בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 16.1.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי נ"ט, ענין מטה ונחש*

1. הייתי מחלק את כתבי המקובלים לכמה קבוצות. בקבוצה הכי חשובה מסבירים לנו עקרונות שאיתנו לאורך כל הדרך. בתחילת העבודה שלנו אנחנו עדיין לא יכולים להבדיל בין המצבים, מדרגות, יחסים לא כל כך עדיין מובנים.. העיקר בשבילנו אותם הכללים שעל ידם אנחנו יכולים להתקדם לאורך כל הדרך, והם לא משתנים. וודאי שיש שוני בשימוש בהם, אבל העקרונות האלה הם קבועים. במיוחד בתקופה שלנו אנחנו צריכים לאתר את עצמנו שנמצאים בגלות מהקדושה, ואיך אנחנו צריכים להתארגן בינינו, זה יעזור לנו שנוכל לצאת מהגלות, גלות מהקדושה, מע"מ להשפיע, ממגע עם הבורא, מ-ואהבת לרעך כמוך, מכל האופנים שאנחנו לומדים על רוחניות.
   
   אנחנו צריכים את העקרונות האלה לראות בכל מצב ומצב שאנחנו נמצאים בו, במיוחד עכשיו, כי במצב שאנחנו לא יודעים איפה אנחנו בדיוק, אנחנו צריכים לאתר לעצמנו מה שייך לרוחניות ומה לא, ואיך אנחנו עובדים בצורה מועילה כדי לצאת מגשמיות לרוחניות, להחליף את היחס שלנו לכל מה שאנחנו מרגישים, כל מה שמתואר בכלים שלנו, ראייה שמיעה בעיקר, חשוב לנו למיין את ההבחנות הללו ולדעת להשתמש בהם נכון.

2. הוא כותב בתחילת המאמר *שאין יותר מ-2 מדרגות, 2 מצבים, או קליפה או קדושה. אנחנו בדרך כלל נמצאים במצב מה שנקרא בין שמים וארץ, לא זה ולא זה. זהו מצב לא טוב, סימן שאנחנו לא עובדים נכון, מתרשלים בעבודה בינינו, בקשר בינינו בקבוצה, לא יכולים ע"י זה למשוך את הכוח העליון, מאור המחזיר למוטב*.
   
   *לכן אנחנו מבזבזים את הזמן. הימים עוברים ותוצאות לא כל כך מורגשות, זה הכל מתוך ההתרשלות שלנו, כמו שכותבים לנו רב"ש ובעל הסולם. התרשלות שלנו מאהבת חברים, רק ע"י זה שאנחנו בכוח נמשכים זה לזה, נגד הרצון שלנו, מתגברים עליו ונמשכים יחד לחיבור, יחד להשתתפות, במידה הזאת אנחנו מזמינים מאור מחזיר למוטב*.

וודאי שהבורא כל פעם מצייר לנו מצב חדש, שאנחנו רחוקים, לא מחוברים. חוץ מזה שהוא שבר את הכלי של אדם הראשון להרבה מאוד חלקים, הוא מעורר בנו את הפער בין כל החלקים, ניתוק, כדי שבכל זאת נפתח רגישות למצבנו, לחוסר חיבור, וכמה שיכולים להתקדם לחיבור.

*אנחנו צריכים לראות את המצבים האלה, עניין מטה ונחש, איך אנחנו מתחברים ע"י הכלל הזה, ולהשתדל כל הזמן לראות שאין יותר, או קליפה או קדושה. זה שאנחנו נמצאים באמצע ולא יודעים איפה נמצאים, זה סימן שאנחנו בכלל לא נמצאים. לא נמצאים לא בדרך, לא בחיבור ולא תחת השפעה עליונה*.

נתחיל לקרוא ונשתדל לעורר עוד שאלות ובירורים במאמר הזה. יש מאמרים שמדברים על מצבים פרטיים ונקודתיים שבדרך. זה מאמר כללי שהולך איתנו לאורך כל הדרך. כדאי לנו להתעכב עליו כדי שבכל זאת משהו יישאר לדרכנו.

3. *ברור לנו שבלי נחש אנחנו לא יכולים להתקדם, כי אנחנו כל פעם צריכים לשמור לא ליפול לנחש אלא לעלות את עצמנו למטה. בעצם זה אותו הבחן, ההבדל רק איך אנחנו מתייחסים אליו, או שמטה בחשיבות או שמעלה בחשיבות. אם אני רוצה להתקדם, אני צריך תמיד לרומם את המטה בחשיבות שיש בי בשכל ורגש שלי, וללכת עם זה קדימה, לא לתת ליפול. כל הזמן עוד יותר שיהיה גבוה ומכובד בעיניי. כך אני מגיע למצב של אמונה למעלה מהדעת*.
   
