי ממך שאני צריך להיות בורא עבור החברים שלי?
כתוב, "אתם עשיתם אותי". האדם כתוב ''אדם'' מזה שהוא צריך להיות ''דומה לבורא''. יש הרבה, ''אתם קרויים אדם'', מה זאת אומרת קרויים אדם? שאתם רוצים להידמות לבורא. זאת אומרת, זאת העבודה שלנו, ותכלס אני לא מדבר היום משהו חדש, רק יותר מבליט את העבודה שלנו שהיא תהיה ממש מפורטת לפנינו. אני צריך לקבוע את היחס שלי לכל אחד ואחד, ואפילו לדומם, צומח וחי כמו שהבורא מתייחס אליהם, זאת אומרת באהבה סך הכול. אבל לאהבה יש דרגות.
שאלה: בפועל אני חייב להפוך לסיבה לחיים כלפי החברים שלי, אני לא יכול להבין איך אחריות כזאת יכולה להיות פתאום להיות לי?
כן, אדם צריך להגיד ''בי תלוי כל העולם'', ''אני אחראי על כל העולם'', כי מהנקודה שלו הוא קשור לכוח עליון ומעביר דרכו את החיים לכל המציאות, לכל האנושות, לכל הנשמות. ודאי שאנחנו אחראים כל אחד, וכמה שאנחנו נגדל יותר, אנחנו מרחיבים את הצינור שהוא עובר דרכנו לכל העולם, לכל הנשמות. אז ודאי שאנחנו נהיה עוד יותר אחראים, עוד יותר חשובים, לכן נקרא "צדיק יסוד עולם"1. ''יסוד'', זאת אומרת, שדרכו יוצא כל האור הלבן לכל המציאות.
שאלה: האם דמות הבורא היא אותו הדבר לכל החברים?
לא. לכל אחד שלו, לפי הדרגה שלו ולפי האופי שלו. אף אחד לא יודע איזו דמות יש לחבר ואף אחד לא יכול להשוות את התאור שלו עם החברים. וגם מקובלים שכותבים לנו, הם כותבים לפי מה שהם משיגים ולפי מה שהם מרגישים, שהם מתארים, ולא מה שכל אחד מאיתנו לפי זה מתאר ומרגיש.
השגת הבורא יחד עם זה שהיא קבוצתית, אבל היא קבוצתית מטעם הביטול שלנו שאנחנו צריכים לעשות, מטעם זה שאנחנו צריכים לארגן את הכלי שלנו לתפיסת הבורא. כי את הבורא לא תופסים בנקודה אחת, אנחנו צריכים לתפוס אותו בעשר נקודות, לא תשע ולא אחת עשרה. לכן כך אנחנו בונים. אבל לכל אחד בכל זאת ההשגה היא משלו ואנחנו לא יכולים להשוות את ההשגה, כי הנקודה שבלב בכל אחד היא אישית. אמנם אנחנו אומרים, "זה הבורא", וכולם יכולים להצביע ש"זה א-לוהינו זה", אבל לכל אחד בפנים זאת תהיה התרשמות משלו.
שאלה: איך מדפדפים את הדפים האלו במשך היום, מחפשים אם אני דומה לבורא?
כל רגע ורגע אתה מסתכל על החברים, על עצמך, על העולם, ומתאר את עצמך שאתה מתייחס לכל הדברים מחוצה לך כמו הבורא, זאת אומרת כטוב ומטיב בצורת השפעה ואהבה.
תלמיד: איך רואה החבר את החבר שכלפיו הוא משחק את הבורא, מה הוא רואה בו?
על זה אנחנו לא מדברים. אנחנו מדברים איך אני כל רגע ורגע בחיי בזכות ההסתרה שאנחנו לומדים כבר כמה ימים, איך אנחנו בזכות ההסתרה מגיעים למצב שבונים מעצמנו, כל אחד ואחד בונה מעצמו את הבורא ביחס למה שמחוצה לו.
שאלה: לכולנו יש מידת מה של אמונה ותמיד מבקשים את הבורא, מבקשים עזרה. האם פעולת ההסתרה היא למעשה השלב הראשון לעבודת האדם להשתוות הצורה?
הסתרה היא התנאי שבו אנחנו יכולים לבנות את דמות הבורא. והסתרה היא לא עוברת, היא נשארת ומתגברת, ואנחנו על פני ההסתרה, מעצמנו בונים את דמות הבורא. לכן אנחנו במידה הזאת נקראים "אדם".
שאלה: כלומר, הסתרה זה צד אחד והגילוי זה הצד השני וזה הכלי, האם משניהם אנחנו בונים את הכלי ובתוכו אנחנו מתפללים שיבוא האור ויחבר הכול?
נניח שכך, כמו שאתה אומרת, כן.
שאלה: האם הפשעים והשנאה שמתגלה בינינו, זה נקרא ''הסתרה''?
הסתרה זה נקרא שאני לא רואה שבעולם שורה אהבה. זה שאני לא מגלה שבעולם שורה אהבה זה בעצם ההסתרה. כי חוץ מזה מה נסתר? אני יכול לגלות את הבורא? לא. אני בעיניים הגשמיות לא יכול לגלות אותו. במידה שאני בונה אותו אז אני מגלה שהוא נמצא, שהוא מופיע. ואני בניתי אותו, "אתם עשיתם אותי", כך אנחנו מרכיבים את הבורא בעולם.
אפשר להגיד כך, שהבורא בעצם הוא לא קיים באותה צורה כמו שאנחנו מרכיבים אותו. אנחנו משליטים אותו, אנחנו עושים אותו מלך, ולא שהכוח הזה היה שורה, שולט, קיים לפני שאנחנו עושים אותו כך. אנחנו נגלה באיזו צורת שורש הכוח העליון הזה הוא מופיע כדי לתת לנו הזדמנות לבנות אותו. עוד נדבר על זה.
שאלה: מהי אותה אהבה נסתרת שקיימת בנו עבור החברים, כלפי החברים?
אני לא יודע איזו אהבה נסתרת נמצאת בנו. אנחנו עכשיו לא מדברים על אהבה נסתרת, אנחנו מדברים על זה שכל אחד ואחד, כל רגע ורגע משתדל לעשות מעצמו דמות הבורא ביחס לאחרים, שזה טוב ומיטיב לרעים ולטובים, באהבה, בחיבור, וכל זה בשבילו הכי חשוב. כך קודם כל בעשירייה אנחנו צריכים להתנהג זה עם זה. לפחות בתוך העשירייה שלי אני חייב כך להראות את עצמי כלפי האחרים.
ודאי שיש בזה הרבה שאלות, איך אני מתאר את עצמי שאני טוב ומטיב? איך אני צריך לגלות להם את זה? האם אני צריך לתת להם את זה כדוגמה או כאיזה רמז או בכלל אולי להתנהג בצורה אחרת? כי בזה שאני מראה להם את הדוגמה אולי אני כובל אותם והם לא יכולים להיות בבחירה חופשית, להיות טובים או רעים. יש בזה המון שאלות, אבל את הכול אנחנו מבררים בזה שנמשכים כל אחד ואחד להתנהג כלפי העשירייה כמו בורא כלפי הנבראים, זאת אומרת בטוב ומיטיב.
