שיעור בוקר 05.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 395, מאמר "הערבות",

אותיות כ"ו-כ"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", אות כ"ו.

אות כ"ו

"ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ.

והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים.

וכאן, בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה אלינו.

גם יש להבין, הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס, ויונתן בן עוזיאל, והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה. וכל המפורשים: רש"י ורמב"ן וכו'.

והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס, אשר "כי" הזה הוראתו אע"פ. ויפרש: "והיתם לי סגולה מכל העמים, אע"פ שלי כל הארץ". ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.

אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא, אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה, וחובה להתאמץ בדבר זה, או הוא הבטחה טובה.

גם מלות הללו "ממלכת כהנים", אין לו פירוש, ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן, על כל פנים, איזה הבחן, בין "ממלכת כהנים" ובין "גוי קדוש". שהרי, לפי המשמעות הרגילה של כהונה, הרי זו בחינה אחת עם קדושה. וממילא מובן, שממלכת, שכולה כהנים, הרי זה גוי קדוש. ואם כן, המלות "גוי קדוש" מיותרים."

עד כאן פחות או יותר אפשר לעכל.

אות כ"ז

"אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות משא ומתן של הצעה והסכמה. דהיינו, שמציע להם באמת, בדברים האלו, כל צורתה ותוכנה, של ענין העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע.

כי צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'.

ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש.

כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקריב קרבן לה'.

ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן, שהוא משום, מה שהוכחנו לעיל באות י"ד וט"ו, עש"ה.

אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ"ל באות י"ב. אשר אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה, כנ"ל באות ו', עש"ה.

והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' מקדישכם".

והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים?

וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת לרעך כמוך", הכולל כל התורה כנ"ל.

ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות כנ"ל."

שאלה: האם אפשר לתת עוד פירוש למושג "גוי קדוש"?

מי שנכנס פנימה לתוך הטקסט הוא מוצא שם עוד פירושים.

תלמיד: אני הבנתי שזה כל אחד שמנסה להידבק בה'.

כן.

שאלה: מה זה אומר לקצור שדהו כדי להאכיל לזולתו?

זה בצורה פשוטה. אתה יודע מה זו קצירה?

תלמיד: כן.

ומה אחר כך עושים? מאכילים את בני האדם. אז אם הוא עושה את העבודה בשדהו ואחר כך מאכיל את בני האדם, אז נקרא שהוא מחייה אותם, וזה מתוך "ואהבת לרעך כמוך".

תלמיד: גם היום כל חקלאי קוצר שדהו כדי להאכיל את זולתו.

לא, אלא כדי למלא חשבון הבנק שלו.

תלמיד: אבל הוא מאכיל את זולתו.

זה משהו אחר. אז מה?

תלמיד: חקלאי שרוצה להיות ב"ואהבת לרעך כמוך".

השאלה מה כוונתו. אם תיתן לו כסף בלי עבודה, אז הוא ייקח.

תלמיד: מה זה אומר לקצור את שדהו כדי להאכיל את זולתו בכוונה שהיא "ואהבת לרעך כמוך"?

שרק לשם זה הוא עובד בשדה.

תלמיד: ולחשבון הבנק שלו הוא גם מקבל משהו, לא?

אני לא יודע. את חשבון הבנק הוא היה רוצה לבטל, אם יש לו.

תלמיד: מה זה אומר שמבטלים קניינים גשמיים לעצמם?

שלא רוצים שום דבר שמגיע להם בצורה ישירה או בכל מיני צורות אחרות כדי למלאות את הכלים הגשמיים שלהם.

שאלה: לגבי ממלכת כהנים וגוי קדוש, מה היום מצופה מקבוצת אנשים שנקראת ישראל לייצג כלפי העולם במושג הזה? מהי הדוגמא?

הקבוצה שנקראת ישראל חייבת לתת דוגמה לכל העולם איך להתנהג כדי שיהיו כולם עַם ה'.

