שיעור צהרים 14.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התאספות בגרמניה: שיעור בנושא חשיבות הקבוצה וההפצה

כל המקובלים אומרים לנו, מרגע שחכמת הקבלה התגלתה לבני אדם בעולם הזה, שהעיקר הוא קבוצה. על זה כתוב "או חברותא או מיתותא", זאת חשיבות הקבוצה.

חשיבות ההפצה נובעת מתוך כך שהתיקון שלנו צריך להיות כללי ושלם במסגרת המבנה של אדם הראשון, כל הרצונות שיש בבריאה, דומם, צומח, חי, מדבר, כולם כלולים בדרגה העליונה של המדבר, כל הרצונות האלה צריכים להיות מתוקנים.

לכן אין משהו שאפשר לבטל, לוותר עליו, והכול רק אומר עד כמה שאנחנו צריכים לדאוג לכל הבריאה, לכל המרכיבים שלה, וכך צריכים לדאוג להכול, "ידו בכל ויד כל בו"¹ כמו שכתוב. אז נקווה שאנחנו נבין את זה ונלך קדימה.

אם הוא אומר במשפט הראשון "מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו", אז אנחנו נשתדל לבנות את החיים שלנו כך שמיום ליום נגלה עוד ועוד מצבים חדשים בדביקותנו בבורא.

וזה אפשרי אך ורק בתנאי שאנחנו מגלים את הדביקות בינינו. כמו שכתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'". לכן קודם כל אנחנו צריכים להשיג את היחסים האלה בינינו ואחר כך כלפי הבורא.

הקריין יקרא לנו ונשתדל לשאול שאלות ולענות תשובות ונראה מה צריכים לעשות, שכל משפט ומשפט יהיה לנו ככיוון חדש במשהו בדרך שלנו, כדי שבאמת נשתדל להתקדם.

קריין: קטע מספר 1 כותב לנו בעל הסולם ב"כתבי הדור האחרון".

"מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו ית'." (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

יש לנו כאן דווקא שני כיוונים בהתפתחות שלנו ואנחנו לא יכולים להגיד שהם נראים לנו כאחד. או שאני מגיע לדביקות שלי בבורא, ואני פשוט נמרח עליו "מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות", שרק את זה אני רוצה, לגמרי, או תראו עד כמה הוא כותב בצורה חריפה "או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו ית'." כלומר, שאני פועל על האחרים ועושה הכול כדי שהם יגיעו לדביקות ה'.

זה ממש שווה זה לזה, או שאני מגיע בעצמי לזה, או שאני מגלה את האחרים, דוחף אותם, עוזר להם ומקרב אותם לדביקות בבורא. ושתי הפעולות האלה הן פעולות שוות. איך יכול להיות דבר כזה? איך יכול להיות שאני מגיע לדביקות בבורא בצורה הקפדנית ביותר, "לבדו בקפדנות" כמו שהוא אומר. "או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו ית'". למה זה אותו דבר, אפשר לשים כאן סימן של שוויון. מישהו מכם יכול לענות? כנראה שעוד לא, אולי יהיה לנו בהמשך ברור יותר.

קריין: אפשר גם לעשות סדנה קצרה, לתת לחברים לברר, אולי בגרמניה יכולים לענות. אבל בגדול המגמה של האדם לצאת מעצמו, לזולתו ולהתפלל על החברים שלו לדאוג שהם ידבקו בבורא, אז הראשון והשני והם כמעט אותו דבר.

אז למה כתוב שניים?

תלמיד: זאת השאלה.

לא פתרנו את השאלה הזאת, נחזור אליה אולי.

תלמיד: שתי הנטיות להפצה ולעבודה פנימית בקבוצה עם הבורא, שתיהן נטיות שנמצאות בכל אדם, בכל נקודה שבלב או שיש כאלה שיש להם יותר נטייה לזה ויותר לזה?

