שיעור בוקר 15.06.22 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', עמ' 1628, מאמר 47 "גרוע מכולם"

קריין: ספר "כתבי רב"ש – ג'", מאמר 47, "גרוע מכולם".

1. גרוע מכולם

כתוב "גרוע מכולם". מה זאת אומרת? ש"האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים אין החסרונות מה שיש לו, הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו".

יוצא שהוא מרגיש שיש לו חסרונות שאין לאנשים אחרים, ולכן הוא מרגיש שהוא הגרוע מכולם. לכולם יש חסרונות אחרים, אבל הוא לא מרגיש את החסרונות שלהם כל כך קרוב כמו את החסרונות שיש לו. "הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו" אבל מתוך זה הוא מרגיש שהם נמצאים במצב יותר טוב ממנו. זאת אומרת, החסרונות, הבעיות שהוא מרגיש יותר קרובים אליו ואז הוא מרגיש שהוא יותר גרוע מכולם.

והאמת היא שאנחנו צריכים להתקרב למצב שלא נעשה חשבון ולא נשווה את עצמנו עם אחרים, אלא נבדוק את עצמינו רק כלפי הבורא. שיהיה לי יותר חשוב עד כמה נראה לי שהבורא מרוצה ממני. לא שאראה טוב או רע בעיני עצמי, אלא עד כמה בעיני הבורא אני טוב או לא כל כך טוב. את זה האדם צריך לבדוק.

איך בודקים? כלפי הזולת. אין לו שום בדיקה אחרת, אין לו שום בדיקה רצינית, ממשית, אלא במידה שמתייחס טוב לזולת, הוא יכול להגיד על עצמו אם הוא יותר טוב או יותר גרוע, וכך מתקדם. זאת אומרת, מדרגה לדרגה, ממצב למצב הוא צריך לראות עד כמה הוא מוותר לכולם, מצדיק את כולם, מרחם עליהם, עד כמה לעומתו יש להם חסרונות כאלה שהיה סולח עליהם ולכן הוא מרגיש שהוא יותר גרוע מכולם.

כתוב "האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים" יש חסרונות שאין לו "הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו". ואז הוא באמת רואה שלעומת האחרים יש לו עוד הרבה מה לתקן, ובהתאם לזה הוא מרגיש את עצמו עד כמה הוא יותר ויותר זקוק לעזרת הבורא שיתקרב אליו, שיתקן אותו וכך יתקדם.

שאלה: מה זאת אומרת "שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו"?

אפילו אם נראה לו שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו, אבל הם גם גרועים פחות ממנו, אין להם כל כך מה לתקן, הם יחסית כאלה פושרים. מה שאין כן הוא רואה בעצמו הרבה מאוד חסרונות ובעיות שהם לא בסדר, הוא עושה ביקורת וכל הזמן מרגיש את עצמו במצבים נמוכים ולכן כך בודק את עצמו, שוקל את עצמו, ורואה שהוא יותר גרוע מכולם.

תלמיד: "עוסקים בעבודה פחות ממנו" מדובר על החברים בעשירייה, החברים בקבוצה או בכלל?

בטוח שמדובר על העשירייה וזה גם נאמר כלפי כל האנושות. יש מדידה כללית ויש מדידה קבוצתית. בקבוצה בטוח שהוא צריך לראות את עצמו עד כמה הוא גרוע מכולם ועד כמה הוא יכול לתמוך בכולם ומלמטה למעלה להעלות אותם, וכלפי בני האדם בכלל, כלפי כל האנושות, הוא גם לא מבין למה הוא נבחר להיות בכל זאת עובד ה' במשהו לפחות, ולכן רואה על עצמו שלא מגיע לו אותו מצב, אותו מעמד שהבורא בחר בו, וכך לאט לאט הוא מתקדם לאמת, ומרגיש את עצמו גרוע מכולם.

תלמיד: לגבי האנושות אפשר להגיד "עוסקים בעבודה פחות ממנו", אבל לגבי העשירייה, הם עובדים הרבה יותר ממני, או שמדובר על מצב מסוים שהוא רואה כך.

אלו מצבים, ודאי שזה לא מצב קבוע. אבל רצוי שיחזור על זה וכך יבדוק את עצמו.

