006_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/tvLziHjB?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 324, דף שכ"ד. אות מ'

הבנים לא יכולים לקבל את אור החכמה? ושואל אותי, בסדר ההזדככות הוא בינה ב' א'? תסתכלו בדף שכ"ב, למטה באור פנימי, השורה השנייה לבסוף, כתוב כך.

הג', הוא אור החסד, דהיינו קומת הז"א, שקבל[ה] עתה משארית של הזדככות הבחי"ב דכלי דחכמה. וזה נחשב לבחינת בן של הבינה, ואינו כלל מבחינת אור הבינה. ואור הג' זה נקרא בשם ו"ק, שהוראתו הוא, שחסר הארת ג"ר, כלומר, אור החכמה, ואין בו אלא בחינת חסדים בלבד. זאת אומרת, אפילו בחינה א' לא בחינה א' אמיתית.

מדוע, נשאלת השאלה, מדוע אני אומר ג' יכול להיות בב'? לא ככה. ג' יכול להיות בכלי דכתר, הוא נקרא בן. ב' דעביות יכול להיות בכלי דחכמה, הוא נקרא בן. מדוע א' בכלי דבינה נקרא בן?

אז הוא נותן לנו כלל. כלים דכתר חכמה בינה, הם כלים דג"ר, היינו שיש בכל אחת ואחת שלמות. מה שאין כן, מה זה זעיר אנפין? זעיר, קטן, חסר, איך יכול להיות חסר שלמות? איך זה יכול להיות חסר בחינה לגבי שלמות? לכן זעיר, זה בן ותולדה אצל בינה.

לכן הוא אומר כלל, ג"ר חשובים כח"ב, מבחינת מה? מבחינה שהם שלמים. מה שזעיר אנפין זה דבר חדש, הוא קטן, זעיר, זה בחינה חדשה. זה חס ושלום יכול להיות בבחינה אחת עם, אה, עם ג"ר? לכן הוא חושב, לכן הוא אומר, וזה נחשב לבחינה בן של הבינה, ונכלל מבחינת אור הבינה.

תלמיד: ככה ככה.

רב"ש: אני, אני אסדר מה שאתה רוצה.

אז מקודם הוא לומד לנו, הוא אומר, מקודם הוא לומד כך. בזמן שיש מטי בחכמה, מה שהרב אומר, תסתכלו, שמטי בחכמה. כתוב, תסתכלו, והיות אור. אות ל"ט, הנה אז. שהוא אומר כך, כי, ונחזור לעניין, הוא אומר. כי כאשר חזר להיות לא מטי בכתר הנה אז הוא מטי בחכמה ויורד אור של חכמה בה, איפה? בכלי דחכמה, צריכים לומר. ואז, כבר הז' בנים, כבר הז׳ בנים שיש בבינה הם גדולים ואינם צריכים לאמם, כבר יש חכמה. 04:15:05

רק מה? שיכול להיות בינה תדחה את זה, הגם שיש חכמה מדרגה. מה שאם לפני זה לא היה חכמה כלל. מדוע נגיד? משמשה עם מטי בכתר. בזמן שמטי בכתר, אז אור הכתר שהוא אומר למעלה אומר, חולש, שולט על כלי דכתר שיהיה רק חסדים, לא חכמה.

עכשיו שמטי בחכמה, מדוע? מטעם שלא מטי בכתר, אז יש חכמה, מאיר גם כן בבינה חכמה. אבל, לכן בחינה א' שיש בבינה כבר גדולים. אבל, שבינה לא תפריע לחכמה הזאת, יכולה לומר בינה, אף על פי שאני לא רוצה לקבל, כמו שלומדים פנים ואחוריים.

מדוע פנים ואחוריים? אימא אומרת, אני לא צריך חכמה, יש ... לא רוצה. היות מחמת חשק הבנים שיש להם, אז היא מבטלת בחינתה עצמה. נבחן זה, מי שמבטל, עולה למעלה. נמצא, חמישי עולה למעלה.

