שיעור בוקר 20.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 185,

אותיות צ"ח-ק'

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 185, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות צ"ח.

אות צ"ח

"ומכאן תבין סוד ספירת הדעת, שנתחדש בעולם הנקודים. כי בכל פרצופי א"ק עד הנקודים, אין שם כי אם ע"ס כח"ב זו"ן, ומעולם הנקודים ואילך כבר יש גם ספירת הדעת, ואנו חושבים כחב"ד זו"ן, והענין הוא כי כבר נתבאר לעיל באות ע"ט, שגם ענין עלית מ"ן לא היה בפרצופי א"ק, אלא רק ענין עלית המסך לפה דראש, ע"ש. ותדע, שספירת הדעת נמשך מעלית מ"ן דזו"ן אל או"א. כי נתבאר, שזו"ן שעלו שם למ"ן לחו"ב, המה נשארים שם גם אחר יציאתם משם למקומם למטה, בכדי ליתן קיום והעמדה להזווג דאו"א פב"פ, והזו"ן האלו הנשארים באו"א, נקראים ספירת הדעת. וע"כ יש עתה לחו"ב ספירת הדעת המקיים ומעמיד אותם בזווג פב"פ, שהם הזו"ן שעלו שמה למ"ן, ונשארו שמה גם אחר יציאת הזו"ן למקומם. וע"כ אנו חושבים מכאן ואילך את הע"ס בשמות כחב"ד זו"ן, אבל בפרצופי א"ק, שמקודם עולם הנקודים שעוד לא היה שם ענין עלית מ"ן, ע"כ לא היתה שם ספירת הדעת. גם תדע שספירת הדעת מכונה תמיד בשם ה' חסדים וה' גבורות. כי הז"א הנשאר שם הוא בחינת ה"ח, והנוקבא שנשארה שם היא בחינת ה"ג."

שאלה: למה זו"ן שעולים למ"ן נקראים ספירה? מה הופך אותם לספירה? איזו איכות הם מקבלים פתאום שזה הופך לספירה?

חיסרון. למה הם אומרים על הפעולה הזאת שעכשיו מתחדשת שהיא ספירת דעת, זה באמת מעניין. כי לא למדנו, לא חשבנו אף פעם שמשהו שעושה איזו פעולה מייצב על ידי זה חיסרון חדש עד כדי כך שזה נקרא "ספירה חדשה".

אות צ"ח. "ומכאן תבין סוד ספירת הדעת, שנתחדש בעולם הנקודים." שקודם לא היה, ורק בעולם הנקודים זה קורה. "כי בכל פרצופי א"ק עד הנקודים, אין שם כי אם ע"ס כח"ב זו"ן, ומעולם הנקודים ואילך כבר יש גם ספירת הדעת, ואנו חושבים כחב"ד זו"ן, והענין הוא כי כבר נתבאר לעיל באות ע"ט, שגם ענין עלית מ"ן לא היה בפרצופי א"ק, אלא רק ענין עלית המסך לפה דראש", המסך עולה מטבור לפה דראש. "ותדע, שספירת הדעת נמשך מעלית מ"ן דזו"ן אל או"א". זה כבר בעולם הנקודים. "כי נתבאר, שזו"ן שעלו שם למ"ן לחו"ב, המה נשארים שם גם אחר יציאתם משם", מאו"א, "למקומם למטה," לזו"ן. "בכדי ליתן קיום והעמדה להזווג דאו"א פב"פ, והזו"ן האלו הנשארים באו"א, נקראים ספירת הדעת". זו"ן עלו לאבא ואימא, פנו לאבא ואימא וביקשו מהם לטפל, להוליד משהו, זו"ן חדשים. אותם זו"ן שעכשיו התעוררו באבא ואימא נקראים מ"ן.

"ותדע, שספירת הדעת נמשך מעלית מ"ן דזו"ן אל או"א. כי נתבאר, שזו"ן שעלו שם למ"ן לחו"ב, המה נשארים שם גם אחר יציאתם משם למקומם למטה, בכדי ליתן קיום והעמדה להזווג דאו"א פב"פ", שלא ייפסק. "והזו"ן האלו הנשארים באו"א, נקראים ספירת הדעת." זאת אומרת יש עכשיו בין אבא ואמא קשר, והקשר הזה כבר לא נפסק. חתמת שאתה נשוי? זה נשאר. נולד לך ילד, הכול רשום, אתה לא יכול לברוח מזה. זה נקרא "ספירת דעת", שהיא מחייבת את הזו"ן לקשר ביניהם.