לא, אם אנחנו מדברים על הרוחניות, אין שם דבר כזה שאתה יותר מיועד לזה ופחות מיועד לזה לפי האופי שלך או לפי החינוך שקיבלת בילדות. כאן זה לא עובד.

שאלה: האם שני המצבים עושים נחת רוח לבורא?

כן, אותה נחת רוח לבורא.

קריין: "אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו, אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת." (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב)

אף אחד מאתנו לא מתמלא ולא משפיע לעצמו, אלא רק לאחרים, לכללות כל השלשלת של הנשמות ועל האחרים הוא חושב ואותם הוא ממלא, וזו צריכה להיות כל המגמה שלו.

שאלה: כשאנחנו עובדים בעשירייה זה ברור שאנחנו מקבלים משהו עבור החברים, אבל איך אנחנו נכנסים לעבודה הזאת עם כל שאר הנשמות?

אם אתה מתכוון באמת לעשירייה זה כבר מתפזר לכל השרשרת, על זה אין מה לדאוג.

שאלה: לגבי הציטוט, אלה ששייכים לשלשלת איך הם עובדים אחד עם חברו, זה היה כמו להרגיש משהו חדש, משהו שונה מאז, גם אז ארגנו הכול ועשינו אפילו יותר מאמצים ממה שבכנס הזה. אבל מה שעכשיו הרגשנו, זה איך שכל חלקי השלשלת נכנסים אחד בתוך חברו וכל אחד היה מוכן, כל אחד השלים, עזר ותמך, וכל מקום ריק התמלא בין החלקים, לא היה מקום ריק בינינו כך שהשלשלת הייתה מחוברת. השאלה היא, מה השתנה, מה הדרגה החדשה הזאת, האם אתה יכול להסביר מה פעל ועבד, למה זה כל כך מורגש לעומת מה שהיה עד אז?

כי עבדתם יחד כמה ימים ורציתם להגיע למשהו, רציתם להגיע לסיכום יפה ולכן זה קרה. אין כאן פלא, זאת המגמה, המעשים, הנטייה שלכם שכך התגלתה. יש בחברה שלכם איזה כיוון, לחץ. אנחנו צריכים להיות בזה יום יום, ואז נגיע מהר מאוד לתיקונים גדולים מאוד.

תלמיד: הייתה לנו תכנית לעשות סדנאות ארוכות כאשר יושבים באותו חדר, באותו מקום. אני חשבתי שהיא מאוד כבדה ושצריך להכניס יותר רגש, אבל כשמימשנו את הדברים, הבנתי והרגשתי שמה שאנחנו עושים בצורה פיזית לא כל כך נחשב כאן, אלא שהעיקר היא הכוונה, מה אנחנו רוצים להשיג. האם זה קו המחשבה נכון?

זה נכון, אבל כשאתם נמצאים יחד אתם משפיעים בהתעוררות הדדית זה על זה, זה עניין של חבורה, ולכן זה פועל ונותן לנו את התוצאה.

שאלה: דיברנו על זה שסגרנו פה הרבה פערים, אנחנו מרגישים שאנחנו שלשלת גדולה שמתחברת לשלשלת אחת. איך אנחנו יכולים להשתמש בניסיון הזה על מנת לסגור את הפערים האלה גם בהפצה בצורה מוצלחת? מה אנחנו יכולים לעשות אחרי הפגישה על מנת לממש בהפצה את הקשר שהשגנו פה?

עליכם רק להמשיך יום יום את הפעולה הזאת ולהיות קשורים יחד וכך להתקדם. אתם יודעים הכול, אין לי מה לחזור ולהוציא מעצמי משפטים שכבר אמרתי אלף פעם ואפילו היום. אם אתם מדברים זה עם זה, אז אתם יכולים להשפיע הרבה יותר מאשר אני משפיע, כי ממני כבר שמעתם זאת הרבה פעמים, אבל אם כל אחד ידבר עם החבר, אז זה יהיה חדש.

שאלה: הוא אומר להפיץ את אור החיים לכל השלשלת. האם מדובר כאן רק על הפצה או שיש עוד איזו עמקות?