שאלה: יוצא שתמיד האדם ירגיש חסרון, שיש לו מה לתקן. האם כשהוא יתקן את הכול, אז הוא יתקן את כל העולם?

זה נכון, אבל לא רק על זה מדובר.

שאלה: כמו שנאמר בקטע הרבה פעמים אנחנו מרגישים שאנחנו הכי גרועים בכלי העולמי. באמת שאנחנו מרגישים מאוד שפלים, מאוד רחוקים, אבל אנחנו מרגישים שיש לנו את הפוטנציאל להיות טובים, להגיע לתיקון. מה הקשר בין הפוטנציאל שאנחנו מרגישים בפנימיות בתוך העשירייה ובין הקשר עם הבורא?

אנחנו לא יכולים למדוד דברים בצורה אמיתית כי בשביל זה צריכים לצאת מהרצון לקבל לגמרי ואז לעלות לדרגת הבינה, ואז מדרגת הבינה אנחנו יכולים למדוד את כל המצבים בצורה פחות או יותר אובייקטיבית, ולפני כן המדידה שלנו אף פעם לא תהיה נכונה. אבל יחסית כדי להתקדם, אז בזמן שאנחנו נמצאים בין החברים, שנמצאים בקבוצה, שזה תנאי שאי אפשר בלעדיו, אנחנו יכולים למדוד את עצמנו כלפיהם, עד כמה אני מתייחס אליהם.

לא בזה שאני בודק כל חבר וחבר במה הוא נמצא, אני הרי לא יכול לראות את האמת, עיניים להם ולא יראו את האמת, אבל מה שאני יכול לעשות, אני יכול איכשהו לראות איך אני משתפר ממצב למצב, ולהפעיל תפילה לבורא שיעזור לי לשפוט את החברים בצורה יותר נכונה, אובייקטיבית וכן הלאה, ובצורה כזאת מתקדמים.

ולהרגיש שאני יותר גרוע מכולם, זה לא כמו שלפעמים רואים אנשים שהם ממש מושפלים כאלה, שמגלים שהם יותר גרועים מכולם. אלא אני אכן יותר גרוע מכולם וזה מצב הרוחני שלי, ומהמצב הזה "ירים אביון", כי דווקא כשאנשים נמצאים במצבים האלה, כשהם מרגישים את עצמם כך, מהמצבים האלה הלב שלהם מבקש להרים אותם בצורה נכונה.

כי הם לא רוצים להרים את עצמם כדי להרגיש יותר טוב, כדי להיות למעלה מהאחרים, כדי לקבל איזה שכר, אלא השכר שלהם, שמהמצב התחתון הזה שהם מרגישים הם יכולים דווקא לתמוך בכולם ובזה לקדם את כולם לבורא. זו "התפילה לעני". יש על זה מאמרים, כותבים הרבה מהי "תפילה לעני כי יעטוף".

שאלה: יש כאן מין סתירה שמורגשת כיוון שנאמר שאם האדם רואה את עצמו מושפל מכולם זו כבר השגה, כבר עלייה, אבל מצד שני, הוא מפליל את החברים, מרשיע אותם בכך שהוא עושה את זה.

כתוב כאן "האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מכולם, משום שהוא מרגיש שלכל האנשים אין החסרונות" לכל האנשים אין חסרונות "מה שיש לו". לו יש חסרונות מיוחדים, כך כל אחד ואחד מרגיש. "הגם שהוא רואה שהם עוסקים בעבודה פחות ממנו" אבל החסרונות שיש לו, אין לאחרים. הם מרגישים, כך נראה לו, בצורה מאוד רגועה, בצורה פחות גרועה ממה שהוא מרגיש.

תחשבו על זה, אלו דברים שצריכים יום יום לבדוק את עצמנו, לסדר את עצמנו, לכייל את עצמנו.

שאלה: מובן טוב מאוד שזה המצב שאמור להיות, אבל מה לעשות אם לאחר הבדיקה אתה לא מרגיש שפלות אלא ההיפך, אתה מרגיש שאתה זכאי לעבודת הבורא?

ואתה באמת נמצא במצב כזה? האם אתה רק חושב שמגיע לך, או שהמצב הזה כבר הגיע אליך ואתה מיוחד?

