שיעור צהריים 27.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטע מתוך מאמר "סוד שמותיו ית'" של בעל הסולם

קריין: קטע מתוך מאמר של בעל הסולם, מאמר "סוד שמותיו ית'".

בואו נקרא את קטע הקטן מתוך המאמר, ואם יהיו שאלות נשתדל להבין על ידן קצת יותר.

"בא ולמד, חכמה האמיתית, סבת כל ההסתבכות הזאת, כי בהבורא עצמו ית', לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל. והטעם פשוט, כי כל המחשבות שנופלים במוחו של אדם, הם המה עצם פעולת הבורא, רצה לומר, לא כמו שמורגש באדם, שהוא ממשיכם מאיזה מקום, או שנולדים אצלו מניה וביה, זה שקר, ראש לכל השקרים. אלא כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי."

(בעל הסולם. "סוד שמותיו ית'")

כל מחשבה שאדם מרגיש שיש בו, או מחשבה שמולידה את הרצון, זאת אומרת כל מה שנולד בנו, ללא ספק, ללא שום חשבון מגיע לנו מהבורא, ואחר כך האדם מחליט מה הוא עושה. אבל הוא לא יכול להבדיל שכל המחשבות האלה שנולדות בו באות מהבורא, אלא נראה לאדם שהן שלו.

שאלה: איך לתאר את זה נכון, מה זאת אומרת "הבורא ית' שולחה למוחו של אדם"?

על זה כתוב "אני הראשון", שהבורא מתחיל את הכול. כל המחשבות, כל הרצונות, כל הפעולות, הכול הוא, והאדם אף פעם לא מתחיל אותם, הוא לא הראשון. הבורא אומר על עצמו "אני ראשון ואני אחרון"¹, והאדם רק מקבל את זה ונראה לו שהוא בעל הפעולה, שהוא מוליד את הפעולות, שבו פתאום מתגלים כל הרצונות, כל המחשבות, כל התכונות, אבל ודאי שזה לא כך אלא הכול מתחיל מהבורא.

תלמיד: אבל מה זה אומר שהבורא שולח את המחשבה כביכול מאיזשהו מקום לאיזשהו מקום?

זה כדי להדגיש שהאדם הוא לא הראשון, אלא הוא מקבל את הדברים האלה מהבורא. לא חשוב איזה מחשבות, הכי גרועות או טובות, נראה לאדם שהן נולדות בתוכו והן תלויות בו, והוא יכול להתרגז על עצמו איך יכול להיות שמחשבות כאלה נולדות בו, אבל באמת הכול בא מהבורא בלבד.

תלמיד: לגבי התיאור הנכון, האם כביכול הבורא נמצא מחוץ לנו בתיאור הזה?

כן, הוא מחוץ לנו, הבורא הוא הראשון, הוא פשוט מנותק מאיתנו, הוא למעלה מאיתנו.

תלמיד: אבל אנחנו תמיד אומרים לא לתאר את הבורא כמשהו נפרד?

זה כוח עליון, כמו שאנחנו אומרים, "אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדי אין אלהים", זה הבורא.

תלמיד: אז יש בורא מחוץ לאדם, מנותק מאיתנו?

כן. אתה יכול להגיד שהוא נמצא בתוך האדם אבל האדם לא מרגיש את זה, הבורא ממלא את הכול, אבל ממנו הכול מתחיל.

תלמיד: אלו שני דברים הפוכים כביכול, או שהוא בתוכנו ממלא את הכול או שהוא מחוץ לנו?

מה זה שייך אם הוא בתוכנו או לא בתוכנו? הוא הראשון, כל המחשבות, הפעולות, תחילת הכול, הכול מתחיל ממנו.

תלמיד: ואיך זה מתיישב עם התפיסה שהבורא נמצא בקשר בינינו במרכז העשירייה? איך לחבר את שתי התפיסות האלה?

זה מה שאנחנו רוצים לתאר לעצמנו כדי למצוא דרך איך להתקרב אליו, אז לפי המלצת המקובלים אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את העשירייה, שהוא נמצא במרכז העשירייה, וכשאנחנו מתקרבים בקשר בינינו, כתוצאה מזה אנחנו מתקרבים אליו.

תלמיד: ומה הקשר בין הבורא ככוח עליון ששולח לי מחשבה כשהוא מנותק ממני, לבין הבורא שנמצא במרכז העשירייה בחיבור בינינו?

