שיעור צהריים 03.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מטרת החיים - קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - מטרת החיים, קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם", קטע מספר 6.

נראה, אולי נדע עוד משהו על מטרת חיינו.

קריין: קטע 6.

"כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם.

כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש. והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד."

("זוהר לעם". תולדות. מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)

אומר כאן הזוהר דבר מעניין מאוד, שגם אנחנו וגם העולם אלו שתי מערכות, ואנחנו צריכים לחבר את עצמנו לכל מערכת העולם, ואז נרגיש איך כל העולם עובד כמערכת אחת אינטגרלית סגורה, והכול תלוי בנו, כפי שננהל את היחסים בינינו, כך ננהל את העולם. ואם אנחנו לא מגיעים לזה, אם לא מתקרבים לזה, אז יש פער בינינו לעולם ואנחנו מרגישים עד כמה המערכת שלנו והמערכת של העולם אלו מערכות שונות, וכל הזמן אנחנו מרגישים לחצים וניגודים בקיום בינינו ועם העולם כולו.

לכן אומר הזוהר "כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם.

כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד," מערכת אחת, "כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו," בגמר התיקון, "יהיו לגוף אחד ממש. והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד."

זה מה שאנחנו צריכים להבין, שככל שאנחנו מתחברים בינינו כך אנחנו גורמים גם לכל העולם להתחבר ולהתקיים.

שאלה: מהו האיבר הראשון שאנחנו מרגישים מתוך החיבור שלנו?

אנחנו מתחברים בכל המערכת, זו מערכת אינטגרלית, לא יכול להיות שבחלק ממנה מתחברים ובחלק לא. לפעמים אנחנו מדברים על חלקים, זה כדי להדגיש שהתחלנו את הקשרים, אבל בכל זאת החיבור הוא חיבור. אפשר להבין זאת מתוך המבנה שלנו, אפילו בטיפת זרע שממנה האדם מתפתח יש את הכול, רק בכוח, ואחר כך הכוח הזה הוא הופך לחומר, לפועֵל, וכשהאדם גדל אז גדלים כל האיברים. אומנם אנחנו לא רואים אותם אחד אחד ואיך הם מקושרים אבל בעצם כולם קיימים. ולכן אי אפשר להגיד שהחלק הזה גדל והחלק ההוא לא גדל, אלא הכול גדל בצורה אינטגרלית ויחסית פרופורציונאלית. כך זה בנוי.

שאלה: מהו הכלי שמחבר, מאחד בינינו ובין העולם, זאת אומרת מהו כלי הנגינה? אני לא יודע איך לנגן בו.

כל המציאות היא מציאות אחת ויש בה חלוקה רק לפי פנימיות וחיצוניות, וכשאנחנו מתקנים את עצמנו, את הקשרים בינינו, בהתאם לזה אנחנו גורמים לקשרים בין כל חלקי המציאות מבפנים, מאיתנו והחוצה. כך נראה מציאות שהיא יותר ויותר אינטגרלית, מחוברת בכל הדרגות וכולה בנויה כמין כדורים עם מרכז אחד, ולפי ההתקדמות שלנו, נראה ברזולוציה יותר ויותר גבוהה איך כל חלקי העולם נפתחים לפנינו ונראים לנו יותר מקושרים ויותר נפעלים ופועלים זה על זה.

שאלה: איך החיבור הנכון בעשירייה יכול להשפיע על העולם? מה זה להשפיע על העולם?

העשירייה והעולם דומים זה לזה, וכשאנחנו עושים תיקונים בתוך העשירייה ובזה מתקרבים זה אל זה, אנחנו גורמים לכך שכל חלקי העולם גם יתקרבו ויתאחדו ויהיו יותר תלויים זה בזה, וכך אנחנו גורמים לשלום העולם ולחזרה של כל העולם למערכת אחת שהיא בסופו של דבר נקראת "אדם". למה אדם? כי אנחנו מגלים במערכת הזו כוח אחד שפועל, שמפעיל אותה ונקרא ה"בורא", ואנחנו והעולם נהיים דומים לו, מגיעים להשתוות הצורה.