תלמיד: אני בטוח שזה קורה, אולי לא כל כך בפרטים אבל אם חופרים עמוק יותר אני יכול להרגיש את עצמי מאוד נוח במצב כזה.

יש עניין של רצוי ומצוי. מצד אחד אני רוצה להיות יותר מכולם או הכי גבוה והכי קרוב לבורא. מצד אחר, האם אני נמצא במצב כזה? אם אני נמצא, בוא נבדוק עד כמה אני נמצא בזה או לא. לפי היחסים שלי עם הזולת אני יכול למדוד את המצב שלי כלפי הבורא.

אם כל בני האדם, כל באי עולם נמצאים כך לפניי ואני יכול להרגיש את כל הרצונות שלהם כמכלול ולדאוג להם מכל הלב שלי, אז נקרא שאני קרוב לבורא. אם אני לא נמצא לקראת המצב הזה, אז אני לא מתקרב לבורא. בוא נבדוק את עצמנו.

תלמיד: להיות מכוון ולהיות בתוך הרגשה, תחושה, אלה דברים שונים.

לא צריכים יותר. אם תבדוק את עצמך באיזו מידה אתה טוב לכולם, בלי הבדל בין בני אדם, בין עמים שונים ובין חלקי האנושות, באופן שאתה רוצה בטובת כולם ורוצה לא בצורה תיאורטית כפי שכל אחד אומר "אני אוהב את כולם", אלא אני רוצה באמת לראות את כולם מקובצים יחד בלבי ורוצה למלא אותם. אם הייתי במקום הבורא הייתי ממלא אותם בכל טוב ודואג רק להם כל הזמן. זה נקרא לפתוח את הלב, אתה רוצה לתקן את כל הרצונות שלך שיהיו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז איזו תפילה תהיה כאן?

שזה יקרה. זה מה שאתה רוצה שיהיה. על זה אתה פונה לבורא. זה נקרא ש"מאהבת הבריות" אתה הולך לקראת אהבת הבורא. כי אהבת הבורא היא הסך הכול, הסיכום של המאמץ הזה.

שאלה: כשאדם מגלה שאנשים מחוברים, הם אחד עבור השני והבורא מייצב אותם ודואג להם. איזה חיסרון אפשר להוציא מזה חוץ משפלות?

לא. שפלות היא שאדם רואה את עצמו שפל, שהוא הגרוע מכולם, אבל העיקר איך הוא מתייחס לזולת, לבני אדם. הבורא רוצה שנביא את כל האנושות אליו שהוא יוכל לחבר אותם יחד ולמלא אותם. לכן אנחנו נקראים ישר-אל. ישראל. קבוצת אנשים שפועלת להביא את כל האנושות לבורא. לא צריך יותר.

תלמיד: יש איזו נקודה שאתה מסתכל על קבוצת אנשים, על ציבור, על כלל, ויש הרגשה חזקה שהבורא מקיים אותם, דואג להם, מעביר אותם מצבים. איזה מקום הוא משאיר לך לעבודה?

שאתה תרצה, תבקש, תתפלל עבורם. לא עבור עצמך אלא עבור כל האנושות. אתה מבקש ממנו כוח, שתהיה לך יכולת להפעיל בקשה, תפילה אליו, שיהיה לך לב לכלול את כל החסרונות, כל הרצונות המקולקלים שלהם, ואתה מעלה את הרצונות האלה אליו לבורא שהוא יתקן אותם. אתה נותן לזה עטיפה של חסדים מצדך ומעלה אותם לבורא ואז הבורא יכול כבר לטפל בהם.

שאלה: כאשר נפתחת אוטומטיות מוחלטת ביחס לאחרים זה מכניס אותך למעין מבוי סתום עד כדי דחייה. אתה לא יכול לסבול את זה. מה הצעד הבא מכאן?

קודם כל אתה צריך להתבודד נפשית, זאת אומרת לא להתכלל, לא להתקרב לאנשים אלא קודם כל לקבוע באיזו צורה אתה הולך עכשיו להתקשר אליהם. אתה רוצה להרגיש את החסרונות שלהם, כמה הם רחוקים מהרגשת הבורא ואתה תתפלל שהבורא יתקרב אליהם. ולא חשוב איפה אתה נמצא. אתה מוכן אפילו להישאר במצב שאתה נמצא בו, העיקר שאתה מבקש עבורם. זה נקרא תפילת ציבור, תפילת רבים. זו תפילה עבור הרבים. זה מה שמעלה את האדם למעלה, אם הוא מבקש עבור כולם ולא מביא בחשבון אם הם טובים או רעים, אוהבים או שונאים אותו. זה לא חשוב. כי ודאי שהם מה שהם. אנחנו צריכים לבקש עבור כולם, שהבורא יקרב אותם. רק מתוך זה שהוא יקרב אותם הם ישתנו לטובה ויגיעו לתיקונים.

