שיעור צהריים 12.06.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"לבטל את המחציות" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "לבטל את המחיצות", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 5. רב בבקשה.

העיקר בשבילנו לבטל את המחיצות, לבטל את מה שיש בינינו לבורא. אומרים המקובלים שכדי לבטל את המחיצות בינינו לבורא אנחנו צריכים לבטל את המחיצות בינינו, ובמידה שאנחנו יכולים באמת לבטל את המחיצות בינינו, בין הנבראים, במידה הזאת אנחנו גם מבטלים את המחיצות בינינו לבורא. זה בעצם כל ביטול המחיצות, ועל זה אנחנו עובדים.

לבטל מחיצות זה נקרא להגיע לדבקות, לדבקות חלקית, לדבקות שלמה בין בני אדם, בין בני אדם לבורא. וכך אנחנו מתקרבים למצב שאנחנו לגמרי מבטלים את המחיצות שבינינו ועל ידי ביטול המחיצות, במקום מחיצה אנחנו מרגישים קשר עם הבורא. זאת אומרת המחיצות עצמן קיימות כדי להראות לנו עד כמה אנחנו עדיין לא דבוקים בבורא, לא מקורבים אליו, ואנחנו צריכים להשתדל לרכוש את האומנות הזאת, איך לבטל את המחיצות, איך להתקרב לבורא, איך להרגיש אותו יותר וכך להגיע למטרת הבריאה.

מטרת הבריאה היא שנהיה דבוקים זה לזה "כאיש אחד בלב אחד", ובהתאם לדבקות שבינינו נידבק כולנו בבורא והדבקות של כל הנבראים בבורא נקראת "גמר התיקון". כשאנחנו עושים את זה, אז מפני שאנחנו האגואיסטים הגדולים ביותר, איתנו יחד מגיע לדבקות גם כל הטבע, בצורת הדומם, צומח, חי, מדבר, כולם, וזו מטרת הבריאה, מטרת התיקונים שלנו.

אז בואו נתחיל להתקרב.

שאלה: יש אנשים שאני קשור אליהם בשיעורים, באירועים שונים, אנחנו קשורים זה לזה בכל מיני צורות והתקשרויות. מהן המחיצות, איך אני יכול לדעת אם יש מחיצה בינינו?

כשיש קשר מוחלט בין אנשים, והם לא מבדילים אם הם נמצאים בתוך עצמם או שהם בתוך מישהו אחר, בתוך הזולת, זה נקרא שהם הצליחו להתגבר על המחיצות שביניהם. אותו דבר כלפי הבורא, האם יש איזשהם הפרדות, גבולות או לא. זאת אומרת, כשאתה פתוח לגמרי כלפי אדם אחר זה נקרא שאתה מבטל את המחיצות בינך לבינו או בינך לבין הבורא.

קריין: קטע מספר 5 מתוך זוהר לעם.

"מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.

אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "שתי נקודות", סעיף 121)

נקרא שוב.

"מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו" בכל אחד מאיתנו "ע"י תורה ומצוות," זאת אומרת על ידי כל מיני אמצעים שהמקובלים מספרים לנו עליהם "לקבלה ע"מ להשפיע," זאת אומרת מתקנים את הרצון לקבל שלנו, "נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה'," יש בינינו לבין הבורא שערים, זאת אומרת הם סגורים, ולא סתם סגורים יש עליהם מנעולים מיוחדים מאוד, "כי אז יש להם תפקיד הפוך," למנעולים האלה "להרחיק אותנו מה'." לדחות אותנו ממנו. "ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.

אבל אם אנו מתגברים עליהם," מה זאת אומרת מתגברים עליהם? "שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו," זאת אומרת שהם לא יסתמו את הנטייה שלנו לבורא, אלא אנחנו באמת רוצים להרגיש אותו, להתמלא, "הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים," זאת אומרת אותו מקום שהיה סגור ומסוגר חזק ומרחיק אותנו, הוא דווקא נעשה ההיפך, פתוח ומושך, "והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו," זאת אומרת המנעול הזה מתנגד, דוחה אותנו, אבל אם אנחנו מתגברים על זה, אנחנו דווקא מרגישים מה היה אחרי המנעול.

"ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר" נעשה "למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו," דווקא מפני שהיו שם כל מיני כוחות דחייה, אנחנו מרגישים במקום זה את ההיפך, שמושכים אותנו לבורא, מקבלים אותנו, מחבקים אותנו, והמדרגות האלה "והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה."

זאת אומרת, כל מדרגה ומדרגה הופכת להיות מקור להרבה אור חכמה.

שאלה: מהו המפתח בנו שפותח את המנעולים האלה?

קשר עם החברות ושאיפה לקשר עם הבורא, זה המפתח שלנו.

שאלה: איך ללמוד את האומנות הזאת של ביטול המחיצות בינינו, איך להתקרב לזה?

אפשר לעשות את זה אם אתן רוצות לבטל את המחיצות ביניכן, ומבקשות את זה מהבורא. אבל צריך כל הזמן לחשוב על זה.

שאלה: לצער ומתיקות יש שורש אחד, איך יכול להיות שהם הופכים למשהו אחד, היה מר ופתאום זה מתוק?

זה כוח אחד שיכול להיות שלילי או חיובי, תלוי איך אנחנו רוצים לגלות את אותו הכוח.

שאלה: האם יש סיבה שמנעולים מתגלים לאדם דווקא בזמן מסוים?

יכול להיות שכן אבל אנחנו לא יודעים את זה בינתיים.

תלמידה: אם הרגשת המנעולים היא ממושכת אחרי פניות לעשירייה ותפילות וכל מה שצריך, מה אדם אמור לעשות, איך הוא שובר את המנעול?

אנחנו צריכים להבין שזה מפני שעדיין לא הגענו לרצון הנכון להתחבר בינינו ועם הבורא.

שאלה: מהן המדרגות המיוחדות של הנהגת הבורא שהן הכניסה למדרגות ההשגה שלו?

זה האגו שלנו שכל הזמן מעלה אותנו מעל האחרים ואנחנו צריכים לחפש קשר עם האחרים.

שאלה: יש חברות בעשירייה שלנו שמרגישות מאוד את המנעולים, הן מרגישות סבל מתמשך, והגענו למסקנה שזה כנראה משהו שהעשירייה שלנו צריכה לעשות ביחד כדי לפתוח את הצינור הזה לאור שייכנס. האם כשחברות מסוימות מהעשירייה מרגישות סבל זו עבודה פרטית שלהן שהן לא עושות או שכל העשירייה צריכה ללמוד כאן משהו?

זו גם עבודה פרטית וגם עבודה כללית. אבל אנחנו צריכים להבין שבלי שנבטל את כל המחיצות, לא נגיע להרגשת הבורא, לגילוי הבורא.

שאלה: קודם אמרת שהמחיצות הן מה שאנחנו צריכים לשנות ולא לסלק, זאת אומרת את כל חוסר ההבנה בינינו אנחנו צריכים לכסות באהבה. רציתי לשאול למה אם אנחנו רואים את המנעולים האלה יותר קל לנו להסתדר עם האגו שלנו מאשר לנסות לפרוץ את המחיצה? הבושה הזאת מפריעה כשאתה עוד לא תיקנת מספיק את עצמך ולאן בכלל אתה דוחף את עצמך, לאן אתה נדחף? אני לא מבינה בתוכי את העניין, האם אנחנו צריכים לנסות לשבור את המחיצות ולפרוץ, להיכנס, או רק לבקש תיקון?

אנחנו צריכים לבקש תיקון ובלי לעצור לרגע, כל הזמן לחשוב רק על כך בכל מיני וריאציות שונות, ואז זה יקרה מהר.

שאלה: לפני שאנחנו יודעים מה זה, לפני שאנחנו מממשים את ביטול המחיצות, האם אנחנו צריכים לתאר זאת לעצמנו, לדמיין את זה, ואיך בכלל אפשר לתאר לעצמנו משהו שהוא לא גבולי, שהוא ללא גבול שמכסה את כל המרחקים, את הכול?

ככל שאנחנו מסוגלים. בכל זאת צריכה להיות איזו תמונה רגשית או שכלית, או גם רגשית וגם שכלית בכל אחד מאיתנו איך שאנחנו משתמשים במחיצות.

שאלה: מהו הכלי שהופך את הרצון לקבל לרצון להשפיע?

האור, אור העליון.

שאלה: המנעולים האלה הם הרי כולם בתוך האדם, בפנים, אלה כוחות שהם מבדילים, מפרידים, למשל חוסר אמונה הוא גם כן מנעול, כן?