עוד סיבה, בכדי שתוכל להשפיע פנים בפנים שיהיה בחינה א' בדומה לבחינה א׳, לבחינה זעיר אנפין, היא עולה לחכמה מב' ונשאר א'. יש לנו שתי סיבות שצריך לעלות למעלה, הכול בשביל מה? חשק הבנים. נמצא, אור החכמה היה מקודם גם לפני שעולה, כך הוא אומר. אז שלא תפריע, הוא שיהיה להשפיע פנים בפנים, היא עולה למעלה.

תלמיד: דף שכ"ד, אות מ'.

רב"ש: שכ"ד אות מ'. אתם יודעים מה עם ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות? נו.

מ) ואח"כ חוזר להיות מטי האור בכתר, ואז חו"ב שניהם עולים שם מחמת חשק שיש להם. מה כאן השאלה? אם היה מטי בכתר, ואחר כך חו"ב שניהם עולים שם מחמת חשק שיש להם, לפי מה שאנחנו למדנו, איך נעשה מטי בכתר? היות רשימות עולים למעלה, אז הם גורמים שיהיה עביות. נראה איך שהוא מפרש.

ואז נמצא שיש הרחק גדול בין הבנים, זה נקרא חסד, זעיר אנפין, לבין אור הג"ר, לבין אור החכמה. כי יש ביניהם ב' מרחקים: בינה, וחכמה. שאין בהם אור. רק איפה יש אור, בפשטות הלשון? בכתר יש אור, חכמה ובינה עלו לשם מחמת חשק שיש להם. 04:19:13

לכן שיש ב' מרחקים שאין אור, לכן אור החסד עולה אז לבינה, שאור החסד עולה אז לבינה, ונקרא לא מטי בחסד. זאת אומרת, צריכים לומר לפי זה, שהיה מטי בכתר, לא מטי בחכמה ובבינה, ולא מטי בחסד. ואז, הופך כלי החסד את פניו, ונותן הו' אורות למטה בגבורה.

זה קשה מאוד. לפי הלשון שאומר, חסד יכולה לקבל מטעם ב' מרחקים? כל זה שגבורה בוודאי לא יכולה לקבל, מדוע מגבירה ה׳ כן יכולה לקבל לפי הסברה שלו שהוא אומר? נראה מה שהוא מפרש באור פנימי.

מ) מטי האור בכתר ואז אור החכמה [ו]בינה שניהם עולים שם: כי החכמה חזרה ונזדככה מעביות דבחי"ב שבהמסך שבה, ואז, נסתלקו האורות משם ועלו להכתר. אז הוא מסביר למטה, מדוע נעשה מטי האור בכתר? להפך, מטעם כי החכמה חזרה ונזדככה מעביות דבחי"ב שבהמסך שבה, ואז, נסתלקו האורות של כלי דחכמה ועלו להכתר וזה גרם להתעוררות של העביות בהנוקבא דכתר, שהיא ג' דעביות, מכח הרשימו דזכר דחכמה שעלה בתוכה, שהוא בחי"ג.

ולמדנו, שהם עלו כאילו רוצים מסך, אז העליון צריך לתת להם. אז העליון צריך להיות במדרגה כמו שהיה בפעם הראשונה שהיה לו ד' ג', ועצם את החכמה. לכן גורם, אה, זה גרם שכתר חזר בעביותו אל ד' ג', ושוב נתפשט אליה קומת החכמה, על ג' דעביות, ומטי אור החכמה בכלי דכתר.

כאן כתוב, ואז חו"ב שניהם עולים שם, עולה למעלה מחמת חשק שיש להם. והוא אומר, מדוע עלו, עלו, עלו?

תלמיד: הזדככות.

רב"ש: מטעם הזדככות. אז הוא אומר, ודע שהרב מכנה את הזדככות העביות, בשם חשק לעלות להעליון. כי הזדככות ועליה היינו הך. בזמן שנאבד לו המסך, הוא רוצה להיות בזך, לא להשתמש עם עביות בלי, בלי כוונה בעל מנת להשפיע, לכן נקרא זה שעולה.

ברור? זה פשוט. נקרא הלאה.

תלמיד: הסדר פה ...