במה זה טוב ובמה מיטיב, עד כמה ואיך? את הכול אנחנו צריכים לברר, אלה החיים של העשירייה, החיים הפנימיים. אז בואו נתעסק בזה, לא נשחק בזה אלא נשחק בזה ממש, עד כדי כך שנרגיש שבאמת הבורא, האור העליון גם נמצא איתנו בכל המאמצים שלנו עד שנרגיש שהוא מתלבש במאמצים שלנו ואנחנו בונים בינינו יחסים שאפשר לקרוא להם "בורא", "טוב ומיטיב", "אין עוד מלבדו", שכאלה יחסים אנחנו רוצים.
וזה שאנחנו נרגיש שכל פעם ופעם שהיחסים בינינו מתקלקלים, אנחנו נקבל את זה כהזדמנויות להביא את עצמנו לדרגת חיבור ויחס חם וטוב עוד יותר ועוד יותר. אנחנו בזה נהיה שותפים לבורא. הוא מקלקל את הבריאה ואנחנו מתקנים את הבריאה וכך אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כשותפים, כמשחקים במשחק אחד.
שאלה: נראה שכדי לקנות כלי דהשפעה צריך לקרות משהו מהפכני בעשירייה, או אולי אנחנו יכולים לבנות אותו על ידי פעולות קטנות, שכל אחד מאיתנו עושה בעשירייה.
אנחנו היום מתחילים שלב חדש ביחס בינינו, בבנייה שלנו כנשמה, שכל אחד מחויב להתייחס באהבה כלפי האחרים. אין בזה שום חידוש חוץ מזה שאנחנו לא מחכים ולא מצפים לשום דבר אלא אנחנו כל הזמן בודקים איפה אני יכול להתייחס לכל מה שנשמע, לכל מה שנראה, לכל מה שאני מרגיש שנמצא בעולם שלנו, שלי, איך אני יכול להתייחס לעולמי שזה האנושות, העשיריות, בני ברוך, לכל דבר ודבר? איך אני מעמיד את עצמי כלפי כל המציאות כמו הבורא, שאני רוצה כמה שיותר מהר להגיע לדרגת אדם, הדומה לו בכל הווריאציות, בכל הצורות שהבורא מגלה לי את המציאות. הוא מגלה לי אותו במיוחד כדי שאני אשתדל לעשות מעצמי דומה לו. מתוך אהבה, מתוך הערכה אליו, אני רוצה כך להתייחס לכל המציאות. בהתחלה לאלה שקרובים אלי שהם החברים שלי בעשירייה, ואחר כך ליותר רחוקים שאלו בני ברוך בכללות, ואחר כך ליותר רחוקים שהם כל האנושות וכן הלאה. בזה אנחנו צריכים להתחיל לעסוק מהיום והלאה.
שאלה: נראה לי שאמרו לנו שאנחנו צריכים לראות את גדלות הבורא אבל לא לבקש מהבורא שיגלה את עצמו. האם אתה יכול להסביר מה ההבדל בין השניים?
זה הפוך מהדרך שלנו. אנחנו צריכים לבנות בתוכנו את דמות הבורא, ולא שאנחנו מבקשים ממנו שהוא יגלה את עצמו אלא אנחנו צריכים לגלות אותו, אנחנו צריכים לבנות אותו. חוץ מזה אין לך מה לגלות, הבורא לא יכול להתגלות לפני שאתה מגלה אותו. כשאתה מגלה אותו, אם אתה מגלה נכון אז באותה תבנית, באותה צורה שאתה מגלה, אתה מתחיל להרגיש שהוא מופיע.
זה נקרא שעשית צורה נכונה. שאתה מגלה אותו, אתה בנית כלי כזה, והוא בתוך הכלי הזה מתגלה. זאת אומרת ממך צריך להיות יחס נכון לחברים, לבני ברוך, לאנושות, לכל העולם. בסופו של דבר אתה מציג את זה כלפי הבורא שאתה רוצה לבנות אותו, להידמות לו, כמו ילד קטן שרוצה להידמות להורים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
שאלה: העבודה שלנו כמו שאמרת היא להידמות לבורא, להתפתח, להיות לאדם ולעבוד על ההסתרות, וההסתרה הזאת נשארת. באיזה אופן ההסתרה או ההסתרות משתנות? האם זה פוחת? מה בדיוק קורה, מהו היחס בין העבודה שלנו להסתרה?
ההסתרה נעשית בכל פעם יותר מתוחכמת, יותר מורכבת, יותר כוללת בתוכה כל מיני צורות הסתרה, מפני שאנחנו צריכים לבנות את דמות הבורא בצורה יותר ויותר מורכבת מכל מיני צורות שלו כלפי הנבראים. והצורות האלו הן ממש כאין סוף, ולכן בהתאם לזה מתגלות לי תכונות חדשות בחברים שהם נעשים יותר גרועים, האנושות נעשית יותר מורכבת ושבורה, ואני על פני זה צריך לפנות אליהם ביחס יפה, טוב, באהבה, בחיבור, ביחס יפה לתיקון, ברכות כמו שאני מתאר את הבורא שכך מתייחס אליהם. ואף פעם אני לא מתייחס אליהם בצורה רעה, כי אפילו שאנחנו יכולים לתאר את זה כאיזה מכות שמגיעות לנו מהבורא, זה לא שהוא עושה את זה, אלא אנחנו עשינו את זה ולא הוא. אנחנו מגיבים בצורה לא נכונה על האור העליון ולכן הופכים אותו בעצמנו לחושך.
העיקר להבין את השיעור הזה למעשה, שזה מה שאנחנו חייבים לעשות בכל רגע ורגע בחיינו שזאת בעצם מטרת ההסתרה. הבורא כאילו זז מהעולם ונותן לנו הזדמנות למלאות את המקום הזה במקומו, והוא יתלבש בכל אחד ואחד כדי שאנחנו ניתן צורה נכונה להופעתו בעולם. אבל אנחנו נותנים צורה, והוא נותן מילוי וכוח.
שאלה: מדוע אנחנו צריכים לייצר את דמות הבורא, כשבכתובים נאמר שלא תעשה לך שום דמות?
אתה לא מעצב את הדמות לפניך שזה באמת מטעה אותנו בדרך. אתה עושה מעצמך אדם, זה נקרא שאתה עושה מעצמך כאילו שרוח הבורא מתלבש בך והבורא פועל דרכך. אז אתה נקרא במידה הזאת "אדם".
שאלה: איך ההסתרה משפיעה על ההתפתחות שלנו?
בלי ההסתרה לא היינו יכולים להתפתח. איך אפשר בלי הסתרה? תאר לך שאתה נמצא עכשיו באיזו מערכת והכול ברור והכול מגולה, ואתה בהכרח עושה כל מיני פעולות, ואין לפניך שום שאלה. זאת אומרת, את כל הפעולות לא אתה עושה אלא המערכת מבצעת, אז אין לך מחשבה ואין לך רצון שהם קודמים למעשה ואז אין אתה. זה כמו מנוע למשל שכל החלקים שלו זזים בהתאם אחד לשני ואין לו רצון משלו ואין לו מחשבה משלו.
לכן בלי הסתרה לא הייתה אפשרות שאנחנו נבנה את עצמנו כאדם, כדומים לבורא. לכן כל ההתפתחות מלמעלה למטה, מעולם אין סוף עד העולם הזה היא כדי לבנות את ההסתרות, המדרגות, העולמות ולתת לנו כאן אפשרות להתחיל את ההתפתחות שלנו בלהדמות לבורא מדרגה אחר מדרגה, יותר ויותר דומה לבורא. ובהתאם לזה אנחנו נגלה תנאים, סביבה שהיא כל פעם אחרת, זה נקרא "מדרגות", כל פעם יהיה עולם חדש, מדרגות חדשות, תנאים חדשים שבהם אנחנו נוכל להידמות לבורא, להיות בטוב ומיטיב בקשר חם והדדי עם כל מה שמתגלה לפנינו.