כן.

שאלה: משהו הופך להיות מנעול כשאדם מכיר בו, מזהה אותו, ולפני זה הוא סתם קיר, חומה שהיא אפילו לא קיימת כי האדם לא מרגיש את כל ההגבלות האלה. אז בשביל מה, למה יש תקופה כזאת שהאדם לא מזהה את הדברים, לא מזהה את המנעול שהוא קיים בכלל, ואז אנשים מתים בלי להשיג שום דבר?

אל תדאג לכל זה, הכול קיים לפי תכנית מסוימת, ואנחנו בכל זאת צריכים להשתדל. אם קיבלנו כבר בחיים האלה, בעולם שלנו, הרגשה שאנחנו נמצאים תחת הסתרה אז אנחנו צריכים להשתדל בכל זאת להגיע לגילוי.

שאלה: בקולומביה עכשיו לפנות בוקר ואם אנחנו מתחברים עכשיו לשיעור איתכם, עם הקבוצה, ומדמיינים את עצמנו מתוקנים, האם זה עוזר לנו להתגבר על המנעולים?

ודאי שכן. כך אנחנו צריכים לעשות.

קריין: קטע מס' 6, כותב הרב"ש.

"דרך הכורתי בריתות היו מרמזים, שלפעמים יבוא זמן שיהיה מחיצה מכאן, היינו מחיצה המפרדת לזה, ומחיצה מכאן, היינו גם להשני יש מחיצה המפרדת. כלומר, אפילו שיהיה לשניהם מחיצה המפסקת לאהבה שהיה ביניהם, מכל מקום הם מקבלים על עצמם עכשיו, שלא יפרידו את עצמם זה מזה. אלא שיזכרו לעצמם את הכריתת ברית שעשו. ובזה תהיה האפשרות, שהברית לא תופר. ועוברים בינתים. פירוש, שהם עוברים על הפירוד שנעשה ביניהם. והכל הוא מכח שעשו את הברית.

ובעבודה יהיה הפירוש, שהאדם מחויב לכרות ברית עם הקב"ה. שכמו שהתחיל עתה בעבודה, ובטח יש לו עכשיו בחינת אהבה לה', אחרת מי גורם לו, שיקבל עכשיו על עצמו את עול קבלת מלכות שמים. והוא צריך עכשיו לכרות ברית עם הקב"ה לעולמים. כלומר, אפילו שיבוא זמן, שהוא ירגיש, שאהבת ה' נתקרר אצלו, יזכור את הברית שעשה עם ה'."

(הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)

שאלה: מה זה אומר לכרות ברית עם הבורא עבור העשירייה?

זה אומר שאתן, כולכן יחד, כל העשירייה שלכן, כולכן רוצות להיות בקשר שלם, מוחלט, עם הבורא, ואף פעם לא להתנתק ממנו. בהתחלה אתן צריכות להתחבר ביניכן ואחר כך עם הבורא, והקשר הזה בין כולכן לבין הבורא צריך להיות קבוע.

שאלה: מתוך הקטע, "אפילו שיהיה לשניהם מחיצה המפסקת לאהבה שהיה ביניהם, מכל מקום הם מקבלים על עצמם עכשיו, שלא יפרידו את עצמם זה מזה". רציתי לשאול, אם אני עכשיו מרגישה מנעול על הלב שלי אבל יחד עם זה גם יש הרגשה שממש מאחורי הדלת, יש אהבה, שהיא לא נעלמה לשום מקום, אבל כאילו היא עכשיו מפסיקה על ידי אותו המנעול הזה. האם אפשר להגיד שזה הבורא שכאילו עכשיו דופק על לב האבן הזה? איך להתגבר על הפסקת האהבה?

תשתדלו לשחות, להגיע מלמטה. תשתדלו איכשהו לעקוף את זה.

שאלה: איך מתגברים על כוח הדחייה ולא נותנים לו לשלוט בנו?

בכך שאנחנו רוצים להפעיל את הכוחות שלנו, של החיבור בינינו ועם הבורא. אנחנו לא פועלים נגד משהו, אנחנו רוצים להפעיל רק את כוח החיבור בינינו.

שאלה: מה זה "עת רצון" ואצל מי הוא מתבטא, ומה ההבדל בין זמן של עת רצון ושאין עת רצון?

כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו רוצים להיות מחוברים בינינו, לתת מקום לבורא שיתחבר איתנו, אז כל דבר שאנחנו מרגישים שיש כאן איזו התעלות מאיתנו, אנחנו קוראים לזה "עת רצון", ואז אנחנו צריכים להשתמש בזמן הזה בצורה ככל היותר מועילה.

שאלה: אם יש מנעולים זה אומר שהבורא מרגיש אותנו וחייב שיהיו מנעולים, אז מה לעשות, איך להרגיש שזאת דווקא הגנה עלינו ולא הפרעה?

לפעול, להמשיך לפעול, להמשיך לעבוד ואז אתה תראה שכל זה רק לטובתך. הכול נעשה רק למענך.

שאלה: האם המחיצות הן הקשרים הלא מתוקנים בינינו, ואת הקשר הזה אנחנו צריכים לתקן?

כן.

שאלה: או שהן אותן התכונות של החברות שצריכות להתגלות ואני צריכה לחבר אותן אלי?

כן.

שאלה: זה קורה בחיבור שלנו, נכון?

כן.

שאלה: האם ניתן לומר שכאשר יש הרבה שמאל המנעולים סגורים?

כן.

שאלה: האם ברית עם החברים וברית עם הבורא זה אותו הדבר, זו אותה פעולה, או שאלו מדרגות שונות?

זאת אותה פעולה.

תלמידה: האם כשאני כביכול ערבה עבור החברות זהו קשר עם הבורא?

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שכריתת ברית בין שני אנשים היא מחווה שאחד נותן לאחר מתנות, נותן לו הבטחות. אנחנו רואים את זה בתורה, לא מעט פעמים יש בריתות כאלה.

כאשר כורתים ברית עם הבורא, אז מתחייבים לשמור לו אמונים, לאהוב אותו ולהיות דבוק אליו. מה מרגישים שהוא נותן לנו כאשר אנחנו כורתים איתו ברית? במה אנחנו מרגישים שהבורא כאילו מתחייב אלינו?

אתה מבקש רק כוחות שיחזקו אותך, שיעזרו לך להיות בדבקות בבורא, יותר מזה אתה לא מבקש.

תלמיד: האם זה סוג של אקט חד צדדי?

לא, זה לא חד צדדי. אבל אם תבקש יותר, אז זה כבר יהיה בעל מנת לקבל. תחשוב על זה, אין כאן מילים מדויקות.

שאלה: אני לא מבין איזו ברית יכולה להחזיק בפני התגברות הרצון לקבל. הרי ברור שבשלב הבא הוא יתגבר ושוב יהיו מחיצות בינינו. איזו ברית שנחתום עכשיו תחזיק מעמד בפני הרצון שיגדל?

גם על זה אני צריך לבקש מהבורא ששומר את הברית.

תלמיד: מה זה שומר הברית? הרי הרצון לקבל יגדל.

אבל הבורא ישמור עלי שאשאר בכריתת הברית.

תלמיד: איפה הברית תתבטא כשהרצון יגדל ונרגיש את עצמנו נפרדים זה מזה?

אם אני מרגיש שיכול להיות בינינו איזה קרע, אז אני פותח בתפילה לבורא והוא נותן לי כוח לאחות את הקרע.

תלמיד: האם הברית באה לידי ביטוי בכוח התפילה שיהיה לי בזמן הפירוד?

כן, וגם בכוח הדבקות שאני מקבל מלמעלה.

שאלה: כתוב "ומשום שהתחילה העבודה וכבר יש לו עבודה ואהבה כלפי הבורא כי אחרת מה יכול להיות הסיבה שהוא יוכל לקבל על עצמו עול מלכות שמים". אנחנו לומדים שיכול להיות שהאגו דוחף אותנו לקבל על עצמינו מלכות שמים.

זה לא האגו הזה. לקבל מלכות שמים, כלומר לקבל את הנהגת הבורא על עצמך בכול, זה לכוון את עצמך רק להשפעה ושלא תהיה לך שום שאלה על עצמך.

תלמיד: אם האדם באופן כללי מרגיש שהוא מוכן לקבל על עצמו עול מלכות שמים, האם זה נקרא שיש לו אהבה לבורא על אף שהכול יכול להיעלם מחר?

