שיעור בוקר 16.02.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 106, "מבוא לספר הזוהר",

אותיות י"ח-כ"ב

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 106, מאמר "מבוא לספר הזהר", אות י"ח.

אות י"ח

"וכדרך, שנתבארו ד' האופנים בכללות אבי"ע, כן הוא בכל עולם ועולם. ואפילו בפרט קטן, שמאיזה עולם, הן בראש עולם אצילות, והן בסוף עולם עשיה. כי יש בו חו"ב תו"מ, כנ"ל. ונמצא:

א. ספירת החכמה לבחינת צורה,

ב. ובינה ותו"מ לבחינת החומר, שבהם מתלבשת הצורה.

והיינו, אופן הא' והב', שבהם עוסק הזהר. אבל מספירת החכמה, כשהיא מופשטת מבינה ותו"מ, שהוא צורה בלי חומר, אין הזהר עוסק בו. ומכ"ש מהמהות, שהוא בחינת א"ס ב"ה, שבאותו הפרט.

באופן, שבבינה ותפארת ומלכות, שבכל הפרטים, ואפילו באצילות, יש לנו עסק בהם כנ"ל. ובכתר וחכמה של כל הפרטים, ואפילו במלכות דסוף עשיה, אין לנו עסק בהם, בבחינתם עצמם, כשהם מופשטים, אלא במדה שמתלבשים בבינה ותו"מ בלבד.

והנה נתבארו היטב ב' הגדרים הראשונים: שכל העסק של בעלי הזהר, הוא בחומר, או צורה בחומר, שזהו גדר הא'. וכן בבי"ע או בהארת אצילות שבבי"ע, שזהו גדר הב'."

אות י"ט

"ועתה נבאר גדר הג': שאע"פ, שהזהר עוסק בכל עולם ועולם, מבחינת הספירות, שהן האלקיות, המאירה באותו עולם, וכן מכל פרטי דצח"מ, שהם הנבראים שבאותו עולם, מ"מ עיקר כונת הזהר, קולעת רק אל בחינת המדבר שבאותו עולם.

ואמשיל לך מהויות שבעוה"ז. כי נתבאר לעיל (בהקדמה [לספר הזהר] אות מ"ב), אשר ד' המינים, דומם צומח חי מדבר, שבכל עולם ועולם, ואפילו בעוה"ז, הם ד' חלקי הרצון לקבל. ובכל אחד מהם, יש בערכו עצמו, אלו הד' מיני דצח"מ. עש"ה.

ותמצא, שהאדם בעוה"ז, צריך להזין ולהתגדל, מכל ד' בחינות דצח"מ שבעוה"ז. כי גם מזונותיו של האדם, יש בו אלו ד' בחינות, הנמשכים מד' בחינות דצח"מ, שבגופו של אדם, שהם:

א. רוצה לקבל, לפי מדת קיומו ההכרחי, בכדי להתקיים,

ב. רוצה בתוספת, יותר ממדת קיומו ההכרחי, ושואף למותרות, אלא שמצטמצם בתאות בהמיות בלבד,

ג. שואף לתאות אנושיות, כגון כבוד וממשלה,

ד. שואף למושכלות.

והם נמשכים לו, בד' חלקי הרצון לקבל שבו:

א. רוצה בקיומו ההכרחי, הוא בחינת הדומם של הרצון לקבל,

ב. רוצה בתאות הבהמית, הוא בחינת צומח של הרצון לקבל, כי אינם באים, אלא להגדיל ולענג את הכלי שלו, שהוא בשר הגוף,

ג. רוצה בתאות אנושיות, הוא בחינת החי שברצון לקבל, כי המה מגדילים רוחו,

ד. רוצה במושכלות, הוא בחינת המדבר של הרצון לקבל."

שאלה: איזו צורה יש לרצון לקבל שלב לפני כניסה להיכל המלך?

לרצון לקבל אין שום צורה.

תלמיד: אז מה הכוונה שהוא אומר "הצורה שבחומר"?

שמתגלה בתוך האדם, אז הוא נותן לאדם הרגשה בתוך צורה. צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות.

תלמיד: הוא נותן לו צורה של רצון לקבל?