שאלה: מה שאני רואה זה שהבורא לא מאפשר לחבר שלי להתקשר לעשירייה אחרי הרבה זמן. האם אני צריך להסכים עם הבורא, ולהמשיך להתייחס כלפי החבר אותו דבר? לא לנסות לקרב אותו?
אם אני מרגיש שהחברים שלי נמצאים באיזה פיגור בהתפתחות בלהידמות לבורא, אני תולה את זה בכך שאני לא נותן להם מספיק דוגמאות מעצמי, שיראו בי דוגמאות נכונות איך צריך לפעול. ואני צריך להראות להם את זה, איך אני משתדל לפעול כדי להידמות לבורא בהשפעה, באהבה, בהשתתפות, בכל מה שאפשר.
אבל בסך הכול אני צריך להתנהג כמו הבורא כלפי החברים, זה קודם כל. זאת צורת ההסתרה שצריכה כך לעזור לי, ולכן אני מצדיק בזה את הבורא שברא את צורת ההסתרה בצורה שאני אוכל להשלים אותה, שאני במקום זה שהוא נסתר מגלה את עצמי כבורא שנמצא, וכך כל אחד ואחד.
שאלה: כשאני מדמה את עצמי לבורא ביחס שלי לחברים, אני צריך לרצות למלא את הרצונות של החברים או להשפיע לחברים כך שהם ירצו לשנות את הכוונות שלהם, או שגם וגם?
תקרא מאמרי רב"ש. זה הכול. קודם כל תקרא מאמרי רב"ש ותתקדם לפי מה שהוא כותב. והוא כותב לאורך כל הדרך מה שאנחנו צריכים לעשות, אל תחשוב שזה רק למתחילים.
שאלה: עם איזה חוש להפוך את הנסתר לגלוי ברוחניות?
שאתה רוצה להתייחס לכל המציאות הסביבתית כמו הבורא. אתה רוצה להיות אדם, הדומה לו. זה הכול.
שאלה: הסתרה, גילוי של שנאה, רוגז כלפי החברים, האם זה עוזר בהתעוררות של אהבה?
לא. שוב אני אומר, אחרי שדברנו שאנחנו צריכים להתייחס לכל המציאות כמו הבורא, שבזה אני אקרא "אדם", שלשם זה נתנו לי את הרגשת ההסתרה, אז אין שאלות כאלה כמו שאתם שואלים. תחשבו על מה שדברנו קודם ולא יהיו לכם שאלות כאלו, שאתם מתייחסים לחברים רע ובאיזו צורה כזאת. אנחנו מרגישים יחס שלילי כביכול, מהבורא אלינו, במידה שאנחנו לא עושים, שאנחנו לא מסכימים עם הטוב ומיטיב. רק בצורה כזאת.
שאלה: הבורא מתחיל לגלות את עצמו כחלק מאתנו ואחרי זה מתגלה בנו. האם אלה הצעדים שבאים אחד אחרי השני?
הבורא לא מתגלה בנו אלא במידה שאנחנו רוצים שהוא יתגלה ועושים מאמצים שהוא יתגלה. שאנחנו עושים מעצמנו את דמות הבורא, ואם דמות הבורא שאנחנו מייצבים מאתנו היא דומה לו, אז אנחנו מגלים אותו. זה כבר אור שמתלבש בתוך הכלי.
שאם ביחסים בינינו יש בכל אחד ואחד צמצום, מסך, אור חוזר כלפי החברים, ואנחנו מתקשרים יחד בפעולות האלו, אז אנחנו בזה נותנים תנאי, רשות לבורא להתגלות בנו.
שאלה: יש בורא שאותו אנחנו צריכים לבנות, לגלות, לעשות, ויש כוח עליון שממנו אנחנו מבקשים. מה ההבדל ביניהם?
יפה מאוד אמרת. זה באמת נכון. כי מה שאנחנו בונים, אנחנו בונים רק מדרגה, כאילו צורת הבורא החלקית לפי מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו ולהידמות. וכוח עליון שאנחנו מבקשים ממנו כוחות, שכל, רגש, הכוונה, זה הכוח הכללי. זה ההבדל.
זה כמו שאנחנו לומדים שיש הבדל בין עולם אין סוף וכל העולמות שנמצאים מעלינו, ויש עניין של הפרצוף איפה שאנחנו נמצאים וצריכים לבנות אותו, שיש בו צורה קונקרטית, מוגדרת של הפנימי וחיצון ועשר ספירות בכל המרכיבים שלו. זה מה שאנחנו, אבל כדי לבקש עזרה אנחנו צריכים לפנות כאילו לאור מקיף, לכוח העליון. שאלת נכון.
שאלה: איך אפשר להודות לבורא שברא את הנברא דומה לו והוציא אותו מחוצה לו? איך עושים את זה?
בזה שאתה רוצה להתייחס לחברים שלך כמו בורא.
תלמיד: זה אומר שאני אוהב את כולם, נכון?
נכון.
שאלה: האמנות הזאת של להידמות לבורא ביחס לחברים, במה היא עומדת ביחס לאהבת חברים, כמו שרב"ש מדבר? זה אותו דבר? זה יותר מפותח?
אהבת החברים זה אמצעי שעוזר לי לבנות לי את דמות הבורא ולהתייחס אליהם, לחברים, כמו שהבורא מתייחס אליהם. זאת אומרת שאז אנחנו מבריחים בזה את ההסתרה. בצורה כזאת ההסתרה עוברת. כי אנחנו מביאים את היחסים שלנו, את החום שלנו, את האהבה שלנו למקום ההסתרה, ואז הסתרה כבר לא נמצאת.
הבורא מתחיל להאיר בנו, כמו שעושים אור חוזר ביחסים בינינו כמו הבורא, והוא מתלבש באור חוזר הזה כאור ישר. יש בזה עוד פעולות, כמו שאנחנו לומדים מבניית הפרצוף, אבל בעצם זה מה שקורה.
תלמיד: אז כאילו אהבת החברים זה הכלי וההידמות לבורא זה כבר ההתלבשות?
כן.
תלמיד: ההידמות לבורא היא בעיקר כדי לתת דוגמה לחברים או שזאת עבודת האדם?
לא, זו העבודה שלי. אני בזה גם נותן דוגמה לחברים, לפעמים יותר לפעמים פחות, את זה כבר נברר בדרך, עד כמה אנחנו צריכים לשחק בזה. גם בזה יש איזה משחק, כמה להסתיר, כמה לגלות. לא בכל דבר אני צריך להיות פתוח כך כלפי חברים, לפעמים אחרת. גם הבורא כשמתייחס אלינו הוא מתייחס בכל מיני צורות של הסתרה וגילוי. אבל את זה אנחנו נלמד אחר כך, אלה כבר צורות יותר מתוחכמות.
אנחנו כמו ילדים קטנים. אתה לא יכול לגלות לילדים קטנים כל מיני צורות מורכבות ביחסים בין כולם, הם לא מבינים. כך אנחנו בינתיים. אלא היום אנחנו לומדים את הצעד הראשון שאותו אנחנו צריכים לקבוע בינינו.
תלמיד: והדגש כרגע הוא על העבודה בעשירייה ובקבוצה העולמית של "בני ברוך", ופחות על האנושות, נכון?
