שיעור צהריים 14.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 653, חלק מאמרי "שמעתי",

מאמר רי"ג, "ענין גילוי החסרון"

יש לנו בעיה אחת, יש לנו יכולת לגלות חיסרון לכל דבר חוץ מאשר לכוח ההשפעה, לאהבת הזולת, ובקיצור לעניין "לשמה". לכן עניין גילוי החיסרון הוא חשוב מאוד, זה חיסרון למשהו שלא יכול להיות שיהיה לנו חיסרון אליו, אז איך אנחנו מגיעים לזה? איך אני יכול לגלות חיסרון, להגדיל אותו, לסדר אותו אם אין לי, וזה נגד הטבע שלי שאני ארצה להשפיע, לאהוב את הזולת. מה לעשות? בואו נראה.

ריג. ענין גילוי החסרון

שמעתי

"דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד.

יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות זמן צריכין, עד שיחזור למטרה. לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ"ש בשולחן ערוך: "שויתי ה' לנגדי תמיד", שאינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש.

כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי. כמו אהבת האם לבנה, שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום הכנות ומוחין לאהוב בנה. יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם עובדים במסירות נפש ממש. שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים.

לכן מי שמרגיש, כמ"ש בשולחן ערוך, "שיהא אצלו דומה וכו'", בטח שהוא בשלימות. זאת אומרת, שיש לו אמונה. וכל זמן, שאין הוא מרגיש שעומד בפני המלך, אזי הוא חס ושלום להיפך. לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה. והוא שיצטער עצמו, על שאין לו אמונה כראוי. וחסרון אמונה הוא היסוד שלו. וצריך ליתן תפילתו לבקשות ויגעות, שירגיש את החסרון הזה. שאם אין לו חסרון, זאת אומרת שאין לו כלי לקבל את המילוי. וצריך להאמין, שהקב"ה שומע תפילות כל פה, ושהוא גם כן יוושע באמונה שלימה."

שאלה: איך להרגיש שאתה עומד בפני המלך? הרי לפי המאמר זאת המטרה העיקרית שלנו. איך להגיע להרגשה כזאת?

זהו הדבר הכי חשוב אצלנו, לגלות שהבורא ממלא את כל העולם. הדבר החשוב אצלנו הוא להגיע לגילוי הבורא, שהוא ממלא את כל העולם, שאין עוד מלבדו, כך שזאת תהיה המטרה העיקרית שלנו, לגלות שהבורא עושה הכול, מבצע הכול ובאופן כללי רק הוא זה שקיים ואף אחד חוץ ממנו. בזה אנחנו צריכים להתעסק, את זה אנחנו צריכים לתאר לעצמנו, לחנך את עצמנו בצורה כזאת, לדבר על זה, לשאוף לזה, כך שזאת תהיה הבעיה היחידה שלנו.

תקראו שוב את המאמר הראשון של שמעתי "אין עוד מלבדו" ותראו שהוא מדבר על זה. גם בשאר מאמרים, ובכלל כל חכמת הקבלה מדברת על דבר אחד בלבד, איך לגלות שהבורא הוא יחיד ומיוחד שרק הוא זה שמנהל את הכול וממלא את כל מה שקיים. שרק הבורא קיים ורק הוא ממלא את כל המציאות, ואנחנו צריכים להרגיש ולגלות רק אותו. זו המטרה שלנו והעבודה שלנו, וכל המאמצים שצריך לעשות כל אחד וגם בינינו וביחס שלנו לכל הבריאה הם לגלות את הבורא שממלא את הכול וסובב את הכול.

כשהמקובל מגיע לזה, אז הוא מרגיש שהבורא באמת ממלא את כל המציאות ואין עוד מלבדו. זה מה שהמקובל מגלה. וזו באמת כל המטרה שלו לגלות את הבורא על פני כל התנאים שמתגלים לפניו, כל מיני הפרעות, כל מה שיש, לא חשוב, העיקר לגלות שהוא נמצא מול הבורא והבורא סובב את הכול.

למעלה מהדעת, לשמה, זו תכונת ההשפעה שהאדם מגיע אליה כנגד, למרות, בהפוך מהרצון לקבל שיש לו מהלידה, והוא מפתח את הרצון החדש להיות למעלה מהרצון הטבעי שלו וזה לוקח הרבה זמן. קשה אפילו להבין את זה, כל שכן להתחיל להרגיש שזה נמצא בך ואתה כבר נמצא בזה.