כן.

תלמיד: אז על זה אני שואל, מה מאפיין רצון לקבל שלב לפני כניסה להיכל המלך?

מה זה "רצון לקבל שנכנס להיכל המלך" אני לא מבין.

תלמיד: לא, שלב לפני הכניסה להכיל המלך, לאדם בעל רצון לקבל, יש שאיפה.

באדם. הרצון לקבל שנמצא באדם בשלב לפני שאדם נכנס להיכל המלך?

תלמיד: כן.

הרצון לקבל הזה עדיין נמצא בצורה גולמית שלו.

תלמיד: זאת אומרת הצורה מתחילה רק אחרי הכניסה?

כן.

אות כ'

"ותמצא:

שבחי"א, שהיא מדת קיומו ההכרחי,

ובחי"ב, שהיא מדת תאוות הבהמיות, היתרות על מדת קיומו, הוא מקבל וניזון מדברים הנמוכים ממנו, שהם דומם וצומח וחי.

אבל בחי"ג, שהיא תאוות אנושיות, כגון ממשלה וכבוד, הוא מקבל וניזון מבני מינו השוים אליו.

ובחי"ד של המזונות, שהיא המושכלות, הוא מקבל וניזון מבחינה עליונה ממינו, דהיינו מעצם החכמה והשכל, שהם רוחניים."

אות כ"א

"וכמוהו, תשכיל בערכים של העולמות העליונים הרוחניים. כי העולמות נחתמים זו מזו, ממעלה למטה. וכל בחינות דצח"מ, שבעולם הבריאה, מניחים חותמם בעולם היצירה. ומדצח"מ היצירה, נחתמים דצח"מ דעשיה. ומדצח"מ דעשיה, נחתמים דצח"מ, שבעוה"ז.

ונתבאר לעיל בהקדמה [לספר הזהר] אות מ"ב:

א. שהדוממים, שבעולמות הרוחניים, מכונים בשם "היכלות",

ב. והצומח, מכונה שם בשם "לבושים",

ג. והחי, בשם "מלאכים",

ד. והמדבר, הוא בחינת "נשמות" של האדם, שבאותו עולם,

ה. והע"ס, שבכל עולם, הם האלקיות, עש"ה.

ונשמות האדם, הן המרכז שבכל עולם. והוא ניזון, מכל המציאות הרוחני, שבאותו עולם, כדרך המדבר הגשמי, הניזון מכל המציאות הגשמי שבעוה"ז. באופן:

שבחי"א, שהוא הרצון לקבל את קיומו ההכרחי, הוא מקבל מהארת היכלות והלבושים אשר שם,

ובחי"ב, שהוא מותרות בהמיות, המגדילים את גופו, הוא מקבל מבחינת המלאכים, אשר שם (ועי' תק"ז תקון ס"ט דף ק"ה שורה ל"ב), שהן הארות רוחניות, מיותרות על מדת קיומו, כדי להגדיל את הכלים הרוחנים, שנשמתו מתלבשת בהם.

הרי שבחי"א ובחי"ב, מקבל הוא מבחינות נמוכות הימנו, שהם ההיכלות הלבושים והמלאכים, אשר שם, שהם נמוכים מנשמות בני אדם.

ובחי"ג, שהיא תאוות אנושיות, שהן מגדילות את רוחו של האדם, המקבל בעוה"ז מבני מינו.

נמצא, מקבל שם ג"כ מבני מינו, דהיינו מכל הנשמות, הנמצאות באותו העולם, שעל ידיהן מגדיל הארת הרוח של נשמתו.

ובחי"ד של הרצון, דהיינו למושכלות, הוא מקבל שם מהספירות שבאותו עולם, שמהן מקבל בחינת חב"ד לנשמתו.