הוא גם מנותק מאיתנו, אנחנו עוד לא איתרנו אותו שם.

תלמיד: וזה הבורא ששולח לי את הכול?

זה הבורא ששולח לי את הכול.

תלמיד: שנמצא במרכז העשירייה?

כן. גם במרכז העשירייה, גם במרכז הבריאה, שהוא סובב את הכול ועושה את הכול ואין מלבדו וכולי.

תלמיד: נראה שיש שתי תפיסות של הבורא ולא ברור לי איך מיישבים ביניהן. תפיסה ראשונה היא שהוא מנותק ממני, זה כוח עליון ששולח לי מחשבה כמו שהוא כותב פה בקטע.

כן.

תלמיד: ותפיסה שניה היא שהוא נמצא במרכז העשירייה, נעלם שם בחיבור בינינו.

והוא גם מנותק.

תלמיד: הוא גם מנותק, אבל זו אותה תפיסה?

התפיסה כבר תלויה בך, איך אתה מתאר אותו, איך אתה מתקשר אליו. אם אתה רוצה להתקשר אליו, אז אומרים לך מקובלים שהוא נמצא במרכז העשירייה. אם תגיע למצב שתתקשר עם החברים בצורה כזאת שלא יהיה בכלל שום הבדל ביניכם, ואתם תתקשרו "כאיש אחד בלב אחד", אז באותו לב אחד אתם תגלו את הבורא, ותתחילו מהנקודה הזאת והלאה יותר ויותר לגלות אותו.

אבל בכל זאת, עם זאת, תנסו כל הזמן לגלות עד כמה אתם מקבלים את כל המחשבות והרצונות ממנו בצורה כזאת שהוא הראשון.

מה קשה לך?

תלמיד: בכל זאת אלו שתי תפיסות, יש בורא אחד שהוא מנותק, לצורך העניין דברים שלא קשורים לקשר בינינו או בכלל דברים שקורים בעולם וקורים לאנשים שהם מחוץ לי, את כל הדברים האלה הבורא מנהל והוא כאילו לא קשור לבורא הזה שאני אמור לחפש ולמצוא במרכז העשירייה.

למה לא? אתה יכול למצוא בורא אחד יחיד ומיוחד שעושה את הכול וסובב את הכול ואין מלבדו שום דבר, רק הוא.

תלמיד: והוא קיים במרכז העשירייה?

למצוא אותו, לגלות אותו, לנגוע בו, אתה יכול במרכז עשירייה.

תלמיד: ועד אז?

ועד אז אתם צריכים להתחבר עד שתגלו את הקשר ביניכם שנקרא מרכז העשירייה ושם תגלו אותו.

שאלה: איך לא להיעלב מהבורא אם הוא משחק בי כמו עם צעצוע, בשנאה, באי הסכמה, האם כך הוא עושה איתי היכרות?

כן, הבורא משחק איתנו, זה נקרא שהוא "משחק עם לויתן"². "לויתן" זה כל הבריאה, כל הרצון לקבל שהבורא ברא והוא משחק עימו.

תלמיד: אני כל הזמן מקללת אותו, הוא שולח לי מחשבות קשות ואני מתחילה לבעוט בו.

לפחות יש לך קשר עימו, את נקשרת אליו ואת תולה בו כל מה שקורה לך, וזה בסדר שאת לא מרוצה ממנו, בכל זאת הקשר נמצא. זה יותר טוב מאשר לא להתייחס לבורא.

שאלה: כשאני אוחז במחשבה שכל המחשבות הן מהבורא, איך אני יכול להגיע אליו? איך אני יכול להתקשר אליו?

תתאר לעצמך כל הזמן שאתה קשור לבורא והוא מנהל את כל הרצונות והמחשבות שלך. המחשבות הן בראש והרצונות הם בלב, המוח והלב נמצאים בידי הבורא. אם תחשוב כך, אז תתחיל לגלות לאט לאט כמה אתה נמצא עימו בקשר, ומה הוא רוצה ממך על ידי השינויים במחשבות וברצונות שלך. למה אני חושב על זה עכשיו? כי הבורא עשה לי זאת. למה אני רוצה את זה עכשיו? כי הבורא עשה לי זאת. כך אתה כבר מתחיל לקשור את עצמך לבורא.

תלמיד: איפה העשירייה כאן?

