שיעור בוקר 23.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 204, "פתיחה לפירוש הסולם",

אותיות א'-ו'

פתיחה לפירוש הסולם

עשר ספירות

אות א'

"תחילה יש לדעת את שמות עשר הספירות. שהן, כח"ב, חג"ת, נהי"מ. שהן ראשי תיבות, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. והן בחינות עשרת הכיסוים על אורו יתברך שנתקנו כדי שיוכלו התחתונים לקבל אורו. בדומה לאור השמש, שאי אפשר להסתכל בו אלא על ידי זכוכית מפוחמה, הממעטת אורו ומתאימתו לכח הראיה של העינים. כן להבדיל, לא היו התחתונים יכולים להשיג אורו יתברך, אם לא היה מכוסה בעשרה כיסוים אלו, המכונים עשר ספירות, שכל שהוא למטה מחבירו, מכסה יותר על אורו יתברך."

אות ב'

"ועשר ספירות אלו הן סוד עשרת השמות הקדושים שבתורה, השם אהיה הוא ספירת כתר. השם יה הוא ספירת חכמה. השם הויה בניקוד אלקים הוא בינה. השם אל הוא חסד. השם אלהים הוא גבורה. השם הויה בניקוד שוא חולם קמץ, הוא תפארת. השם צבאות הוא נצח והוד. השם שדי הוא יסוד. השם אדני הוא מלכות (כמ"ש בזהר ויקרא מאות קנ"ז עד אות קס"ג, ומאות קס"ו עד אות קע"ז ע"ש)".

אנחנו יכולים לקרוא לספירות בשמות.

אות ג'

"ואע"פ שאנו מונים עשר ספירות, אין בהן יותר מה' בחינות, שהן נקראות כתר חכמה בינה ת"ת מלכות, שתכנן מבואר היטב בפתיחה לחכמת הקבלה מתחילתה עד אות ז', עש"ה כי אין להכפיל כאן האריכות ההיא, אבל הן יסודות החכמה. ומה שאנו מונים עשר ספירות, הוא מפני שספירת התפארת כוללת שש ספירות הנקראות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. וע"כ הן עשר. וטעם הדברים עיין בהקדמת ספר הזהר במראות הסולם (בדף ה'). ואלו חמש בחינות כח"ב תו"מ נבחנות בכל נאצל ובכל נברא, הן בכלל העולמות כולם, שהם ה' עולמות הנקראים, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. שהם כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ. והן בפרט היותר קטן שבמציאות, אנו מבחינים בו, שהראש הוא כתר, ומראשו עד החזה הוא חכמה, ומחזה עד הטבור הוא בינה, ומטבור ולמטה הוא תפארת ומלכות. וענינם של ה' עולמות מבואר בפלחה"ק (מאות ו' עד אות יוד, ע"ש)".

למה תפארת כולל חג"ת נה"י

אות ד'

"כשיצאו ה' הבחינות, כח"ב תו"מ, נכללו זה מזה, שכל אחת מהן היתה כלולה מכח"ב תו"מ. אמנם בספירת התפארת, ירדו קומות הספירות מבחינת ג"ר, לפיכך נשתנו שמותיהן דכח"ב תו"מ הכלולים בה, לחג"ת נ"ה, והיסוד הכוללם. לפיכך מה שאנו אומרים שתפארת כוללת שש ספירות, אין זה מחמת מעלתה על ג' הספירות הראשונות, אלא להיפך, שמחמת הגרעון שבה מאור הג"ר, קבלו ה' בחינות כח"ב תו"מ שבה, שמות אחרים, שהם חג"ת נ"ה. באפן, שחסד הוא כתר, וגבורה היא חכמה, ותפארת היא בינה, ונצח הוא תפארת, והוד הוא מלכות. ונוספה עליהן ספירת היסוד, שאינו בחינה נוספת על ה' בחינות, אלא הוא בחינת כולל בלבד, שכולל בתוכו כל ה"ס חג"ת נ"ה. והן נקראות תמיד ו"ק, שהוא ראשי תיבות ו' קצוות, שהן שש הספירות חג"ת נה"י אלו. וכיון שירידה זו דה' בחינות לחג"ת נה"י, לא נעשית אלא בז"א, ע"כ אנו מיחסים רק לז"א את ה' הבחינות שנשתנו."