שאלה: עשיתי שיעורי בית כמו שאמרת לי לעשות וכתבתי כמה שורות לגבי מה לעשות עם מחשבות של שנאה. מה שגיליתי שאני נהנה מהשנאה, הסיבות לא חשובות. מצד אחד זה הורס אותי ומצד אחר אני לא מסוגל לוותר על התענוג.

טוב מאוד. אתה נמצא בינתיים בהכרת הרע של הטבע הנוכחי שלך ואתה צריך לעבוד על זה עוד ועוד ולהתקדם.

תלמיד: מה עוד אני אמור לגלות כדי לזכות בתיקון?

אתה צריך בכל הכוח להשתדל להתחבר עם החברים, זו בטוח הדרך הקצרה והבטוחה להגיע ללשמה.

שאלה: כתוב במאמר שיש הרבה גורמים שמחייבים את האדם לתת יגיעה אבל אינם למטרה. מהי היגיעה שלא מקלקלת את כל הבניין, שיש לה יסודות איתנים?

זה היחס שמכוון מחבר לחבר כדי להיות ככל האפשר יותר קרובים זה אל זה, ולהשתדל להגיע לכאלו יחסים ביניהם שהם יגלו את הבורא.

שאלה: אני משתדלת לעבוד בעשירייה, מתבטלת כלפי העשירייה, אבל האגו אומר שאני לא ראויה לחברות. אני מבקשת מהבורא שהוא ייתן לי את החיסרון, שהוא ייתן לי את הכלי, אבל אני מרגישה שהתפילה שלי על זה לא כנה, לא מכל הלב. בסוף המאמר כתוב שהבורא שומע תפילת כל פה, האם התפילה שיוצאת מהשכל היא גם נשמעת?

הייתי אומר כך, אנחנו חייבים להתקרב זה אל זה ולקבל את ההתקרבות שלנו כדבר ההכרחי שהבורא מצווה אותנו. אומנם הוא ברא אותנו בטבע אחר, בדחייה הדדית זה מזה, אבל אנחנו צריכים דווקא ההיפך, למשוך את עצמנו לחברים, וכך להגיע למצב שרק בצורה כזאת אנחנו מגיעים לכוח השפעה, לחיבור. זו העבודה שלנו קודם כל. למה קודם כל? כמו שכתוב "מאהבת הבריות" שזה דבר ראשון, "לאהבת הבורא" שזה דבר שני. לכן אני צריך לדאוג עכשיו אך ורק איך אני מתקרב לחברים כדי להתחיל לגלות בינינו את הכוח הנסתר, את הבורא, שהוא אל מסתתר, ואז נתחיל לגלות גם את הבורא בינינו. זו העבודה שלנו.

שאלה: האמונה היא הכרחית כדי להגיע לתיקון, אבל לאחר שהגעתי לדבקות עם הבורא מה קורה עם האמונה?

אתה נכלל בכוח האמונה, בכוח ההשפעה, ואתה דומה לבורא באותה מידה שהגעת.

שאלה: אף על פי שאנחנו משרתות את החברות ומתפללות עבורן, בסופו של דבר כל פעולה שאנחנו עושות היא לטובת עצמנו. איך אנחנו יכולות לבנות כוונה להשפעה בלי לחשוב על תועלת עצמנו?

התיקון הזה נעשה על ידי המאור המחזיר למוטב. אם אנחנו יודעים שאנחנו אוהבים רק את עצמנו ופועלים רק לעצמנו, אבל בכל זאת רוצים איכשהו להכיר ולהתקרב להשפעה טובה לאחרים, אז אנחנו מעוררים בזה את האור העליון שמשפיע עלינו ומקרב אותנו זה אל זה. ואז לאט לאט אנחנו מתחילים לגלות שיש בינינו כוח השפעה, שהוא נמצא בינינו, מגלים אותו לאט לאט, שלב אחר שלב. בצורה כזאת אנחנו מתקרבים לבורא והבורא מתקרב אלינו.

שאלה: אמרת שרק הבורא קיים. האם אנחנו קיימות רק כשאנחנו מתייחסים אליו עם האמונה?