"וע"כ יש עתה לחו"ב ספירת הדעת המקיים ומעמיד אותם בזווג פב"פ, שהם הזו"ן שעלו שמה למ"ן, ונשארו שמה גם אחר יציאת הזו"ן למקומם. וע"כ אנו חושבים מכאן ואילך את הע"ס בשמות כחב"ד זו"ן, אבל בפרצופי א"ק, שמקודם עולם הנקודים שעוד לא היה שם ענין עלית מ"ן, ע"כ לא היתה שם ספירת הדעת. גם תדע שספירת הדעת מכונה תמיד בשם ה' חסדים וה' גבורות. כי הז"א הנשאר שם הוא בחינת ה"ח, והנוקבא שנשארה שם היא בחינת ה"ג."

שאלה: מה מעורר את המ"ן של זו"ן, שמזה מתחיל כל התהליך של עליית מ"ן של זו"ן?

החיסרון שלהם לקבל אור חכמה.

תלמיד: ומי מעורר את זה בהם?

רשימות.

שאלה: מה מיוחד בחיסרון הזה שמגיע לאבא ואימא ונשאר שם והופך להיות ספירה? מה מייחד את החיסרון הספציפי הזה שהופך להיות ספירה?

זה שאבא ואימא יכולים להתקשר ביניהם, אומנם אלו בחינות הפוכות, זו על חסדים וזו על חכמה, והם יכולים להעלות יחד את החיסרון שלהם המשותף ובזה לעורר את הכתר.

תלמיד: האם זו פעם ראשונה שזה קורה?

כן.

תלמיד: האם החיסרון הזה נשאר שם כמין סוג של מעבר, כלומר עניית התפילה של זו"ן זו היכולת שלו להישאר שם ולחבר בין אבא לאימא?

כן. אני לא יכול להגיד שזה כתוב, אבל יש חיסרון שהוא מגיע מלמטה ויש חיסרון שהוא מגיע מלמעלה. חיסרון מלמטה הוא חיסרון שבעצם מצביע על ישות חדשה, חיים חדשים, לכן אנחנו כל כך מתחשבים עימו.

שאלה: את המערכת הזאת של עשר ספירות הבורא יצר כלפי הנברא. איך יכול להיות שפעולה מצד התחתון יוצרת ספירה?

יש הרבה סודות במערכת העליונה. והסודות האלה הם לאט לאט מגרים את הנבראים לגלות אותם. אין כל כך מילים.

תלמיד: האם אפשר לומר שתמיד הייתה שם ספירה ופשוט עוד לא גילו אותה?

ברור שכל הדברים האלה נמצאים שם מה שנקרא בכוח, וצריכים להוציא אותם כדי שהם יפעלו קצת יותר.

תלמיד: מה העניין שלפעמים כתוב במפורש עשר ולא תשע ולא אחת עשרה, ופה כאילו יש אחת עשרה?

זה לא אחת עשרה, זה חיסרון נוסף שמתעורר בנברא כדי שהנברא ירגיש שיש לו מקום, שהוא קיים. קודם לא היה מקום לרצון מצד התחתון, בכלל לא היה דבר כזה - תחתון. זאת אומרת, משתלשל מלמעלה, זה כן, אבל לא מגיע מלמטה, ועכשיו יש. עוד נמצא מילים נכונות.

שאלה: לא מובן איך כחב"ד זו"ן נחשב כעשר ספירות ולא אחת עשרה. התווספה ספירת הדעת ורשום כחב"ד זו"ן, אז זה אחת עשרה ספירות אבל רשום שזה עדיין עשר.

כן. כי זה לא מגיע מלמעלה אלא מגיע מלמטה.

שאלה: הוא כותב פה שספירת דעת נולדה מתוך עליית מ"ן דזו"ן. והוא גם מפנה לאות ע"ט ששם הוא כותב שבנקודים הייתה קטנות ואחר כך עליית מ"ן דזו"ן שעשתה גדלות. איך ספירת דעת נשארת קבועה, קיימת, אם המצב של העולמות חוזר לקטנות? איזו זכות קיום יש לה במצב של קטנות?

כלומר, אחרי שחזרו לגדלות מה קורה עם הקטנות?

תלמיד: איפה ספירת דעת במצב של קטנות העולמות?

אין ספירת דעת במצב של קטנות העולמות, היא כאילו לא קיימת, היא נבלעת בתוך הגדלות.

תלמיד: האם זה חוזר להיות כח"ב זו"ן?