תלמיד: בעבודה הזאת כשאני משתדל להרגיש את הכלים האלו ולהעלות אותם בתפילה לבורא כדי שימלא ויתקן אותם, נוצרת תחושה שאתה לא מיתקן.

אל תחשוב על עצמך, שאתה צריך גם להשתנות. תחשוב רק עליהם, אתה מבקש עבורם. יש לך אפשרות בכל זאת לפנות לבורא. הבורא נתן לך הזדמנות, מחשבה, רצון, קטנים כאלו, אבל בכל זאת כאלו שאתה יכול לפנות אליו ולבקש עבורם, עבור כל האנושות, אז אל תכניס לכאן את התפילה שלך. זה לא הולך יחד. אם אתה מבקש עבורם, אתה לא נמצא בזה מלבד שאתה מגיש את החיסרון שלהם כלפי הבורא.

תלמיד: איך לקבל שכל עוד אתה נמצא בתוך התהליך של בקשה עבור אחרים אז כביכול העבודה שאנחנו עושים היא נקייה, טהורה, וברגע שאתה נופל החוצה מזה אתה רואה שאתה עצמך מלוכלך. האם אנחנו עושים עבודה טהורה אבל אנחנו מלוכלכים?

אל תצא מהעבודה הזאת. אל תצא מתפילה עבור הזולת ואז תראה כמה הבורא ישנה אותך, יתקן, יקרב אותך אליו. אבל אתה לא מבקש עבור עצמך כלום, זה נקרא שאתה עושה על עצמך צמצום ומבקש רק עבור החסרונות שלהם, שהבורא יתקן אותם, ואני, לא חשוב לי מי אני, מה אני, אני רק מבקש עבור אחרים.

שאלה: לפעמים כשאדם מרגיש שהוא הגרוע מכולם הוא רוצה לברוח. איך אפשר להתגבר על זה?

אני מבין אותו. באמת הרגשה מאוד חזקה, כאילו אין לך מקום בין כולם ובכלל מי אתה ומה אתה, מה אתה עושה כאן ואתה רוצה לברוח מכל העסק ומהקשר עם הבורא ואפילו מהקבוצה. החסרונות המתגלים כל כך גדולים שאתה רוצה פשוט להיעלם, לצאת מהם. מה לעשות? להבין שזה מגיע מהבורא ואתה צריך לעבוד דווקא עם אותם הרצונות שהוא מעורר בך וכך להמשיך. אין ברירה. המצבים האלו הם המצבים הכי מועילים להתקדמות.

שאלה: כשאתה מבקש עבור העשירייה, מחבר בין חברים, מבקש שהבורא ימלא אותם באור, מתי בדיוק עוברים מכאן לתפילה עבור כל העולם, איך מבקשים עבור כל העולם?

אם אתם עדיין לא מסוגלים לעבור מהעשירייה לעולם ולתאר לעצמכם את החסרונות של כל העולם, אז אל תעשו את זה בינתיים. לי נראה שזה אפשרי, העולם היום הוא די עגול וכולם יכולים להרגיש ולהבין חסרונות של אחרים כי זה קורה בכל מקום, גם בטוב וגם ברע, לכן זה אפשרי, אפשר להתכלל עם כל העולם ולבקש עבור כל העולם.

אנחנו לומדים שבסך הכול אנחנו נמצאים בכלי אחד, לא יכול להיות שיהיה במקום אחד טוב ובמקום אחר רע. אנחנו חיים כך שנראה לנו עדיין שהעיקר שיהיה טוב במקום שאני נמצא, אבל זה לא נכון. כשנראה את האמת, נראה שרק כלפינו העולם מחולק להרבה חלקים ושכל סקטור בעולם חי את החיים שלו, אבל זה לא כך. זה נראה לנו כך באגו שלנו, וכשנראה את האמת נראה צורה אחרת לגמרי, נקווה שעוד מעט זה יתגלה יותר.

