שיעור צהריים 09.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"מתחזקים באין עוד מלבדו" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "מתחזקים באין עוד מלבדו", קטעים נבחרים מן המקורות, מקטע מספר 6.

קריין: כותב בעל הסולם, קטע מספר 6.

"בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" כתוב. ואפילו מעשי כשפים. ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. מסתמא, הוא בכדי שיוכל להתגבר ולומר "אין עוד מלבדו".

ואפילו אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא צריך לקבל מזה דוגמא, ולומר: "באותו שיעור היראה צריך להיות בעבדות השם ית'". היינו, שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות בזה האופן של יראה, שיש לו עכשיו. היינו, שהגוף מתפעל מהיראה הזו החיצוניות, כן ממש באותה הצורה של התפעלות הגוף, צריך להיות יראת שמים."

(בעל הסולם. "שמעתי". קל"ח. "ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם")

האדם צריך תמיד לדעת שמה שהוא מקבל, הוא מקבל מהבורא, מהכוח העליון, ולא חשוב באיזה צורות זה בא אליו, תמיד הסיבה היא הבורא ששולח לו את זה בכל מיני צורות שמתאימות כדי לקדם אותו למטרת הבריאה, כדי שיקשור את עצמו עם כל יתר הבריות ככל שיכול ולבורא. לכן אם יש לו איזה פחד, יראה, בלבול, הוא תמיד צריך לחזור לידיעה שהדבר הזה לא מגיע לו אלא מהבורא בלבד, ובצורה כזאת הוא יכול להיות דבוק בבורא בכל מצב שיהיה.

שאלה: האם מה שהסברת עכשיו נקרא להסכים שהמצב שלי מגיע מהבורא שעושה טוב לנבראיו ואני צריך לשמוח בכל רגע ורגע שאני חי בו?

ודאי. בכל רגע בחיים שלנו אנחנו צריכים להיות קשורים למרכז שלנו, למקור שלנו שזה הבורא. וככל שאנחנו עוברים יחד עם זאת כל מיני הפרעות נגד הידיעה הזאת, אנחנו צריכים דרך ההפרעות האלה, על אף שאנחנו מרגישים אותן כהפרעות, לגדול בזה שאנחנו תלויים רק בבורא בלבד.

שאלה: האם ניתן לעשות ביקורת על השמחה שאני מרגיש במצב הגרוע שבורא נתן לי?

לא צריך להיות בשמחה אולי, זה תלוי באיזה מצב אתה נמצא ומה בדיוק הבורא רוצה להעביר לך, אבל בכל זאת אנחנו צריכים דווקא במקרה כזה להיות קשורים לבורא עוד יותר, למרות הבלבולים, למרות הפחדים, למרות כל דבר.

שאלה: לאחר שאנחנו קושרים את המצב לבורא, מה אנחנו מחפשים בתוך הקשר הזה שאנחנו עושים איתו?

אנחנו מחפשים להעלות את הביטחון שלנו בזה שאנחנו קשורים בינינו ולבורא. זה לא מספיק אם אדם בעצמו קשור לבורא, הוא צריך להיות קשור גם לכלי שזו העשירייה, ודרך העשירייה להיות קשור לבורא, ואז באמת הקשר שלו הוא נכון.

תלמיד: איך אנחנו מעמיקים את הקשר עם הבורא?

משתדלים לא להיפרד בכל מקרה שיהיה, ואז יוצא שאנחנו מחזקים את הקשר הזה בכל האפשרויות.

שאלה: האם תוכל להסביר איך פחד גשמי יכול להפוך ליראת שמיים?

אם אנחנו קושרים את כל הרגשות שלנו, את כל מה שאנחנו מרגישים למקור אחד, לבורא, שאין עוד מלבדו ורק ממנו אנחנו מקבלים את כל ההשפעה, וזה יכול להיות דרך דברים יפים, טובים, פחדים, חרדות, שמחה, לא חשוב מה, אבל אנחנו מקבלים את זה רק ממנו, אז יוצא שכל מה שעובר עלינו מכוון אותנו בחזרה לבורא, וכך אנחנו מגיעים לקשר עמיד עימו.

שאלה: לאיזו מטרה הבורא שולח לנו פחד, למה הוא מצפה מאיתנו?

