שיעור בוקר 31.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
"לערוך מלחמה כמו דוד המלך" – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: קטע מס' 6.
"דוד המלך ע"ה [עליו השלום], הוא כללות הנפש דכלל ישראל, ועל-כן היה תמיד משתוקק ומתאוה ונכסף לדביקות האמיתית בו ית'.
אבל צריך להכיר בנפשו, אשר השי"ת, רודף אחריו, ממש באותו השיעור, שהוא רודף אחר השי"ת. ואסור לו לשכוח ח"ו את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשי"ת, מתגעגע ורודף להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק [בזווג שלא נפסק], שהוא תכלית שלמות כח הנפש, עד שזוכה לתשובה מאהבה."
(בעל הסולם. אגרת י"ט)
שאלה: מה זאת אומרת שאדם צריך להכיר בנפשו שהבורא רודף אחריו? איך זה מתבטא?
בהרגשה פנימית. הוא מרגיש ומבין איך הבורא כל פעם מעביר אותו ממצב למצב ומקדם אותו יותר ויותר לחיבור עימו, להתקרבות אליו.
תלמיד: אם יש לאדם את ההרגשה הזאת, אז זה כבר מגע עם הבורא.
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל אלו כבר סימנים, סימנים בהתקרבות.
שאלה: זה מתואר כל כך יפה, כל כך פואטי, שהאדם תמיד יתקדם מהצלחה להצלחה בזיווג שלא נפסק. איך אפשר להגיע למצב כזה?
אם האדם כל הזמן מכוון עצמו לקשר עם הבורא שהולך וגובר כל הזמן, משתוקק להרגיש את זה, אז הוא מתחיל בהדרגה להרגיש את זה.
תלמיד: מה זה אומר להגיע לזיווג שלא נפסק?
זה כאשר אתה כל הזמן משתוקק להיות בקשר עם הבורא ומכוון את הרגשות שלך לכך שתוכל להכיר אותו. כך אתה מתקדם אליו.
תלמיד: אם ניקח מקובלים רציניים, האם במשך היום את כל התחושות, את כול החוויות שלהם הם מכוונים לבורא, מתקשרים אתו דרך החברים?
בוודאי. האם יש עוד משהו חוץ מהבורא בכל הבריאה? הוא השורש של הכול וכלפיו האדם מכוון עצמו.
תלמיד: איך הם לא הולכים לאיבוד, לא מאבדים את הקשר, את המיקוד הזה, וכל הזמן נמצאים בו?
במאמצים אישיים ובתפילה.
שאלה: אחרי הכנס אני מרגישה בצורה מאוד מיוחדת את כל מה שקשור לדוד המלך. אנחנו מדברים כאן על געגועים והשתוקקות, ואני עוד איכשהו יכולה לתאר לעצמי מה זה. איך ההשתוקקות הזאת קורית מתוך אהבה?
כך יוצא שהאדם רואה איך הבורא עוקב אחריו, איך הבורא מוביל אותו ממצב למצב, כל פעם מעלה מעלה. מזה האדם מתחיל לפתח אהבה והודיה כלפי הבורא.
תלמידה: כלומר אנחנו צריכים להתמקד בתחושות שלנו על אף שהתמונות משתנות, ולהיות בתוך הרגשות האלה שהבורא נותן.
כן. בתוך כל תמונה ותמונה שהעולם הזה מגיש לך, עליך לזהות את הרצון של הבורא כלפיך.
שאלה: תכונת דוד המלך מורגשת חזק. מה זה אומר שאני מרגיש שדוד המלך חי בתוכי?
בכל אחד מאתנו יש את הנקודה הזאת שנקראת "דוד המלך", חלק ממלכות הכללית. לכן כל אחד שנמצא בהליכה רוחנית מרגיש שדווקא אותו קשר עם דוד המלך, עם המלכות הכללית, אותו חלק שומר עליו ומושך אותו.
תלמיד: האם דוד המלך הוא רצון שלם?
הוא רצון שלם, אבל לכל אדם יש רק חלק קטן מאוד מהרצון ההוא. אבל זה מספיק כדי להגיע לתיקון הכללי ולהתכלל במלכות הכללית.
תלמיד: יש לנו שורש אחד.
כן. שורש אחד לכולם.
שאלה: לקבל חסרונות מהחברים ולבקש עליהם, האם זה אומר שהבורא רוצה את הקשר אתו והוא מעורר לי את הקשר?