כן.

שאלה: הוא כותב שהזו"ן כשהם עולים לאבא ואימא הם נקראים "ספירת הדעת", זה שם אחר לזו"ן שנמצאים אצל אבא ואימא.

נכון.

תלמיד: כלומר כל התיקונים הם בעצם זו"ן שעולים לאבא ואימא, אז האם זו בעצם המהות של התיקון?

נכון, בטח. זו לא מציאות חדשה.

אות ק'

"ואין להקשות הרי איתא בספר יצירה, שהע"ס, הן עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר. ולפי האמור שבעולם הנקודים נתחדש ספירת הדעת הרי יש אחד עשר ספירות: כחב"ד זו"ן. והתשובה היא, שאין זה הוספה של כלום על הע"ס, כי נתבאר, שספירת הדעת היא הזו"ן שעלו למ"ן ונשארו שם, וא"כ אין כאן הוספה אלא שיש ב' בחינות זו"ן: הא' הם הזו"ן שבמקומם למטה, שהם בחינת גוף, והב' הם הזו"ן שנשארו בראש באו"א, מטעם שכבר היו שם בעת עלית מ"ן ואין העדר ברוחני, הרי שאין כאן שום הוספה על הע"ס, כי סוף סוף אין כאן אלא ע"ס כח"ב זו"ן בלבד, ואם נשארו גם בחינת הזו"ן בראש באו"א, אין זה מוסיף כלום על בחינת הע"ס."

כאן הוא בעצם עונה על כל השאלות שהתעוררו לנו.

שאלה: הוא מסביר שספירת הדעת היא חיסרון שזו"ן מעלים לאבא לאימא, גורמים להם להתחבר על ידי החיסרון הזה, ואז הם מורידים מ"ד חזרה בתגובה. אבל כמו שהחבר שאל על גדלות ואחר כך על קטנות, אז החיסרון הזה לא פועל כל הזמן, נגיד כשחוזרים מגדלות חזרה לקטנות החיסרון כבר לא קיים, לא פועל.

אני לא יכול להגיד שהוא לא קיים, הוא לא פועל.

תלמיד: מה זה החיסרון שקיים אם הוא לא פועל?

הוא לא יכול לממש את עצמו.

תלמיד: אז באיזה מובן הוא קיים?

אני מרגיש רעבון, אבל אין לי מסך כדי להשיג את המילוי.

תלמיד: אבל פה, אם הבנתי נכון, כשזו"ן מעלים חיסרון, אז מיד יש פעולה. ברגע שזעיר אנפין מעלה בקשה לבינה, היא חייבת ישר להביא לו, אין דבר כזה שהיא לא מביאה לו.

מי יכול לענות?

תלמיד: חיסרון שנדבק כבר לתוך המערכת, אז הוא תמיד ידחוף את המערכת קדימה להשפעה נוספת, לכן כנראה שזה חיסרון מיוחד של זו"ן. אנחנו לא יודעים להסביר מבחינה טכנית למה החיסרון הזה הוא כך והחיסרון הזה הוא אחרת. מאז שהוא שם הוא כל הזמן ידחוף את המערכת כנראה לגדלות ולפעולה מתמדת.

שאלה: בדוגמה של רעב של תינוק שמפעיל את האימא, להבין שהחיסרון הזה נדבק או קיים, אז זה כמו אימא שמרגישה כל הזמן שהתינוק רוצה, אבל יש מצבים שהיא יכולה לתת לו, יש מצבים שהיא לא יכולה, אבל היא עדיין הייתה רוצה לתת לו וחושבת איך היא תוכל בהמשך לתת לו. האם זה כך?

כן.

שאלה: בדרך כלל דברים עולים ויורדים ב"פתיחה", ופה יש תופעה מוזרה, גם נשארו אצל אבא ואימא וגם חזרו למקומם. מה זו התופעה הזאת?

כי זה חיסרון. זה לא שעולות ויורדות ממש תופעות, אלא עולים ויורדים חסרונות ולכן הם מעוררים בדרך כל מיני מערכות.

תלמיד: נראה שדווקא מתוך זה שנולד החיסרון החדש הזה שנקרא "דעת", אז מכאן והלאה דווקא לעשות קטנות, להשפיע פחות, יהיה יותר קשה, זה להתגבר מעל לחיסרון הזה. למרות החיסרון, לעשות מעליו קטנות זה יותר קשה מאשר לעשות גדלות שזה כבר חיסרון של דעת. נראה שזה הפוך ממה שהיה עד עכשיו, זה משהו חדש שנולד לגדלות.