שבכל המקרים שעוברים עלינו נהיה מכוונים אליו, בכל מקרה שיהיה. מדברים רגילים עד דברים גורליים ודרמטיים אפילו, אנחנו בכל זאת משתדלים להיות קשורים אליו בלבד שהוא המקור לכל מה שקורה, והסיבה שהוא שולח לנו כאלה מצבים, מקרים, היא כדי שאנחנו לא ניפרד ממנו.

שאלה: איך אנחנו מעבירים את הפחד לשירות לבורא?

אנחנו משתדלים להיות קשורים אליו למרות כל הבלבולים וההפרעות, וכך אנחנו יותר ויותר מתקרבים אליו.

שאלה: מתי נגלה את הקשרים הנסתרים בינינו ואת הקשרים בינינו לכל דבר?

מתי שאנחנו נגמור במדרגה שלנו את כל היגיעה כדי להיות קשורים לכולם ולבורא. יש איזו מידה של בלבולים שהבורא שולח לנו בקומה הראשונה, ובמדרגה הזאת אנחנו כן צריכים להיות קשורים בינינו ולבורא. כשנסיים אותה, אז נרגיש אותו באותה המדרגה, שהוא היה הסיבה, והוא שלח לנו אותן ההפרעות כדי שדרך ההפרעות אנחנו נגלה אותו, ואז נעבור לדרגה השנייה, להפרעות אחרות וכך הלאה.

שאלה: הפחד של יראת שמיים מורגש בצורה חיצונית, איך מצרפים אותו בתוכנו לתחושה של השגחת הבורא?

אנחנו משתדלים להיות מקושרים בינינו למרות כל ההפרעות, ובצורה כזאת אנחנו מגבירים את הקרבה שלנו לבורא.

שאלה: במה תלוי מה מרגישים החברים והחברות שלי? אם החברות בפאניקה, בפחד גשמי, זה אומר שאני לא עושה את העבודה, לא מבקשת קשר לבורא? לא מבקשת עבור היראה הרוחנית של החברות שלי?

כן.

שאלה: יש פחד עבור עצמי, עבור הקרובים שלי, יש פחד לאבד את הקשר הרוחני, יש יראה עבור העשירייה, האם שתי היראות האלה הן יראת שמים?

בעיקרון אנחנו צריכים להפוך אותן ליראת שמיים, אבל זה כבר תלוי בעבודה שלנו.

שאלה: האם אנחנו תמיד מתחילים מההכרה שאתה קודם כל מפחד על עצמך וזו בשבילך יראת שמיים?

כן, מתחילים בדיוק מזה.

שאלה: למה בעל הסולם מזכיר בקטע מספר 6, "ואפילו מעשי כשפים" כשהוא מדבר על "אין עוד מלבדו"?

לא חשוב מה מבלבל את האדם, העיקר שהאדם, בכל מקרה שיהיה, יהיה מחובר עם הבורא כסיבה לכל מה שקורה לו. אפילו שנראים לו דברים שהם ממש יוצאים מגדר הריאלי.

שאלה: הפחד הוא תזכורת שיש בורא, אז איך נוכל להשתמש בו כדי לפתוח את הלבבות שלנו?

אנחנו רוצים לארגן את הקשר בינינו, שהקשר בינינו יהיה קודם כל כזה שבו הבורא יכול להתקיים. הבורא הוא שלם, אז ככל שהקשר בינינו יהיה שלם, הבורא יכול להתגלות בו, לכסות אותנו, להבטיח לנו כל טוב, ולקדם אותנו לתיקונים. לכן העיקר הוא, שכל מה שעובר עלינו יהיה סיבה לכך שנתקשר עוד יותר מאשר היינו קודם.

תלמידה: לפתוח את הלבבות זה משהו חדש עבורנו. מה אני צריכה לעשות כדי לשפר את עצמי בדרך הזאת?

את צריכה לפנות את הלב שלך עבור כל החברות שלך, כך שהן יהיו בתוך לבך.

שאלה: כתוב בקטע שלפי מידת הפחד צריך לשרת את הבורא. איך הופכים את הפחד לשירות?