כן, ודאי. אבל אנחנו נראה בזה עד כמה אנחנו יכולים להמשיך את זה כך, עם הכולל של כל "בני ברוך" והאנושות. אבל העיקר בשבילי זה בתוך העשירייה.
עכשיו עד הכנס הגדול שבא אלינו בסוף פברואר כנראה, בשעה טובה, אנחנו צריכים להרכיב את עצמנו כך שכל אחד מרגיש שהקבוצה שלו היא שדה איפה שהוא מראה את עצמו כדומה לבורא. עד כמה שכל אחד מדמה את עצמו לבורא בתוך העשירייה שלו.
שאלה: לפני כמה ימים דברת על חיים שאין להם משמעות, אם לא עובדים עבור העשירייה. הדבר שאמרת עבד בתוכי והביא אותי לפחד שהשתמשתי ברצונות לא טובים. זה אומר שאני יוצא מהסתר או שאני מתחיל בפעולת תיקון?
תתחיל להראות את האהבה שלך לכל העשירייה. זה הכול. בלי לעשות חשבונות רבים. ובזה תראה עד כמה שזה משפיע עליך, משפיע על כל החברים, אבל תמשיך בזה כל הזמן. ותראה בכל סיטואציה, בכל מצב ומצב שאתה נמצא, איך אתה צריך להידמות לבורא, איך ככוח הטוב ומיטיב אתה כל הזמן תתנהג בכל יחס ויחס לחברים בכל רגע ורגע.
שאלה: איזה גילוי של אהבה שלי כלפי החברים אני צריך לראות בעשירייה כתוצאה?
זה לא כל כך חשוב מה שאני אראה כתגובת העשירייה למה שאני עושה. יכול להיות שאני לא אראה דברים טובים, נכונים שאני מצפה אולי לראות. העיקר בשבילי זה כל הזמן לבקר, לחקור מה זה נקרא "להיות טוב ומיטיב לרעים ולטובים", לכל החברים שלי בעשירייה וכך להתייחס אליהם.
לפרסם להם שאני אוהב אותם, כי הבורא זה כוח האהבה בסופו של דבר. אז איך אני מראה להם שאני רוצה להידמות לבורא, ושהם ידעו שאני עושה את זה במאמץ. שאני פשוט החלטתי כך להיות, ולא שאני בעצמי כך. לא חשוב לנו מי הוא כל אחד מאתנו, כל אחד מאתנו הוא חתיכת אגו שלא מתחשב עם אף אחד. אבל כל אחד צריך לעשות מעצמו את דמות הבורא, לעשות מעצמו ה"אדם".
שאלה: הורים מלמדים את הילדים מתוך דוגמה אישית איך להתייחס לכל דבר, למה הבורא בהסתרה ולא מדגים לנו יחס של השפעה ואהבה שנדע מה זה בכלל?
כי אז אנחנו נהיה מלאכים, אנחנו בהכרח נעשה כמוהו. להיות כמוהו זו דרגת מלאך, אבל אנחנו בנויים כדי להיות אדם ולא מלאך. זאת אומרת שאני בעצמי בוחר כל מיני צורות להידמות לבורא, ממיין אותן, מברר אותן, מרכיב מהן את הנשמה שלי, ממש כמו פאזל, מכמה צורות שאני בהן לאט לאט מדמה את עצמי לבורא.
תלמיד: אז איך אפשר לראות דוגמה איך הבורא פועל אם הוא נסתר?
תאר לעצמך מה זה הבורא. ולכן אתה תראה מה לעשות, טוב ומטיב לרעים ולטובים, מה שנקרא טוב, תקרא מאמרים שאתם קוראים כל יום, כמה אתם קוראים, שני מאמרים ביום?
תלמיד: פחות, מהמאמרים הקצרים הבינוניים כן, בממוצע מאמר ביום בתשלומים, בחלוקה.
אתם מתחברים לרבע שעה?
תלמיד: עשר דקות שלוש פעמים ביום.
זה לא טוב.
תלמיד: מה טוב?
טוב להתחבר לחצי שעה פעמיים ביום. אמנם שרוב מאמרי רב"ש אפשר לעבור אותם בעשרים דקות מאמר.
תלמיד: מה זה להיות כמו בורא לעשירייה וכמו בורא לעולם, מה ההבדל?
לעשירייה זה ברור, טוב ומטיב לעשירייה זה לעשות להם כל מה שהם מצפים שהבורא יעשה, שייתן להם דוגמאות, שייתן להם כוחות, התעוררות וכיוון והכול, זה מה שאני צריך להשתדל לתת להם כמה שיותר וכלפי העולם, העולם כמה שאני יכול להסביר לעולם מה לעשות כמה שאני יכול לתת לעולם דוגמה אז אני אעשה.
תלמיד: רואים פשוט שכאילו הבורא נותן מכות לעולם אז כאילו איזה יחס ללמוד איזה דוגמה לקבל?
הבורא לא נותן מכות לעולם כך אנחנו מדברים בשפה שלנו ואני מסכים שככה אנחנו צריכים להמשיך לדבר, כי זה מעורר אותנו בכל זאת יותר לפנות אליו, כי העולם האגואיסטי הוא לא מצפה לשום דבר, זה רק מה שיכול לקדם אותו, אם העולם ירגיש שהבורא מכה בו אז הוא יותר יתייחס לבורא. מה שאין כן, אנחנו כבר צריכים להיות במדרגה, במצב שלא חשוב לנו, אנחנו מקבלים מכות או אנחנו מקבלים משיכה, אלא העיקר בשבילנו זו הזדמנות להידמות לבורא ביחס בין החברים. שכל אחד כלפי החברים יראה עצמו כבורא קטן.
שאלה: האם כל עשירייה זקוקה או אנחנו זקוקים לאח"פ שילחץ עלינו בשביל שנהיה גלגלתא עיניים בשבילו?
אני לא משתמש עדיין בכאלו מונחים כי אין לנו את זה, אתה לא גלגלתא עיניים כדי שיהיה לך אח"פ.
תלמיד: האם אנחנו צריכים עוד משהו חוץ מהחברים בעשירייה שילחץ עלינו להגיע לחיבור, עוד עזרה, עוד כוח שילחץ עלינו?
קודם נבנה את עצמנו, אל תקפוץ אם אין לך בינתיים שום מבנה מעצמך, שאתה עוד רוצה.
תלמיד: זאת השאלה.
לא, אתה לא יכול לבנות איזה חלק נוסף לנשמה לפני שאין לך החלק העיקרי. זו לא דרך התיקון. שיהיה כבר לפחות איזה יסוד שהכלים שנמצאים בהשפעה הדדית זה לזה אז אפשר לפנות לבנות את החלק החיצון שהוא ילחץ ויעורר אותנו, זה כמו להוליד ילדים שינענעו אותנו להיות יותר פעילים בחיים כדי לספק להם את הכוח החיים.
שאלה: איך ההסתרה קשורה עם האינטגרליות של העולם?
הסתרה קשורה לאינטגרליות של העולם שכל העולם הוא נמצא בהסתרה ואנחנו לא יכולים עדיין לחבר את כול העולם אלינו, אבל במידה שאנחנו פועלים במסגרת שלנו הקטנה, אנחנו בזה מעליהם קשורים לכל העולם, רק אחר כך שאנחנו נוכל לקבוע מה הצורה שלנו בתוך העשירייה, אנחנו נוכל לצאת מתוך העשירייה לעיגול יותר רחב, בצורה שאנחנו שולטים בה, וכך להתחיל להתרחב יותר ויותר.