אור וכלי

אות ה'

"אי אפשר שתהיה מציאות אור בכל העולמות בלי כלי. וענין הכלי הרוחני, מבואר בפלחה"ק אות ג' ואות ד' ע"ש. ומתחילה לא היה בעשר הספירות אלא כלי אחד, שהוא המלכות, ומה שאנו אומרים שיש ה' בחינות שהן כח"ב תו"מ, הן כולן רק חלקי המלכות הנקראת בחינה ד', כלומר, שהן נערכות על פי הקירבה לגמר הכלי, שהוא המלכות הנקראת בחי"ד (כמ"ש בפלחה"ק אות ה', ע"ש). אלא אחר הצמצום הא' נתתקן מסך בכלי המלכות המעכב האור העליון מלהתלבש בה. ולפיכך כשהאור העליון מגיע אל המסך, המסך מכה בו, ודוחה אותו לאחוריו. והכאה זו מכונה זווג דהכאה של האור העליון עם המסך שבכלי מלכות. והאור הנדחה לאחוריו, נקרא עשר ספירות דאור חוזר, כי האור הנדחה לאחוריו, עולה ממטה למעלה ומלביש על עשר ספירות שבאור העליון, הנקראות עשר ספירות דאור ישר. ומאור חוזר זה נעשו כלים חדשים להלביש את האור העליון, במקום המלכות שנצטמצמה שלא לקבל אור. ותוכנם של הכלים החדשים ההם, הנקראים ע"ס דאור חוזר, מבואר בפלחה"ק מאות י"ד עד אות כ"ו עש"ה."

שאלה: באות א' הוא מסביר על עשר הספירות וכותב, "והן בחינות עשרת הכיסוים על אורו יתברך שנתקנו כדי שיוכלו התחתונים לקבל אורו". מה זה אומר?

התחתונים, שצריכים לצאת אחר כך, הם יצטרכו לקבל את האור העליון לפי הרצון שלהם להתפתח, לפי המכשירים שהם הרכיבו על הרצון שלהם שנקראים מסך ואור חוזר וכן הלאה. כל הדברים האלה צריכים לבוא אחר כך לתחתונים, והתחתונים יצטרכו לקבל אותם לפי הדרגה, לפי המקום, לפי הקרבה שלהם למקור האור. לכן זה מסודר בצורה כזאת, שמהמקור העליון יורד האור בהדרגה, בהתאם לזה הוא נכנס לתחתון, וכך מווסת את היחס שלו לרצון כמו שהרצון יכול להיות מתאים לאור.

תלמיד: ועשר הספירות?

עשר הספירות הן עשרה הכיסויים שדרכם אור אין סוף עובר לתחתונים.

תלמיד: למה הוא צריך עשרה כיסויים?

בלי זה התחתון לא יכול להתאים את עצמו לאור.

שאלה: האם להשיג משהו ברוחניות אפשר רק באור חוזר?

כן.

תלמיד: אנחנו לומדים, ופה הוא מתאר בצורה מפורטת, איך נבנה אור חוזר על המלכות המצומצמת. איך אפשר לבנות את המדרגה הכי בסיסית של אור חוזר? מה זה בעבודה?

מדרגה של אור חוזר צריכה להיות בהתאמה לאור ישר שמשתלשל מהבורא מטה. כלומר אור חוזר צריך להיות כמו אור ישר. אז הם יהיו שווים, ויהיה ביטחון בכך שהנברא המקבל את האור הישר דווקא באור חוזר יבין לגמרי את כל ההבחנות באור ישר.

תלמיד: אני רוצה לא לקבל שום דבר לעצמי אלא להחזיר משהו לבורא, לבנות את האור החוזר הזה, איך אני עושה את זה?

אתה צריך להבין איך לעשות על עצמך מסך, ואיך מהמסך הזה באור חוזר להידמות לבורא. ואז תהיה דומה לו, תבין את פעולותיו, את מצבו, ותידבק בו.

תלמיד: להבין איך לעשות מסך על עצמי, לבנות מזה אור חוזר, על מה אני צריך לחשוב, איך להתכוונן?

כדי להיות בהשתוות עם הבורא.

תלמיד: האם זה על ידי מסך או שזה באור חוזר?