לעלות אותו מעל כל הסיבות האחרות, מעל כל הפחדים והחרדות, כך שהוא יהיה הראשון, האחרון, ושהוא יהיה הסיבה היחידה לכל דבר שקורה לנו.

שאלה: לגבי גילוי הקשרים הנסתרים בינינו. האם אנחנו צריכים לזהות במודע את כל המדרגות של ההפרעות?

לא. מה שצריך יתגלה, ומה שלא צריך לא יתגלה. זה תלוי לאיזה סוג, ולאיזה חלק של הנשמה הכללית האדם שייך.

תלמיד: האם ההכרה בזה קורית בהבנה שלנו, בשכל שלנו? איך זה קורה?

גם בשכל וגם ברגש.

שאלה: האם נכון להרגיש ביטחון כאשר אנחנו מחוברים בינינו? והאם ניתן לומר שבכך אנחנו מתקדמים?

לא, אם אנחנו מתחברים זה עדיין לא ביטחון. הביטחון בא כשאנחנו מהחיבור שלנו פונים לבורא כמקור לכל מה שקורה לנו. אז אנחנו מגיעים לביטחון האמיתי, לסיבה של כל מה שקורה לנו.

שאלה: אדם יכול לקשור לבד את כל המצבים שעוברים עליו לאין עוד מלבדו?

לבד? בעצם כן, אבל זה לא מספיק.

תלמיד: מה ההבדל בין מצב שבו האדם מתוך כאב, מתוך מצב קשה קושר מיד לאין עוד מלבדו, מבין שיש פה כוח עליון, לבין מצב שבו הוא מתחבר לעשירייה, ונקשר לאין עוד מלבדו? מה ההבדל בין השניים?

העיקר, האדם צריך להבין שכל מה שקורה מגיע מהבורא, שהוא הסיבה היחידה למה שקורה לאדם, אפילו כשזה עובר דרך אלפי אנשים, והרבה סיבות. אחרי שהאדם בונה כזאת מערכת כזו, ודרך כל המקרים בחיים שלו הוא קשור לחיים ולבורא, אחרי שהוא קושר את זה כך הוא רוצה לעלות את הבורא לפסגת המצב, שהכול מגיע מהבורא בלבד, ואין עוד מלבדו. וכך הוא רוצה להרגיש את עצמו קשור לחבריו, ובקשר עם החברים הם מגיעים לכאלו מצבים, שהם קשורים זה אל זה בשם הבורא.

תלמיד: נשמע שהאדם בעצמו מסוגל בכוח המחשבה להידבק ברעיון הזה של אין עוד מלבדו?

כן, אבל זה לא מספיק, כי בזה הוא לא משתף את העולם, את האנושות, את מערכת הבריאה. אפילו מצידו עצמו, הוא חייב לגלות את הבורא כמרכז הפעולה, שורש הפעולה, וגם שאין עוד מלבדו חייב להיות כתוצאה מהחיבור בין כולם, מצד האדם.

תלמיד: כשעשירייה מתקשרת כאחד לאין עוד מלבדו, מה זה הכוח הזה?

זה כוח כשהם מתקשרים לבורא, שהבורא מנהל אותם, הוא הסיבה לכולם, והם רוצים להכתיר אותו מעליהם, כי באמת זה כך.

תלמיד: מה נותן לאדם, לעשירייה, או אפילו לאנושות, אם היא נתפסת בפסגה הזאת של אין עוד מלבדו, מה זה נותן לנו, ביטחון?

זו העבודה שלנו כבני אדם, "בני אדם" אלה הבנים של הבורא, "בנים תהיו לה' אלוהיכם", אנחנו מעלים אותו מעל הראש שלנו, ומכתירים אותו, כסיבה לכל מה שקורה לנו.

תלמיד: שאדם יוצא מתוך מצב קשה, מתקשר לעשירייה, פונה לאין עוד מלבדו, ורואה בו תכלית הכול, איך זה משנה את המציאות עצמה, את המצב הקשה שממנו הוא יצא לאין עוד מלבדו?

כשהאדם נמצא למטה, ומתקשר דרך כל המציאות, אל הנקודה הגבוהה ביותר, והוא רוצה להיות קשור בנקודה הגבוהה ביותר, בבורא, דרך כל המציאות אליו למטה, כך כוח הבורא עובר מלמעלה עד למטה על ידי פעולות האדם, כשאדם מעלה את עצמו מלמטה למעלה.

