שיעור בוקר 17.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א',

חלק ג', עמ' 109, פרק ג', דברי האר"י, אות א'

קריין: "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ג'. דף ק״ט, עמ' 109. פרק ג', אות א', דברי האר"י.

אות א'

בעולם אצילות מאיר א"ס ע"י התלבשותו בקומת חכמה.

* "גם דע, כי הלא א כדי שאור הא"ס יוכל להאיר בכל אצילות צריך שיתלבש עצמותו תוך החכמה ואחר התלבשותו בחכמה אז מתפשט בכל האצילות, ועל ידי מלבוש זה לבדו יכול כל האצילות לקבל מן הא"ס ב וזה סוד כולם בחכמה עשית."

* ע"ח שער מ"ז פרק ב'.

קריין: אות א', אור פנימי. "כדי שאור הא"ס יוכל להאיר בכל אצילות"

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) כדי להבין את דברי הרב שמכאן ואילך, צריך שתחזור כאן על ביאור ה' הבחנות שבמסך, היוצאים מכח הזדככותו של מסך, על סדר מדרגה, מעביות גדולה דבחי"ד עד הזכות הגדולה שבבחינת כתר ושורש המסך, שעושים בזה ה' פרצופים. ודברים אלו תמצא מבוארים בחלק ב' (בהסתכלות פנימית ד"ה ותדע. ותחזור שם על כל ההמשך עד ד"ה ועולם העשיה, ואחר זה בד"ה ובהמתבאר, ותחזור על כל ההמשך עד ד"ה אמנם). כי כל הדברים הללו שייכים לכאן, ואי אפשר להביאם מפני האריכות, וע"כ אני מוכרח לסמוך על מה שכבר ביארתי שם, ולא אוכל להביא כאן רק קיצור וסיום דכל דבר, בשיעור הנצרך לדברי הרב שבכאן." כן.

"ושם נתבאר, שאור א"ס ב"ה, הכולל ד' בחינות שנק' ע"ס דאו"י, אינו פוסק מלהאיר לתחתונים אפילו רגע. אלא מתוך, שאין שום תפישא באור בלי כלי, לפיכך רק לכלי קבלה צריכים. וכל פרצוף ומדרגה באותו רגע שמשיגים כלי, תיכף עמו יחד משיגים האור, בשיעור מדתו של הכלי שהשיגו. גם נתבאר שם, ששורש דכל הכלים שבכל העולמות, הוא או"ח, העולה מזווג דהכאה על מסך שבכלי מלכות. באופן, שבאותו רגע, שמתהוה מסך חדש באיזה פרצוף, נמצא אור א"ס הכולל ע"ס דאו"י מתפשט אליו תיכף, ומכה במסך זה, ועולה או"ח ומלביש אור דא"ס ב"ה, לפי שיעור גדלו של האו"ח ההוא. וזהו המכונה, התלבשות א"ס בכלים, או באיזה ספירה. כי שם של ספירה, מורה על שיעור קומה של אור א"ס המתלבש שם. למשל, כשנאמר, התלבשות א"ס בכתר, יורה שאו"ח מלביש, על כל עשר ספירות דאו"י עד כתר, וכשנאמר התלבשות א"ס בחכמה, יורה שאו"ח מלביש, רק עד חכמה. ואין להקשות, א"כ, אין בהלבשה זו רק ט' ספירות, וקיימא לן עשר ולא תשע. כי באמת יש שם גם כתר, אלא, שכתר זה מלובש בפנימיות החכמה, וע"כ אינו עולה בשם, רק ספירת חכמה לבד. ועד"ז תבין כל הקומות של הפרצופין האחרים."

בכל אור הכי קטן יש את כל האורות שבנו אותו, ירדו אליו וסידרו אותו כך שעכשיו הוא מופיע בצורה הכי קטנה, אבל כל האורות פעלו לזה ונמצאים בפנימיותו.