לא. אבל אם אנחנו מתייחסים לבורא כאל כוח השפעה שמקשר בינינו, ואנחנו מאוד רוצים שהוא יתגלה בינינו ויקשור אותנו יחד, אז בזה אנחנו פועלים לגילוי שלו וכך אנחנו מגלים את כל הבריאה שהוא ממלא אותה.

שאלה: האם עבודה מתוך הרגל היא עבודה בכיוון נכון, או שצריך לעשות שינויים מדי פעם?

כן, העיקר שאנחנו לא עוזבים את העבודה שלנו ודרך החיבור בינינו רוצים להיות מחוברים עם הבורא. ואז לאט לאט, זה לוקח זמן, נתחיל להרגיש עד כמה בחיבור בינינו הבורא מתגלה ומתחילים להכיר בו.

תלמיד: האם זה בסדר לעבוד מתוך הרגל? כי יש הרגשה כאילו הכוונה נאבדת.

תעשו ותראו, כי המילים הן לא תמיד כמו שאנחנו חושבים.

שאלה: בעבר אמרת שיש אנשים שבטבע שלהם הם אלטרואיסטיים. האם מי שבטבע שלו הוא אלטרואיסט זה עוזר לו בעבודה הרוחנית, או להיפך, הוא משלה את עצמו שהוא עובד ברוחניות, הוא לא מתייגע והוא בעצם נשאר בטבע הגשמי שלו?

יש כאלה אנשים שיש להם טבע אלטרואיסטי, הם לגמרי לא קרובים לעולם הרוחני יותר מאלו שאין בהם את הטבע הזה.

תלמידה: האם הם צריכים לעבוד יותר קשה?

הם צריכים לעשות בירורים נוספים.

שאלה: איך אנחנו יכולים למסור את החיסרון לחברים כדי שהם יהיו נוכחים כל יום בשיעורים?

צריך לדבר על חשיבות המטרה ואיך אנחנו משיגים אותה, ולהשפיע זה על זה, "איש את רעהו יעזורו".

שאלה: איך להחזיק כל הזמן את המטרה לנגד עינינו?

אם תדברו כל הזמן על חשיבות המטרה ומהי בדיוק, אז לא תשכחו אותה.

שאלה: עשינו משימה בעשירייה והבנו שמישהו חושב שהעשירייה היא בתוכו ומישהו חושב שהיא מחוץ לו. איפה לדמיין את מרכז העשירייה?

מרכז העשירייה הוא הקשר המשותף שלנו, לכן אנחנו צריכים לדמיין אותה כנמצאת בינינו. ובמרכז של העשירייה כשאנחנו מתחברים יחד, אז אנחנו יכולים להתחיל לגלות את הבורא.

שאלה: אם אני אף פעם לא הרגשתי הרגשות כאלה שאני לא ראויה לחברות ולמורה, אלא ההיפך אני רואה את זה כאהבה של הבורא, האם זה לא מהאגו?

לא, זה טוב. העיקר שתמשיכי.

שאלה: אני במצב כזה שמשום מה עשרות פעמים במשך היום אני מוצא את עצמי עושה דברים שאין לי מושג מה אני עושה ובשביל מה, וזה מביא אותי לטירוף כזה של מה אנחנו עושים עם החיים שלנו. מה בעצם משאיר אותנו פה בדרך הזאת?

אני מציע לך לפתוח יומן או מחברת או שתעשה את זה במחשב ולכתוב שם מחשבות, רצונות, ואחר כך תעבור על זה ותראה. זה יעזור לך להיות קצת יותר מסודר.

תלמיד: אני רואה שהחיסרון של המקובל לדעת את מטרת החיים, את המציאות, מה קורה בעולם, לגלות את הבורא, את שורש נשמתי, זה כבר לא חשוב לי בכלל, זה לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה רק החיבור בעשירייה עם החברים, האם זה בסדר או לא?

מצוין. תגיד תודה לבורא.

תלמיד: אפשר לשכוח מכל העולמות העליונים?

אפשר לשכוח מהכול, כל מה שתרצה להשיג אתה תשיג בקשר עם החברים.

שאלה: איך כלי נבנה מחסרונות? מה הם התנאים כדי שהכלי ייבנה?

החיסרון המשותף בינינו הוא לגלות את הבורא המשותף בינינו, זה בעצם הכלי שאנחנו צריכים לגלות כדי להשפיע לו נחת רוח.