   *אם אני לא שומר על זה אלא דווקא זורק את עצמי להרגלים גשמיים, לשכל ורגש גשמיים, אז אני כבר נופל למטה. אני אולי לא מכיר כי ישנה הסתרה במצבים כאלה, אבל אני כבר נמצא במצב של נחש*.

4. *משה מפחד מהנחש. לאן הוא בורח? לבורא. שם הוא מקווה שימצא עצות איך לברוח, איך להינצל מהנחש.. צריך להתחיל לעבוד איתו מצורה נכונה, אבל בלי נחש אי אפשר להתקדם. אנחנו בני אדם ולא יכולים רק להיות בתכונת השפעה או בתכונת קבלה, אנחנו צריכים להיות כלולים משניים, ובין 2 ההבחנות האלו, קליפה קדושה, אנחנו יכולים לראות את עצמנו כקיימים כך שיכולים להבחין, להבדיל, לדבר, לעשות בירור, אנליזה של טוב, רע, קדימה, אחורה, כלפי כל דבר ודבר*.
   
   *אחרת לא נוכל לזוז בהתפתחותנו לאף מקום, נישאר טיפת זרע. אבל אם אנחנו רוצים להתפתח ממנה, התפתחות כבר חייבת להיות ע"י כוחות שונים. לכן תמיד לפנינו נמצא או מטה או נחש, ולא אחד מהם, אלא אחד כנגד השני*.

5. ש: איך אנחנו מפרשים את השימוש הזה במטה?

ר: *אנחנו צריכים מהקבוצה שלנו, מהחיבור שלנו שאנו רוצים לייצב כרכב או סירה, שאנחנו נוסעים בו למטרה. צריכים לדאוג לחיבור הנכון ככוח התקדמות, כמו במנוע רכב אנחנו כל הזמן עובדים בלי הפסקה על החיבור בינינו יותר ויותר*.

מקובלים גם מסבירים לנו שזה דומה *למנור*, המקום שעושים בד *בשתי וערב*. אנחנו מכניסים חוטים לכאן וכאן ובצורה כזאת עושים את הבד. כך אנחנו כל פעם צריכים לשלב את העבודה שלנו בכל רגע מחדש, וע"י זה אנחנו מתקדמים.. רק עבודה משותפת, בהסכמה, בהבנה שכל אחד הוא כנגד השני, כמו שעושים בד או שסוחטים יין, זה בכוח וממש דשים ברגליים. כלומר יש כאן הרבה דברים שלא מתקבלים על הדעת, אבל אנחנו צריכים להבין את המהות שלהם, וכך נתקדם.

6. ש: מה זה אומר להמשיך להחזיק את המטה הזה?

ר: אנחנו וודאי שחייבים להחזיק את המטה, וכל אחד צריך לעורר את כוח המשה שנמצא בראש של כל תכונות האדם ומוביל את האדם לחיבור בעשירייה. *בחיבור בעשירייה אנחנו בונים את דמות המשה המשותף לכולנו, שכל אחד קשור לזה וכולנו בונים יחד. כלל ופרט שווים. לכן כל אחד צריך לתאר לעצמו את הציור הזה, וגם כולנו יחד מייצבים אותו לפנינו. אנחנו צריכים לייצב לפנינו דמות משה, כלומר הדמות שמושכת אותנו מכאן ולמטרת הבריאה, לגמר התיקון, לבורא, לדביקות. אנחנו מייצבים אותו יחד וכך הולכים. אחרת לא נוכל לצאת מהטבע שלנו, ממצרים, ולא נוכל להשיג שום דבר*.

7. ש: מה זה להגיע לקו אמצעי בעשירייה במקום להיות בין שני מצבים?

ר: קו אמצעי זה השילוב הנכון בעבודה בין קו ימין וקו שמאל. אתה מחזיק במקל והופך אותו כל פעם למטה בזה שאתה בדיוק מאתר לעצמך מה זה מטה בחשיבות וכנגד זה מה זה מעלה בחשיבות. זו העבודה שלנו .

