שיעור צהרים 18.10.24- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
שיעור בנושא "סוכות" – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: אז אנחנו קוראים במסמך סוכות, כותרת "סוכה היא דירת עראי. קטע מספר 11.
סוכה היא דירת עראי
"סוכות הוא דירת עראי. היינו, מי שכבר זכה לדירת קבע, וכבר אין לו מה לעשות, אז העצה שיצא לדירת עראי. כמו שהיה בזמן, שהלך בדרך להגיע לבית ה', מטרם שהגיע לדירת קבע. שאז היה לו כל פעם צורך להגיע להיכל ה'. והיה לו אושפיזין, היינו בזמן שעבודתו היתה בבחינת אורח עובר. ועתה הוא יכול להמשיך מזמן עבודה שעבר, שהיה אז תמיד מודה ומשבח את ה', בזה שהקב"ה היה מקרבו בכל פעם, ומזה היה לו שמחה. השמחה שהיה לו אז, הוא יכול להמשיך עכשיו, בסוכות. וזהו רמז של דירת עראי. לכן אמרו: "צא מדירת קבע ושב בדירת עראי".
שאלה: מהי דירת עראי? האם אפשר לומר שדירת הקבע זה כשאני מקבלת תענוג מהעבודה, אין לי חסרון גדול וצריך לעשות משהו כדי לעבור לדירת עראי שבה תהיה לי בקשה יותר חזקה לבורא.
נניח שכך.
תלמידה: האם תוכל להסביר לנו יותר? דנו בשאלה בעשירייה ולא מצאנו תשובה.
כאשר האדם עוזב את דירת הקבע שלו, הוא מוצא את עצמו במצב שאין לו יותר בית וכאן הוא בהכרח צריך למצוא מקום שבו הוא יוכל להתיישב. מקום כזה נקרא דירת קבע, כלומר הוא מרגיש שכאן הוא יכול להישאר, להסתגל. וכאשר הוא משיג מצב כזה, אפילו במסע שלו שהוא מחפש עדיין מקום, אז הוא מתחיל להבין מה זה אומר בשבילו דירת קבע ומהי עבורו דירת עראי. הוא מתחיל להרגיש כמה הבורא מקרב אותו אליו כאשר הוא מסכים לדירת עראי ואז האדם מתמלא בהרגשת אושר, השגת האושר. בזה מסתכם חג הסוכות למעשה, כאשר האדם יוצא מדירת הקבע שלו אל השדה, אל היער, לא חשוב לאן, ושם מכין לעצמו דירת ארעי.
תלמידה: כלומר, ויתור כלשהו על הבסיס הזה, זו כבר התקדמות?
כן.
שאלה: אנחנו מסתתרים מאור הבורא, אבל הבורא גם כך מסתתר מאתנו. הוא לא מורגש בכלים שלנו כטוב ומיטיב, אז ממה אנחנו בעצם מסתתרים?
עדיין אין לנו כלים אמתיים, רצונות שבהם אנחנו יכולים להרגיש את הבורא ולהיות קשורים איתו בצורה קבועה.
תלמידה: אז מה העבודה שלנו בעשיריה בזמן חג הסוכות?
אנחנו צריכים להשתדל בכל אחד מהמצבים שלנו, למצוא קשר בינינו ועם הבורא.
שאלה: האם עדיף להיות כל הזמן במאמץ להגיע לבורא, מאשר להיות בדירת קבע?
כן, כי בדירת ארעי, כשאנחנו עוברים ממקום למקום בעליות שלנו, אנחנו תמיד עולים ברוחניות ולכן זה עדיף.
שאלה: תלמידים שאלו אותך איך להסתיר את הבורא מאתנו וענית שלא צריך לרצות למשוך אותו. מה זה אומר, ומה כן לרצות?
אנחנו צריכים לקבל את הבורא כמו שעכשיו אנחנו מדברים על זה. בהשפעה שלו, הוא מביא אותנו לכל מיני מצבים ואנחנו צריכים לחפש בכל המצבים המשתנים הללו, מצב קבוע, שלא רוצים לשנות אותו. ואז זו תהיה דירת הקבע, ובכך נקיים את רצון הבורא לצאת מדירת ארעי ולבנות לעצמנו דירת קבע.
תלמידה: מה זה אומר לא לרצות למשוך אותו? שפרעה לא ירצה לבלוע אותו? מה אני צריכה להרגיש אז?
את צריכה להרגיש שמה שהבורא נותן, זה מספיק ולכן את רוצה רק להתקרב אליו. בלי להחליף את מה שמסביב.
שאלה: למה אנחנו צריכים להישאר בדירת ארעי, כשיש לנו אפשרות להיות בדירת קבע?
לא, אנחנו צריכים לעבור מדרגה לדרגה, ולכן אנחנו חייבים להיות במצבים שנמצאים בין הדרגות וזה נקרא "דירת ארעי".