ודאי שיש עומק גדול מאוד בכל הדברים האלה בהתפתחות שלנו, אבל זה מגיע בהתאם ליכולת שלנו להשתמש בזה נכון. הבורא מלמעלה לא מעוניין לתת לנו כישלונות, ולכן אך ורק במידה שאנחנו קשורים זה לזה ויכולים להגיע לתמיכה הדדית, בהתאם לזה הוא פותח לפנינו עוד ועוד עומקים. שוב, זה רק בתנאי שאנחנו מחוברים בינינו, ובמידה שאנחנו מחוברים, כך נוכל לעבור את כל העומק של האגו, של היצר הרע, של השנאה ההדדית וכן הלאה.

קריין: קטע מספר 3, כתוב ב"דגל מחנה אפרים".

"האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים, וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה. ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים, והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה."

("דגל מחנה אפרים. פרשת "שלח")

סדנה

מהו תיקון השכינה?

*

קריין: שוב קטע מספר 3.

"האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים, וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור השכינה. ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים, והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה."

("דגל מחנה אפרים. פרשת "שלח")

סדנה

מה זאת אומרת שהאדם צריך להשאיר משהו בכל זאת לחיבור השכינה, ואת כל היתר הוא לא צריך? איך הוא בודק אם הוא יצטרך משהו לחיבור השכינה או לא?

*

תלמיד: להשאיר משהו לחיבור השכינה? אולי ה' יגמור בעדנו. אנחנו נותנים את המאמץ, מתחילים משהו, ובסופו של דבר לא אנחנו באמת מרכיבים את הכלי וממלאים אותו ועושים הכול כי הוא עושה הכול, אנחנו רק מתחילים מבינינו להעלות רצון אליו.

זה לא בדיוק נכון, הוא אומר "כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה'", לפי זה "יותר מתגלה אליהם אור השכינה. ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים", כאן אני רוצה לדייק את ההבדל בין אנשים לנבראים, "והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה". רואים שזה לא כל כך פשוט ויש כאן הרבה תנאים.

קריין: קטע מספר 4.

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד."

(בעל הסולם. אגרת ד')

הוא כותב כאן דבר מיוחד, לא חסר לי כלום אלא רק לצאת לקראת הנשמות המנותקות זו מזו ולחבר את כולן לגוף אחד. איך אני יוצא מעצמי ומתחיל לחבר את כולן? איך עושים זאת? הוא כותב "ולא חסר לך כלום", רק את זה, "אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה'", ששם שורה הברכה מהבורא, "וללקט כל אלו האיברים המדולדלים", היינו את הנשמות השבורות "שהתדלדלו מנשמתך," שתרגיש שהם חלקים מהנשמה שלך, ותוכל "ולצרף אותם לגוף אחד". וכך כל אחד לפי הנשמה שלו, כלומר כך כל אחד אוסף את הנשמה שלו.

איך עושים זאת? מהו ה"שדה אשר ברכו ה'"? איך לאסוף אותם, האם כמו פרחים שאנחנו אוספים בשדה? איך לחבר אותם יחד, האם עליי לבדוק אם זה מתאים לזה? איך אני מחבר את החלקים של הכלים השבורים?

קריין: קטע 5.

"צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז). נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."

("ליקוטי מוהר"ן". מהדורא קמא, סימן ה')

האם אנחנו באמת יכולים להגיד שהעולם נברא בשבילי, בצורה כמו אצל בעל הסולם או ב"ליקוטי מוהר"ן" כתוב? "נמצא שהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתקון העולם" מה עוד חסר לעולם כדי שאני אוכל להוסיף לו בכל רגע ורגע "ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם."

סדנה

איך אני כל הזמן עומד על המשמר שאני נמצא במשמרת קבועה 24 שעות בזה שאני אחראי על כל תיקון העולם, איך עושים את זה? נגיד שאתם קבוצה שכל האנושות באה אליכם ואומרת - אתם אחראים על שלום העולם. מהיום והלאה אנחנו לא דואגים לשום דבר, אנחנו נותנים לכם לנהל את העולם ולהביא אותו לגמר התיקון. מה הייתם עושים?