ודאי שזה נמצא במרכז העשירייה, איך תגיע לקשר עם הבורא אם לא תשתדל להיות במרכז העשירייה? אין לך אפשרות אחרת, אין לך כלי אחר, מכשיר אחר, שאיתו אתה נמצא בקשר עם הבורא, רק מרכז העשירייה.

תלמיד: האם עלי להעביר את עצמי למרכז העשירייה בכל מקרה, מכל מחשבה ומכל רצון?

נכון. טוב יותר לא לצאת ממרכז העשירייה וכל הזמן להיות בו. אם יצאת, אם שכחת ואם נפלת, אז תשתדל שוב להחזיר את עצמך לזה. זה נקרא להיות כל הזמן בערבות.

שאלה: הבורא שולח לי פעולה או ממציא בשבילי משימה, ואני שואל אותו "מה רצונך ממני?", בסופו של דבר, אולי לא מייד, מגיעה תשובה. מה הוא רוצה ממני בתהליך הזה?

זה דיאלוג, שיחה עם הבורא. אתה שואל אותו ואיכשהו מקבל אחר כך תשובה. אתה צריך כל פעם לקרב את עצמך אליו כדי שתוכל לקבל ממנו תשובה ברורה יותר ולהתחיל להרגיש אותו יותר.

תלמיד: אפילו המחשבה הכי דקה היא מהבורא. האם אני מקבל משימה ואני שואל שאלה, מקבל תשובה שהמחשבה הכי דקה היא מהבורא?

כן, ודאי, גם כשאתה רוצה לגלות את הבורא, למצוא אותו, לפנות אליו, להתפלל ולבקש ממנו, את כל זה הבורא עושה, הוא קודם שם לך בלב את הרצון ואת המילים.

תלמיד: הבורא כאילו משחק עם עצמו. מי אני?

זה נקרא שהוא "משחק עם לויתן", עם כל הבריאה. במידה שאנחנו לא קשורים אליו בצורה נכונה, אז אנחנו חושבים שיש כאן איזו עבודה ופעולה שלנו. אבל ככל שמתקרבים אליו, אז אנחנו מגלים יותר ויותר ש"אין עוד מלבדו", ש"הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם"³.

שאלה: איך להגיב נכון ולעצור את המחשבות הרעות כדי שהן לא יביאו נזק לעולם?

לבקש מהבורא. אם הוא מייצב בנו את כל הרצונות והמחשבות, אז לבקש ממנו שייתן לנו מחשבות ורצונות כאלה כך שלא נזיק לאף אחד. וככל שתבקשי זאת ממנו, כך תראי כמה שינויים טובים יהיו לך.

שאלה: האם ההחלטה מה לעשות עם כל המחשבות שהוא שולח גם מגיעה מהבורא?

ודאי, איך יכול להיות שמשהו לא מגיע ממנו?

תלמיד: האם אין החלטה עצמאית?

יש, כשאתה חושב עליה שהיא עצמאית.

תלמיד: האם העצמאות הזאת היא הניתוק שלי מהבורא?

כן.

תלמיד: האם לשמה זו גם מחשבה?

לשמה זו מחשבה, רצון, תלוי באיזו צורה זה מתבטא.

שאלה: כבר תקופה מאוד ארוכה שאני מתפלל עבור החברים, וכל פעם אני מנסה לבדוק עד כמה התפילה באמת עוזרת, שיש מ"ד, שיש תשובה חזרה, ורק לעתים רחוקות אני רואה שקורה משהו. מה לא נכון בתפילה?

מה אתה רוצה שיקרה?

תלמיד: בריאות ושלום בית לחברים, יש הרבה דברים שקורים בעשירייה ובכלי העולמי בכלל.

אתה מתפלל והבורא לא עונה.

תלמיד: נכון, או שהוא מוסיף לעוד חבר בעיה. מה אני עושה לא נכון בתפילה?

כנראה שאתה לא מגיע לתפילת רבים. תפילה מאדם אחד לא יכולה להפעיל את כל המערכת. אתה צריך לבקש מהחברים להצטרף לתפילה שלך, ואז בטוח שזה יעזור. תנסו בפועל, אנחנו הולכים עכשיו להתפלל, לדרוש, לבקש, ונראה כמה זה עוזר או לא. נדבר על זה יחד, נרשום בדיוק מה אנחנו רוצים לבקש מהבורא, לאיזו תגובה אנחנו מצפים ממנו, וכך נתקדם. אנחנו נכנסים למערכת רוחנית, הכול פועל בה לפי הרצון שלנו, לפי הדרישה שלנו ותגובה מהבורא, והוא חייב לתת.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לצפות לתגובה ספציפית או שזו תגובה שלא קשורה אלינו?