"גם נתבאר שם, אמת המדה, שבו נמדד מדת גודלו של כל או"ח, שהיא הבחן שיעור עביות, הכלול במסך שבכלי מלכות, והן ה' הבחנות: שהמסך העב ביותר, שהוא בחי"ד, נמצא מדתו של או"ח המוחזר ממנו, גדול ביותר, והוא המלביש עד קומת כתר שבאור א"ס ב"ה, דהיינו שבע"ס דאור ישר. ומסך שעביותו בחי"ג, נמצא מלביש בקומת חכמה דע"ס דאור ישר. ומסך, שעביותו רק בחי"ב, מלביש בקומת בינה דע"ס דאו"י. ומסך, שעביותו רק בחי"א, מלביש רק עד קומת ז"א דע"ס דאו"י, ומסך שאין בו עביות, אלא בבחינת שורש של מסך המכונה כתר דמסך, הנה במסך זה, אינו נוהג שום זווג דהכאה, ואין לו שיעור קומה כלל, אלא כמידתו של ספירת מלכות לבד. אמנם צריכים לזכור כל הטעמים והנימוקים של הדברים, כמו שנתבארו שם בהסת"פ הנזכר לעיל, ובחלקים הקודמים ועש"ה כי בלי הבנת הטעמים והחיובים שבדברים הללו, אי אפשר להבין כאן אפילו מלה אחת על בוריה, כי כאן אני מוכרח לקצר כמובן."

שאלה: מהו התהליך הזה שבו אור אין סוף מתלבש באור החוזר?

כוונת הנברא לקבל תענוג רק כדי להנות את בעל הבית נקראת "אור חוזר", ובה בעל הבית יכול להתלבש כדי להנות את האורח. כך אחד מהנה את האחר.

תלמיד מה זה אומר שהבורא בכוונה להנות את האורח מתלבש בכוונה שלו?

אלו רצונות שכל אחד רוצה להנות את האחר. בעל הבית חושב "מה אני יכול לעשות למען האורח, באיזה תענוגים למלא אותו", והאורח חושב, "איך אני יכול לקבל כדי להשפיע בזה תענוג לבעל הבית".

שאלה: כתוב "שאין שום תפישא באור בלי כלי, לפיכך רק לכלי קבלה צריכים. וכל פרצוף ומדרגה באותו רגע שמשיגים כלי, תיכף עמו יחד משיגים האור". איך בונים את הכלי שהאור צריך להתלבש בו?

כלי זה רצון לקבל שעבר עליו צמצום, כלומר הוא החליט שהוא לא מקבל לעצמו, ואחר כך הוא החליט שהוא מקבל רק על מנת להשפיע. מתוך זה שהוא רוצה לקבל על מנת להשפיע יש לו הכנה כזאת שהוא מתמלא עם אור החסדים, עם אור של השפעה, שמה שהוא יקבל הוא יקבל באור של השפעה. ואז אור ישר, אור חכמה, יכול להיכנס בו ולהתלבש באור החסדים, ומזה יש הנאה לבעל הבית או לבורא שממלא את הנברא, ויש הנאה לנברא שבזה שמקבל מהבורא הוא ממלא את הבורא. השפעה הדדית כזאת מביאה אותם לדבקות ובכך הם משתווים.

תלמיד: איך אפשר לבנות את הכלים האלה בעשירייה?

בעשירייה זה פשוט מאוד, אני עושה בעשירייה אך ורק דברים שבהם אני עוזר לחברים להתקרב לבורא.

תלמיד: זו כל העבודה. אבל מה התשובה פה, איך אני עוזר לחברים לבנות כלי?

אני מראה להם איך אני אוהב אותם, איך אני מתקרב אליהם, איך אני מחזק אותם וכן הלאה.

שאלה: האם אור חוזר מלביש רק בקומה ששייכת לו מבחינת העביות?

אור חוזר נמצא בכלי ככל שהתחתון דוחה את התענוג לעצמו ורוצה לכוון אותו לבורא. בזה מתגלה אור חוזר וממלא אותו, וזה אור של השפעה.

שאלה: מה זה אומר שהמסך הראשון שבאצילות זה המסך על חכמה, על עביות ג'?

איפה אתה קורא?

תלמיד: בדברי האר"י הוא כותב ש"צריך שיתלבש עצמותו תוך החכמה ואחר התלבשותו בחכמה אז מתפשט בכל האצילות," ואז באור פנימי הוא מסביר שהמסך על בחינה ג' הוא עד חכמה.