תלמיד: נניח שזה קורה בזמן מלחמה, האם אדם שנדבק בעשירייה ובאין עוד מלבדו, המצב העליון הרוחני הזה, ישנה את המלחמה עצמה, או ישאיר אותה, ורק היחס שלו ישתנה כלפיה?

גם וגם. באיזה יחסים זה יהיה, מה ישתנה בדיוק במציאות הכללית, ומה ישתנה באדם, גם היום, גם מחר, מי יודע איך שזה יתרחש? הכול תלוי בבורא.

שאלה: מה זה אומר להטות את העולם לכף זכות?

זה אומר שאנחנו נושאים את האחריות על העולם כולו, ועל מה שהבורא עושה אתנו, ורק לפי היחס שלנו, מהפנייה שלנו לבורא, תלוי היחס של הבורא כלפי כל באי העולם.

תלמידה: יש לנו בחירה בפני מישהו? אנחנו צריכים להטות את כל העולם כולו, או שאנחנו יכולים לבחור משהו?

לא. אי אפשר לבחור כלום, את מדברת בשם כל האנושות.

שאלה: בטקסט הוא אומר שבאותה מידה של יראה צריך להיות בעבדות ה'. מה זה אומר?

שאין שום דבר אחר ממנו אנחנו צריכים להרגיש יראה, מלבד הבורא. הוא הסיבה לכל מה שקורה אתנו, והוא זה שמסיים את כל מה שקורה.

תלמידה: מה זאת אומרת עבדות? האם יש פעולות שנובעות מתוך כך שהאדם מרגיש יראה, ובמידה הזאת הוא יכול להיות בעבדות ה'?

כן. במידה שבה האדם פוחד, ירא, הוא צריך להבין שבאותה מידה הוא צריך להרגיש יראה כלפי הבורא.

תלמידה: נאמר, אדם הצליח להגיע ליראה כלפי ה', אבל עדיין הפחד הבהמי נשאר למטה או נעלם?

אז הוא נעלם. כמובן שהוא נעלם.

שאלה: חזרתי עכשיו מהכנס מישראל והייתי שם כשעוד התחילו הדברים עכשיו שקורים. רציתי לומר שאנחנו מאוד רוצים להיות קרובים אליכם עם כל מה שקורה. אנחנו רוצים להגן עליכם ולחלוק אתכם את כל החוויה הזאת. ואנחנו מציבים כיפת ברזל של אהבה מעליכם ומעל כל האנשים בישראל. אנחנו ביחד בכל זה ואנחנו יותר קרובים מאי פעם. והפעם אנחנו נגיע לדבקות עם הבורא.

תודה רבה לך ולכל המשתתפים אתנו. גם עכשיו שאני מדבר איתך אנחנו שומעים בומים באוויר, שיש כנראה רקטות שטסות אלינו ואנחנו שומעים שמורידים אותם. וזו המלחמה. מה לעשות? אם אנחנו לא יכולים בקשר בינינו למשוך את הבורא אלינו, אז הוא שולח לנו כאלו מצבים שהם יעזרו לנו בכל זאת להשתוקק אליו ולהיות קשורים יותר אליו.

שאלה: הקשר עם הבורא מנטרל כל צורה של פחד. אם אנחנו קושרים את הכול ל"אין עוד מלבדו", יש הרגשה של איזו מעין חרדה וזה אומר שבעצם המקור לכל מה שקורה הוא הבורא.

ופתאום יש כזה, זה לא שיש שקט, אלא אתה שם עצמך בידי הבורא, אבל ההכרה, ההרגשה הזאת היא מאוד קצרה, חולפת מהר ואתה חוזר למציאות אחרת. הכוח של המסך המשותף שלנו יעזור לנו להחזיק את הקשר הזה ולהרגיש את המקור הזה בצורה יותר קבועה כשיהיה לנו מסך משותף?

עדיף שזה מה שאנחנו נשיג, אבל זה תלוי רק בנו.