רב"ש: כן, הולכים לפרש. ואחר כך חזרו להיות כמו בכתר, מדוע? שהיה חכמה ובינה רצו מחמת חשק לעלות למעלה. ואז נקרא, ואז, זאת אומרת, היה מסך בצורה כזו. מתי? שהיה מטי בכתר, מה היה הסיבה? מה שהם רצו ל… מה שהם רצ… מחמת חשק שיש להם לעלות למעלה.

תלמיד: זה נקרא הזדככות.

רב"ש: אם כן, זה מה הפירוש ואז? ואז היה מסך ושמטי בכתר, מחמת חשק שהיה להם. כך צריכים לפרש את דברי הרב.

תלמיד: ...

רב"ש: כן.

ומה הוא אומר? ואז נמצא שיש הרחק בין הבנים ל… בין הבנים לבין הג"ר. מה זה ג"ר? כתר חכמה בינה, ב' מרחקים. איזה פירוש בין הג"ר? רק חכמה בינה ... יכול לומר ככה. ואז נמצא שיש הרחק גדול בין הבנים לבין אור הג"ר, אור הג"ר נקרא כתר חכמה בינה, רק בכתר מאיר האור. אור החכמה בינה לא נמצא בין הג"ר, יש עכשיו ב' מרחקים. מה שלפני זה, שהיה מטי בחכמה, היה מרחק אחד. מטעם בינה עלה למעלה, לכן איך היה מאיר בחסד? היה מרחק אחד. איזה מרחק? כלי דבינה.

ועכשיו גם כלי דחכמה, עכשיו אור שהיה בכלי דחכמה גם כן עלה למעלה, רק כתר לבד נמצא מכלים דג"ר. עד כלי דחסד יש ב' מרחקים של כלים דג"ר שהם חכמה בינה, היות שאור לא מאיר רק בכתר לבד.

... חכמה עולה. אנחנו למדנו …

כאן המדובר, מה היה מצב לפני מטי בכתר. למדנו לא מטי בכתר, מטי בחכמה. בינה, מחמת חשק הבנים, היא ביטלה בחינתה ועלתה לחכמה. נמצא, מטי ב… לא מטי בכתר, מטי בחכמה, ולא מטי בבינה. שבינה נזדככה אז, ועלתה לחכמה, בכדי שתהיה בחינה א' שהיא דומה בהשתוות פנים בפנים עם כלי דחסד שהוא זעיר אנפין, שהוא הבן שלה. נמצא באיזה מסך אני מדבר עכשיו? מטי בכתר, לא מטי בכתר, ומטי בחכמה, ולא מטי בבינה, בינה עולה לחכמה עם מטי בחסד.

נמצא, בכלים דג"ר כשנקרא כתר חכמה בינה, לחסד כמה יש מרחק? רק בינה לבד, לא מטי בבינה. עכשיו שניהם עולים, היות שבינה כבר נמצאת אצל חכמה, אפילו שניהם עולים, ותמיד אנו לומדים מבחינה עליונה. נמצא שחכמה שהיא בחינה ג' דהתלבשות, שהיא ביקשה משהו מכתר, אז גרמה שג' דעביות שיש בכתר, שיחזור למצבה הקודם, בעת שהייתה מטי שהולידה את החכמה.

אז היא הייתה ד' ג', והיא הזדככה עצמה בג' ב', שיהיה לו השתוות עם חכמה. אם זה ... מצבים. מקודם ונעשה בד' ג', שזה נקרא לא מטי בכתר, ואחר כך יהיה שוב תולידה את החכמה. אז הוא חושב עכשיו בינתיים, מטי בכתר, לא מטי בחכמה בינה מחמת שהם נזדככו, עלו לשם, עכשיו חסד.

נמצא בכלים דג"ר, כתר חכמה בינה, מאיר עכשיו אור רק בכתר לבד. נמצא, שתי מרחקים חכמה בינה, הוא לומד הרב. לכן, זה מרחק לחסד, לכן חסד עלה. ואחר כך מטי בגבורה. יש שאלה עצומה, חסד לא יכול לקבל, שתי מרחקים, לכן חסד גם כן עלה. איך גבורה יכולה לקבל? זה שלושה מרחקים נגיד. נראה מה שהוא מפרש.