הרי, שנשמת האדם, שנמצאת בכל עולם ועולם, צריכה להתגדל ולהשתלם, מכל הבחינות הנמצאות בעולם ההוא. והוא הגדר הג' שאמרנו, שצריכים לידע, שכל דברי הזהר, בכל פרט ופרט מהעולמות העליונים, שעוסקים בהם, הן מספירות, הן מנשמות, הן ממלאכים, הן מלבושים, הן מהיכלות, אע"פ שעוסקים בהם, כשהם לעצמם, מכל מקום, מחוייב המעיין להשכיל, שהם נאמרים בעיקר כלפי השיעור, שבחינת נשמת האדם אשר שם, מקבלת מהם וניזונה מהם. באופן, שכל דבריהם מרוכזים בצרכיה של הנשמה. ואם תשכיל הכל על פי קו הזה, אז תבין ותצליח את דרכיך."

שאלה: כתוב "הרי, שנשמת האדם, שנמצאת בכל עולם ועולם, צריכה להתגדל ולהשתלם, מכל הבחינות הנמצאות בעולם ההוא. והוא הגדר הג' שאמרנו". הוא מגדיר פה כל מיני הגדרות, כמו שיש רושם שיש פה כמה נשמות, לא נשמה אחת. אבל הוא מתכוון לנשמה אחת, לא לכל התהליך של ההשתלשלות הזאת.

הוא לוקח לדוגמה נשמה וזהו.

תלמיד: כן, אבל כתוב ש"צריכים לידע שכל דברי הזהר, בכל פרט ופרט מהעולמות העליונים, שעוסקים בהם, הן מספירות, הן מנשמות, הן ממלאכים, הן מלבושים, הן מהיכלות, אע"פ שעוסקים בהם". למה הוא מתכוון? מה זה היכלות וכל ההשתלשלות הזאת?

הבחנות שדרכן האור מגיע אלינו ומשפיע עלינו. אנחנו לא יודעים מה זה.

תלמיד: הוא מדבר על אותה נשמה אחת, ולא כמה נשמות, שמורכבת מכל מיני מרכיבים? זו הכוונה?

לא, זה תלוי באמת באיזה מצב הנשמה המסוימת נמצאת. ואז כמה שהיא מעלה תפילה וכמה שהיא מקבלת בחזרה את התגובה, ועל ידי זה היא מתגדלת.

תלמיד: הוא מדבר פה ממש על תיקון הנשמה?

כן. אלא בשביל מה הוא עוד כותב?

תלמיד: אז איך נעשה תיקון הנשמה לפי מה שהוא מגדיר כעולמות? מה זה הגדרה של תיקון הנשמה?

נשמה זה אומר כל הזמן לדאוג לעלייה בסולם המדרגות דרך כל העולמות עד אין סוף.

תלמיד: מסך ואור חוזר.

כן.

שאלה: בעל הסולם כותב פה על ד' בחינות של הרצון בעולם הזה וד' בחינות של הרצון בעולם הבא, ונשמע שיש הרבה מה להשיג במציאות.

כן.

שאלה: יחד עם זאת קראנו במאמר "תורה ומלאכה בדרך ה'" שמד' הבחינות שבעולם הזה הוא לא יכול לעבור לד' בחינות של העולם הבא אם הוא לא מוצא בהן טעם, הכרחיות, רכוש, כבוד, שליטה, מושכלות. הוא צריך כביכול לאבד טעם בכל ד' הבחינות בעולם הזה, ואז הוא רק יכול לחפש מזונות, פרנסה בד' הבחינות של העולם הבא ואז הוא כבר יכול להתחיל לקבל מהן.

כן.

תלמיד: לא ברור אבל המעבר, איך יכול להיות שהאדם יפסיק לקבל חיות מהרצונות היחידים שנמצאים במציאות שלו?

הוא לא מפסיק, הוא רק מוסיף.

תלמיד: מה פירוש, מוסף?

ככל שהוא קושר עצמו למדרגות יותר עליונות, אז מזונותיו עולים באיכות.

תלמיד: אדם שמשיג עכשיו דומם, צומח, חי רוחניים, מה קורה עם הדומם, צומח, חי, מדבר הגשמיים שלו, בעל מנת לקבל?

הוא לא צריך אותם כבר. או שמקבל אותם אבל הם נכללים במה שהוא מקבל עכשיו.

תלמיד: אז ההבחנה הזו שהוא לא צריך אותם כבר, איך היא קורית? איך יכול להיות מצב כזה?

איבד כלפיהם חיסרון.

