שיעור צהריים 21.11.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2005

מאמר 805 "ענין שמחה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 2005, מאמר 805, "ענין שמחה".

ענין שמחה

"ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב.

ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש באמונה שלו.

ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. היינו כנ"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה..."

זה המאמר, קצר ולעניין.

תלמיד: איך רוכשים אמונה?

זה מגיע מלמעלה, לפי איך שאדם מתנהג עם עצמו, עם חבריו, עם העולם, עם הבורא.

תלמיד: התחתון יכול לעורר את העליון שייתן לו אמונה?

כן, בוודאי.

בואו נקרא שוב את המאמר הקצר הזה ואז יהיה לנו יותר ברור.

ענין שמחה

"ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב.

ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש באמונה שלו.

ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. היינו כנ"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה..."

אם האדם בטוח שמה שהוא מבצע זה רצון ה', אז אין לו בכך שום בעיה, אפילו שיקפוץ לתוך אש הגיהנום, כי העיקר שיקיים את רצון ה'.

תלמיד: מלבד אותו סימן ראשון של שמחה, רב"ש נותן עוד סימן שהוא האמונה, שהודות לה אנחנו יכולים להתגבר על הדעת. האם אנחנו יכולים להתעלות מעל הדעת בעזרת האמונה, כלומר האמונה שולטת על הדעת?

כן.

תלמיד: בזמן האחרון אנחנו מדברים על רצון, אני מרגיש רצון גדול אבל הוא מכוון להצלה, זאת אומרת ההשפעה מזוהה עם הצלה מהאגו והמשימה היא להפוך את ההשתוקקות מקבלה להשפעה. זה כך?

כן.

תלמיד: מהי שמחה ומהו החיסרון הבסיסי שיש לנו לכך?

שמחה צריכה להיות מזה שאני מקיים את רצון ה'. לא יכולה להיות לאדם שמחה יותר גדולה מהידיעה שהוא מקיים את רצון הבורא.

תלמיד: מהי שמחה אלוהית?

שמחה אלוהית היא השגחת הבורא שמגיעה לאדם ומעוררת בו שמחה.

תלמידה: אמונה למעלה מהדעת ברגש ובשכל זה תמיד חיסרון בזה או בזה שאני צריכה להשלים, או שאני צריכה להישאר בהרגשת הבורא בניגוד לזה שיש הרגשות אחרות?

אם את מרגישה שיש לך אמונה למעלה מהדעת והיא ממלאת אותך, אז אין לך יותר למה לדאוג, את רק צריכה לחשוב איך להודות לבורא.

תלמידה: אין הבדל אם אני עושה את בדעת או ברגש, העיקר הקשר?

כן.

תלמידה: יש עניין של השגחה פרטית ואז אפשר להחזיק באין עוד מלבדו טוב ומיטיב, אבל יש גם שכר ועונש, הידיעה שמה שקורה תלוי במעשים שלנו, ואז אם יש מצב מאתגר או לא נעים ויש מחשבה שזה עונש או תוצאה מחוסר היגיעה שלי, אז כבר יש פחד, יראה, אין שמחה. איך להחזיק שמחה גם כשאני בתפיסת מציאות של שכר ועונש?

את צריכה להיות למעלה מזה. את צריכה להאמין שבזה שאת מקיימת ככל שאת מסוגלת, ככל שאת מבינה, את רצון ה', מזה מגיע לך שכר.

תלמידה: ומה עם המחשבה שלא עשיתי מספיק או שאני לא בסדר?

אין, זה לא יכול להיות, את זה את צריכה למחוק.

תלמידה: איך אני יודעת שאני עושה את רצון ה'? איך לשמוח מזה שאני עושה את רצון ה'?

זה תלוי במה שיש לפניך, במה שהבורא כביכול מצפה ממך ואיך את עונה על הציפייה שלו.

תלמידה: ואיך אני יודעת שאני עונה על הצפייה שלו בכדי שאזכה לשמוח מכך?