מסך על בחינה ג' הוא עד חכמה, מסך על בחינה ד' הוא עד הכתר, ומסך על בחינה על בחינה ב' הוא עד הבינה.

תלמיד: האם מסך של עולם האצילות הוא מסך של חכמה?

הוא מסך על בחינה ג'. אחר כך בחינה ב' זה בריאה, א' זה יצירה ושורש זה עשיה.

תלמיד: מה זה אומר שכל מסך מתמעט?

באין סוף היה צמצום, אחר כך המלכות דאין סוף עשתה זיווג דהכאה וקיבלה על מנת להשפיע. הקבלה שלה בעל מנת להשפיע הייתה על הבחינה הגדולה ביותר, על בחינה ד', ומזה נוצר עולם אדם קדמון. כשעולם אדם קדמון הזדכך עם המסך שלו, אז מה שיצא אחריו זה מסך דבחינה ג', נעשו זיווגים אחריו ומזה נעשה עולם האצילות. אחר כך יצא מסך דבחינה ב' ונוצר עולם הבריאה, מסך דבחינה א' ונוצר עולם היצירה, ומסך דעולם שורש בונה לנו את עולם העשיה.

תלמיד: למה המסכים מתמעטים? ככל שיורדים בעולמות אז המסך יותר קטן.

מפני שהאור שנשאר בעולם אין סוף הוא הרבה יותר גדול מהאור שמקבלים כל פעם במדרגות על ידי המסכים ונשאר עודף אור. יש הבדל בין אור פנימי שמקבלים על מנת להשפיע לבין אור מקיף. האור המקיף לוחץ על הכלי ובזה הוא מזכך את הכלי, מבטל את המסך. כמו בדוגמה של בעל הסולם, הכלי מרגיש שהוא קיבל בעל מנת להשפיע אבל אחוז אחד נגיד ונשארים תשעים ותשע אחוז, אז מה הוא יכול לעשות? זה לא נקרא "השפעה". לכן הוא מזדכך, יוצא מהתפקיד הזה.

כל הפעולות ההדרגתיות האלה, הכול נעשה על ידי האור העליון, אין כאן שום החלטות מצד הכלי, הכול משתלשל מלמעלה למטה, מהבורא כלפי הנבראים העתידיים, אין כאן עדיין נברא, יש כאן משחק בין האורות, המסכים ועביותם, ומזה נבנות המדרגות מאין סוף עד העולם הזה.

תלמיד: האם ככל שהמסך יותר נמוך, אז יש יותר אור מקיף?

לא. תמיד בכל מדרגה יש אור פנימי לפי המידה שהמדרגה הזאת קיבלה בעל מנת להשפיע, ויש אור מקיף לפי המידה שהמדרגה הזאת לא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע. זה לא סתם אור אין סוף, אור אין סוף הוא רק כלפי המדרגה העליונה בסולם המדרגות. יש עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אז בכל מקום כמה שמקבלים זה אור פנימי, כמה שלא יכולים זה אור מקיף, וכך יש לנו את ירידת המדרגות.

תלמיד: האם ככל שיורדים במדרגות האפשרות להשפיע גדלה או מצטמצמת?

ככל שיורדים במדרגות יש פחות ופחות כוח להשפיע, אבל יש בירורים יותר גדולים. כל זה לא כלפי הנברא כי עדיין אין נבראים, עדיין יש רק משחק בין העביות, המסך שעל פני העביות והאור שלמעלה מהם. ושלושת הדברים האלה, עביות, מסך ואור, הם ביניהם משתלשלים ובונים את סולם המדרגות עד שמגיעים למצב הנמוך ביותר. כשמגיעים לסוף ההשתלשלות, מכאן והלאה אנחנו מתחילים לדבר כבר על הנבראים שמתחילים להיבנות ולעלות בסולם שנבנה עכשיו מאין סוף עד העולם הזה. זה עוד לפנינו.

תלמיד: מה זה הסוף של ההשתלשלות שממנו הנברא מתחיל לעלות חזרה? יש בו את המסך הכי נמוך ואת האפשרות הכי קטנה להשפיע.