תלמיד: כן, אבל אין לאדם חוץ ד' הבחינות האלה כלום בסולם הרצונות שלו.

הוא לא צריך יותר ממה שיש לו עכשיו.

תלמיד: מה זאת אומרת?

זאת אומרת שעכשיו הוא לא כמו אדם גדול, הוא צריך מה שהוא צריך לפי דרגת ההתפתחות שלו, ולא כמו ילד קטן.

תלמיד: כן, אני מבין שהוא כבר צריך את ד' הבחינות הרוחניות של הרצון, ברור שזה מה שהוא צריך.

כן.

תלמיד: איך נעשה המעבר בין הבחינות הגשמיות לבין ד' בחינות רוחניות?

אין מעבר, מה הוא המעבר? גם מזה שאני בעולם הזה אוכל ומתקיים מאיזה עלים או משהו אחר, אבל האני חי מתוך מה שממלא את הדברים האלה, מהאור העליון שיורד מדרגה אחר מדרגה עד שהוא מגיע לצורה כזאת שאני יכול למלא את עצמי בו וכך להתקיים.

תלמיד: אבל איך לראות את הטעם באור העליון ולהעדיף אותו?

אני מתקשר לדרגה עליונה, ככל שאני מסוגל להבין, לקבל, להמחיש, לתפוס, לזה אני מתקשר, זה בשבילי נקרא מזונות.

תלמיד: איך הסביבה צריכה לתת התרשמות לאדם כך שהוא יסכים לעבור מד' בחינות של הרצון גשמיים לד' בחינות רוחניות?

על ידי דוגמה. שהוא רוצה, שהוא רואה שהחברים שלו כבר נמצאים בדוגמא, הם מדגימים לו את הקשר ביניהם בצורה שהיא למעלה מהעולם הגשמי.

שאלה: כל בחינה עליונה מוכנה להקריב בחינה תחתונה לפי החשיבות שמתגלה בה, תמיד מתקדמים פנימה. כדי לרכוש תכונה של אהבת חברים, אהבת הזולת, איזו בחינות האדם צריך להקריב בתוכו?

הוא לא מקריב. בא לך עכשיו לשחק עם צעצועים של ילד קטן?

תלמיד: לפעמים.

אז אתה לא דוגמה. בקיצור, אנחנו עוזבים את הדברים שלא ממלאים אותנו ולוקחים את הדברים שכן ממלאים אותנו.

תלמיד: אני רוצה לעשות פעולות עבור החברים ולהתנתק מהמחשבות על עצמי. אבל לפעמים מגיעה מחשבה, עודף מהרצון לקבל, משהו בפנים שאי אפשר להיפטר ממנו, איזו טענה לבורא, איזו דרישה שהיא מתנגשת עם זה. איך עושים את הקפיצה להיות ממש בשביל החברים, להיכנס לאיזו מציאות חדשה?

אני לא מבין מה אתה שואל. לא הייתי במקום כזה.

תלמיד: אם אני רוצה לעשות פעולות שהן עבור החברים ואני חושב שאני כבר הולך לכיוון הזה, בכל זאת תמיד נשאר איזה עודף מהרצון לקבל כזה, שאני לא מוכן לוותר לגמרי על הדרישות לעצמי. איך אפשר לעשות את המעבר הזה, שזה רק עבור החברים?

אתה צריך לראות במקום. אני לא יודע.

שאלה: נניח ואני יושב עכשיו עם החברים בסעודת חומוס ונהנה, אבל אני מאוד רוצה שהתענוג הזה יהיה תענוג רוחני. מה עושה את ההבדל?

שאתה חושב על התענוג הרוחני מעל התענוג לחומוס.

תלמיד: איך עושים זאת?

שהוא יהיה בשבילך יותר גדול, יותר נעלה.

תלמיד: אני מנסה להבין במה אני אוחז, אני נפגש עם החברים לישיבת חברים, אני נהנה מהם, אני רוצה ליהנות מהעולמות שמדברים עליהם, לגעת במשהו.

כן.

תלמיד: חוץ מלרצות את זה, לדרוש את זה, מה יש עוד?