זה המסך. זוהי פעולתו של המסך.

ראש תוך סוף. פה טבור סיום רגלין

אות ו'

"ומפאת הכלים החדשים דאור חוזר, נבחן בכל פרצוף ג' חלקים, המכונים, ראש, תוך, סוף. כי נתבאר, שמכח המסך המעכב את ביאת האור אל המלכות נעשה זווג דהכאה עם האור, ויצאו ע"ס דאו"ח והלבישו את ע"ס דאור ישר שבאור העליון. ואלו ע"ס דאו"י ואו"ח, נקראות עשר ספירות דראש. אמנם ע"ס דאו"ח אלה היוצאות מן המסך ולמעלה ומלבישות לע"ס דאור ישר, אינן עוד כלים אמיתיים, כי השם כלי מורה על בחינת עובי שבו, דהיינו כח הדין שיש במסך, המעכב על התלבשות האור במלכות. ויש כלל, שאין כח הדין פועל, אלא ממקום מציאות הדין ולמטה, ולא ממקום מציאות הדין ולמעלה. ומתוך שע"ס דאו"ח יצאו ממסך ולמעלה, כנ"ל, ע"כ אין כח הדין ניכר באו"ח, ואינו ראוי להיות כלי. ולפיכך מכונות ע"ס דאו"ח בשם, ראש. שפירושו שורש לכלים, ולא כלים ממש. והמלכות שבה נתתקן המסך לזווג דהכאה, נקראת משום זה פה. ונרמז בזה, כמו שבפה גשמי, יוצאות האותיות בדרך זווג דהכאה של ה' מוצאות הפה, אף הפה הרוחני, יש בו זווג דהכאה להוציא ע"ס דאור חוזר, שהן ה' בחינות כח"ב תו"מ. כנ"ל. שהם הכלים לע"ס דאור ישר, וכלים נקראים אותיות. והנה נתבארו ע"ס דראש."

שאלה: למדנו המון על ד' בחינות דאור ישר, מה זו חכמה, בינה, מה זה ברצון, באור. מה הן הבחינות כתר, חכמה, בינה, באור חוזר? מה ההבדל ביניהן מלמטה למעלה?

הן נבדלות בזה שהמלכות שנוצרה על ידי ט' ראשונות ורוצה רק לקבל באור חוזר רוצה רק להשפיע, בדומה לכתר דאור ישר. לכן מלכות דאור חוזר נקראת כתר דאור חוזר כיוון שהיא עובדת כמו הכתר דאור ישר.

תלמיד: ואז במה חכמה, בינה, דאור חוזר?

כל הספירות דאור חוזר דומות לספירות דאור ישר, ההבדל הוא רק מאיפה הן מגיעות. אור ישר מגיע מהבורא ואור חוזר מגיע מהנברא.

תלמיד: כלומר מלמטה למעלה הנברא מדמה את הרצון שלו לבורא, ואז זה נקרא שהוא העלה אור חוזר.

כן.

שאלה: למה אין כוח דין בראש?

ו"ק הם רק שורשי כלים, אין שם עדיין כלים.

תלמיד: והכוונות, המחשבות שלנו?

מחשבות יכולות להיות, כוונות יכולות להיות, תכניות יכולות להיות, אבל שום דבר לא בפועל, זה עדיין ראש. אחר כך מהראש זה יורד לגוף, ובגוף כבר מתפשט מכל דרגה ודרגה שבגוף, כי היה כבר תכנון בראש, ומהגוף כבר יוצאת הלאה פעולה.

תלמיד: אם כך, אפשר כבר לקרוא לזה כוח הדין, אם זו כוונה שהיא לקבלה עצמית, לתועלת עצמית, מחשבה שהיא בזדון.

אם אלו רק מחשבות, אז לא. אלא רק אחרי שהמחשבה הזאת תצא לפועל.

שאלה: באותיות הקודמות הוא מסביר שכתר, חכמה, בינה, הם כמו ראש. מה ההבדל בין כתר, חכמה, בינה, לבין חסד, גבורה, תפארת? כי הרגע אמרנו שראש זה שורש כלים, אז מה זה אומר שהראש בתוך הגוף, האם אלו כבר כלים ממש?

כלים.