תלמיד: אני מנסה להבין האם באופן מעשי העשירייה מתמוססת בתפילה הזאת עבור כל העולם, או שיש מדרגות בתהליך הזה. איך לא לאבד את הקשרים בעשירייה?

לא, אנחנו צריכים להתקשר בינינו בעשירייה יותר חזק כדי למשוך אחרינו את כל העולם. או כדי לדחוף לפנינו את כל העולם לקראת הבורא. אנחנו צריכים להיות עוד יותר ברצון אחד, בכוונה אחת, בלב אחד.

תלמיד: והחיבור של כל העולם צריך להיות בצורה שזה נעשה בעשירייה?

כן, להשתדל שכך יקרה.

שאלה: איך לבדוק שגם היחס שלי משתנה, שאני מצליח להיות יותר קרוב?

על ידי התפילה שלך וההתכללות בין החברים, אז תוכל לבדוק כל מצב ומצב.

תלמיד: האם אני יכול פשוט להתפלל עבור החברים ולעשות זאת כעבודה, או שצריך למדוד כאן שינויים כלשהם?

תנסה אני לא יכול להגיד לך. אתה צריך לחפש בך כל מיני הבחנות ולראות איך אתה מתקדם איתן.

שאלה: נחזור למאמר של רב"ש, במה אני גרוע מאחרים?

אתה גרוע מכולם כי קיבלת את היכולת להתקרב במקצת לבורא, אתה מבין, מרגיש ונמצא במצב שאתה יכול לשנות משהו, אבל אתה לא משפיע לעולם את מה שאתה יכול, לכן אתה יותר גרוע.

תלמיד: איך אני יכול למדוד את עצמי אם אני גרוע יותר או לא, לעומת האחרים?

הם לא קיבלו עלייה כמוך, הם לא קיבלו התקשרות לבורא ואתה כן קיבלת, אז תבדוק איך אתה מממש את זה, איך אתה משתמש בזה.

תלמיד: האם אתה מתכוון כלפי האנושות?

כן.

תלמיד: איך אני יכול למדוד את עצמי אם אני גרוע או לא גרוע כלפי בני ברוך, כלפי החברים בכלי העולמי וכלפי העשירייה שלי?

ככל שאתה דוחף אותם לבורא, מושך אותם לבורא, וכוח משיכה וכוח דחייה זה לא אותו הדבר, וככל שאתה משתתף ביניהם.

תלמיד: מה ההבדל בין למשוך אותם לבין לדחוף אותם?

תחשוב ואז אני אוכל לענות לך בפעם אחרת אחרי שכבר חשבת ויש לך בזה איזה עניין.

תלמיד: אם אני מבצע את התפקיד שלי במקום שלי, אז אולי אני לא גרוע ולא מוצלח אלא אני פשוט נמצא במקום שלי ועושה את המקסימום שאני יכול?

אם אתה לא רוצה להתקדם מהרגע הזה לעוד רגע, לעוד משהו, אז אתה בכלל לא נמצא. אתה רואה את האדם וברגע הבא אתה רואה כיסא במקום אדם, או שולחן במקום אדם, אבל לא רואה את האדם כי האדם כבר לא פועל, הוא לא נמצא במצב שהוא דומה לבורא, מושך את כולם אליו וכן הלאה, אלא עשה מעצמו דומם, צומח, והוא איבד את הכיוון הנכון ואת המרץ והכוח.

שאלה: תודה על השיעור הזה, כי אני כבר הרבה זמן מרגיש די מתוסכל. הייתה לי הרגשה שאני קצת חורג וסוטה מהעבודה ולא הבנתי למה. יש לי את העשירייה שלי ויש את האנושות, ואני מרגיש שאני כל הזמן מתפלל עבור האנושות, על כל מה שקורה בעולם, וזה נותן לי הרגשה של תסכול משום שחשבתי שאולי זה לא בסדר ואני צריך להתמקד בעשירייה בלבד. לא שהזנחתי את העשירייה שלי אבל שם התפילות הגדולות.