תלמידה: שמעתי אותך אומר שהאדם צריך להרגיש יראה כלפי ה' וזה אומר שהוא צריך להרגיש יראה כלפי הבורא או לפחד לאבד את הפחד עימו?

לפחד לאבד את היראה.

תלמידה: איך כל הזמן להיות ביראת שמים כשאתה עלול לאבד את הקשר עם הכלי העולמי, עם הבורא, את המטרה?

להתאמן בזה.

שאלה: כשאנחנו מנסים לכסות את כל הפשעים באהבה אנחנו בזה מתקנים את הרצון שלנו מקבלה להשפעה?

כן. כמובן.

תלמידה: ולהתחבר כדי להנות לבורא מכסה על כל הפשעים?

כן.

תלמידה: האם נכון עכשיו להתפלל על חיבור עם ישראל כדי שיוכלו לממש את תפקידם?

בעיקרון זה נכון. אבל אפילו לא רק ישראל. בכלל, כל העולם.

שאלה: ככל שאנחנו מדברים על הנושא הזה, וככל שאני משייכת את כל מה שקורה ל"אין עוד מלבדו", אני מרגישה שאני נעשית יותר אדישה, נטולת רגש. וכלפי החברות אני מרגישה שהיחס שלי נעשה יותר ענייני ופחות רגשי. למה זה קורה? מה אני עושה לא נכון?

זה טבעי וזה טוב מפני שהרגש ושכל שלנו צריכים להיות מאוזנים. וזה מה שיקרה לך. אז תמשיכי.

שאלה: בקטע נאמר "ללמוד לאיזה מטרה שלחו לו את אותה יראה". מה זה אומר? להתקרב לשורש, או מה זה בדיוק?

שהפחד וכל מה שקורה עם האדם, הכול נשלח על ידי הבורא כדי שהאדם יתקרב לבורא דרך העשירייה שלו.

שאלה: אמרת שהחברים הופכים להיות למחוברים זה עם זה לשם ה', למען הבורא. כולם צריכים להיות בהרגשה הזאת בו זמנית בעשירייה או מספיק מספר אנשים בעשירייה שהם כאילו מושכים את האחרים?

מספיק אדם אחד בעשירייה שייתן דוגמה לאחרים.

שאלה: איך להתגבר על הפחד שמגיע בלילות בזמנים הקשים כשאין חברים, ואין חיבור בזמן הזה, ואני נמצא לבד והבורא נסתר? איך להתעלות מעל לפחדים ברגעים הקשים האלה, ברגעי החושך?

לקחת את המאמרים שלנו, או להיכנס לתוך האתר שלנו ולקרוא שם חומרים. זה הכי נכון.

שאלה: לפני יומיים אמרת שאני לא פוחד, כי בעצם אני מרגיש שיש השגחה עליונה מלמעלה. איך אנחנו מגיעים להשגחה הזאת שאנחנו מרגישים אותה, שהשגחה היא אין עוד מלבדו גם בהרגשה, מה אנחנו אומרים להרגיש? כי כל אזעקה או משהו אתה קופץ מפחד. בשכל אתה מבין אין עוד מלבדו, הכול בא ממנו, אבל איך נרגיש את ההשגחה העליונה?

אז את רוצה להיות קרובה לבורא שלא לפחד?

תלמידה: אני רוצה לבטוח בו, לסמוך עליו שיש השגחה מלמעלה, הכול מדויק ממנו ולא צריך לפחד. כי הפחד הזה מקבע אותנו?

זאת אומרת, את צריכה בורא כדי לא לפחד.

תלמידה: נכון.

וזה לא בסדר.

תלמידה: לא, אני לא רוצה בורא כדי לא לא לפחד, אלא אני חושבת שזאת הייתה הבעיה כאילו עם הכוונה שלנו בחיבור בכנס, שאנחנו לא רצינו את זה לשם שמיים, רצינו את זה לשם, שציפינו משהו. לדעתי הכוונה היא לא מדויקת, כאילו איך לעבוד על הכוונה, שאם אנחנו רוצים השגחה מלמעלה, אם אנחנו רוצים להרגיש את אין עוד מלבדו, שתהיה לנו הכוונה הנכונה. על זה לעבוד.