כן. זה הכול. אחר כך אנחנו נראה מה יהיה. סוף ההשתלשלות זה אפילו לא במסך והיכולת הקטנה להשפיע, אלא בכלל אין רצון להשפיע ויש רק רצון לקבל שמתגלה, נבנה, נברא. התגלה רצון לקבל ללא מסך שלא היה אף פעם בהשתלשלות. אלא הוא התגלה דווקא בהשתלשלות. מאיפה יצא הרצון לקבל? עדיין הרצון לקבל לא מגולה. הוא כולו מכוסה מלכתחילה במסך, וכך הוא משתלשל ומתגלה רק בעולם הנקודים, בשבירת הכלים. לאט לאט, תן לכל התמונה הזאת להתייצב.

שאלה: בכל מדרגה שיש בה עביות, מסך ואור, בכל מצב ומצב זה תמיד נהיה עשר ספירות שלמות, אחד משלים את השני?

זה הטבע של האור כנגד הרצון שנתהווה בתוך האור. הקשר ביניהם יכול להיות רק בהתקשרות בעשרה אופנים שנקראים "ספירות". ולכן יכול להיות, לא יותר ולא פחות.

תלמיד: יש השלמה כי יש עביות של המסך, אור חזור, אור ישר.

הכול לא כל כך חשוב. חשוב לנו שיש קשר בין האור והרצון וצורות ההתקשרות ביניהם משתנות.

תלמיד: תמיד יש בזה התכללות?

תמיד ישנה התכללות. כן.

תלמיד: זו ההתכללות השלימה בין הנברא לבורא?

עדיין לא נברא ולא בורא. עדיין התכללות בין שתי ההבחנות הללו בטבע. עוד רחוק לנברא ובורא.

שאלה: העיקר מה שאנחנו עכשיו צריכים להבין ולהרגיש - את בניית המסך. הרצון לקבל שלי זה העצם שלי. מה זאת אומרת שאני מבטל את הרצון לקבל, שאני לא רוצה, אני לא רוצה להתלהב, אבל איך עושים בפועל?

אני לא יכול להסביר לך כי אתה רוצה להרגיש ולכן ההסבר שלי לא יעזור. אתה רוצה לדעת מה זה מסך. והלב שלך רוצה להרגיש. מה זה נקרא שאני יכול להשפיע לבורא, איך אני מרגיש את ההשפעה ואת לבורא שאני משפיע לו, ואת עצמי. איך אני קושר – אני - השפעה שלי והבורא יחד? ואז אני מבין את הסיטואציה הזאת. אז אני לא יכול להסביר לך כי זה עניין של הרגשה. לכן נקרא "העולם הנסתר". עד שמתחיל להתגלות בלב האדם. ומתי יתגלה? כשתרצה דווקא את זה לגלות.

תלמיד: נראה לי שאני רוצה, ולא רק אני.

נכון. אנחנו קרובים לזה, אבל עדיין אנחנו לא מחוברים. ולכן הכוחות שלנו דלים.

תלמיד: מה דבר ראשון שאנחנו רוצים כדי להתחבר, דווקא ביטול?

רק כל אחד מבטל את האני שלו ועוזר לכולם וכולנו יחד רוצים להשפיע לבורא. אנחנו קרובים לזה, אבל עדיין, עוד עוד עוד לא מספיק.

קריין: אות ב' אור פנימי.

"ב) פירוש, כי עולם אצילות, נבחן לראש לכל העולמות. ואע"פ, שיש עולמות הרבה למעלה מאצילות, דהיינו כל העולמות המרובים הכלולים בעולם אדם קדמון, אמנם, הם כולם גנוזים בתוך עולם האצילות, ואינם כלל שורש להעולמות, אלא רק שנחשבים שורש לעולם אצילות בלבד, כי ע"כ גנוזים בתוכו, ומאירים בו לבד בגניזו.

ונתבאר בחלקים הקודמים, אשר מסך דבחי"ד, משמש רק בעולם א"ק בלבדו, ולפיכך מדתו של או"ח גדול מאד שם, ומלביש עד קומת כתר שבאור א"ס ב"ה. ולכן, נקראים כל העולמות הכלולים בעולם אדם קדמון, בשם עולם הכתר."