קריין: אנחנו קוראים שוב בכתבי בעל הסולם, עמוד 653, מאמר שמעתי רי"ג, "ענין גילוי החסרון".

ריג. ענין גילוי החסרון

שמעתי

"דבר העיקרי והיסוד הוא להגדיל את החסרון. כי זה היסוד, שעליו נבנה כל הבנין. וחוזק הבנין נמדד לפי היסוד." אנחנו חייבים לגלות חיסרון לרוחניות, לגילוי הבורא, יותר ממה שקיבלנו מהלידה. תודה לבורא שנתן לנו, אבל בזה אנחנו רק מתחילים את העבודה וכל העבודה שלנו היא בגילוי החיסרון.

"יען, כי דבר המחייב להאדם ליתן יגיעה, יש הרבה גורמים. אבל אינם למטרה. לכן, היסוד מקלקל את כל הבנין. הגם שמשלא לשמה באים לשמה, אבל לאריכות זמן צריכין, עד שיחזור למטרה. לכן צריכין לראות, שהמטרה יהיה תמיד נגד עיניו, כמ"ש בשולחן ערוך: "שויתי ה' לנגדי תמיד", שאינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך בתכלית הביטול מצד הטבע ממש.

כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי. כמו אהבת האם לבנה," כי שם אין שכל רק רגש. "שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום הכנות ומוחין לאהוב בנה. יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם עובדים במסירות נפש ממש. שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים.

לכן מי שמרגיש, כמ"ש בשולחן ערוך, "שיהא אצלו דומה וכו'", בטח שהוא בשלימות. זאת אומרת, שיש לו אמונה. וכל זמן, שאין הוא מרגיש שעומד בפני המלך, אזי הוא חס ושלום להיפך. לכן צריך האדם לראות, שעבדות בראשונה. והוא שיצטער עצמו, על שאין לו אמונה כראוי. וחסרון אמונה הוא היסוד שלו. וצריך ליתן תפילתו לבקשות ויגעות, שירגיש את החסרון הזה. שאם אין לו חסרון, זאת אומרת שאין לו כלי לקבל את המילוי. וצריך להאמין, שהקב"ה שומע תפילות כל פה, ושהוא גם כן יוושע באמונה שלימה."

שאלה: מהו היסוד בקשר בינינו? איך אנחנו מרגישות אותו? איך אנחנו בודקות את הכוח שלו בעבודה בעשירייה?

זה כמו שאנחנו מקושרים זה אל זה בחיים האלה, אנחנו דואגים להבין זה את זה, להרגיש יותר קרובים זה אל זה, כמו במשפחה שכל אחד תלוי באחר, זה מה שאנחנו צריכים. במידה הזאת, מאיזה רגע והלאה יתחיל להתגלות בינינו בורא.

שאלה: גילוי הרע בינינו קשור ליראה, איך הופכים את היראה או את הפחד לאמונה?

אני מפחד שאני אתרחק מהבורא, שלא יהיה לי מספיק כוח משיכה אליו, ומתוך הפחדים האלה אני מגדיל את הרצון שלי לבורא עד שהוא מתגלה.

שאלה: יש לי חברה בעשירייה שהיא דוגמה מצוינת והיא מתגברת על הבהמה שלה כל הזמן. כשאני חושבת מה הייתי רוצה עבורה, אז הייתי רוצה יותר איזון עבורה, שהיא תנוח יותר ושלא תהיה עייפה. אני לא יודעת איך להתייחס לדוגמה שאני רואה.

את צריכה להתפלל לבורא שיעזור לה, שיאזן אותה.

שאלה: כתוב שצריך להצטער על חוסר אמונה ושהאמונה היא הבסיס. איך אפשר להצטער על משהו שאף פעם לא היה לנו?

תתפלל וזה יבוא אפילו שאין לך לזה שום חיסרון. רק תתפלל ותראה שיהיה.

שאלה: יש איזו התמכרות שנוצרת כשאתה מתחיל לתת, להשפיע, זה כמו תאווה כזאת, יש רצון לנתינה אינסופית בלי הפסקה, אתה כאילו מכור לביטול עצמי ולנתינה. איך להתמודד עם הכאב בהתמכרות הזאת לנתינה והשפעה?

