בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ס"א, וסביביו נשערה מאד*

1. האדם הוא זה שקובע גם להגביר את הקשר שלו עם הבורא, גם להקטין את הקשר הזה. אנחנו צריכים להבין שהקשר נמצא, אבל יהיה פתוח מ-0% ועד 100%וזה תלוי בנו. לכן אל לנו סתם לשבת ולחכות או להתלונן שהבורא לא יוצא מקשר איתנו, אלא אנחנו צריכים להגביר את הרגישות לקשר, לתת לו כמה שיותר תנאים. כמו שעכשיו אנחנו מתקשרים ביניכם דרך כל מיני חוטי קשר, כך אנחנו צריכים להבין שזה מה שאנחנו צריכים לעשות עם הכוח עליון. מצדו אין הגבלה, דווקא ההיפך, פתוח עד גמר התיקון של הקשר בינינו ב-100%, אבל בתנאים שלא ירחיקו אותנו ממנו, אלא יקרבו. הקשר יהיה כל פעם יותר ויותר מהותי, כלומר יותר לפי השתוות הצורה, ככל שיותר מבינים זה את זה, מרגישים זה את זה, בהתאם לזה נתקדם.

הכל תלוי בנו. אנחנו או פותחים או סוגרים את קשר שלנו עם הבורא, משנים אותו בווליום, בקשר, בעוצמה יותר גדולה או יותר קטנה. כמה שנראה לנו שזה לא שייך לאדם, דווקא ביחס של האדם לקשר עם הבורא, הוא קובע את עוצמת ואופן הקשר.

2. אנחנו בכל רגע ורגע יכולים לשים לב לקשר שלנו עם הבורא, אמנם שאנחנו לא כל כך מרגישים, ואולי בכלל לא מרגישים שיש לנו קשר, אבל *אם אנחנו מקבלים על עצמנו את העובדה הזאת שמצד הבורא הקשר אלינו פתוח בכל ערוצים איתנו, עם כל אחד ואחד ובמיוחד עם כל עשירייה ועשירייה, אז אנחנו צריכים לדאוג רק להגביר את הקשר הזה ולדעת איך אנחנו שולטים בו*.

3. בעה"ס מספר עלינו שנולדנו, גדלנו והרגשנו, מרגישים את עצמנו היום, וכך דורי דורות של אנשים המגלים את עצמם שקיימים באיזשהו עולם מיוחד, מוזר. אולי אבל אנחנו רגילים אליו וודאי שלא יכולים לתאר לעצמו שישנו משהו אחר, שאנחנו בכלל לא שייכים לזה, שאנחנו נמצאים בגלות בעולם הזה. גלות לא פיזית שזרקו אותנו לעולם הגשמי, אלא בחושים שלנו, בע"מ לקבל שלנו.
   
   *אנחנו נמצאים בעולם הגשמי ולא מרגישים משהו אחר, כלומר הגלות היא רגשית. איך אנחנו עוזרים איש את רעהו יעזורו, לצאת ממנה? איך אנחנו יכולים להתעלות למעלה מהרגשה הזאת? כולנו נמצאים בערפול חושים, בלבול, מתארים לעצמנו עולם שלא קיים שנקרא גם בחכמת הקבלה, העולם המדומה. זה מה שאנחנו מדמיינים באותם החושים והתכונות שנתנו לנו כדי שנגלה את עצמנו שנמצאים בגלות, בבית סוהר, ושנרצה לצאת ממנו*.

4. יוציאו אותו משם בתנאי שהאדם מוצא את החכמת הקבלה ומלמדים אותו שיש חוקים אחרים, הפוכים מהעולם שהוא נמצא בו. *אם האדם רוצה לצאת מהגלות בעולם הזה, אז זה יכול להיות אך ורק בתנאי שהוא ילמד את החוקים ששייכים לעולם ההוא, מאיפה שהורידו אותו*. כשהוא ילמד וירצה לקיים אותם, יהיו לו שאלות ובעיות בקשר להתאמה שלו לעולם האמיתי, עולם האמת, עולמו של הבורא, כלומר ע"מ להשפיע. כך לאט לאט הוא לומד, מתרגל. *לוקח הרבה שנים לעבור מעולם לעולם, וזה בלתי אפשרי לעשות את השינוי הזה בנו בקפיצה, אלא זה תלוי בלתכנת את הכל החושים שלנו ושבהם נוכל להתחיל להרגיש ולהיות מוכנים להתקיים בעולם העליון, בעולם הרוחני*.
   
   לכן *לא לכולם זה ניתן. אם ניתן, אז בודקים אותם האם הם באמת ברצינות מסוגלים, מוכנים ורוצים את זה, ואחר מתחילים אותם ללמד, גם זה לוקח זמן*, אבל הכל הולך לפי ההתקשרות בין 2 העולמות, העולם הגשמי והעולם הרוחני כמה שאנחנו מסוגלים, יכולים וחייבים ללמוד את כל המעברים בין עולם לעולם.