גם תגובה ספציפית, אבל רק אם באמת תעשו יחד, שזו באמת תהיה תפילת רבים.

תלמיד: ביחד נצפה לתגובה ספציפית, ונצפה ממנו שכך יענה לנו.

כן, ואז תראו אם אתם מקבלים זאת או לא, ואם לא, אז תדונו למה לא, תפנו אליו, תדרשו ממנו, וכך תתקדמו.

שאלה: איך להגיע לתפילת רבים שתהפוך לאחת, כי כשאנחנו בונים כל אחת אומרת את המשפט שלה כפי שהיא מרגישה או רואה?

אתן תדברו ביניכן ותראו איך לפנות לבורא. זה מאוד חשוב. על ידי זה אתן תתחברו. על ידי זה אתן תפנו לבורא. על ידי זה אתן תתחילו לנענע אותו שהוא יעזור לכן, כמו ילדים קטנים שלא עוזבים את אימא עד שהם רוצים לקבל ממנה ומקבלים משהו. וכך אתן צריכות לעשות.

שאלה: נניח אצל חברה באה מחשבה לעזוב את העשירייה והמחשבה הבאה שמגיעה היא אולי להמשיך קדימה, אולי לא לעזוב, זה גם מגיע מהבורא?

הכול מגיע ממנו בלבד.

תלמידה: מהי העבודה? כבר קשרנו את הכול אליו, אז מה העבודה שלנו?

המטרה שלנו בעבודה שלנו, בחיבור בינינו, כל הזמן להחזיק קודם כל שזה מגיע מהבורא, ואנחנו נמצאים מולו ועל ידי מחשבות ורצונות שהוא מעורר בנו, התקשרות אלינו, ושאנחנו רוצים להתקשר אליו בחזרה. זה בינתיים, אחר כך נראה איך נפתח את היחסים.

שאלה: כפי שאנחנו לומדים ויודעים, המחשבות, הרצונות, התכונות אנחנו לומדים שמה שקובע זה איך למען מי אני משתמשת ברצונות ובמחשבות, אז זה כן מהכוחות שלי? כאילו שאומרים "הכול בידי שמיים חוץ מ..", אז מה זה "חוץ מ.."? מה כן בידיי?

בידייך לעשות מאמצים כדי לקשור את כל החברות יחד לבורא. דרכך, דרך הלב שלך. תרשמי את זה. זה חשוב.

את רוצה לקשור את כל העשירייה דרך הלב שלך לבורא.

שאלה: האם יש מקום פנוי ממנו?

אני אגיד לך בינינו, בסוד גדול, יש מקום פנוי מהבורא, וזה הלב שלך. ואתה צריך לתת לו אפשרות להיכנס ולמלא את ליבך.

תלמיד: בדרך כלל כשאנחנו מתפללים, אנחנו מבקשים את מה שטוב לנו.

כן.

שאלה: ויש תיקון על התפילה שלנו. אנחנו יכולים להיות מודעים על התיקון הזה או שהבורא מתקן ונותן לפי התיקון ואנחנו לא יודעים?

אין דבר כזה. אנחנו חייבים לבקש תיקונים על הרצונות שלנו המקולקלים. אחרת איך אנחנו פונים? עם מה אני פונה לבורא?

תלמיד: נניח יש חברים חולים ואני רוצה שהם יהיו בריאים ויכול להיות שהמחלה היא דווקא עניית התפילה ואני לא יודע את זה, אני רק רוצה את הטוב בשביל החבר. רק מה שנכון לו.

בסדר, גם זה טוב.

תלמיד: איך מבחינים בדברים האלה?

אני לא יודע מה לענות לך. מבחינים מתוך זה שנמצאים בתוך קבוצה ומשתדלים יחד כולנו להתפלל.

שאלה: יש הרבה אנשים בעולם והם רוצים לקבוע לכול יש סיבות, שום דבר לא קורה סתם, כל אטום, אנרגיה משתמרת, הכול אבל איכשהו לא שמים לב שגם אדם פועל בעולם אבל לא רוצים לחשוב שיש סיבה גם לפעולות האדם. רק האדם אצל אנשים הוא אלמנט חופשי. למה בורא לא שולח להם מחשבה שגם את האדם חייב להפעיל מישהו, אם אנחנו חיים במציאות כזאת של חוקים וכוחות?