תלמיד: אנחנו מרגישים רק את הכלים כנראה, כל התוכניות והמחשבות שיש באדם הן כבר חסד, גבורה, תפארת.

כן.

תלמיד: המחשבות, הכוונות שלנו, האם כבר אפשר לקבל בהן תענוג, בשבילנו הן כבר רצונות?

כן.

שאלה: הצמצום פסל את המלכות מלקבל בצורה שהיא הייתה, והוא כותב בסוף האות שהם לא כלים אמיתיים אלא שורשי כלים. אבל בכל זאת הוא כותב שהם כלים לעשר ספירות דאור ישר, זאת אומרת שהם בחינות כח"ב תו"מ. מה זה אומר שאור חוזר הוא כלי לאור ישר שבראש?

כי האור החוזר זה המקום שבו יכול להתקבל אור ישר.

תלמיד: לפני שהיה צמצום לא היה דבר כזה.

לא.

תלמיד: היה אור ישר וכלי שמקבל.

כן.

תלמיד: ועכשיו יש צמצום ומסך, והאור החוזר הוא תוצאה מזה שהמלכות לא רוצה לקבל את האור הישר.

כן.

תלמיד: האור החוזר שבראש הוא כלי חדש לאור ישר. במה הוא משתווה אליו, במה הוא הופך להיות כלי עבורו בצורה החדשה שנוצרה?

כמו שמצד האור יש השפעה ממעלה למטה, כך מצד הכלי יש השפעה ממטה למעלה.

תלמיד: האם זה עדיין לא נקרא בפועל, כל עוד זה לא יהיה בתוך הכלי האמיתי?

כן.

תלמיד: אבל האם כבר יש איזה סוג של השתוות?

בכוח.

שאלה: האור החוזר הוא הראש, נכון?

כן.

תלמיד: מי יוצר את הראש, הכלי או הבורא?

ודאי שהבורא, אבל אנחנו לא מייחסים את הדברים האלה לבורא, אלא כבר לכלים. האורות כבר משתלשלים דרך הספירות ולכן אנחנו אומרים שזה הכלי.

תלמיד: אז מה ההבדל בין הראש של הכלי שהוא יוצר לבין הראש של כתר, חכמה ובינה?

הראש שיוצא מתוך עשר ספירות דאור ישר וראש שיוצא מתוך עשר ספירות דאור חוזר הם לגמרי לא שווים. אלא ראש דאור חוזר הוא מלביש על ראש דאור ישר ומשלים אותו.

תלמיד: האם אנחנו לא צריכים לרכוש את הראש של הבורא?

אתה לא יכול.

תלמיד: אז איזה ראש אני רוכש מהבורא?

אתה רוכש מהבורא ראש דאור חוזר.

תלמיד: מה זה ראש דאור חוזר?

מה שאתה יכול לעשות כדי לא לקבל את האורות אלא לדחות אותם, את זה אתה יכול לקבל אחר כך לעצמך ולהרכיב מזה פרצוף שיהיה דומה לבורא.

תלמיד: דומה, לא בורא.

דומה.

תלמיד: אז למה אומרים שהבורא רוצה להביא את הנברא שיהיה כמוהו? מה זה "כמוהו"?

דומה.

שאלה: האם הדחייה, הצמצום הוא על כל עשר הספירות או שעושים איזו חלוקה?

לא. כמה שמגיע אור מלמעלה ובכמה כלים הוא מתפשט, והנברא מתרשם מהשפעת הבורא, כך הנברא עושה עכשיו פעולות כלפי הבורא.

שאלה: הדחייה, הצמצום הראשון שלנו מלמטה למעלה, האם זו דחייה על עשר ספירות?

על כל עשר הספירות, על כל האור שמגיע אלינו מלמעלה.

תלמיד: קראנו שיש עשרה צמצומים, עשר העלמות, שהן עשר הספירות מלמעלה למטה.

כן.

תלמיד: בעלייה מלמטה למעלה, האם הדחייה הזאת היא על כל עשר הספירות?

בדרך כלל כן.

שאלה: הוא כותב שהכלים לעשר ספירות דאור ישר נקראים אותיות. האם האותיות האלה הן גם בחזקת שורשים לאותיות?

לא.