זאת אומרת, כאן הוא נותן לנו רק הארה קטנה. ישנן הרבה מדרגות, אפילו עולמות, הוא אומר, שהם נמצאים בעולם אדם קדמון. אנחנו לא לומדים אותם, לא מדברים עליהם, אפילו אנחנו לא מכירים את שמותיהם וכן הלאה. כל מדרגה רוחנית יש לה עוד הרבה מאוד פרטים ופרטי פרטים. אם נגיע לזה אז נראה, נכיר. אם לא, אז לא. אנחנו צריכים ללמוד רק מה שמתאים לתיקון שלנו. העיקר להגיע לתיקון. כל אחד יתקן את עצמו. זו המטרה שלנו.

"אמנם, בעולם אצילות, שמשמש שם רק מסך דבחי"ג (עי' הסת"פ ח"ב פ"ב אות י' ד"ה והמסך), נמצא מדתו של או"ח, העולה מזווג דהכאה על המסך ההוא, רק עד קומת חכמה, ואינו משיג כתר דאור א"ס ב"ה, אלא שכתר טמיר וגניז בתוך חכמה כנ"ל, ולפיכך, נקרא עולם אצילות, בשם עולם החכמה. וזה סוד הכתוב, כולם בחכמה עשית, כלומר, שהכל נשרש באצילות לבד, ולא בעולם א"ק שהוא עולם הכתר, כי עולם א"ק אינו נחשב כלל לשורש לעולמות התחתונים, ולא יופיע ממנו בעולמות רק לאחר גמר התיקון, בסו"ה ועמדו רגליו בהר הזיתים. ויש לדעת, שכמו שקומת ע"ס נחשבת כולה לפי ספירה העליונה שבה, אם היא כתר, תהיינה כל הספירות בחינת כתר, ואם היא חכמה תהיינה כולן חכמה וכו'. כך כל עולם נחשב כולו כפי פרצוף הא' שבו."

זאת אומרת, אנחנו תמיד קוראים כך לכל הבחנה והבחנה על שם העליון של אותה הבחנה. עולם האדם קדמון, אמנם יש בו עשר ספירות, אבל כולם - כתר. ולכן את כל הספירות שלו אנחנו משייכים לעולם הכתר. אבל ודאי שבכל אחד ואחד יש לא פחות ולא יותר, מעשר הבחנות. וכך בכל מצב.

שאלה: באופן מעשי המקובל משיג את המדרגות הנעלות האלה. האם הוא יכול להעלות גבוה עד כדי כך את האור החוזר כדי שיתלבש בעולם האצילות?

ודאי, אחרת איך הוא יכול? כמו שעכשיו אנחנו לא רואים כלום, כי אין לנו מהרצון שלנו, שקיים בכל אחד, שום אפשרות לעשות אור חוזר, לכן אנחנו לא רואים. במידה שהאור חוזר שלנו ייצא מאיתנו, אור של השפעה, של חיבור, של אהבה, משהו, במידה שהוא יצא מאיתנו כלפי הזולת - באותו האור, כמו בפרוז'קטור, כמו באור, אנחנו נראה משהו לפנינו, אחרת לא נראה שום דבר. רואים רק באור חוזר.

תלמיד: איך מוכלת האינטנסיביות של האור חוזר?

במידה שיש לי רצון לקבל ואני יכול לצמצם אותו, ועל ידו להשפיע לזולת, לפי זה אני אראה את העולם העליון. אי אפשר אחרת.

תלמיד: איך בכל זאת נבנית האינטנסיביות של האור חוזר? לכל המקובלים הייתה עשירייה, נכון? ומה הם עשו, פשוט על פני הרצון הגדול הם בנו את תכונת ההשפעה? או איך בכלל אפשר לתאר לעצמנו את האינטנסיביות של האור החוזר?

רק על ידי שאתה בהתקשרות עם החברים תתחיל להרגיש מה זה השפעה, ותפעיל את כוח ההשפעה, תפתח אותו יותר ויותר כלפי החברים וכלפי הבורא.

תלמיד: האם ההשפעה הזאת נקראת אור חוזר, השפעה ביחס לחברים ולבורא, מה אם כן מחזיר את האור חוזר?

אז אתה מגלה. אם אתה עושה צמצום, שאתה לא רוצה לעצמך כלום, אז אתה תתחיל להרגיש באיזו מידה הבורא רוצה להשפיע לך, ואז יהיה לך כבר קשר עימו. אבל זה מגיע אחרי שאתה תתקשר לחברים, ומתוך הקשר איתם תפנה בעצמך, איתם יחד, לבורא.