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לבירורים האלה אבל אתה לא צודק. אדם לא מפעיל כלום, שום דבר אלא מה שאנחנו בסך הכול עושים, אנחנו נפעלים ולא פועלים. ואם אנחנו רוצים לפעול, אנחנו רק דרך הבורא יכולים לפעול.

שאלה: הכול מגיע מהבורא והבורא הוא הכול ואני כלום. איך להבין את זה בצורה נכונה שהבורא הוא הכול ואני כלום. איך להשתמש נכון בכוח המחשבה כדי להתקדם לרוחניות?

בצורה ובמידה שאת מבטלת את עצמך, אז את כלולה ברצון ובמחשבה של הבורא. ואז את מרגישה כמה את מתעלה בדרגות הבריאה ונכללת בכל המציאות.

שאלה: בגמר התיקון, גם כל המחשבות מהבורא?

ודאי, זה לא משתנה. אבל הכול עד תלוי כמה שאנחנו מקבלים את התנאי הזה ורוצים להידבק לזה.

תלמיד: במצב המתוקן אני הופך להיות שווה לבורא. במה מתבטא השיוויון שלי לבורא?

שהמחשבות שלך והמחשבות שלו, הרצונות שלך והרצונות שלו, הם כולם נעשים כאחד.

שאלה: אמרת שאם רוצים להשפיע, אפשר לפעול רק דרך הבורא. מה זאת אומרת לפעול דרך הבורא?

לעשות רצונך כרצונו.

שאלה: בהמשך לבניית תפילה משותפת, אמרת שצריכים לדבר על זה בעשירייה אבל יש קושי כי אין באמת יחסים כאלה חבריים וטובים שאנחנו יכולות באמת לשבת ולדבר. ויש איזו יראה מיחסים כאלה, לפתוח נושאים מסוימים. איך לממש את העצות שלך לפעמים לדון על זה, לדבר על זה בעשירייה, אם זה לא מצליח?

צריכים להתפלל שהבורא יקשור אותנו עד כדי כך שאנחנו נרגיש כולנו "כאיש אחד בלב אחד", אחרת לא יהיה לנו שום סיכוי לצאת מהרצון האגואיסטי שלנו והוא יקבור אותנו ובזה נגמור את החיים. אנחנו צריכים להכניע את עצמינו, זו הפעולה הראשונה הרוחנית, הכנעה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לומר שצדיק אמיתי הוא כמו ילד?

לפי ביטול הרצון שלו הוא קטן כמו ילד ולפי כוח ההתגברות שלו אז הוא גדול כמו הבורא.

תלמיד: זו הצעה לפתרון התשובה מאחד ראשי השפות שהנשים יעשו ישיבת חברות של העשירייה, הוא אומר שהרבה עשיריות בכלי לא עושות את זה ויש יחסים מאוד קונקרטיים אבל אין חום לבבי.

בואו אנחנו נשתדל בכל זאת לחשוב שלהשיג חום לבבי זו חובה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", באהבת חברים, להביא את עצמינו למצב שבלי זה אנחנו לא משיגים כלום. חבל על החיים שלנו. אם אנחנו לא משתמשים נכון בכוחות הטבע שהבורא הקדיש לנו אז יותר טוב למות.

תלמיד: ואיך החום הלבבי יאפשר לנו לממש את ההצעות שאנחנו שומעים ממך?

גם אני עובד על זה וגם אתם תעבדו על זה, כך אנחנו נגיע למצב שנהיה "כאיש אחד בלב אחד", זו העבודה, יפה מאוד שאנחנו כך קשורים. אני דווקא שמח שמתגלים כאלו דברים, כאלה תקלות. זה טוב מאוד.

קריין: קטע מתוך בעל הסולם מאמר "סוד שמותיו יתברך", קטע שני. דברי המתחיל דהיינו.

"דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו, ובזה תבין שלית מחשבה תפיסא ביה, הטעם פשוט, מפני שהבורא לא יעלה ברצונו, לשלוח אלינו מחשבה כזאת, שתהיה מוכנת להשגתו. אבל ערך בשבילנו סדר מחשבות, אשר מתוך כל אותו הסדר, מחויב סוף כל סוף, להשיגהו בשיעור אמיתי שזה סוד, "לבלתי ידח ממנו נדח"."