תשתדל להמשיך כל הזמן להתעמק בכוונה ובמחשבה להשפיע ולהתחבר לחברים, ואז כל מה שאתה צריך לגלות תגלה שם.

תלמיד: מי רוצה את זה האגו או הנשמה?

אל תעשה חשבונות כאלה. קודם כל תחשוב שאתה רוצה להגיע להשפעה ומתי תגיע לזה. וכשהיא תהיה לך, אז תחקור.

שאלה: האם אמונה מגיעה יחד עם עבודה ותרגילים, או שקודם צריך שתהיה לנו אמונה כדי להתחיל את העבודה?

לא, אנחנו צריכים להתחיל תרגילים, ואז לאט לאט נרגיש שמגיע אלינו כוח האמונה, אור האמונה, הבנת ההתקשרות לאמונה, הכול יבוא.

שאלה: בטקסט במקום אחד הוא כותב שצריך להאמין שכל העולם מלא רוממות ה', במקום אחר הוא כותב שהוא יודע שהוא נמצא מול המלך, האם יש הבדל?

האם יש הבדל בין אמונה וידיעה? יש הבדל, קודם אנחנו צריכים להאמין, ואחר כך נגלה שזה באמת כך, ואז אנחנו נדע.

שאלה: במה אמונה של מקובל שונה מאמונה פשוטה בפלא כמו שיש לאומות העולם - "תבקש מהבריאה מה שאתה רוצה וזה יתקיים"?

ההבדל בין אמונה של מקובל לאמונה של אדם פשוט הוא בזה שהמקובל רואה, מרגיש, מבין עם מה יש לו עסק. בשבילו אמונה היא יצור חי, זו הרגשה עמוקה שהוא יכול למדוד, לחקור, לשקול, לכן הוא יודע איפה הוא נמצא, עם מי הוא נמצא בקשר. לכן חכמת הקבלה נקראת המדע של גילוי הבורא לאנשים בעולם שלנו.

שאלה: באותם מצבים שאדם מרגיש שאין לו חיסרון, שלקחו לו את הרגש בלב, השכל אולי יודע שהבורא נמצא לפניו, הקבוצה נמצאת לפניו, אבל הלב לא עובד, לא פועל. מה אפשר לעשות? מה זה נקרא להיות באמונה במצב כזה? אין לקצר את המצבים האלה?

להשתדל לבטל את עצמו כלפי החברים, זה הדבר הכי בטוח, מהיר והכי מועיל.

שאלה: במאמר מצוין מצב שנקרא "עמידה בפני מלך", כנראה שזו גדלות הבורא. איך זה קשור לאהבת הזולת?

יש כל מיני התגלויות של יחסים בין בני אדם ובין אדם לבורא. אנחנו עוד נגיע לזה ונגלה על מה בדיוק הוא כותב במאמר.

שאלה: שמעתי לפני כן עצה לא להגיע ליראה ואמונה עד שיש אהבת הזולת. איך להתייחס לעבודה הזאת?

איך יכול להיות שיהיו לך יראה ואהבה אם אין לך קשר עם הזולת, אם אין לך קשר עם החברים? קודם כל אתה צריך להתייחס אליהם, אתה צריך להגיע למצב שתהיה ברעדה שאתה יכול לאבד אפילו את אותו קשר שיש לך עם החברים, שאתה דואג לזה, חרד לזה, ואז מתוך זה תגיע הלאה.

שאלה: "שוותי ה' נגדי תמיד" כמו שכתוב בשולחן ערוך, האם זה אומר להיות תמיד בהודיה עמוקה? כי יש לי גם חסרונות שגורמים לי לחוסר שלווה. איך לאחד את שתי ההרגשות האלה?

להמשיך לנסות לחבר אותן יחד ולבקש מהבורא שיחבר.

שאלה: הרגשת החיסרון ברוחניות או בגשמיות מעוררת כל הזמן מחשבות על הבורא. האם הוא מקרב אותנו אליו עם החסרונות האלה? האם הוא נותן לנו שאלות כדי שנרצה לקבל תשובות?

כן, בכדי שנזדקק לו.

שאלה: אני מגיע למצב שאני עומד בפני המלך ולא רוצה לצאת מהמצב הזה, אבל מהעולם החיצון מגיעות כאלו שאלות שאני לא יכול להתעלם מהן, וכשאני עובר להתעסק בהן אז אני מאבד את המצב שהייתי בו. איך לעבוד עם זה נכון בשביל לא לאבד את המצב?