תלמיד: אפשר לומר שחופש הבחירה שיש לבן אדם, בגלל חופש הבחירה ובגלל האינטגרליות שיש בעולם אז גם חופש הבחירה של הבורא תלוי בחופש הבחירה של בן האדם?
כן, בכמה שאנחנו נמצאים בקשר בינינו נותנים לאור העליון בתוך הקשר הזה לפעול נכון.
שאלה: מה זה להתייחס נכון לכל המציאות כמו הבורא, מאיפה לקחת את הכוחות האלה?
מהקבוצה אלא על מה מדבר רב"ש, איך אנחנו צריכים להתייחס לקבוצה, איך אני יכול להתייחס אליהם שאני אפס או שאני יותר גדול מכולם, זה הכול מתוך הקבוצה לפנות לבורא ועל כל הפשעים האלו אנחנו מבקשים כוח.
תלמיד: אבל איך זה להתייחס לכל המציאות, לכל הדרגות כמו הבורא?
אנחנו לא מדברים על כל הדרגות, אנחנו מדברים על העשירייה בלבד, אני לא רוצה לשמוע על כל הדרגות אמרתי את זה מלכתחילה אנחנו מדברים על עשירייה, איך כל אחד כלפי עשירייה מראה את עצמו שהוא רוצה בכל כוחות שלו, בכל ההזדמנויות להידמות לבורא, לכן ניתנה העשירייה, וניתנה הסתרה בתוך העשירייה.
שאלה: אנחנו אומרים לפעמים שכאשר אנו אוהבים את החבר גם כשלא מגיע למפגשים או שלא מגיע לשיעור, זה לא בהכרח מעורר אותו לחזור ולהשתתף אלא לעיתים עושה אפקט הפוך, מה זה להתייחס באהבה לחבר שמאחר לשיעור באופן קבוע, או שלא משתתף באסיפה היומית?
אז אתם תדאגו לאלו שמשתתפים באופן קבוע בעשירייה כי מהם אתם בונים את הנשמה. ומי שלא מגיע, לא מגיע, לפעמים מגיע, לפעמים מגיע בינתיים שיהיה ככה, אחר כך הם יראו בעצמם או שמתקרבים או שזה שהם לא משתתפים מספיק זה זורק אותם החוצה, הם בעצמם עושים בזה מיון.
שאלה: האם הבורא נהנה בזה שאנחנו מחפשים אותו דרך החברים, האם זאת הדרך היעילה ביותר לתת לו נחת רוח?
לחפש את הבורא זה נקרא שאני מחפש צורות שאני יכול להידמות בהם לבורא, זה נקרא "מחפש". במה עוד אני יכול להידמות לבורא ממצב שאני בו נמצא? זה נקרא לחפש אחרי הבורא. כי הוא לא נמצא, מה אתה מחפש, אחרי אור אינסוף, אחרי משהו שנעלם ואף פעם לא מגולה אלא בתוך הכלי, אתה תדמה את עצמך ככלי הנכון ואז אתה תרגיש שאתה בנית את הכלי כך שהוא מתלבש בו.
שאלה: האם הביקורת שיש לי כלפי החבר יכולה להיות מתוך אהבה אליו?
יותר טוב דוגמה, הכי טוב לתת דוגמה טובה לחבר ולא לעשות ביקורת עליו.
שאלה: אני בעצמי בוחר צורות שונות, הצורות האלה תלויות במאמצים שלנו במצבים ובקשר בינינו?
נגיד שכן, זה עוד יתברר.
שאלה: להידמות לבורא בפועל בעשירייה כלפי החברים, זה שאנחנו מתחברים ואנחנו משתדלים למצוא חסרונות בחברים ולמלאות אותם, או שיש צורות נוספות חוץ מזה שאנחנו בפועל מנסים להידמות בבורא?
אתה לא מחפש חסרונות באחרים, חכם, מאיפה אתה יוצא, מאיזה חור אתה יוצא שאתה מחפש חסרונות בחברים, אתה קראת משהו מהרב"ש שכותב על העשירייה, אני לא חושב.
שאלה: האם העיקרון "אם אין אני לי מי לי", זה בעצם מדובר על לעשות מעצמי אדם?
כן, כן נכון.
טוב, אז בואו אנחנו נעשה סדנה.
סדנה
מה היא הפעולה הכללית לכל אחד מאיתנו להידמות לבורא, כלפי עשירייה? שאם בכל עשירייה כך כל אחד ואחד יעשה את הפעולה הזאת, אז כבר עשירייה תהיה בדרגה הראשונה הרוחנית? מה זה נקרא להיות בפעולת השפעה, פעולת אהבה, פעולת החיבור כמו הבורא בתוך עשירייה?
*
שאלה: מה זו פעולת השפעה, האם אני מסוגל לזה?
זה שאתה רוצה להידמות לעליון, לבורא, זה מצידך פעולת השפעה כלפיו. אז אתה צריך להשתדל להתייחס לכל החברים ובכלל לכל הבריאה כמו שאתה יכול לתאר לעצמך את יחס הבורא לזה.
תלמיד: מקודם אמרת, לפחות אני שמעתי כך, שכל אחד צריך לפעול כאילו יש בו איזה בורא קטן, וככה הוא פועל כלפי האחרים.
אדם צריך לתאר לעצמו את הבורא, לא חשוב באיזו עוצמה, באיזו צורה, אבל עד כמה שמסוגל, והצורה הזאת הוא רוצה להלביש על עצמו, וכך להתייחס לחברים.
תלמיד: איך אתה מעצב את הדבר הזה שנקרא בורא ואתה מתחיל ממנו לפעול?
אנחנו מדברים על זה כבר שזה על ידי צמצום, מסך ואור חוזר, שאנחנו בונים מעצמנו דמות צורת ההשפעה שמסוגלים לזה, זה נקרא דמות הבורא.
תלמיד: אני אשאל אחרת. אני שומע כל השיעור שצריך לנסות בכל רגע לחפש איך אתה יכול להידמות לבורא?
להידמות זה נקרא לאהוב.
תלמיד: לאהוב. אז ברגע הזה מה זה נקרא שאני הצלחתי להידמות לבורא.
וכל הזמן, כן, תמשיך להצליח יותר ויותר ויותר לחפש עד כמה שאתה בכל המצבים שהבורא מסדר לך, בכל השינויים, מדמה את עצמך אליו.
תלמיד: כן, אבל עוד פעם, מה זו פעולת ה"להדמות את עצמך אליו"?
להתייחס לחברים כמו שנראה לך שהבורא הטוב ומטיב מתייחס אליהם. אתה כאילו מגלה את היחס שלו כלפיהם, למרות שהוא בעצמו והפעולות שלו לא מגולים.
תלמיד: ויש לי אינדיקציה לבדוק האם פעלתי נכון, האם היחס הוא נכון?
אחר כך אתה תראה את זה, כן, אחר כך תראה. אבל מה, אתם רואים כאן משהו חדש במה שדיברנו היום? אני סך הכול הבאתי את הסיפור הזה כדי להסביר יותר בשביל מה היא ההסתרה, שזה הנושא של השיעור.
תלמיד: לפחות בשבילי כל העניין הזה של להידמות לבורא הוא הרבה יותר קרוב ממה שזה היה.