זה משהו אחר. זאת אומרת, אנחנו צריכים להודות לבורא על זה שנותן לנו פחדים, חרדות וכל מיני מקרים מפני שהם דווקא עוזרים לנו להיות יותר קשורים זה לזה.

שאלה: כשאנחנו מדברים על ישראל, אני רואה את החברים שלי, את הנקודות שבלב כ"ישר אל", אלה שרוצים לצאת מיצר הרע, ממצרים. אני לא רואה ישראל אחר, רק זה אני רואה כישראל.

טוב מאוד. טוב מאוד, זה נכון.

שאלה: שמעתי ממך שאנחנו צריכים לדעת להחליף זה את זה. האם עכשיו אחרים שהלכו למלחמה אנחנו צריכים לקחת את מקומם בהפצה? מה המשימה שלנו ברגע הנתון?

עכשיו הדבר ביחיד שעלינו להפיץ הוא את הרעיון הזה שהקשרים בינינו מעל המרחק, מעל הגבולות. צריך להציל את העולם כולו מהרע.

שאלה: שמעתי אותך אומר בכנס שהכוח הזה צריך להישאר בבני ברוך, זה דווקא אותו הכוח שצריך למשוך את כל העולם לבני ברוך, כוח החיבור שאותו אנחנו גילינו בכנס?

כן, צריך לפתח אותו.

שאלה: שאלה מאשתי. כל פעם כשנופל טיל, גדלה בי שנאה כלפי החברות, כלפי החברים, כלפי בעלי. איך להפוך את השנאה לאהבה ולראות את האהבה דרך הבורא?

הכול מגיע מהבורא, גם ההרגשות שלך וגם מה שהיא מרגישה. אנחנו צריכים לפנות אליו ולבקש תיקונים כדי שנרגיש במקום שנאה אהבה, במקום ריחוק קירוב, וכך זה יקרה לכולנו.

שאלה: כשאנחנו מייחדים הכול לבורא, לאין עוד מלבדו, זה לא שאנחנו עושים את זה, אנחנו רק מבקשים שכך יהיה, זאת התפילה שלנו, נכון?

נכון.

תלמידה: מה צריכה להיות הכוונה הנכונה כשאנחנו מבקשים את זה כדי שהבורא יקיים בנו את ההרגשה שאין עוד מלבדו?

אנחנו מבקשים באמת להרגיש שאין עוד מלבדו ושהוא סובב אותנו, מקיים אותנו ומקרב אותנו לגמר תיקון.

תלמיד: אבל למה אנחנו מבקשים את זה?

כי זה טוב בעיניו.

תלמיד: כי זה רצונו?

כן.

שאלה: מה זה אומר בתוכנו לנצח במלחמה?

למרות כל ההפרעות להחזיק בחברים ובבורא יחד.

שאלה: כאן בטורקיה אנחנו מכירים היטב מהי מלחמה, טרור, טרוריסטים, לפעמים אנשים צעירים וילדים בעל כורחם הופכים להיות טרוריסטים. מה מקום העבודה שלנו, האם להתפלל עבור כל הצדדים במלחמות האלה ולבקש את ישועת הלבבות של כל מי שסובל וכל מי שעושה זוועות לאחרים?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן שכל ורגש נכון בכל לב ולב, לכל בני האדם שבעולם, גברים ונשים, כדי שהכול יירגע וכולם יבינו איך להיות מחוברים כדי שהבורא יתגלה בכולנו.

שאלה: כשאתה מתעדכן בחדשות ומתחיל להתכלל עם העם, שומע סיפורים, מעכל את ממדי הזוועה, אתה מגלה אומה שבורת לב שנמצאת במשבר. מה המסר הנכון לעם ישראל בימים אלה?

המסר יכול להיות רק אחד, לשכוח מכל ההבדלים בינינו, להתחבר דווקא למעלה מהם, למרות ההבדלים, וזה מה שיביא אותנו לתיקון.

תלמיד: עדיין שומעים האשמות הדדיות.

אין מישהו שלא אשם, כולנו אשמים. כל אחד צריך להרגיש שהאסון הזה שעדיין ממשיך קיים דווקא בגללו, כך כל אחד צריך להרגיש, ולא להאשים אף אחד חוץ מאשר את עצמו. לכן אנחנו צריכים להתחבר בינינו כאיש אחד בלב אחד, למשוך את הבורא שימלא את כל החללים בינינו, כדי שנהיה באמת כלי אחד על מנת לקבל את השליטה שלו על כולנו.