5. אנחנו צריכים להבין שגם לבורא כביכול לא הייתה ברירה, שהיה חייב לברוא את האדם כלול מ-2 חלקים, וקשה לנו מאוד גם לקבל, גם להבין ועוד יותר לאגור בתוכנו, להחזיק ולהיות כלולים מ-2 העולמות, העליון וגם התחתון. אנחנו אף פעם לא מתנתקים, מהרגשת הע"מ לקבל, ואפילו שמגיעים לדרגה הגבוהה ביותר בע"מ להשפיע, אנחנו לא יכולים להתנתק, אחרת הניגוד בין 2 העולמות, אם הוא יעלם, אז לא נוכל להרגיש ולהבין את העומק שהבורא רוצה לפתוח דווקא לנו, שנבין ונכיר אותו.

6. רואים על האנשים, שאם לא פותחים להם איזשהו קשר מינימלי עם העולם הרוחני, אז הם מרגישים את עצמם חיים בעולם הזה, חיים טוב חיים רע, כל אחד לפי הגורל שלו כביכול.
   
   רק לאותם אנשים שנותנים להם איזשהו קשר, מגע עם העולם העליון, כבר מתחיל לעבור דרכם הפער, ההבדל הזה בין העליון לתחתון, ורק כך הם מתחילים להרגיש את עצמם לא נוח במיוחד. מצד אחד נפתח משהו חדש, אפשרות, הזדמנות, ידע, רגש. מצד שני זה נראה להם כל כך לא מסודר ולא מובן. הם לא מוכנים, לא מסוגלים, קשה להם מאוד לסבול את 2 העולמות האלה יחד.
   
   לכן *ככל שיותר נתקשר בינינו בקבוצה, כך יותר מהר נבנה ההתנגדות שלנו להיות או בעולם העליון או בעולם התחתון, אלא ב-2 העולמות. ממש נעמוד על זה שאנחנו רוצים להיות נבראים. אם רק עולם העליון, זה הבורא. אם רק עולם התחתון, זה דומם צומח חי. אנחנו רוצים להיות בקשר עם 2 העולמות, לקשור אותם יחד, כחשכה כאורה יאיר. זה מה שאנחנו רוצים שיקרה, ויקרה דרכנו*. אנחנו רוצים לקצר, לקשור את 2 העולמות יחד דרכנו, שאנחנו נהיה כמעבר, כמו שמסביר לנו בעל הסולם.

7. *זה מה שחשוב. אך ורק ע"י עבודת האדם, אם נעשה חשבון נכון ופעולות נכונות, אז נגיע למצב שנגלה בצורה אמיתית את 2 העולמות. כך נגיע לגילוי בית האמיתי שלנו, שזה הבית של הבורא, כלומר אותה עשירייה, אותה קבוצת בני ברוך, אותה אנושות, רק שאנחנו רואים אותם כרצונות ולא כדמויות גשמיות, רצונות שכולם מחוברים יחד והבורא ממלא אותנו כולנו*.
   
   אדם שמתחיל להגיע לזה, מתחיל, לעסוק בתשובה, עד שמוציאים אותו מהעולם התחתון ומחזירים אותו למקום היישוב. ההרגשה הזו באה דווקא ע"י עבודת האדם, הוא מתחיל להרגיש איך שהוא נתרחק ממקורו וממקום שורשו, עד שזוכה לדביקות בבורא.

8. *אנחנו צריכים עוד לגלות כמה שהרצון לקבל הגדול הזה שולט עלינו, כמה אנחנו רואים שהוא מנוגד לבורא, לכן אנחנו שונאים אותו, עד כדי כך שע"י הרגשת השנאה אנחנו רוצים לצאת ממנו, בכל מחיר*.
   
   *ברור לנו שאנחנו צריכים הרבה עזרה. איך אנחנו יכולים לקבל את העזרה הזאת? אומרים לנו שאנחנו יכולים לעשות את זה אך ורק ע"י שאנחנו נכללים בחברים. לכן הבורא שבר את הכלי להרבה חלקים נבדלים, נפרדים, מנוגדים, רחוקים, ששונאים ודוחים זה את זה. אז אנחנו כבר יכולים בתוך החברה כזאת, שמצד אחד נכללת מאגואיסטיים גדולים מאוד, ומצד שני היא בכל זאת נכללת מאנשים האלו שיחד עם זה שהם אגואיסטיים, הם מתחילים לאט לאט לשמוע*.
   
   זה מאוד קשה, לפעמים זה לוקח הרבה שנים, 10, 20 או לפעמים 30 שנה ויותר אולי, עד שהאדם מתחיל בכל זאת לשמוע שהוא אגואיסט ושהוא חייב לעלות למעלה מהאגו שלו ולהתקשר לאחרים. אחרת לא יהיה לו שום סיכוי להגיע להכרת הבורא, לצאת ממקום הגלות הזה, שזרקו אותו מלכתחילה בעולם הזה, ואם הוא רוצה לצאת ממנו, אז אך ורק ע"י הקשר שלו עם הזולת הוא יוצא מהגלות.

9. ש: מהו הרגע שבו הבורא מחזיר את הזיכרון ומחזיר אותו הביתה?

ר: *כשהאדם מחובר עם החברים במידה מינימלית נכונה, ושהיחס שלו לחברים, הקשר שלו איתם, מתואר בו כקשר שלו עם הבורא*.