פשוט להגיע למצב שאתה והחברים מחוברים, ואתם מעלים את החיסרון שלכם לבורא ורוצים לקבל ממנו מילוי, בזה אתם עושים נחת רוח לבורא.

תלמיד: על ידי כך שעושים זאת ביחד ומזכירים זה לזה את המטרה.

כן.

שאלה: כל התקופה האחרונה הרצונות הגשמיים התגברו, יחסים, בחורות כסף, כסף.

למה אתה צריך כל כך כסף?

תלמיד: לא יודע, אבל זה אוכל אותי, אני כל היום חושב על איך להגדיל את ההכנסות. ואז יש איזה רגע ביום שאני נזכר שהמורה אומר, "צריך לחשוב על חברים, להשפיע לאהוב". ואז אני חוזר לחברה, לחברים וגם מהם אני לא מצליח לנקות את הראש לגמרי, אני לא מצליח לגייס כוחות. אני לא יודע איך להשתחרר מזה? הוא כותב, "תשכיל, ותדע", איך משכילים ואיך יודעים, איך מתנערים מזה?

מחשבה אפשר להרוג על ידי מחשבה יותר גדולה ולא סתם במקום שאין שום דבר. לכן תנסה לקשור את עצמך למחשבות יותר חשובות, יותר גדולות, ואז אתה תתנתק מהמחשבות הקטנות והילדותיות.

תלמיד: אני בלופ הזה כבר מספר חודשים ולא מצליח לצאת ממנו, מה עושים, ממי מבקשים, למי פונים?

מדברים עם אנשים שמוכנים לסדר לך את לופ המחשבה הנכון. אני לא יודע, צריך לחשוב.

תלמיד: דרושה רק השפעת הסביבה או שצריך רק זמן?

צריך גם זמן, אבל קודם כל השפעת הסביבה. נבקש מחבר שידבר עימך, תנסו.

שאלה: למה אדם שמתלבש בו המקובל מתעוררות בו אין סוף שאלות ותשובות ובכל זאת הוא זקוק למורה שלו?

כי בלי אדם מהעולם הזה הוא לא יכול להתקדם.

שאלה: מה הכוונה לקבל חכמה, בינה ודעת בנשמה אחת, הרי הן ארבע תכונות שונות של הדעת?

ארבע התכונות השונות שאנחנו מקבלים - חב"ד, חכמה, בינה ודעת, ואז יש לנו כלי שלם ומילוי שלם. אם לזה אנחנו מגיעים, אז אנחנו כבר צריכים רק להודות לבורא שהגענו לכזה מצב.

שאלה: מהי מהות הנשמה שאנחנו מחפשים?

"מהות הנשמה" היא הרצון לקבל, ואנחנו מחפשים בשבילה אמצעי איך למלא אותה כדי לשייך אותה לבורא, ולעשות לו בזה נחת רוח. זאת אומרת, "מהות הנשמה" שלנו היא רצון לקבל, אבל אנחנו יכולים לשנות אותו לעל מנת להשפיע.

שאלה: מה חסר לנו כדי לתפוס, או להרגיש את מה שכתוב בספר הזוהר?

רק רצון שאנחנו יכולים לקשור אותו ליתר הרצונות, וכמו שכתוב בספר הזוהר כל הזמן שצריכה להיות עשירייה, אז אם לאדם ישנה קבוצה, פחות או יותר שמתקרבת לעשירייה, הוא כבר מסודר. חסר לו רק לצמצם את עצמו כלפי העשירייה הזאת ולהתחבר אליהם, ובצורה כזאת הוא יתקרב לבורא, ובאמת לכל אחד ואחד ישנה אפשרות כזאת.

אני אומר לכם, תנסו להקטין את עצמכם לזה שאתם מתקבצים לעשירייה ונכללים בה, ואז תראו שהעשירייה הזאת כבר נמצאת באיזה קשר עם העשירייה המיוחדת הזאת שנמצאת בסולם הרוחני. בטוח שזה יקרה, כך זה מסודר.

שאלה: בהמשך למה שאמרת, להשתדל לצמצם את עצמי כלפי העשירייה ואז נגלה איך היא קשורה לעשירייה הרוחנית, היום העשירייה שלנו הולכת להתאסף, איך להבחין בצורה פרקטית בקשר הזה בין העשירייה שלנו לבין העשירייה שנמצאת במדרגות של העלייה הרוחנית?