תלמיד: הקשר שלי עם החברים, אנחנו משתדלים להפנות את עצמנו לבורא. מה אנחנו מחזירים, לָמה הכוונה הזו נקראת "אור חוזר"?

כי אתה תמיד רוצה לקבל, לא חשוב מה, ואם אתה למעלה מהרצון לקבל שלך מעמיד רצון להשפיע לבורא דרך החברים, אז מיד אתה תתחיל להרגיש מה שהוא רוצה לתת לך וכמה אתה רוצה לתת לו, ואז יהיה קשר ביניכם בהשפעה הדדית, כמו אורח ובעל הבית.

תלמיד: ושם ההשפעות האלה מתחברות?

כן, כולם מתחברים יחד באור חוזר שלך. ואז אתה רוצה עם כל החברים להשפיע לבורא, ותרגישו בהשפעה הזאת אליו שהוא רוצה להשפיע אליכם, ואז אתם תתחילו לקשור קשרים כאלה, אתם לו והוא לכם. ומתוך זה כבר מתחילים לבנות ט' ספירות דאור ישר, ט' ספירות דאור חוזר, ובזה כבר מתחילה להיבנות מערכת יחסים ביניכם. תלוי באיזה גובה, או בגובה של עולם העשיה, יצירה, בריאה, או אצילות, זה כבר אחר כך, אבל בעצם זה התהליך.

תלמיד: מה אנחנו מרגישים ביחסים ההדדיים בינינו לחברים ובמאמצים להשפיע לבורא כתוצאה מכך? איך אנחנו מרגישים את הכוונה שלו שהוא רוצה להשפיע לנו?

אתם צריכים לשחק ביניכם ביחסים של השפעה, ועם זה למשוך לזה את הבורא. אתם כביכול עוסקים בהשפעה, זה משחק, ואתם רוצים למשוך גם אותו למשחק שלכם. אז תתחילו להרגיש איך הוא מלכתחילה סידר לכם את המשחק, מלכתחילה סידר כל אחד, וכך תתחילו להרגיש קשרים ביניכם ובינו.

שאלה: כאשר אנחנו עובדים בעשירייה על הכוונה, האם אנחנו עושים את זה כדי להחזיר אור לכלים בעולם העליון?

לבורא. עולם עליון אני לא יודע מה זה.

שאלה: איך בונים מסך כדי להגיע לעולם האצילות?

אני גם לא יודע, אני לא מכיר, לא מרגיש את עולם האצילות, אלא אני בונה מסך. אני רוצה להתקשר לבורא, כי כל מה שהוא נותן הוא נותן לי, ואני רוצה בחזרה להחזיר לו את זה. לא להחזיר מה שאני מקבל, אלא כל מה שבחיים שלי אני חושב שאני רוצה לעשות כדי להשפיע לו נחת רוח, כדי להנות אותו. באיזה עולם הוא נמצא אני לא יודע, הבורא נמצא בכל מקום, הוא נמצא לפניי.

שאלה: איך להתייחס למצבים שאנחנו לא יודעים איך לתפוס? למשל הטבע שלנו וכמה קשה לבטל אותו. לָמה קשה ליצור את הכלים האלה?

אל תדבר עם הטבע שלך ואל תסתכל עליו, תסתכל על החברים ותרצה להתחבר איתם, ואז תראה עד כמה אתה כבר עובד עם הטבע שלך.

שאלה: כל פעם כשאני מנסה לבטל את עצמי עוד ועוד ההכרחיות מתגברת ואני מחויב לחזור למחשבות על גשמיות. האם יש עצה להתמודד עם ההכבדות האלו או שההשתוקקות מספיקה?

העיקר הוא עבודה בקבוצה. אם תעמוד על זה ותחזק את זה כל הזמן, אז תלך בצורה נכונה קדימה.

שאלה: הוא כותב שהשורש של כל העולמות הוא באור חוזר. האם גם השורש של העולם שלנו הוא באור חוזר?