שאלה: נאמר שעכשיו הוא יכול למשוך שמחה מהעבודה שהוא כבר עבר, כי הוא הודה והלל את הבורא שקירב אותו והייתה לו שמחה. השמחה שהייתה לו אז, הוא יכול למשוך אותה עכשיו. מה ההבדל בין השמחה שהייתה לו בדירת הקבע לבין השמחה בדירת ארעי?
זה הבדל גדול. מפני שבדירת הקבע זה כוח אחד ובדירת ארעי, בסוכה, זה כוח הרבה יותר קטן. לכן האדם צריך להשקיע יותר מאמץ והשתדלות, כדי שבסוכה יאיר לו מה שהאיר בדירת הקבע.
שאלה: איך אנחנו יכולות להיפטר ממצב רוח ויחס לא טוב כלפי הבורא, כשאנחנו מרגישות שהוא לא מקרב אותנו אליו?
אתן צריכות לדבר יותר ביניכן, ואז להתכלל ברצונות לבורא וכך תגיעו לרצון שאתן באמת רוצות אותו. בהתאם ליגיעה שלכן, הוא יפתח לכן את עצמו.
שאלה: מה יכול להיחשב כמצב קבוע בתוך המצבים המשתנים וההתרשמויות המשתנות?
את זה צריך למדוד כלפי האדם.
תלמידה: המאמץ שלנו בכל מצב להרגיש את רצון הבורא, להיות בקשר אתו, להצדיק מה שקורה, האם זה יכול להיות המצב הקבוע?
זה ייתכן, אם תתעקשו לגלות אותו דרך הקשר עם החברות.
שאלה: אמרת שכעבור שבעה ימים אנחנו חייבים לצאת מהסוכה. מה זה לצאת מהסוכה ולחזור לדירת קבע, האם יש הבדל?
יש בהחלט הבדל, כיוון שדירת הארעי שזו הסוכה, זה לא בשביל האדם, אלא רק כדי שהוא יעבור ממדרגה למדרגה. דירת הקבע, זה הבית שאליו אנחנו צריכים לחזור.
תלמידה: אז אנחנו חוזרים כל פעם במעבר בין המדרגות, אל הבית?
לא במעבר בין המדרגות. יש תקופה שנקראת "סוכות" ובתקופה זו אנחנו לא צריכים להיות בבית הקבוע שלנו, אלא בסוכה. פעם בשנה, לשבעה ימים אנחנו צריכים לעבור לגור בסוכה ואחרי זה לחזור הביתה.
תלמידה: איך לחזור הביתה?
פשוט עוברים מהסוכה חזרה לבית.
שאלה: האם אנו מתקרבים לבורא כאשר אנחנו מקבלים את העולם הגשמי כדירת ארעי?
בוודאי, ללא ספק.
שאלה: כאשר האדם בונה סוכה לפי חוקי הבורא, הוא כביכול יוצא מאזור הנוחות ומתחיל מדרגה חדשה. לאחר מכן הוא צריך לחזור הביתה ולהתחיל הכול מחדש?
לא צריך להתחיל שום דבר מחדש, צריך פשוט לחזור הביתה.
שאלה: כשאנחנו מקשיבים למקורות, כשאנחנו שומעים כל מיני מושגים, אז השכל מנסה להסביר את זה בכל מיני צורות משלו, לתרגם את זה לאיזו שפה שמובנת לו. האם כדאי לעצור את התהליך הזה ולנסות להרגיש את הטקסט איך שהוא, או שכן אפשר לתת לשכל ככה קצת להסביר את זה בצורה שלו?
קודם תקשיב למה שאומר השכל לפני שאתה דוחה אותו.
תלמיד: כלומר לא להתנגד לזה.
בהתחלה לא צריך להתנגד לזה, ואחר כך אתה כבר תתחיל לחשוב איך אפשר להביא את זה לאיזו צורה נוחה.
שאלה: האם אפשר לומר שהעשירייה זה הבית הקבוע שלנו והחיבור שאנחנו בונים שם זה דירת הקבע?
כן.
תלמידה: מה זה דירת ארעי במעבר למדרגה החדשה?
אנחנו נעבור את זה, אני לא רוצה עכשיו לבלבל אתכם.
שאלה: הטקסט אומר שאנחנו יכולים להמשיך את הרגשת השמחה שמקבלים. איך אנחנו יכולים לחזור למצב ההתחלתי של שמחה כשאנחנו קוראים את הטקסטים האלה שוב ושוב?
זה יקרה, תנסו לחזור על הטקסטים עוד ועוד ותראו שמדי פעם אתן חוזרות לזה.
שאלה: דירת הקבע שלנו היא כשאנחנו בקביעות עובדים על האמונה והאמונה למעלה מהדעת, שבעצם את זה אנחנו מתעדפים והעיקר שלא לעצור את החיבור?
כן, נכון.
שאלה: האם האדם צריך להבין שהוא כרגע נמצא במצב הסוכה?
צריך, אני לא יודע מה זה אומר צריך, הוא יכול להבין.