תלמיד: אז מה ההבדל בין אותיות בראש לאותיות בגוף, כשיש הזדככות כבר ממסך דטבור, ששם אנחנו אומרים שהאותיות הן כחלק מהטנת"א?

אותיות הן כבר כלים.

תלמיד: האם הן כשורש לכלים או כבר כלים ממש?

כבר כלים.

תלמיד: האם למעשה יש קבלה וכל ההבחנות הן כמו בטנת"א?

טנת"א זה כללות הפרצוף. אם אתה מחלק אותה, אז אתה יכול להגיע לכל מיני הבחנות.

תלמיד: כיוון שיש הסתלקות מטבור, אז מובן שהיה לו טעם של הדבר, של האור, של התענוג, ואז מזה יש לו כלים מהתענוג שהיה.

כן.

תלמיד: פה, מאיזה תענוג יש אותיות?

לאותיות ודאי שיש טעמים.

תלמיד: האם גם מהראש?

כן, טנת"א. טעמים, נקודות, תגין ואותיות.

תלמיד: כי הוא לא מדבר על כל הטעמים בראש, הוא רק מדבר על זה שיש אור ישר ואור חוזר וכנגד זה יש אותיות. באף מקום הוא לא מדבר על טנת"א שבראש.

יש לנו טנת"א בראש, אנחנו מבחינים את זה.

תלמיד: אז זה לא בשורש, זה לא בכוח, אלא זה כבר במימוש אפילו בראש.

כן.

תלמיד: כי על כל היתר אנחנו אומרים שזה בכוח, ברמת השורשים.

בכוח זה בשורש, ובהתפשטות מפה ולמטה זה כבר בפועל. ומזה מגיעים לנו כבר רשימות, שעל פניהן התחתון יכול להזדהות עם העליון.

תלמיד: אז כל מה שהוא בראש הוא בכוח.

כן.

תלמיד: והאותיות הן לא בכוח, הן כבר במעשה. זה מה שלא ברור לי.

בראש אין לנו מעשה.

תלמיד: אז גם האותיות הן בכוח בראש.

כן.

שאלה: מתי מתגלים הכלים שמוכנים לקבל, האם בסוף ההתלבשות של האור החוזר בראש?

בזיווג דהכאה.

תלמיד: זאת אומרת, הם לא פתוחים למלכות.

ככול שהמלכות עושה על עצמה צמצום, מסך ואור חוזר, ומעלה אור חוזר למעלה ממנה, אז זה החשבון כמה היא יכולה לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: אבל בסופו של דבר מלכות כאילו ממלאה את עצמה בצורה חדשה. מה התוספת שמלכות מקבלת כאן? הכלים שמוכנים לקבל מתגלים למלכות בסוף ההתלבשות של אור חוזר?

הם מתגלים, אבל על ידי עבודת המלכות על עצמה. היא צריכה לבדוק את עצמה, להכין את הכלים על ידי הצמצום שהם יהיו על מנת להשפיע, לשקול את כל האורות שהיא מקבלת, שהיא תוכל לקבל אותם בעל מנת להשפיע בלבד, היינו באור חוזר, ואז היא מוכנה לקבל את האור.

תלמיד: האם יש משהו שמשתנה חוץ מהכוונה, או שגם המלכות עצמה עוברת פה שינוי?

המלכות עצמה עוברת שינוי, וכל ההתרשמויות ממנה נכנסות לתשע הספירות הראשונות שבהן בונים את ראש הפרצוף.

שאלה: ההכאה מבוססת על העביות, על ההפכיות ביניהם. מאיפה הזיווג פתאום מקבל כוחות, מה הבסיס שלו?

גם מרצון לקבל וגם מרצון להשפיע. הרצון לקבל רוצה לקבל את מה שיש כתוצאה מהרצון להשפיע עליו.

תלמיד: כשהתחתון מלביש על העליון, מה פה מערכת היחסים, מה חשוב פה, וכמו כן כשהעליון מלביש על התחתון?

כשהעליון מלביש על התחתון, אז הוא קובע לתחתון את הכול. כשהתחתון מלביש על העליון מלמטה למעלה, אז הוא מראה לעליון כמה הוא רוצה להשתדל להיות עימו, כמה הוא מחבק אותו.

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי, איך הוא מרגיש את השוני, "עכשיו אני יכול לפנות לעליון ולבקש או להתבטל בפניו"?