כן. זה בסדר. מחשבה טובה.

שאלה: כתוב פה שיש את הזו"ן שהיו למטה לפני שהם עלו לאו"א, ויש את הזו"ן שעלו לאו"א ונשארו שם שזו ספירת הדעת, אבל אחר כך אנחנו אומרים שהזו"ן חוזרים למקומם. מה זה אומר שזו"ן שנשארו?

הם גם עלו וגם נשארו, זאת אומרת קיימים גם למעלה וגם למטה.

תלמיד: גם אחרי שהזו"ן ירדו?

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

שהחיסרון נשאר.

תלמיד: האם הוא פועל?

החיסרון יכול לפעול, בטח. אני מגיע אליך, אני מספר לך משהו, מראה לך משהו, אחר כך הולך, ואתה נשאר עם החיסרון שלי. אחר כך אתה מגיע לחבר שלך ומסביר לו על החיסרון שלך ומראה לו, והוא הולך לעוד מישהו ומספר לו. מאיפה זה מגיע? זה מגיע ממני. מה עשיתי לך? הראיתי לך טלפון חדש, ואז אתה לא יכול לישון, יום ולילה יש לך תשוקה לכזה טלפון.

תלמיד: אבל זו אותה מערכת.

איזו מערכת? יש לי את המערכת שלי שיש לי טלפון, ולך יש את המערכת שלך שאין לך טלפון, ושם מורגש חוסר.

תלמיד: בשלב שהזו"ן חוזרים למקומם, מה זה החיסרון שנשאר שם ולמי הוא משפיע?

לאבא ואמא.

תלמיד: לאיזה צורך?

לצורך הזו"ן שייוולד.

תלמיד: הוא כבר ירד, האם זה לא אומר שהוא נולד?

הוא לא נולד, הוא רק היה שם ואחר כך ירד. ואחר כך הזו"ן שנמצא שם למעלה צריך להתפתח ולעורר את או"א כדי להיוולד מהם.

שאלה: אני מרגישה שכל מה שאנחנו קוראים זה משהו שקורה בינינו. החיסרון המתמיד, הקבוע, העלאת מ"ן, יש הרגשה שהמערכת כבר נמצאת בינינו.

כן, כל החסרונות הם בינינו.

תלמידה: יש חיסרון לכנס מראה שאנחנו רוצים שיהיה באנגליה. ואני שומעת שיש הרבה חלקים שמעלים מ"ן וחלקים אחרים שמתפללים עבורם. אנחנו רוצים להעלות חיסרון שיהיה לנו כנס מראה פה באנגליה. יש הרבה נשים שרוצות לקיים פה כנס מראה, אבל זה קשה.

אני לא אחראי על הכנסים, ואני לא קובע איפה הם יהיו. אתן צריכות לפנות למארגני הכנסים.

תלמידה: לא לזה התכוונתי. אני מתכוונת לזה שהחיסרון שלנו לא הצליח לדחוף את הגברים שלנו להרגיש מה שאנחנו רוצות. אני מסתכלת על המערכת ואני חושבת האם החיסרון של הנשים לא היה מספיק חזק כדי שהם ירגישו שזה באמת מה שאנחנו רוצות. ואם כן, אז איך אנחנו כן צריכות להתפלל בשביל זה?

אני לא יכול ללמד אותך תפילה, זה תלוי במידת ההשתוקקות, החיסרון שבלב. כנראה שאתן לא מרגישות חיסרון בלב בצורה מספקת כדי שהוא יתפרץ ויבהיר לכולם עד כמה אתן רוצות לעשות מפגש באנגליה.

תלמידה: התפילה הזאת זו גם מתנה, השפעה, כדי שנוכל באמת להתפלל שמשהו ישתנה, שאנחנו נשנה משהו באנגליה.

כן. היה לנו פעם כנס באנגליה, אבל זה היה לפני המון שנים.

תלמיד: ב-2009.

זה לא כל כך מזמן.

תלמיד: 14 שנה.

תלמידה: זה הרבה מאוד זמן.

אבל זה מפני שאתם נמצאים "רחוק", אחרי הפינה של פני כדור הארץ, אנחנו צריכים לעשות עיקוף כדי לטוס אליכם.

תלמידה: אבל אנחנו טסים אליכם כל הזמן, אנחנו באים לישראל.

אנחנו במרכז העולם. צריכים לדון, אני מסכים איתך שגם באנגליה צריכים לעשות כנס.

(סוף השיעור)