מצוין, יפה, תבצע את זה כל רגע ורגע ותראה עד כמה שיהיו לך כנגד זה בלבולים, מצבים בעד ונגד ובזה תעשה. סך הכול זו העבודה שלנו, סך הכול זו המטרה הסופית שלנו גם, אתה בזה בונה את האדם בך.
תלמיד: ברור, פשוט אין לי מושג איך להתחיל לפעול בצורה נכונה.
פשוט כמו שאתה נמצא בעשירייה, תתחיל להתייחס מבפנים אליהם בכמה שיותר אהבה, בכמה שיותר חיבור. תתחיל ותראה כמה שיהיו לך הפרעות כנגד זה, ואחר כך תהיה לך מתוך זה שאלה, בשביל מה אני עושה את זה, על מנת להשפיע, על מנת לקבל, מה יהיה לי מזה, מה לא מזה, וכן הלאה, לטובת החברים אני עושה את זה או לטובת עצמי, או לטובת הבורא? תתחילו בזה לעסוק, אתם תראו עד כמה שיהיו לכם בזה הרבה שאלות. זה נראה לנו כאילו שזו פעולה פשוטה, היא תעורר הרבה מאוד הפרעות.
שאלה: מצד אחד אנחנו לומדים עכשיו שאנחנו צריכים ללמוד מהבורא השפעה ואהבה מוחלטת, מצד שני אנחנו לומדים שאסור לנו למחוק את קו שמאל, אז איך לעשות את זה, כי לבורא אין קו שמאל, אז איך לשמור על קו שמאל?
אתה בינתיים תעשה מה שאנחנו מדברים היום, ואחר כך נראה מה לעשות עם ג' קווים.
שאלה: איך אפשר להוציא בצורה טובה החוצה את הביקורת?
מה זה החוצה?
תלמיד: לבטא אותה.
איפה לבטא? אתה צריך תבטא אהבה. אני לא מבין מה זה החוצה.
תלמיד: כדי שהביקורת תיתקן.
כדי שהביקורת תיתקן אתה צריך להוציא אותה כלפי חוץ? כל הכבוד לך, אתה הולך בכיוון ההפוך.
שאלה: אם מתגלה לי ההסתרה של הבורא על ידי מחשבה שלילית כלפי הפעולות של החברים, אז אני צריך לשחק, ואם החברים דורשים ממני "תראה לי את האמת"?
אני לא מבין את השאלות שלכם, אתם כאילו נמצאים באיזשהו סיפור חדש, אחר. אתם צריכים להראות כל אחד לשני, וזה רב"ש כותב, שאתם נמצאים באהבה, בתמיכה הדדית זה לזה, על זה אנחנו מדברים ולא על כלום חוץ מזה. בזה אתם כבר עושים איזשהו פעולה שאתם מדמים את עצמכם לבורא, אחר כך אנחנו נראה בזה שני קווים, שלושה קווים עוד כל מיני מרכיבים. בינתיים את זה.
בכל מצב ומצב אני צריך לפני הקבוצה שלי, רק כלפי הקבוצה, לראות את עצמי שאני נמצא אליהם באהבה, ביחס טוב ויפה, בחיבור ביניהם. כדי להראות את זה אני צריך להיות פחות מהם וגם כן יותר מהם, בכל מה שכותב רב"ש. הוא מסביר לנו ממה מורכב המצב הזה הנכון של העשירייה, ואנחנו דיברנו היום רק על להתייחס לעשירייה כמו הבורא, אבל אצלנו זה מחולק להרבה פעולות.
שאלה: איך לשמוע את המאמרים של רב"ש, קוראים כמה פעמים ביום, אבל אני לא מרגיש אותם, לא דנים עליהם פשוט קוראים, איך להרגיש?
תמשיכו לקרוא, אין יותר מה להגיד. תמשיכו לקרוא. אתם צריכים לעבור שלב שאתם לא תרגישו בהם כלום, שהם יהיו לגמרי ללא טעם, ללא שום, כאילו אפס ואחר כך אתם תתחילו להרגיש אותם, יבוא הרצון מבפנים, הדרישה מבפנים להבין בחיים שלנו, בהליכה שלנו מה עושים, ואז אתם תתחילו להבין שהרב"ש כותב דווקא על זה.
שאלה: איך להתייחס לחבר שכל הזמן אומר שהוא לא מרגיש את האהבה של החברים אליו?
בסדר, יש כאלו שלא מרגישים. יש כאלה שמרגישים יש כאלה שלא מרגישים, אז לא מרגיש. זה לא אומר שהוא חייב עכשיו לעשות מה שבא לו, הוא חייב מעצמו לבצע פעולות אהבה כלפי העשירייה ואז אולי מתוך זה הוא יתחיל להרגיש איך שהם אוהבים אותו. רק מזה, כל עוד אני לא עושה פעולות כאלו, אני לא מרגיש האם פעולות כאלה מבצעים חברים או לא.
שאלה: אבל באמת האהבה כלפי החברים מתבטאת אצל כל חבר וחבר בצורה שונה, איזו כוונה צריכה להיות מאחורי הפגנת האהבה?
זה תלוי בחברים, הם צריכים לראות שאני אוהב אותם, שאני מגלה את האהבה כלפיהם, שאני לא משחק בהסתרה, אלא שאני באמת נמצא בזה ועושה מאמצים, שאולי אין לי מידת אהבה כזאת כמו שאני מציג להם, אבל אני בזה רוצה לעורר בהם תגובה כזאת ואז בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.
תלמיד: ומה הפידבק הנכון מהחבר להפגנת אהבה כלפיו?
אני לא מחפש פידבק. זאת אומרת, ודאי שאני רוצה שיהיה פידבק, אבל אם אין אז אין. אתה מבין, אם אין, אין. העיקר בשבילי להראות לכולם שאני נמצא באהבה אליהם.
שאלה: איזה עולם נסתר, העולם הגשמי או העולם הרוחני?
אין הרבה עולמות, אלא רק מה שאני מרגיש, ובמה שאני מרגיש יש חלק גשמי שבינתיים מגולה בחושים הבהמיים שלי, ויש חלק ממנו שנסתר מהמציאות. חלק ממציאות נסתרת, שאותה אני עדיין לא מגלה כי אין לי חושים בשביל זה. ואותם אני רוצה לגלות עכשיו, בהשפעה ובאהבה שאני משתדל להשיג.
שאלה: איך להיות באמת בהשפעה ואהבה לחברים ולא להתבלבל עם יחס של יפה נפש?
אנחנו נמצאים במצבים פנימיים שכל כך משתנים, וכל פעם דווקא המאמץ בהשפעה ובאהבה מעורר בנו כוחות ורצונות אגואיסטיים יותר עמוקים. עוד שכבה, ועוד שכבה יותר עמוקה, ולכן לא יכול להיות שנגיע לאיזה יחס של אהבה הדדית בעשירייה והוא יישאר. אלא תמיד כל פעם ופעם היחס יעלה וירד. אנחנו נמצאים בטיפול מלמעלה.
שאלה: כמו שאמרת אנחנו קוראים כל יום מאמרי רב"ש, ויוצא לנו לקרוא בערך מאמר, מאמר וחצי, אולי שניים ביום. ההרגשה היא שהמאמרים האלה הם ממש כמו עוד שיעור במהלך היום, ואני מגלה על עצמי שהם מאוד מאוד משפיעים עליי. זאת אומרת אני הולך איתם כל היום, ואחר כך בא איתם לשיעור בוקר, אני כאילו שוכח את שיעור הבוקר, והם משפיעים עליי במהלך היום.