תלמיד: העולם מצפה מאותה קבוצה להיות עם ה', כן?

נגיד.

תלמיד: למה הם לא מבטאים את זה בצורה ברורה?

אני לא חושב שהם חושבים על זה בכלל. הבורא לא נותן להם רצון כזה, כי קודם כל אנחנו, ישראל, לא נותנים להם דוגמה כזאת, לא מוכנים ולא עומדים לתת.

תלמיד: אם הייתי רוצה לדמיין דוגמה של קבוצה כזו שאמורה להיות עם ה', איך היא הייתה?

צריך להתחיל מחינוך, מהחינוך הכללי של העולם, ולקרב לזה בני אדם שיבינו שרק זאת יכולה להיות המטרה שלהם. אחרת נגיע לסוף הדרך וכולם ייעלמו בתוך עתיד שהוא לא טוב בשבילנו, כלומר לכולם, לכל באי העולם. אבל הכול תלוי בישראל.

תלמיד: מה צריך להיות מרכז החיים של אותה קבוצה? מה צריך להעסיק אותה? סביב מה הם צריכים לחיות?

בעל הסולם כותב על זה במתן תורה, בערבות, בכל מיני מאמרים קצרים וארוכים. אין ברירה, אנחנו חייבים להיות מחוברים, ובינתיים אנחנו רואים את ההפך, לכן על זה צריכים לעבוד. אין לנו ברירה אלא או בדרך קצרה ויפה או בדרך ארוכה ומאוד לא טובה. נגיע ודאי, אבל בינתיים אנחנו רואים שאנחנו עושים כאלה סיבובים בדרך שמזה לא מרוויחים, לא בכמות ולא באיכות.

שאלה: כתוב פה "כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים". מה זה מקטן ועד גדול?

מקושרים ונמשכים רק לעבודת ה'.

תלמיד: אבל איך קטנים יכולים להיות בזה? ומה זה בכלל אומר שיש קטנים בין כהנים?

אני לא יכול להסביר לך. נראה, נגלה גם מה זה להיות כהנים. אני לא חושב שאנחנו יכולים עכשיו להבין את זה. עלינו להכין את כול הקהל שכולם יהיו רק לטובת הזולת.

תלמיד: הוא ממשיך על הכהנים, ש"אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'". האם זו חברה שכולה כהנים, או שהיא מסודרת בצורה כזאת שיש כהנים והם מושכים את כולם אחריהם?

לא. כנראה שכולנו כוהנים.

שאלה: הוא כותב ש"ואהבת לרעך כמוך" יותר חשוב מ"ואהבת את ה' אלוקיך".

נכון.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להבין את זה?

זו קודם כל מדרגה ראשונה, ובלי שעולים אליה לא יכולים לחשוב על המדרגה השנייה "ואהבת את ה' אלוהיך". לכן אנחנו חייבים להגיע לזה, לחשוב רק על זה ולראות את זה כמטרה.

שאלה: גם אם לא יכולים להרגיש "ואהבת את ה' אלוהיך"?

כן. "ואהבת את ה' אלוהיך" זו המדרגה הבאה, ובלי שאתה אוהב את הזולת, אתה לא מבין מה זה נקרא לאהוב את הבורא. נדמה לנו היום שלבורא כן, ודאי, אבל לזולת, לא. אבל באמת זה ההיפך.

תלמיד: זאת אומרת במידה שנגיע קצת ל"ואהבת לרעך".

רק אחרי שאנחנו משיגים "ואהבת לרעך כמוך" אנחנו מגיעים ל"ואהבת את ה' אלוהיך".

תלמיד: האם זה תמיד יהיה לפי המידה של "ואהבת לרעך כמוך"?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד ש"גוי קדוש" זו הדרגה הרוחנית הכי גבוהה שמגיעים אליה?