*

קריין: קטע מספר 6.

"להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."

(בעל הסולם. הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')

מה אנחנו עונים? כמו שבעל הסולם כותב לנו שאנחנו צריכים לדאוג להפצת חכמת הקבלה בכל העם, לכולם, באופן שנהיה ראויים לקבל את האור העליון שנקרא "משיח". ועד כמה אנחנו צריכים להפיץ את החכמה, שזה יהיה מובן לכל אחד ואחד.

איך עושים את זה?

שאלה: בדיוק עכשיו דברנו על זה. בצורה פרקטית אנחנו רוצים דבקות בין הכלי דוברי הרוסית מאק לבין האקדמי של האירופאים, על מנת שנוכל ביחד להיות בפוקוס יותר ייחודים. ואנחנו רוצים בעתיד ביחד לבנות קשר כזה. מה אתה חושב על זה?

אני לא יודע. הכול תלוי איך תבנו חיבור הנכון. ללא ספק שלרוסים יש גישה מאוד מיוחדת לחכמת הקבלה ובכלל לכל העניין הזה. יש להם משיכה לזה, אנחנו רואים שבכל מקום בעולם שם הרוסים נמצאים ממש בקו הקדמי. אם תוכלו לבנות איתם קשר שיחד איתם תגלו את הקו הראשון לקניית הכלי הרוחני, זה יכול להיות דבר מאוד מאוד חשוב, מאוד מצליח.

שאלה: במילים של בעל הסולם לגבי הפצת חכמת הקבלה להמונים. על מה צריך להיות הדגש – על הקהל הרחב או על חברים חדשים, שימלאו את הכלי שלנו. שיעזרו לנו ונוכל להיות בקשר איתם?

שיבואו אלינו חברים חדשים וימלאו את העשיריות שלנו, זה יותר חשוב. ועם זאת במידת האפשר גם להוסיף בכל זאת הפצה רחבה לכל העולם. אבל החשוב ביותר זה שיבואו אנשים ויצטרפו לעשיריות שלנו.

שאלה: אנחנו - גרמניה, שוויצריה ואוסטריה כלי גדול, מאות אנשים. אנחנו עושים פרסום לכל הקורסים שלנו, ותמיד 30 עד 100 איש באים לקורסים האלה. ואז אנחנו גם הרבה פחות אנשים, אין לנו הרבה משאבים. האם אנחנו צריכים להשתדל לעשות פוקוס על 20 30 איש שבאים אלינו לקבוצות, או יותר טוב להפיץ בצורה רחבה את השיטה לעולם, להביא את זה יותר קרוב לאנשים דוברי גרמנית?

האם אנחנו צריכים להפיץ בצורה רחבה ביותר בכל העולם, או שאנחנו צריכים לעשות הפצה שדווקא יבוא אלינו ונוכל לחבר מהם אולי עוד כמה עשיריות. אמרתי כמה שיותר עשיריות קרוב אלינו זה יותר חשוב.

תלמידה: בשיעור הבוקר אמרת שאנחנו נמצאים כבר בדרגה חדשה, מדרגה של מר-מתוק לדרגה של אמת ושקר. מה זאת אומרת לגבי העבודה בכלי העולמי, במיוחד בעבודה בעשירייה, שההפצה שלנו לקהל החיצוני בהמשך גם תשיג דרגה חדשה?

כן. אנחנו נמצאים בדרגה חדשה. הכלי שלנו התרחב ועלה. ואנחנו באמת מדברים על בעיות יותר פנימיות. אם אנחנו נקדיש לזה זמן ונשתדל לפתור את הבעיות האלה, הם יביאו אותנו לקשר חדש וחזק וגבוה. ואנחנו נתחיל לגלות את ההבחנות הרוחניות בינינו.

תלמידה: האם התפילה זאת ההפצה?