*אם אתה בקבוצה מעמיד את חשיבות החברים, חשיבות החיבור, לא סתם קבוצה, אלא חשיבות החיבור בין החברים, אם אתה מעמיד את זה לפניך בעיניים עצומות, שרק זה חשוב לך, אם אתה משתדל את זה לבצע, אז בבקשה, כך אתה יכול להתקדם ולא לטעות*.

העבודה שלך היא דרך מדבר, שזה ארץ לא זרועה, עקרבים ונחשים.. ואתה הולך ובטוח שתצליח, רק בתנאי שאתה הולך עם המטה ביד, שאתה מרים אותו, לא זורק אותו, אלא מרים אותו. כלומר אתה מבטל את כל הע"מ לקבל שלך, את כל בחינת דעת, והולך למעלה מהדעת. *מה שנראה לך שפלות וקטנות, אתה מעלה. זו עבודה קשה שבכל רגע אנחנו צריכים לעשות, כי כל רגע ורגע מתחלפים בנו הרשימות ואנחנו צריכים אותם לאתר נכון, לסדר יחסים שלנו אליהם בצורה נכונה*.

8. הכל תלוי באדם. המטה בעצמו אין בו שום ערך, שום דבר מיוחד, אלא הוא מסמל לנו את יחס האדם לחיים, לחיבור בקבוצה, למטרה. לכן *אם אנחנו מעלים את הקבוצה והמטרה, את כל האמצעים שמביאים אותנו לדבקות בבורא למעלה מעצמנו, מהאגו שלנו, מהבהמיות, אז זה הופך להיות למטה. המטה בעצמו לא קיים, אנחנו צריכים בתוכנו לייצב אותו כך שצורת היחס שלנו לקשר בינינו ולמטרת החיים, ייקרא מטה*.

9. ש: מה זה אומר שאנחנו עכשיו מרימים את המטה הזה ביננו?

ר: אתם הגעתם לשיעור כל אחד מתוך שינה, כולנו ריקים, לא מסודרים בפנים, אין לכם בדיוק נטייה לרוחניות. אתם צריכים לסדר את כל הדברים האלה, להתעורר מדרגת הבהמה לדרגת האדם, הדומה לבורא. לכן צריכים לעורר את כל ההבחנות רוחניות ולסדר אותם בעשירייה, שהם יקבלו עוצמה נכונה וכך להתקדם. זה מה שאנחנו צריכים לעשות לפני השיעור.

ש: שעובדים במצב ניטרילי זה לא טוב? ..

ר: זה מתגלה *בתנאי שאתה רוצה מעצמך להשפיע על החברים ויחד איתם ללכת למטרה, רק בהרגשה כזאת, בכוונה כזאת, אתם באמת נמצאים בקבוצה ובאמת הולכים עם המטה ביד*.

*קודם המטה צריך לייצב אותנו בעשירייה, ואח"כ נראה שהעשירייה היא המטה. כך נתקדם*.

10. ש: מהם יחידות המדידה?...

ר: מידות המדידה? אנחנו רוצים לראות כמה אנחנו אוחזים במטה ועולים על ידו, כמה אנחנו מקושרים בינינו. הקשר יכול להיות רק ע"י זה שכל אחד מבטל את עצמו כלפי האחרים. בזה אנחנו עוד לא יכולים למדוד את עצמנו ממש, אבל בכל זאת צריכים להימשך לזה, עד שנתחיל להרגיש בזה כל מיני ציונים בדרך, יותר, פחות, עוד ועוד, ואז נמיין אותם יותר כל אחד ואחד, עד שנתחיל לקבל על כל דבר שאנחנו משתדלים לעשות יחד הארה מלמעלה. מתוך זה נתחיל למדוד אותם, נתחיל למיין בתוכנו דרגות העביות, שורש א' ב' ג' ד', ויכולת לעבוד איתם. כמו תינוק שמבדיל יותר ויותר דברים שסביבו. כך אנחנו, זה מאוד דומה.

11. *סדנא*: איך אנחנו תמיד שומרים להפוך את הנחש למטה? זה נקרא לעבוד עם עזר כנגדו. זה מה שקיבלנו מהבורא ואנחנו צריכים לעבוד עם זה בצורה נכונה. *אל תגידו שהעולם לא טוב, האדם הוא לא טוב*. אנחנו פשוט צריכים להפוך כל מה שאנחנו רואים, גדלים, מבינים ונכללים מזה. אנחנו צריכים את הכל העולם הזה ואת עצמנו להפוך למטה.
    