זה נקרא שהבורא רוצה קשר איתך אבל דרך החברים, בכלי של החברים.
תלמיד: מה קורה עם חסרונות מבחוץ? כשאני הולך למקום עבודה ואני רואה מה קורה עם החברים שהם מחוץ לדרך, האם גם שם אני יכול לבקש העלאת חסרונות?
לא. שם אתה נכנס ויוצא, הם לא שייכים להתפתחות הנשמה.
שאלה: מה זה אומר שהבורא רודף אחרי האדם?
הבורא רודף אחרי האדם כי רוצה להחזיר אותו למצב המתוקן, וזה יכול להיות בהתאם לכמה האדם רץ אחרי הבורא. יוצא שבסופו של דבר הם נפגשים ביניהם כל פעם בנקודות חדשות בדרך.
שאלה: את הגעגועים והכיסופים לבורא האדם מרגיש בתוכו.
כן.
תלמיד: האם זה משהו מאוד פנימי, אינטימי, או שעלינו לחבר את זה למשהו משותף בעשירייה?
ככה זה מתחבר.
תלמיד: האם אנחנו לא מדברים על זה, אלא זו פשוט הרגשה פנימית לכל אחד?
כן.
שאלה: יש מצב שנקרא "הר גבוה" שמורגש בנו. נראה שאנחנו צריכים לעבור אלף מלחמות עד שיישארו כמה אלפי אנשים, כמו שבעל הסולם כותב, שהם יסיימו את מחשבת הבריאה. מאיפה אנחנו לוקחים כוח להיות באחישנה במצב הנוכחי שלנו?
הבורא נותן. הכול נותן הבורא.
שאלה: אמרת שהפצה היא לא פעולה רוחנית. האם אתה יכול להגדיר לנו מה זו פעולה רוחנית? והאם בטרם האדם עובר את המחסום הוא יכול לעשות פעולה רוחנית?
זו באמת בעיה. אבל תבין שאם אדם לא נמצא ברוחניות, אז עם איזה כוח רוחני הוא עובד. לכן אנחנו יכולים לעשות פעולות הפצה, לצאת לקהל הרחב, אבל הפעולות האלה הן לפני רוחניות.
תלמיד: מה לגבי כל העבודה שלנו בעשירייה והלימוד? אולי לא התחלנו לעסוק בחכמת הקבלה, ועושים את זה רק אחרי שעוברים את המחסום.
כן, אז יש לנו פעולות עם האור העליון בעצמו. אבל בינתיים אנחנו עוסקים בכל הכלים שלנו ככל שמסוגלים.
תלמיד: כלומר כל מה שאנחנו עושים עכשיו אלו לא פעולות רוחניות, אלא זה מפתח את החיסרון לפעולות רוחניות.
נגיד כך. כן.
שאלה: כתוב "נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק [בזווג שלא נפסק]," אנחנו בדרך כלל מרגישים שאנחנו עוד יותר רחוקים מהבורא, אז מה זה "מחיל אל חיל"?
לא חשוב. אפילו שמרגישים את עצמנו רחוק, אנחנו בעצם יותר קרובים כי נותנים לנו תמיד להתמודד במידה שאנחנו מסוגלים להתגבר על הרצון לקבל שלנו ולהתקדם.
שאלה: שמעתי שצריך בתוך התמונה שהבורא מראה, לראות את הרצון שלו כלפינו. האם זה אומר שאנחנו צריכים לתפוס את החסרונות של החברים, של העשיריות, ואז להעלות אותם לבורא?
לא. רק את החיסרון שלכם אתם צריכים לברר ולהעלות.
תלמיד: את החיסרון שלי ביחס לאחרים או את החיסרון האישי?
את החיסרון הפרטי שלך.
שאלה: מדובר על "ה' צלך", ושהאדם תמיד צריך ללכת בכיסופים וגעגועים. מה זה אומר לשוב בתשובה מאהבה בתוך שתי הבחינות של דקדושה?
צריך להשתוקק להרגשה הדדית של האדם כלפי הבורא.
שאלה: האם חברה שיושבת עכשיו בקבוצה אחרת יכולה לשאול שאלות בצורה ישירה מקבוצה אחרת? היא שולחת שאלות דרך החברות שנמצאות כאן, וזה גורם למשבר בתוך הקבוצה. האם היא לא יכולה לשאול באופן ישיר?