נגיד שכן. לא כדאי לשאול דברים כאלה כי זה רק יגרום לבלבול. יש הרבה דברים שאני לא מדבר עליהם מפני שאני לא רוצה להתחיל לבלבל אנשים, כי יהיו להם יותר מדי פרטים.

שאלה: לגבי בניית הספירות והעולמות. נגיד על מסך דבחינה ד' עולה אור חוזר עד קומת הכתר וקומת הכתר מתמלאת, ואחר כך היא בונה את כל הקומות שמתחתיה, זאת אומרת, הכתר בונה את החכמה, החכמה בונה את הבינה וכולי. האם ככה זה עובד?

כן.

תלמיד: האם הבחינות התחתונות יותר לא יוצאות על זיווג משלהן, הכול רק על הזיווג של העליון?

הכול מתחיל מהעליון ולמטה.

תלמיד: באיזה שלב זה הופך משורשי כלים לכלים שכבר מקבלים אור?

זה תלוי בעביות, תלוי במצב.

תלמיד: נגיד בדוגמה של זיווג על בחינה ד', הכתר מתמלא, בונה את חכמה, חכמה בונה את בינה וכולי.

עד שמגיע למלכות ומלכות עושה אור חוזר. במידה שהיא מפתחת אור חוזר, אז יש התלבשות אור ישר בתוך אור חוזר.

תלמיד: אבל כבר הגיע האור למלכות, כל הקומה יצאה מאור חוזר של מלכות, זאת אומרת, כתר התמלא בגלל שמלכות החזירה אור בהתחלה, מזה זה מתחיל. למלכות יש מסך דבחינה ד', היא מחזירה אור עד הכתר, כתר מתמלא, נבנית קומת כתר, קומת כתר בונה את קומת חכמה וכך בהשתלשלות נבנה כל הפרצוף. אז בהתחלה זה ראש, רק שורשי כלים, ואחרי כן יש התפשטות האור פנימה מניה וביה. באיזה שלב בתהליך הזה זה קורה?

מה זה מניה וביה? מי צריך להתחיל להיות כאן, ראש, תוך, סוף?

תלמיד: ראש וגוף.

אחרי שיש החלטה בראש ויש זיווג דהכאה בראש, אז מהראש זה מתפשט בגוף.

תלמיד: אחרי הזיווג במלכות אור שממלא נגיד את הכתר, האם זה כבר גוף, זה ראש?

מה זה כתר?

תלמיד: ספירת הכתר.

אין דבר כזה, אור לא יכול למלא רק ספירת כתר. אור ממלא את הפרצוף. לפי זיווג דהכאה שעושה מלכות היא ממלאה את האור החוזר שלה עד הכתר, ואז זה נקרא פרצוף של כתר. ואז האור ממלא אותה באור חוזר והפרצוף מתמלא בעשר ספירות דאור ישר, אור ישר מתלבש באור חוזר, וזה נקרא "אור פנימי".

קריין: אתה רוצה לסכם את השיעור?

היה שיעור טוב בכל החלקים שלו. אנחנו מתקדמים, מרגישים עד כמה יש לנו עוד במה להשקיע כוחות בחלק הראשון והשני, ובחלק השלישי מוסיפים יותר ידיעה, וכך זה בסדר. דיברנו על המבנה של הכלי, איך להתכלל עם החברים, ואני חושב שהשיעור היה שלם, מלא. אם רוצים עוד יותר במשהו להיטיב לשיעור, אז בבקשה, תדברו, תכתבו.

שאלה: אמרת שהכי חשוב שכל אחד יתקן את עצמו, ולפני כמה שיעורים אמרת שבדור שלנו כמעט אי אפשר לתקן את עצמך אלא רק בקבוצה. למה התכוונת שכל אחד צריך לתקן את עצמו?

מתוך הקבוצה. ללא קבוצה אדם לא יכול לתקן את עצמו, שיהיה ברור.

תלמיד: מה זה תיקון של עצמו?

תיקון של עצמו זה התכללות בקבוצה.

תלמיד: האם זה התיקון?

כן, זה התיקון. לחזור להיות החלק הפעיל, האינטגרלי באדם הראשון.

תלמיד: אני חשבתי שאני צריך לתקן את עצמי.

אל תחשוב אלא תשמע, פחות לחשוב.

(סוף השיעור)