הוא מרגיש את זה שיש לו אור חוזר והוא רוצה להידמות לעליון.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשוות את עצמנו באופן הדרגתי לאור ישר?

אחרי הצמצום, מלכות, חוץ מזה שהיא מצמצמת את הקשר שלה עם האור העליון, היא מתחילה לבדוק כמה היא כן יכולה להיות דומה לאור העליון. והדימוי הזה של מלכות לאור העליון מתבהר בעשר ספירות דאור חוזר שעולות ממלכות למעלה, לכתר. וכאן באור חוזר המלכות בודקת, שוקלת את עצמה, כמה היא יכולה לקבל את האור העליון בכוונה על מנת להשפיע, זאת אומרת לא לעצמה אלא רק כדי להנות את העליון.

אחרי שהיא בודקת את עצמה, היא מחלקת את עצמה לחלק שמקבל את האור הישר הזה לתוכו ונהנה על מנת להשפיע, ולחלק שלא יכול לקבל וליהנות מאור חוזר על מנת להשפיע שמלובש באור ישר. ואז המלכות מתחלקת לשני חלקים, לתוך ולסוף. כך אנחנו רואים את הפרצוף, שאחרי זיווג דהכאה שמקבל את האור העליון בעל מנת להשפיע, הוא מתחלק לראש, לתוך ולסוף.

שאלה: אם מלכות עושה צמצום על הכול, אז למה לא היא יכולה לקבל את הכול אלא רק על חלק?

היא בודקת את עצמה באיזו מידה היא יכולה להיות בהשתוות עם האור העליון, זה נקרא שהאור החוזר יהיה בדיוק מלובש על כל האור הישר, וזה לא קורה.

תלמיד: החלק שהיא יכולה לקבל, במה הוא נבדל מהחלק שבסוף שהיא לא יכולה לקבל? כי הצמצום היה על הכול.

החלק שהיא לא יכולה לקבל בדיוק קורה בסוף.

תלמיד: אם המלכות עושה כבר צמצום היא לא מקבלת.

איפה היא לא מקבלת? בראש.

תלמיד: כן, הכול בראש.

אבל עכשיו היא צריכה מהראש לממש את זה בגוף.

תלמיד: בדיוק, אז איך היא יודעת על איזה חלק היא יכולה לקבל ועל איזה חלק היא לא יכולה לקבל?

לפי החשבון שיש לה בראש.

תלמיד: אבל זה לא בפועל, איך יודעת את זה?

נכון שזה לא בפועל, אבל בפעם הראשונה זה צריך להיות, ואז זה קורה בפועל. גם בראש היא עושה חשבון ומלבישה את האור החוזר שלה על האור הישר של הראש, ובראש יש לנו כבר עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר המלביש אור חוזר על אור ישר. ואז מתוך זה, עדיין בראש שמלבישים, מלכות כבר יכולה להרגיש איזה חלק מהאור הישר היא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע ואיזה חלק לא.

תלמיד: בדוגמה של המסעדה עם המנות, מראש יש לה איזה סכום של כוח, ולפי זה יש הדרגתיות. השאלה, מלמטה למעלה בזה שאני יודע שאין לי כוחות כרגע, אני רק מצמצם את עצמי.

לא יכול להיות, אם אתה מצמצם את עצמך, אז אתה עדיין לא נמצא בפעולה.

תלמיד: בדיוק, זו השאלה. מהו המעבר מזה שאין לי פעולה לזה שאני יודע שאני יכול לעשות את זה?

מהלבשת האור החוזר שלך באור שבא אליך.

תלמיד: אבל אין לי הלבשה, יש לי רק צמצום. אני מצמצם, אני לא רוצה לקבל.

אם אתה לא רוצה לקבל, אז אתה לא מקבל, זה הצמצום.

תלמיד: נכון. הרי אמרת שהצמצום הוא על הכול והאור חוזר הוא על חלק. על החלק אני שואל, מה פה התוספת?

אחרי שצמצמתי את עצמי ואני לא מקבל לעצמי שום דבר מאור ישר, אני פותח את עצמי לקבלת האור הישר בתוך האור החוזר שלי במידה שיש לי אור חוזר, ואני בודק עד כמה אני אוכל להלביש אותו בראש. ואז האור הישר עם האור החוזר יחד יורדים מהראש לגוף, ואני מקבל אותם בעל מנת להשפיע.