בסדר גמור מה הבעיה? רב"ש הוא מעלינו.
תלמיד: האמת שזו לא בעיה, אבל מה כל כך מיוחד בזה שאנחנו קוראים ביחד? כי אנחנו פשוט קוראים ביחד את המאמרים בלי הסברים, בלי סדנאות, בלי כלום, פשוט קוראים אותם כך ברצף.
נכון, כך צריך להיות.
תלמיד: זה מתלבש חזק בתוכנו, איך עובד הדבר הזה?
זה נכנס ועובד, סמוך על זה, עליך רק לקרוא יחד בעשירייה. אחד קורא, כולם שומעים, ועל כולם זה פועל. אני מאוד שמח לשמוע את זה.
שאלה: חבר שאל אותי למה גם אתה קורא מאמרי רב"ש, האם הם לא מיועדים למתחילים?
גם אני קורא מאמרי רב"ש, מה השאלה, שהם למתחילים?
תלמיד: כאילו רב"ש כתב אותם לעשירייה, לקבוצה שמתחילה.
מה זה? למה אתם נאיביים כאלו? זה למתחילים? זה עד גמר התיקון מה שהוא כתב. אתם עוד תראו עד כמה זה הולך לעומק. כי אנחנו מבררים כל פעם רצונות חדשים, מקולקלים שעולים מעומק הנשמה השבורה הכללית, ולכן אנחנו כל פעם נמצאים מול המאמרים של רב"ש וגם של בעל הסולם ויש לנו הבחנות חדשות. ולא חשוב מה היה אתמול, כל יום שיהיו בעיניך כחדשים. אני מגלה יום יום דבר חדש, יותר עמוק, שמפעיל אותי יותר, ואני מתפעל מזה יותר, דווקא מיום ליום עד היום הזה, אמנם שעברו יותר מארבעים שנה.
אולי לא ארבעים שנה, רב"ש התחיל לכתוב בשנת 1983-4? אז עוד מעט זה ארבעים שנה. אבל אני רואה בהם כל פעם חידוש. לכן לי אין שאלה, וגם אני נמצא בין חברים שקוראים, ומתפעל ממה שהוא כתב, ובשבילי כל פעם זה מאמר חדש, כן.
אבל אני לא חושב שטוב שאתם קוראים חצי מאמר, ואחר כך עוד חצי, אולי כדאי להאריך את הפגישה בעוד חמש דקות ולסיים את המאמר. תנסו, ותראו, כך בכל זאת רצוי.
שאלה: הרגשתי לאורך כל השיעור שמצופה מכל אחד מאיתנו אחריות עצומה כמו שיש לבורא. איך מגיעים לאותה אחריות כלפי כל המציאות?
על ידי זה שתרצה להראות את מידת האהבה שלך לקבוצה, תתחיל להרגיש יותר ויותר אחריות וכך תגדל. דווקא לפי מידת האחריות אתה תגדל.
שאלה: דיברת על זה שאולי היה רצוי לעשות שני מפגשים של חצי שעה ביום, אני פשוט מנסה להבין מה הגבול הנכון? כי בכל זאת אנחנו לא רוצים לפגוע בהכרחיות של החברים, בזמן היום, בזמן עבודה.
אני לא יודע, נראה לי שפעמיים ביום, חצי שעה, ושום דבר חוץ מזה, יספיקו לנו כדי לעבור על כל מאמרי רב"ש, ויחד עם שיעורי הבוקר, כך נבנה את עצמנו. בכל זאת אתם רואים כל יום ויום, אני לא יכול לתת לכם יותר משיעור בוקר. יש לי איזו מנה שאני פותח ומציג לכם, וזה חי בכם בנוסף למאמרי רב"ש. כך אנחנו בכל זאת ממלאים את עצמנו בצורה טובה.
תלמיד: מצד אחד ברור שכמה שיותר, יותר טוב. אבל אם במציאות יש חברים שבשבילם זו פגיעה בהכרחיות, מה נכון לעשות, להיפגש בכל זאת פעמיים לחצי שעה?
אני לא יודע.
תלמיד: אולי רק מי שיכול, או מה?
תלוי באיזה שעות, אני לא חושב שפעמיים ביום, חצי שעה, ממש ייקחו להם את כל הזמן שהם מקדישים לחיים. אתם לא מתפללים, ולא עושים כל מיני פעולות אחרות, שום דבר.
תלמיד: היום אלה מפגשים בשתיים עשרה וחצי ובחמש, זה זמן שאנשים עובדים, לכן אני שואל.
אז שלא יהיו בשעות כאלה, מה אתם רוצים ממני? אני לא קובע לכם מתי להיפגש, העיקר בכל זאת זה לקרוא מאמרי רב"ש ואיכשהו לסיים אותם.
שאלה: אם נגיד נפגשים באיזושהי שעה שהעשירייה קובעת וסיימנו לקרוא מאמר, האם חשוב שזה יהיה חצי שעה או שאפשר שזה יהיה עשרים דקות אם סיימנו לקרוא?
מעבירים את הזמן הזה אולי לאחר כך, או שאפשר לקרוא איזשהו מאמר קצר שלא לפי הסדר אפילו, ולציין שקראנו אותו. העיקר בשבילינו זה פשוט לעבור מתחילה עד הסוף את כל מאמרי רב"ש.
שאלה: אם אפשר לשאול על שיעור הערב למשל, אולי זו אפשרות שתוכל לתת לנו יותר זמן?
שיעור ערב אני לא נותן לכם, אני לא מעביר שיעור ערב.
תלמיד: יש כרגע שיעור ערב מוקלט ואחריו יש סדנה, אם אתה חושב שזה נכון אפשר כמובן לבטל את זה.
מי מעביר שיעור ערב?
תלמיד: זה שיעור מוקלט ואחריו יש חברים שעושים עוד חצי שעה של סדנה.
אבל מה הנושא של שיעור ערב?
תלמיד: זו שעה מתוך שיעור הבוקר, זה מוקלט, ואחרי זה יש סדנה שמעבירים החברים.
הכול חשוב, גם זה חשוב. אבל בכל זאת זה שאנחנו נמלא את עצמנו עם מאמרי רב"ש זה חשוב.
תלמיד: אז לדעתך אפשר לבטל את שיעור ערב?
לא יודע, שיעור ערב יוצא שעה וחצי, אז לפחות לחתוך ממנו אולי קצת. חברים אני לא יודע, בסך הכול אנחנו מתקדמים, הכדור הוא בידיכם.
שאלה: אנחנו נפגשים בשיעור בוקר, קוראים מאמרי רב"ש, יש גם שיעור שבת, כנסים, פגישות חברים, אבל בעצם אין לנו הזדמנות להפגין בצורה גלויה את אותה אהבה. אני זוכר שעשינו כנס בפיטר ועשינו תרגיל, הסתכלנו בעיניים זה של זה ואמרנו מחמאות, דברים כאלה שדוחים עבור האגו, אבל יכול להיות שזה מועיל, אני לא יודע. עכשיו אנחנו לא עושים שום דבר שדומה לזה. כל מה שכותב רב"ש זה כאילו יבש, זה נשאר כידע באיזה מקום. קודם כל אני מתבייש לדבר על אהבה, אני מתבייש לתת מחמאות, כנראה שכולנו בעצם מתביישים ולא עושים שום דבר שדומה לזה. אז איך האהבה הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי?