לפי השאלות שלו ולפי התשובה שלך.

תלמידה: וכשאני מקבלת שמחה ואני מרגישה שאני בקשר אתו, האם אני צריכה לעשות משהו עם השמחה הזו? להביא אותה לעשירייה כדי שזה לא יישאר אצלי בקליפות?

לא, את לא חייבת להביא אותה לאף אחד, אלא את צריכה לשמוח בזה שהבורא משמח אותך.

תלמידה: כשאני מרגישה נוחות בחושך, לא מקבלת אור אבל אני זוכרת שבזה אני משפיעה אור לבורא ונותנת לו אפשרות להתגלות, אפשר להגיד שזה המצב הנכון של מסך?

לא הייתי אומר כך. אם אין לך הרגשה משלך, רצון, הבנה של איך זה עובד, את לא יכולה להמציא לעצמך כל מיני מצבים כאלה.

תלמיד: מצב השמחה הוא כרגע מעבר להשגתי, אבל יש הרגשה שכך או אחרת זה יקרה וזה משמח אותי מאוד. אתה הרמת אותי ונתת לי גישה לחכמה האדירה הזאת ועל זה אני מאוד רוצה להודות לך, כי ההרגשה שזה בטוח יקרה, נותנת לי את הכוחות להמשיך ולהחזיק. האם אתה מרגיש את מה שאני אומר?

כן, אני מרגיש וזה טוב ונכון. אבל צריכים להשתדל שהבורא יתגלה ואז תרגיש איך שזה בא ממנו.

תלמידה: כדי להיות כל הזמן בשמחה, האם אנחנו יכולים לחשוב שאי הצלחה זו הצלחה, שעוד מעט נבין איך זה?

לא, אנחנו צריכים לפעול בזמן. ולפי המצב שבו אנחנו מקיימים את הפעולות השונות, אנחנו צריכים להרגיש גם את יחס הבורא כלפינו.

תלמידה: אם אני לא אוהבת את מה שאני מקבלת, האם אני צריכה לשנות את מה שאני נותנת?

לא, למה?

תלמידה: כדי לקבל משהו יותר טוב. אם אני לא אתן טוב, אז אני גם לא אקבל טוב.

תשאלי את הבורא, ואז הכול יתבהר לך.

תלמיד: השמחה תלויה באמונה, והאמונה תלויה במידה שבה אני מצדיק את הבורא, כלומר המאמץ שלי הוא בלהצדיק אותו ולפנות אליו בתפילה, האם זה נכון?

כן.

תלמיד: אנחנו עולים אל השמחה דרך ייסורים, אל האור מהחושך. אדם שעולה אל השמחה, האם הוא לא מפסיק לראות את מה שהוא עולה מעליו, או שהוא לחלוטין כבר לא רואה את זה?

הוא יותר ויותר קרוב לבורא, ובשבילו הרגשת השמחה מגיעה בכל תנועה לבורא.

תלמיד: אותה שמחה ברוחניות שאנחנו חווים בדרך למרות כל הבעיות, יוצא שהיא שמחה מאוד מיוחדת.

היא קשורה בהצדקת הבורא.

תלמידה: האם אנחנו צריכים לרצות את השכר, או פשוט לעבוד בעל מנת להשפיע?

במה השכר שלך?

תלמידה: שמחה.

במה?

תלמידה: שמחה מהעבודה בתהליך.

לא, אין בזה מטרה. מה את רוצה להרגיש כתוצאה מהקשר עם הבורא?

תלמידה: המטרה שלי היא לא שכר, אני פשוט רוצה להשפיע לו, לבצע את מה שהוא דורש, את מה שצריך, והשמחה מגיעה כתוצאה, ואז אני לא יודעת מה לעשות איתה.

מובן. כלומר לא אכפת לך מהבורא, זה מה שאמרת במילים אחרות. תחשבי על זה.

תלמידה: הפוך, אני מנסה לא לאכזב אותו.