(בעל הסולם. "סוד שמותיו ית'")

בסופו של דבר אנחנו כן מגלים מי מנהל אותנו, מי שולח לנו, אנחנו מסוגלים הכול לאתר. רק בתנאי שאנחנו נעבוד נכון.

שאלה: אם הבורא משחק עם לוויתן אז אנחנו הלוויתן. למה הוא משווה עם לוויתן מפלצתי כזה?

למה את חושבת שהלוויתן לא יפה. זו חיה כל כך גדולה, כל כך שלמה. כול הבריאה נמצאת בה, הוא ממש בתנועה אחד של הזנב שלו הוא עובר מים לים, מאוקיאנוס לאוקיאנוס. הוא כל כך גדול. יונה הנביא היה בתוך הלוויתן וניצל בו. זו חיה מאוד מכובדת. אני שואל אותך למה את סתם כך חושבת שהוא לא בסדר. למה את לא מרוצה מהלויתן?

תלמידה: כי בעולמנו הוא כזה כמו מפלצת בעולם שלנו.

למה? זה נכון שהוא גדול, אבל הוא לא כל כך מפחיד.

תלמידה: הלויתן זה אנחנו?

זה האגו שלנו.

תלמידה: יש עם מה לעבוד.

שאלה: אתה יכול להסביר מה זאת ההכנעה?

מה זאת הכנעה?

תלמידה: הכנעה זה שממש בן אדם מרים ידיים וכאילו מה שקורה איתו זה מה שקורה איתו.

אם אנחנו מבינים שכל הטבע שלנו מגיע לנו מהבורא, אז אנחנו לא צריכים להילחם נגד הטבע שלנו, לא כדאי להילחם כי כביכול את נלחמת מול הבורא. יותר טוב אם אנחנו נתפלל ונבקש ממנו שהוא יעזור לנו להכניע את הטבע שלנו. אנחנו נבקש מהבורא, והוא יעשה.

תלמידה: ואז נקבל כאילו את כל מה שהוא נותן?

בטח. מה את חושבת, שבגבורה שלך את יכולה לעשות משהו?

תלמידה: אז למה אומרים, נתפלל ונחבר את כל החברות במרכז העשירייה בלב שלנו, אנחנו בעלות פעולה כלשהי. איפה פה ההכנעה?

ההכנעה כלפי הטבע שהבורא ברא ואני לא הולך להילחם אלא רק לבקש מהבורא שיעשה תיקונים.

וחוץ מזה, תבקשי מהבורא שיסביר לך את זה.

תלמידה: אני מבקשת, יכול להיות שאני לא מבינה את השפה שלו, אני רוצה להבין מה מניע אותי, אני רוצה להבין מה אני מרגישה, מה נופל עלי כל רגע, מתנות, מכות, כל מיני תיאטרון כזה. אני רוצה להבין, ומה החלק שלי.

עוד מעט זה יעבור. הבורא יסכים איתך ויעזור לך.

שאלה: מי זה הנידח הזה שלא נידח בינינו?

אלה שיש להם סבלנות לבקש מהבורא עוד ועוד, יבקשו ויבקשו עד שהם יקבלו כוחות לעלות אליו.

שאלה: אם המחשבות מגיעות מהבורא, הוא יכול או לקבל אותן או לא לקבל אותן. האם הציפייה שהוא יקבל את המחשבות שלנו היא אמיתית או שזה סוג של אשליה?

זו לא אשליה בכלל, זה רק בתנאי אם אנחנו חושבים יחד בעשירייה ואז ודאי שהבורא מקבל את הפנייה שלנו ומתחשב בנו. כל הבעיה בעבודה שלנו שאנחנו לא מתחברים כדי לבצע תפילת רבים.

שאלה: אמרת עכשיו בסוד לחבר שיש מקום פנוי מהבורא, והוא נמצא בי, בלב שלי. אבל אני מפחד לבקש שהוא ימלא אותו, כי זה צריך להיות לב טוב בשבילו, או שאני צריך לבקש ממנו שהוא ימלא אותו, שזה ייסב לו נחת רוח?

אנחנו צריכים תמיד לפנות לבורא, לבקש מהבורא כל הזמן בלי הפסקה. כמו תינוק קטן שהוא כל הזמן מנדנד לאימא, תני לי את זה, ואת זה אני רוצה זה וזה. בצורה כזאת אנחנו צריכים כל הזמן להיות בפנייה לבורא, לפנות לבורא.