לא חשוב מה יהיה מחר. העיקר הוא שהבורא שופט את האדם עכשיו, ברגע הזה ובכל רגע ורגע. הוא מכיר את הטבע שלנו ולכן הוא עושה בדיוק כך.

שאלה: למה הם כרתו ברית עם הבורא אם יכול להיות שאין להם אהבה לבורא?

כי הברית מחייבת.

שאלה: האם כוח הרצון הוא משהו פרטי, או שהוא מגיע מהעשירייה או מהבורא?

כוח הרצון מגיע מהבורא, הוא המקור של כל הרצונות, גם הרעים וגם הטובים. עלינו רק לדעת איך להשתמש בכל כוח.

תלמידה: האם כשאנחנו אומרים רצון, יש בו דחף וכוח הרצון של האדם?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים לכרות בינינו ברית כמו שעשו אבותינו? הרי הדור הזה והדור ההוא שונים מאוד זה מזה.

לא אומרים לך שאתה צריך להיות בגובה של האבות, אבל עלינו לפעול לפי אותם החוקים.

שאלה: אנחנו לומדים את השיעורים האלה בנושא של ביטול המחיצות והמצב שלנו משתנה בצורה מאוד מהירה. מה אנחנו יכולות לעשות במצב החדש?

עליכן לא לשים לב לשינויי המצבים שלכן אלא לקרוא ולשאוף להתקדם עוד ועוד. לאט לאט, בהדרגה, יופיע בכן היחס הנכון לכל דבר. אל תדאגו ממה שקורה לכן עכשיו, הכי חשוב לקרוא עוד ועוד.

תהיו בקשר ביניכן, זה הדבר הכי חשוב. ועל כך כתוב, "מעט יותר, טוב יותר". עדיף לקרוא ולעשות פחות, אבל שזה יהיה דרך הקשר הנכון ביניכן, שיהיה כזה שתוכלו להתקדם כמה מטרים בדרך הנכונה למטרת הבריאה. או שאתן יכולות לרוץ אבל בדרך לא נכונה ויידמה לכן שעברתן כבר קילומטרים, אבל למעשה אתן מתקדמות הצידה למקום לא נכון.

שאלה: למה הבורא לא כורת ברית עם העשירייה שלנו? אנחנו מוכנות ומאוד רוצות ברית בינינו וכלפי הבורא.

איזו עשירייה אתן? אתן בסך הכול שלוש. מישהי לא באה, מישהי בלי מצלמה, מישהי מסתתרת שם, וזה בדיוק מה שלא טוב. מה אתן מספרות לי? בעצם הכול אומר שאין לכן קבוצה חזקה שמחוברת בתוכה. תתקנו את עצמכן.

תלמידה: האם כשנתחבר, אז הבורא יכרות אתנו ברית?

אני לא מבטיח לכן, אבל זה כבר יהיה מצב אחר.

שאלה: הכוח שמפריד בינינו והכוח שמחבר אותנו הוא בעצם אותו כוח, זה כוח האהבה של הבורא.

כן.

תלמיד: אני רוצה לכוון את הכוח הזה כלפיי, אני רוצה להיות ביחסים עם הבורא, שהוא יאהב אותי, ואם כולנו עושים כך, אז זה מבדיל ומפריד בינינו. אבל כשאני רוצה לכוון את הכוח הזה לכיוון חבר בעשירייה או בכלל ל"בני ברוך", כשאני רוצה שהבורא יאהב את החברים, שהוא ייתן להם אור, שהכול יהיה אצלם בסדר, ואם כל אחד חושב כך, אז זה דווקא מה שמחבר אותנו, זה אותו כוח, והפעולה שלו היא או חיבור או פירוד.

נכון מאוד. זה תלוי רק בנו.

תלמידה: אני רוצה להגיד על עשיריית קייב 7. העשירייה הזאת התפזרה בכל העולם בגלל מה שקרה בין אוקרינה לרוסיה, והם עשו פשוט מאמצים הרואיים, לא אנושיים כדי להישאר כעשירייה. זו ממש דוגמה של גבורה אמיתית.

תודה.

שאלה: אנחנו אומרים שהערבות בין האדם לבורא מגיעה מדרישה הדדית, מצורך הדדי, אני רוצה לעשות לו נחת רוח והוא רוצה לעשות לי נחת רוח. האם אפשר להגיד שמתוך הצורך ההדדי הזה מגיעה אהבה?