אז הוא אומר, למטה באור פנימי, ב' מרחקים בינה וחכמה שאין בהם אור. וזה שאלתי, איך גבורה כן יכולה לקבל, אתה מבין מנחם, אם חסד לא יכול לקבל? אז הוא מסביר, כדי לבאר ענין ב' מרחקים הללו, שנתהוו מחמת עליתם של החו"ב לכתר, וכן שיהיה אפשר להמשיך ביאור דברי הרב, אני מוכרח להאריך כאן. מה יש להאריך? ב' מרחקים כמו שאומר, אור אין. הוא רוצה לתאר את השא… אה, את התשובה, איך בגבורה כן יכול לקבל אור? אז הוא נותן ביאור אחר, ב' מרחקים, לא על מקום, רק על הבנה.

כדי לבאר היטב בהבנה מקוריית, את תכונת אלו עשרה הכלים שנשארו מהתפשטות הא' דא"ק, בפרצוף גלגלתא, אחר הסתלקות אורותיהם מתוכם, ובאו ונקבעו כאן בהפרצוף דהתפ"ב דא"ק, שנקרא פרצוף ע"ב דא"ק. צריכים לדעת, כי צריכים להבין היטב את ענין הפנים ואחור של אותם הכלים. מה הפירוש הדבר?

מסביר, כי עד כאן ביארנו רק מבחינת העביות בהמסך המזדווג עם אור העליון, שנקרא פנים ואחוריים דמסך או דעביות. עכשיו הוא רוצה לבאר פנים ואחור דתכונת הכלים. מה למדנו פנים ואחור דמסך? שהעביות היותר גדול שבהמדרגה הוא הפנים שלו, ומדת עביות הפחותה שבו, היא באחור של המדרגה. זה נקרא פנים ואחור. מה שמשתמש היותר חשובה הנקרא פנים, ומה שפחות מזה, שלא השתמש מזה, נקרא אחוריים.

ועתה נבאר את פנים ואחור, שבתכונת הכלים לפי עצמם, מה הפירוש? לא לפי המסך שלהם, רק תכונת הכלים. כלומר, לפי מה שנתרשמו על ידי התפשטות והסתלקות דהתפ"א.

כי עיקר גילוי כחות שבדרכי האורות, שאנחנו אומרים, יש שינוי באורות, באים ברובם ע"י תכונת הכלים עצמם, כי ע"כ הכלים מכונים בשם צנורות, מה זה צינורות השפע? ומה המשל על זה? כי דומים, כי דומים לטבע המים שמקבלים צורתם ע"י הצנורות שנמשכים על ידיהם, אם בשפע אם בצמצום, צינור גדול, צינור קצר, אם למזרח אם למערב וכן נפעלים האורות בתכונות הכלים שמלובשים בהם. ולפיכך אנו צריכים להבין אותם על בורים. תכונת הכלים, בכדי שנדע מאיזה בחינה אני מדבר.

והנך מוצא שאור הכתר שהוא בהתפשטות א', שהיה מאיר בפרצוף גלגלתא, לא ירד בחזרה להתפ"ב של פרצוף ע"ב, אלא נשאר עומד בראש תחת המלכות של ראש, מה הפירוש תחת המלכות של ראש?

בהתחלה הוא מסביר הרב, היות שאור מסתלק שהיה כבר מלובש בגוף, אור הזה כבר מוגבל, היה מלובש בגוף. שאנו אומרים שהסתלק, אז הוא עומד למטה במלכות שלו. למדנו, מלכות דראש, משום שהתפשטה למעלה, מבחינת אור חוזר ממטה למעלה, חזרה והמשיכה את האור מלמעלה למטה, שנקרא גוף. נמצא שמלכות דראש נקרא מאציל, למי? לאור המתלבש בגוף אצל פרצוף גלגלתא.

שאור מסתלק, שעולה למעלה, אומר, מעלה מטה, היינו כאן מעלה בחשיבות, מטה בחשיבות. אז אור יוצא מהכלים דגוף ועומד תחת מלכות דראש, תחת המאציל שלו. זה לפי סדר מעלה, סיבה ומסובב. אם כן, מה אנו רואים? שהאור נשאר למטה תחת מלכות דראש, ולא ירד לגוף.