יש חוק השתוות הצורה, ולכן על ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו גורמים לכל העולם גם להתאחד, להתחבר, להיכנס יחד לחיבור יותר ויותר פנימי.

שאלה: כשאיזשהו איבר חולה באדם זה אומר שמופר הקשר שלו עם איזה חלק בעולם?

בעיקרון כן, על אף שצריך לחדד ולדייק את זה.

שאלה: כתוב "וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד". מה האחריות האישית שלי כלפי השלם הזה?

את צריכה לדאוג שבראש ובראשונה העשירייה שלך תהיה מקושרת בתוכה כאילו היא אחד שלם, ובצורה כזאת דרך העשירייה שלכן תפעלו לכך שכל העולם גם יהיה מקושר.

שאלה: מה ההבדל בין להפוך להיות "כאיש אחד בלב אחד" לבין להפוך להיות "כגוף אחד"?

זה אותו דבר. להיות כולנו מחוברים יחד למבנה שנקרא אדם אחד, זה אותו דבר כמו שאנחנו מחוברים, אין אפשרות אחרת.

שאלה: אם לכל איבר של הגוף יש איזשהו קשר לאומות העולם, האם הם מחוברים ביניהם או לא?

ודאי שכולנו מחוברים במערכת אינטגרלית. זה כמו הרבה כדורים זה בתוך זה בתוך זה.

שאלה: למה עדיין לא התחברנו, מה חסר לנו כדי שנתחבר?

חסר רצון, רצון להתחבר. אנחנו לא מרגישים שזה חשוב, שרק זה חשוב.

שאלה: איך המאמצים שלנו בעשירייה בהתאם לחוק השתוות הצורה משפיעים על כל המערכת?

בדיוק כך הם משפיעים, בהתאם לחוק השתוות הצורה. אני לא יכול לבאר את זה, אלא כך זה פועל. זה לפי "חוק פרט וכלל", שאנחנו הכי פנימיים והעולם הוא סביבנו, ולכן ככל שאנחנו מתחברים כך אנחנו משפיעים על כל העולם שיהיה בחיבור, כך זה קורה.

קריין: קטע מספר 7.

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון."

("זוהר לעם". ויחי. מאמר "ד' מינים", סעיף 212)

זאת אומרת, הבורא ברא את כל הבריאה שתהיה לכבודו. מה פירוש תהיה לכבודו? שתכבד את החוק האינטגרלי שלו, שיתחברו כולם יחד לפי חוקי הבורא, לפי טבע הבורא, ועל ידי כל הקיום הזה הם ירגישו שהבורא נמצא בהם וממלא אותם וסובב אותם, וכך הם ירגישו את עצמם שנמצאים במציאות אחת שלמה.

שאלה: אמרת שחסר לנו רצון להתחבר ושאנחנו לא מרגישים שרק זה חשוב. איך להגיע יחד לרצון הזה שיבער בנו ויזעק מעומק הלב המשותף?

תדברו על זה כל הזמן, ואז "מלא לשמה יבוא לשמה". תתחילו לשמוע, להרגיש, שרק זה חשוב לנו - להיות מחוברות יחד.

שאלה: איך להתחבר בתפילה אחת? מהי פעולה פרקטית שצריך לעשות בעשירייה?

אתם צריכים לדבר על זה, להזכיר את זה לעצמכם וזה לזה כל הזמן, ולאט לאט תרגישו שזה באמת העיקר.

שאלה: אם אנחנו מפגרים אחרי העולם ולא מתקנים את עצמנו בזמן, אז האם אנחנו אלה שגורמים לכל מה שקורה בעולם?

כן. בשביל מה לשאול, זה גם כך ברור.

שאלה: מה זה אומר, "כל מי שעוסק ברוחניות מקיים את העולם"? איך אפשר לקיים את העולם?