תלמידה: איך יכול להבין את זה שהנה, עכשיו הוא ממש נמצא במצב הזה ולא מנותק ממנו?
ברצונות הזמניים שלו, הארעיים.
תלמידה: זה כמו בירור שהוא עושה, שנמצא באיזה צמצום ובירור מתמיד.
כן.
שאלה: לעבור מדירת ארעי לדירת קבע, זה מה שאומרים לנו מקובלים ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה"?
כן
שאלה: האם עשירייה היא דירת קבע או דירת ארעי?
קשה להגדיר את זה. איך שהאדם מקבל.
תלמיד: איך הוא צריך לקבל, מה הצורה הנכונה שהוא צריך לקבל?
אני חושב שזה דירת קבע.
תלמיד: אם עשירייה היא דירת קבע, אז מה זה לצאת לדירת ארעי למשך שבוע ימים?
למצב שאתה הנמצא בתוך העשירייה, והתכונות, המצבים שאתה עובר הם כולם משתנים ושייכים לדירת ארעי.
תלמיד: לא כל כך ברור מה זה לצאת לדירת ארעי? מה זה לצאת מעשירייה, הרי כל העבודה בתוך עשירייה?
כן, אבל לא תמיד אתה נמצא עם עשרה בחיבור אחד. לפעמים זה יותר, לפעמים זה פחות.
שאלה: איך בסוכה להתקרב לבורא באותה שמחה שהוא נתן לי בדירת הקבע, במצב המתוקן שלי, כדי לשמח אותו כמו שהוא שימח אותי אז?
את קודם כל תהיי במצב הראשון, במצב השני, תיכנסי, תצאי ואחרי זה תביני איך זה עובד. אני לא יכול לדבר על זה יותר מזה.
תלמידה: וההשתוקקות לחזור לשמחה שהייתה בבית, בדירת הקבע, זה לא התענוג העצמי? ועצם ההשתוקקות לשמח אותו זה לא יכול להיות תענוג עצמי, ואיך להתנגד לזה?
זה יכול להיות. איך לעמוד כנגד זה? לא להיכנע לכל החולשות למיניהן.
שאלה: למה שבעה ימים? מה קורה במהלך השבעה ימים האלה בתוכנו?
מפני שזה סיבוב של התכונות הרוחניות הכי קטנות. לכן בעולם שלנו אנחנו קיבלנו שבעה ימים - שבוע, שזה מה שעובר. שבוע, עוד שבוע, כך אנחנו מחלקים את הזמן. זה הכול נובע מסוכות.
תלמידה: אז בכל יום אנחנו מפתחים איזו תכונה רוחנית מיוחדת?
נכון.
תלמידה: מה העשירייה צריכה לעשות בכל יום כדי להיות רגישה להתפתחות של אותה תכונה?
היא צריכה כל הזמן להשתדל להיות יותר ויותר קשורה בתוך העשירייה ולהתקדם להשפעה הדדית בין חבריה, שיהיו דומים לבורא.
תלמידה: למי מאיתנו שאין לו הסוכה הפיזית שהוא בנה, איך להתכלל עם החברים שלנו בישראל כדי שתהיה לנו אותה הרגשה כאילו אנחנו יושבים מתחת לסוכה של ממש?
אם אנחנו נגיע לדברים האלה ברוחניות, בהרגשה בלב שלנו, אז אנחנו נרגיש שכולנו נמצאים בסוכה אחת, כל העולם.
תלמידה: אמן, אמן.
שאלה טובה מאוד.
שאלה: לא מזמן היה ראש השנה, פחות או יותר מובן שזו התחדשות. יום כיפור, בירורים, ספר החיים, נרשם, גם ברור. עכשיו פעם ראשונה אני מבין שסוכות זה משהו מיוחד ולא מובן מה אתה אמור לעשות, לשמוח, לברר, לקרוא תפילות מיוחדות, תהילים? מה תוכל לייעץ לנו, הכלי העולמי, על חג הזה? על מה לחשוב, איך לפעול?
לברר באיזה אופן אתה יכול להיות עוד יותר מחובר עם חברים בקבוצה אחת, בעשירייה אחת. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
תלמיד: אתה תמיד מדבר על חיבור ועכשיו יש כאילו איזושהי הזדמנות מיוחדת, אילו אורות מיוחדים שפועלים, עזרה מהבורא.
כן, אלה הזדמנויות מיוחדות, אורות מיוחדים.
שאלה: כשאנחנו עוזבים את דירת הקבע, אנחנו עושים צמצום על רצון לקבל?
לא. זה פשוט פורמט אחר.
שאלה: שבעה ימים שאנחנו אמורים לשבת בסוכה, זה להשיג למעשה את הקשר לתכונות האלוהיות, לספירות ולתת להן את המילוי הנכון, זו העבודה האמיתית?
כן
שאלה: למה באושפיזין אברהם נכנס לסוכה ראשון ולא דוד?
אברהם ודאי הראשון.
(סוף השיעור)