תשתדל להקטין את עצמך עד לרמת העשירייה, ולעשות מעצמך כזה שמסכים להתחבר איתם בכל תנאי. אם תעשה כך, תרגיש שאתה מחובר אליהם וזה מספיק כדי להתחיל בהתעלות הרוחנית איתם ביחד.

תלמיד: מהי אותה "עשירייה רוחנית" שעלינו להתקשר איתה, האם זה אנחנו במדרגה גבוהה יותר?

"עשירייה רוחנית" היא העשירייה שלי רק כזו שעוד לא חוויתי, עוד לא הרגשתי עד היום.

תלמיד: מה מתווסף שם, מה מתגלה שם?

מתגלה הקשר עם האור, עם העולם העליון.

שאלה: מה זה אומר לקבל הזנה מדרגות דומם, צומח, חי ומדבר בעשירייה?

לקבל הזנה מכל ארבע המדרגות הנמוכות מדרגת האדם.

תלמיד: והתפקיד שלי הוא להרים אותן לדרגת על מנת להשפיע?

לספוג אותן לתוכי ולרומם בי.

תלמיד: האם זה נעשה על ידי תפילה, על ידי חיבור?

הכי טוב דרך התפילה.

שאלה: האם התפילה הנכונה ביותר היא לבקש חכמה?

לא, לאו דווקא. התפילה הנכונה ביותר היא לבקש הכנעה כלפי הבורא.

שאלה: איך אפשר להרגיש, לחוות, את אותה תחושה של העשירייה הרוחנית שעליה דיברת?

אדם צריך לחשוב על זה. הוא צריך להשתדל להיכנס בתוכם, כביכול להסתיר את עצמו ולהיכנס כך שהם לא מרגישים אותו ואז הוא כאילו נמצא בהם ומשתלב איתם יחד. ואז באמת מתוך זה הוא ירגיש דווקא התרחבות בדעת וברגש, וכך הוא יפנה לבורא כבר ברגש החדש. הוא נכלל איתם, ורוצה לעלות איתם יחד לבורא.

שאלה: אני רוצה לשאול לגבי מצב בעייתי בהקשר לעשיריות שנוצר כאן בווילנוס. אני מניח שאתה יודע שבעבר הייתה קבוצת ווילנוס אחת ואחרי זה מסיבות שונות התפרקה לעשיריות בבלטיה. עכשיו אנחנו שוב מתאספים בווילנוס, וצופים ביחד בשיעור מהמרכז, זה נותן חיות וכולי, אבל יש בעיה, מצד אחד, אף אחד לא יודע איך לפעול ביחס לעשירייה שלו בבלטיה, ומצד אחר, אנחנו לא יודעים איך להתנהל כאן בינינו. האם להתקשר בינינו, או שכל אחד ייסגר במחשב שלו מול העשירייה הפרטית שלו?

ועוד יותר בלבול נוצר מכך שאחת העשיריות אסרה על אחד החברים לבוא לפה, כי יוצא שהמפגש הפיזי הזה הרבה יותר חזק. מה לעשות במקרים כאלה?

אם אתם לא מגיעים לדעה אחת, זה לא טוב. אני לא יכול לפתור את זה בשבילכם.

תלמיד: מה דעתך בכלל, האם זה טוב שאנחנו מתאספים פה פיזית כעשיריית העשיריות, האם לדעתך זה פועל לכיוון טוב או לא?

אני לא יודע מה לומר לך.

תלמיד: יש קושי לכל החברים שמתמודדים עם הבעיה הזאת. אנחנו רואים כמה זה כואב לכולם, כמה זה מקשה על כולם. אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות עם זה, כולנו מצד אחד לא רוצים לבגוד בעשיריות שלנו, מצד אחר, אנחנו חוששים לעשות משהו לא נכון ולהזיק לכל הכלי. כולנו מאוד טרודים מזה.

אני אומר לך את האמת, אני לא יודע מה לעשות איתכם. מה אתם מציעים?