שאלה: אמרת שאתה לא צריך להגביל את עצמך אלא לבקש מהבורא שיתקן את הרצונות שלך. האבל הבורא הוא זה ששולח לי את כל הרצונות האלה, והם מנוגדים לרוחניות.

אבל הוא שולח לך רק כדי שאתה תפנה ותבקש ממנו.

שאלה: אבל אז אני מבקש עבור עצמי ואני לא אמור לבקש עבור עצמי, זו הבעיה. או שלא?

לא. תלוי על מה אתה מבקש. אם אתה מבקש תיקונים כדי להתחבר.

תלמיד: אז מה לגבי הרצונות שלא קשורים לרוחניות, הם תופסים לי כוח של המחשבה, הם משתלטים עלי. גם על הרצונות האלה שלא קשורים לרוחניות אני צריך לבקש מהבורא, על רצונות שלא קשורים לעשירייה או לרוחניות, גם עליהם אני צריך לבקש מהבורא שיקח אותם ממני?

אתה יכול לבקש על הכול, השאלה מה תקבל?

שאלה: האם הבורא שולח לנו את המחשבה על התפילה? כי אני לא מרגיש את המחשבה הזאת, או האם היא מגיעה לנו רק מהחיבור עם העשירייה?

כן, נכון.

שאלה: מהי הדרך הנכונה לעבור ממצב של חוסר אונים למצב של הכנעה?

לעבור להכנעה מחוסר אונים אפשר בלי שום בעיות כי שניהם קרובים זה לזה. חוסר אונים כבר מכין את האדם להכנעה. אז תעשו את זה מיד, בזה אחר זה.

שאלה: הרצון הוא קודם, הוא הראשון והוא ניתן לנו ישר מעל מנת לקבל?

כן. זה יכול להיות בכל צורה.

שאלה: כיצד נכון לברר מה הבורא רוצה ממני?

הבורא רוצה ממך רק דבר אחד, שתתחבר עם החברים ומתוך הקשר אתם, תתחבר אליו, זה הכול.

תלמיד: ולשם כך צריך כל כך הרבה מחשבות וכל כך הרבה רצונות?

תנסה ותראה.

שאלה: מה זאת אומרת להשתדל לראות את היחס הטוב של הבורא כלפי החברים?

כשאתה רוצה להתחבר לחבר ורוצה להתפלל במקומו לבורא, שהבורא ישים לב אליו ויסדר לו קשר יפה ונכון עמו, בצורה כזאת תתקרבו, החבר, הקבוצה שלו והבורא יחד, ואתה תגרום לזה.

שאלה: נושא שמאוד מעניין אותנו בעשירייה, אם הכול, אפילו המחשבות שבי הן מהבורא, אז איפה בכלל כאן העבודה שלי, מה תלוי בי?

עבודתך היא לנפות מעצמך, לטאטא מעצמך את כל המחשבות והרגשות נגד הבורא, שכביכול מסתירות אותו ולחשוב שכל מה שקיים בך זה פשוט ממנו, שאין עוד מלבדו.

שאלה: לפעמים אדם לא מצליח להירדם, רצות לו מחשבות בראש כל הזמן, זה נראה כפעולה בלתי נשלטת. למה באות לאדם כאלה מחשבות?

כי הוא לא שולט בעצמו. שינסה לעשות מה שחכמת הקבלה ממליצה לנו ויראה עד כמה הוא יוכל לשלוט בעצמו ולא יהיו לו שום בעיות, לא עם השינה ולא עם הלימוד ולא עם שום דבר. בהדרגה, זה יסתדר.

שאלה: האם הכנעה זה אומר ביטול עצמי?

כן. הכנעה אומר ביטול עצמי.

כל טוב לכולכם, אני מאוד שמח שאנחנו שוב קרובים זה לזה. אתם רואים, קראנו מאמר קטן, שני פסוקים וכמה אנחנו צריכים לברר אותם. תנסו לעשות סיכום ממה שקראנו - מה יוצא לנו מזה.

כל טוב לכם, בהצלחה.

(סוף השיעור)

---

1. כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים (עשעיהו מ"ד, ו')↩

2. לויתן זה יצרת לשחוק בו (תהלים ק"ד, כ"ו)↩

3. הוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים (י"ג מידות רמב"ם)↩