חשוב לנו להיות יותר מרוכזים יחד בפנייה לבורא, זה מובן לכולם ועל זה אנחנו כל הזמן מדברים. אבל איזה חסרונות בדיוק עלינו לרכז בנטייה לבורא? הייתי ממליץ להתרכז בכך שלא חסר דבר לאנושות, לקבוצות ולבני ברוך חוץ מחיבור, וככל שהעיגולים האלה יותר ויותר קרובים לבורא, אז כל עיגול צריך להרגיש שהוא יותר אחראי ויותר גרוע מהעיגולים האחרים.

לכן אנחנו, וזה קורה במקצת, מרגישים לא מוצלחים, לא מתקדמים ולא מיוחדים במשהו מפני שבאמת המצב הוא הפוך, אנחנו מאוד מתקדמים ומאוד מיוחדים, אבל כך זה נראה. אם תשאל מדען גדול מה קורה במדע שלו, אז הוא יגיד שיש כל כך הרבה בעיות, והם לא מבינים עדיין הרבה דברים, והוא נמצא בתסכולים. אבל אם תשאל אדם פשוט מהרחוב, הוא לא יגיד לך כאלו דברים כי הוא לא מרגיש את החסרונות.

לכן כמו שכותב לנו הרב"ש "גרוע מכולם", אז להרגיש כך זה כשאני בעצם מעלה את עצמי לדרגה יותר עליונה מאשר קודם, ואז אני מרגיש יותר גרוע ויותר לא בסדר כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", וזה צריך לעורר אותי להגדיל את הכלים דהשפעה שלי עוד יותר לחיבור הקבוצה, לחיבור הזולת וכן הלאה.

תלמיד: מכל מה שספגתי ממך ומהמקובלים בנושא של ה"גרוע מכולם", אני רוצה שההבטחה תתקיים, שכולם חוץ ממני יהיו בדבקות ובשלמות. עד עכשיו אני זוכר את המשפט שאמרת לי לפני 12-13 שנה, "תאמין לי, כולנו למעלה צוחקים עליך, אתה הטמבל האחרון שנשארת למטה", עד היום אני מחזיק במשפט הזה, מסתבר שהוא עדיין רלוונטי.

אני איתך בכל המצבים האלה, והלוואי שאוכל להרגיש את עצמי יותר גרוע מכולם. אבל אתה צריך להרגיש זאת כך שזה לא ישתק אותך אלא ידחוף אותך, ידקור אותך לתפילה.

שאלה: מה לעשות כשאני מרגיש שאני לא מסוגל לוותר עבור החברים ואני הגרוע שבהם?

להתפלל, זה מצב מאוד טוב שאתה מרגיש שאתה הכי גרוע וגם שאין לך מזה שום יציאה. אנחנו צריכים קודם כל להפעיל תפילה. רק נבין שמה שמתגלה לנו זה לא אנחנו מגלים, אלא זה הבורא מגלה לנו כדי שכל הזמן נפנה אליו. אני רוצה להרגיש בכל רגע את כל מה שיש לי בלב ובמוח ולהעלות זאת לבורא כדי שיתקן ויקדם אותי. מספיק לי להרגיש לרגע אחד את מה שיש לי במוח ובלב וכבר אני צריך מצב חדש וכך נתקדם. לא לשכוח את זה. נהיה יחד.

שאלה: ככל שאני מרגיש גרוע ולא מתוקן, באותה מידה יש גם הודיה גדולה אליך, לקבוצה ולבורא על כך שאני נמצא איפה שאני נמצא. איך מתוך המצב הזה לעזור לקבוצה, מה ניתן לעשות?

דווקא בגלל שאתה מרגיש את עצמך גרוע, שאתה לא מתוקן, שאתה לא יכול להשתתף נכון ולעזור נכון לכולם, דווקא במצב הזה יש לך עם מה לפנות לבורא כדי שיעזור לך, שיתקן אותך. ואז מהמצב שהבורא נותן לך תוכל להיכנס יותר לקבוצה ולהשקיע יותר.

תלמיד: האם אני יכול לבקש עבור עצמי?

אתה מבקש שהוא יעזור לך כדי שאתה תתמוך בקבוצה.

שאלה: אם אני רוצה לבקש עבור כולם, אז אני צריך להתקרב אליהם. איך אני עושה זאת מבלי שאני נכלל עם יתר הרצונות הגשמיים שלנו?