הוא מקיים את העולם כי הוא נמשך לחיבור עם כל העולם, לפחות עם העשירייה שלו, ומהעשירייה שלו עם עשיריות אחרות, ולכן בזה הוא מקיים את העולם, והעולם חוזר להיות מערכת אחת שנקראת "אדם".

שאלה: מה ההבדל בין יצר, ברא ועשה?

כמובן שיש הבדל, אלה מילים שונות, ברא, יצר ועשה. מדובר על פעולות שונות של הבורא, אבל בעיקרון הכול מכוון לחיבור של כל חלקי הבריאה אחרי השבירה שלהם שוב למערכת אחת.

תלמידה: זה נשמע לנו כמו מילים נרדפות.

אלו לא מילים נרדפות. צריך לברר את זה ותראו שאלו פעולות שונות לחלוטין שנותנות תוצאות שונות ומחברות את הנבראים למערכת אחת.

שאלה: יש ספר בזוהר, שנקרא "ספרא דצניעותא" בנוגע לחוקי טהרה של נשים, או חינוך.

אנחנו לא עוסקים בזה ולא לומדים את זה, ואני מבקש לא לשאול שאלות שלא נמצאות בהתאמה לתוכנית שלנו. אם זה מדאיג אותך, אז את צריכה לפנות למקורות המתאימים וללמוד את זה באופן עצמאי.

שאלה: יש הרגשה שתפילת העשירייה ותפילה לעולם הן כמו שתי ספירות, אחת מסובבת את האחרת. ובעבודה מורגש שהחיבור בעשירייה ותפילה על העולם אלה כיוונים שונים.

לא נכון. תפילה על שלום, על העולם, על חיבור בעשירייה, על חיבור כולנו יחד, על כל אלה שחיים על פני כדור הארץ ובכלל על כל הנשמות, זה אותו הדבר רק מתבטא בצורה שונה.

שאלה: כתוב "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו", האם הכוונה היא לכל אדם באומות העולם, או רק למי שהוא ישר-אל?

כל אדם ואדם שהוא אדם חייב להגיע למצב שהוא מתחיל להכיר את הבורא, את התכלית שלו ואת התוכנית שלו, ומסייע לכל הבריאה להגיע למטרתה.

תלמיד: בעולם יש שמונה מיליארד איש, אז איך יכול לקרות דבר כזה?

מה הבעיה?

תלמיד: אנשים אפילו לא מודעים לדבר הזה.

זה לא חשוב. גם אתה לא יודע ולא מודע לזה, אלא לאט לאט. ככל שכל אחד יתכלל באחרים, כך הוא יעשה את תפקידו בעולם הזה.

תלמיד: אם אין מודעות לזה בכלל, אז מה זה "יעשה את תפקידו"? אדם רגיל עושה את מה שהוא צריך לעשות, הוא לא יודע מה זה בורא.

זה מספיק.

תלמיד: מה זה נקרא מספיק?

יש לפניך מנוע גדול ויש בו פרט קטן או אפילו טיפת שמן, האם הוא עושה את התפקיד שלו?

תלמיד: עושה.

זה הכול, אז מה אתה שואל?

תלמיד: את תוך המנוע אני מכיר לפרטי פרטים ואני יכול לטפל, בדבר שאני לא יודע מהו אני לא יכול.

מבקשים ממך ללמוד מה תפקידך. תפקידך להיות קשור, ככל שאתה מסוגל להיות, עם כל באי עולם יחד.

שאלה: האם העבודה שלנו היא לקדם את נשמת האדם או לגלות אותה?

לגלות ולקדם אותה למצב התקין, זאת אומרת עד גמר התיקון. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: אם אנחנו רוצים להשיג את הקשר הפנימי בכנס הערבה, איזה קטעים אתה ממליץ לנו לקרוא?

אם תלמד איתנו בכל השיעורים, אז תראה איך אנחנו מכינים את כולם נכון לכנס הערבה.

שאלה: אם אנחנו נמצאים בעולם של עיגול, זה בתוך זה, האם הנקודה המרכזית היא אותה נקודה עבור כל העיגולים?

כן.