כן, ודאי.

תלמיד: כלומר הברית היא הכלי שלנו.

כן. מצוין.

תלמיד: האם אפשר גם להגיד שיש לנו רומן עם הבורא כמו גבר ואישה? אני אומר לבורא "יהיו ימים טובים, יהיו ימים פחות טובים, אבל כך או אחרת אני אף פעם לא ייטוש אותך, לא משנה מה, אנחנו יחד"?

נכון.

שאלה: אתמול המלצת שנחשוב איך נוכל להסתיר את האגו שלנו. כשאין לנו מסך, כיסוי, אז הבורא מסתתר כנראה כדי לא להזיק לנו. איך אנחנו יכולים להסתתר ממנו? מי בכלל מסוגל להסתתר מהבורא? מה בכלל אפשר להסתיר ממנו? מה זה אומר "הסתרה"?

את זה אנחנו עוד נלמד. אם האדם ירצה להסתיר את עצמו מהבורא, להסתתר ממנו, אז הוא יוכל, הוא פשוט לא ירצה להיות אתו בקשר. אנחנו עוד נדבר על זה, זה עוד מוקדם.

שאלה: מה המשמעות של מחיצה? האם זו מחיצה בין הנברא לבורא ואיך להתגבר עליה?

זו מחיצה בין הנברא לבורא, ולהתגבר עליה אפשר רק דרך החברים. הרשת שאני צריך על ידה להתקשר לבורא נמצאת בקשרים בין החברים.

שאלה: אני מרגישה מנעולים פנימיים, אבל גם מנעולים קולקטיביים בתוך העשירייה. האם כל אחד מרגיש קודם כל את המנעולים האישיים שלו לפני שהוא מרגיש את המנעולים הכלליים של העשירייה?

נכון. ככה זה.

תלמידה: איך אפשר להתגבר על המנעולים אחרי שאנחנו מכירים במנעולים הכללים?

רק על ידי זה שאנחנו מתפללים יחד לבורא, משתדלים לפנות לבורא יחד ולבקש ממנו שיבטל את המחיצות.

שאלה: האם אפשר להגיד שאני כבר חווה את הברית במידה מסוימת, וזה מורגש כמו רצון נצחי ומצוקה מאוד גדולה להשיג את זה וכל הזמן להתקדם? האם כשאני מרגיש ככה, זה בעצם קיום של הברית במידה מסוימת?

עוד לא, אבל זו התחלה.

שאלה: אנחנו לומדים שהמפתח לפתיחת המנעולים הוא החיבור בינינו בעשירייה. בינתיים אנחנו לא מצליחות לבטל את המחיצות בעשירייה. איך הניסיונות היום יומיים לחיבור בינינו במטרה לעשות נחת רוח לבורא פותחים את המנעולים?

בסך הכול על ידי חיבור בינינו, אין כאן שום דבר מיוחד. ככל שאנחנו מתחברים, אנחנו בזה פותחים את המנעולים.

תלמידה: האם זה כדי להגיע לצעקה? כי אנחנו לא מצליחות לבטל את המחיצות.

כן. תנסו יותר ויותר עד שתגיעו לצעקה.

שאלה: כתוב שאם אנחנו שמים מנעול, אז גם הבורא מציב מנעול, מי הראשון שמכניס את המפתח לאותו המנעול?

אנחנו צריכים להיות תמיד ראשונים.

שאלה: הברית עם הבורא, האם זה אומר להרגיש שאנחנו שותפים? איך קורה שהקטנים מתחברים עם הגדולים מאוד, איך בפועל מתרחשת הברית הזאת?

זה כמו בעולם שלנו, יש אנשים גדולים לפי המקום, לפי ההשכלה, לפי הפרנסה, לפי כל מיני דברים, ויש לידם ילדים קטנים שהם מולידים. אין בעיה, העיקר להרגיש שאנחנו נמצאים במשפחה אחת.

שאלה: אם לחברות יש דעות מנוגדות, או לי יש דעה הפוכה לחברות, האם זה אומר שעוד לא קיבלתי על עצמי עול מלכות שמיים?

בוודאי.

תלמידה: כל התנגדות, כל הופכיות שיש בי, האם זה אומר שעוד לא קיבלתי על עצמי עול מלכות שמיים?

כן. את אגואיסטית, לא נורא. עוד תגיע אלייך ההזדמנות, האפשרות. יש לך אגו גדול.