כתוב "אל תתרחק מהציבור", אבל אנחנו בכל זאת רואים שהמקובלים כל הזמן אומרים לנו להתבודד קצת מהציבור. איך אנחנו מרגישים במה הציבור נמצא? אתה צריך להרגיש אותו בלי להתכלל בו אלא רק לנגוע בו וזה מספיק כדי לבקש עבורו.

שאלה: אמרת שההתקרבות לבורא והיחס הטוב שלי אליו קורה דרך היחס שלי לחברים. מה לעשות עם התחושה שהרבה פעמים אני מרגיש שאני לא עושה מספיק בשביל החברים?

תמיד צריכה להיות הרגשה כזאת, טוב מאוד שאתה כך מרגיש, ועם זאת זה לא צריך לעצור אותך אלא לדחוף אותך לעשות יותר. תקבע לעצמך איזשהו סדר פעולות שאתה עושה למען הקבוצה.

תלמיד: האם לעשות ממש סדר פעולות בכתב וללכת לפי זה?

כן, אפילו תנסה כך.

שאלה: כשאני סוקר את חיי ואת המעשים והאירועים שעברתי, אני מרגיש הכי גרוע מכולם. האם הבורא נותן הרגשה כזאת כדי לגרום לי להרגיש בושה ואחריות?

הבורא נותן לך את הכול כדי לקדם אותך. שום דבר לא יורד על האדם אלא רק כדי לקדם אותו למטרה. תקבל תמיד כך את הדברים האלה, שבכל הצורות הכי גרועות והכי מטומטמות שאתה יכול להיות בהן, בכל המצבים האלה הבורא רוצה לקרב אותך למטרה.

שאלה: האם צריך לשחק בעשירייה כאילו אני הכי גרוע מכולם?

אולי גם לשחק, כן. אבל תנסה באמת למדוד, לבדוק את המצבים - אתה תראה שהם קיימים, לא צריכים לשחק אותם כל כך.

שאלה: האם אני צריך להרגיש הכי גרוע בכך שהרצון שלי לחיבור יותר קטן משל החברים?

כמה שתצליח, אפילו כמו משה - הגדול מכולם, שהיה הכי קרוב לבורא מכל בני האדם שהיו, בכל זאת אתה תרגיש את עצמך מושפל וגרוע יותר מכולם. לכן צריכים להבין שהרגשת השפלות היא הרגשה הכרחית והיא עוזרת לנו, מועילה מאוד להגיע לתיקונים. ולכן אנחנו מרגישים אותה, מקבלים את ההרגשה הזאת.

שאלה: האם צריך בכוח להשפיל את עצמי להרגיש הכי גרוע מכולם?

כן. אבל תלוי, שזה לא יהיה מלאכותי.

שאלה: אני מרגיש שהחברים שופטים אותי, האם זה בגלל שאני הכי גרוע?

יכול להיות, אני לא יודע. אתה יכול לדבר איתם על זה. אין בעיה. תדבר.

שאלה: מה הכוונה לפרוש מהציבור?

לפרוש מהציבור זאת אומרת שסוגרים את עצמם כמו במנזר ולא אכפת לנו מכלום.

שאלה: במה האדם גרוע אם הוא שומע כל הזמן מהחברים שמעריכים את העבודה שהוא עושה?

אתה תשמע את החברים אומרים לך שאתה בסדר. ותבדוק את עצמך איך אתה כלפי הקבוצה, החברים והבורא, אז תראה כמה אתה עוד לא בסדר.

שאלה: אם אני לא רואה את עצמי גרוע מאחרים, זה אומר שאני לא נמצא על המסלול הנכון?

לא, זה לא אומר כלום. הביטול שאדם רוצה לבצע כלפי החברים וכלפי העולם זו בעצם הפעולה הנכונה שיכולה להחזיר אותו תמיד למסלול.

שאלה: אדם מגלה את היצר הרע שלו, האם זה אומר שהוא מבין שאין לאן לברוח והוא מבין את האחריות ההדדית?

זה לא אומר שהוא מבין. שינסה הרבה פעמים ותוך כדי כך הוא יבין.

שאלה: ענית על תפילה - אל תעזוב את העבודה הזאת ואל תחשוב על התיקון שלך, מה זה המאמץ הזה?