"גוי קדוש" זו דרגה גבוהה מאוד, זה כאשר כל העם מתחבר יחד ומגיע לדרגת קודש, וקודש זה הבורא, כלומר הוא מגיע לדבקות בבורא.

תלמיד: האם אפשר להגיד שזה לקבל על מנת להשפיע?

ודאי שזה לקבל על מנת להשפיע, כי זו המדרגה האחרונה.

תלמיד: האם זו המטרה הסופית?

כן.

תלמיד: וזו המשכורת הסופית שמקבלים.

המשכורת הסופית היא דבקות.

שאלה: מהי ממלכת כוהנים?

זה כאשר כולם בחברה יהיו בדרגת כהן, שלא רוצים שום דבר לעצמם אלא רק לזולת.

תלמידה: האם זה אומר שהם פועלים לטובת זולתם?

כן.

תלמידה: אמרת שצריך לקרב את כל האנשים להבנת המשמעות של נתינה לזולתו.

בנתינה לזולתו לדאוג עבור כולם.

שאלה: כתוב בקטע שהבורא אומר "האם שמרתם את בריתי", הוא לא מפרט מה זו הברית הזאת. מה זו הברית הזאת שהבורא מתכוון אליה?

זה הקשר בין כל הנבראים עם הבורא.

תלמידה: איך אדם יכול לבדוק את עצמו אם הוא שומר את הברית או שסוטה ממנה?

לפי החיים שלו, לפי התגובה שלו. כי כל החיים שלנו הם תגובה של הבורא עלינו.

תלמידה: איזו תגובה היא שמירה על הברית ואיזו תגובה היא בריחה מהברית?

"ואהבת לרעך כמוך" זה בטוח שומר על הברית, וההיפך.

שאלה: לכהן אין רכוש יש לו רק השתוקקות לבורא. האם הארץ היא רצון הבורא?

כן. שכך יהיו כולם.

תלמיד: מה אנחנו עושים בארץ אם אין לנו את רצון הבורא?

אתה שואל עלינו?

תלמיד: בכלל, אנחנו נאחזים בארץ הזאת, אבל אנחנו לא מרגישים את הצורך באמת לעבד אותה בצורה רוחנית.

בסדר.

תלמיד: בסוף כשנהיה ממלכת כהנים, האם תהיה ארץ גשמית או לא?

לא תהיה ארץ גשמית.

תלמיד: אז מה קורה עם כל הבלבול מסביב המדינה הזה?

הבלבול יסתדר. לא יהיה לך בלבול. בסופו של דבר יהיה לך ראש מסודר.

תלמיד: אבל כרגע אני חי במדינה הזאת ולמדתי כילד שזו המדינה ששייכת לעם היהודי. עכשיו אני מבין יותר ויותר מה זה באמת יהודי, מה הרצון של הבורא. איך אנחנו רוכשים את הארץ הזאת ולא שזה יהיה משהו שקיבלנו סתם כך?

רוכשים את הארץ זה נקרא שרוכשים את אהבת הזולת.

תלמיד: לפעמים לרגע אני אוהב החברים, יש אהבת הזולת, רק קצת. איך אני את הקצת נותן לכל העם?

אני לא יודע.

תלמיד: אני רק רוצה להרים את הידיים באוויר, אבל אני לא יכול לבכות כל היום, אני רוצה לעשות משהו בצורה אקטיבית ושהבורא יכנס פנימה ויעשה את הנס שהוא צריך לעשות. אבל זה נראה שהנס הוא בכלל שאני אהיה מסוגל לעשות איזו פעולה.

אני שמח שיש לך טענות גדולות על המצב שלך. אבל לי אין שום דבר לעשות אלא להמשיך ללמד, ככל שאני מסוגל, את מה שכתוב ב"בעל הסולם".

תלמיד: אני מניח שבסוף אני כנראה אספוג את זה באיזו צורה.

הכול יסתדר. הבורא נמצא מעל הכול.

(סוף השיעור)