אני חושב שאתה תגיע למצב שתוכל לא להיפרד מהבורא ולענות על כל השאלות האחרות שמתעוררות בך.

שאלה: מה זה אומר להתמלא ביראה ואהבה רוחנית? למה יראה ואהבה הן חסרונות?

אתה צריך לגלות זאת בעצמך. כך זה מתגלה וכך אתה מתחיל לחקור זאת ולהבין.

שאלה: החיבור הוא אינו דבר טבעי וצריך לעבוד בשביל להשיג אותו. האם הסירוב הזה והדחייה הזאת תמיד יהיו עד גמר התיקון?

הם יהיו זמן ארוך. יהיו כל מיני תנאים יותר ויותר קשים לחיבור ונצטרך כל הזמן ללכת ולגלות אותם יותר ויותר.

שאלה: אמרת לי להתפלל עבור החברה כדי שיהיה לה יותר איזון, אבל אולי אני צריכה להיות יותר כמו החברה ואני זאת שלא מאוזנת, ואני זאת שצריכה להתאמץ יותר כמוה. יש פה איזה מקום שזאת לא החברה, לא אני, כולנו כאחד אבל אני לא יודעת על מה להתפלל. איך אני יודעת אם אני צריכה לתקן את עצמי או להתפלל עבור החברה שהיא תשתנה?

את צריכה להתפלל לטובת החברה.

שאלה: במה עוסק מקובל בעולם הזה לאחר שסיים את התיקון באופן מלא?

הוא עוזר לך.

שאלה: סיפרת שמקובל שנמצא במדרגות גבוהות מגיע למצבים של בלבול גדול עד כדי כך שהוא לא יודע אפילו את הא' ב'. איך הוא יכול ללמד במצב כזה גבוה של בלבול? איך הרב"ש לימד כשהוא היה במצבים האלה?

זה קשה, אבל הוא יכול, מפני שהדרגות שלנו לא קשות בשבילו. כמו שאדם מבוגר הולך לעבודה, נכנס לכל מיני מקומות, לחנויות וכן הלאה, אנחנו לא יודעים מה קורה לו בפנים אבל הוא מתפקד בכל מקום כמו כולם. כך גם המקובל, בדרגה הרוחנית יש לו בעיות וכל מיני שאלות, אבל במצב שהוא מתפקד איתנו, נגיד שמלמד אותנו, אז זו לא בעיה כי זה דבר קטן.

שאלה: קראנו במאמר שלעמוד בפני המלך זה מעורר מאוד. אמרת שכמו שיש כל מיני סוגים של קשר בינינו, אז יש גם סוגים שונים של קשר עם הבורא. אחרי הכנס הנשי אתמול נותרנו עם הרגשה שלא רק שהוא לא נגמר אלא הוא ממשיך להתגבר עם אותו מאמץ וריכוז שהיו בינינו.

זה מפחיד וגם מבייש לעמוד בפני הבורא, בפני המלך. האם אני יכולה לבקש ממנו להגיע אליו כמו להגיע לאימא, ולבקש ממנו גם לב כזה אוהב, רחום ונותן?

כן, בהחלט, את יכולה לעשות זאת ותראי איזו תשובה תקבלי. תעשי, לכי ותבקשי.

שאלה: איך לענות לאנשים סביבי שאומרים לי "את נעשית מכורה לקבלה, מכורה לרב"? עניתי שאני פשוט מכורה לאהבה כי אני לא יודעת מה להגיד להם. מה אתה היית עונה?

יפה מאוד, זאת התשובה הנכונה. אני צריכה אהבה, אני לא יכולה לקבל אותה כאן ביניכם ואילו שם אני מקבלת אהבה. תגידי להם כך כדי שיקנאו.

שאלה: האם כל פעם שמתגברים על אמונה למעלה מהדעת זו מידה נוספת של אמונה בתוך הדעת שאנחנו קונים?

כן, זה בדיוק נכון. יש לך חוש מצוין לרוחניות. כך אנחנו באמת עולים במדרגות.

תהיו בריאים ושמחים, תרגישו אהבה זה לזה ושכולנו ניכנס לים של אהבה. בהצלחה לכם, אני אוהב אתכם.

(סוף השיעור)