אני לא אוהב חברות שבגלל האופי שלהן הן כל הזמן רוצות לבלוט, שיראו אותן, להיות מארגנות, מנהלות, וכן הלאה.
תלמידה: יש כאן משבר כזה, החברות חלוקות. כל הזמן יש חברות שמקדמות את השבירה.
זאת בעיה. החברה צריכה להשוות את עצמה לקו משותף, אמצעי, בקבוצה שבה היא נמצאת, או פשוט לעזוב את כל הקבוצות. יש לה בעיה.
תלמידה: אנחנו מאוד אוהבים אותה, ומבקשות שלא יהיה משבר בקבוצה. יש כאן הפרדה, לכל אחת יש דעה משלה, ולא מגיעים לחיבור.
עכשיו לא נכנס לבירור הקונפליקטים שלכם, אני מנסה להתייחס לכל אחד לפי הרצון שלו לאסוף אנשים ולא להפריד בין אנשים, לפי הרצון שלו להתכלל בהם, ולא להבליט את עצמו. זאת בעיה שיש אצל נשים בכלל, במיוחד אצל נשים כמו החברה שלכם. לא נורא, בואו נסבול קצת והיא תשתנה בסופו של דבר. זה לא קורה כל כך מהר, אבל גם זאת העבודה שלנו.
שאלה: האם בזיווג של דוד המלך עם הבורא יש עליות וירידות כל הזמן, או שזה מצב של עליה מתמשכת?
לא. בזיווג של דוד המלך עם הבורא יש עליות וירידות, מצבים מאוד חדים, מאוד קשים, ומפני שהוא עבר את כל המצבים האלה, הוא הגיע לדרגת דוד המלך.
שאלה: אם האדם מצליח להצדיק כל תמונה שהבורא שולח לו, והוא בהודיה על כל מה שהבורא שולח לו, האם זאת תשובה מאהבה?
אני לא יכול להגיד לפי זה, שזאת תשובה מאהבה. אנחנו עוד רחוקים מזה, לא יכולים להרגיש מכך שום דבר. "תשובה מאהבה" זו הדרגה האחרונה של הדבקות בבורא.
קריין: כותב הרב"ש.
"כתוב (תהילים ל"ד) "דרשתי את ה', וְעָנָנִי". ופירש הרד"ק "דרשתי, כי בהיותו בין ידיהם, היה בלבו דורש את ה', ומתחנן לפניו בלבבו, שיצילהו מידם".
ועל דרך עבודה יש לפרש, שדוד ראה, כי בהיותו בין ידיהם, היינו תחת שליטתם של המחשבות ורצונות של הרצון לקבל, היה בלבו דורש את ה'. כלומר, שהגם שראה שהם שולטים עליו, ומכל מקום היה בפניות הלב דורש את ה', שיצילהו מידם. כלומר, הגם שבחיצוניות הם היו שולטים עליו, אבל בפנימיות הלב היה מוחה על מה שהם שולטים עליו, והיה מתחנן לה' שיצילהו מידם. ומכל מקום בפנימיות הלב היה דורש ומתחנן לה', שיצילהו מידם, ולא היה מתייאש, מזה שבחיצוניות הם שולטים עליו. וזהו על דרך שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת לו על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים"."
(הרב"ש. מאמר 19 "מהו קומה ה' ויפוצו אויביך, בעבודה" 1991)
שאלה: אני רואה שבקבוצות, בעשיריות שלנו יש רצון לשלוט, כולם רוצים להרגיש את עצמם כראש על אחרים, איך נתגבר על זה?
בהדרגה מתקנים, צעד צעד, ככה זה.
תלמיד: אני כל הזמן משתדל להרגיש שאני מסכים עם שליטת הבורא, לא עם שליטת עצמי, אז איך אנחנו יכולים להשיג הרגשה כזאת?
שליטת הבורא זה אומר שכל הזמן נהיה בהשפעה, להשפיע על מנת להשפיע או לקבל על מנת להשפיע, אבל כל הזמן להיות בהשפעה, אדם לעשירייה ובין העשיריות לבורא.
תלמיד: אם אני רואה חברים, אנשים, אז אני רואה שיש להם אגו, רצון לשלוט, ואני גם רוצה לשלוט על אחרים. אבל אם אני לא רואה אחרים, אם אני רואה רק את הבורא, את הכוח העליון בעולם הזה, אז למה אני צריך להרגיש רצון לשלוט?
זה נכון, בזה אתה צודק.
(סוף השיעור)