תלמיד: אני לא יודע, לא עשינו דיון משותף. אני אמרתי מראש שתהייה בעיה כזו כשהחלטנו להיפגש בווילנוס, אבל גם חשבתי שאם נהיה בווילנוס, אז נרגיש את הקשר הזה, את המשיכה הזו אחד כלפי האחר. זה כביכול תהליך טבעי שלא הגיוני לעצור אותו, אומנם הורסים את העשיריות ויוצרים חדשות, אבל הטבע מוביל אותנו לזה. כך אני רואה את זה, שאין מה לחשוש מזה. מה רע בזה שנתחבר פה? אין מה להשוות את זה למישהו שעוזב או מחליף עשירייה, אלא יוצא כך שבאופן טבעי מסתדר לנו להיפגש.

תפנה לחברים שלנו.

תלמיד: האם אפשר בכל זאת לשמוע את דעתך?

כדאי לכתוב לחברים שלנו והם יחזקו אתכם.

שאלה: מהי עשירייה שנמצאת בסולם הרוחני? שמעתי אותך אומר שאם אתה מתחיל להתבטל כלפיה, אתה מתחיל לראות שהעשירייה היא בסולם הרוחני. מה פירוש?

שהבורא מטפל בה ומעלה אותה בצורה עקבית בסולם הרוחני.

תלמיד: אבל מה הופך עשירייה לעשירייה רוחנית?

רק זה שהם דבוקים זה בזה. הדבקות שביניהם, החיבור שביניהם, המסירות שביניהם, זה הופך אותם לעשירייה רוחנית "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: בכל ההתפתחות בסולם, בכניסה לרוחניות, העשירייה עושה לאדם, או האדם עושה? איך הדבר הזה קורה שאדם נכנס?

רק על ידי זה שהוא מתעמק בצורה הרוחנית שלו, בתהליך הרוחני שלו.

תלמיד: מה זה מתעמק, במה אתה מתעמק?

שרוצה לראות את עצמו, איפה הוא נמצא, למה, על ידי מה הוא מתקדם לדרגה הבאה, לשלב הבא.

תלמיד: אתה עושה את סדרת הבירורים האלה כל הזמן ומצייר איזו תמונה, אבל איך אתה מתפתח לתמונה הזאת? איך אתה הופך להיות הדבר הזה שאתה מצייר וקורא עליו ושומע מהרב?

אני לא כל כך מבין את השאלה, אבל נראה לי שזה על ידי שאדם עוד ועוד מושך את עצמו לחברה. אין לו עוד על ידי מה להתקדם.

תלמיד: למשל עכשיו אמרת שככל שהאדם מקטין את עצמו כלפי העשירייה, הוא מתחיל לראות שהעשירייה נמצאת כבר בסולם הרוחני. אז מהמצב שאתה שומע את זה, איך אתה מתחיל בפועל לחיות את המצב הזה? איך לא רק לשמוע את זה אלא ממש לחיות את המציאות הזאת?

אחרי כמה פעמים שאדם עושה תרגילים כאלה, הוא יכול לראות מה השינויים שיש בו כבר ממדרגה למדרגה, מדרגה לדרגה, ואז יותר קל לו להגיש את עצמו לכוח הרוחני שיטפל בו.

תלמיד: ממה אדם צריך להיזהר לא לפגום בעבודה ולעבוד דווקא בצורה נכונה?

הוא צריך להיזהר רק מדבר אחד, לא להתנתק מהעשירייה שתמיד יהיה לו איזה קשר. הוא חייב להיות קשור לעשירייה.

שאלה: לגבי אדם שנמצא איתנו פה ועובד בתוך העשיריות, מה זה שאדם מתחיל לעבוד בתוך העשירייה עם רצונות רוחניים? מהם הרצונות הרוחניות שמתגלים בתוך המערכת הזאת?

"רצונות רוחניים" זה נקרא שאדם רוצה להכיר את הנשמה שלו, והנשמה שלו היא חלק אלוה ממעל, והוא מסוגל להרגיש שהיא מלובשת בו, והוא רוצה כל הזמן להגדיל אותה, לגלות אותה. כי נשמה זה האור שנמצא בתוך האדם, ועל ידי זה שהוא עוד ועוד יטפל בכלי של הנשמה כדי לעשות אותו יותר זך, אז הוא ירגיש את האור של הנשמה יותר וכך יתקדם.