תלמידה: ומהי הנקודה המרכזית הזאת, האם היא חיבור או בורא, או גוף אחד?

כן, זה בדיוק כמו שאת חושבת. אנחנו נמצאים בעיגולים, וכל העיגולים מתחברים למרכז אחד, ואנחנו צריכים להגיע לאותו מרכז על ידי התיקונים שלנו, ומתוך המרכז האחד הזה להרגיש שאנחנו נמצאים ב"הוא ושמו אחד". זאת אומרת שהבורא ממלא את כול העיגולים ואנחנו במרכזם.

שאלה: לפי הקטע, מה זה אומר ש"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד."?

זו ההפצה של זה, זה מימוש החוק הכללי של הטבע כאשר אנחנו מתחברים יחד לאחד שלם ואינטגרלי.

שאלה: אנחנו עובדים בעשירייה, אלו לא סתם אנשים אלא חלק מהמסך המשותף שלנו, שאיתם אני מתחברת כדי להרגיש משהו באור חוזר. יוצא שאני הולכת למרכז עם התפילות שלי, עם הכיוון שלי.

כן.

תלמידה: איך אני מתחילה להרגיש את העולם האחר סביבנו?

תתחילי להשתוקק למרכז, לשאוף לזה, ותתחילי להרגיש את כל השאר מסביב.

תלמידה: כלומר אני לא עושה מאמץ נוסף להרגיש את העולם אלא אני הולכת רק למרכז.

כן.

שאלה: לעשות כבוד ולייחד את ה' זה בעצם כשבעשירייה אנחנו מתחברות ומרגישות את הלב ואז עולה השמחה מתוך האהבה?

כן.

תלמיד: האם בהתחלה הבורא עוזר לאדם וכך שמסתיר, לו בהסתרה הזאת?

הבורא תמיד עוזר לאדם.

שאלה: כתוב כדי "שיעשה לי כבוד". איך אנחנו יכולים לעשות כבוד לבורא ובעיקר איך אנחנו יכולים לגלות את גדלותו לחברים?

בזה שאנחנו מקיימים את חוקותיו, חוקי הטבע שנקראים "מצוות הבורא".

שאלה: האם כשכולנו נהיה מחוברים בעשיריות, אנחנו נגיע למצב של אדם הראשון?

כן, למערכת אדם הראשון, שכל חלקי הבריאה עד הסוף, כולם יהיו מחוברים יחד למטרה אחת כדי להידמות לבורא.

שאלה: כשאנחנו מתחברות לסדנאות ועושות בירור תפילה ובירור חיסרון משותף, יוצא שחלק מתחברות ומרגישות חיבור, השלמה ואהבה, וחלק מרגישות הפוך, שהן במדבר, חסרות אונים ומיואשות. מה הבורא רוצה להראות לנו במצב כזה? איך להפיק את המיטב ולפנות לבורא בצורה הכי נכונה במצב הזה?

כתוב שאתן צריכות להתחבר יחד ולא חשוב אם אתן רוצות או לא רוצות, אלא ללכת לפי חוקי הטבע, ו"הטבע" זה בגימטרייה "א-לוהים", הבורא. אתן חייבות. ולכן רוצים או לא רוצים, אנחנו בכל הכוחות צריכים להשתדל להתחבר למערכת אינטגראלית אחת.

שאלה: אנחנו יכולים להרגיש שזה אחריות שלנו באמת לתקן את העולם, אז איך זה מתקשר לאיברים של הגוף הזה, האם אנחנו ב"בני ברוך" איבר אחד או תאים קטנים של האיבר הזה?

אנחנו כולנו איברים פרטיים של המערכת שנקראת "אדם הראשון". איזה איברים? תמשיכי ללמוד ואז לאט לאט תגלי מי את.

תלמידה: כתוב בקטע, "בראתיו כדי שיתגלה שיתעורר על ידו כוח העליון".