שאלה: האם האדם יכול להסתיר מהבורא את הרצון לקבל שלו, והאם זה נקרא צמצום וביטול בפניו?

מהבורא את לא יכולה להסתיר שום דבר, ואם את חושבת להסתיר ממנו משהו, אז זה כבר מראה על קלקול גדול מאוד.

שאלה: מה התיקון הפרטי של האדם אם הוא כל כך סובל? איך הוא יכול לדעת מה הוא צריך עוד לעשות שהוא לא עושה מספיק?

הוא צריך לאהוב את החברים ולאהוב את הבורא. אין לו יותר מה לדעת ומה לעשות.

שאלה: מדובר כאן על אהבה לבורא, אבל אני מבינה שאהבה היא מתנה מהבורא, אז מתי זה קורה? האם מדובר פה רק בשאיפה שיש לנו, נטייה כזאת, או שמדובר באהבה באמת?

אהבה היא מושג הפרוס מאפס ועד אין סוף, לכן אני לא יכול לבטא את זה במילים. אבל אנחנו צריכים להבין שקשר דרך לב פתוח במלואו, לחלוטין, זה מה שמביא לאהבה.

קריין: קטע מס' 7, כותב בעל הסולם.

"צריכין הכנה דרבה, - שהוא ללכת בכל דרכיו, ומי יודע דרכי השי"ת? אמנם ז"ס "אורייתא שיש בה תרי"ג אורחין [תורה שיש בה 613 דרכים]", שההולך עליהם סופו שיזדכך, עד שגופו לא יהווה מחיצה של ברזל בינו לבין קונו. כמ"ש: "והסירותי את לב האבן מבשרכם", ואז, יתדבק בקונו, ממש כמו שהיה דבוק טרם התלבשות נשמה בגוף".

(בעל הסולם. אגרת י"ז)

שאלה: מה לעשות אם אתה לא רואה את המנעול אצל החבר? ומה אתה עושה איתנו?

מה אני עושה אתכם? אני רק מסביר לכם מה שכתוב בספר, כלום חוץ מזה. איפה אתה רואה מה אני עושה אתכם? האם אני מסובב בכם משהו, או מה?

תלמיד: אבל איכשהו אתה משפיע עלינו. אתה רואה הרי את ההגבלות האלה שיש בנו ואתה איכשהו מוביל אותנו. איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה בעשירייה בצורה כזאת שמתוך זה שאדם לא מוציא את עצמו מבית האסורים?

אבל אם האדם מתייחס לחבר שלו כמו שהוא מתייחס לעצמו והוא רוצה לעזור לו, אז בזה הוא עוזר לו. כך אני גם מתייחס לכולכם. ואם אתם חושבים שאני מתייחס אליכם אחרת, אז זה לא טוב בשבילכם.

שאלה: יש רושם מתוך מה שקראנו שהיחסים עם החברים והיחסים עם הבורא אלה שני הדברים שבהם אנחנו צריכים כל הזמן להתמקד. ואם כל אחד ישאף להתחבר עם החבר, אז נגיע מהר למטרה שלנו.

כן. נכון.

תלמידה: התפילה שצריכה להיות היא שנוכל להבין שהחבר הוא מתנה שניתנה לנו כדי שנוכל להגיע בעזרתו למטרה.

כן. אני מסכים עם מה שאת אמרת.

שאלה: יש חברה שמשתדלת להיות בשיעור צהרים אבל יש לה בעיה מבחינת המשפחה שלה שלא לומדת, היא לא יכולה לפתוח את המצלמה כשהיא איתנו. היא שואלת, האם עדיף לה לא לבוא לשיעורים או שזה בסדר לבוא עם מצלמה סגורה?

יותר טוב להשתתף בשיעור, אפילו עם מצלמה סגורה.

שאלה: האם יש מצב שאנחנו מרגישים מנעולים כלליים ומרגישים שהמנעולים האלה הם בתוך הנשמה שלנו על אף שאנחנו לא מרגישים את זה בצורה ישירה?

כן. אנחנו מרגישים מנעולים בכל מיני צורות. אבל אין מה לפחד, כי ברגע שאנחנו מרגישים מנעולים, אנחנו צריכים להיזכר שעל ידי הקשר בינינו אנחנו שוברים את כול המנעולים.

(סוף השיעור)