תפילה זה לא הפצה, אבל זה דבר מאוד מאוד מיוחד. אנחנו יכולים להעלות את החסרונות שלנו לבורא.

תלמידה: דיברנו בסדנה - כשאנחנו כעשירייה נמצאים בהרגשה הדדית - אנחנו תמיד צריכים להאמין שהבורא הוא טוב ומטיב. ואז אנחנו יכולים לקבל כל מה שהוא נותן לנו, ואין פה שום דבר שלילי. ומתוך זה נעשה תהליך רוחני ואז יהיה יותר קל להפיץ, זה נכון?

כן.

שאלה: תיקון השכינה זה העמקת התפילה. הגענו לתפילה מאוד אינטנסיבית ועמוקה ב"בני ברוך" וכלפי העולם. אני גיליתי בתוך התפילה שגם הסטרא אחרא לגמרי בידי הבורא. אני רוצה להגיד תודה לגילוי שהגעתי מתוך התפילה. להודות שאפשר לסמוך על הדרך, לסמוך על הרב, על כל המקובלים. זה לא קל להתבטל במיוחד מהשורשים שלי, אני רוצה להודות.

ודאי שהסטרא אחרא מגיע גם מהבורא, על זה כתוב "בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין". גם הרע שזה הסטרא אחרא כולו נברא על ידי הבורא בלבד "אין עוד מלבדו". ולכן אנחנו צריכים כך להתייחס לכל הרע שמתעורר בנו, בינינו, הכול מתעורר אך ורק מפני שאנחנו מרשים לו להתגלות ולשלוט.

שאלה: לגבי זה שכל כך מעט אנשים מגיבים לפרסום שלנו של חכמת הקבלה. אם נתאחד ונתחבר יותר בצורה נכונה יותר, האם זה ישפיע על זה שתהיה התעוררות של נקודות שבלב ויותר אנשים יבואו אלינו דרך ההפצה שלנו, או שאין לזה קשר?

ודאי שכן. אתה צודק. אם נתחבר, אז זה ישפיע יותר.

שאלה: האם מקבלים הכי הרבה תיקון מהאור המחזיר למוטב בזמן הלימוד או מהחיבור בינינו?

מהחיבור בינינו, הוא כל היסוד של התיקון.

קריין: כתוב ב"זוהר".

"ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ."

("זוהר לעם". "אחרי מות", מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיף 66)

תלמיד: היינו רוצים לענות על השאלה שנשאלה, איך להפיץ בדרך הטובה ביותר. ככל הנראה שבלי ההשתתפות שלנו בעולם הגשמי, אם לא נבנה את מפלגת הבורא הקבלית, אז לא נוכל לעשות הפצה לקהל הרחב, וחבל. אנחנו נמשיך ליהנות בעשיריות שלנו, יש לנו פה כבר היום עשרים ושתיים עשיריות, אבל זו טיפה בים.

תלמיד: אני רוצה להודות לכלי הגרמני על המאמץ שהם עשו בכנס הזה, ואנחנו הכלי הלטיני רוצים ללמוד מהם ולראות איך להתכונן לכנס הבא. מידי שיעור אנחנו לומדים הכול על כל העבודה שאנחנו יכולים לעשות ביחד, ונעשה מה שאנחנו צריכים כדי להוסיף בחיבור בינינו.

תלמיד: כל הקטעים שקראנו מאוד הדגישו את התפילה על כל העולם, על כל האנושות. האם הגענו לשלב שאפשר להוסיף שהכוונה בעבודה בעשירייה תהיה למען העולם? כמה אנחנו יכולים להוסיף את זה בתפילה שלנו?

תוסיפו בבקשה, אדרבה.

שאלה: אמרת שככל שנהיה מחוברים יותר, כך תהיה לנו יותר הצלחה בהפצה. מה אנשים ירגישו בצורה אחרת אם נהיה יותר מלוכדים ומחוברים?