שאלה: אנחנו יודעים שזעיר אנפין כלול משש ספרות ופה הוא כותב שתפארת כוללת שש ספירות.

זה אותו דבר.

תלמיד: מה המיוחד בתפארת שהיא בינה דגופא ודווקא שם, למעלה ממנה יש את ג"ר ולמטה ממנה אנחנו מדברים על ז"ת?

כי תפארת זו בינה, אבל היא נמצאת בגוף ולא בראש. ובינה תמיד מתחלקת לג"ר, וז"ת, כי הג"ר שלה דומה לכתר, חכמה, בינה, לכלים דראש, והז"ת שלה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, דומה לגוף, לספירות דגוף. ולכן בינה מתחלקת לשני חלקים שאפשר לומר שהם בניגודיות זה לזה.

תלמיד: ודווקא בינה דגופא מחלקת את כל הפרצוף לשניים, זאת אומרת שם מקום הפרסא?

כן.

שאלה: מלכות משלימה כוונה על מנה מסוימת של אור ישר שהעליון רוצה לתת. העליון מעביר לה מידה מסוימת והיא מלבישה כוונה על מנה מסוימת, אז למה כביכול יש סוף, למה יש חלק שהיא לא מקבלת בפועל, הרי היא עשתה כוונה על מלוא המנה ולא על כל האור ישר?

איפה אתה רואה את זה בזיווג בראש?

תלמיד: את עשר ספירות דאור ישר היא מלבישה על עשר ספירות דאור חוזר, על כמות מסוימת של האור.

מה זו כמות מסוימת?

תלמיד: על משהו שהעליון רוצה למסור לה.

כל האור שבא מהבורא נקרא אור ישר.

תלמיד: זאת השאלה, האם זה על כל האור ישר?

כן.

תלמיד: זה לא על חלק מסוים ממנו?

לא, לאחר מכן היא עושה כחלק.

שאלה: אמרנו שיש צמצום ועכשיו באור החוזר המלכות יכולה להלביש. ממצב של צמצום מה זה האור החוזר, מאיפה הוא מגיע?

אור חוזר מגיע ממלכות אחרי שהיא מצמצמת את עצמה מלקבל ורוצה עכשיו להידמות לאור.

תלמיד: אז במידה שהיא רוצה להידמות לאור, בצמצום היא מרגישה את התכונות של האור. מאיפה יש לה הבנה, הרגשה, כוח לעשות אור חוזר?

מהאור ישר.

תלמיד: היא צמצמה מלקבל לעצמה אבל מרגישה אותו?

כן, היא מרגישה אותו ומקבלת ממנו כוח.

תלמיד: אז יש לה הבחנות בכל האור והיא עכשיו יכולה לפעול בהרגשה כמה היא יכולה להשפיע חזרה, זה נקרא אור חוזר שיש בה?

כן.

שאלה: אמרת קודם שני מושגים, ראש דאור ישר וראש דאור חוזר. ראש דאור חוזר ברור, אבל מה זה ראש דאור ישר?

ראש.

תלמיד: מאיפה זה בא? הלא האור חוזר הוא שמייצר את הראש, זה מה שלמדנו עכשיו, שיכולת ההתגברות של הנברא על הרצונות הגדולים שלו זה הראש.

כן.

תלמיד: אז מה זה ראש דאור ישר?

זה אותו ראש שממנו מגיע כל האור הישר.

תלמיד: אבל באור העליון אין הבחנות, יש הבחנות רק בכלי?

אלא מה?

תלמיד: באור העליון לפני שהוא פוגש את הכלי אין ראש, תוך, סוף, הכול אור אחד פשוט, הכלי הוא שעושה את ההבחנות בו?

כן.

תלמיד: אז מה זה ראש דאור ישר?

כוונות הבורא להיטיב לנבראיו, למלאות את נבראיו, זה נקרא ראש דאור ישר.

תלמיד: וחוץ מהכוונות של הבורא להיטיב לנבראיו יש באור העליון עוד דברים?

הם יתגלו אחר כך. הם כולם תחת הכיפה הזאת להיטיב לנבראיו.