אנחנו עדיין לא לומדים את זה, יש לך שאלות רציניות מדי, לא תוכלי לקבל עליהן תשובה כי עדיין אין לך את ההרגשה שבה תוכלי להרגיש מה זה אומר, לפני הבריאה, בזמן הבריאה, אחרי הבריאה, אז השאלות הן תיאורטיות לגמרי ואנחנו לא מבררים אותן. אנחנו מבררים רק את מה שאנחנו יכולים להרגיש בפועל, אז נתקדם ואחרי זה נברר.

קריין: 8.

"בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים, שבשעה שהקב"ה ברא את האדם והיה מכבד אותו בכבוד גדול, במוחין עליונים, ביקש ממנו שיתדבק בו, כדי שיהיה יחיד, ויהיה לו לב אחד, ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינו משתנה, בז"א, שכתוב בו, אני הוי"ה לא שָניתי, ואינו מתהפך לעולם, בקשר ייחוד הכול נקשר בו."

("זוהר לעם". ויחי. מאמר "חבצלת ושושנה", סעיף 237)

שאלה: אם הוא ביקש ממנו, למה לא מסתכלים, לא יודעים ולא משגיחים?

לא רוצים כי זה כנגד זה, הבורא מבקש חיבור והאדם שומע ליצר הרע שלו.

תלמיד: אבל הוא יודע האדם? הוא יכול להרגיש שהבורא מבקש ממנו או שגם את זה הוא לא יודע?

אם לא יודע אז הוא לא מקיים ולא אשם, אבל אם יודע ולא מקיים, זה משהו אחר, הוא כבר אשם.

שאלה: אם יש הרגשת אהבה בעשירייה, איך לא לפספס את הרגשת אהבה של הבורא? ואיך להרגיש בעשירייה בעומק שאנחנו עושות הכול למעל הבורא?

ככל שאתן מתחברות, בתוך החיבור ביניכן אתן יכולות להרגיש יחס הבורא אליכן, ככל שהוא בחזרה אוהב אתכן. מידה כנגד מידה.

שאלה: מה זה אומר שהבורא ציפה מהאדם שידבק בו?

השתוות הצורה.

שאלה: למה לוקח כל כך הרבה דורות כדי להגיע לדביקות איתו?

יש הרבה חלקים הרבה בירורים שאנחנו צריכים לעשות ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לשלמות, כי שלמות כוללת את כל החלקים בלי יוצא מן הכלל מהרצון הגדול שהבורא ברא, ואנחנו צריכים לתקן את כל החלקים בלי יוצא מן הכלל ואז יהיה גמר התיקון.

שאלה: כתוב שאדם ראשון היה מלאך ולמדנו שהוא היה דבוק בבורא, ולא ברור מתוך זה מה זה אומר שהבורא מצפה מהאדם?

תפסיקי להתעסק בפילוסופיה, זה רק יבלבל אותך.

תלמיד: אבל תסביר בבקשה.

אין מה להסביר. אדם הוא מלאך. מלאך הוא זה שקיים את כל רצונות הבורא בצורה אוטומטית, זה נקרא "מלאך", ואחר כך נפל מהמדרגה הזאת, כלומר רכש רצונות אגואיסטיים ובזה התרחק מהבורא, מקיום הפעולות של אהבה והשפעה.

תלמידה: אז כתוב שהבורא חיכה שהוא ידבק, זה אחרי הנפילה או לפני?

אחרי הנפילה.

שאלה: כתוב בתחילת קטע 8 "בני אדם אינם מסתכלים". איך עלינו להסתכל כדי שנוכל לראות?

זה רק לפי ההשתוות, ככל שהתכונות שלנו יהיו דומות לתכונות הבורא אנחנו נגלה אותו ונבין אותו, נרגיש אותו, נוכל להתקרב אליו רק בתנאי שאנחנו נהיה דומים לו. תכונות הבורא זה אהבה, חיבור, איחוד, אם אנחנו נעסוק בזה, נתחבר, נגיע לזה, אז אנחנו נבין את הבורא, נרגיש אותו.