    איך אנחנו הופכים את כל העולם ואת עצמנו למטה? אז אנחנו קמים כאדם חדש, כאדם באמת, וכל העולם נראה לי כבר כעולם רוחני. איך אנחנו הופכים את הנחש למטה, גם אנחנו, גם קבוצה שלנו, גם כל העולם מסביבנו, היחס שלנו למציאות. אנחנו נמצאים באור אינסוף שמצייר לנו איזושהי צורה מי אנחנו ומי העולם. איך אנחנו הכל הופכים להיות לעולם הרוחני? זה נקרא להפוך את הנחש למטה.

12. *כל פעם האדם מרגיש שהוא כביכול לא מתקדם, לא מגלה, לא רוכש. אבל זו דווקא עזרה מהנחש. הנחש משאיר בו כאלו התרשמויות מהעבודה שלו, ואז כמה שהאדם מתקדם יותר, הוא מרגיש את עצמו שיש לו פחות*.

13. *רוצים לפתות את האדם. מה זה נקרא פיתוי? זה שאני אומר לך: לא כדאי לך קצת יותר גבוה, לא כדאי לך את זה, לא כדאי לך את זה. כלומר מצד אחד הקליפה מעוררת תשומת לב למשהו. מה זה תשומת לב? בונה חסרון למשהו. מצד שני היא אומרת: לא כדאי*.
    
    *זה איזשהו פלירט שמצד אחד הקליפה פותחת חסרון ומצד שני מגלה שהחיסרון כאילו לא בשבילך, שאתה עדיין לא מוכן לזה, שאתה צריך לשפר את עצמך, להיות מוכן להתקשר למה שעכשיו אתה מתעורר*.
    
    אבל הוא כבר יודע שישנה מדרגה יותר גדולה ואין לו צורך. אם ללכת קדימה, צריך שיהיה לו צורך. רק אין לו, ולכן הוא לא יכול לעשות עם זה כלום, כי בלי חסרון איך יתקדם? אז מאיפה ייקח חסרון למדרגה יותר גבוהה? כלומר סטרא אחרא כבר מעוררת בו את הידיעה שיש משהו יותר גבוה, אבל אתה לא מוכן לזה. מה האדם עושה?

14. ש: מה פירוש השכינה שלנו באבנים בעצים?

ר: בדברים שאין בהם חשיבות, כך אנחנו מעריכים את הרוחניות.

15. אנחנו עכשיו מדברים על איך להפוך את הנחש למטה, אנחנו על זה דווקא לומדים, איך להפוך את כוח הרע, כוח ההפרעה, לכוח הטוב, לכוח מועיל, כוח המקדם. זו העבודה שלנו. אם נדע איך לעשות את זה, אז נתקדם ב-2 כוחות, גם רע וגם טוב, והם יהיו לטובתנו, להתקדמות.

16. אם תעשה את הנחש למטה, אז תתקדם נכון, אבל קודם כל אתה צריך להפוך אותו מנחש למטה. הוא מסביר לנו למה בזוהר, במאמר *מוליך החמורים*, שהחמור יכול ללכת רק בתנאי שדוקרים בו. כך אנחנו, חמור זה חומר. החומר האגואיסטי שלנו יכול להתקדם כי בשבילו כל תנועה זה אנטי אגואיסטי. ראיתם חמור? הוא עומד. אם אתה רוצה שהוא יזוז, אתה חייב לדקור אותו.

17. אנחנו מתחילים לעבוד עם הנחש בצורה כזאת שאנחנו לא מפחדים ממנו. זה האגו שלנו, זה רצון שנמצא בתוך כל אחד ואחד. עד *שאנחנו מתחילים לזהות שזה בעצם הרצון שמבדיל בינינו, ובמידה הזאת מבדיל בינינו לבורא. אז אנחנו מתחילים לגלות בו נחש. אבל אם אנחנו לא רוצים להתחבר בעשירייה, אין נחש. במידה שרוצים להתחבר, ומרגישים כוח הפרעה מבפנים, דחיה כל אחד מאחרים. לאט לאט מתגלה הנחש*.
    
    אם ניקח את הנחש הזה בידיים ונרצה דווקא על ידו להתקדם למטרת החיים, מטרת הבריאה, יוצא שככל שאנחנו רוצים להתחבר בינינו, וכמה שמקבלים מזה כל מיני צורות של דחיה, ככל שאנחנו מתגברים על זה והופכים כעזר כנגדו את הכוחות הדחיה לכוחות החיבור, זו בעצם ההתקדמות.
    