זה ללא מילים. כל התרגילים האלה שאתה מסתכל בעיניים של החבר, אלו דברים שהכול תלוי באופי של האדם ובמידת השחקן שיש בו. אני לא חושב שזה כך צריך לעשות, לא ראיתי את זה גם אצל מקובלים. אתה צריך להרגיש שחברים מתייחסים, אנחנו צריכים לעשות את זה בלי מילים, אלא שחברים מתייחסים אחד לשני, כל אחד לפי המידה שלו, כל אחד לפי האופי שלו, שמתייחסים באהבה. הם רוצים לעשות טוב לאחרים כי הם רוצים את החברה הזאת, הם רוצים בזה להידמות לבורא כדי לעשות פעם נחת רוח לבורא. כך אנחנו צריכים לראות את זה.
תלמיד: האם אפשר להגיד שזה יבוא בעצמו וצריך פשוט לקיים את מה שאתה אומר.
אם אתם רוצים להתייחס באהבה זה לזה, החברים ירגישו את זה. החברים ירגישו במוקדם או במאוחר וירגישו ודאי מהר, רק הכול תלוי בכוונת הלב.
שאלה: לגבי מאמרי רב"ש, אנחנו בעשירייה עושים מה שאתה ממליץ, ובאמת יוצא לנו שאנחנו קוראים כמעט שלושה מאמרים ביום. אבל יש לנו חברים שלא יכולים לקרוא, אז המעמסה נופלת על מעט חברים שיכולים לקרוא.
זו לא מעמסה, זו מצווה.
תלמיד: כן, בדיוק. בשביל זה אנחנו רוצים לדעת באיזו כוונה הקורא צריך להיות בזמן הקריאה?
אז יש חלק שקוראים, יש חלק שעושים כוונות, מאמצים, אז מה? אין שום בעיה. יכול להיות שבכלל יהיה לנו רק קריין אחד, גם לא נורא. אם אנחנו כולנו מסכימים ואוהבים שמישהו אחד קורא, אז שיקרא אחד, לאו דווקא זה צריך להיות לפי סיבוב.
תלמיד: את המפגשים האלה שאנחנו קוראים כדאי להקליט בשביל החברים שלא נוכחים?
אני לא יודע, אולי כן. זה שלא יכולים, זה שלא נמצאים, אצלי זה תמיד דבר שמעורר שאלה.
תלמיד: בדיוק, בגלל זה אנחנו רוצים לדעת, האם כדאי לתת לחבר שיתאמץ ואם פספס אז שירגיש שפספס, או לתת לו את האפשרות לשמוע?
אלה שני קצוות שבמקל. מצד אחד אתה מראה להם שאתה אוהב אותם, מצד שני זה תלוי ביחס שלהם, יכול להיות שאתה מעורר בהם זלזול, כי הם יודעים שאחר כך הם יכולים לשמוע ולא חייבים להשתדל להיות במפגש.
תלמיד: כדאי שנעשה אולי מפגשים עולמיים של קריאה או שזה חשוב שזו תהיה קריאה אינטימית של העשירייה.
עשירייה.
שאלה: בשיעור הזה אמרת שהכול בעצם תלוי בכוונה שיש בלב, ושאנחנו פשוט צריכים לרצות לאהוב את החברים והכול יהיה טוב והכול יסתדר. אבל אהבה לא לעצמך זה משהו שהוא מנוגד לגמרי לטבע שלי, הפוך לחלוטין לטבע שלי. השאלה, באיזה אופן בכל זאת אנחנו מגיעים לאהוב את החברים?
אנחנו רוצים להגיע לאהבת החבר כמו שאני רוצה להגיע לאהבת הבורא, ולא יכול להיות שזה פחות או יותר.
שאלה: אמרת קודם שבזמן שאנחנו קוראים, הקריין לא צריך להדגיש מילים או ביטויים מסוימים. למה זה חשוב שזה יהיה כך?
הוא צריך לקרוא את זה בצורה כזאת שזה יהיה טוב לכולם, מובן לכולם, ולא שהוא עושה בזה, מוסר בזה את היחס שלו לטקסט.
שאלה: הוא לא נותן בכלל לחשוב על שום דבר, אפשר לעשות את זה רק במהלך השיעור, באותם שעות שמקובלים היו לומדים, בזמן הזה. אז מה לעשות בכל שאר הזמן, עם הרעש שיש בעולם, אי אפשר בשום אופן להתרכז.
לכן אני אמרתי לך היום מה אתה צריך לעשות, בכל רגע ורגע בחיים אתה צריך לעורר אהבה לעשירייה ואפילו לכל המציאות, לכל האנושות. כמו שהבורא בעצם מתייחס לכולם באהבה חלוטה, כך אתה צריך לסדר את עצמך ביחס כזה לכל המציאות, ואז יהיה לך מה לעשות במשך כל היום.
שאלה: קודם כל הודיה גדולה על הזכות לקרוא את מאמרי רב"ש פעמיים ביום. ולשאלתך, עשיריות שקוראות חצי שעה מספיקות בין שניים לשלושה מאמרים, וזה דבר נפלא. שאלה קטנה לגבי העניין הזה. לעתים זמן הקריאה נופל ממש על עבודה קונקרטית, כלומר אדם נאלץ להיות עם אנשים אחרים וכולי. האם יש ערך להתחברות כזאת בזמן עבודה, כשאדם לא יכול להיות מרוכז במאה אחוז בקריאת המאמר?
אם הוא לא מסוגל להיות מחובר איתם בפעולה קבוצתית, רצוי שבכל זאת הם יקליטו את זה ויעבירו לו.
תלמיד: לא, אני מתכוון אפילו להתחבר, אבל להיות בהשתק כי הוא לא יכול להיות ממש בצורה מלאה.
כמה שהוא שומע, לא שומע, ויוצא לו לא זה ולא זה, זה לא כל כך טוב. תשתדלו.
שאלה: לפעמים אימא מתייחסת לילד שלה בכעס רק כדי לעורר אותו. איך זה אמור להיות בעשירייה?
אנחנו צריכים להראות כל אחד לשני סימני אהבה. ואיך זה משפיע? לפעמים אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מסוגלים לקבל את סימני האהבה האלו, הם מרגיזים אותנו, הם מעוררים בנו שנאה כי אנחנו לא מסוגלים, לא נמצאים איתם בהתאם לזה. מה לעשות, אנחנו צריכים גם להבין שכאלו מצבים עוברים על החברים, ויבוא הזמן שהם יהיו אחרת בפעם הבאה.
שאלה: אם חבר בעשירייה מפגין כלפיי אהבה אני לא מרגיש נוח עם זה, מה התגובה הנכונה שלי כלפיו?
אתה צריך להפגין כלפיו אותו דבר. ואחר כך אתם תראו שהסימנים האלה לא צריכים להיות בולטים, אתם לא תרגישו את זה. אתם תראו עד כמה במקום אהבה תבוא שנאה, וככה וככה גם כן, שנאה ואהבה יתחלפו מהר מאוד זה עם זה, כפנים ואחוריים של כל מדרגה ומצב. בזה אין בעיה.
שאלה: האם אפשר לשמוע הקלטות של מאמרי רב"ש במקום קריאה?
בעצם כן, אם אלו הקלטות נכונות, טובות, אז אפשר לשמוע הקלטות. בפרט שזה לא בעברית אלא בשפות אחרות, שצריכים לעשות אותם, כדאי להקליט אותם, כדאי שזה יהיה לנו בארכיון בכל השפות. אני מאוד בעד זה.
(סוף השיעור)