אנחנו עוד נדבר על זה, אבל בעיקרון התשובה לא נכונה.

תלמיד: אתה נזהר מלקבל את השמחה בכלים דקבלה, אתה מאוד לא רוצה לעשות את זה. איך להימנע מזה?

אני לא יודע מה להגיד לך. אם השמחה הזאת היא בכלים דקבלה, אז האם היא כבר לא בכיוון הבורא?

תלמיד: היא בכיוון הבורא, אבל יתכן שהיא לעצמי.

זה נכון, בעיקרון. רק שכאן יש עוד כל מיני תוספות. נראה, עוד נדבר על זה.

תלמידה: מה הקשר בין שמחה לאמונה בטוב של הבורא? ולמה השמחה אומרת לנו עד כמה אנחנו נמצאים באמונה?

מפני שהשמחה מגיעה דווקא מקשר עם הבורא. לכן מי שלא נמצא בשמחה הוא צריך לעבוד על התקשרות לבורא, התקרבות לבורא. זה סימן.

תלמידה: מה לעשות אם בדעת אני מבינה שכל מה שקורה עכשיו זו עלייה, זאת אומרת הבורא יוצר מצב שהוא בטוח בשביל עלייה של כל העשירייה, אבל רואים שהשמחה לא מגיעה, כאילו משהו מפריע לה?

זה קורה, תמשיכי. העיקר תמשיכי.

תלמידה: האם אנרגיה של שמחה עוזרת לנו לנקות את הרצון לקבל עבור עצמנו?

כן.

תלמידה: האם הבורא שמח מזה שאני מרגישה שהמכות שאני מקבלת מגיעות ממנו?

לא, מהמכות הבורא אף פעם לא שמח.

תלמידה: מה אני צריכה לעשות כשאני מרגישה את המכות?

לעשות כך שלא תקבלי מכות, שתרגישי שמחה.

תלמידה: כתוב, "ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש באמונה שלו". יש תחושה שמידה היא אלמנט מאוד חשוב. מה זו מידה ברוחניות?

מידה זו כמות של משהו.

תלמידה: למה זה חשוב?

בגלל שלפי המידה של מה שיש בנו אנחנו רוצים להשפיע לבורא.

תלמיד: איך בכל מצב להחזיק את המיקוד על בנייה של החיסרון הרוחני, או האם לחכות בסבלנות בעשירייה לשמחה מבניית החיסרון?

זה משהו שאתה צריך לעסוק בו כל הזמן, ואז תראה מה עוד אתה יכול לקחת, ולבקש או מהבורא, או מהקבוצה, או מהחיבור שלך עם החברים. איך לעשות כך שכל הזמן תהיו בכוונה הנכונה.

תלמידה: השמחה שאני מביאה אל תוך העשירייה, נדחית או מתקבלת בצורה לא נכונה. איך לעשות את זה נכון, איך להביא בצורה נכונה שמחה אל תוך העשירייה?

מאיפה יש לך שמחה?

תלמידה: אני מקבלת את השמחה, כשאני נמצאת ביחד עם החברות שלי.

אז תמשיכי, ותקרבי לזה גם את הבורא, שהוא יחבק אתכן, ותרגישו יחד עימו בשמחה.

תלמידה: אנחנו עוד לא התנתקנו מהאגו, אבל מעריכים את מה שלומדים. שמשיגים את גדלות הבורא, ומזה יש שמחה ענקית, פנימית, רגועה, עמוקה. האם נוכל לדעת איזו שמחה אנחנו צריכים להשיג?

את השמחה העמוקה ביותר.

תלמידה: האם שמחה זה מצב ששייך לאהבה. והאם זה מצב קבוע?

השמחה לא שייכת לאהבה, ולא שייכת לשום דבר, היא פשוט שמחה. אבל אתה צריך להשיג את השמחה, מתוך שאתה נמצא עם הבורא, ויש לך שמחה מהקשר עימו.