    *הנחש מכוון אותנו לחיבור בינינו, זה כל התפקיד שלו, להראות איפה שאנחנו עדיין לא מחוברים מספיק. אנחנו צריכים להגביל את עצמנו מהאגו, להגדיל בינינו חיבור, כדי שהבורא יתגלה במרכז החיבור בינינו. זה נקרא יציאה מהאגו שלנו, שע"י נחש אנחנו עוברים ממצרים לארץ ישראל, ישר-אל, שם הרצון כולו מחובר כבר ומכוון לבורא. אך ורק בצורה כזאת אנחנו מתקדמים*. כדאי לא להישאר בכל המילים האלו שאנחנו קוראים במאמר, אלא לפענח אותם, לתרגם אותם לקשר בינינו.

18. יש לי חשיבות רק בתנאי שאני הופך את הנחש למטה, שאני מעלה דברים שנמצאים על הקרקע, כלומר כלא חשובים, ומעלה אותם כחשובים. מדובר כלפי תכונות ההשפעה. *מה הכי מטה כלפי אם אני כולי רצון לקבל? תכונות ההשפעה. היא למטה מקרקע, אין מקום, הם ממש אצלי זרוקים על האדמה, כמו עפר. אם אני מעלה אותם למעלה, אז כך אני יכול איתם להתקדם. זה בשבילי סימן שאני מתקדם נכון*.
    
    *אני לא יודע לאן ללכת. תארו לעצמכם אתם במדבר. לאן ללכת? אם אני לא מתקדם, אני מת במקום. אני חייב להתקדם, לאן להתקדם? איפה כאן הצפון, איפה הכיוון? הכיוון פשוט: אתה צריך לקחת דברים שהם נגד השכל שלך, כלומר נגד הטבע שלך, וזה הרצון להשפיע, וללכת לרצון להשפיע כמה שיותר. אז אתה יוצא מהמדבר לבורא. רק בצורה כזאת, זה המצב שלנו*.

19. *אתה צריך לקחת את כל מה שאתה מחליט בתוך השכל ורגש שלך, ולעשות הפוך. זה יהיה הכיוון הנכון. זה ההבדל בין נחש ומטה*.

20. ש: בהפצה מקבלים כבוד. האם זה פוגם בהתקדמות..?

ר: ראיתי על הרב"ש כמה הוא וויתר על כל הכבוד שלו, ואם היה צריך לשחק כאדם חשוב, אז עשה את זה בכוח. אבל בעצם *לוותר לוותר לוותר על הכבוד וכמה שיותר להיות בצניעות, אבל אמיתית. כלומר כמו שכותב בעל הסולם, אני צריך לבטל את עצמי להכניע את עצמי כלפי החברים בפועל, ובזה אני ודאי שמתקדם*..

ש: האם הכבוד זה ביטוי של רוע?

ר: *כבוד זו ממש דרישה של הנחש*.

21. ש: ההתכנסות שלנו ב- 28 לחודש, איך לשמור על הפנימיות ..?

ר: לא צריך להיות שינוי כל כך גדול, בצורה פיזית גשמית חיצונה. אבל בצורה הפנימית ודאי שזה תלוי בנו כמה אנחנו רוצים להתחבר.

*אנחנו פועלים עכשיו מחוסר זמן וצריכים להיזהר לא להיות מפגרים בהתפתחות הרוחנית שלנו. לכן חשוב לנו מאוד להגביר את המאמץ הפנימי. לא יותר שעות, לא איזשהם פעולות, אלא מאמץ פנימי, לבבי, תשומת לב למה שאנחנו עושים. יכול להיות אותן פעולות באותה כמות, אבל באיכות הן צריכות להיות הרבה יותר בעוצמה פנימית. זה מה שאני מאוד מבקש*.

22. *בואו נעשה למחר, חוץ מהכנה למאמר הבא שיתנו לנו, בואו על המאמר שלמדנו היום ואתמול, נכתוב עליו שאלות, אבל שאלות ענייניות, למימוש המאמר בפועל בינינו. מהן השאלות שלנו, זה מאוד טוב אם נסכם השאלות ואח״כ אנחנו נלמד אותם*. לא למחר, נסו לכתוב את השאלות, אבל מחר בבוקר אנחנו כבר לומדים מאמר אחר. כל המאמרים האלה לא נמצאים בהתנגדות, בהתנגשות זה עם זה.