תלמיד: במה כל אחד אשם?

בכך שלא פעל בכל הכוח כדי לגלות את הקשר בינינו, בזה אשם כל אחד.

תלמיד: מה התיקון פה? מה ישנה את המצב לטובה?

רק חיבור בינינו. רק חיבור בין כולנו. כל האנושות צריכה בסופו של דבר להגיע למערכת שנקראת "אדם", ואנחנו צריכים לפרסם את זה.

תלמיד: כשיש אויבים, יש מפלגות ויש דעות, איזה חיבור יכול להיות?

בכל אדם יש בתוכו אויבים, מפלגות וכל מיני דברים. כולנו כלולים מכולם, ובכל אחד יש את כל מה שיש בעולם. למרות זאת, אנחנו צריכים להיות בחיבור בינינו, ועל כל אחד להרגיש אחראי על שלום העולם כולו.

קריין: קטע מספר 7.

"האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות.

כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא רוצה לקרבו. לכן כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא צריך לעשות זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא מתגבר משהו בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, שה' קירב אותו."

(הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)

שאלה: לאיזו דרגה של חיבור או אנרגיה רוחנית אנחנו צריכים להגיע כדי שנהיה מסוגלים לטהר או לתקן את השנאה?

ככל האפשר. אני לא יודע מהי הנקודה האחרונה שאנחנו צריכים לתקן, לא הגעתי לגמר תיקון, לא כללי ולא פרטי. אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שהחיבור בינינו ייראה מעל כל ההגבלות, שנהיה מחוברים מעל כל ההגבלות.

שאלה: אנחנו מאוד להרגיש את החיבור הזה שדיברת עליו עכשיו. יהיה לנו כנס בטורקיה, ואנחנו בבלטיה כבר משתוקקים לנסוע לשם, ועם כל מה שקורה עכשיו לבנות מעל זה את האהבה, לא כאן בגשמיות אלא שם יחד באהבה. איך לחיות יותר בזה?

זה לא משנה איזה כנס, האם הזה או הבא ובאיזה מקום או מתי, אנחנו צריכים כל הזמן להרגיש במצב של עליה רוחנית, ואז הכול יצליח.

שאלה: יש לי בעיה לשמוע את החברים. אנחנו כבר יודעים שהבורא עושה רק טוב לנבראיו, וכל מה שהוא עושה זה רק כדי שנתקרב אליו. למה יש לנו שאלות כאלו כאילו הבורא עושה טעויות?

כי אנחנו לא מכירים אותו מספיק. כדי שנכיר אותו בצורה שלמה הוא מעורר בנו כל מיני מצבים, ספקות, וזה מחייב אותנו להתקרב אליו, לחקור אותו, להידבק בו.

שאלה: איך להשתמש בצורה נכונה בתחושה של גאווה ולא ליפול לתוכה?

אם האדם מחבר את מה שהוא צריך להפנות לבורא עם מה שהבורא עושה עמו, אז הכול יסתדר. צריך לחבר את כל מה שקורה בנו לבורא, ואת כל מה שאנחנו שולחים סביבנו גם לבורא.

שאלה: ענית לחבר שעלינו להתחבר כי ככה יהיה טוב לבורא. במצבים של פחד או אדישות עליהם דיברנו היום, מאיפה אדם לוקח את המוטיבציה להתחבר למען הבורא? איך אפשר שזה יעבוד בכלל?

איך זה יכול להיות? אם האדם מרגיש שהוא תלוי בבורא, אז במידה הזאת הוא קשור אליו, ובמידה הזאת הוא שולח את כל מה שיש לו לבורא.

שאלה: מאיזו דרגה רוחנית אפשר לקבוע קשר ישיר איתו?

אני אענה ישר, זה לא עניינכם, את צריכה לעשות את מה שמוטל עליך לעשות.

בזה אני נפרד מכולכם, אנחנו לא שוכחים זה את זה, את הבורא, את הקשר בינינו ואת הקשר עם הבורא.

(סוף השיעור)