הם לא ידעו מה קורה, אבל הם ירגישו שדרכנו מגיע כוח, מגיע אור, הכוח הטוב שעושה להם טוב. כמו שילד נמשך לאימא כי הוא מרגיש בה את מקור החיים שלו, כך אנשים ירגישו שיש בנו את מקור החיים שלהם, זה מה שיהיה.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לצפות שבעתיד ניכנס למעגלים חיצוניים ונגרום לאינטגרציה בכל העולם?

כן. וכך נגרום לאינטגרציה של כל העולם.

קריין: קטע 8.

"לפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה. כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.

וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי"."

(בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")

שאלה: אני מעשיריית קווקז ואני מרגישה כאורחת פה בכנס הזה. יש פה נשים מאוקראינה, תלמידים חדשים ממאק דוברי רוסית. אני רוצה להביע הודיה גדולה מאוד על לבבות הכלי הגרמני, עד כמה מורגש רצון חזק לאהוב, להפיץ את השיטה שלנו ולקבל את כולם לתוך הלב שלהם. תודה רבה על כל מה שעשיתם בשלושת הימים האלה, זה באמת בונה יראה גדולה והשתאות גדולה והודיה גדולה לבורא שנתן לנו כוח, ואנחנו הולכים יחד.

אני מסכים איתך שאנחנו צריכים להודות מאוד למארגני הכנס הזה ובכלל לכל הכלי הגרמני. אני מאוד מקווה שהם יגדלו, יתחזקו ויתפתחו ונגיע לכנס גדול מאוד באירופה. יש עוד הרבה כנסים כאלה לפנינו. איתכם יחד אני מאוד מודה לכל בוני הכנס.

שאלה: ככל שאני קורא יותר את בעל הסולם, כך יש לי רושם שהוא מדבר מצד הנשמה המתוקנת שרוצה לממש את עצמה ולהגיע לעולם. האם זה נכון או שזה רק הדמיון שלי?

נכון. הוא נמצא בכל אחד מאיתנו, הוא מנהל אותנו ומכוון אותנו, ואנחנו עוד ניפגש עם הנשמה הזאת לקראת גמר התיקון.

שאלה: יש פה בכנס הרגשה נפלאה, יש לנו רגשות של חיבור, זה נותן כל כך הרבה כוח, ומכל העולם קיבלנו תגובות חמות על הכנס. אנחנו רוצים להשתמש בכוח הזה כדי לעזור ולתמוך בכנס שיהיה באמריקה הלטינית. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשתמש בכוח הזה שיש כאן או אחרי הכנס, כדי להעביר את הכוח הזה הלאה, להשתמש בזה כדי לבנות ביחד את הכנס הבא?

אני מרגיש מאוד מאוד חלש. אתם יכולים לעשות הרבה יותר ממני, אתם מרגישים הרבה יותר ממני, מבינים יותר ממני והכול בידיים שלכם. תנסו להפוך את הכנס הזה למשהו קבוע, ואז תראו עד כמה תוך כמה חודשים תרגישו שאתם נמצאים בהרגשת העולם העליון.

שאלה: כבר חמישה חודשים רצוף הכלי הגדול שלנו, כל החברים הגדולים שלנו נמצאים בתפילה עולמית פעמיים ביום ואף פעם לא היה חיבור ברמה כזאת. האם זה נחשב לאותם אופני הפצה שהופך אותנו לצינור ומעביר אור לכל האומות ומביא את העולם לשלום בסופו של דבר? האם זו שיטה של הפצה?

אני מאוד מקווה שכך זה קורה, אני מאוד מקווה שעוד מעט נרגיש את התוצאה מזה, וכולנו נתחבר יחד ונגלה שאנחנו נמצאים ממש כאיש אחד בלב אחד, וייפסקו כל המלחמות וכל הבעיות בכל העולם, ונשב יחד בסעודה גדולה של גמר התיקון.

בהצלחה לכם, אני מחבק אתכם, כל טוב ולהתראות בכנסים הבאים. לחיים!

(סוף השיעור)

---

1. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן (בראשית י"ז, י"ח)↩