צריכים לשמוע שוב את כול השיחות של היום. אנחנו כבר חמישים דקות מדברים על שורה אחת שכתב רב"ש, שישמעו את זה שוב.

שאלה: האם הרגשת השפלות מביאה את האדם לתפילה ועל מה?

כן. כי השפלות מוציאה אותו, הוא לא מסכים להישאר בשפלות עם האגו שלו ולכן זה מעורר אותו, אחרת לא היה מרגיש את השפלות.

שאלה: האם כשאני מבקשת על החברות שלי, אני מבקשת גם על עצמי בעקיפין?

זה קורה בטוח, אבל בכל זאת רצוי שככה נעשה.

שאלה: איך אדם מסתדר עם מצב של הרגשה שהוא הכי גרוע מכולם בלי להיחלש מוראלית מהרגשה זו?

אני נמצא בעבודה רוחנית. מה זה מוראלית, לא מוראלית? אני נמצא בעבודה רוחנית שיש לפניי עולם ואחרי העולם - הבורא ואני צריך להתקשר לבורא דרך העולם.

שאלה: אני צריכה להיות שפלה מכולן אבל במקביל אני צריכה לעורר קנאה אצל חברה, איך לשלב את זה יחד?

מזה שאני שפלה אני יכולה לעורר קנאה. גם בקנאה של משהי אני יכולה לקנאות. גם בשפלות של משהי אני יכולה לקנאות.

שאלה: אם אני צריכה לחשוב רק על אחרים, אז מה זה משנה אם אני גרועה או נעלה מכולם?

זה לא חשוב. אבל אחר כך כשאנחנו מתחילים לעשות חשבונות אז כבר חשוב לי איך אני מעמידה את עצמי כלפי האחרים.

שאלה: האם להרגיש גרועה מכולן, זו עזרה מהבורא לגלות אותו יותר?

ככל שאדם מרגיש את עצמו יותר גרוע, הוא יותר זקוק לבורא ורוצה להתקרב אליו כדי לקבל עזרה, תמיכה, להידבק.

שאלה: האם זה ביטוי של גאווה כשאדם חושב שהוא הכי גרוע ושפל בעולם?

לא, זה לא ביטוי של גאווה, אבל האגו מראה לו. אנחנו בעזרת האגו עושים הרבה צעדים קדימה, אחרת לא היינו בכלל מודדים את עצמנו כלפי הבורא.

שאלה: למה הבורא מביא אותנו למצב כה שפל ואיך אנחנו אמורים לאזן את המצב הרוחני הזה עם הגשמיות?

עם גשמיות אנחנו לא נוכל עכשיו בינתיים לאזן. אבל כשאנחנו נתקדם יותר ויותר אז אנחנו נראה באיזו מידה אנחנו יכולים לקבל מהגשמיות גם את כל הכלים להבחנות רוחניות. בדרך נלמד.

שאלה: האם הרגשת מצב הגרוע מכולם בהכרח מעוררת בושה?

לאו דווקא. אם אני מבין שזה מה שצריך להיות בדרך, אם אני משייך את זה לבורא, שכך הוא ברא רצון לקבל וכך מגלה אותי וכך אני הוא אותו אובייקט שבו הבורא מגלה איך הוא ברא אותו. הבורא ברא אותי, את האדם הזה, והבורא עכשיו מגלה כמה האדם הזה הוא גרוע, אז אני רק מבקש מהבורא שיציל אותי מהמצב הזה כי אני לא רוצה להיות במצב שהוא ברא אותי בגלל שבזה אני מצביע על הקלקול.

שאלה: איך יהיה כוח לעמוד מול הבושה ואיך באמצעות הבושה אדם מתקדם ולא נעצר?

דווקא על ידי הבושה אנחנו מתקדמים קדימה, כל הזמן על ידי הבושה. ולכן אנחנו צריכים לכבד את הבושה ולראות איך אנחנו משתמשים בה בצורה יותר עניינית ומעשית.

שאלה: איך להרגיש הגרועה מכולן ועם זאת להיות בשמחה?

אם אני רואה שעל ידי זה אנחנו מתקדמים למטרת הבריאה אז אני שמחה. כמו שכתוב על משה שהוא עניו מכולם, הכי גבוה ועניו מכולם.

(סוף השיעור)