תלמיד: תוכל אולי להסביר מה זה הכלי של הנשמה שאמרת שצריך לעשות אותו יותר זך?

זה הרצון של האדם שרוצה דרכו להשפיע לבורא.

תלמיד: נשמע שרצון רוחני זה לא הרצון שלי אלא זה הרצון של הכלי הזה שנקרא "עשירייה"?

כן.

תלמיד: האם זה נכון שיש שם איזה צורך שהוא לא הצורך שלי, אלה לא הרצונות הרגילים שאני מתעסק איתם, אלא זה משהו מחוץ לי?

נניח שכן.

תלמיד: כשאדם מבטל את עצמו כלפי העשירייה, אז הוא מגלה כל מיני צרכים של הדבר הזה שנקרא "עשירייה".

כן.

תלמיד: אנחנו רוצים להתחבר, וכדי שנצליח להתחבר, חבר אחד צריך לעשות כך וחבר אחר צריך לעשות כך. יוצא שכל אחד מהחברים תומכים ביחד בחיבור.

אנחנו לא צריכים לעשות מזה איזה מחקר מעשי, אלא שהבורא מסדר אותנו, האור העליון מסדר אותנו כך שמשפיע עלינו, ולא שאני או מישהו אחר, לא חשוב, מחלק בקבוצה איזה תפקידים.

קריין: אות כ"ב.

אות כ"ב

"ואחר כל אלה, נשאר לנו לבאר, את כל אלו תוארים הגשמיים, המתבארים בספר הזהר, בעשר הספירות כמו: מעלה ומטה, עליה וירידה, התמעטות והתפשטות, קטנות וגדלות, פירוד וזווג, ומספרים, וכדומה, אשר התחתונים, על ידי מעשיהם הטובים, או מעשיהם הרעים, גורמים בעשר ספירות.

שלכאורה הדברים מתמיהים: היתכן, שהאלקיות תתפעל בעצמה ותקבל שינוים, כגון אלו בסבת התחתונים? ואפילו אם תמצא לומר, שאין הדברים אמורים ח"ו באלקיות עצמה, המתלבשת ומאירה בהספירות אלא, רק בכלים של הספירות, שהם אינם אלקיות, אלא שנתחדשו עם בריאת הנשמות, בכדי להעלים או לגלות שיעורי השגה, במדה וקצבה כראוי לנשמות, להביאם לגמר התיקון הנרצה.

כנ"ל אות ז', במשל האספקלריא, שיש לה ד' זכוכיות צבועות, בד' גוונים לבן, אדום, ירוק, שחור. וכן בלבן שבספר, וחומר האותיות שבספר. הרי כל זה, יתכן בג' העולמות בי"ע, ששם נמצאים הכלים של הספירות, מחודשים ואינם אלקיות. מה שלא יוצדק כלל, להבין זה בעולם האצילות, ששם גם הכלים של העשר ספירות, אלקיות גמורה, בבחינה אחת עם האור האלקי שבהם, כמ"ש בתקונים: "איהו חיוהי וגרמוהי חד בהון":

א. איהו, פירושו, מהות הספירות, שה"ס א"ס ב"ה.

ב. חיוהי, ה"ס אור המאיר בהספירות, המכונה בשם "אור החיה", כי כל עולם האצילות הוא בחינת חכמה, ואור החכמה נקרא "אור החיה", וע"כ אומר "חיוהי".

ג. וגרמוהי, פירושו, הכלים של הספירות.

ד. הרי, שהכל הוא אלקיות ואחדות גמורה. וא"כ, איך יתכן להבין שם, אלו השינויים הנ"ל, שהתחתונים גורמים שם? ויחד עם זה צריכים להבין: אם הכל הוא אלקיות, בעולם ההוא, ולא נמצא שם כלום מבחינת נבראים המחודשים, א"כ מאין יש להבחין, ג' בחינות האמורים בת"ז: איהו, חיוהי, וגרמוהי, הלא האחדות פשוטה היא בהחלט?"

(סוף השיעור)