תלמיד: אומרים שראש זה שורשי כלים בלבד. זה עוד לא ממש הרצון בפועל, הרצון בפועל זה בגוף?

כן.

תלמיד: אז איך בשלבים יותר מאוחרים כשאנחנו לומדים שהפרצוף מתחלק, כל מה שנשאר זה ראש והראש מתפקד כגוף לכל דבר?

אז תוכל לשאול. עכשיו אנחנו עוד לא נמצאים שם.

שאלה: קראנו דבר מיוחד על זעיר אנפין, יש לו פתאום את ספירת יסוד הכוללת את כל הספירות הקודמות.

כן, את הספירות של זעיר אנפין.

תלמיד: האם התכללות בינינו יכולה להיות קשר עם ספירת היסוד דווקא מפני שזו התכונה שלה - התכללות?

יכול להיות.

תלמיד: יכול להיות שהקשר שלנו עם העליון זה עם ספירת היסוד דווקא?

לא. נראה, על זה אנחנו נקרא.

שאלה: למה לזעיר אנפין אין ג"ר?

כי זה ראש דגוף הפרצוף.

תלמיד: זעיר אנפין הוא הראש של גוף הפרצוף.

כן.

שאלה: מה זה אור חוזר?

אור חוזר, שמחזיר את הנברא לבורא.

תלמיד: האם זה אור, רצון?

זה כוח.

תלמיד: האם זה חיסרון, מילוי?

זה כוח שמתעורר בזעיר אנפין, אלה ז' ספירות של הכלי, שמעלה את כל הכוונות שלו לרמת הראש.

תלמיד: האם אז הוא מתמלא?

אז זה מתמלא.

שאלה: מה זה אור חוזר לפני שהוא מתמלא באור ישר שמתלבש בו?

לא קיים.

שאלה: כשהפרצוף מעלה צמצום, מסך, אור חוזר. האם כשהוא מעלה את האור חוזר זה בהכרח מתלבש באור ישר, או שיש גם קיום של אור חוזר לפני ההתלבשות בו של אור ישר?

אין.

שאלה: כשהמלכות מעכבת את האור ונולד האור חוזר, אז הוא אומר זה מה שבעצם יוצר את עשר הספירות של הראש.

כן.

תלמיד: כאילו לא היו עשר ספירות ועכשיו הם נעשו. כל התהליך הזה בכלל נעשה בהדרגה,

כלומר ספירה ספירה?

כן.

תלמיד: נבראש, במלכות דראש כשהיא מצמצמת את האור.

כן, ויש ממנה למעלה אור חוזר.

שאלה: יש ממנה אור כנגד הספירה הראשונה נניח, ואז כנגד זה כבר יש ספירה שמתפשטת לגוף?

לא, זה לא ככה עובד.

תלמיד: זה חייב לגמור את כל החבילה.

כן.

שאלה: האם צמצום א' זה על כלי של גדלות?

לא.

תלמיד: האם צמצום ב' זה על כלי של קטנות?

לא על הכלי של קטנות. צמצום ב' זה הצמצום השני. ככה לא אומרים, "על כלי של קטנות, כלי של גדלות".

שאלה: האם לימוד התע"ס עוזר לנו למימוש עצמי?

לא.

תלמיד: אז מה אנחנו עושים כאן?

כדי להידמות לבורא.

תלמיד: העניין הוא להשתוקק להיות אדם, כן?

כן.

תלמיד: ואיך אפשר למדוד את זה?

באור חוזר.

תלמיד: אז כול בני ברוך זה אור חוזר.

יש לך אדם, צורת האדם.

תלמיד: איך אני יכול לדעת שאני אדם?

אתה צריך לשאול את הבורא.

שאלה: מלכות עושה צמצום. האם צמצום יכול להיות בלי מסך, פשוט צמצום?

לא.

תלמיד: אז צמצום, אחר כך מסך. האם מלכות בונה את המסך בעצמה או זו מתנה מלמעלה?

את המסך היא בונה על ידי האור העליון שמאיר עליה וכך היא בונה את עצמה.

תלמיד: האם אור חוזר מתחיל בצורה אוטומטית אם יש מסך אז מיד יש אור חוזר?

כן.

(סוף השיעור)