תלמידה: האם השמחה צריכה להיות דבר קבוע?

כן, כמה שאפשר.

תלמידה: בפסקה השלישית מספרים על "רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ". מה זה הכניסה לתוך הגיהינום?

אני לא יודע, אבל אפשר לשאול את הבורא. ונקווה שנזכה לתשובה.

תלמידה: כשמתגלה האמת עם הטעם המר, איך לעבור לשמחה בניגוד למרירות. אלו מאמצים פנימיים שלנו בשכל, או שהבורא מביא אותנו לזה בזכות המאמצים שלנו?

הבורא.

תלמידה: אם הבורא עושה את המאמץ, מה המאמץ מצידי, מה הפעולה שלי במעבר?

הפעולה שלך היא, לפנות לבורא עם ובכל הרצונות שלך.

תלמידה: איך לחזק את האמונה הזאת בבורא, שהוא טוב ומיטיב?

איך לחזק את זה? לרצות להיות כמוהו.

תלמידה: רבי אלימלך אומר לנו להיות בשמחה גם כשיש קושי. האם זה אומר שצריך להיות בשמחה ממש בכל מצב?

כן זאת התשובה.

תלמיד: ההרגשה של שכר ועונש זה כבר דבקות. אז אני מבין שבזמן שהבורא מקרב שזה השכר, אז יש שמחה. אבל כשהבורא מרחיק שזה העונש, ויש צער מההרחקה, אבל יש גם הרגשה שהבורא הוא המרחיק. מה גובר על מה, הצער או השמחה?

השמחה.

תלמיד: אז צריך להיות בשמחה בשני המצבים. ולהרגיש רק את הדבקות?

כן.

תלמיד: שמחה אמיתית יכולה להיות רק ברגע שהרגשת הבורא תהיה נחוצה. וזה קורה רק אחרי שיש קשר גלוי איתו. זאת אומרת, עלינו לפחות להגיע ללשמה, ולרכוש כלים דהשפעה. לפני זה נראה שזה רק שכלי, בן אדם יכול לשכנע את עצמו, יכול להיות שם כביכול, אבל זה כביכול, זו לא שמחה אמיתית מהקשר איתו.

בסדר.

תלמידה: אם מידת האמונה מעידה על האמונה שלנו, אז אם אנחנו לא בשמחה לאורך הרבה זמן, מה זה אומר?

זה אומר שאין לנו אמונה.

תלמידה: איך לבנות את הרצונות בעשירייה, כדי שיהיה גם לנו טוב. יכול להיות בלא לשמה, ושזה גם ישפיע על הבורא ויעזור להגיע ללשמה?

בראש ובראשונה לחשוב על מה את עושה למען הבורא, ורק אחר כך בשביל עצמך.

תלמידה: כשאדם נכנס לעולם האמת, הוא נשאר שם לתמיד או שהוא יכול לצאת?

כן יש יציאות, ונפילות. אפשר ליפול מתוך זה.

תלמידה: זאת אומרת, אפשר להיכנס לשם גם לפני שאנחנו לגמרי נקיים מהאגו?

כן.

תלמידה: מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור של רבי אלימלך והרצון שלו להסכים, אפילו לדברים הנוראיים כחלק מרצון הבורא?

שהעיקר זה להיות בדבקות. להיות בדבקות, לשמוע את רצון הבורא, ולהשתדל לבצע אותו כמה שאפשר.

תלמידה: מה ההבדל בין להיות בשמחה כתוצאה מפעולה טובה שעשינו, לבין להצליח לחייך להיות בשמחה גם כשאני עצובה בפנים?

ההבדל הוא ביחס שלך.

תלמידה: איך לבקש שמחה מהבורא כשאין לנו שמחה, וכשלא מרגישים את קיומו?

צריך כמה שאפשר יותר מהר להגיע לשמחה. אחרת לא יהיה לנו שום קשר עם הבורא.