שאלה: אנחנו עושות הכול בעשיריות, אבל משהו חסר ואנחנו לא מתעוררות מספיק ולא מעוררות מספיק את הכלי שלנו כדי שנתקדם עם העולם ונשפיע לו. מה חסר? מה צריך עוד לעשות?

מה אנחנו צריכות לעשות, שואלות הנשים. אנחנו צריכות להתחבר בינינו, שום דבר חוץ מזה. להיות "כאיש אחד בלב אחד". כשנעשה את זה לפי עוצמת החיבור על פני ההפרעות, נתחיל לגלות ולהרגיש את הבורא ששורה בנו וכך נתקדם.

שאלה: כדי באמת להתפלל על העולם אני צריכה לחבר את כל העולם אל תוך העשירייה כפצע?

כן.

שאלה: האם אפשר להחשיב את הכוונה האגואיסטית של האדם, או את הרצון לכוח המלאך?

אפשר.

שאלה: אתה אומר, "דברו על זה" שמתי לב בזמן האחרון שהפעולה הזו של דיבור היא לא כל כך פשוטה לחברים. מה אתה ממליץ לחבר שמדבר, איך לדבר אל החברים?

שיפנה ללב של חבר. זה מאוד קשה, מאוד לא פשוט, הוא צריך להרגיש שהוא נמצא בתוך לבו ואז יצליח.

תלמיד: וגם קשה להקשיב, איך מקשיבים לחברים?

תשתדל להגיד לעצמך שהחבר יודע על הגורל שלך הכול, וכדי להגיע לגמר תיקון אתה תלוי בו.

שאלה: ככל שאנו מתקדמים כך דברים נוראיים יותר מתגלים, ככה זה אמור להיות ואיך להתמודד עם זה?

כך זה אמור להיות. כך גם בעולם שלנו, ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך הדברים שמתגלים מפחידים יותר.

תלמיד: ואיך לעבוד עם זה, רק עם החברים?

תחזיקו זה בזה.

שאלה: האם "בני ברוך" זאת מערכת אדם העתידית?

כן.

שאלה: ספר הזוהר כשקוראים אותו, מברר בנו כלים ולכן כל כך קשה לקרוא אותו לבד או שיש סיבה אחרת?

מה שצריך זה מה שעושה איתנו ספר הזוהר. אל תדאגו, תעשו מה שאתן צריכות לעשות. ומה שהזוהר עושה תשאירו לספר הזה.

שאלה: מה זה לפי קטע 8 להיות דבוק במקום שאינו משתנה?

קריין: הוא כותב "ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינו משתנה, בז"א, שכתוב בו "אני הוי"ה לא שניתי".

זעיר אנפין כלפי מלכות הוא הכתר, המקור שלה. ולכן צריכים להיות דבוקים בזעיר אנפין.

תלמידה: אבל מה זה אומר אצלנו, מקום שלא משתנה?

מרכז העשירייה זה מקום קבוע שלא משתנה, כך אנחנו צריכים להרגיש אותו.

קריין: 9.

"כשהקב"ה רוצה באדם, כל צעדיו וכל דרכיו מתוקנים לפניו, והוא מתקן אותם, כל אחד כראוי, ודרכו יחפץ, אפילו בדברי העוה"ז.

אם האדם ישים דעתו רצונו וליבו אל המלך הקדוש, ללכת בדרכיו, שעשה בעצמו, הקב"ה רוצה בו, כאילו אותם הדרכים היו שלו ממש."

("זוהר לעם". שיר השירים, זוהר חדש. מאמר "טעמים ונקודות ואותיות", סעיפים 633-632)

כלומר להשתדל להתקרב לבורא בכל הדרכים שחכמת הקבלה מלמדת אותנו, ואז אנחנו נראה שמתקדמים נכון ונצליח, שהבורא רוצה בנו.

שאלה: אני צריך להעריך את הבורא אבל אני לא יכול. אני משבח את הבורא, כאילו שהייתה לי הגדלות שלו, כאילו שיש לי אותה באמונה למעלה מהדעת. האם בכך אקבל התעוררות מלמטה?