*אנחנו חושבים שאלו משחקים, גם אני חשבתי הרבה הרבה שנים כך, שזה לא רציני. לא נורא, בכל זאת אנחנו רגילים להיות אינדיווידואליסטים, כך האגו שלנו עובד. אבל אחרי שנים, אני בכל זאת מגיע למצב שאני רואה שאין ברירה, אני צריך פשוט לבטל את עצמי כלפי החברים, לחשוב יחד איתם, כאילו שהם זה אני, ואני זה הם*.

*בצורה כזאת מתחילים בקשר נכון עם הבורא, יוצאים מבית סוהר. בית הסוהר שלנו הוא פנימי, זו המחשבה האינדיבידואליסטית, האגואיסטית שלנו, היא בית הסוהר שלנו*.

10. ש: מהי מחלת שכחה?

ר: *מחלת השכחה* זה שבאמת אין לנו שום ידיעה על הבורא ועל העולם הרוחני, אנחנו נמצאים בניתוק ממנו, זו השכחה. זה דומה לאדם שמאבד את זיכרון.. אז הוא אפילו לא יודע איך לשתות, איך לאכול.. יש לנו זיכרון שנמצא בתאים שלנו, שנמצא באיברים שלנו, שנמצא בשרירים שלנו, במוח עצמות, כל מיני צורות זיכרון, כלומר רשימות.

*יש לנו זיכרון, רשימות גם מהעולם הרוחני, אבל איפה הם? אין לנו, עדיין לא הצלחנו לעורר ולהחיות אותם. זה מה שאנחנו עושים ע"י מאמצים שלנו בעשירייה. ככל שאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, כמו ילדים שמשחקים, אבל ע"י זה אנחנו מעוררים את הזיכרון, מעוררים את הרשימות. זה בעצם מה שקורה לנו. על זה כתוב, ואכלת ישן נושן*.

אין חדש תחת השמש, אלא *הכל זה עניין של רשימות שאנחנו מצליחים לעורר. אז נקרא שמגלים את העולם העליון. אין בו שום דבר חדש, אני גם עכשיו נמצא בו, רק אני לא מגלה כי אני נמצא במחלת השכחה, אני סנילי, אני מנותק. כמו במחלת זקנה אני לא מרגיש איפה אני נמצא*.

*איך אנחנו יכולים לעורר את הרגש שלנו למציאות האמיתית? זה מה שאנחנו עושים. מה זה נקרא בני ברוך? בני ברוך זה איזשהו בית חולים לסנילים שמרגישים את עצמם שאיבדו את הזיכרון ואת הקשר*. אחרים בכלל לא מרגישים את זה כך, אפילו עוד יותר גרוע.

11. ש: איך לעשות פעולה וחישוב נכון כדי לעבוד ב-2 העולמות?..

ר: *תעבוד באופן שלם בין העולמות, לקשור את כל החיים שלך הגשמיים להתקדמות רוחנית, ותקדיש את עצמך להתקדמות רוחנית בכמה שאפשר, אבל בלי לזלזל בעולם הגשמי. הוא ניתן לך כדי שתתקדם גם ברוחניות*.

זה יקרה. אנחנו לומדים שחייב אדם להתחתן, להיות עם ילדים, עם עבודה, חייב לעבוד, חייב להשתתף בקבוצה, בהפצה, בכל מה שיש, ואז כך להתקדם.

12. ש: מה גורם לאדם לעשות מעשים טובים.. ?

ר: *תסתכל על אנשים אחרים בעולם הזה, הם בכלל לא חושבים על זה. תסתכל גם על החברים שלך ועל עצמך, קשה לנו מאוד להתעורר, אמנם שמלמעלה עושים כל מה שרק אפשר כדי לעורר אותנו לרוחניות, אבל זה לא עוזר לנו כל כך*.

*נקווה שכאן נוכל לעזור אחד לשני ולעורר אחד את השני, אפילו שאנחנו לא רוצים אבל אנחנו מתחייבים זה לזה. זה נקרא להתחייב בערבות, ואיש את רעהו יעזורו*, כך אנחנו יכולים להוציא את עצמנו מהבור.. אנחנו צריכים להסביר אחד לשני שאנחנו נמצאים בבור, ואיך לצאת משם לאור ולאוויר העולם.

ש: למה לא התחלנו לעשות מעשים טובים?

ר: *הכל תלוי בנו. תעשו מה שצריך. כתוב 1,000 פעם, בכל מיני מקומות, בכל מיני צורות, מה צריכים לעשות. אם תעשו, תצליחו. אם לא תעשו, לא תצליחו. החוקים הם חוקים, והבורא לא משנה מעשה בראשית*. כלומר על הפער בין האגו לבין ע"מ להשפיע, אנחנו חייבים לדלג ולהביא את עצמנו לחיבור הנכון.

13. אני חושב שהמאמר הזה ברור. אתם יכולים לקרוא אותו, וודאי כדאי לקרוא עוד פעם או מספר פעמים, והעיקר לעשות ממנו סיכום נכון ולקיים אותו.