תלמידה: הרב"ש אומר לנו שאם נעשה נחת רוח לבורא, נוכל להיכנס למדרגות רוחניות גבוהות יותר. מה הפעולות שעלינו לעשות בעשירייה, כדי לעשות נחת רוח לבורא?

מה הפעולות? רק פעולות בהשפעה, אין לי יותר מה לענות, רק פעולות בהשפעה.

תלמידה: איך לשמוח בעבר, כשאתה מבין שהשתמשת בחיים של אחרים. מצד אחד אתה מבין שהכול בא מהבורא, ושהבורא עצמו הוא מי שזרק אותך לתהום כזו. אבל זו לא הצדקה, כי גם אז יכולת לעשות בחירה נכונה, ולא עשית?

לא יכולת לעשות. כשנגיע לעולם הבא, אנחנו נגלה את כל האמת. ובינתיים, אנחנו צריכים רק לפעול בזה שנייחס יותר ויותר את כל מה שקורה איתנו, ובנו לבורא.

תלמידה: היום יש לי שמחה מזה שיש לי בורא, מורה, וחברות. אני לא רוצה יותר שום שמחות, זה מצב נכון?

כן.

תלמידה: לפעמים הכול טוב ואני רואה את החברים שהם נמצאים בשמחה, אבל אני מרגישה עצבות. ואם אני מתבוננת בתוכי, אני רואה שהאגו משתלט עלי, ומרגישה חיסרון אבל לא יודעת בדיוק מהו. איך להילחם נגד הרצון לקבל שמרחיק אותי מהחברים ומהבורא, ואיך לשנות את זה לרצון להשפיע כדי להיות בשמחה כל הזמן?

להשתדל להיות בקשר עם הבורא - להעלות את עצמך לקשר עם הבורא ולבקש ממנו להיות איתו בקשר בצורה קבועה.

תלמידה: יוצא ששמחה היא תוצאה של הסכמת הבורא. מאיזו נקודה מתחילה ההסכמה האמיתית?

לפי מה שכותב רב"ש.

תלמיד: האם שמחה תלויה בתכונות הארציות של האדם?

כן.

תלמיד: האם אפשר ללמוד בעשיריה להיות אופטימיים, כמוך למשל, או לפחות להצדיק חבר?

אני? אני נמצא כל הזמן בשמחה?

תלמיד: אתה תמיד נראה אופטימי.

בטח, אם הבורא הוא זה שמנהל אותי ונמצא מעליי, אז בטח שאני כל הזמן נמצא בשמחה, אני כל הזמן בקשר עם הבורא. איך אחרת, שאני אבכה כל הזמן?

תלמיד: היינו רוצים ללמוד ממך איך לעשות זאת בעשירייה.

אני מסביר, אם אתם מאמינים בזה שהבורא הוא זה שמנהל את הכול ואין עוד מלבדו, אז אתם כל הזמן צריכים להיות בקשר עם הבורא. כלומר, כל הזמן צריכה להיות בכם הרגשה של נצחיות, של שלמות. תלמדו, ותסגלו את עצמכם לכך, ותודו לבורא.

תלמיד: לעשירייה אנחנו צריכים להגיע בחיוך, אבל יש כאלה, במיוחד הגברים, שזה קשה להם מטבעם.

אנחנו צריכים לעשות את מה שהבורא דורש מאיתנו, זה בכל מקרה. ולאחר מכן אתה כבר תראה איפה מתוך זה יכולה להיות לך ההזדמנות, אפשרות להודות. תנסה.

תלמידה: שמחה זו תוצאה מקשר נכון ומעשים טובים בעשירייה או עם הבורא?

זה לא חשוב, אבל שמחה היא תמיד פועל יוצא של מעשה טוב.

תלמיד: האם כל מקור שמחה הוא במקור טוב, או שיש מקור ספציפי שאנחנו צריכים כדי לקיים שמחה שהבורא דורש מאיתנו?

לא, שמחה באה תמיד מהבורא.