כן. צריכים להשתדל להחזיק את עצמנו כאילו שאנחנו מתוקנים. ואז בזה אנחנו מעוררים את האור העליון, כדי שבאמת יתקן אותנו.

שאלה: אמרת שמרכז העשירייה לא משתנה, אבל נניח שהעשירייה גדלה, אז המרכז נשאר אותו דבר?

לא, גם מתקדם, גם מתפתח, אחרת איך העשירייה תתפתח? רק בהתאם להתפתחות של המרכז שלה, ובמידה שכל חברי העשירייה נמצאים בה יותר ויותר קרובים זה לזה.

שאלה: להיות אחד זה אומר להגיע לרצון משותף בקבוצה או להיות ברצון משותף במרכז העשירייה, ורצון הבורא שיהיו אותו הדבר?

כן. להיות ברצון אחד משותף במרכז העשירייה, ולהשתוקק כולם יחד למטרת הבריאה.

שאלה: כתוב שאם אנחנו הולכים בדרכים שהוא שם לפנינו, אז הן הופכות להיות שלנו. אתה יכול להסביר?

לא, זה בדיוק כמו שתמיד אנחנו לומדים.

תלמיד: אני לא שמעתי את זה אף פעם.

מה השאלה שלך?

תלמיד: יש מצב שהבורא בחר בנו, לא אנחנו בחרנו.

כן.

תלמיד: והוא אומר, אם אדם ישים לבו ורצונו וילך בדרך, זה יהפוך להיות שלו.

כן.

תלמיד: את זה רציתי שתסביר.

אין להסביר, זה התנאי.

10."רְאה כמה יש לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום, ולפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו, ויהרהר בליבו, שלא ברא אותו הקב"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו, ולא ילך אחר ההבל."

("זוהר לעם". בראשית, זוהר חדש. מאמר "גן בעדן", סעיף 741)

שאלה: בעשירייה מורגש הלב של העשירייה והדבקות שלה במידה מסוימת. אבל כמו תמיד לפני כנסים הבורא נותן כל כך הרבה הפרעות. האם זה אומר שהבורא מוסיף עוד רף כדי שנפנה יותר לכיוון העשירייה ונתפלל? האם הפרעות חיצוניות גם הן מכוונות אותנו לתפילה עבור החבר?

כן.

שאלה: בסעיף 9 היה כתוב ללכת בדרכי הבורא. ככל שאני רואה שיעורים, כך פחות אני רוצה לקרוא מקורות. מה קורה איתי? מה עלי לעשות?

קודם לכן האגו דחף אותך לקרוא, ללמוד, ועכשיו הוא כבר לא דוחף. יש לפעול כנגד האגו, זאת העבודה המועילה ביותר.

שאלה: יש הרגשה בעשירייה שאנחנו צריכים ללכת שלב שלב לקראת החיבור, ובכל שלב לבקש, עד שנקבל את מה שאנחנו רוצים. האם זה הכיוון הנכון?

כן.

תלמידה: לדוגמה, אם עכשיו אנחנו מרגישות שחסרה לנו אמונה או ערבות, האם אנחנו יכולות לבקש ולחכות עד שנקבל, או עלינו רק להתרכז בלבקש חיבור גם אם לא כולנו מרגישות שזה מה שחסר לנו?

אפילו שאנחנו לא מרגישות שאנחנו צריכות חיבור, אנחנו חייבות לבקש בכל הרצינות, כי חוץ מחיבור אנחנו לא צריכות כלום. כמו ילד קטן, כאילו שהוא צריך משהו, אבל הוא מנדנד, רוצה וצועק, דורש ולוחץ עד שמקבל. כך גם אנחנו צריכים.

שאלה: כתוב "אני הוי"ה לא שָניתי". האם הבורא מתפתח ככל שאנחנו מתקדמים ומתפתחים?

הבורא לא מתפתח, הבורא הוא הכוח הכללי, הוא לא משתנה והוא לא צריך להשתנות. אלא אנחנו צריכים להשתנות עד שאנחנו גדלים למידה שלו.

(סוף השיעור)