תלמיד: זאת אומרת, אפילו אם אני מנסה לעורר שמחה מדברים פשוטים, או אפילו מתנה גשמית.

כן.

תלמידה: ככל שיש לנו יותר רצון לתיקון ולחיבור, כך הבורא מקרב אותנו אליו ואנחנו נמצאים במצב של הרגשת שמחה. האם יש קשר ישיר בין הרצון שלנו להיתקן לבין הרצון של הבורא למלא אותנו בשמחה.

כן, קיים קשר ישיר כזה.

תלמידה: מה הוא המצב לזכות בשמה? אילו רגשות מגיעים לשם? אני מבינה שזה משהו מאוד חשוב ואני רוצה לזכות לשמחה הזאת ולא סתם שייתן לי אותה.

תזכי בה בזה, שתרוממי את הבורא מעלה עוד ועוד ותקשרי את כל המתרחש אליו.

תלמידה: אני יכולה להגיד את זה בעשירייה?

אפשר, את יכולה לעשות את כל מה שאני אומר לך.

תלמידה: כששמחה עולה מתוך החיבור שלנו בעשירייה עבור הבורא, איך לא לקבל את השמחה הזאת ברצון לקבל שלנו, ואז להרגיש בושה מזה, אלא להתעלות מעל הבושה הזאת?

צריך להשתדל שהשמחה תבוא לנו כתוצאה ממצוות, ממעשים טובים.

תלמידה: האם יש הגבלות עד כמה אפשר להביע שמחה בעשירייה, זאת אומרת, חברות לא מתפעלות מכל מיני ביטויים כאלה.

אין מה לעשות, תחפשי עשירייה אחרת, חברות אחרות. אני לא יודע מה עוד את צריכה לעשות.

תלמיד: אני לא אחפש עשירייה אחרת, אבל אני צריכה לחפש את המידה שבה מבטאים את השמחה?

המידה צריכה להיות שלמה - מידה שלמה.

תלמיד: הוא כותב, ששמחה היא עדות. עדות למה? שאני ראוי להתקדם לרוחניות?

עדות שאתה הולך בדרך הנכונה.

תלמיד: המילה עדות היא מילה מאוד משמעותית, כי הוא אומר שזה כאילו תנאי.

זה לא תנאי, אלא סימן שאתה הולך בדרך הנכונה.

תלמידה: דברת על דבקות, שצריך לשמוע את רצון הבורא ולהשתדל לבצע אותו. מה אם אני מרגישה שאני לא מצליחה להבין את מה שהבורא רוצה שאני אעשה?

תדברי עם החברים ועם החברות, הם יסבירו לך.

תלמידה: מה היא מידת האמונה שהאדם מוכן לבצע את רצון ה' מיד?

זה אומר שיש לו אמונה טובה.

תלמידה: אני כל פעם נדהמת מחדש, איך רב"ש לא השאיר פינה שהוא לא נותן עליה תשובה. אמנם לא תמיד מבינים את התשובה ולא קל למצוא אותה, אבל היא שם. אני שומעת אותך ומיישמת דבריך ומקשיבה לעצות מקובלים ואני מבקשת עיצתך, האם יש הבדל בין זה שקוראים את המאמר בקול רם, או בלב, או שומעים ממישהו שמקריא?

זה לא חשוב.

תלמידה: בשיעורים האחרונים עוסקים הרבה בלא לשמה ולשמה. כשמכוונים לתפילת רבים, היא נמצאת בלא לשמה או שהיא יכולה להגיע למצב של לשמה?

כן, היא יכולה להגיע של לשמה.

תלמידה: חברה במצב ירוד והיא לא מרגישה שמחה, אם אני מצחיקה אותה, או נותנת לה הרגשה של שמחה, האם עשיתי מעשה טוב, הוצאתי אותה ממקום הירידה?

כן.

תלמידה: אפשר לשמח אותה בבדיחה, או במשהו אחר שמשמח?

כן. זו מצווה גדולה.

תלמידה: איך אני מחברת שמחה בגשמיות, כמו שמחה מאירוע משמח שיש במשפחה - חתונה, בר מצווה, לשמחה רוחנית, שמחה שקשורה לקשר עם הבורא?

ההבדל הוא למי את עושה את זה - לשם ה', או לשם החברות שלך.

תלמידה: יש לי הרגשה בזמן האחרון, שבתוכי אני מרגישה שמחה חזקה, אבל אני לא בהכרח רוצה לבטא את השמחה הזאת. האם אני צריכה לבטא את השמחה כלפי חוץ בהכרח, או שאני יכולה להמשיך לעבוד עם השמחה הזאת ולפתח אותה בצורה פנימית, בלי לבטא אותה לחוץ?

את יכולה לעשות איתה אילו פעולות שאת רוצה.

תלמידה: כשהרצון לשרת את הבורא גדל יש רצון לעלות את שמו, ואז הבורא ממלא את האדם בשמחה. זה נקרא שאתה נהיה רצון הבורא?

כן.

תלמידה: צריך להוסיף לרצון הזה את ההפצה של גדלותו?

כן.

תלמידה: זה עוד רצון הבורא?

כן, זה פשוט חיזוק הקשר.

תלמידה: להכניע את הראש בפני הבורא זו אמונה למעלה מהדעת?

זה מוביל לזה.

תלמיד: עם ישראל צריך להיות במצב של שמחה קבועה, או שזה רק אחרי התיקון? גם עכשיו יש לזה משמעות. זה שאנחנו מתקרבים לתיקון, מעורר בנו שמחה.

תלמידה: מידת השמחה תלויה במידת האמונה למעלה מהדעת?

כן, היא תלויה.

תלמידה: אני מנסה לחשוב שוב על מה שאמרת, ואם המחשבות שלי נכונות אז שמחה זו תוצאה מהביטול ואני לא יכולה לדרוש שום שכר אחר?

את קצת מתבלבלת, את צריכה לחשוב על זה.

תלמידה: הייתי רוצה לברר מצב, אם אדם הרבה זמן נמצא בדפרסיה ועצב, והוא כבר עייף מהמצב הזה ויש לו הרגשה שהוא יכול לעורר שמחה. שמחה זו הארה מלמעלה, באילו פעולות אני צריכה למשוך את ההארה הזאת, או שאני פשוט צריכה לבקש?

את יכולה על ידי פעולות של שמחה לעורר את עצמך.

תלמיד: אתה הרבה פעמים עונה, תשאלו את הבורא ותשמעו את התשובה שלו. איך להבדיל בין תשובה של בורא, לקול האגואיסטי שלי?

זה אחר כך, קודם תשאלו אותו, ותבינו מה הוא עונה לכם, ואז נדבר מה לעשות עם התשובה שלו.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על שמחה, השמחה שלי היא לא מפעולות, אלא שמחה כללית שנמצאת ברקע. קודם גדלות הבורא, ומתוך גדלות הבורא שאני מנסה לשרת אותו ולהודות לו, נתן לי את רב גדול, חברים גדולים, והרקע של השמחה הזאת מלווה אותי בכל הפעולות, שהכול מגיע ממנו. האם בזה אני מהנה לבורא, והאם זה נקרא קשר קבוע עם הבורא?

כן. זה קשר קבוע עם הבורא, קשר נכון. וכתוצאה מכך, אתה תקבל ממנו תשובה על זה, אני מבטיח לך.

תלמיד: אני לא רוצה לקבל את הדברים כמו שאני מקבל אותם, יותר מדאיג אותי שזה יהיה כל הכלי שלי, כל החברים שלי והרצונות של החברים שלי. כלומר אני בכלל לא רוצה להסתכל על דברים כאני, אלא כאנחנו ושאנחנו יהיה כאני, זה ביטול?

זה ביטול. זה הביטול של האני שלי והדבקות בכל יתר הכלים. כל הכבוד.

(סוף השיעור)